פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 197 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, ה' בניסן התשפ"ו (23 במרץ 2026), שעה 11:40 סדר היום: << נושא >> מצבו הכלכלי של המרכז הרפואי לגליל והשפעתו על הגליל << נושא >> דיון מעקב, בהשתתפות השר חה"כ זאב אלקין, שר במשרד האוצר, בעקבות דיון שקיימה הוועדה ביום 26.1.2026 נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר טטיאנה מזרסקי יסמין פרידמן חברי הכנסת: יעל רון בן משה קארין אלהרר אלון שוסטר מוזמנים: השר במשרד האוצר זאב אלקין אביחי רוזנפלד – חשב בית חולים הגליל לשעבר, אגף החשב הכללי, משרד האוצר אורלי ביטרמן – מנהלת תחום תקצוב, חטיבת בתיה"ח, משרד הבריאות יהודה צוראל – מנהל, האגף לפיקוח על מערך האשפוז, משרד הבריאות הודיה נצר – ראש תחום תקומה, משרד הבינוי והשיכון אורי יחזקאלי – רמ"ט ראש המנהלת, מנהלת תקומה/תנופה פרופ' מסעד ברהום – מנהל, המרכז הרפואי לגליל משה מיוחס – מנהל אדמיניסטרטיבי, המרכז הרפואי לגליל ירון מאור – שורד קיבוץ ניר עוז מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מצבו הכלכלי של המרכז הרפואי לגליל והשפעתו על הגליל << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני פותח את הדיון הבא שיתחבר לתוך העניין שסיימנו בדיון הקודם, והוא ייפתח בשאלה של חבר הכנסת שוסטר שביקש. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התוכנית שדיברת עליה, השר, מה רמת שיתוף הפעולה, התשומות של ראשי הרשויות השונות? האם זה נעשה בתיאום? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו מנסים לעבוד בשיתוף פעולה גדול מאוד עם ראשי הרשויות, לא תמיד יש להם את אותם רצונות, באופן טבעי, אתם מכירים את זה, לפעמים יש להם רצונות סותרים, וגם עם זה אנחנו מנסים להתמודד. הכלי לזה, יש לנו כמה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מתכוון ביניהם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ביניהם. הכלים להתמודדות הזאת הם כמה: אחת, אנחנו עובדים בהרבה שיתוף פעולה עם פורום ראשי הרשויות של קו העימות, שאמנם הוא גוף וולונטרי, אבל הוא מאגד את הרוב המוחלט של ראשי הרשויות של קו העימות, משה דוידוביץ' עומד בראשו והוא שותף מלא באופן שוטף של כל תהליכי הכנת ההחלטות שלנו. לא תמיד אנחנו מסכימים על הכול במאה אחוז, אבל השקיפות היא מוחלטת, הכול שקוף לו בתהליכי ההכנה, הוא מעיר את ההערות שלו, לפעמים מתווכחים, הוא יודע מה הולך לבוא. הוא אחר כך עושה סינכרון מול ראשי רשויות אחרים, מעדכן אותם, מקבל מהם פידבקים. זה כלי אחד של שיתוף פעולה. הכלי האחר הוא כמובן שיח שוטף שלי ושל מנכ"ל המנהלת, אביעד פרידמן, עם ראשי רשויות, באופן קבוע. זה המון סיורים, מפגשים, טלפונים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האשכולות הם אפרט טוב? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> משתמשים גם באשכולות, אבל תיאומים אנחנו עושים מול ראשי רשויות, כי אשכולות הם חוצי קו העימות, ולכן האינטרסים שלהם הם טיפה שונים. עובדים פשוט מול ראשי רשויות, כמובן הגדולים יותר, הקטנים פחות, באופן טבעי. והכלי השלישי זה למעשה מיזם ג'וינט אלכא, שהוא משותף בין המדינה לג'וינט. המדינה מממנת 75% דרך המנהלת, והג'וינט נותן 25%. במסגרת המיזם הזה הם גם עוזרים לנו להכין החלטות ממשלה וגם פועלים מול הרשויות. בכל רשות יש פרויקטור מטעם הג'וינט שעובד מולנו, גם משקף לרשות את התהליכים של הכנת החלטות ממשלה וגם משקף לנו את הרשות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת אומרת, הטכניקה הזאת גורמת שלא יהיה פער גדול מדי בין - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> נכון. עדיין יש ויכוחים, עדיין יש פערים, באופן טבעי, וכל ראש רשות רוצה שלא תהיה החלטה אחידה, אלא הממשלה תקבל החלטה דווקא על היישוב שלו, וזה בלתי אפשרי, כי בסוף צריך לעבוד רוחבי ולנסות איכשהו לאזן בין הבקשות, אבל זה חלק מהתפקיד שלי בסוף כמי שאחראי על המערכת הזאת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה שתתייחס למחלוקת שלך עם משרד הבריאות על בית חולים הגליל. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הם פה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בית החולים גליל פה, משרד הבריאות גם פה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אוקיי, יופי. אני אתן לכם איזושהי סקירה קצרה על תחום הבריאות ולמה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בדיון הקודם חיכיתי לשאול שאלה אחת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה, לא ראיתי שאת רוצה. סליחה, כי יוראי ביקש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק אם אפשר שאלה אחת, כי אני גם צריכה להיות בדיון. יש את הסיפור עם 19 היישובים שלא פונו בסוף, ובית המשפט - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> למה רק 19? יש הרבה יותר יישובים שלא פונו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מכירה את הסיפור עם 19 היישובים שלא פונו בצפון ושהגישו בג"ץ ובג"ץ קבע שמגיע להם פיצוי וגם מגיע להם מענק חד פעמי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בג"ץ, בסדר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ראשית, רציתי לדעת האם זה הולך לצאת מתקציב תקומה, מה לוח הזמנים. מדובר ביישובים שסבלו בצורה בלתי רגילה, לא היו מערכות חינוך, לא עבודה. הם נשארו שם, לא זמן התרעה, קריסה מוחלטת, אבל הם, כאילו, תסתדרו לבד. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> חלק התפנו על חשבונם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חלק התפנו על חשבונם, חלק נשארו שם, החזיקו את המקום, החזיקו הכול, אבל לא קיבלו שקל. אני רוצה לדעת מה הלו"ז. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אענה. זה תלוי, אני אעשה פה הבחנה בין הכלל לבין הפרט. ברמת הכלל, התוכנית שלנו, בדיוק מהסיבות שאת ציינת, בשונה מהדרום, לא התרכזה אך ורק ביישובים מפונים. אומנם יישובים מפונים קיבלו בוסט יותר גדול כתהליך החזרה כמובן, אבל התוכנית מיועדת, וזו גם חוות דעת ביטחונית של משרד הביטחון, לקו העימות, שהוא כולל הרבה יותר מ-19 יישובים נוספים מעבר ליישובים שפונו, זה קודם כול. כולל שתי ערים גדולות שלא פונו, כמו נהרייה ומעלות, וכולל הרבה יישובים כפריים שלא פונו, כולל קיבוצי השמינייה המפורסמים ועוד, ומושבים שלא פונו. לא כל מי שלא פונה וסבל הלך לבג"ץ. כלומר, בג"ץ הוא רק דוגמה לבעיה. לכן כל תוכניות הפיתוח שאנחנו מפעילים הן כולן לקו העימות כולו. ולכן ברמת הפרט, ברגע שסיימנו עם תהליך החזרה בקיץ, כל ההחלטות שהעברנו מהקיץ והלאה, ברגע שתוקף משפטית קו העימות, הן עבור קו העימות כולו, והיישובים האלה מקבלים כמו כל שאר היישובים, לא משנה מה, אם זה יהיה חינוך, ואם זה יהיה עסקים בתחום הכלכלה, ואם זה יהיה עכשיו בהחלטות החדשות, התיישבות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אחדד את השאלה של חברת הכנסת פרידמן. במידה שבית המשפט יחליט שמגיע להם מענק - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא החליט. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, מורכב. כמו כל החלטות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא משנה. האם זה מתקציב תנופה או שזה לא? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> התשובה היא, כל מה שקשור לרמת הכלל לא חיכינו לבית המשפט, אנחנו משקיעים ביישובים האלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וברמת הפרט? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ברמה קבועה, כולם בנינו, גם אלה שפונו וגם אלה שלא פונו, פחות או יותר כמעט באופן שוויוני. חוץ מתיעדוף מסוים לצמודי גדר, כל השאר, מפונים ולא מפונים, מקבלים אותו דבר. ברמת הפרט, בית המשפט לא אמר דברים ברורים. הוא אמר שמגיע להם סיוע, הוא לא דייק האם זה ברמת הפרט או ברמת הכלל וגם לא אמר מה בדיוק, לא סכומים, לא שום דבר. כל סיוע ברמת הפרט בזמן הפינוי מומן מקופסת המלחמה, הוא לא מומן מהתקציב הזה. ולכן, כמובן שהגישה שלי היא שהם יצטרכו בעקבות החלטות של בית המשפט להיכנס לתחום של סיוע לפרט בדיעבד על תקופת הפינוי, זה צריך לבוא מאותו מקום, מאיפה ששולם כסף לאלה שפונו, קרי מתקציבים חיצוניים לתקציב הזה מקופסת המלחמה. אני מניח שלאגף תקציבים תהיה עמדה אחרת. אם וכאשר בסוף תהיה פסיקה של בית משפט שיהיו לה עלויות קונקרטיות, הנושא הזה יידון, אבל לי ברור שזה לא יכול לבוא מתקציבי פיתוח, כי זה לא תפקידם. כל הוצאות המלחמה כוסו ממקומות אחרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה אומר מהאוצר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני שאני זז לענייני מיגון בוועדה שלי, אני רוצה שתי נקודות שללא ספק הן לא חונות פורמלית, וגם התקציבים לא, וההחלטות לא אצלך, אבל מה שכן זה חשוב, הן שתיהן עוסקות בממד המנטלי והיכולת של בני אדם לחיות במקום. אחת זאת סוגיית הממ"דים. אנחנו בתקופה של התנסות, כך שבין קילומטר לחמישה נתנו אפשרות לבנות באופן עצמאי עם הקצאה של המדינה, 130,000, או במקרים מסוימים יותר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> 132,000, ולאוכלוסיות חלשות יש איזושהי תוספת. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. באותה אוכלוסייה של בין 5 ל-9 קילומטר שלא פונו שנמצאים היום באותה סיטואציה, אני לא יודע מה לעשות עם הטמטום, אין לי מילה אחרת, שלא לקבל החלטה שבהינתן, ואם יינתן תקציב והגדרה שבין חמישה לתשעה קילומטר המדינה תאפשר איזושהי תרומה, איזשהו סבסוד, גם מי שיבנה עכשיו יקבל רטרואקטיבית. ישראלים לא אוהבים להיות פראיירים. ואני שומע הסברים שממשלה לא יכולה לקבל החלטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מייצרים מצב שאנשים מחכים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הגיוני שבסיטואציה הנוכחית אנחנו לא מעודדים בלי שקל אחד. שתיים, נושא ההתרעה. אנחנו למדנו, הבוקר חווינו כל הארץ התרעה. נכון, איראן, יש הרבה זמן, אפשר לתת חצי שעה ועשר דקות. יש אפשרות לקבל התרעה של עשרות שניות, לפעמים הרבה עשרות שניות, כולל בקו העימות הצפוני, וזאת החלטה שצריך לקבל אותה. נכון, עם פוליגון גדול, אפשר לקבל את זה אופטטיבית, מי שרוצה יקבל. אבל במקום לקבל את הבום פחות או יותר ברגע שזה יוצא או כמה שניות אחר כך, אפשר לקבל התרעה של 30-40 שניות, ואנשים היו משלמים, מה שנקרא, הרבה בשביל לקבל את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> השאלה ברורה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כמו שאמרת בצדק, שתי השאלות האלה ממש לא חונות אצלי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שר שיודע להשפיע. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לגבי השאלה השנייה, אני לא מכיר את זה, לכן אני לא יודע להגיב לך. לגבי השאלה הראשונה, אני מכיר את זה היטב, זה עולה הרבה, וזו באמת התלבטות לא פשוטה בכמה סוגיות פה. קודם כול, לגבי ההצעה שלך, אני חושב שיש בה הרבה היגיון, לא יודע עד כמה זה ישים משפטית, אבל להגיד לאנשים תעשו ואנחנו נכיר החל מתאריך מסוים - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אם בסוף המדינה תיתן סיוע, היא תיתן אותו גם בדיעבד. אני מציע לאוצר גם לשקול את זה. אין פה הוצאות נוספות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, הפתרון הפשוט, וזה נכון לא רק לגבי קו עימות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חד משמעית, נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שצריך לתת עכשיו תקופת זמן של שנתיים ולהגיד, בתקופת הזמן הזו לפחות יש פטור ממע"מ על בניית ממ"ד. זה סכום משמעותי שהוא לא עולה למדינה באופן ישיר, היא לא צריכה לשלם אותו, הוא גורע ממנה הכנסה שגם ככה אין לה, הרי הוא לא בונה את הממ"ד ואנחנו רוצים לעודד את בניית הממ"ד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש כל מיני כלים שאפשר לחשוב עליהם, אבל בהחלט אין לי מחלוקת עם ההצעה שאתה מציע. עוד דרך לקדם את התהליך הזה דווקא עלה בדיון הזה שהיה בשבוע שעבר בין שר האוצר לראשי הרשויות, וזה לאפשר בתחום מ-1 עד 5 לראשי רשויות להיכנס לנעליים של האזרחים במידה שהאזרחים רוצים את זה, במיוחד ביישובים כפריים, זה יכול להיות משמעותי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נעבור לנושא הבריאות. אני יודע שחבר הכנסת שוסטר יוצא, מנהל בית החולים, אם תרצה לעבור לשבת פה ליד השר, אתה מוזמן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אתן הקדמה, כי גם אני ב-12:00 צריך לצאת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה תיתן הקדמה ואולי תספיק לענות על שאלה או שתיים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מההתחלה, מהרגע הראשון שנכנסתי לתפקיד, היה ברור לי שתחום הבריאות הוא אחד מהפרקים החשובים בתוכנית שלנו, כמו שציינת בצדק בשאלה ששאלת תוך כדי הדיון הקודם, ורצינו לקדם אותו כמה שיותר מהר. קיימתי קודם כחלק מתהליך הכנה גם סיורים, ובמיוחד סיור בבית החולים נהרייה שפרופ' ברהום אירח אותי שם גם לסיור וגם לדיון מאוד מאוד ממצה מה הצרכים השונים של בית החולים, כולל גם לראות בעיניים בשטח ולא רק לשמוע בחדרים ממוזגים. לקחנו את כל זה, עשינו איזושהי עבודת מטה מקצועית, הצוות שלנו וג'וינט אלכא שעסק בנושא הבריאות, גיבשנו את התפיסה שלנו איך צריך להיראות פרק בריאות, וראינו שאנחנו רוצים שלבית החולים נהרייה יהיה מקום מרכזי בתוך הפרק הזה. הגענו לדיון הראשון עם משרד הבריאות ומשרד האוצר על הנושא הזה, ואני אמרתי אז שם בפתיח של הדיון, אנחנו לא דנים על כל התוכנית עכשיו, אנחנו קודם דנים על בית החולים נהרייה, מסכמים מה הצרכים שלו, ואז נדון על כל השאר. משרד הבריאות מאוד לא אהב את הגישה, כי הוא רצה דווקא את כל השאר יותר מבית החולים נהרייה, אבל בסוף קיבל אותה, וקיימנו דיון על בית החולים נהרייה. בדיון הזה הגענו להסכמות לכאורה, בסיום הדיון הזה, עם מנכ"ל משרד הבריאות על גודל ההשקעה בבית החולים נהרייה, גם באופן ישיר בבית החולים וגם בתחומים של פיתוח חדשנות בו ומחקר, וזה אחר כך גם מתחבר לנו לנושא יותר רחב של הקמת פארק חדשנות בנהרייה ליד בית החולים בנושא של הייטק רפואי וביו-טק, שזה אחד מפרויקטי הדגל של הפרויקט שלנו, אבל אם לא יהיה שדרוג משמעותי של בית החולים בכלל ובנושא הזה בפרט, כמובן גם הפארק יהיה חסר טעם. חשבתי שהגענו לסיכום. יש נושא אחד שבו לא הצלחתי לשכנע את מנכ"ל משרד הבריאות. בית החולים בסיור שקיימתי העלה את הצורך להפוך לבית חולים על, דווקא כבית חולים שקרוב לקו הגבול, יש לזה משמעויות ביטחוניות גם ולא רק אזרחיות, והייתה התנגדות נחרצת של משרד הבריאות לעניין הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> משרד הבריאות טען שהוא לא רואה בזה צורך בתמונה שלו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא גם לא רואה צורך שיהיה קרדיולוג ביוספטל. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יסמין, אל תצעקי עליי, אני לא אשם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, זה נושא רגיש אצלי, הבריאות בדרום. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תאמיני לי, אני התווכחתי את הוויכוח הזה עם משרד הבריאות שם חצי מהישיבה בנושא הזה, כי אני כן חשבתי שיש לזה מקום, אבל בסוף אני לא יכול להחליף גורם מקצועי כמשרד הבריאות, כי זו הגדרה שהיא בסמכותו, לא בסמכותי, ולכן - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל משרד הבריאות פה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הוא פה, הוא בטח יתייחס. ולכן אמרתי, אוקיי, אני מבין שאני לא מצליח לשכנע אתכם, ובזה אין לי כלים להתגבר עליכם, בואו נסכם על הכסף, לא בית חולים על, אבל במה הולך להיות מושקע הכסף ובאיזה היקף. והגענו על תוכנית שסך הכול, כולל פרק החדשנות, מהתקציב שלנו הייתה צריכה לכלול כמעט 270 מיליון שקל לטובת בית החולים. היו שם 215 נטו בית החולים ועוד תוספות מעבדות וחדשנות, ביחד היה צריך להגיע ל-270. חשבתי שהנה, עשינו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ובא לציון גואל. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בא לציון גואל. שימחתי את פרופ' ברהום, אמרתי, לא הצלחתי להביא לך כל מה שרצית, לא הצלחתי להביא בית חולים על, אבל הרוב המוחלט של בקשות בית חולים נכנסו ברמה פרטנית. היה שקף עם פירוט, טבלה כזאת, עברנו על כל סעיף, לחצנו ידיים עם משרד הבריאות. עבר איזשהו זמן, התבררו מסגרות תקציביות של פרקים שונים אצלי, כולל של תחום הבריאות, כינסנו דיון שני עם משרד הבריאות, אמרתי, זה סך הסכום שיש לי לבריאות, בית חולים נהרייה סיכמנו, עכשיו בואו נדבר על היתרה. לתדהמתי, הגיב לי מנכ"ל משרד הבריאות ואמר, לא, אם זה כל מה שיש לך לנושא בריאות, אני מקצץ בבית החולים חצי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אמרתי למה? הוא אמר, כי יש לך פחות כסף ממה שאני חשבתי, לא היה איזשהו סכום התחלתי בתחילת הדיון, ואני בעלים של בית החולים, ואם זה הכסף שיש, אפשר לצמצם את הצרכים של בית החולים ולהקדיש לנושאים אחרים. היה ויכוח מאוד קולני בחדר, אני חייב להגיד, וזה נגמר בזה שהוא קם ועזב את החדר, כי אני אמרתי שאני לא מוכן לוותר. הגענו לסיכום על בית החולים, למה שזה יקרה? הייתה בקשה של משרד הבריאות לעוד נושא נוסף, של בית החולים מזור, לממן חלקית את העברתו לתוך נהרייה ולתוך בית חולים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא קיבל כספים מקרן העושר, מזור. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הסכמתי גם לזה שאנחנו ניקח חלק בתוך התהליך הזה, כי אני רואה בזה ערך משמעותי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חשוב מאוד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה חשוב מאוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם קרן העושר תמכה בזה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הסכמתי מעבר לסכום שהוקדש לבית חולים להקדיש לזה עוד סכום מסוים בתנאי שמשרד הבריאות גם יוסיף מאצ'ינג משלו אם זה חשוב כמו שהם אומרים, אבל הישיבה התפוצצה על הנושא הזה של בית החולים נהרייה בניסיון לקצץ בחצי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, כרגע אין סיכום. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, רגע. מאז התקדמנו. זה היה שלב ב' שגרם לנתק מול משרד הבריאות. אמר לי מנכ"ל משרד הבריאות, אם אתה לא מחלק את הכסף איך שאני רוצה, אל תביא לי שקל. ואני לא קיבלתי את הגישה הזאת מול כל משרד ממשלתי אחר. אנחנו שותפים, אנחנו לא כופים על משרדים, אבל עובדים איתם בשותפות. הם משרדים מקצועיים, אבל אין דבר כזה שאומרים לנו, אתם בנק, תביאו את הכסף, אנחנו נחלק אותו. כי לנו יש תפיסה אזורית, ובתפיסה האזורית הזו בית החולים הזה הוא מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> היו כל מיני ניסיונות תיווך מאז, בעיקר של ראשי הרשויות, גם כמובן בתיאום עם מנכ"ל בית החולים, כי למנכ"ל קשה לבד, הוא שייך למשרד הבריאות. משרד הבריאות אומר לי, אני הבעלים, לא מנכ"ל של בית חולים יגיד מה הצרכים, אנחנו נגיד מה הצרכים. ולכן ראשי רשויות נכנסו שם לתמונה, וכנראה הגענו לסיכום כמעט סופי בעניין הזה, גם על דעת המנכ"ל. זה לא מה שהוא רצה מלכתחילה, זה לא בדיוק מה שהיה בסיכום המקורי, אבל כל אחד פה עשה צעדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף פחות? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כרגע, לפי הסיכום המחודש, מתוכנן להקצאה מהתקציב שלנו לבית החולים 210 מיליון שקל, פלוס עוד 10 לשני פרויקטים מסוימים, זה יוצא ביחד 220. זה כולל הפעם גם 70 של מזור, גם את זה צריך להגיד. במקור הייתי מוכן לשים אותם און טופ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם היו און טופ. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן, הם היו און טופ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, התקציב לבית החולים בסוף הוא 150 מיליון שקל במקום 270 שתוכנן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שזה גם כבר לא התוכנית המלאה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> נניח, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממה שאתה סגרת עם משרד הבריאות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן, נניח. לא אני סגרתי, ראשי הרשויות סגרו מול משרד הבריאות ומול בית החולים וזה הגיע אליי. יש לנו עדיין ויכוחים קצת על המאצ'ינג מטעם משרד הבריאות, כי גם הוא שם מאצ'ינג פה לטובת בית החולים, יש שם עוד ויכוח על 10 מיליון שקל בערך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לכמה שנים זה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה לחמש שנים. כמו כל דבר שאנחנו עושים, זה לחמש שנים. מול התוכנית המפורטת של תחומי ההשקעה יש לנו טבלה מחודשת כזאת, ועל סמך הסיכום הזה אנחנו עכשיו מנסים להתקדם עם משרד הבריאות על כל שאר המרכיבים של תוכנית הבריאות. אבל תכירו את הסיפור, זה הסיפור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לתת לחברי הכנסת אם יש להם עוד שאלה לשר לפני שהוא עוזב, אפילו אולי תשאלו במרוכז ואז נמשיך את הדיון, אם יש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הן הצפוניות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חברת הכנסת מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מתנצלת שלא הייתי בתחילת הדיון הקודם, הייתי בדיון אחר. כמה סך הכול מקצצים מהתוכנית לחיזוק הצפון? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הסברתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מאז, ממה שהיה מתוכנן, ומה נשאר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חברת הכנסת רון בן משה? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, תודה. אני באתי להקשיב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הסברתי בדיון הקודם, התשובה מאוד פשוטה. מקצצים כמו שתכננו, 70 מיליון שקל מתוכנית הצפון, אבל מחזירים אותם עכשיו בהחלטת ממשלה ייעודית שאמורה לעבור בשבועות הקרובים במקביל להחלטה שלנו של הקצאה לטובת רשויות לצרכים מיידיים בעקבות המלחמה באותו אזור, שמקבלים את הכסף הזה בדרך אחרת לצרכים של המלחמה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לצרכים מיידיים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ומוניציפליים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בהסכמה איתם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה להודות לשר על ההשתתפות שלו בשני החלקים האלה של הדיון. אני חושב שמנהלת תנופה עושה עבודה חשובה, ואני חושב שבאמת, לצערי, אנחנו באירוע חדש. זאת אומרת, כל מה שעשית במנהלת תנופה לפני מרץ 2026, כאילו עכשיו חזרנו, אנחנו חוזרים באיזשהו מקום לנקודת ההתחלה, עם אומנם תקציבים שכבר הוקצו, אבל פה יצטרכו, אני אומר לך, אנחנו באירוע אחר לגמרי, החשיבה לצפון צריכה להתהפך באופן דרמטי. אם מדינת ישראל ואם ממשלת ישראל הנוכחית רוצה שחבל הארץ הזה יישאר חי, אתה מסתובב, גם אני מסתובב, כולנו מדברים עם התושבים ופוגשים אותם, האמון נמצא באמת בשפל. ופה יהיו חייבים להכניס את היד לכיס עמוק, משרד האוצר יצטרך להכניס את היד לכיס עמוק כדי לבנות את הצפון מחדש, זה לא יעבוד אחרת. זה לא יעבוד באותן שיטות, זה לא יעבוד באותו מקח וממכר על כל מיני כספים, שהוקצו לא מעט כספים בשיקום הנוכחי, אבל האירוע הזה הוא פי כמה וכמה הופך להיות הרבה יותר דרמטי. ואני אגיד גם עוד משהו, גם הסיכון. כי אי אפשר, אין לנו את הפריבילגיה של לא להצליח בשיקום הצפון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני מסכים איתך לגמרי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין לנו את הפריבילגיה של נעשה תוכנית ולקריית שמונה לא יחזרו כולם. אני שמעתי את המספרים גם, שכל פעם אמרו לי 70% חזרו. אני אומר לך, כל מי שהיה בקריית שמונה והסתובב שם, אולי 30% מהתושבים באמת חזרו, רבים חזרו ועזבו מהר מאוד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> פה אני לא מסכים איתך לגמרי על המספרים, אבל בסדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> די להסתובב בקניונים, במרכז המסחרי, להיכנס לחנויות שהיה להן פדיון חודשי של 300,000 שקל בחודש וסיימו, לפני המלחמה הנוכחית, הם מסיימים יום עם פדיון של אפס. אתה רואה את המקום, אתה מדבר עם בעלי המכולות שהם אלה שהיו אצלם הקונים, מה שנקרא הכי בסיסיים, ואומרים לך, שמע, גם אלה שחזרו עזבו אותנו כבר כי אנחנו רואים שהם גם כבר מפסיקים לקנות. זה לא יוכל לעבוד. התוכניות האלה טובות לפברואר 2026, פה תצטרך להיות חשיבה מחדש, בהיקפים דרמטית אחרים, עם הרבה מאוד כסף שיצטרך להיות מושקע פה כדי להביא סטודנטים לתל חי, כדי להביא עסקים לצפון, עסקים שימשכו אחריהם אנשים שגם עובדים שם ויישארו שם, וכדי לשדרג את מערכת הבריאות והשירותים שהאזרחים מקבלים. אני יודע שעמדתך, בדברים האלה בגדול אין לנו מחלוקות, אבל פה זה אירוע דרמטי, דרמטית הולך להיות שונה. זו עמדתי בעניין הזה, היה לי חשוב לומר אותה לפני שאתה עוזב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה, השר. אני אכניס אותנו לנושא הזה בהקשר של הבריאות. אני ביקשתי כהמשך לדיון הקודם שעסק באמת בבית החולים גליל נהרייה, וההחלטה, לפחות שהתקבלה, לייצר חשב מלווה. אני דרשתי, ובגלל זה גם דחינו את הדיון כמה פעמים, כדי שישתתף פה החשב של בית החולים שלא היה בדיון הקודם. הטענה שלי כלפי נציגי משרד הבריאות ומשרד האוצר הייתה שבסוף התקציב הבסיסי של בית החולים אינו מספיק. לבוא בטענות לניהול בית חולים כשהתקציב לא מספיק, זאת חוכמה קטנה מאוד לעשות את זה מירושלים כלפי בית החולים גליל שהתמודד ומתמודד כבר עכשיו, כשאנחנו ניהלנו את הדיון הוא עוד לא התמודד עם מה שהוא מתמודד היום. זאת אומרת, היום הוא עוד פעם מתמודד, שוב בתת-קרקע, עם אתגר של גיוס כוח אדם למצב כזה. לנהל בית חולים כשצריך לגייס, עזבו את כוח האדם הרפואי, אפילו את כוח העזר, לא הסיעודי, אלא כוח העזר, ניקיון, אבטחה, תחזוקה, האירוע של להעסיק עובדים בצפון הוא אירוע אחר. אני רוצה להבין אבל מהחשב, כי לפחות ממה שאנחנו הבנו מהדוחות שלך לשנת 2025, אתה טענת שהתקציב אינו מספיק. אתה יכול לתת לנו איזושהי תמונת מצב על תקציב בית החולים נכון לשנת 2025? << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> לא סיימתי את שנת 2025. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> תציג את עצמך. << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> אביחי רוזנפלד, אני עובד חשכ"ל, ובין אמצע 2021 עד סוף 2025 הייתי החשב המלווה של המרכז הרפואי לגליל. שנת 2025, סיכום השנה, סגירת השנה בוצעה אחרי עזיבתי, כך שאני לא יודע בדיוק איך היא נסגרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עד מתי היית החשב? << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> עד 31 בדצמבר 2025. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה מכיר את שנת 2025. << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> מכיר את שנת 2025. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מניח שאתה מכיר ואתה יודע להגיד לנו האם ישנם פערים או אין פערים. << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> בסיכומו של דבר אין פערים. משרד הבריאות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אני אומר, אבל ממה נובעים? הרי יש פער תקציבי שיכול לנבוע מניהול או מהתפזרות או מזה שבית החולים החליט שהוא קונה למבורגיני לכל הרופאים, או שאתה אומר, שמע, במובן אינהרנטי, במבנה הקיים, בית החולים נמצא בפער? << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> קודם כול אני חייב לציין שבית החולים עובד בשיקול דעת מקצועי כלכלי ולא מתפזר ולא קונה למבורגיני לאף אחד, אפילו לא לחשב המלווה, ככה שזה לא שם. הפערים בזמן המלחמה היו פערים אדירים. מאחר והתקציב נבנה על ידי אגף הכלכלה והתכנון של משרד הבריאות, התקציב נבנה לפי שלום, לפי הנחת עבודה של שלום. מאחר ושלום לא היה פה מאז אוקטובר 2023, הפערים בשנים האלה הם פערים אדירים שנובעים, קודם כול פערים אדירים בגלל ההכנסה שלא הגיעה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, נגרעה ההכנסה מבית החולים. << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> נגרעה הכנסה אדירה, שוב, שלא התכתבה עם המסגרת, וגם הוצאות שלא תוכננו, הוצאות בגלל המלחמה לא תוכננו וגם הן היוו בעיה. ככה שבזמן המלחמה הפערים היו אדירים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היו פרויקטים משמעותיים של בינוי בתקופה הזו שהייתה להם גם כן השלכה על התקציב או שלא היו פרויקטים של בינוי בזמן הזה? << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> לא, פרויקטים של בינוי שקיימים בשנים שאני הייתי אלה רק פרויקטים שהיה להם תקציב ייעודי לכך, לא מתוך התקציב השוטף של בית החולים, או תרומות, וככלל, התחזוקה בבית החולים היא תחזוקת שבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממה נובע הפער התקציבי מעבר לאובדן ההכנסה? היו רכישות מיוחדות? אני מנסה להבין איפה האירוע שבו בית החולים גליל נכנס לכזה ברוך שמצריך מינוי חשב מלווה שאומר שהניהול של בית החולים עובר לירושלים. << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> האם אתה מתכוון למינוי שלי באמצע 2021 או למינוי של חשב מלווה עכשיו, בסוף 2025? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכוון למינוי של חשב מלווה עכשיו, שעל כל דבר תידרש ועדה שהוא יצטרך להעלות. << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> פער אדיר בין המסגרת התקציבית לבין הביצוע בפועל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל הפער לא נוצר בגלל שהם ניהלו לא נכון, אלא בגלל שהתנאים כאלה, שהם איבדו את ההכנסות, לא היו הכנסות בתקופה הזאת, צמצמו פעילות, כי המחלקות לא היו מוגנות, הם עשו פעילות רק במרחבים מוגנים, הם לא אשמים. זה לא שהם לא יודעים לנהל, הם יודעים לנהל. למה לתת להם עונש על זה שהם התאמצו וטיפלו גם בפצועים וגם באזרחים? << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> ההחלטה לגבי חשב מלווה היא לא החלטה שלי, לא אני הכתובת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מבין שיש הנחיה לקבוע חשב מלווה בתנאים מסוימים לבתי חולים, אנחנו מנסים להבין האם יש כאן אירוע שבו בית החולים נהג בפזרנות, בניהול לא נכון, או האם יש כאן דברים מבניים שיוצרים בעיה. למשל, האם התקינה של בית החולים היום בהשוואה לכמות המיטות היא תקינה שעומדת בהלימה למה שקורה במקומות אחרים או שהיא תקינה בחסר או ביתר? כי אם היא בחסר למשל, אני מניח, זה מה שאני הייתי עושה אם אני רוצה לתת שירות טוב, אין לי ברירה, אני חייב לגייס כוח אדם מעל התקינה. זאת אומרת, יש פה איזשהו מאזן של כלים שלובים שאי אפשר להתמודד איתו אחרת. לכן השאלה שלי היא האם תקינת בית החולים היום בהשוואה למספר המיטות היא תקינה כמו שיש בכל בתי החולים בארץ. << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> לא הייתי חשוף למידע מה התקינה בכל בתי החולים בארץ, לא היה לי את המידע הזה מעולם, ולכן אין את היכולת להשוות, אבל כן חקרתי לעומק את השימוש בתקינה בבית החולים ולא ראיתי אבטלה סמויה אם זאת השאלה, ההפך. ראיתי שימוש גדול בכוח אדם בשעות נוספות, בכוננויות ובתורנויות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל האם הוא היה שימוש - - - << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> כתוצאה מחוסר בכוח אדם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, חסר כוח אדם שמחייב שימוש בשעות נוספות שעולות הרבה יותר. << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> נכון, ואני לא יודע לשפוט את זה לשאר בתי החולים, אני לא אומר שבנהרייה המצב גרוע יותר או טוב יותר. אני יודע שהאמירה של הנהלת בית החולים היא תמיד לאורך השנים שחסרה תקינה, אני לא מסוגל לאמת את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ובית החולים עשה ככל שלידו כדי לצמצם את - - - ? << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> אני רוצה רגע לדבר על העניין הזה. הבעיות שאני נתקלתי בהן כשהגעתי בתור חשב מלווה לא היו בפזרנות, לא היו בניקור עיניים ובדברים שלא קשורים לרפואה. נתקלתי בהמון דברים שקשורים לדנ"א ארגוני לא נכון, עבודה לא נכונה מבחינה כלכלית, ושינינו את זה, הנהלת בית החולים וגם אני ואנשים נוספים שהתווספו להנהלה. הדבר הזה השתנה, בית החולים שינה את הכיוון שלו והתחיל להתנהל נכון יותר כלכלית. ועדיין נשאר ויכוח אחד ביני לבין הנהלת בית החולים, לבין פרופ' ברהום שיושב כאן, לבין מיוחס שיושב כאן, ויכוח לאורך שנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי זה מיוחס, מה תפקידו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מנהל אדמיניסטרטיבי של בית החולים. << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> אני תמיד חשבתי שהיכולת של בית החולים למצות את עצמו מבחינה כלכלית, להתייעל כלכלית, תלויה בכמה בעלי תפקידים שצריך לגייס, במערך שלם שצריך לגייס, ולא הצלחנו. זאת אומרת, בית החולים לא הצליח לגייס את זה ממשרד הבריאות, הוא לא הצליח לגייס לזה תקציב חיצוני או תקן חיצוני, ולכן אני טענתי שבית החולים צריך להצטמצם, לחתוך בבשר החי ממש, לצמצם אפילו פעילות רפואית בשביל שיהיה לו מטה חזק יותר בטווח הקצר, ובטווח הארוך זה יוכיח את עצמו. אני עדיין חושב ככה, זה ויכוח שלא נגמר בינינו ולא הצלחתי. זאת אומרת, בעלי התפקידים שעוסקים בזה הם מעטים מדי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שעוסקים במה, בנושאים התקציביים? << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> אלה נושאים תקציביים, אלה בעיקר נושאים תפעוליים כלכליים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למשל, אתה יכול לתת לנו? << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> כן, יש הרבה דוגמאות. דוגמה הכי טובה, בית החולים היום בנהרייה הוא מוביל ארצי, הוא מוביל את כל בתי החולים מבחינת טכנולוגיה של נתוני ניהול מלאי ונתוני מוצרים מתכלים בחדרי ניתוח, מוביל מעל כל בתי החולים, באמת, אלה מערכות שהוכנסו בשנים האחרונות, מערכות מעולות. יש המון המון נתונים שאפשר למצות ולייעל, הבעיה היא שאין מספיק אנשים שמתעסקים בזה. אם היה צוות של שלושה אנשים שמתעסקים רק בזה, בית החולים היה נמצא במקום טוב יותר, אבל הוא לא מגייס את האנשים האלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, בשביל לגייס אנשים לניהול מלאי הוא צריך להעסיק פחות רופאים ולתת פחות שירות בריאותי טוב לתושבי הצפון שגם ככה נמצאים ברמת שירותי בריאות פחות טובה מהמרכז. << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> אני יודע שזה נשמע מעט הזוי, אבל אני מסתכל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יודע, אתה מסתכל בצד התקציבי, אני מבין. << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> לא, עזוב, אני גם בן אדם. אני מסתכל בראייה ארוכת טווח, ובראייה ארוכת טווח, אני חושב שיוכלו לתת שירות טוב יותר לתושבי הצפון אם היום יצמצמו, כי אין ברירה, כי ככה בית החולים ימשיך להידרדר, ימשיך לא להצליח לגייס, ימשיך לא לרכוש את מכשיר ה-CT שהוא צריך כי אין לו את התקציב. אני חושב שהנקודה הזאת, טוב, זה ויכוח שהתנהל בינינו לאורך השנים ולא נפתר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, אם הייתי מוריד עכשיו את כל נושא השעות הנוספות שבית החולים נותן והנלוות כתוצאה מהעובדה שהוא בחוסר תקינה של כוח אדם, לכמה היה מצטמצם הפער התקציבי שלו? משמעותית? << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> אם אני מנטרל את המלחמה, מדובר בפער תקציבי של כ-70-60 מיליון שקל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שמכיל בתוכו את השעות הנוספות? << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> מכיל הכול. קשה לי לכמת בדיוק את השעות, זה לא יהיה מקצועי מצידי לתת מספר, אבל אני מעריך 10 מיליון, לא יודע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד הבריאות, אנחנו ביקשנו לדעת האם יישום סעיף 9 הוביל לשיפור מצבם הפיננסי של בתי החולים הממשלתיים, בדגש על בתי החולים בפריפריה, בהשוואה למצבם ערב היישום. ביקשנו נתונים מפורטים, אני לא קיבלתי. אני לא יודע אם הממ"מ קיבל, אבל לדעתי גם לא. << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> יהודה צוראל, מנהל אגף פיקוח על מערך האשפוז במשרד הבריאות. נמצאת פה גם אורלי ביטרמן מחטיבת בתי החולים הממשלתיים. אני אתייחס לסעיף 9. סעיף 9 הוא חקיקה מכוח חוק ההתחשבנות שנחקק פה בכנסת שמגדיר את המודל שבו בתי חולים כלליים מכל הבעלויות השונות, גם ממשלתיים וגם לא ממשלתיים, מקבלים תקציב מהמדינה באופן קבוע וחודשי. זה החליף את המנגנון שנעשה לפני זה, שבו בתי החולים היו מסובסדים בצורות שונות ובבעלויות שונות. לכל בית חולים נקבע כמה סכום תקציב הוא מקבל ממדינת ישראל לפי פרמטרים שונים, ביניהם פרמטר של פריפריה. בתי חולים פריפריאליים מקבלים מקדם מאוד גבוה, כל מיטה שם נחשבת כשתי מיטות באזור המרכז. לפי הסכום הזה, זה הסכום שמגיע לכל בית חולים באופן חודשי דרך הביטוח הלאומי מתקציב משרד הבריאות. בתי חולים שהם בבעלות רשתית כמו בתי חולים ממשלתיים, התקציב ניתן לרשת בתי החולים הממשלתיים, לחטיבת בתי חולים ממשלתיים במשרד הבריאות, והם מחליטים איך התקציב מחולק בין בתי החולים השונים. החטיבה יכולה להשאיר לעצמה גם סכום שהיא מחלקת בסוף שנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זאת אומרת? הוא לא מקבל כפי שנקבע בחוק? << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> הסכום שנקבע בחוק מגיע לחטיבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מגיע להנהלה והיא עושה עוד - - - << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> מגיע לחטיבה, ההנהלה קובעת איך היא מחלקת את התקציב בעצמה לפי הצרכים שלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> האם בית החולים נהרייה קיבל את כל מה שאמור להגיע? פחות או יותר? << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> אני אתייחס לכל מה שבית החולים קיבל וגם אתן לאורלי להתייחס. בית החולים מקבל את הסכום הזה באופן חודשי. כלומר, במקום לקבל את כל הכסף בסוף שנה, הוא מקבל אותו באופן תזרימי אחת לחודש ישירות מביטוח לאומי, והכסף הזה מגיע ישירות לבית החולים לפי ההחלטה של החטיבה. בנוסף לסכום הזה יש סכום שגם נקבע בתוך החקיקה שנקרא סכום של תוכניות לאומיות, תוכניות שהמשרד מפרסם עבור פרויקטים שאותם הוא רוצה לקדם, כמו עולם המיונים, עולם הזיהומים, עולם הפגיות. יש רשימה של כ-20 ומשהו תוכניות שאותן המשרד מקדם, זה גם מתוקצב וכל בית החולים נמדד לפי איך הוא עומד בתקציב הזה, וזה מגיע אליו ישירות. הסכום הזה מגיע ישירות לבית החולים והוא לא נתון לחלוקות של הרשת. בנוסף לסכומים האלה, שאלה סכומים שנקבעו כיום בחקיקה, בחקיקה של סעיף 9 ובתקנות מכוחה, התקנות גם מגדירות קידום שנתי של הסכום הזה וגם על גבי הדבר הזה ניתנו תוספות תקציביות משמעותיות, גם לשנת 2024 וגם לשנת 2025, לבתי חולים כתוצאה מהמלחמה. בית החולים נהרייה בשנת 2024 היה רוב השנה תחת מלחמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל השנה. << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> כל השנה, ובשנת 2025 ברבעון הראשון, והעלויות האלה ניתנו בנוסף לסכומים של מודל התקצוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, בית החולים כרגע, איך הוא פועל? כרגע הוא חזר לתת הקרקע? << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> עכשיו, במבצע שאגת הארי, כן. << אורח >> מסעד ברהום: << אורח >> אנחנו כרגע תחת מודל תקצוב ולא מורידים את מודל התקצוב למרות שאנחנו במודל מלחמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> מודל התקצוב מגדיר גם את זה, וגם בנוסף הממשלה העבירה עוד תקציבים לבתי חולים, לכסות את העלויות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אחרי כל המילים האלה תוכל לענות על השאלה שלי? << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> השאלה של החלוקה של הסכומים? אני אתן לאורלי ביטרמן אם היא רוצה להתייחס. אם אני אוכל להשלים את ההתייחסות למודל, המודל, ביחד עם תוספות התקציב שניתנו והמנגנון הזה, הוא גם קובע בחקיקה מה הסנקציות שמוטלות על בית חולים שחורג מהתקציב שלו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לי שאלות ברורות. סעיף 9 קובע תקצוב לבתי החולים, נכון? בהנחה שאין את היחידה הזאת, את היחידה המחלקת, אלא יש את החוק, כמה כסף היה אמור בית החולים לקבל? זה אחת. שתיים, כמה הוא קיבל בפועל? השאלה השלישית נוגעת לגבי יישום הסעיף הזה, האם הוא הוביל לשיפור מצבם הפיננסי של בתי החולים הממשלתיים, בדגש על בתי החולים בפריפריה, בהשוואה למצבם ערב יישום הסעיף? אני חוזר ואומר. תראו, הוועדה הזאת, אנחנו לא פה פאן. אני בינואר ביקשתי את הנתונים האלה ממשרד הבריאות, אנחנו נמצאים בסוף חודש מרץ, חודשיים, נראה לי מספיק זמן להעביר את הנתונים לוועדה. כשאני כותב סיכום דיון, אני לא כותב אותו כדי לבזבז נייר, אני מצפה לקבל את הנתונים. ואני אצפה לקבל עדיין את הנתונים האלה באופן מפורט לוועדה. << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> אני אשמח להתייחס. לגבי הסעיף של חלוקת הסכומים אני אתן לאורלי להתייחס. לגבי בתי חולים בפריפריה, יש היום עשרה בתי חולים שמוגדרים כבתי חולים בפריפריה לפי ההגדרות של התקנות, כיום אף אחד מהם לא נמצא בחריגה ובגירעון תקציבי, וגם בית החולים נהרייה, נכון להיום, עדיין הסיום של שנת 2025, בסוף חודש פברואר היה אמור להיות מוחל על בית החולים, ובגלל המלחמה שפרצה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אף אחד מהם למעט בית החולים נהרייה? << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> כן, אף אחד למעט בית החולים נהרייה. גם בית החולים נהרייה, בגלל המלחמה, הסנקציות שקבועות בחוק עדיין לא הוחלו עליו באופן מלא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואני חוזר עוד פעם לשאלה, האם מצבם טוב יותר או פחות טוב, וכמה הוא היה אמור לקבל וכמה הוא קיבל בפועל. << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> לגבי טוב יותר, אני אגיד, בסוף, אם בתי החולים כולם עומדים בתקציבם ויציבים, בעיניי, המצב הוא טוב. לגבי החלוקה של תקציבים, אני אתן לאורלי. << אורח >> אורלי ביטרמן: << אורח >> שמי אורלי ביטרמן, אני מחטיבת בתי החולים. מה שאנחנו עושים, אנחנו מקבלים את התקציב as is, למעט 10% שאנחנו משאירים לנו לחלוקה לכל מיני בעיות, לסוף שנה, לבעיות של רשלנות רפואית שאנחנו צריכים לתקצב בנוסף. כל יתר ה-90% מחולקים לבית החולים בהתאם למודל באופן אחיד לכולם, שוויוני, על אותם פרמטרים, למעט 10% שאנחנו מחלקים לקראת סוף השנה או באמצע שנה, תלוי בבעיות שצצות במהלך השנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה קיבל בית החולים נהרייה מתוך ה-10% האלה? << אורח >> אורלי ביטרמן: << אורח >> אין לי כאן כרגע את המספרים, לצערי, סליחה, אני מתנצלת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה הדיון. << אורח >> אורלי ביטרמן: << אורח >> נכון, אני לא הייתי פשוט בדיון הקודם. אני מוכנה לבדוק ולתת תשובה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו שולחים סיכומים לדיונים כדי ש - - - << אורח >> אורלי ביטרמן: << אורח >> אמרתי, אני מבינה, אני מתנצלת בשם מי שהיה אולי צריך לשלוח, אבל אנחנו נבדוק את זה ונשלח לכם. לגבי אובדן ההכנסות אני כן רוצה להתייחס, כי במהלך השנים וגם השנה כנראה יהיה מבחן תמיכה. גם בתי החולים שהם בקווי העימות, נהרייה, זיו, קיבלו השלמה במבחן תמיכה ייחודי להם, תוספת בגין ההכנסה שהם איבדו לאור המצב שם. דברים שלא קיבלו אחרים אבל הם כן קיבלו בגלל אובדן הכנסות מהירידה של התת-קרקע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חוזר ואומר. אחת, אני מבחינתי לא קיבלתי תשובה על השאלות שלי. שתיים, אני שואל, את ה-10%, את מנהלת החטיבה, איך חילקתם את ה-10%? בואי ניקח את 2025. את אומרת, היו מגיעים 100 שקל לבית החולים נהרייה, הוא קיבל רק 90 באופן ישיר, עשרה שקלים השארנו אצלנו לחלוקה על כל השאר. << אורח >> אורלי ביטרמן: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה מתוך עשרת השקלים האלה הוא קיבל? << אורח >> אורלי ביטרמן: << אורח >> שוב, אמרתי, אין לי כאן כרגע את הנתונים, לא ידעתי שזה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את רוצה לצאת רגע לשאול מישהו בטלפון? << אורח >> אורלי ביטרמן: << אורח >> אני יכולה לשאול, אני יכולה גם לבדוק, אבל זה ייקח זמן. אני יכולה לבדוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה זמן צריך? אנחנו נעשה הפסקה. בבקשה, חברת הכנסת. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש, שאתה מעלה את הנושאים האלה שבוע אחרי שבוע, והדאגה הכנה והאותנטית שלך גם לנגב וגם לגליל, והדיונים הסדורים והמעקב, זה לא מובן מאליו בבית הזה בכלל. וכתושבת צפון, תודה על זה, וגם לצוות הוועדה ולמנהל. תודה למנהל בית החולים, למנהל האדמיניסטרטיבי, לצוותי בית החולים, חברי הכנסת שכאן מגיעים ופוגשים ורואים את העבודה המסורה שלהם בשגרה ובטח בחירום, ותמיד טוב להגיד לכם תודה ותעבירו את זה הלאה גם לכל הצוותים. עכשיו לנושא הדיון. אני יודעת שכולם עושים את העבודה שלהם הכי טוב שיש, לא לקחת את זה אישי, אבל אני אגיד את הדברים בכל זאת כהווייתם. בעוד 40 דקות קוברים את פושקו בעמיעד. הציבור שחוק, מרוט, כואב, דואב, עם ריצות אין סופיות למרחבים המוגנים, כולל הצוותים הרפואיים, המטופלים בתת-קרקע. אנחנו מלאי חוסן, מלאי עוצמה. היה כאן דיון קודם גם על מה המהלכים הבאים, צה"ל, כוחות הביטחון, המדינה, צריכים לעשות את מה שכולנו יודעים שצריכים לעשות וזה לפרק את חיזבאללה, לא פחות ולא יותר. אני לא נכנסת לאיך ולשיטות טקטיות ואסטרטגיות. יש לנו את הכוח לזה, אנחנו מבינים איך פסח ייראה בצפון, אנחנו מבינים גם איך אחרי ייראה, זה בסדר גמור. השאלה היא מה אנחנו כבעלי תפקידים, כמדינה, כנבחרי ציבור, עושים. השירות הרפואי בבית החולים בנהרייה לא מספיק טוב. וזה לא בגלל פרופ' ברהום, וזה לא בגלל הצוותים, וזה לא בגלל המאבטחים, וזה לא בגלל הכוח הסיעודי, הם עושים מעל ומעבר. מראש תוכנית העבודה היא לא סבירה, היא לא מתאימה לא לעתות שלום ובוודאי לא לשלוש שנים של מלחמה שאנחנו עוד בתוכה בשיאה. היא לא מאפשרת גיוס כוח אדם. אומר החשב המלווה, עבד איתם שלוש שנים, ארבע שנים בבית החולים. << אורח >> אביחי רוזנפלד: << אורח >> ארבע וחצי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם עושים את המיטב, זה לא עניין ניהולי טקטי של לגייס כוח אדם כדי שלא יהיו שעות נוספות. יש עניינים אסטרטגיים, מותר שתהיה גישה ניהולית כזו ומותר שתהיה גישה ניהולית אחרת. הבעלים של בית החולים זו המדינה. הרי אם זה היה עסק פרטי, הבעלים היו אומרים למנהל, אדוני, עם כל הכבוד, תלך הביתה, נביא מנהל אחר. השיח הוא לא בין המדינה למנהל בית החולים, השיח הוא בין המדינה לבין אזרחים שלא מקבלים שירות מספיק טוב, אזרחים שגם כך מרגישים מוזנחים, וזה אנדרסטייטמנט, בשלוש השנים האחרונות, שאמרו להם שנתיים, אתם לא יכולים להיות בבית כי יש כאן איום ישיר של פלישה ושל כינון נ"ט, ואז אחרי שנה וחצי אמרו להם, תחזרו, והם חזרו, והנה הם מוצאים את עצמם בסיפור הזה עוד פעם. גם ככה התחושות הן מאוד מאוד קשות. ואדוני היושב ראש, ציינת קודם, אנחנו עכשיו במלחמה גם על הנרטיב של איך הצפון ייראה, ולא יהיה ניצחון על החיזבאללה אם לא יהיה צפון חזק, לא יהיה. לכן אני אומרת, הדיון פה הוא בכלל לא על הניהול של פרופ' ברהום, ואני גם לא רוצה שהדיון יהיה על זה, בטח לא אחרי ששמענו שהחשב המלווה אומר, זה לא עניין טקטי. הדיון פה הוא על איזה שירות רפואי בריאותי יקבלו תושבי הצפון. אפשר להיצמד לתקנות ול-10% ולטבלאות, בעיניי זה לא מספיק טוב, זה לא מספיק טוב. אני הייתי שם בשבוע שעבר בבית החולים, ביקרתי חיילים פצועים, אני לא יודעת כמה מכם עושים את זה במלחמה הזאת. אתמול ביקרתי גם חיילים פצועים ברמב"ם, אני מאוד ממליצה לעשות את הדבר הזה, לא כי זה - - - מגיעים לשם חיילים, באמת, אתם לא מתארים באילו מצבים. תבואו ותדברו עם ההורים שלהם ואיתם על מה הם מקבלים מבית החולים. מה אנחנו רוצים, שלא יהיה את השירות הזה לחיילים כי זה לא מסתדר בטבלה? כי נוריד בדיקות כדי להביא שלושה מומחים לניהול מלאי? אני בכלל לא מבינה את השיח הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, תודה. אני רוצה לתת לפרופ' ברהום להתייחס. << אורח >> מסעד ברהום: << אורח >> אני אגיד דבר אחד. אני בטוח שהדיון הוא לא אני, אם הייתי אני, הייתי הולך הביתה. אני אומר דבר אחד. המרכז הרפואי לגליל עלה ברמות מקצועיות גבוהות מאוד בשנים האחרונות, יחד עם חבריי, זה לא רק בזכותי. יש הרבה חברים, יחד עם מיוחס, וגם חברי כנסת שתמכו, גם ראשי ערים ומועצות שתמכו, וגם משרד הבריאות שתמך, ואני לא יכול להגיד שלא. ובואו של החשב המלווה, זה היה בתמיכה שלי, הרבה, כאשר בסיכום הישיבה שהייתה, בעל פה, אני לא אגיד עם מי, שאם נצטרך כסף, ישימו כסף. לצערי הרב, זה היה על האוויר ואני מצטער שלא כתבנו את זה. דבר שני, כששאלתי במשרד הבריאות, תביאו לי חשב אחר אם החשב הזה לא טוב, אמרו שהחשב הזה לא טוב, אמרתי, אין בעיה, תביא חשב אחר, מה אמרו לי? גם הוא ייכשל כי צריך כסף. לגבי הרמה המקצועית, אני חייב להגיד עוד דבר. הרמה המקצועית של האנשים שעובדים כרגע במרכז הרפואי היא ברמה מאוד מאוד גבוהה, אם לא ברמה לאומית, ברמה בין לאומית, חד-משמעית. חלק מהאנשים לקחו אותם למרכז לנהל מחלקות וחזרו, לא אגיד מי, חלק היה מועמד לעזוב את הארץ, יחידות מאוד גדולות בארצות הברית, ולא עזבו, נשארו. ואני מאוד שמח שאנשים יודעים לעבוד וגם בעתות מלחמה עמדנו, טיפלנו באירוע רב נפגעים, לא הראשון, לא השני, לא השלישי, בכבוד, והיינו מוכנים לעשות הכול. השאלה שאת שואלת, מספר כוח האדם. האנשים האלה תשושים ועייפים ועובדים 24/7 אם צריך, וזו הבעיה, ואם הולכים לנוח, לא ילכו לנוח עד שיעשו את העבודה על הצד הטוב ביותר. חסר כסף בבסיס, חד משמעית חסר כסף בבסיס, ועל זה אין ויכוח. צריך לשים את הכסף הזה, הפלאג נאמבר הזה שמשחקים איתו, של מעלים, מורידים את הסובסידיה, ואז אין בעיה, בחמש שניות אני הופך בית חולים שהוא מאוזן לבית חולים לא מאוזן. אני לא מתלונן על אף אחד. אני עבדתי, עובד עם משרד הבריאות כבר 19 שנה בצורה הטובה ביותר. היו ויכוחים, כמו ששמעתם, היו ויכוחים גם על הכסף של התנופה, והסתדרנו בסוף. אין ברירה, נסתדר. אבל אי אפשר לעזוב בית חולים בתקופת מלחמה, היחידי שנמצא בקו העימות בגליל, היחידי, ולהשאיר אותו במצב כזה קשה. מה אני אגיד לאנשים? מיוחס התחיל, נתן לי תוכנית שמקצצת באלפי שעות עבודה. אמרתי לו, אני לא מקצץ, תביא אותם מלאים, אני לא מקצץ, אני חותם, שייקחו אותי לאן שייקחו אותי. אני לא יכול, זה בלתי אפשרי. ואני לא מוכן לוותר על הזכות של התושבים. לא הזכות שלי, לא של העובדים שלי שצריכים לעבוד, הם עובדים קשה כדי לשרת את התושבים. אילו תושבים? אזרחי מדינת ישראל. זו החובה שלי וזה מה שאני עושה. אני שמח שאתה הזמנת אותי, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לכם תשובה, משרד הבריאות? << אורח >> אורלי ביטרמן: << אורח >> כן. בסופו של דבר, אני מסתכלת על הסכום הסופי שאנחנו חילקנו, גם כחטיבה, כי אנחנו גם מתעדפים את זה בסוף, גם את הפריפריה. הם קיבלו בדיוק את הסכום שהם היו אמורים לקבל לפי המודל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה? << אורח >> אורלי ביטרמן: << אורח >> 380 מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, את כל ה-10%? זאת אומרת, הם קיבלו בשלב הראשון 380 פחות 10%, ואחר כך החזרתם להם את כל ה-10%. << אורח >> אורלי ביטרמן: << אורח >> בדיוק. חלק מזה היה גם דברים שאנחנו תיעדפנו כי היינו צריכים לקחת ממקורות אחרים. בסוף, לפי המודל, מי שהיה אמור לקבל הכי הרבה אלה דווקא שיבא ואיכילוב במרכז, אנחנו מתעדפים את זה אחרת, ככה שיוצא שלפי המודל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כלומר, ב-2025 קיבל בית החולים את הסכום שהוא היה אמור לקבל במלואו לפי סעיף 9. << אורח >> אורלי ביטרמן: << אורח >> נכון. << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> ובנוסף לכך הוא קיבל תקציבים נוספים עבור אובדן ההכנסות שלו שיכסו את ההוצאות שלו ועדיין הוא סיים בחריגה של עשרות מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון, אם מישהו מחברי הכנסת עוד רוצה משהו. תראו, נראה לי באמת שיש איזשהו ניתוק בין ירושלים לנהרייה. יש איזשהו קו כנראה שעובר שם שאני לא יכול להסביר אותו. אני אתחיל מהאמירות הקשות של השר אלקין על הוויכוח שלו עם משרד הבריאות. מזעזע בעיניי, מזעזע בעיניי סחר הסוסים הזה שמתנהל על בריאות תושבי הצפון. מזעזע בעיניי שבא משרד עם תקציב און טופ תקציב משרד הבריאות ואומר, אני רואה חשיבות בבית החולים בנהרייה, אני רוצה לתת לו 270 מיליון שקל, והאירוע נגמר בזה שהוא נותן רק 150. << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> עוד לא נותן את הכסף הזה. אני אשמח להתייחס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עוד לא נותן, כי לא סיימתם. << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> אנחנו שנה ומשהו מחכים לתקציבים מהשר אלקין, בסוף השר אלקין קיצץ את התקציבים של מערכת הבריאות לצפון וגם את התקציבים שנאמר שינתנו לבית החולים ועדיין לא ניתנו, וגם אנחנו בהם רואים חלק מהצמיחה של בית החולים. בסוף, מערכת הבריאות היא רחבה יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה יכול לתת לי רשות דיבור? תודה רבה, אני באמת מודה לך. דברים נאמרו כאן, אפשר לחזור לפרוטוקול, הציג השר אלקין את הוויכוח שלו מולכם לאורך הרבה מאוד זמן. << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> זה לא איתנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא מולכם, מול משרד הבריאות, מול המנכ"ל. << אורח >> יהודה צוראל: << אורח >> לא ניתן לנו להעיר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ביקשתי שהמנכ"ל יהיה פה, הוא לא הגיע. אם הוא רוצה להתייחס, הוא מוזמן לבוא לוועדה מתי שהוא רוצה, אין שום בעיה. בפועל זה היחס לבית החולים נהרייה. אני רוצה להתנצל בפני מנהל המרכז הרפואי גליל שנדרש להגיע בפעם השנייה לכנסת מנהרייה בשביל להתעסק בנושא התקציב לכוח האדם שגם ככה חסר. אי אפשר להגיד תסגור את המיון, כי הוא צריך לתת שעות נוספות לרופאים הרלוונטיים, לרופאים של טראומה, לרופאים שצריכים לטפל באירועים רבי נפגעים. מה הוא יעשה איתם? ישאיר את בית החולים סגור? ישאיר את האנשים במסדרון? גם ככה שם נמצאים במסדרון. גם ככה השירות שמקבלים תושבי הצפון בתחום הבריאות נמוך יותר מהשירות שמקבלים תושבי המרכז, נקודה. זה לא אולי, זה המצב. בתוך המצב הזה, עם כוח האדם הקיים, אתה מותח את כוח האדם שלך למקסימום, כן, בשעות נוספות, בתוספות, אין דרך אחרת, ואני מבין את החלטתו. הזוי בעיניי שאותה מדינה שבשנת 2024 נותנת יקיר שירות המדינה למנהל בית חולים, בשנת 2025 אומרת, הוא לא מנהל טוב, אנחנו נשים לו בייביסיטר. אי אפשר לברוח מהאירוע הזה שהבריאות עולה כסף, גם הבריאות של תושבי הצפון, היא עולה כסף. ולכן אני חייב לומר ולצאת בקריאה שאני חושב שהיא מגובה, לדעתי, יצטרפו אליה כל ראשי הרשויות בגליל, לעצור את הפארסה הזאת של הענשת בית החולים גליל בזמן מלחמה בגלל שהוא השאיר את בית החולים פתוח באופן מלא עם שעות נוספות לרופאים. אין פה שאלה. ואם יש פה בעיה תקציבית, ויש פה בעיה תקציבית, היא נובעת מהעובדה שבית החולים מתוקצב נמוך מדי. מתוקצב נמוך מדי. אני עומד על בקשתי ממשרד הבריאות לקבל את הנתונים המפורטים לגבי כל בתי החולים הממשלתיים לגבי סעיף 9, כפי שביקשנו בסיכום הדיון מ-26 בינואר. אני מבקש שתעביר להם עוד פעם את סיכום הדיון של 26 בינואר על מנת שנקבל עליו את התשובות המפורטות. אני מודה לחשב שהגיע לכאן ושב וקורא למנכ"ל משרד הבריאות לשקול מחדש את ההחלטה שלו. לסיכום האחרון, זה גם הסיכום שהושג בין משרד הבריאות לשר אלקין, לא מקובל על הוועדה בעיניי. בכל הכבוד, קיצוץ של 120 מיליון שקל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פלוס מזור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אחרי שהכנסתי את מזור פנימה. ואני לא מוריד מהחשיבות של האירוע של בית החולים מזור, אני חושב שזה אירוע חשוב מאוד, שגם אמר השר אלקין שהוא הסכים לתקצב אותו, מתוך הבנה של חשיבות האירוע. ואני קורא לחזור לסיכום הקודם שסוכם עם השר אלקין לגבי תקצוב בית החולים גליל, גם אם זה אומר, בסוף צריך לקבוע סדרי עדיפויות, כרגע בסדר העדיפויות קו העימות צריך להיות בראש סדר העדיפויות. אני לא חושב שצריך יותר מלהסתכל על המציאות בצפון היום כדי להבין את זה. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:37. << סיום >>