פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 153
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום שני, כ"ז באדר התשפ"ו (16 במרץ 2026), שעה 11:10
סדר היום:
<< נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל - שדרוג תשתיות למידה במוסדות חינוך והקמה של כיתות חכמות מבוססות תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ומערכות הוראה דיגיטליות, לרבות מערכות למידה מבוססות בינה מלאכותית << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
ניסים ואטורי – היו"ר
משה סולומון
חבר הכנסת:
יוראי להב הרצנו
מוזמנים:
ריבי ארצי
–
מ"מ מנהלת אגף מו"פ, מינהל חדשנות וטכנולוגיה, משרד החינוך
מירב זרביב
–
סמנכ"לית, חדשנות וטכנולוגיה, משרד החינוך
ישי גרין
–
מנהל תחום בכיר כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
דן פיקמן
–
אגף תקציבים, משרד האוצר
נתנאל קופראק
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
משתתף באמצעים מקוונים:
יקי בן חיים
–
ראש העיר מגדל העמק
ייעוץ משפטי:
אמתי כהן
מנהלת הוועדה:
נטלי שלף
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל - שדרוג תשתיות למידה במוסדות חינוך והקמה של כיתות חכמות מבוססות תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ומערכות הוראה דיגיטליות, לרבות מערכות למידה מבוססות בינה מלאכותית ו-AI << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני פותח את דיוני הוועדה, הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל - שדרוג תשתיות למידה במוסדות חינוך והקמה של כיתות חכמות מבוססות תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ומערכות הוראה דיגיטליות, לרבות מערכות למידה מבוססות בינה מלאכותית ו-AI. אתם יודעים מה להציג או שאני אציג במקומכם?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מאחר והיום יש הרבה הצגות חדשות, באיזה מסגרת? כי לא מוגשת בפנינו הצעה חדשה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן, הם עושים לפי מה שדיברנו. אני חושב שדנו בזה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אתה יכול לתת איזה שהוא עדכון קצר על איפה הדברים עומדים גם אם זה לא אושר בממשלה? האם יש טיוטה שהוצבה בפני הממשלה? האם זה נתון למשא ומתן?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן, יש אנרגיה מתחדשת. מה שכנראה הכיוון הוא 15 מיליון למחקר בים, 15 מיליון לקירוי פוטו-וולטאי. מרכזי שיקום למשרתים בצה"ל פוסט-טראומטיים, 40 מיליון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מעולה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הקמת וקירוי מגרשי ספורט בבתי ספר, 10 מיליון. תעסוקה בנגב והגליל, 57 מיליון. הקמת מרכזי טיפול יומי ממוקדי טראומה, 15 מיליון.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
זה לצה"ל גם?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש פה דברים שזזו כי הוספנו יותר באנרגיה מתחדשת, בסדר?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מאה אחוז.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש עוד נושא של שיקום, זה עוד כמה אביזרים. אני לא יודע מה פה זז בסכומים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה בחינוך?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חינוך זה מה שדיברנו. עלה פה ראש עיריית מגדל העמק. הוא עשה שם פרויקט מאוד יפה. הוא גם יוכל להסביר על הפרויקט הזה. הוא שלח את האפיון של הפרויקט שלו.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בכמה כסף מדובר?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
40 מיליון שקלים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יוצא שבפריפריה כמה שיותר ילדים יגיעו לזה - - -
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
מתי יהיה הדיון על זה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני אעלה את ראש העיר קודם, בסדר? הוא עשה פרויקט יפה מאוד, בית ספר שלם שהוא בעצם טכנולוגי, הייטק, סייבר ו-AI.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
מה הדיון עכשיו?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
על כיתות, בתי ספר חכמים. יכול להיות שבתקציב הזה יכולים להקים מספר כיתות, לא כיתה אחת, וזה בית ספר שלם לפי האפיון שראינו.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
40 מיליון שקל?
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
לא, לא. 4 מיליון לבית ספר. הם מבינים לא נכון, ניסים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
3 עד 4 מיליון, תלוי איזה בית ספר, תלוי כמה הם יעשו, כמה כיתות. הם יודעים, אל תדאג. כשאני מדבר על 40 זה תקציב של הוועדה.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
אוקיי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יהיו עוד, אני מאמין, 10, 12 נקודות בארץ שיזכו בזה, בפריפריה. ניצור שוויון גם בגיוס לצה"ל, בעזרת השם, גם יחידות טכנולוגיות, הייטק וכאלה. סייבר, יוכלו גם כן להשתלב.
יקי.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
אני אציג את זה ממש בקצרה. אני הראיתי את זה בפעם הקודמת בדיון, את ההדמיה של איך שזה נראה. דבר מאוד פשוט.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
רק תציג את עצמך, שנבין.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
אני יקי בן חיים, ראש העיר מגדל העמק. מגדל העמק היא עיר בסוציו-אקונומי 4. אנחנו נמצאים כרגע בהסכם גג. אנחנו אמורים לגדול ב-7,000 עד 8,000 יחידות דיור נוספות שברגע זה אני בונה. כדי להעלות עיר בסוציו-אקונומי וכדי להוציא אותה מהמסכנות שהיא הייתה בה במשך שנים על גבי שנים, אנחנו עיר פריפריאלית, במסגרת הסכם הגג אנחנו בונים פה בית ספר. בית ספר זה לא רק ארבע קירות ושיטת לימוד רגילה. אני מאמין בחינוך אחר לגמרי.
מכיוון שאנחנו בהחלטת ממשלה להיות עיר השבבים של ישראל, כל תעשיית הסמיקונדקטור מיוצרת פה. אנבידיה מקימים מפעל 10 קילומטרים ממני ולכן אני חייב את האוכלוסייה שלהם כדי להעלות את הסוציו שלי, ולכן אני יזמתי הקמת בית ספר שממילא נבנה מ-א' ועד ו', וזה, אגב, בשיתוף משרד החינוך וסיסמה לכל תלמיד שאפיינו את כל הצרכים של בית הספר הזה. ילדים מכיתה א' נכנסים עם לפטופים ומתחברים לשולחנות דיגיטליים ולמסכים דיגיטליים ומדפסות תלת-מימד וכיתות אימרסיביות. אני לוקח ומסליל את תושבי הפריפריה ליחידות הטכנולוגיות והיוקרתיות של צה"ל. זה כשלב ראשון. בשלב השני אני גם מתכנן להקים ז' עד י"ב כזה וליצור פה קריית חינוך אחת גדולה מכיתה א' ועד י"ב. ילמדו AI, סייבר, בינה מלאכותית. אני לא צריך לספר לכם כמה זה קריטי וכמה זה מעיף עיר שלמה.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אני לא יודע מה חושבים אנשי החינוך, אבל אני רק אגיד מילה. היה לנו דיון כזה גם באילת אם אתה זוכר, עם אחד מבתי הספר שסיירנו שם על הסיפור של באיזה כיתה נכון לחבר את הילדים לעולם הזה, כמה שהוא חשוב. ברור לחלוטין שמבחינת ההטמעה ככל שילד צעיר יותר ונכנס לעולם של AI, הוא מקבל תשתית הרבה יותר חזקה לקומות הבאות, אבל ברור לחלוטין שכשהוא מאבד את ילדותו ומאבד את כל הדברים האחרים שלומדים בכיתה א' עד ו', אז את זה הוא לא יוכל להשיג לעולם. בפער הזה יש פה דילמה. כשאתה נותן לילד בכיתה חכמה שכל כולה היא חכמה והלפטופ והמחשוב, זה מה שמלווה אותו גם בכיתה, לא הדברים האחרים, אפילו המחברת, אתה מאבד משהו. אני לא יודע להגיד מה הוא. אני לא עשיתי מחקר על זה, אבל אני יודע להגיד שהרבה מאוד בתי ספר לא הולכים על זה בגלל הסיבה הזאת. צריך לראות מה חשוב לנו, האם ההישגיות בקצה, להגיע למקומות מוערכים בצבא או דווקא לבנות את הנפש של הילד.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
גם וגם.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
אני רוצה לענות לחבר הכנסת סולומון. אני מכבד את מה שאתה אומר ולכן משרד החינוך, ד"ר אורנה שמחון, מנהלת המחוז, מודעת לזה, מאיר סיבוני, מנכ"ל משרד החינוך, השר יודע על זה. מכיוון שזו לא החלטה גורפת לכל בתי הספר בארץ, זה פיילוט וזה פיילוט אצלי ויש לי עוד שמונה בתי ספר שכרגע הם לא שם, אבל כמו שאמרתי, כדי להעלות את העיר שלי דרגה אני חייב את זה. אני נמצא בצומת דרכים. אני כמו הזינוק שפעם היה בנתיבות, יוקנעם, אופקים, אז זאת מגדל העמק של היום. באר יעקב של לפני 20 שנים. זו מגדל העמק של היום. אני חייב למשוך אוכלוסייה חזקה לעיר, ובית ספר כזה אין בכל הארץ ואין בכל האזור. יש אותו בנשר בסגנון הזה, אבל אין אותו בכל האזור וזה דבר שלא רק מזניק עיר. זה מסליל לי תושבים שבסוציו-אקונומי 4 לסדר להם את העתיד.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אתה יכול להסביר על הפרויקט? כי אני לא יורד לסוף דעתך.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
יש אפיון שלם, אני אוכל להראות לכם אותו. הוא גם מונח לפניכם. אני שלחתי. אני מראה את זה פה כי אין לי אפשרות לשתף. אם תהיה לי אפשרות לשתף, אני אוכל אולי להראות לכם הדמיה שהכנו לבית הספר הזה, איך הוא נראה. אני אוכל להקריא לכם מה יש בסך הכול בבית הספר הזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תנסה לשתף עכשיו.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
אני רוצה להקריא לכם, וכל מה שאני מקריא לכם זה הדמיה אחד לאחד.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אפשר שנשתף אנחנו.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
אתם תשתפו ואני אקריא מה יש בתוך בית הספר ולמה אני צריך את ההצטיידות, ולמה מה שאני מקריא לכם עכשיו זה אחד לאחד. זה לא פנטזיה. זה אפיון של סיסמה לכל תלמיד שאיתנו כבר שנה בפרויקט הזה. זה לא איזו גחמה שנולדה מכלום חשיבה. יהיו בכיתות 15 מסכים של 100 אינץ'. הם מחליפים לוחות. אין יותר לוח מחיק. יש אייפון ענק על כל לוח. יש מקרנים אינטראקטיביים, יש עגלות טעינה למחשבים ניידים. יש שם 270 מחשבים ניידים, 50 טאבלטים, 200 חשבונות של ChatGPT פלוס כדי שילדים יבינו איך מתעסקים ב-AI ובינה מלאכותית. אגב, מי שממליץ על זה בחום זה בחור שאני עובד איתו, מנכ"ל אינטל לשעבר, דדי פרלמוטר, שגם היה בוועדה וגם מודע לזה וגם מבין שכל המדינה הולכת ל-AI ואנחנו הולכים ללמד איך לעבוד עם AI. יהיו שם נקודות גישה לאינטרנט. זה כמובן אינטרנט סיבים אופטימיים, מעבדת מחשבים, מעבדת דמיון, כיתה אימרסיבית.
כמו שהסברתי, זה כיתה שהיא ריקה אבל הכול על הקירות בתאורה. מדפסות תלת-מימד, מכונת לייזר, חמישה מחשבים ניידים, מיקרוסקופים דיגיטליים במעבדת מדעים, מרחבי מייקרים. אנחנו הולכים ללמד אותם איך לערוך סרטונים. חבר'ה, אלה מקצועות המחר. אין מה להישאר אחורה. יש שם אולפן הקלטה וצילום וידאו, כיתה ספורטיבית, שולחנות מגע, מסכי מגע, פינות ישיבה, עמדות VR, רחפנים חינוכיים, סימולטור לטיסה. ילד במגדל העמק מכיתה א', יכנס לו לראש טיס וטכנולוגיה.
אתם יודעים מה המזל? שכל זה עולה רק 5 מיליון שקלים לבית ספר. זהו. אני לא חושב שבכלל צריך אפילו לחשוב על דבר כזה. חבר'ה, זה המחר, זה העתיד. אם לא נדע כבר להיות בעתיד הזה, אנחנו נהיה בפיגור של שנים אחורה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה תעשה אם כל התושבים ירצו להיות בבית הספר הזה?
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
אני אסביר מה היתרון הכי גדול פה. יש לנו היום בית ספר שנקרא יגאל אלון. יגאל אלון הוא הסוציו-אקונומי 4 של ה-4, זאת אומרת הוא המקום הכי נכשל בתוך מגדל העמק. הוא הולך להריסה. גם הוא הולך להיבנות כבית ספר חדש ולכן התלמידים שלו בשנה הבאה עוברים לבית ספר לסייבר. במקביל אני בונה את יגאל אלון מחדש, לכן רק יגאל אלון ותושבי השכונה בלבד. יש כבר תור לבית הספר אבל אין מה לעשות, זה יגאל אלון ותושבי השכונה בלבד, וזה בשכונה של הסכם הגג, זאת אומרת שזו השכונה שכשאתה תרצה לרשום את הילד שלך לבית ספר כזה, אז אתה תבוא לגור אצלי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש לנו את הסרטון, אנחנו נעלה אותו עכשיו.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
אני אשמח שתראו את הסרטון ותיראו הדמיה של אחד לאחד. ככה נראה בית הספר בדיוק. הוא כבר מוכן. אני יכול להראות לכם תמונות שלו, איך הוא נראה עכשיו. אם הייתי יכול לשתף, הייתי מראה לכם צילום אווירי שלו מהיום בבוקר. הוא כבר בשלבי סיום. אנחנו ב-01.09 משנים את פני החינוך במדינת ישראל. ככה זה נראה בדיוק היום. אגב, זה בדיוק אחד לאחד על פי האפיון.
(הקרנת סרטון)
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
ראיתי את זה באילת, רק שם ראינו את זה בחטיבה ומעלה.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
אצלי זה מ-א'. זה היתרון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כמה תלמידים בבית הספר הזה?
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
בבית הספר הזה יהיו 400 תלמידים. זה שש כיתות בכל שכבה. זה בית ספר חילוני, ממלכתי. אני באמת אומר, מזלה של מדינת ישראל שזה עולה רק 4–5 מיליון שקלים לבית הספר. הגיע הזמן להתחיל את זה. איך אמרנו, חבר הכנסת סולומון? אני מוכן להיות שפן הניסיונות. אם זה יצליח, הרווחנו.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אני לא יודע אם התלמידים מוכנים, אבל בסדר.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
אתה לא מבין כמה תור יש לי וכמה אנשים רוצים לעבור לגור במגדל העמק.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
זה לא שאתה שפן ניסיונות. אנחנו כבר על הפרויקט הזה. אם אנחנו שמים 40 מיליון שקלים, תבין שזה כבר בפנים בעניין הזה.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
אני אומר לכם, בכוחכם לשנות את החינוך.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מנהלת הוועדה אומרת, חסר לך שאתה לא מזמין אותנו לגזור את הסרט, אותי ואת יוראי.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
שלא תבין, אנחנו באמת מברכים על היוזמה הזו ועל הרעיון הזה. הוא מבורך והוא באמת קידמה מאוד משמעותית וזה בהחלט חשוב. אני מעלה כאן רק איזו שהיא נקודה שצריך לשים לב אליה. אתה אמרת שמשרד החינוך מעורב.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
כן, מעורב.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אני רק אומר שצריך לשים לב שאנחנו, ברצותנו להגיע להישגים גבוהים לא נפגע בכל מיני תהליכים אחרים.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
משה, אני ממש מסכים איתך ולכן יש תוכנית חינוכית שמדברת גם וגם, ולכן הוא גם בית ספר פתוח כמו שראית, מרחבי חוץ. הוא יודע לשלב בין לבין לבין.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
ראש העירייה, זה מרענן לשמוע נבחרי ציבור שרוצים להשקיע במדע, טכנולוגיה ו-AI. זה לא שגור פה במסדרונות הכנסת שאישרה השבוע 1.5 מיליארד שקל למוסדות שלא מלמדים חשבון ואנגלית ומדעים, אז אתה תמונת הראי. לשם ישראל צריכה ללכת ויישר כוח על כך.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
תודה רבה. באמת בזכותכם החינוך ילך 20 צעדים קדימה ואתם תהיו החלוצים של זה. תבינו את האבסורד, מתקשה לגייס לזה כסף, ליוזמה כזו חדשנית.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
תקרא לזה מוסדות פטור ותקבל כסף. זאת המדיניות של הממשלה הנוכחית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
גם כשיוראי רואה משהו חיובי, עדיין הוא חייב להביא את השחור.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא, זאת נקודת אור קטנה.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
מה רע בשחור? לא הבנתי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אם אתה רוצה שאני אקריא לך 5 מיליארד שקל של כספים שהועברו למינהלת זהות יהודית, מורשת זהות יהודית, שיעורי זהות יהודית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר, הוא לא מתעסק בזה. עזוב, אל תסבך אותו. הוא עושה משהו טוב.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לכן אני אומר, ראש העיר, אתה נקודת אור בתוך חושך גדול.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תיכף תציגו אתם איך אתם רואים את הפרויקט הזה. לא חייב להפוך את כל בתי הספר בארץ לכאלה. אם הוא עושה פרויקט של בית ספר, התקציב הזה, יכול להיות שזה יקים מספר כיתות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני מאמין בחזון הזה.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
זה בית ספר שלם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אצלך אני אומר, זה בית ספר שלם וגם השקעת המון כסף שם. צריך לראות איך אנחנו עושים את זה כי במקום הזה זה באמת בית ספר הוא עשה. יש מקומות שירצו לעשות שלוש כיתות בבית ספר, כיתה בכל בית ספר. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את זה בקולות קוראים.
כן, יקי.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
דבר אחד חשוב לי לציין. סליחה, אבל התהליך חייב להיות מהיר. ב-01.09 הוא אמור להיפתח, וכדי לפתוח את בית הספר הזה ב-01.09 אני כבר צריך למסור אותו להנהלת בית הספר ב-01.07, וזה אוטוטו ממש. אני זקוק לאותם 3–4 מיליון שקלים. אם אני אקבל התחייבות, אני אשים את זה מהכסף של הרשות המקומית שאין לה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו מצביעים עד סוף השבוע הזה. בשבוע הבא זה עולה למליאה. זה עובר תקציב ואז קולות קוראים של משרד החינוך. אנחנו נשתדל לזרז את זה. אנחנו רוצים באמת לפתוח את שנת הלימודים הבאה עם זה בכל הארץ. אנחנו נהיה מאוד שמחים.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אני רק מבקש שבתוכנית AI יהיה גם מהלכים תורניים. שיהיה גם שיעורים תורניים.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
משה, אני חייב לספר לך משהו ואולי יוראי לא יאהב את זה. במגדל העמק יש תוכנית יהדות.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
זהות יהודית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אפשר לשלב הכול.
<< אורח >> יקי בן חיים: << אורח >>
יש לי את זה בכל בתי הספר בעיר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני ממש בעד ללמוד יהדות. אני למדתי באוניברסיטה משפטים. לקחתי את כל הקורסים במשפט עברי והייתי הכי טוב בהם כי זה מרתק, ואני למדתי בעירוני ד' בתל אביב ולא למדתי מספיק יהדות. התחלתי לקרוא כל מיני טקסטים רק כשהגעתי לאוניברסיטה, וזה לא בסדר. צריך להשקיע יותר ביהדות, אבל זה לא סותר השקעה בטכנולוגיה, במדע, בחשבון, אנגלית, מדעים. לצייד את האנשים עם כלים לרדוף אחרי החלומות שלהם, לא משנה איפה הם לומדים. זה לא סותר, אבל להשקיע מיליארדים במוסדות שלא מלמדים חשבון ואנגלית ומדעים זה בושה וחרפה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
זה לא אצלי פה. אתה פונה אליי כאילו זה אצלנו.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה הממשלה שלך. אפרופו הדברים של ראש העיר, של הסללה למקומות חיוביים, זה מסליל את אותם ילדים לחיים של בורות ובערות ושל הסתמכות כלכלית על משפחות אחרות שיפרנסו אותם, וזה השקעה לא נכונה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
די, בסדר, אנחנו עכשיו בגישה נכונה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני שמחתי לשמוע את ראש העירייה.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אני אשב ללמוד איתך גמרא ותראה שאין שם בורות ולא בערות. יש שם הכול.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
במוסדות הפטור שלא מלמדים חשבון?
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
לא, אני מדבר איתך על גמרא.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני בעד שילמדו גמרא. אני אמרתי את זה, אבל שגם ילמדו חשבון ואנגלית ומדעים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
עכשיו השקענו בחבר'ה שלומדים ליבה פלוס, פלוס, פלוס, אוקיי? עזוב אותנו עכשיו מהוויכוחים האלה.
משרד החינוך, בבקשה.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
מירב זרביב, סמנכ"לית חדשנות וטכנולוגיה. אני רואה שלא רק אני הגעתי חולה לפה, אבל היה לי חשוב מספיק.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני בריא. אני נמר. אם אני מקנח את האף, זה לא אומר שאני חולה.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
הוועדה הזו היא סופר חשובה. כמובן שקודם ישבנו גם עם יקי וראינו את ההצעה שלו. אני דיברתי איתו באופן אישי. משה, אני מאוד מסכימה איתך. אנחנו במשרד החינוך מבקשים דווקא להתחיל בחטיבות הביניים. יכול להיות שנשקול את האירוע שם וכן נחשוב על איזה שהוא פיילוט או משהו חדשני שיתחיל מהיסודי, אבל צריך להבין שהיום הרישיונות של הבינה המלאכותית הם רישיונות שאפשר להחיל אותם מכיתות חטיבות הביניים, מגיל 13 ומעלה. זה האישור של החברות הבין-לאומיות ולכן הגישה ל-Gemini, NotebookLM וכלל כלי הבינה המלאכותית שאנחנו מאפשרים היום לתלמידי ישראל, מתחילים מחטיבות הביניים, וזה נכון גם לעולם הרחפנים ולעולם המדפסות תלת-מימד שיש שם גם היבטים של בטיחות. אני לא אומרת לא להצעה של יקי, כי תמיד יש כאלה שרצים לפני המחנה ומביאים דברים חדשים. התפקיד שלי כסמנכ"לית חדשנות זה לראות אותם, לאהוב אותם ולראות מה אפשר לעשות ולא מה אי אפשר לעשות.
אני אגיד שההצעה שאנחנו הצענו נוגעת גם לחוק, ואני מצטטת: "רווחי הקרן יוקצו למטרות חברתיות, כלכליות, חינוכיות בראייה ארוכת טווח ולמטרות חדשנות ומחקר", אז אני אגע גם בעולם החדשנות, גם למטרות ארוכות טווח, גם להיבטים חינוכיים שנוגעים לשוויון חברתי בתוך ההצעה שלנו. אני אגיד שטכנולוגיה בפני עצמה לא עושה שינוי. אפשר לשים הרבה מאוד ברזלים בבית ספר וכלום לא יקרה. מה כן קורה? כשיש שילוב בין תפיסה פדגוגית שמקדמת את העשייה הבית-ספרית שנוגעת לכלים טכנולוגיים שמקדמים הישגים לימודיים, כי לא פעם השקענו גם בחינוך. בתקופתו של גדעון סער הושקעו הרבה מאוד משאבים בכיתות חכמות ובטכנולוגיות וכו'. זה לא בהכרח מביא להישגים. כדי שזה יביא להישגים זה צריך לגעת קודם כל בשכבות גיל נכונות, בכלים הנכונים לשכבת הגיל, בתפיסה פדגוגית נכונה שמקדמת הישגים. זה מה שאנחנו מציעים פה לוועדה.
אני רוצה לדבר על איפה הפערים בהישגים אצלנו. הפערים בהישגים, ב-2023 ישראל נבחנה במבחנים הבין-לאומיים. צנחנו מהמקום ה-9 למקום ה-23 במתמטיקה, 14 מקומות. מה-16 ל-24 במדעים. כאשר תלמידי ישראל שנמצאים בפריפריה נמצאים בפער אדיר אל מול תוצאות בתי הספר שבמרכז, והבקשה שלנו היא דווקא להשקיע באזורים של הפריפריה החברתית-כלכלית-גיאוגרפית, כל מה שמבחינתנו הוא חשוב.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
דגש על הגיאוגרפית.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
דגש על הגיאוגרפית, אני מסכימה.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
כי הכיסוי הזה שעושים לאורך השנים, ואני בא מהעולם האזרחי-חברתי-חינוכי. הכיסוי שעושים כל הזמן, פריפריה גיאוגרפית, חברתית, יוצר הרבה פעמים פערים. כשיש גיאוגרפיה רחוקה גם התודעה של התלמידים היא אחרת לחלוטין. כשבן אדם נמצא בפריפריה חברתית, נגיד לוד, שאני לא מזלזל בזה, עדיין היכולת שלו להגיע לתל אביב ולמקום מסוים ברבע שעה נסיעה כשהיא קיימת, אז היכולת שלו לעוף היא יותר גבוהה. כשהוא גר במגדל העמק, אז הוא יורד, לכן הדגש שלנו פה הוא על הפריפריה הגיאוגרפית, הפיזית.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
אני מסכימה. אנחנו נרצה לתת למי שלא מסוגל לעשות בעצמו. יש פער אדיר בין רשויות שמסוגלות לרשויות שלא מסוגלות ולכן נרצה גם לתת לרשויות שלא מסוגלות את התמיכה הזאת. לא סתם מגדל העמק פונה. אנחנו רואים פערים בין רשויות מרכז כמו רעננה שמשקיעה 19,000 שקל - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר, לא נדרש מהם מצ'ינג פה בפרויקט הזה.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חכי, עוד לא לחצתי על השר שלכם שישתתף קצת.
<< אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>
יש לכם מורים לכל העניין הזה?
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
דווקא הפתרון הזה מסייע גם בהיבט של המורים. בלי קשר לזה, התוכנית הלאומית "ישראל ריאלית" שעברה בהחלטת ממשלה דנה גם בנושא המורים. אנחנו מגייסים מורים גם מההייטק. השנה נכנסנו מעל ל-700 מורים חדשים להסבה. יש לנו תוכניות למורים, אבל זה לא האירוע פה.
<< אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>
גם לפריפריה?
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
כן, גם לפריפריה. אני אגיד שהמורים זה אירוע, אבל זה לא האירוע של פה.
(הצגת מצגת)
אני מתחילה את המצגת. אנחנו מבקשים להיכנס בדיוק למקום הזה. תוכנית 720 היא תוכנית ששר החינוך הצהיר עליה, תוכנית למעבר לחינוך מותאם אישית בכל ההיבטים. אנחנו עוברים לפרדיגמה חדשה שמדברת על חינוך מותאם אישית, והתחלנו כבר לעבוד על זה. אני רוצה רגע להראות את זה. מה אומרת תוכנית הלמידה מותאמת אישית? שיש לה כוח אדיר בצמצום פערים. אנחנו מתחילים בחטיבות הביניים. בית ספר מקבל מערכת ללמידה מותאמת אישית. לכל תלמיד יש סוכן למידה אישי שמסייע לו בלמידה במתמטיקה, מדעים ואנגלית. אנחנו מדברים על קצב למידה מותאם לתלמידים, זאת אומרת תלמיד לומד בקצב שלו ואם יש פער בלמידה, הוא מקבל סיוע מסוכן הלמידה שלו. הוא חוזר, הוא מתרגל איתו וכו'. זה עובד סביב חוזקות ופערי ידע עם תוכניות שיעור דינמיות, התאמה של סביבה פיזית ומשוב בזמן אמת. אני עוברת הלאה. אני רוצה להגיד מה השתנה.
<< אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>
כל זה נעשה בכיתה?
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
כל זה נעשה בכיתה. זו תוכנית מאוד חדשנית. בכיתה החכמה שאנחנו מדברים עליה, אנחנו עובדים ממודל הוראה של One size fits all ללמידה אדפטיבית מותאמת אישית. אנחנו מדברים על סביבה פיזית. במקום ישיבה שהיא חזיתית, סטטית למרחבים הוליסטיים, מודלים ודינמיים. אתם תיראו שבבתי ספר שכבר לקחו את הנושא הזה, הכיתה הופכת להיות כיתה דינמית. לצורך העניין, נפתחו הקירות בין החדרים של הכיתות והכיתות הפכו להיות דינמיות. אפשר לשים שני מורים בכיתה וללמד כיתה גדולה כי כל אחד עובד באופן אמיתי אל מול המחשב שלו, ואפשר גם לייצר אזור אינטימי ואז לסגור את הכיתות, לסגור את המרחבים.
שיח מורה-תלמיד, מודל מנטורינג, הצמחה של תלמידים, יעדים אישיים לתלמידים, לכן אנחנו צריכים פה התאמה של המרחבים הפיזיים. כמובן שבטכנולוגיה, מעבר למסכים גם חכמים וגם מסכים שיש לתלמידים, אנחנו מדברים על אקוסיסטם שלם שסובב את התלמיד, וכמובן המטרה שלנו זה למקסם את הפוטנציאל האישי של התלמידים וצמצום פערים. כשמסתכלים על המחקר, הכלי הכי חזק בצמצום פערים בכל העולם זה הלמידה שמותאמת אישית, והבינה המלאכותית יודעת לעשות את זה.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
ביחס לסעיף השני, סביבה פיזית, אני רואה הפוך. מבחינת היכולות האנושיות, החברתיות וכן הלאה, דווקא פה זה מופיע כאילו כישיבה חזיתית סטטית, ופה זה מרחבים הוליסטים ומודולריים ודינמיים. זה פיקציה. הרי אם אני עושה את הכול דרך המסכים ואני מייצר תנועה בכיתה באמצעות המסכים, זה לא באמת דינמי. זה המסכים דינמיים. אולי המוח שלי קצת מופעל אבל זה לא באמת דינמי. אני לא נגד אבל בסוף צריך לראות, ואמרתי את זה בפתח דברייך, שאנחנו לא הולכים שבי אחרי הקסם הזה ומאבדים הרבה דברים שמאפשרים לנו דווקא התפתחות קוגניטיבית הרבה יותר רחבה בזמנים יותר מאוחרים.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
נכון. מכיוון שכל הנושא של שימוש במסכים דורש הרבה מאוד איזונים, דורש איזון בין הפן הרגשי-חברתי והשיח החברתי והקשר בין התלמידים, קשר בין המורה לתלמיד, טבע אל מול מסכים, צריך לאזן את הזמן של התלמידים אל מול המסכים, ויציאה לטבע ויציאה למרחבים, לכן הכיתות האלה הן חייבות להיות דינמיות. השולחנות חייבים להיות שולחנות שזזים. השיעורים מתחילים דווקא בשיח מורה-תלמיד ושיח סביב היכולת שלי להתמיד והיכולת שלי לקבל על עצמי יעד ולהצליח בו, זאת אומרת שאתה תראה שדווקא בכיתות האלה הכול זז כל הזמן. ילדים עוברים מעבודה אישית לעבודה קבוצתית כי הם יכולים להחליט שאת החלק הזה בחומר הם עושים עם עוד חברים. הם יכולים להחליט שבמקום לעשות את החלק הזה אל מול הסוכן למידה האישי, הבינה המלאכותית באופן עצמאי, לעשות את זה דווקא עם המורה שלהם, לכן אתה תראה שיש כל הזמן דינמיות בתוך הכיתה.
אנחנו רואים שלצורך העניין כבר במרחבים ובמקומות שבנינו, קצב הלמידה גדל פי שלושה. אנחנו רואים את זה כי אנחנו מפתחים את החומרים. אנחנו רואים שפשוט הקצב עלה באופן מאוד משמעותי, של התלמידים. אתם יודעים, בסוף הילדים שלנו יכולים לשאול אותנו שאלות ולקבל מאיתנו עזרה וסיוע בכל מקום שהם נמצאים, גם לא בבית הספר. פה יש לכל תלמיד סוג של מורה חכם שעוזר לו בכל שאלה שהוא שואל אותו. אם אני עכשיו נמצאת בעולם הזוויות, חטיבות ביניים, ואני לא מבין יחס בין זה, אני חוזר רגע לחומר של כיתה ד' ו-ה' ואני מבקש ממנו, תלמד אותי עוד פעם כי אני לא מבין את זה. הבינה המלאכותית יודעת להחזיר אותו לבסיס ולעזור לו בבסיס החומר.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
יש מחקר שמראה עמידה במבחנים עם סטנדרטים למול המקסום של הפוטנציאל באמצעות ה-AI?
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
כן, יש מחקרים לא בהיבט של מבחני הסטנדרטים הבין-לאומיים, כי רק ב-2029 אנחנו ניבחן בפיזה עם בינה מלאכותית. כל הנושא של בינה מלאכותית, פרסונליזציה והשפעה על למידה נבחנת כרגע בכל העולם. יש מחקרים שב-2025 פורסמו ומראים על קשר ישיר בין שימוש במערכות מבוססותAI לפרסונליזציה ותוצאות לימודיות. ה-OECD הכניס למבחני הטאליס, הבחינה של איכות מורה. זה מורה שיודע לעשות פרסונליזציה בעזרת כלי AI, זאת אומרת יש הבנה בכל העולם שהבינה המלאכותית, יש לה יכולת מאוד ייחודית. יש לה גם יכולות אחרות שהן פחות טובות, אנחנו יודעים גם את זה. בסוף אנחנו בעולם של נתונים.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אפשר לקבל את המחקר המקצועי החינוכי?
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
כן. יש לי אותו על המחשב, אני יכולה לשלוח לך אותו. זה 25 מחקרים שבוצעו סביב עולם הפרסונליזציה הבינה המלאכותית. בסופו של דבר הבינה המלאכותית, הכוח שלה זה שהיא אוספת הרבה מאוד מידע. היא לומדת את עולמו של התלמיד, יודעת לתת לו את מה שהוא צריך בקצב שהוא צריך, בזמן שהוא צריך, ואנחנו כבר רואים הישגים מאוד יפים בזה.
<< אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>
איפה זה קיים בארץ?
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
יש לנו 28 בתי ספר בארץ שנכנסו השנה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תהיה דרישה אם אנחנו עכשיו מריצים את הפרויקט הזה.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
אנחנו רוצים להגדיל את זה ל-100. אני אגיד איפה הפער שלנו בתקצוב של התוכנית הזאת. אנחנו בתוכנית הזאת נתנו את כל ההיבט של מערכות התוכן. אנחנו שמים את כל מה שצריך כמעטפת לבית ספר, זאת אומרת בית ספר מקבל שעות תוספתיות, הוא מקבל מעטפת של הדרכה, פיתוח מקצועי, הוא מקבל את המערכות הטכנולוגיות עצמן, זאת אומרת את מערכות ה-AI, התוכן המותאם אישית. כל זה אנחנו נותנים. איפה הפער? הפער יושב בתשתיות. רשויות שאמרו, אנחנו יודעים להרחיב את הפס הרחב, אנחנו יודעים לייצר את הכיתה החכמה הזאת, אנחנו יודעים לייצר מודולריות של מרחבים, אנחנו יודעים להתאים את המרחבים לסביבות, יכולנו לתת להם את זה כדי שהם יוכלו להיכנס למהלך החדשני הזה. רשויות פריפריאליות, נכון שנכנסו. לא מספיק. יש לנו שתי רשויות שנכנסו מהפריפריה, רשות ערבית אחת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
למה?
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
כי זה דורש מהרשות לגייס כסף. זה לא נמצא בבסיס התקציב. אין תקצוב של המדינה בהיבט הזה. יש פה איזה שהוא ואקום תקציבי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
איך אתם עוזרים להם?
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
אנחנו נותנים להם את כל מה שהם צריכים לטובת הלמידה. הם מקבלים את מערכת ה-AI. הם יכולים לבחור מתוך ארבע המערכות שהן מערכות AI, שהן מספקות את סוכן הלמידה המותאם אישי הזה. הם מקבלים את התוכן. לצורך העניין, אם אני תלמיד בכיתה ז' ואני לומד עכשיו זוויות ואני אמרתי שאני חובב טיפוס, כל הסרטונים, כל החומרים יהיו סביב נושאים שמעניינים אותי. יש פה פיתוח תוכן שהוא פי בערך 30 או 40 מכל פיתוח תוכן רגיל, ואנחנו גם מבקרים את התוכן הזה. אנחנו בוחנים אותו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה עלות של כיתה כזו?
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
אני לא סגורה כרגע על המחירים. זה בין 250,000 ל-300,000 שקל. אנחנו רוצים לאפשר לכמה שיותר מוסדות חינוך להיכנס לפחות עם כיתה אחת כזאת, כי כיתה אחת כזאת משנה את המיינדסט. בחוק חינוך חובה נאמר, המורה יעמוד לפני הכיתה. פה המורה לא עומד לפני הכיתה. המורה יושב עם התלמידים בתוך המרחבים. הוא אחד מעוזרי הלמידה של התלמיד. הוא מכוון יותר אישיותית. הוא מנטור, הוא איש השראה, הוא איש שמקדם בפן האישי.
<< אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>
צריך לשנות את חוק חינוך חובה.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
נכון. זה לא נכתב בעידן הבינה המלאכותית.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
מודל החיקוי של התלמיד זה ה-AI ולא המורה.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
ממש לא. בדיוק הפוך. סוכן הלמידה הוא בעיקר העולמות הלימודיים. הוא לא עוסק בעולם הערכי. ההיפך, פתאום יש יותר זמן לעולם הערכי. תחשוב שאם לצורך העניין איך שאנחנו מלמדים היום זה לממוצע של הכיתה, גם החזקים וגם החלשים לא מקבלים מענה מספיק טוב, ופה יש אפשרות שגם החלשים יקבלו מענה ויתקדמו וגם החזקים יקבלו מענה ויתקדמו. זמן הלמידה מתקצר, זמן ההוראה מתקצר ויש זמן הרבה יותר משמעותי לשיח אישי, להעצמה אישית, לעבודה רגשית-חברתית, לעבודה קבוצתית, ליציאה למרחבים, לטבע, למקומות שבאמת מעשירים את רוח ונפש האדם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. אני חושב שזה דווקא יתרון שהמורה או המורה יושבים באזור של התלמיד, לא עומדים רחוק. אתה לא יודע, הוא לומד, לא לומד.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
יש לי הרבה השגות על זה. אני מורה במקצועי. אני חושב שזה לא נכון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה מורה, אני תלמיד במקצועי. כשאני הייתי תלמיד הייתי מנותק מהמורה.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אני מסכים איתך.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא כל החוכמה נמצאת אצל המורים. אני מייצג את רוב הציבור. אתה מיעוט. אתה מורים, אני תלמידים.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אין לי הוכחות אחרות. אני רק נחוש כל הזמן לעניין הזה, כי מצד אחד אתה לא יכול לעצור את המציאות ולהגיד, בוא נישאר איפה שהיינו, ומצד שני אתה לא יכול לנטוש את מה שהיה עד כה. בסוף בן אדם הוא בן אדם. הוא ייצור שהוא צריך הנהגה, שהוא צריך מודל חיקוי, שהוא צריך איזו שהיא אישיות שאליה הוא נכסף, והדבר הזה, יש לו משמעות. אם ה- AIהוא המתווך של כל סיפור הידע, יש בזה בעייתיות.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
אתה כל כך צודק. מה שעושה עידן הבינה המלאכותית הוא בעצם מטשטש בין יכולות האדם למכונה. ב-2028 אנחנו מדברים על בינה מלאכותית כללית. אנחנו מדברים כבר על יכולות בינה מלאכותית הרבה יותר גבוהות ממה שאנחנו מדברים היום, ואז יש שאלה, אז מה מותר האדם? מה זה אומר על האדם? לכן דווקא בעידן הבינה המלאכותית כל ההיבט הזהותי, דיברת על מורשת, דיברת על מי אני בעולם? מה המהות שלי? מה הייעוד שלי בעולם? הולך ומתחזק. הוא נחלש אל מול הטכנולוגיה. ההיפך, דווקא זה מתחזק, לכן התפקיד של המחנך עוד יותר הולך ומתחזק.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
לו יהי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. אני חושב שזה התקדם קצת מהתקופה שהיינו תלמידים.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
ההשפעה של כלי בינה מלאכותית בכלל ופרסונליזציה בפרט הוראו כמשמעותיים ביותר דווקא אל מול מורים שהם לא מאוד מנוסים. מורים חזקים יודעים ללמד בכל סיטואציה וההישגים שלהם טובים. מורים שהם מורים חלשים, עם עזרה של כלי בינה מלאכותית הופכים להיות מורים טובים יותר, כמובן עם הנחייה, וזה אנחנו מאוד משקיעים. אני חושבת שעיקר ההשקעה שלנו פה זה המורים. אם המורים יהיו במיינדסט של שינוי התפקיד שלהם, המיקודים החדשים, איך משתמשים בכלי הבינה באופן כזה שהתלמיד צומח ויודע יותר, לא יודע פחות, כי אתם יודעים, הרבה פעמים כלי בינה מלאכותית, יש אשליה של ידע וזה לא באמת ידע שתלמיד רכש, אז פה דווקא מורים שהם פחות מנוסים, אנחנו רואים מתוך המחקר, פרופ' שלייכר הציג את זה בכנס הבין-לאומי שהיה פה לפני חודש וחצי בישראל. דווקא המורים האלה נהנים יותר מאשר מורים מנוסים, כי מורים מנוסים בכל מקרה היו מצליחים. רואים כל מיני ניסויים שעושים עכשיו דווקא בארצות אפריקה, שדווקא המורים היותר חלשים יודעים ליהנות יותר. הפער אל מול המורים החלשים הוא הרבה יותר גבוה אל מול המורים היותר ותיקים והמצליחים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
את אומרת, כיתה בסביבות 250? לא תופסים אותך על המילה. במגדל העמק שהוא צריך 3 מיליון שקלים כדי לפתוח את בית הספר, איך אנחנו עושים את הקול קורא?
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
תראה, אני משרד חינוך. אני לא רואה רשות ספציפית. אני רואה מערכת. אני גם לא נותנת מענה למשהו מאוד ספציפי. אנחנו נצטרך למצוא לו פתרון. נראה איך אנחנו נותנים מענה גם למגדל העמק בבקשה שלהם. בסופו של דבר בבית ספר יסודי נבנית התשתית של האדם, הידע העוצמתי של הבסיס, של החשבון, של העברית, של השפה וכו'. אני אגיד שהמינון של המסכים שם הוא מבחינתי קצת יותר בטח בין א' ל-ג'. ד', אני כבר יכולה קצת יותר. המינון שם של המסכים הוא יותר חשוב לי. ההצעה שלו לדעתי היא מאוד יפה דווקא לחטיבת ביניים, אבל אנחנו ניתן מענה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תצליחו להשתמש בכל הכסף? אם זה 3 מיליון, זה בערך 12–13 זוכים.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
אני חושבת שאני הייתי הולכת גם על כיתות, על בית ספר שרוצה להקים שתי כיתות כאלה בשכבה, כי לא כל המורים רוצים, וגם על משהו קצת יותר רחב. תנו לנו רגע לשבת על המדוכה. אנחנו יודעים לעבוד מהר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מזכיר עוד פעם כי משרד החינוך לפעמים רץ מהר מידי. אנחנו רוצים מהר, אבל בתכנון של הקולות קוראים וכל זה, להתייעץ איתנו כמובן.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
ברור.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כמו שאמר משה, אנחנו תמיד מדגישים, אנחנו רוצים מדד פריפריאלי שיהיה בקולות קוראים וכו'.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
בהקשר הזה אני הצעתי שזה יהיה פריפריה גיאוגרפית ולא חברתית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא רק חברתית. תמיד אנחנו עושים את זה. זה מה שאני אומר. אני מדגיש את זה שוב פעם שלא יהיו אי-הבנות.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
דיברו קודם על פריפריה חברתית וגיאוגרפית. אני לא מזלזל בחברתי. אני רק אומר, בהקשר הזה הגיאוגרפי הוא יותר משמעותי כי היכולת שלי לצרוך שירות כזה במרחק הגיאוגרפי הוא רחוק יותר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו נשב על זה, נראה כמה ניקוד לכל דבר, ואני מבקש להוסיף ניקוד גבוה למוסדות שהם מגייסים לצה"ל ולא כאלה שמשתמטים, לא משרתים. אני לא מדבר רק על חרדים. גם אם יש מוסד ערבי שמעודד אי-גיוס, לתת ניקוד נמוך. ניקוד גבוה למי שמתגייס לצה"ל. בימים אלה אנחנו רואים את התרומה של חיילי צה"ל ואנחנו מדגישים את הדבר הזה. הדגשנו גם שנה שעברה. היה קצת פספוס דווקא במשרד שלכם, אבל בסדר.
<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>
דן פיקמן, אגף תקציבים. רק רציתי להגיד שהממשלה כעת עובדת על הצעה חדשה להקצאה של הקרן בהתאם לשיח עם הוועדה, שתכלול בתוכה גם את ההקצאה הזו. אני מקווה שתהיה החלטה כזאת ממש בהקדם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
מישהו רוצה להוסיף משהו?
<< אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>
לגבי האחזקה של כל הציוד הזה, מי אחראי ומשלם על כל האחזקה של הציוד?
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
היום מי שמתחזק את כל הציוד זה הרשות המקומית. זה חלק מהבעיה. אנחנו נצטרך לראות גם פה איך אנחנו עוזרים לרשות להחזיק את הציוד לאורך זמן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ברוב תפקידיי שעשיתי בעבר הייתי מנהל מחשוב של רשת בתי ספר גדולה בכל הארץ. הייתי טכנאי ראשי. בכל בית ספר יש טכנאי שבבית ספר עצמו מטפל. זה מה שאני מכיר.
<< אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>
כן, אבל לתקן מסך חכם, לתקן מדפסת תלת-מימד וכאלה זה דברים יותר יקרים.
<< אורח >> מירב זרביב: << אורח >>
היום לבתי הספר ולרשויות יש את תקציבי הגפ"ן. אני חושבת שברגע שנקים את זה, היכולת לתחזק את זה תהיה קצת יותר פשוטה. הם בסוף צריכים את הדחיפה שלנו להיכנס לעולם החדש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חייבים להתקדם. אתה צודק, שאלה מצוינת וצריך להתארגן לזה ולהתקדם קדימה.
יש משהו לומר, משה?
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
לאוצר אני אומר, אם אנחנו פותחים את הדבר הזה מחדש, אנחנו נשמח גם לתת כמה המלצות. אנחנו חושבים שאם כבר פותחים - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
את מה?
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אני מבין שיהיה שינויים ממה שדיברנו עד עכשיו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
זה רק להצבעה בממשלה. נגמר. עבר לך הזמן. אתה הכי מיוצג שם, תאמין שלי. השר שלך.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
בשביל זה אני רוצה שגם יושב-ראש הוועדה ייצג אותי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
היה כל מיני רעיונות. ישבנו עליהן גם קצת בוועדה. ישבנו עם הייעוץ המשפטי כדי לראות שאנחנו מעבירים את זה כמה שיותר מהר בלי הרבה מהמורות בדרך.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אני לא יודע אם זה עומד בכללים או לא. אני רק אומר את זה מהמקום שלי כרגע. עד עכשיו דיברנו על הדבר הכללי, הלאומי, אבל גם בהיבט של יהדות אתיופיה אני יודע להגיד שכל מה שקשור למבנים שהם מבנים ציבוריים, יש קושי מאוד גדול בעיקר באוכלוסיות מוחלשות לתחזק, שיפוץ או בנייה חדשה של מבנים, ותמיד נמצאים בדברים ארעיים לאורך 20, 30 ו-40 שנה. השאלה היא אם יש בכלל אפשרות ברמה ארצית לתת לקהילות מסוימות סיוע בהקשר הזה? דירה נאה מרחיבה את דעתו של אדם. אנחנו רוצים שיהיה שילוב חברתי טוב. אני חושב שישנם מקומות שרוצים מאוד להתפתח וכרגע יש לנו קושי, אם זה מרכזי למידה. אפילו יש מקום של השכלה גבוהה. יש מקום שנקרא טק קריירה שכרגע נבנה בלוד, מקום מדהים שמייצר את חוד החנית הבא של הקהילה בתוך עולם ההייטק, וכרגע הם תקועים במבנה. הם התחילו לבנות מבנה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תראה, מטבע הדברים אי אפשר לתת לקהילה מסוימת.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אני יודע שאי אפשר לתת לקהילה מסוימת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני רציתי שיתנו לעיראקים ולא נתנו. אני אסביר לך עכשיו בשיא הרצינות. בשנה שעברה נתנו לדוגמה לכפרי נוער, שהייתה דרישה דווקא מהקהילה. אמרו שיש כפרי נוער מסוימים, אז השקענו שם לדעתי 10 מיליון עם מצ'ינג ועוד תרומות, שיפוץ של חדרי אוכל. אני יודע שהייתה שם בעיה מאוד קשה. יש דברים שהכנסנו למקומות שראינו שבאמת יש פגיעה באוכלוסיות חלשות. זה לאו דווקא עדה מסוימת.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
גם מה שאני אמרתי כרגע זה לא רק לקהילה, רק אני אומר, הרבה פעמים במקומות האלה יש ריכוז גבוה של הקהילה ואז זה הולך ביחד.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר. בקהילה יש גם אנשים מאוד מתקדמים, אתה יודע.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש כאלה סגני אלופים בצה"ל שהם מפקדים.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אני לא מכיר אותם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ומורים כמו שאמרת, וחברי כנסת. מוחלשות בכלל.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
השאלה שלי היא לאוצר, האם ניתן באיזו שהיא קונסטלציה, שוב, אני מבין את העניין של לתת כלל שהוא יותר לאומי ולא מקום מסוים. האם ניתן לקהילות מסוימות, לאזורים מסוימים כמו שדיברנו קודם לכן, איזה שהוא תיעדוף בהקשר הזה של מבנים?
<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>
במסגרת ההקצאות של תקציבי - - - ?
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אפשר בקולות קוראים להכניס מדד חברתי וגיאוגרפי. לא רק גיאוגרפי.
<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>
זה תלוי בהקצאות הספציפיות של כל שימוש. יש שימושים שזה יהיה רלוונטי בהם, שימושים שפחות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו נעבוד גם על הקולות קוראים מולם.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אוקיי.
<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>
במקרה הזה הצד הפריפריאלי כפי שאמרו פה נציגי משרד החינוך, חייב לקבל דגש מאוד גדול בגלל היכולות השונות של רשויות לקחת את התשתית שלהן צעד אחד קדימה.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טוב, תודה רבה. אני סוגר את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:01. << סיום >>