פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 198
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, ה' בניסן התשפ"ו (23 במרץ 2026), שעה 12:47
סדר היום:
<< נושא >> היעדר מענה כלכלי לתושבי העוטף שאין ביכולתם לשוב לבתיהם << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יסמין פרידמן – מ"מ היו"ר
חברי הכנסת:
יואב סגלוביץ'
קארין אלהרר
מוזמנים:
הודיה נצר
–
ראש תחום תקומה, משרד הבינוי והשיכון
אורי יחזקאלי
–
רמ"ט ראש המנהלת, מנהלת תקומה/תנופה
ירון מאור
–
שורד קיבוץ ניר עוז
יעל אדר
–
חברת קיבוץ ניר עוז לשעבר, אימם ל-4 תושבי ניר עוז ובהם תמיר אדר - חבר כיתת הכוננות שנחטף והושב לקבורה בתום 746 ימים בשבי חמאס
נועה קדם וענונו
–
תושבת ניר עוז, אחות ודודה שכולה שורדת
גדעון ברעד
–
חבר קיבוץ ניר עוז
משתתפים באמצעים מקוונים:
בתיה הררי
–
ראש תחום בכיר מקרו כלכלה, משרד ראש הממשלה
מיכל פלג עוזיהו
–
ראשת מועצה אזורית אשכול
גל כהן
–
מזכיר קיבוץ בארי
צבי טסלר
–
יו"ר קיבוץ ניר עוז
קרינה אנגלברט
–
חברת קיבוץ ניר עוז
רננה יעקב
–
חברת קיבוץ ניר עוז
בת שבע כהן יהלומי
–
תושבת ניר עוז
סיגל מורן
–
יו"ר קיבוץ כפר עזה
מנהל הוועדה:
אמל ביבאר
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> היעדר מענה כלכלי לתושבי העוטף שאין ביכולתם לשוב לבתיהם << נושא >>
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל כשהנושא שלנו הוא בקשה לדיון דחוף בשל היעדר מענה כלכלי לתושבי העוטף שאין ביכולתם לשוב לבתיהם, לבקשת חברי הכנסת יואב סגלוביץ' וקארין אלהרר. עסקתי בזה קצת, אבל אני יודעת שאתם שולטים ממש בחומר ולכן אני חושבת שכדאי שאתם תפתחו.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אני אגיד שהדיון הזה נולד בעקבות פגישה שקיימנו, חבר הכנסת סגלוביץ' ואנוכי, עם כמה מתושבי ניר עוז, שמענו מקרוב איך אנשים שבאמת איבדו את כל עולמם ביום אחד, ב-7 באוקטובר, גילו שהמדינה הפקירה אותם ב-7 באוקטובר והיא פשוט ממשיכה להפקיר אותם גם ביום שאחרי בסבך הביורוקרטיה ונפגעות הזכויות שלהם.
בזמן שמנהלת תקומה עסוקה בשיקום הפיזי במקום עצמו, בניר עוז ובכל חבל עוטף עזה, קבוצה משמעותית מאוד של תושבים נותרו ללא מענה אמיתי. מדובר באנשים קשישים שלא רוצים לחזור, כי הם מפחדים, בצדק, והמקום טראומטי מדי. מדובר בבנים ממשיכים שהיו אמורים לקבל שטח, אין להם אותו, היו אמורים לקבל בתנאים כלכליים טובים, ועכשיו לא נותנים להם.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
למה?
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
כי לא, כי אתם רוצים? תקנו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מה השתנה?
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
מה השתנה? שאלה טובה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מהבחינה הזאת מה השתנה?
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
לא, מציעים להם פתרונות שהם עדיין פתרונות לא בטיחותיים מבחינתם והם לא רוצים לגור צמוד לגדר, ואפשר להבין אותם.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אוקיי, הבנתי.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו שנתיים וחצי אחרי טבח 7 באוקטובר, כבר מתקרבים לשלוש שנים, ובנובמבר 2024 הבטיחו להם מנגנון סיוע, ודוח מבקר המדינה שיצא רק חודש שעבר אומר את האמת הקשה, ובאמת, היא מרה והיא קשה, המענה הזה לא קיים, אין להם. השאירו אותם לנפשם. אומרים, אנחנו נותנים לכם משהו, אם הוא לא מוצא חן בעיניכם, בעיה שלכם. שזה דבר שלא יכול לקרות. כאמור, המדינה הייתה אחראית, המדינה נותרה אחראית והיא צריכה לתת מענים הולמים, כל אחד בהתאם לצרכים שלו.
וצריך לזכור, היו התחייבויות. היה ביקור של שר האוצר, שאפילו דמע ואמר ניתן מענים, והדבר הזה לא קרה. והמטרה של הדיון הזה היא להבין מה המענים שהמדינה, משרד ראש הממשלה, מי שרוצה, בעיניי, משרד ראש הממשלה צריך להיכנס לאירוע, מה המענים שהוא נותן ואילו פתרונות הוא נותן להם בלי לדרוש מהם להוציא כספים מיותרים שאין להם. מה הציפייה?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני קראתי שמשרד ראש הממשלה היה באירוע, אבל זה לא עזר.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
התפייד. איך הוא אומר? נכנסתי לאירוע, אבל נשאר רק הצל שלו, כי אין שם כלום. והדבר הזה לא יכול לקרות, ואני ציפיתי שממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה תגיע לדיון, כי לכל הפחות זה מה שצריך לקרות, צריך לתת לזה את היחס הראוי. כרגע, למיטב הבנתי, אין מענים. ידבר כמובן חברי סגלוביץ', וגם אני אשמח שנשמע את התושבים עצמם. תודה רבה.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
מי מנציגי הממשלה פה איתנו? לפי זה אני אדע מה אני אומר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
יש פה נציגים של תקומה, יש ראש תחום בכיר מקרו כלכלה במשרד ראש הממשלה.
<< דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>
בתיה בזום, ראש תחום בכיר מקרו כלכלה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן, חלק בזום וחלק פה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אגב, למה הם בזום? הכנסת דורשת להגיע. למה הם בזום?
<< דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>
את רוצה שאני אענה לך עכשיו? ביקשתם שנכניס יותר משתתפים מהעוטף ואישרנו את זה ואישרו לי עד עשרה משתתפים. קיבלנו אותם ואישרנו אותם.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אדוני מנהל הוועדה, אנחנו ביקשנו שכולם יגיעו פיזית. אגב, דיברתי עם הייעוץ המשפטי לכנסת והם אמרו שאין בעיה להכניס, ואם יש בעיה לוועדה, צריך לבקש ממזכיר הכנסת. ואני לא מצליחה להבין למה אנשים שזה התפקיד שלהם, שאמורים לתת מענים, לא נמצאים כאן איתנו? אתה יודע, זום זה אחרת.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
הכי חשוב שידברו האנשים. אני אגיד שתי מילות פתיחה. זה שאנחנו כל כך הרבה זמן אחרי ועדיין אנשים נגררים לפה לכנסת להעלות את הבעיות זו תקלה. ולזה אין הסבר, זה היה צריך להיות אחרת. זה שהטבח, האסון, המחדל, הטירוף שהיה ב-7 באוקטובר, לפחות אני חשבתי שתחושת האחריות לפחות, גם אם אחרי, היא תהיה כזו שירוצו לאנשים וישאלו מה צריך לעשות. בפועל הם רצים אחרינו, אנחנו הגענו לשם לפגישה עם אנשים כי אנשים אחרים לא באו.
אבל אני אומר פה בפתח הדברים לגבי הנציגים. לא כל מה שכתוב במכתב שכתב רז נזרי, לא הכול נמצא בפנים, אבל הרבה מאוד דברים נכתבו על ידי רז נזרי כמייצג למעשה של הקיבוץ במובן הזה, נכון? של הקיבוץ עצמו. צריך להזכיר, זה קיבוץ שיתופי, עם הבעיות המורכבות של קיבוץ שיתופי, אבל יש מכתב מסודר שלדעתי כבר נשלח לפני משהו כמו חודשיים למשרדי הממשלה, למשרד האוצר, לכל העולם ואחותו. ומעבר למה שיגידו פה החברים, מה שהייתי רוצה בעיקר לשמוע, את ההיילייטס של התשובות למכתב של רז נזרי, בלי כל קשר לדברים הנוספים שיעלו כאן. כי בליבה הוא נוגע, הוא גם נותן את ההסבר ההיסטורי, הוא גם נותן תיאורטי, הוא גם נותן פתרונות, יש שם מסד.
ואם יגידו לי פה משרדי הממשלה, יואב, תקשיב, אתה לא התעדכנת, יש מלחמה, הכול טופל, אני מאוד אשמח, ואז נדבר על הדברים הנוספים, אבל תשובה על המכתב הזה, זה מכתב רשמי מעורכי דין שנשלח לפני נקיטת הליכים. אני לא יודע אם רז נזרי נמצא פה בזום, אבל אם לא, לפחות נדבר, לא בשמו, הוא לא מינה אותי, אבל יש מכתב שפורסם, הוא לא סוד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ניר עוז פה בזום.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי. נשמח לשמוע תשובה אם יש כזו, ואת כל יתר הדברים אני אגיד, חשוב לי יותר שאנשים ידברו. תודה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
גם אני מבינה שלא מדובר בכמות גדולה של אנשים. זאת אומרת, זה משהו שהוא סופר פתיר. אי אפשר להבין את מריחת הזמן הזאת ואת הטרטור של האנשים ועוגמת הנפש, באמת. אני מציעה שקודם נשמע את הציבור ואז ניתן למשרדי הממשלה לענות כדי שישמעו את הטענות.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אני מבין שגם צביקי טסלר נמצא פה ועוד אנשים, אני לא יודע אם הם רשומים כולם.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
יש בזום את רננה וקרינה שהן מניר עוז וכמובן צביקי, ואולי ממשרדי ממשלה. יכול להיות שאני גם אאריך ואני אבקש את סבלנותכם. אני קודם כול אתחיל בזה שצר לי לראות שחסרים פה חברי כנסת שהיום-יום שלנו תלוי בהם ובהחלטות שלהם, והם לא פה לראות את העיניים שלי כשאני מדברת, כי הזום לא מאפשר את זה.
אני יעל אדר, ואני מייצגת כאן ארבעה ילדים שלי, ואני אדבר בסוף גם קצת עליי ואני אנסה לפרק בין הפשט למורכב. כי הממשלה, המדינה מסתכלת על האירוע בתבניות המוכרות, ולכן מבחינת המדינה יש מענים מאוד פשוטים. מבחינתנו כפרטים, כאנשים, אין מענה. אני אימא לארבעה: תמיר, ניר, ענבר ורוני. אני הייתי חברת ניר עוז 30 שנים, חלק ממה שנהרס בניר עוז בבוקר 7 באוקטובר אני בניתי. כשאני בחרתי לעזוב את ניר עוז לפני 15 שנים, ארבעת ילדיי נשארו בניר עוז, מתוכם שניים בגירים שכבר החליטו שהם חיים שם את חייהם, ושני נערים שהמשיכו להתחנך בחינוך הבלתי פורמלי, האבא חי בניר עוז. הם עברו כבר כולם את גיל 21 והם עדיין כולם בחרו להמשיך בניר עוז.
אני מדגישה את זה כי יש לזה משמעות לשורשיות, שממנה מתעלמים השכם והערב. הילדים שלי הם דור שלישי, הנכדים שלי הם דור רביעי, שכל אחד רק ידמיין את זה. והם היום כאילו חסרי כל זכות, גם מבחינת הקיבוץ, לצערי, כי הם לא היו חברי קיבוץ בסטטוס. אבל הם יותר קיבוצניקים ממי שהגיע והתקבל לחברות לפני חמש שנים, כי הם דור שלישי ורביעי בקיבוץ, הסבים שלהם מייסדי הקיבוץ.
תמיר היה חבר כיתת כוננות שיצא לקרב בשליחות המדינה, בשליחות קהילת ניר עוז, והופקר לנפשו. הוא נלחם שעתיים וחצי, הוא נחטף, הוא איבד את חייו, וקיבלנו אותו אחרי 746 ימים. זה אומר שלא רק שעברו שנתיים וחצי, מעל שנתיים היינו בקרב, שאף אחד לא שאל מה אתם צריכים. הכול היה בתבניות של מנהלת החטופים, מענק רבעוני, אבל אף אחד לא שאל איך מתמודדים.
הילדים שלי איבדו בית, גם בניר עוז, ואני, שבחרתי לעזוב את ניר עוז, עברתי למושב במועצה האזורית אשכול, לא רחוק מניר עוז, נשארתי מרכז החיים של בני המשפחה שלי. כל יום שישי, באמצע השבוע, חגים, כל זה נתלש גם ממני. אף אחד לא שאל אותי אם אני צריכה משהו כדי להיות קרובה לילדים שלי שהם תלושים מניר עוז.
ארבעת ילדיי, תמיר אומנם לא בחיים, אבל הוא השאיר אישה ושני ילדים שהם עכשיו יושבים אצלי בשדה ניצן, כי באופן הזוי הבית הזה פנוי כי עברתי לקריית גת ושם יש פחות אזעקות, והילדים כבר לא יכולים להתמודד עם האזעקות, אבל הם כמו הילד שלי. אבל ארבעת ילדיי לא מסוגלים לחזור לניר עוז. עכשיו, מה זה לניר עוז? צביקי מכיר את ניר עוז כי הוא עובד בניר עוז מיום מסוים, אצלנו ניר עוז זה הבית, אצלנו תמיר זה ניר עוז, ניר זה ניר עוז. זה הבית, זו השייכות, זו השורשיות, זו הזהות.
כל זה נלקח מאיתנו ואומרים לנו, מה הבעיה? המדינה משקיעה, שופכת מיליונים, לא יודעת כמה, שמי שהולך ליהנות מזה זה המיעוט שחוזר, כי חלקו כבר איננו, כי הוא נרצח. והחלק האחר ששרד את הטבח, וילדיי הם שורדי הטבח, חוץ מתמיר, הם לא יכולים לחזור. זה או שנרצחו או מי ששרד את הטבח ורוצה ובחר. וצריך לתת להם הכול, הכול, הכול כדי שיחזרו ויהיו להם את כל התנאים להשתקם, למי שחוזר. אבל באותה מידה, מי שלא שב, צריך לתת לו הכול, הכול, הכול. אבל אף אחד לא שאל את הילדים שלי מה אפשר לתת להם, למה הם זקוקים, כי הם לא חברי קיבוץ, אין להם זכויות. לא שמעתי על אזרח במדינה שגר איפשהו והוא חסר זכויות. הילדים שלי, ההורים שלהם הקימו את ניר עוז ובנו את ניר עוז והילדים שלי חסרי זכויות.
הקיבוץ הזה היה קיבוץ שיתופי עד כשנה לפני 7 באוקטובר, ששם הפריטו את השכר. התפיסה השיתופית הייתה, ככה גם אני חייתי 30 שנה, שאני נותנת כמיטב יכולתי ומקבלת כצרכיי בתיאוריה. ואכן, כל המשכורות שלי הלכו לקיבוץ, המשכורות של האבא הלכו לקיבוץ, מתוך תפיסה, והיא תפיסה שבחרתי לחיות אותה ואין לי שום תלונה אליה, כי בחרנו את זה.
אבל התפיסה הייתה שמה שיש לנו לילדים שלנו זה לא חסכונות בנק, כי אין לנו אותם, כי בקיבוץ שיתופי הכול הלך לקיבוץ, כולל הפנסיה שבגיל 45 עזבתי בלי פנסיה כי בחרתי שזה הולך לקיבוץ. אבל התפיסה הייתה שהקיבוץ זה הנכס שיש לנו להוריש לילדים שלנו, שהבן שלי חוזר לחיות בקיבוץ, יש לו בית לגור בו גם אם הוא לא חבר קיבוץ, שהוא משלם שכר דירה מסובסד והוא משלם בריאות מסובסד והוא משלם חינוך מסובסד. אבל הוא גם נתן כמיטב יכולתו, כי הוא היה בכיתת כוננות והוא היה בהנהלת חינוך, וכל הצעירים האלה, שחלקם מוטמנים באדמת ניר עוז, הם ניהלו את התרבות של הקיבוץ, אבל אף אחד לא שואל אותם ואת בני משפחתם איך אפשר לעזור להם.
אני הייתי בתקומה כשדיברתי עליי, כי ניר עוז הגיעו לכרמי גת כמגורים חליפיים עד שניר עוז תשוקם. ההגדרה היא לא עד שנמצא מענה לכל תושב ניר עוז, אלא עד שניר עוז תשוקם. ואני באתי וביקשתי גם, כי מרכז חיי יתערער, כי הבן שלי חטוף, כי העוגנים שלי נתלשו, עוגן התעסוקה, העוגן החברתי, השגרה, הזהות. גם המגורים שלי, גם אני הייתי מפונה, הייתי באילת, אבל בחרתי להמשיך עם ניר עוז כדי להיות עם ילדיי ונכדיי שבטראומה הזו שאנחנו עדיין סוחבים אותה וחיים אותה צריכים להיות ביחד.
מה אמרו בתקומה? זו התשובה, ואולי גם היום היא תיאמר. המנדט שלנו, שזה תחת משרד ראש הממשלה, הוא לטפל בשיקום הפיזי, לא בפרטים. כלומר, השיקום האישי, האנושי, אף אחד לא. יש, שוב, התבניות המוכרות, אתה נפגע איבה? ביטוח לאומי. את אימא שכולה? מה את רוצה מאיתנו? יש לך קצבה עד סוף חייך. זה מה שאומרים לי. עכשיו אני באתי לפה להילחם על הילדים שלי, לא עליי. כי אם לילדים שלי לא יהיה מענה, במה שהתערער לי בחיים, והתערער לי, וגם אותי לא שואלים מה אפשר לעזור לי, זה על הכתפיים שלי לעזור לילדים שלי. מה שאני מבקשת פה זה רגע להוריד גם את המשא הזה מהכתפיים שלי.
לתמיר היה מגרש בניר עוז, הוא היה אחד מתוך 20 נקלטים, 19 בני משק ממשיכים.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
וגם לא בני משק.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
לא, אמרתי מתוכם 19 ממשיכים והאחד שלא. אני מדייקת, 20 בקליטה, 19 בני משק ממשיכים, ונועה שהיא לא בת משק. היה לו מגרש עם פרצלציה על שמו, שזה בוטל, והמגרש הזה היה בשווי אפס שקלים. ניר הבן שלי תכנן להיות בנגלה השנייה במגרש אפס. ובמכתב של רז נזרי מצוין שיש קבוצה שכבר מצאה מענה בבית ניר, ואני מוחה על כך. למה אני מוחה על כך? כי המענה, א', הוא לא דרך הקיבוץ, הוא לא דרך הממשלה, הוא לא דרך החברה, הוא דרך יוזמה של משפחות צעירות שידעו שרק אם הן יאחזו ביחד אולי זה מה שיציל אותן, ולכן הן עשו איזה מהלך מול בית ניר, שבתוך המהלך הזה אכן נתנו להן הנחה בקרקע כעזרה, כתפיסה לעזור להם, שבמקום מחיר מלא הן יקבלו כמו בן ממשיך של בית ניר, שזה 610,000 שקלים.
זה אומר שהבן שלי, שהיה לו באפס שקלים, היום צריך להביא עוד 610,000 שקלים. לכן אני לא רואה בזה הטבה, אני רואה בזה הרעה. הוא גם נעקר מביתו, הוא גם שורד טבח, ניר, שורד הטבח השני שלי צמוד למשפחת ביבס, שמונה שעות היה על דלת הממ"ד עם שתי ילדות בבית, ויש לי עוד שני ילדים שורדי טבח. ענבר, שורד הטבח שחיכה לאח שלו ולחברים שלו שהיו חטופים, הוא לא תכנן לבנות בית בגיל 28 והוא בלית ברירה הולך ועושה את זה וייקח הלוואות שהוא לא תכנן, כי אם הוא לא יעשה את זה הוא לא יהיה בבית ניר, אבל הוא גם לא חוזר לניר עוז, אבל המדינה גם לא נותנת לו חלופה אחרת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
יעל, ובני קיבוץ זה שונה?
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
שלא רוצים לחזור.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
בדיוק על זה אני מוחה. ההתייחסות היא מי חבר קיבוץ, עושים הליך כרגע של שיוך, על זה צביקי יוכל להסביר, עושים שיוך, להם יש אילו שהם זכויות, אם הם לא חוזרים לקיבוץ, יש מההלך איתם, לא תפקידי להסביר אותו. תמיר, ניר, ענבר ורוני, הרביעייה שלי, וכמוהם יש עוד הרבה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
הם לא היחידים?
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
הם לא היחידים, הם הרוב. הרוב הם לא חברי קיבוץ. הרוב של החבורה הזו, מ-20 עד 50-40, רובם אינם חברי קיבוץ.
הרבה מהן שהולכות לבית ניר. רובם אינם חברי קיבוץ, להרבה מהם הטייטל תושב, אבל הבן שלי הוא דור שלישי והוא לא זכאי לכלום, לכלום.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כלומר, הדבר היחיד כרגע שהמדינה מציעה זה מגרש בבית ניר כביכול בהנחה?
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
כביכול בהנחה, כשבפועל היה להם בניר עוז במחיר אפס. המדינה לא באה ואומרת: רגע, היה לכם בניר עוז אפס? המדינה לא הייתה ב-7 באוקטובר? אתם תקבלו במחיר אפס במקום אחר. זה המינימום שהיה צריך לעשות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ואנחנו מדברים על 50 משפחות כאלה.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
לא. כ-50 משפחות הולכות לבית ניר, יש עוד משפחות שלא הולכות לבית ניר ולא חוזרות לניר עוז, חלקן עוד ידברו פה, יש עוד. מה שעשו המדינה, ואולי גם טיפה בקיבוץ, לא מכוונה, כי באמת הקיבוץ עושה ככל יכולתו, וכולם תחת טראומה ומנסים להרים את הקיבוץ, אנשים חבוטים הלכו לפשט, קיבוץ, מי חבר, מי תושב, מי חוזר ומי לא חוזר. לא, אני מזמינה את המדינה להיכנס למורכבות, זו לא הפשטות הזו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן, אני ראיתי שגם יש קשישים שרוצים להיכנס בבתי אבות ומי יממן את בתי האבות.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
ויש קשישים שרוצים להישאר בדיור מוגן, ויש ויש. אני באתי לייצג כרגע ארבעה ילדים שלי, ויהיו פה עוד קולות. והדבר האחרון, יש לי עוד ילדה בת 25 שהחיים מאתגרים אותה מכל מיני סיבות שאני לא יכולה לפרט פה. הקיבוץ היה עבורה חממה, גם היא דור שלישי, חממה. היא גרה בקיבוץ, עבדה בגן ילדים. החממה נגזלה ממנה, היא לא תהיה מסוגלת, לא לבנות בית, לא ללמוד אקדמיה. אף אחד לא שואל מה החממה המוצעת לבת הרביעית שלי. כאילו מצפים שאני אולי אקח אותה והיא תחיה איתי עד גיל 50-40 או עד שאני אמות והבית שבניתי פעם יעבור אליה.
הייתה לה חממה, כי גם כאן פעם לקיבוץ הייתה איזושהי ערבות כלפי אלה עם צרכים ייחודיים. אבל ברגע שהיא לא חוזרת, אין אליה שום מחויבות, כי אימא שלה בחרה לעזוב את הקיבוץ, אבא שלה לא, אבא שלה הוא חבר קיבוץ, אבל גם היא דור שלישי וגם היא גרה בקיבוץ, ומהיום שהיא נולדה בו עד 7 באוקטובר היא הייתה ניר עוזניקית, היא לא מכירה את עצמה משהו אחר. אף אחד לא שואל איך עוזרים לבחורה כזו.
זה בפתח דבריי, כי אני מעריכה שאחרי שידברו אני גם אשמח עוד להגיב, כי באמת אני עברתי בשנתיים פלוס האלה במאבק להשבת תמיר, ראיתי הכול, פגשתי הכול, והמינימום, כמו שאמר יואב, זה להגיד אנחנו לוקחים אחריות כי היה פה משהו איום ונורא. אני ציפיתי שיגידו יש מענק. היו הצעות כאלה, היה אסון מירון והם קיבלו 3 מיליון, הייתה עקירה מגוש קטיף וידעו להגיד לאנשים, זו החבילה הכלכלית שלכם. אבל לניר עוז לא אומרים את זה, כי פוחדים. ממה? ניר עוז זה המקום היחידי שלא היה צבא, למה פוחדים?
אז אמר לי יוסי שלי, איך אני אעשה הבחנה? אמרתי, אתה יודע לעשות הבחנה. בניר עוז זה היה בכל הקיבוץ, בניר עוז לא היה עזר אחד, היה הקרב היחידי של חברי כיתת כוננות. אפשר לעשות המון הבחנות. ואם תיקח את ניר עוז, כפר עזה ובארי, מגיע לכולם. הם עברו יום איום ונורא. איבדנו זהות, לא רק בחירה איפה אני גר, זה אני רוצה שיופנם. איבדנו את הזהות שלנו, איבדנו את העוגנים שלנו, אנחנו צריכים לבנות אותם מחדש, וזה בלתי אפשרי בהתעלמות הזו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ברור לי, אני מסכימה איתך, יעל. אני רק אגיד ככה, ב-14:00 אנחנו חייבים לסגור את הדיון, כי יש ישיבות סיעה, זה ככה בימי שני, ולכן אני ממש אבקש מעתה להתחשב בעוד אנשים שרוצים לדבר ולעשות את זה קצר. תשתדלו לעמוד בשלוש דקות. יעל, אני בטח ובטח לא אעצור ואני גם לא הייתי עוצרת אותך בחיים.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
- - - לוועדה הזו שנתיים וחצי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני מסכימה איתך, לא הייתה לי שום כוונה לעצור אותך אפילו לרגע.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אם לא נספיק, נוכל לעשות עוד דיון.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן, אפשר לעשות דיון המשך אחר כך, אבל חשוב לי שנשמע גם את משרדי הממשלה כדי שאולי נקבל מהם.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אולי כדאי לשמוע את צבי טסלר גם, לשמוע את התמונה. כי אני אומר לך באחריות, הם לא קיבלו.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
אני אסיים במשפט שאומר שהציפייה שלי פה היא שתהיה פעולה. לא לבחון מה, שתהיה פעולה. אני שמעתי את המשפט "אנחנו לומדים את 7 באוקטובר ובוחנים" עשרות מונים בשנתיים וחצי האלה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
היה מספיק זמן ללמוד.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
מספיק. הגיע שלב הביצוע.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בבקשה להעלות את צביקי טסלר.
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
אני מתייחס. אני אהיה קצר, כי אני רואה פה גם מניר עוז את גדעון, את רננה, את נועה, את קרינה, ויש פה גם נציגים מבארי וכפר עזה, וחשוב לדעתי באמת לשמוע את כולם. אני צביקי טסלר, אני יושב ראש קיבוץ ניר עוז מזה שנה, האמת שבדיוק שנה. ונראה לי שמהיום הראשון שאני נמצא אני עוסק בנושא הזה של שיקום ניר עוז כמובן ושיקום כל משקי הבית בניר עוז, ולא משנה כרגע לאן פניהם מועדות.
אני עושה מעט מדי ולא מספיק, ונכשל עד עכשיו בכל מה שניסיתי לגבי הטיפול בכל מי שלא יחזור לניר עוז. קיימנו פניות חוזרות ונשנות במכתבים שלא נענו, גם למשרד ראש הממשלה, גם לתקומה וגם למשרד האוצר. למעשה, קיימנו גם פגישה במשרד ראש הממשלה עם הבטחות מפה עד הודעה חדשה, שום דבר מזה לא התקדם.
כפי שצוין כאן, הוצאנו מכתב מיצוי הליכים באמצעות משרד עורכי הדין פירון, רז נזרי, קיבלנו על זה תשובה חלקית. אני לא רוצה להתבטא בבוטות, היא הייתה בחלקה לא מתאימה ולא הולמת. מכתב נוסף שלחנו אמש, בצירוף של קיבוץ בארי וקיבוץ כפר עזה, שהצטרפו אלינו למאמץ המשפטי הזה, כי הפכנו לפנות בצורה משפטית, כי לא קיבלנו שום מענה אחר בדרך אחרת.
למעשה, מה שאנחנו אומרים בצורה מאוד חדה וברורה, אנחנו לא כרגע מצביעים על פתרון כזה, ספציפי או אחר, או מה צריך לעשות. אנחנו רוצים שהמדינה תקבל אחריות, כמו שהיא קיבלה אחריות על שיקום קיבוץ ניר עוז, שתקבל אחריות על שיקום כל משקי הבית בקיבוץ ניר עוז. מה שאנחנו מציעים זו ועדת חריגים, דבר שהמדינה יודעת לעשות אותו, ולבחון כל מקרה לגופו. קיבוצים ניר עוז, בארי וכפר עזה הם קיבוצים שאין שום מחלוקת על כך שהם חריגים במה שהם עברו, והם חריגים גם בפתרונות שהם מקבלים, כי אין דרך אחרת. זה הובטח, ועדת חריגים הובטחה על ידי ראשי תקומה, גם משה אדרי בזמנו, ואני הייתי שנה, עבדתי במנהלת תקומה ואני מכיר את זה מהכיוון הזה, ובהמשך זה הובטח על ידי יוסי שלי.
אין פה בעיה של השפעה רוחבית. בזה אני מסיים, כי אני רוצה שאחרים גם יוכלו להתבטא. אני חושב שהמדינה חייבת לקחת אחריות על שיקום כל משקי הבית של קיבוץ ניר עוז, קיבוץ בארי, קיבוץ כפר עזה, שהתופת שהם חוו שם לא דומה למקומות אחרים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
צביקי, מה הם כן מציעים? אני מנסה להבין.
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
המדינה למשקי בית שאינם חוזרים לקיבוצים לא מציעה כרגע דבר. איפה כן? יש איזושהי ועדה במשרד ראש הממשלה שמתעסקת בכאלה שרוצים לחזור לקיבוצים. אם אתה רוצה לעבור לקיבוץ, התנועה הקיבוצית יכולה לסייע.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כלומר, לקיבוץ אחר.
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
לקיבוץ אחר. אבל זה לא נותן מענה ולא שם את המדינה תחת האחריות לשיקום כל משקי הבית.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
האם אתה יודע לומר לי בשלושת הקיבוצים האלה כמה משקי בית כאלה יש?
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
אני לא יודע להגיד ולנקוב. ברור שזה מספר סופי והוא לא מאוד גדול בהסתכלות של מדינה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן.
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
מי שחושש מהשפעות רוחב ומאיזשהו משהו שהוא לא סביר, אנחנו לא נמצאים בכלל במרחבים האלה. זה בהחלט תחום. אבל זה בכלל לא משנה כמה, משנה המהות, בעיניי, משנה המהות של הסיוע לכל משקי הבית להשתקם איפה שהם יכולים להשתקם.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
למעשה, שנתיים וחצי המדינה לא החליטה מה המתווה לאנשים שלא רוצים לחזור.
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
היא החליטה, המדינה החליטה.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
המדינה לא רוצה, זה לא שהיא לא החליטה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
החליטה שכלום?
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
היא לא רוצה, מהיום הראשון היא לא רוצה.
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
אחת, שזה לא עניינה של תקומה. גם ירון פה וגם אותו צריך לשמוע. סליחה, ירון, לא ראיתי אותך מקודם. המדינה החליטה שזו לא אחריות מנהלת תקומה, השד יודע למה. כי בעיניי, גם כדי לשקם את קיבוץ ניר עוז בנקודת ניר עוז, זה תלוי גם בשיקום כל משקי הבית של הקיבוץ. זו נקודה מאוד חשובה שלא מובנת היום במנהלת תקומה. ומעבר לזה, המדינה החליטה שבכאלה שלא חוזרים לקיבוץ, היא לא מטפלת בשיקומם, ולכן עד היום אין כלום.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
גם אם מנהלת תקומה לא עוסקת במשקי הבית האלה, מישהו צריך לעסוק בזה.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
מנהלת קבורה עסוקה בלקבור אותנו חיים, זה מה שהיא עושה. היא לא תקומה, היא קוברת אותנו חיים, זו המנהלת הזאת. היא באה לשקם חומר ובטון.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
צביקי, תודה רבה. אני רוצה שנייה רק לתת לראשת מועצת אשכול.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
לא, סליחה, אני לא באתי לפה סתם. אני כבר שמעתי אותה מספיק, אני רוצה לדבר בבקשה. היא תמתין בסוף.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו ניתן לה שלוש דקות להציג את זה. בסך הכול חשוב שנבין את כל הראייה הזאת. אנחנו ניתן לכם גם שלוש דקות, ואחר כך אנחנו נעבור למשרדי הממשלה כדי שנקבל תשובות.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
אבל זה שוב נשאר בלמעלה, אני באתי שתשמעו אותי.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
כן, וגם ראשת המועצה תשמע אותנו, כי היא לא יודעת לשמוע, אולי פה היא תשמע.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בסדר גמור. מיכל, תמתיני רגע, אנחנו נשמע את הנציגים שנמצאים פה, נעבור אלייך, ואחר כך מייד למשרדי הממשלה.
<< אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >>
אני רק אגיד שיש נציגות גם בזום.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
רננה וקרינה, תושבות ניר עוז, הן בזום.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
הן רשומות, אני ממש מקווה שנצליח להגיע לכולם.
זה תלוי בכם, זה לא תלוי בי.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
אבל אנחנו הוזמנו ל-12:15, הדיון התחיל ב-13:00. זה לא מתאים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני יודעת, זה לא תלוי בי. יש פה נהלים שב-14:00 צריך לסגור, אנחנו ננסה טיפה.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
אני רוצה לדבר, אני אדבר שלוש דקות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מה שמך לפרוטוקול?
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
ירון מאור, שורד קיבוץ ניר עוז. יש פה שתי נקודות שהעלו שחברת הכנסת קארין לא ציינה, היא לא דיברה על החברים. יש המון חברים, חברי קיבוץ כמוני וכמו אשתי, שלא יכולים לחזור, ועל זה לא דנתם. וגם הקיבוץ שלי, צביקי, הוא מייצג אך ורק את מי שחוזר לקיבוץ.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, אבל אנחנו מדברים על מי שלא רוצה לחזור.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
כן, אני לא רוצה לחזור, לא יכול.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
הילדים שלי וירון רוצים, הם לא מסוגלים אחרי מה שהם עברו שם.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אבל זה הדיון, הדיון הוא רק על מי שלא יכול או לא רוצה, גם לא רוצה זה בסדר. זה הדיון.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
לא יכול לחזור נפשית, לא יכולים לחזור. את תקחי את הילדה שלך לשם אם את רוצה, בניר עוז. אני הייתי ב-7 באוקטובר עם ארבעה ילדים. אשתי, לי, אבא שלה, אלכס דנציג, נחטף ונרצח, דוד שלה, איציק אלגרט, נחטף ונרצח. אין בקיבוץ מעגל שאין מישהו שנחטף לו או נרצח ביום הזה, שתבינו. כל המעגלים שלנו פגועים, אין מישהו שיכול לתמוך במי, כולם פגועים.
המצב כיום, מהיום הראשון, אני עזבתי, הייתי במלון אולי שבועיים-שלושה וברחנו משם, לא יכלנו לחיות שם, הלוויות, לא גנים, לא כלום. אני נמצא בצפון, אני מנותק קשר מהקהילה. מנותק קשר מהקהילה, אני והילדים שלי לבד, אין אף גוף שמטפל. ביום הראשון הגעתי למשה אדרי שייתן לי מענים. הוא מסביר לי, אנחנו משקמים רק חבל תקומה, אנחנו לא משקמים אנשים. לא משקמים אנשים, אנחנו משקמים חומר, בטון.
כמו שחמאס ידע לתת לנו יחס אישי, אין בית שהוא לא פיספס בקיבוץ ניר עוז, בית-בית הוא עבר, לא פעם אחת. מעגלים של מחבלים, חוליות שנכנסו לבתים, אני ראיתי את הלבן בעיניים שלהם, נלחמתי איתם. אני כבר לא יודע אם היה לי עדיף להילחם מול חמאס או מול הביורוקרטיה במדינה הזאת. שנתיים וחצי אני והמשפחה שלי לבד, לבד.
היה לנו בית בלי משכנתה, היה לנו הכול. מה אני עושה? מה אני אעשה לילדים שלי? אין לי קורת גג. אני מסתובב בחבל תקומה, קוראים לזה חבל תקומה, מערב הנגב, מסתובב שם, אני רואה כל היום בונים שם כיכרות. מנהלת תקומה קיבלה 9 מיליארד שקל. אני פונה לאביעד פרידמן, הוא אומר לי, אין, יש הוראה, אנחנו מתעסקים רק בחומר ובטון, משקמים רק את חבל תקומה. מה, אנחנו לא קשורים? לא משקמים אנשים? כל עולמנו נחרב. שנתיים וחצי צביקי אומר לי, אמרתי להם. הוא נפגש עם כל רשויות הממשלה, עם כולם. אני אומר לו, נו, ומה אמרו לך? כן, אמרתי להם, אמרו לי יהיה בסדר. כי הוא הנציג שלי.
הם לא מדברים, מנהלת תקומה, דרורית, הם לא מדברים עם שורדים, הם מדברים רק עם נציגים רשמיים, לא מדברים עם שורדים. אני הולך לנציג הרשמי שלי, לצביקי, מה קורה? כן, אמרתי להם, מה זאת אומרת? באיזה שלב אני הבאתי עורך דין מטעמי לתבוע את ניר עוז, באו אליי עם שני עורכי דין מהקיבוץ. ואני אומר לצביקי, תגיד, אתה הולך גם עם עורכי דין למשרדי הממשלה לתבוע את זכויותינו? לא. יש לך פרוטוקולים להראות לי, צביקי? תגיד לי מה הם אמרו. אתה לא גוף פרטי, אתה גוף ציבורי, אתה צריך לשרת אותי, תראה לי פרוטוקולים. אין פרוטוקולים. אין כלום. הוא רוצה לפרק לי את הבית, את הבית שלי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תקשיבו, אנחנו מנסים לפתור את זה.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
איך הוא רוצה לפרק לי את הבית? קיבוץ ניר עוז לוחץ עליי לפרק לי את הבית שלי. אתה רוצה לפרק לי את העבר בלי שיש לי עתיד? אתה נורמלי?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ירון, בוא נעשה רגע מסגרת.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
משפט אחד. אנחנו ביקשנו את הדיון הזה כי המטרה של הדיון היא למצוא פתרון.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוא מבקש פתרון.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
בסדר, אנחנו עכשיו מנסים בדיון הזה.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
קיבוץ ניר עוז, מועצה אזורית אשכול. כולם עושים אקזיט על החורבן שלנו ולנו אין בית, קורת גג. אקזיט. תגיד לה, צביקי, כמה מיליונים עשיתם על החשבון שלנו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו ממש נרצה תכף לשמוע את משרדי הממשלה.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
נקודה אחרונה. בגלל שאני חבר קיבוץ ואחרים פה לא, הם אומרים לי, כן, אנחנו נבנה לך בית, 120 מטר רבוע, נבנה לך. אני אומר להם, אבל מה אני אעשה עם בית בניר עוז? מה אני אעשה איתו? תהיה סוכן נדל"ן. אתה תמכור לנו אותו אחר כך, עוד שנתיים, עוד שלוש. תגיד לי, אתה נורמלי? היה לי בית 120 מטר, תחזיר לי, מה אני סוכן נדל"ן? מה זה? זה טירוף.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
ירון, אתה צודק, ואני רוצה לשמוע מה משרדי הממשלה עושים.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
אני אגיד לך, את יודעת גם את בעצמך, כלום.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
שנייה, ירון, המטרה - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
היא לשמוע אותם.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
המטרה פה היא לעשות שינוי, לא להשאיר את זה כמו שזה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
להקשיב לו.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
בוודאי שלהקשיב.
<< אורח >> רננה יעקב: << אורח >>
אני חושבת שבכל זאת ראוי שתשמעו גם אותנו, אני חושבת שזו פעם ראשונה שאנחנו זוכים לקבל מקום ולהישמע. אני רננה יעקב, אתם הוועדה לזכויות הילד, יש לי שני ילדים שנחטפו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו לא הוועדה לזכויות הילד, אנחנו רק יושבים בחדר של הוועדה לזכויות הילד. זו ועדת נגב גליל, פשוט אנחנו בחדר שלהם בגלל המלחמה.
<< אורח >> רננה יעקב: << אורח >>
עדיין. אני מבקשת בכל זאת שתשמעו את כולנו, אני חושבת שראוי שתשמעו עוד קולות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו, אתם פשוט חייבים למצות, ממש להיות קצרים, אבל אנחנו ניתן למי שהגיע לכאן ואנחנו נעבור אלייך, בסדר?
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
זו קצת חוצפה שאחרי שנתיים וחצי את נותנת לנו עשר דקות בוועדה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זו לא אני.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
מי שצריך להיות פה בחדר הבא ימתין עוד חצי שעה, לא יקרה כלום.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ירון, זה לא קשור לחדר.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
לא יודע, ככה את אומרת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ירון, בימי שני ב-14:00 כל הוועדות נסגרות.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
בסדר, היה צריך לחתוך את הוועדה הקודמת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני לא אחראית על הוועדה הקודמת, אני לא מנהלת. זה בגלל האזעקה שהייתה, היה עיכוב.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
חברים, בואו נמצה את הדיון, ואם צריך, יהיה עוד דיון נוסף, כולם ידברו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ואנחנו ננסה לעשות לזה גם דיון המשך. אני נותנת לך את רשות הדיבור, תציגי את עצמך לפרוטוקול, ותנסי להיות קצרה.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
שלום, אני נועה קדם. אני קודם אגיד שמאוד מוזר לעשות את זה ב-2026 כשיש פה עוד הפצצות ועדיין לאנשים אחרי 7 באוקטובר, שנתיים וחצי למלחמה, אין עדיין מיגון ראוי. ואז אני אומרת, טוב, אולי זה לא זמן טוב, אבל בעצם זה זמן טוב כי השקט, יורים הזה של בואו נרדים את כולם לא מתאים לי, נגמר.
אחרי שנתיים וחצי של סחרור שכל יום יש עוד ועוד עוולות, מדינה ששנתיים וחצי לא לוקחת אחריות, לא נותנת מענה אמיתי לאנשים ששרדו את התופת ואינם מסוגלים לשוב הביתה. אני נועה, אני בחרתי לחיות בקיבוץ ניר עוז ולהקים שם את ביתי יחד עם בעלי ושלושת ילדיי הקטנים שנולדו וגדלו שם מ-2015. הם מגדירים את עצמם כקיבוצניקים, הם מגדירים את עצמם כניר עוזניקים, הם הולכים יחפים היום גם בעיר.
אנחנו היינו ניר עוז, אנחנו היינו העתיד של ניר עוז. בסוף אוקטובר 2023 היינו אמורים להתקבל לחברות. גם לי היה מגרש על שמי ועל שם אחותי. ב-7 באוקטובר הילדים שלי היו רק בני ארבע, שש ושמונה. זה היה הבית. היה לנו הכול, וב-7 באוקטובר הכול קרס. בעלי נפצע מפיצוץ רימון וירי לתוך הממ"ד והיה בשיקום חצי שנה בבית לוינשטיין שאני ארגנתי לו ועדיין לא חזר לעצמו.
אחותי, תמר קדם סימן טוב האהובה והמופלאה והחכמה והאישה עם הלב הכי גדול בעולם נרצחה בממ"ד יחד עם ג'ון ג'ון האהוב שלנו. והילדים, האחיינים המתוקים שלי, ארבל ושחר, בנות חמש וחצי, ועומר, בן שנתיים וחצי, חיכו תשע שעות שמישהו יבוא להציל אותם, כי זה המקום הכי בטוח. הם נרצחו בביתם והבית הועלה באש בהמשך השביל שלי, פחות מ-100 מטר.
וגם אימא של ג'ון, קרול, חברת קיבוץ, נרצחה בקיבוץ. שלושה דורות נמחקו. ההורים שלי, שייבדלו לחיים טובים, כנראה כבר לא ממש, יחד עם סבתי, התגוררו בעין השלושה, קיבוץ ליד, דקה דרך השדות, הקיבוץ הסמוך. אבי הוא בן קיבוץ עין השלושה, סבא וסבתא שלי ממקימי עין השלושה. זה היה הבית, היה לנו הכול, ועכשיו אין. אנחנו עקורים, גרים בשרון, אני כמו ירון, שבועיים אחרי הלוויות של חמשת בני המשפחה שלי לא נשארתי באילת, חיפשתי את עצמי אצל משפחה.
אין לנו משפחה, אין לנו מקום, אין מקום להתאסף, אין בית, אין ודאות. כל כך הרבה אובדנים, אנחנו משפחה חסרה. איבדנו אהובים וחברים וקהילה וחלומות וודאות וביטחון כלכלי. איבדנו זהות בגלל פגיעה נפשית ופיזית, שאנחנו לא יכולים לחזור להיות מה שהיינו. איבדנו את התמימות של הילדים שלנו, הם חבולים ומצולקים. הם איבדו בני דודים שהיו להם כאחים, חברים. הקטן שלי היה בן ארבע, תעשו את החישוב עם מי הוא היה בגן.
אני מבקשת שתיקחו אחריות. תיקחו על מי שהיה שם, גם מי שחוזר וגם מי שלא, ולא רק למקום. אני מבקשת שתראו אותי, את ההורים שלי. הם לא מניר עוז, הם מעין השלושה, אבל הם איבדו את המשפחה שלהם, שליש מהמשפחה שלהם נמחק. שלא תבקשו ממני לחזור לגור על הגדר כשאני לא יכולה. מגיע לי למצוא מנוחה בכל מקום שאבחר, שתאפשרו לי להשתקע בכל מקום שאני ארגיש בו בית. בית זה לא רק ארבעה קירות, זה משפחה, זה מוגנות, זה ביטחון, לא קו עימות או אזור עדיפות ב'.
שלא תתנערו ממני בעצם זה שתשקיעו רק במקום, כי במקום יחיו בעיקר מי שלא היה ב-7 באוקטובר. על הדם של המשפחה שלי, על הדם של החברים שלי יגורו אנשים שלא עברו את 7 באוקטובר, זה הרוב.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
נכון, בזה תקומה משקיעים.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
הם אלה שייהנו מהאובדן שלי, מהעקירה שלי. אני מבקשת שתשימו כסף על הנצחה ועל זיכרון על אותם אנשים שאינם, שהמכשול הכלכלי לא יהיה זה שיגרום לי לרדוף אחרי הזיכרון והעלמת הראיות והשרידים. אנחנו זקוקים לוודאות. העובדה שאנחנו לא יודעים איפה נגור לא מאפשרת לנו שיקום. יש צורך בוודאות. הילדים לא מפסיקים לשאול מתי אנחנו מגיעים הביתה, ולא יעזור כמה אני אומרת להם שזה הבית כרגע.
אני צריכה מקום חדש לגדל בו שורשים. יש לי עכשיו שורשי אוויר, אבל אין לי אוויר יותר. אני מבקשת שלא תכריחו אותי להיות בקבוצה. אני לא חלק מקיבוץ, אני לא חלק מהחברה שעברו לבית ניר. לא לכולם זה מתאים, לא כולם מצליחים לאגד 20 אנשים שמתאים לסעיף בחוק שהצליחו לתפור. תאפשרו לאנשים לבחור את המקום ואת האנשים שהם יכולים לגור איתם, תאפשרו כל סוג של ביטחון, כלכלי, חברתי, פיזי, חינוכי. הזרות והאובדן של הקהילה קשים גם ככה.
תכירו באמת בשכול ובנכות שלנו. הטרטור הבלתי נגמר עם הביורוקרטיה ובהוכחה כל הזמן שנפגענו ושאנחנו זקוקים לטיפול היא מתישה, היא מפרקת. אנחנו ביום-יום זקוקים לטיפול, יום-יום אנחנו זקוקים למעטפת של חינוך ורווחה וכלכלה ונפש. הכרה בשכול מרובה, באחים שכולים, בדודים שכולים, בסבים שכולים. ההורים שלי לא צריכים להרגיש סוג ב', הם לא סוג ב', הם סבים והורים שכולים, בטח ביחס למשרד הביטחון לא מתייחסים אליהם.
מגיעה לנו זכאות. לא עברנו מרצוננו, לא עשיתי רילוקיישן, הוצאנו מהבית בזמן מלחמה ואנחנו לא יכולים לשוב לשם. ויש לזה תקדימים, הפתרון הזה כבר קיים. חוק פינוי של גוש קטיף מפורט ויפה ודאגו לכל סעיף, וגם למי שהיה בעל קרקע וגם מי שלא היה בעל קרקע, קיבלו תמלוגים, קיבלו זכאות להנחה על קרקע ופיתוח תשתיות, שווי הבית, הטבות מס, רכישה, פיצויים, מס הכנסה. השינוי הגיאוגרפי, אני לא בחרתי אותו. הביטחון הכלכלי הוא חשוב. אני מבינה שהחיים שלי על הגדר היו זולים לכולם. לגור במרכז יותר יקר, אבל גם החיים שם שווים יותר, ככה אני מגלה.
מגיע לי טיפול נאות, בעיקר בתחום בריאות הנפש. אתם ידעתם שהמרפאה של שניידר פותחת סניף בניר עוז לטפל בפגועי הנפש בניר עוז ובסביבה כשיותר, אין לי מספרים מדויקים, אבל יותר מ-90%, ואולי אני טועה, ואני אשמח אם מישהו יגיד לי מספר, של הילדים מניר עוז שנפגעו לא חוזרים לניר עוז? מי ידאג להם במקום החדש? מי יטפל בהם? מי יטפל בהם כשהם נמצאים בצפון, בשרון, בבית ניר? מי יטפל בהם? אני מבקשת שתיתנו פיצוי וליווי נפשי לילדים ולתמיכה בהם, שאיבדו את כל מה שהיה להם, את ההורים שלהם שבקושי מתפקדים, את העתיד שגזרו עליהם, את שברון הלב הזה.
אני מבקשת את עיגון הזכויות שלהם כבוגרים. הם דור ראשון צעיר, הם אפילו לא דור שני, הם חוו את זה על בשרם. תשע שעות מתחת למיטה עם אבא פצוע ורעשים של ירי וצעקות מחוץ לבית. הם דור ראשון של ילדים שיצטרכו לשאת את זה, בעזרת השם 120 שנה, איתם. אנחנו דורשים את תחושת הביטחון, את המוגנות. אנחנו במשימת הישרדות יום-יום. אתם חייבים להסתכל על הפרט. לא ועדת חריגים, ועדת פרט. אני וקרוביי וחבריי הם הפרט. אני לא חריגה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה רבה. אנחנו נשמע את רננה ונעבור אחר כך למשרדי הממשלה, אנחנו חייבים לשמוע אותם. ואחר כך, אם יהיה זמן כמובן, אנחנו נמשיך. קיבלנו אישור טיפ-טיפה להאריך?
<< אורח >> רננה יעקב: << אורח >>
אני רננה גומא יעקב, אני אימא של שיר שבמקרה ניצלה מהטבח אחרי שישה סבבים של כניסה ויציאה, שכנה של שני גורן, יעל, של ארבל יהוד. אימא של אור ויגיל שנחטפו בגיל 12 ו-16 והושבו אחרי 52 ימים כשהם סוחבים איתם כבר הרבה הרבה שנים נוספות על הגב.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
רננה, רק תקפידי ששיר לא ניצלה, היא שרדה את זה. אף אחד לא הציל בניר עוז.
<< אורח >> רננה יעקב: << אורח >>
את צודקת, היא שרדה, פשוט ככה. את צודקת לגמרי. תודה רבה, יעל. אבא שלהם הוצא להורג, אין מילה אחרת, הוצא להורג, פשוט נטבח מחוץ לביתו ונחטף כגופה, ושב ביום ה-614. אנחנו חיים אומנם עם הקהילה בכרמי גת, אבל אנחנו חיים לבד. אנחנו קיבלנו מדור ממדינת ישראל וקיבלנו פתרונות זמניים, אבל השיקום שלנו למעשה עוד לא החל.
אין יום ואין לילה שלא מעסיקה אותי השאלה לאן פנינו. אני בת 52, אני לבד עם שלושה ילדים ששניים מהם עדיין חיים איתי ויזדקקו לתהליכי שיקום ארוכים, ארוכים, ארוכים, אם אי פעם נצליח להתגבר על האירוע הזה.
אני בת ניר עוז, חייתי כל חיי בניר עוז, הייתי חברת קיבוץ במשך כמעט 30 שנה, את כל שכרי העברתי לניר עוז. אני אזכיר, היינו קיבוץ שיתופי עד שנתיים לפני האירוע, והמשמעות היא שגם לא צברתי לעצמי שום נכסים בשום צורה משום סוג. אי אפשר לחשוד בנו שאנחנו נדל"ניסטים, חיינו חיים מאוד צנועים ובמקום שהשווי בו, מסתבר, כמו שנועה אמרה, שווי הקרקע וגם שווי החיים הוא כנראה מאוד מאוד נמוך.
אני ממש מבקשת שכשאומרים לא חוזרים, אנחנו לא לא רוצים לחזור, אין יום שאני רוצה לחזור. בווייז הבית שלי הוא עדיין ניר עוז, יגיל כל הזמן צוחק עליי. כל יום, כל יום אני רוצה לחזור, אני לא יכולה לחזור. אני לא יכולה להחזיר ילדים למקום שבו אירע להם דבר כל כך נורא, וזה הדבר היחיד שמוביל אותי היום. שיקום שלנו לא יוכל להתחיל עד שלא יהיה לנו בית קבע, עד שלא יהיו לנו שורשים חדשים. ואני מתחילה את זה בשלב שבו שום משכנתא אני לא אוכל לקבל, שאני יכולה לעמוד בה. אני כרגע גם ללא תעסוקה, אני אמצא תעסוקה, אבל זה תלוי זה שאני אמצא בית ומקום להיות בו ושיהיו לי שורשים חדשים.
אני חושבת שמדינת ישראל, תפקידה, במינימום, אני כבר לא מבקשת שייקחו אחריות, אני רק רוצה שייתנו לנו פתרון, והפתרון הזה, כמו שנועה אמרה, כבר כתוב בחוק אחר, ואין שום סיבה בעולם שהוא לא יוחל עלינו, שום סיבה בעולם. לי מגיע שמדינת ישראל תיתן לנו מענה. היא נתנה עכשיו בחקיקה חדשה, החילה על אלמנות, החילה על כל מיני אנשים אחרים. אני לא נכללת, אני לא אלמנה, התגרשתי מאבא שלהם כמה שנים קודם, בחוצפתי, ולכן אני נאלצת להמשיך ולנדוד ולחפש את הפתרונות.
אני חושבת שמדינת ישראל צריכה לתת לנו קרקע בשווי מלא בכל מקום אחר במרחב הכפרי וצריכה לתת לנו שווי בית. אני אגיד שוב, גם ירון אמר את זה, מה שניתן לניר עוז לא פותר לי את הבעיה, לא יעזור לי שיש בית על שמי בניר עוז, זה לא יפתור לי את הצורך לבנות בית במקום אחר, ואין לי היום ממה לבנות אותו. אין לי, פשוט אין לי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
חד-משמעית, אני לא מבינה את הפתרון הזה, אני לא מצליחה להבין.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
זו לא נקודה של בית, זו נקודה של מרקם חיים. גזלו מאיתנו את כל מרקם החיים שהיה לנו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, ברור לי. אני מדברת על הפתרון שהציעו, הפתרון הזה.
<< אורח >> רננה יעקב: << אורח >>
אנחנו עזבנו בית שחיינו בו בין היתר בגלל מרקם החיים המיוחד שבו, בגלל היכולת לצאת לדשא ולנשום את השדות, והיינו נאיביים מספיק לחשוב ששומרים עלינו. לא שמרתם עלינו? תדאגו לנו. אני לא יכולה לישון בלילות בידיעה שלילדים שלי בעוד שנתיים מהיום אין בית, פשוט אין להם בית. זה לא יכול להיות, ואני לא מקבלת על זה מענה.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
שיהיה מתווה בדיוק כמו של פינוי גוש קטיף. והם לא קיבלו את הטבח הנורא שקיבלנו, כן?
<< אורח >> רננה יעקב: << אורח >>
אני לא חושבת שוועדת חריגים היא הפתרון, גם בגלל לוחות הזמנים, וגם בגלל שבאמת יש כאן אוכלוסייה שלמה של יישוב שלם שאין שום סיבה להחריג אותה זה מזה. כולנו קיבלנו, אין בית בניר עוז, כאמור, שלא חטף את המכה הנוראה הזו. ולכן אני לא מצליחה להבין למה הבקשה היא לוועדת חריגים. אני חושבת שיש כאן פתרונות אחרים שאפשר להחיל, ואני מבקשת שיתנו אותם, ואני בעיקר מבקשת שיתנו אותם מהר, כי החיים באי ודאות הם בלתי נסבלים.
הם עולים, אגב, גם למדינה, אבל הם עולים לנו, בבריאות, הם עולים לנו בקושי של למצוא תעסוקה ולבנות את חיינו מחדש, ואני לא מצליחה להבין למה המדינה לא רואה את הצורך הזה ונותנת לו מענה. זה מענה שיעלה מעט מאוד במונחי מדינה וייתן מענה שכנראה שווה את החיים שלנו בסופו של דבר. אני מבקשת, אם לא בשבילי, בשביל הילדים שלי, מגיע להם, מגיע להם שהם ירגישו שמדינת ישראל שבה להגן עליהם ושיש להם אופק ושיש להם עתיד ושיש להם בית. תודה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בהחלט. תודה, רננה. בגלל שהאריכו לנו טיפה אנחנו נשמע את מיכל עוזיהו, ראשת המועצה.
<< אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >>
תודה על השיחה החשובה הזו. אני חושבת שאם יש משהו שמאוד ברור מהשיחה הזאת, כמה חסרה כתובת, כתובת לאנשים להגיע אליה. לכן אני אגיד רק שני משפטים ואני באמת אשמח שייתנו גם את האפשרות לדבר לגל כהן, מזכיר בארי, ואם סיגל מורן עדיין איתנו, כדי לשמוע גם פרספקטיבה של בארי וכפר עזה.
הוקמה ועדה, כמו שצביקי אמר, שהיא ועדה שמתעסקת רק במי שמחפש פתרון בקיבוצים. צריך לוודא שמוקמת ועדה, אני יודעת, נועה, שאת מבקשת לא לקרוא לזה חריגים, אבל בז'רגון ככה מתייחסים אליה, וחשוב להקפיד גם על איך שמגדירים את זה, כי אני חושבת שבאמת אם זו ועדת הפרט ובאמת לבוא ממקום שהוא פחות מרגיש מוסדר כמו חריגים, אבל צריכה לקום ועדה וצריך גם להגדיר לוחות זמנים. זה מה שאני מבקשת בעיקר מהדיון הזה, שאם תוכלו כן להפעיל את הלחץ כדי שתוקם ועדה כזו שהיא כתובת ושיש לפעולות שלה לוחות זמנים ברורים עבור מי שמבקש מענה והיום אין לו את הכתובת הזאת. תודה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה, מיכל. חשוב שנשמע גם נציגות של כפר עזה ובארי.
<< אורח >> סיגל מורן: << אורח >>
אני אגיד רק בקצרה, אני לא אחזור אחרי הדברים. אני בחמשת החודשים האחרונים יושבת ראש של קיבוץ כפר עזה, ואני רוצה רק להוסיף עוד נקודה אחת לדיון שלא עלתה, כי שאר הדברים עלו. הקהילות מתמודדות גם היום, ובטח שלוש הקהילות האלה, עם סיטואציות שבאמת הדעת לא יכולה בכלל לעלות.
צריך לדעת, וראיתם, אני אומרת לחברי הכנסת, ראיתם ביטוי לזה כאן, ואין לי ביקורת על זה, אותו דבר גם קיים בכפר עזה, שבמקום שבו המדינה לא נותנת פתרון, האצבע מופנית אל הקהילה עצמה. ואם אנחנו מדברים על שיקום, תאמינו לי שלשלוש הקהילות האלה יש משימות גדולות, מורכבות וקשות בפני עצמן. אחת המטרות של קהילת כפר עזה, חוץ מאשר כמובן החזרה הביתה, ברור לנו שחלק לא מסוגלים לחזור. דרך אגב, אנחנו הוצאנו מהלקסיקון את המונח "לא רוצים", אלא לא מסוגלים לחזור, אבל אחת המטרות שלנו היא שלעולם ועד הם ירגישו שהם חלק מהקהילה הזאת, גם אם הם יגורו במקומות אחרים. וחלק מהעניין זה לדאוג שהם יוכלו לקבל את הפתרון.
הפתרון המוצע כיום, לא רק שהוא נכון רק לגבי קיבוצים, וזה סבבה, אבל גם שם צריך לקחת בחשבון שהוא מאוד חלקי. נאמר פה, הוא מותנה בקבוצה, הוא לא נותן היום פתרון לאנשים פרטניים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אין פתרון.
<< אורח >> סיגל מורן: << אורח >>
ודבר שני, גם יעל אמרה את זה, ברגע שמדברים על מרכז הארץ, גם אחרי ההנחה מדובר על בין סדר גודל של 600,000 במינימום למיליון או 2 מיליון שקל גם אחרי ההנחה, סכומים שאי אפשר לעמוד בהם. אלה הנקודות שרציתי רק להוסיף לדיון. המדינה חייבת לקחת אחריות, זו חובה קודם כול מוסרית וערכית, וב', היא חלק בלתי נפרד משיקום ובניית החבל.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
חד משמעית. תודה, סיגל.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
הכי חשוב לציין, אנחנו לא צריכים מתווכים. לא מועצה, לא את הנהלת הקיבוץ, אנחנו רוצים שידברו איתנו ישירות, עם השורדים, כי כל שורד, יש לו צורך אחר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו תכף נגיע למי שייתן לנו את התשובות. אנחנו רוצים נציגות גם של בארי בקצרה. גל, אם יש לך מה להוסיף על הדברים שנאמרו פה.
<< אורח >> גל כהן: << אורח >>
שמי גל, אני מזכיר קיבוץ בארי, בן בארי, חי את כל החיים שלי בקיבוץ, ומאוקטובר 2024 אני המזכיר של בארי. בבארי נרצחו 102 חברים שלנו והיו לנו 30 חטופים, ואנחנו ב-9 או ב-10 לחודש ישבנו לכתוב את החזון שלנו. אז לא ידענו כמה באמת רצוחים וכמה באמת חטופים, וכבר אז כתבנו, אחרי שאנחנו כנקודה ראשונה נגענו על הקמת החבל, שיקום בארי והקמתו מחדש, כתבנו שאנחנו צריכים לדאוג לכל חברינו באשר הם.
היה ברור כבר אז שיהיו אנשים שלא יוכלו לחזור לבארי, ולא לא רוצים, לא יכולים לחזור לחבל האהוב הזה אחרי הטראומה הקשה שהם עברו שם, של עשרות שעות בתוך ממ"דים, פחד מוות שמשאיר חותמות קשות גם לאנשים שרוצים לחזור. כמות הכדורים והטיפולים והעניינים שאנחנו משקיעים בחברינו בכדי לשקם אותם היא אדירה, ובחלק מהמקרים זה לא מספיק, ויש אנשים שלא יוכלו לחזור לבארי.
ואנחנו אחראים, אני כמזכיר קיבוץ בארי ואתם כחברי הכנסת, מייצגים את המדינה, חייבים לדאוג לאנשים האלה, לאפשרות שלהם להשתקם ולקום על הרגליים. ואני כן חושב שוועדה, קרויה כזאת או אחרת, שתיתן ותאפיין ותמצא דרכים, לא מדובר על כמויות גדולות של בני אדם, אלה מעשים שניתן לקחת ולקיים אותם ולאפשר בסופו של דבר שיקום של החבל הזה שהוא מותנה בשיקום של בני האדם שחיו בחבל הזה ובבארי. אני חושב שזו לא משימה לאומית ענקית, זו משימה נקודתית שניתן להגיע אליה בהצלחה מרובה אם נפעל בתום לב, ביושרה, עם כוונות טובות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה רבה. אני חושבת שבשלה העת לשמוע את משרד ראש הממשלה. אמורה להיות כאן בתיה הררי בזום, ראש תחום בכיר מקרו כלכלה, כי בסוף הכול כלכלי, מסתבר. בתיה, את הקשבת? לי חשוב לדעת אם היית מתחילת הדיון והקשבת לדוברים.
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
הקשבתי קשב רב לדוברים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כי מאוד מאוד קשה לי אפילו לחשוב איך יכול להיות שאנחנו עוד מעט שלוש שנים לתוך האירוע המזוויע הזה, הכי נוראי שאי פעם קרה פה, ועדיין אין פתרונות שאמורים להיות סופר פשוטים. כמו שהוא אמר, לא מדובר באיזה אירוע תנ"כי, מדובר בכמות קטנה של אנשים שאפשר למצוא להם פתרון. אנחנו יודעים בסוף שזה הכול כלכלי. אנחנו יודעים שהיום אישרו את תקציב המדינה ל-2026, האם בתקציב המדינה יש איזשהו סכום שתקצבו כדי להביא פתרון סביר לאנשים האלה שסובלים וסבלו ויסבלו כל החיים שלהם? ותאמיני לי, אני מחזיקה את עצמי. סליחה שזה יוצא עלייך, ברור לי שדרושה החלטת ממשלה של ראש הממשלה, אבל מה קורה פה?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
אני אגיד ככה. משרד ראש הממשלה, בשיתוף עם משרדי ממשלה וגורמים נוספים הקים ועדה שפועלת כדי לתת מענה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מתי הוא הקים אותה?
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
איזו ועדה?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
בדצמבר הוקמה הוועדה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בדצמבר האחרון?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
כן.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
אפשר לקבל את הפרוטוקולים בבקשה?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
כל הפרוטוקולים - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תן לי רגע, בסדר? בראשות מי הוועדה?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
הוועדה היא בראשות אמיר ברקן, שהוא סמנכ"ל כלכלה במשרד, אני מרכזת את העבודה של הוועדה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
את יכולה לומר לי מה נושא הוועדה, מה הכותרת של הוועדה?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
הוועדה פועלת כדי לתת מענה לתושבי קיבוץ שמעוניינים לעבור ולגור בקיבוץ אחר ולא רוצים לשוב לקיבוץ האם שלהם.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זו לא הבעיה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אבל מי שלא רוצה לגור בקיבוץ?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זו לא הבעיה. את הקשבת פה. מי שרוצה לעבור לקיבוץ אחר, עוד יש לו פתרונות, אבל אנחנו מדברים כרגע האם בוועדה הזאת דנים במי שלא רוצה לגור בקיבוץ, הוא לא רוצה לחזור.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
סליחה, אבל זה לא רק מי שלא רוצה. גם אלה שהולכים לקיבוץ אחר מקבלים קרקע במחיר שהם לא תכננו להוציא, עוברים אבחון כלכלי, עוברים אבחון חברתי, אומרים להם, אתם יכולים לבנות כזה או לא כזה או להתקבל או לא להתקבל. הביטחון העתידי שהיה לנו נגזל מאיתנו ואף אחד לא מעניק במקום זה ביטחון עתידי אחר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רגע, יעל.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
לא, כי מישהו חושב - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני מבינה אותך, אבל אנחנו חייבים רגע להבין מה המסגרת של הוועדה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
מה המנדט של הוועדה.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
אבל יש לי רק בקשה. מישהו שם סימן קריאה על בית ניר. אני מבקשת שתורידו אותו, כי גם זה, זה לא עם הקלות, זו יוזמה פרטית, אבל שמוציאים כספים בהלוואות. בהלוואות, לא מהכיס.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
יעל, רגע, אנחנו רק נבין. בתיה, האם את יכולה להגיד לנו מה גבולות הגזרה של הוועדה? האם זה הנושא היחיד שהוועדה אמורה לדון בו או שיש עוד נושאים?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
זה הנושא שהוועדה אמורה לתת לו מענה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
רק מקיבוץ לקיבוץ.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רק מקיבוץ לקיבוץ, כן. הבנתי, ומה קורה?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
אגב, לא רק חברי קיבוץ, גם תושבים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא משנה, אבל אנחנו מדברים על מי שהיה גר בניר עוז, בבארי.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אולי נשאל, האם הזכויות של מי שהיו תושבים, לא חברי קיבוץ, שהיו להם זכויות כלכליות בקרקע בקיבוץ המקורי, האם הזכויות האלה נשמרו או שמא מחייבים אותם לקנות בהרבה מאוד כסף שטח?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
זה עוד לא נסגר, העניין הזה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
מתי זה ייסגר?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
קחו את הזמן. עוד מעט שלוש שנים, קחו את הזמן.
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
הסיפור הזה הוא מאוד מאוד רגיש, כל התעסקות כאן היא מאוד רגישה, יש לה השלכות רוחב מאוד מאוד רחבות. אנחנו פועלים מאוד באינטנסיביות כדי לחזק את החבל, כדי לתת כלים באמת לשיקום של הקהילות, וכל דבר שכאן יוצע תהיה לו השפעה. כרגע, שוב, אין לנו מספרים.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
בתיה, אני רוצה רגע לעצור אותך. תראי, את מדברת על השפעות רוחב, ומה שאני מבינה מהדברים שלך, שההחלטות מתקבלות מתוך כוונה להשאיר את כל הקהילה ביחד. ואומרים לך כאן אנשים - - -
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
לא, שנייה, סליחה. ברור לי שיש אנשים שלא יוכלו, זה ברור.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
הם לא רוצים ולא יכולים.
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
ברור שיש אנשים שלא יוכלו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
איפה המחשבה של הוועדה על האנשים האלה? האם יש מחשבה?
אנחנו פשוט מנסים להבין, אוקיי? מה לעשות? את פה מייצגת את הממשלה, אין לי דרך אחרת להבין את זה. האם הממשלה החליטה שהיא מתנערת מהאנשים שלא רוצים לחזור לגור, לא שם ולא בקיבוץ אחר?
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה לשאול רק שאלה להבין את האירוע. במסגרת מבנה וארגון, מי בעל הבית על האירוע? האם יש שם של בן אדם שאחראי על השיקום של האנשים? האם יש מישהו? האם יש שם כזה? אם יש שם, אנחנו רוצים לדעת מיהו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן, היא אמרה. אמיר ברקן.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
לא, היא לא אמרה. לא על הוועדה, בתיה.
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
הבנתי. אני אומרת שוב, הוועדה היא בראשות אמיר ברקן, והוא מרכז את העבודה הספציפית של המשימה שמונחת לפניו.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
השאלה שלי היא אחרת, אני לא שאלתי מה המשימה של ברקן. ברקן, יש לו משימה ספציפית חלקית. האם יש מישהו במשרד ראש הממשלה היום שמבין שצריך לעסוק באנשים שהיו בקיבוצים, ומה שמו? אם תגידי לי ברקן, מה שאני אבקש זה להעלות אותו לזום.
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
שוב, אני אומרת, אני לא חושבת שיש מישהו אחד שרואה את כל התמונה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
זו הבעיה.
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
אבל מנהלת תקומה היא למעשה הכתובת.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
לא.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
מנהלת תקומה לא עוסקת בשיקום של האנשים שלא נמצאים בחבל. ולכן אני אומר עוד פעם, ואם את אומרת לי שאין אדם כזה, בקשתי הצנועה אלייך, לפחות מהדיון הזה, כי אני לא עברתי את הטבח, היא לפנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה או מישהו אחר מטעמו.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
דרורית.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
ושתעלה לכאן לזום, אנחנו רוצים לשאול אותה שאלות, אנחנו כנסת ישראל, שהתפקיד שלנו הוא לפקח על עבודת הממשלה, ומהקצת שאני רואה, אין עבודת ממשלה, לפחות לא בתחום הזה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כלום.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
ולכן דרורית צריכה להיות פה איתנו. אין לי טענות אלייך, אבל לא יכול להיות שישבו פה חברי כנסת, מגיעים לפה תושבים, ובסוף אנחנו מקבלים איזושהי תשובה שהיא לא תשובה. אין לי טענות אלייך, אבל יש לי טענה קשה למשרד ראש הממשלה שלא אכפת לו מכלום.
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
לא, אבל אני רוצה להסביר בכל זאת.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
תעבירי את המסר לדרורית, תגידי, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' אומר שלא יכול להיות מצב בדיון מן הסוג הזה ושהיא לא תהיה בזום, זה הכול. תעבירי לה את זה לפחות.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
ביקשנו שהיא תהיה, אגב.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
יש לך עוד משהו להוסיף לנו על הוועדה?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
אני רק רוצה לומר, מדובר פה בנושא מורכב מאוד.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
שום דבר לא מורכב, יש פה נושא שלא עוסקים בו.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
החיים שלנו מורכבים, זה מה שמורכב פה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
חיים באמת מורכבים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רגע, אני רוצה לתת לה להשלים את דבריה ואז אנחנו נגיד כדי להבין האם הוועדה דנה בעוד דברים.
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
שצריך לעשות אותו בעדינות, ואני מקווה שנצליח להביא חבילה שהיא חבילה שמותאמת, שנותנת מענים לא רק לעניין הקרקע, אלא גם לעניין - - -
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
מתי זה יקרה?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
אנחנו פועלים כמה שאנחנו יכולים לקדם את זה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
מה, רציני?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מי מדבר איתכם?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רגע, זו בכל זאת ועדה בכנסת, תנו לי שנייה כדי שנצליח להבין. יש נגזרת זמנים לוועדה? יש איזשהו לוח זמנים, משהו?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
לא, אבל ברור לנו שהנושא חשוב.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
מי מייצג אותי בוועדה? מי מייצג אותי שם? איפה אני?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רגע, תכף נשאל הכול.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
עוד פעם אנחנו שקופים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בתיה, מי עוד יושב בוועדה? איזו נציגות יושבת בוועדה?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
הוועדה הזאת כוללת מטעם הממשלה את מנהלת תקומה, את משרד האוצר, שני האגפים שלו, אגף החשב הכללי ואגף התקציבים, את משרד הבינוי והשיכון, את משרד הפנים, את ראשי המועצות האזוריות אשכול ושער הנגב, ואת התנועה הקיבוצית, התק"מ. צירפנו עכשיו גם את נציגי משרד נגב וגליל, ויצורפו עוד אנשים ועוד משרדים ככל ש - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מה זה יצורפו? כמה פעמים הוועדה התכנסה?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
היא מתכנסת אחת לשבועיים, היא קיימה כבר שבע ישיבות בפורום הרחב ועוד ישיבות בפורומים מצומצמים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ראשית, אני חושבת שכדאי שתהיה גם נציגות של משרד הרווחה, אוקיי? אנחנו מדברים פה על רווחה גם של אנשים ולא רק על עניין כלכלי, זה אחת. שתיים, אין נציגות לתושבים באמת.
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
הם מיוצגים על ידי המועצות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הם לא.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אנחנו לא חוזרים למועצה, זה שקר.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
יסמין, רגע, בבקשה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני רק חושבת, תגידו לי אם זה בסדר, אני כן חושבת שבטח ובטח לשלושת הקיבוצים הספציפיים האלה צריכה להיות נציגות בוועדה.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
אבל יסמין, זה מעבר לקיבוצים.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אבל לא מדברים איתם.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
סליחה, יש לי הבהרה, בסדר? מישהו רוצה לומר למה מתקיימת הוועדה הזו היום בכנסת? מי יזם אותה? ראשי רשויות?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
מזכירי קיבוץ?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
לא, מי יזם אותה? שני חברי כנסת שדיברו פה עם תושבים. כי קול התושבים נשמע, והוא לא נשמע עד שהם לא דיברו עם תושבים.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
את צריכה להבין, יש אינטרס לראש המועצה, יש אינטרס לראש הקיבוץ שלי לא לתת לנו מענה. איך הם מייצגים אותי? איך הם יכולים לייצג אותי?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בתיה, יש פה שתי בעיות, אוקיי? אחת, הסמכות של הוועדה שלכם לא דנה בנושא הספציפי שלשמו היום התכנסנו, ולכן אנחנו נשמח בדיון, שכנראה יצטרך להיות עוד דיון, שמי שיכול לתת מענה הוא זה שיעלה, או כדאי שיגיע לכאן פיזית. דבר שני, כמו שאתם רואים, אם הקשבת לדיון, את מבינה שיש פה בעיה שאף אחד אפילו לא התחיל לטפל בה. אתם רק שנתיים וחצי, כמעט שלוש שנים אחרי, מטפלים בבעיה. קיימת היום בעיה שאף אחד אפילו לא התחיל לגעת בה.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
כי הם לא רוצים. הם יודעים, הם לא רוצים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כמה זמן הם ימתינו עד שיתחילו להתייחס לבעיה שלהם? וחשוב לנו שתציפי את זה בפעם הבאה שאתם מתכנסים. עכשיו הכנסת יוצאת לפגרה, מה זה אומר? חודש וחצי לא תהיה התכנסות אני מבינה.
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
אנחנו מתכנסים כל הזמן.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
בתיה, אני מאמינה שאתם מתכנסים. אני רוצה לשאול. א', אני מתנצלת שאת חוטפת את כל האש שלא מגיעה לך כנראה.
היא עובדת מדינה, אבל היא לא המנכ"לית.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
זימנו את דרורית, עשו בחירה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
היא לא המנכ"לית, אני זימנתי את המנכ"לית. אבל לא משנה, אני רוצה לשאול שאלה. מתכנסים פעם בשבועיים, האם במסגרת הכינוסים נפגשתם או נפגשו עם תושבים, שמעו אותם, שמעו עדויות שלהם, שמעו צרכים שלהם? ואם לא, על בסיס מה הכינוסים?
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
שיטת העבודה שלנו בדרך כלל היא כזו שכשאנחנו מגיעים למשהו שמחייב התייחסות של הציבור, הציבור מוזמן ומתייחס.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה כל האירוע, כל האירוע הוא התייחסות של הציבור.
<< אורח >> בתיה הררי: << אורח >>
צריך שתהיה הצעה קונקרטית להתייחס אליה לפני.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
לא, צריך לשמוע את הצרכים לפני שבונים הצעה. אף אחד לא שאל אותנו עם מה אנחנו מתמודדים, מה הצרכים שלנו, מה הפערים, מה היינו רוצים כדי להיות יכולים לשקם את החיים שלנו. לא מזכיר קיבוץ, לא ראש מועצה, לא משרד ראש הממשלה ולא מנהלת תקומה, אף אחד. הוועדה הזו מתקיימת כי אני צעקתי בפני חברי כנסת. על מה הם מדברים? תבנו הצעה ואז תזמינו אותנו? תשמעו קודם מה הצרכים שלנו, מה ההשלכות, מה אדוות ההשלכות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בתיה, לצערי, באמת, לא קיבלנו, עזבי אני, עזבי הכנסת, התושבים לא קיבלו פה שום מענה חוץ מבאמת ייאוש טוטאלי. מסתבר שהם יצטרכו, נוסף לחיים הקשים, להמשיך להיאבק על המינימום שמגיע להם. אני לא יכולה לתפוס את זה, ואנחנו נתגייס להיאבק איתכם כמובן ונגייס עוד ועוד חברי כנסת, כי כנראה שבלי מאבק לא יקרה פה כלום, פשוט לא יקרה פה כלום. זה בלתי נתפס.
אני כן אבקש ממך שתישארי בזום, כי בדקות שנשארו לנו אנחנו ניתן לעוד כמה תושבים לדבר, וחשוב לי שתקשיבי וחשוב לי שתציפי את זה. אנחנו נפנה גם למנכ"לית משרד ראש הממשלה שמסתבר שהיא התבקשה לעלות לזום, כי לפחות היא יכלה לתת לנו אולי תשובות קצת יותר מעמיקות או לפחות להתחייב. את אפילו לא יכולה להתחייב. אולי היא הייתה יכולה להתחייב.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
סליחה, אבל את ראש ועדה, את יכולה להכריח אותה לבוא.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני ממלאת מקום.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
צה"ל לא הגיע להציל אותנו, לפחות שראש הוועדה תגיע, מנכ"לית ראש הממשלה, המינימום.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו נחשוב על דרכים אחרות לקבל ממנה תשובה, אבל אני לא יכולה להכריח, לצערי. בתיה, בבקשה תישארי על הזום, תודה. אנחנו נבקש מבת שבע כהן יהלומי, את איתנו בזום? היא לא נמצאת? קרינה?
<< אורח >> קרינה אנגלברט: << אורח >>
אני קרינה אנגלברט, אני בת הזוג של רונן אנגל שהוחזר אחרי 744 ימים בארון. אני אימא של תום, שב-7 באוקטובר הוא שמר על אחרים בכפר ליד חווארה. אני אימא של מיקה ושל יובל שנחטפו יחד ב-7 באוקטובר והוחזרו אחרי 52 ימים בעסקה הראשונה.
אני רוצה לומר לכם שאומנם אני חברת קיבוץ, וקיבוץ ניר עוז עושה מאמצים כדי לשמור עלינו ואולי לתת לנו פתרונות בעתיד, אבל אנחנו לבד, אני לבד. אני לא יכולה לחזור לניר עוז, ואני מבקשת להוציא את הלא רוצה לחזור לניר עוז, כי אני לא בחרתי לצאת מניר עוז. אני נלקחתי מניר עוז, אני נחטפתי מניר עוז, המשפחה שלי נחטפה מניר עוז, ואנחנו לא יכולים לחזור. אז אל תגידו עליי את המילה לא רוצה, כי אין דבר שיותר הייתי רוצה זה לחזור לבית שלי. אבל הבית שלי נהרס, הקיבוץ שלי נהרס, אין לי יותר זהות, אני כבר לא שייכת לשום מקום.
אני בכרמי גת, בדירה מהממת, אבל זו דירה וזה לא הבית שלי, וזה זמני, ואני צריכה לדעת מה הצעד הבא שלי, לאן אני הולכת, איך אני בונה בית מחדש, כשאני פשוט עוד לבד. אין אף מסגרת שנמצאת לידי ומלווה אותנו על מנת שאנחנו נוכל לעשות את הצעד הבא. יש באמת את הנושא של בית ניר, אבל נושא בית ניר זה פרטני, אלה אנשים שבאמת מנסים לעשות דבר שהוא נפלא, אבל זה פרטני וזה לא בא מתוך הממשלה כפי שאני מבקשת ואחרים מבקשים.
אנחנו מבקשים לא להשאיר אותנו לבד. תמצאו את הדרך, תמצאו את האיך, תמצאו את כל התקציבים, האנשים, לא משנה מה. אני לא נמצאת, לא בעולם הפוליטי ולא בעולם הכלכלי, אבל אני מוצאת את עצמי שמספר חודשים אני צריכה לקנות בית שלא התכוונתי. איך אני מתקדמת מפה? מה אני עושה עכשיו? לי היה בית בניר עוז, אני מבקשת בית, אני מבקשת מה שהיה לי. אני לא מבקשת בית בסביון, אני מבקשת את מה שהיה לי. תעזרו לנו לצאת מאיפה שאנחנו נמצאים, להפסיק את 7 באוקטובר, תעזרו לנו לשקם את עצמנו, אין דבר אחר. וזו לא רק אני, זה כל מי שלא יכול לחזור לעוטף.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה, קרינה. את רוצה לומר עוד משהו, קרינה?
<< אורח >> קרינה אנגלברט: << אורח >>
לא, נאמרו פה כל הדברים. פשוט ההבנה שאנחנו לבד. קהילת ניר עוז חוזרת לניר עוז, אבל אני לא, אני נשארתי בלי כלום.
הילדים שלי נשארו בלי כלום, והם היו צריכים להיות בניר עוז, הם היו דור ההמשך של ניר עוז. אנחנו בחרנו לגור בניר עוז.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה, קרינה. חברי הכנסת? תקומה, יש לכם מה לומר בנושא של בני האדם? אל תדברו איתי על בטון, אל תדברו איתי על זה. האם יש לתקומה איזשהו תקציב שבו הם מטפלים גם בבני האדם שלא חזרו לקהילות שלהם?
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
אני רוצה לשאול אותם מי נתן להם הוראה לא לטפל בשורדים. איך זה הגיוני, ואיפה זה כתוב שהם לא מטפלים? הם קיבלו 9 מיליארד שקל. איך אומר לי אביעד פרידמן? הוא אומר לי, אין לי מנדט לטפל בשורד. איך זה הגיוני? איפה זה כתוב?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כי יש חקיקה שקשורה למנדט, נכון?
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
כן, זו החלטת ממשלה מאוד ברורה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן, יש החלטת ממשלה מאוד מאוד ברורה במה הם רשאים לטפל ובמה לא, ותקומה עוסקת כנראה רק בבטון.
<< אורח >> אורי יחזקאלי: << אורח >>
אורי יחזקאלי, רמ"ט ראש מנהלת תקומה. אנחנו מכירים את הסוגיה המורכבת הזאת בערך מהיום שהמנהלת הוקמה, כל ראשי המנהלת לדורותיהם התעסקו בזה. זו סוגיה מאוד מאוד מורכבת, ואנחנו משתדלים במה שאפשר לנסות להשפיע.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
מה הכוונה?
<< אורח >> אורי יחזקאלי: << אורח >>
אני אגיד. מנהלת תקומה, כמו שאמרתם פה מכל כיוון בשולחן, המנדט שלה הוא לשקם ולפתח את חבל התקומה ולהשיב את הקהילות לחבל התקומה. בנוסף לזה, היא עובדת מול הקהילות ומול הרשויות והיא לא יודעת לעבוד מול פרטים, לא מבחינת הקפסיטי ולא מבחינת הכלים שיש ברשותה.
אפשר להגיד שגם קהילת ניר עוז, גם כפר עזה, גם בארי, נמצאות עדיין במניעה שיקומית לחזור והם נמצאים תחת הסדרי הפינוי שלהם. ניר עוז, זה ייקח עוד זמן, לכפר עזה ובארי יצאו מכתבים השבוע שהמניעה השיקומית עתידה להסתיים בקרוב והם יוכלו להישאר במענים שלהם במימון המדינה עד קיץ 2027. בניר עוז, בגלל שיש איזשהו עיכוב בשיקום הקיבוץ, ההסדרים האלה יימשכו ועוד אין תאריך תפוגה. מנהלת תקומה שותפה בצוות שהקים - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אתם שלחתם מכתבים לכפר עזה שעד קיץ 2027 יש להם מה שנקרא סבסוד, ובקיץ 2027 מי שלא יכול לחזור לקיבוץ, זהו, הוא כבר לא באחריותך, כבר לא באחריות מנהלת תקומה?
<< אורח >> אורי יחזקאלי: << אורח >>
הרי אנחנו מדברים פה על שלושה יישובים, חבל התקומה מונה 47 יישובים. יש יישובים שכבר חזרו ותושבים שלהם שלא יכלו לשוב לביתם - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
גם שם יש כאלה שלא יכולים.
<< אורח >> אורי יחזקאלי: << אורח >>
אנחנו מכירים את הסוגיה, אני גם באופן אישי נפגשתי עם אנשים, אני חושב שהרבה פה בשולחן פגשו אותי בצורות כאלה ואחרות. אבל גם הקיבוצים שהסתיימו המניעות השיקומיות והביטחוניות והסתיים תהליך שיקום הקיבוץ הפסיקו להיות במימון המדינה, ושלושת הקיבוצים האלה, גם יגיע זמנם. אבל כמו שאמרנו, מנהלת תקומה אחראית להחזיר את האנשים לחבל.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אין לה את המנדט.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא הבנתי. אלה שלא יכולים לחזור מהיישובים האחרים, שקיבלו שיקום וזה, איפה הם נמצאים כרגע?
<< אורח >> אורי יחזקאלי: << אורח >>
לצערי, כיום אין להם מענה.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
בן 50 הולך להורים שלו בני 80 ואומר, אני צריך שתעזרו לי, זה מה שקורה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
הבנו. זאת אומרת, אין מנדט.
<< אורח >> אורי יחזקאלי: << אורח >>
כן חשוב לי להדגיש שמנהלת תקומה לא מתעסקת רק בבטון, היא מתעסקת בקהילות, היא מפריחה את החבל.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
כן, בטח, תודה רבה.
<< אורח >> אורי יחזקאלי: << אורח >>
הרבה תקציבים בשלל תחומי חיים על כל חלקם.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
במה עזרת לי שנתיים וחצי? במה?
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
ירון, הוא לא.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
מה הוא לא? מי כן?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
חבר'ה, יש לנו בדיוק ארבע דקות. אנחנו נעשה המשך, אבל חשוב לי, אתם רוצים לסכם? יעל, את רוצה להגיד משהו?
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
כן. ראוי שהם יסכמו, הם זימנו את הפגישה. משפט לפני שהם מסכמים, באמת, מכל מה שעלה פה. קרינה אמרה משהו, היא אמרה, אני רוצה שתיתנו לי בית.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לבד.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
לבד, כולנו לבד. בית זה לא רק קרקע, כי בתיה דיברה על קרקע. בית זה לא רק קרקע, זו קרקע ובנייה ותהליך.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
וגם מרקם חיים, זה לא רק זה.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
ותהליך שיקום ומרקם, ואנחנו צריכים לבנות את הזהות מחדש. לזכור כשאומרים מי שרוצה, לקיבוץ. דבר שני שבתיה אמרה, מי שרוצה לקיבוץ, גם פה עשו איזשהו חוק, אם מתארגנת קבוצה של מינימום 20, אם לא, לא.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ראיתי את זה, אני לא מבינה את זה. ואתם אמורים לדאוג גם ל-20 האלה.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
וכן הלאה. וכמובן, הכול בלעדינו. אני רוצה דבר אחד. הדם של הבן שלי הוא בניר עוז, הוא שפך שם המון דם כדי שאחרים יחיו שם. אני רואה את השיקום בניר עוז ואני שמחה שיהיה ניר עוז ולמי שחוזר, אני גם כואבת את זה, כי הבתים שצומחים אלה הבתים שהוא היה צריך לגור בהם והבן השני וכן הלאה.
ושאר הבתים שיצמחו, ועכשיו אם תעשו סיור בניר עוז, יש מלא ממ"דים, כי את הבתים של שלושה ילדים שלי כבר הרסו, של הרביעי בקרוב, יבנו בתים חדשים, ומה שתקומה משקיעה, לא כי בחרתם, משקיעים ב-70% שלא ידעו את דור יוסף, לא יודעים איפה ניר עוז הייתה על המפה לפני 7 באוקטובר, שמעו עליה רק אחרי, והיום הם הגיבורים של מדינת ישראל כי הם הגיבורים שבאים כשליחים של התיישבות.
והבן שלי שטמון באדמה, שכחו שהוא גיבור, וג'וני שטמון באדמה, שכחו שהוא גיבור. הגיבורים הם השורדים האלה ששעות נלחמו ועם צלקות עד סוף החיים שלהם. אני רוצה לראות את ניר עוז צומחת ומשוקמת, אני רוצה לראות את הנ"צ פורח מחדש, אבל לא על חשבון הניר עוזניקים האמיתיים שלא שווים, וכל אחד ישליך את זה ליישובים אחרים כמובן, ולתת להם.
כי הילדים שלי שחיים הם גיבורים ששרדו, והבן שלי שמת בשם השליחות והקהילתיות והאחריות שהוא נטל על עצמו כשמדינת ישראל לא נטלה אחריות, אותם המפקירים, ואותי כאימא שלהם, שכשעזבתי את הקיבוץ עברתי קרוב אליהם כמרכז חיים, והיום אין לי מושג איפה הם יהיו וגם אני צריכה לחפש את עצמי, ואף אחד. ולכן אני אומרת, הדיון הזה, כשאומרים גם תקומה וגם בתיה, שמדברים עם ראשי רשויות, עם הנהלות קיבוץ, דברו איתנו. אף מזכיר קיבוץ לא שאל מה הוא יכול לעזור לי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אפילו אין להם מנדט, לוועדה הזאת אין אפילו מנדט לדון בבעיות הספציפיות שהועלו כאן, זאת הבעיה. אנחנו תכף נראה מה עושים.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
האמת העירומה נחשפה. דברו איתנו, עם המשפחות, כולל עם האדוות שלהן.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה הרבה יותר, כלומר, זה חמור.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
שמישהו יחזיר לי את הדם של הבן שלי אם הוא לא מפצה.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
חשוב לזכור, כמו שחמאס נתן לנו יחס אישי בניר עוז, שייתנו לנו יחס אישי, המדינה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ירון, אנחנו מבינים, איתך, ואנחנו מנסים לפעול כדי לעשות את זה. תסכמו, חייבים לסגור.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
ותודה ליואב וקארין.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
גברתי, טבח 7 באוקטובר היה תוצאה של הפקרה, אירוע בסדר גודל - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תנ"כי.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
מה זה תנ"כי? לא היה טבח כזה מאז השואה. המדינה לא דאגה, הצבא לא הגיע, אנשים הופקרו לנפשם. עכשיו המדינה שלא התכוננה, שזו בעיה, אבל בעיה נוספת קמה, כי היא לא התכוננה גם לתת פתרונות אמיתיים לאנשים. מדינה יודעת לעבוד בתבניות, בקוביות. מי שלא מתאים לקובייה, זבש"ו. זה לא יכול לעבוד ככה.
אני חייבת לומר, מראש לא באתי עם ציפיות לדיון הזה. לא חשבתי שיעלה מישהו ויגיד, יש פתרון, טעית כשפנית לדיון בוועדה, אבל עדיין הצלחתי להתאכזב. כי גם אותה ועדה שהוקמה היא ועדה שאין לה מנדט לטפל בסוגיה. מה היא אמורה לעשות?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אף אחד לא דן בזה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
עכשיו הם מתכנסים. יופי, כבוד וכפיים. אבל הם מתכנסים בלי האנשים שאמורים להציג בפניהם את הבעיה האמיתית, הם מתכנסים כדי לתת פתרון בלי שהם מבינים את גודל הבעיה, וזו הצרה, ובזה צריך לטפל. אני ביקשתי שממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה תהיה בדיון הזה, בכוונת תחילה היא לא הגיעה. וזה לא יכול להימשך, שהם מזלזלים בעבודת פיקוח הכנסת. ואני אבקש לקיים דיון המשך.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בהחלט.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
ומצידי שהוא יהיה גם בפגרה. כי הדבר הזה לא יכול להימשך. אנחנו כבר עוד מעט שלוש שנים לאירוע. לא מספיק כל מה שקרה? צריך להמשיך את ההפקרה עוד ועוד? לא מגיע להם. המדינה הייתה צריכה להיות על הברכיים ולהתנצל על מה שקרה ולתת הכול, והיא לא עושה את זה.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
יש הפקרה ויש שכחה ויש השכחה, ואני חושב שאנחנו נמצאים בשלישי, בהשכחה, לא בשכחה. אני לא חושב שמישהו לא יודע. יהיה דיון המשך, אבל אני רוצה להגיד כמה דברים לגבי תקומה. אני לא משוכנע, אני יודע על הוויכוחים שהיו בהתחלה לגבי מה גבולות תקומה, לגבי החבל, עד איפה הוא ממשיך, אני לא בטוח לחלוטין שנאמר שלא ייעשה שם שיקום של האנשים. את זה אני שם בסימן שאלה, לא סימן קריאה. אני מבקש לקבל תשובה פה לוועדה, תשובה ברורה, האם יש החלטה לא לטפל באנשים שלא חוזרים לחבל. אני לא מכיר החלטה כזאת כתובה. אם יש, תעבירו לנו, ואני אודה בטעות, כי היא לא קיימת. ואם היא כן קיימת, אנחנו פותחים את הכול מחדש.
לגבי משרד ראש הממשלה, אני אומר הרבה מעבר. צריך להוציא מכתב משמעותי למשרד ראש הממשלה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
נכון.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אני חושב שבישיבה הבאה, בישיבת הפיקוח, צריך להזמין את נציג מבקר המדינה, למרות שזו לא ועדת ביקורת המדינה, ולהזמין אותם לכאן, מאחר ורק יצא דוח גם בנושא הזה. ואני חושב שהפוך, לא בוועדת ביקורת המדינה, אלא להזמין נציג מבקר המדינה שיקבל את החומר לפני, ואם צריך להוציא לו מכתב לפני זה כי הוא עשה ביקורת, לגעת בנושא, שייכנס לתמונה כבר עכשיו.
במקביל, אני אגיד למי ששומע פה מהחברים, אני אומר את זה בכאב גדול, אני בא מוועדת חוקה, חוק ומשפט, שם אנחנו כל היום רק מתעמרים וצועקים על בית המשפט, אני אומר לכם ואני אומר לרז נזרי, שהוא זה שחתום על הבקשה, תגישו את הבג"ץ כמה שיותר מהר. לצערי, בממשלה הזאת לא יזוז שום דבר אם לא יצטרכו לתת תשובות בכתב לבית המשפט. כי הדברים האלה כבר נאמרו מזמן, שום דבר פה לא חדש. אני מתנצל, אם אני יכול להתנצל בשם, אני לא אחראי על המדינה, אבל בשם הכנסת, נקרא לזה כך, על זה שלא נתנו טיפול יותר מהיר ויותר דחוף.
מבטיח לכם שגם קארין וגם אני, ונרתום עוד חברי כנסת, כמובן יסמין. זה לא סיפור פוליטי במובן המפלגתי, זה כן סיפור פוליטי של סדרי עדיפויות. ולא יכול להיות מצב שסדרי עדיפויות יהיו תחת כותרת השכחה. תודה רבה.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
ולא יכול להיות מצב שנגיע למלחמה הבאה כשעוד אין מענה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו כבר בתוכה.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
לא, ותהיה עוד אחת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני חייבת לסכם. לפני שאנחנו סוגרים את הדיון, אני מבקשת מהוועדה לזמן דיון נוסף בנושא הזה בהקדם. אנחנו מבקשים ממשרד ראש הממשלה את ההשתתפות של המנכ"לית ושל אמיר ברקן. אנחנו רוצים להבין בדיוק מה המנדט של הוועדה שמתכנסת, עם מי הם נפגשים, פרוטוקולים, לבקש לשתף בוועדה שהוקמה את נציגי משרדי הרווחה ונציגי תושבים וקהילה. ברמה האישית, אני בהלם, אני לא ידעתי שזה ככה.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
מנהלת תקומה, שיביאו את ההחלטה שהם לא מטפלים בזה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
האמת היא שאני בסוג של הלם, אני לא ידעתי שזה המצב, לא ידעתי שהוא כזה גרוע. אני בשוק טוטאלי.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
כי שקט, יורים, יסמין.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני רוצה לבקש סליחה. סליחה שאתם צריכים לעבור את זה, זה פשוט בלתי נתפס. זה פשוט לא הגיוני שהמדינה לא יכולה לטפל ברמה הכי בסיסית. על מה אנחנו מדברים, על עשרות אלפים?
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
היא לא רוצה אבל. זה לא שהיא לא יכולה, היא לא רוצה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא הגיוני. זה פשוט לא נתפס לי, זה לא הגיוני. אני אומרת לכם שיש לכם באמת שלישייה לא פראיירית פה, ואנחנו נדע לגייס עוד חברי כנסת ולהתחיל לעשות רעש. וכמו שיואב אמר, תפנו לבג"ץ, כי מה לעשות? הממשלה הזאת כנראה רק ככה מבינה ורק ככה נותנת איזשהו מענה. אנחנו נתכנס כאן שוב ונמשיך את הדיון הזה.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
נשמח להיות מוזמנים. יסמין, אני מציעה להזמין רווחה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ברור, רשמנו את זה.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
כי יש את הסוגיה של אנשי החינוך המיוחד בקיבוצים שהייתה להם חממה, גם בניר עוז העלו את זה עוד הורים, שהילד שלהם בן 40 בחינוך מיוחד. היה להם מענה עד סוף חייהם, ואין.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן, נכון.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
וזהו, ועכשיו הם בעיה של ההורים, בלי שום מענה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו רשמנו את זה ואנחנו נרשום גם לוועדה.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
יסמין, שאלה פרוצדורלית. אם באמת יש תקדימים, מה?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תקדימים למה?
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
לחקיקה כזאת. יש חקיקה שהחריגה אנשים שהועברו מביתם והועתקו ליישובים, יש דברים כאלה. לא עושים התאמות? לא מסתכלים? לא בוחנים?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
יקרה, לא נעים לי להגיד לך, זה עניין של רצון.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו נעשה משהו בתחום הזה, ובלבד שזה יעלה על סדר היום. ברור לי גם שנגיש חקיקה פרטית, זה לא יעבור, אבל - - -.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
אני לא מבינה. זאת אומרת, יש פיצויים, יודעים לתת פיצויים, יודעים לתת לאנשים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני סוגרת את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:22. << סיום >>