פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 196 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, ה' בניסן התשפ"ו (23 במרץ 2026), שעה 10:49 סדר היום: << נושא >> סטאטוס יישום החלטות הממשלה לשיקום הצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר טטיאנה מזרסקי יסמין פרידמן חברי הכנסת: אלון שוסטר יוראי להב הרצנו מוזמנים: השר במשרד האוצר זאב אלקין דנה יוליוסברגר – אגף תקציבים, משרד האוצר צביקה אליהו – אגף החשב הכללי, משרד האוצר אביחי רוזנפלד – אגף החשב הכללי, משרד האוצר לי את כהן – מנהלת אגף אסטרטגיה, מנהלת תנופה לצפון נעם קוסלובסקי – לשכת ראש המנהלת, מנהלת תנופה לצפון אורי יחזקאלי – רמ"ט ראש המנהלת, מנהלת תקומה/תנופה פרופ' מסעד ברהום – מנהל, המרכז הרפואי לגליל משה מיוחס – מנהל אדמיניסטרטיבי, המרכז הרפואי לגליל מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטאטוס יישום החלטות הממשלה לשיקום הצפון << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, היום 23 במרץ 2026, ה' בניסן תשפ"ו. מכבד אותנו ואני מברך את השר זאב אלקין. אנחנו ביקשנו את הדיון הזה, אני רק אזכיר, עוד לפני מה שקורה בצפון, וביקשנו אותו נוכח הבעיות שעלו בשיקום הצפון במנותק מהאירועים שקורים עכשיו, אני חייב לומר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> והוא נדחה דווקא בגלל מה שקורה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. אנחנו נמצאים פה באירוע שללא ספק יחייב לטענתי חשיבה מחדש של הממשלה על כל המתווה הזה, אבל גם במתווה הזה ישנן בעיות וישנו הרבה כסף שלא הגיע. אני רק אומר בשלושה משפטים את מה שכן חייב יהיה להיות מייד אחרי המלחמה וגם במלחמה עצמה. ראשית, במלחמה עצמה, אני אומר דרכך, השר, לשר האוצר, להביא מתווה פיצויים למשק שלא מפריד בין הצפון לבין שאר חלקי הארץ זה ניתוק מהמציאות. אי אפשר להשוות בין עסק בתל אביב או ברחובות או בראשון, שגם הן סופגות באירוע הזה, לבין עסק בצפת, ראש פינה או קריית שמונה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> דווקא השר הודיע שבקו העימות יש מתווה יותר גדול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממה שאנחנו ראינו בנוסחים, זה לא שם. שנית, הסיפור הזה של התיירות שלא קיבל ביטוי במקומות אחרים, פה הפגיעה בצפון, אני לא צריך להסביר לך, היא דרמטית יותר ממקומות אחרים. והדבר השלישי, וזה אני אומר לא לגבי מתווה פיצויים, זה גם כלקח ממה שקרה בשיקום הצפון עד עכשיו, ואני חייב לומר שבעיניי, המשבר הגדול הוא חזרה ופתיחה של עסקים ומקומות עבודה, זו האבן השואבת המרכזית שחסרה, זה יצירת מתווה תימרוץ לעסקים בטווח ה-10 קילומטר מהגבול באופן דרמטי. זאת אומרת, לא ייתכן שהטבת המס למפעל ביוקנעם, ואני מת על יוקנעם, ואני אוהב את ראש העיר שם, אתה בוודאי יודע, אבל לא ייתכן שמפעל ביוקנעם מקבל את אותה הטבת מס כמו מפעל בנהרייה או בשלומי או בכל מקום אחר שנמצא בתוך הטווח של ה-10 קילומטר. האיומים הם אחרים, האתגרים הם אחרים. זה האירוע. זה בפתח הדברים, אני כן אתן לך לפתוח כי אנחנו ביקשנו לראות בדיוק את התכנון מול ביצוע לגבי מנהלת תנופה. אני אומר מראש שהדיון הזה והדיון הבא יתחברו להם ביחד, גם הדיון של נהרייה. גם הנוכחים בזום, שייקחו זאת בחשבון, כי בסוף אלה אותם משתתפים וזה גם די אותו נושא. בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני תכף אכנס לתקציבים שאני אחראי עליהם ואציג לכם את תמונת המצב, מה כבר נעשה ומה הולך להיעשות ומה התוכניות, אבל אני בכמה משפטים אתייחס למה שאתה אמרת. קודם כול, במפגש עם ראשי רשויות של קו העימות עם שר האוצר שהשתתפתי בו ביום חמישי האחרון במבואות חרמון, הכריז שר האוצר על כך שיהיו שינויים במתווה הפיצויים לקו העימות מכל השאר, בעיקר בנושא המרכזי שעלה שם, וזו נקודת ההתייחסות, עם כל העסקים בארץ נקודת ההתייחסות לפיצויים היא שנת 2025. כמובן בקו העימות זו טעות גדולה לעשות את זה, כי חלק מהרשויות, הרשויות המפונות בכלל עוד היו בתהליך חזרה במרץ 2025, וגם אלה שלא פונו, הפעילות העסקית רק התחילה להתרומם בעקבות הפסקת האש שהייתה. ולכן סוכם שם, ושר האוצר התחייב, וזה הדבר היחידי אגב שראשי רשויות ביקשו כשינוי משמעותי מול שאר הארץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם עוד לא ראו את המתווה. הם לא ראו למשל את המתווה שעובדי מדינה מקבלים מלא-מלא פיצוי על הימים שהם לא היו אבל עובדי המגזר הפרטי לא. המשמעות היא או שהעובד נושא בנטל או שהעסק נושא בנטל. בצפון זה עוד יותר קשה, כי באמת אי אפשר היה לצאת לעבודה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בקיצור, רק אגיד לך ששם לכאורה הייתה הסכמה בין מה ששר האוצר הציג כמתווה הפיצויים לבין ראשי הרשויות. אני לא יודע מה קרה אחרי זה, זה לא תחום שאני אחראי עליו, כמו שאתה יודע, אבל הבקשה המרכזית של ראשי הרשויות שם התקבלה. לגבי הסוגיה של חוק עידוד השקעות הון ומה שציינת, פה אני מסכים איתך לחלוטין. אני ניסיתי במסגרת התוכנית שלנו לקדם שינוי בחוק עידוד השקעות הון, כי זאת הייתה גם ההמלצה המקצועית שלנו, ובאמת לייצר הפרדה בין קו העימות לבין יוקנעם לצורך העניין וכל מה שיש באמצע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אפילו כהוראת שעה. אני יודע את הקשיים בחוק עידוד השקעות הון, החוקתיים ומול הארגונים הבין-לאומיים, אבל אפילו לייצר את זה בהוראת שעה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> שר האוצר היה מוכן ללכת איתנו בתנאי שידובר על אותה מסגרת תקציבית. זאת אומרת, איפה שמעלים, במקום אחר מורידים, כי זה מה שאתה רוצה לייצר. אתה רוצה לעודד מפעל, במקום יוקנעם ללכת לקו העימות. אתה צריך לקחת את אותה בריכה של כסף ולחלק אותה אחרת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> או להגדיל. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בסדר, זה כבר קשור למסגרת התקציבית הכוללת, אבל אם כל מה שאתה רוצה לעשות זה תימרוץ של המפעלים, אתה יכול לעשות את זה באותו כסף, רק לעשות את הסיוע בהיקף שונה, אבל כמובן נדרש בשביל זה איזשהו תהליך בהסכמה. הוא ניסה להגיע, אני לא עסקתי בזה, אנשיו עסקו בזה, ניסו להגיע להסכמה על זה עם המרכז לשלטון מקומי, זה לא צלח, ולכן זה לא נעשה. אני מניח שאם תהיה הסכמה בין קואליציה לאופוזיציה על שינוי מהסוג הזה, שהוא לא מגדיל את המסגרת התקציבית, דווקא אני חושב ששר האוצר ישמח לתמוך בזה, אבל אז צריך להגיע להסכמה שיודעים שעם מה שנכנסים לכנסת זה מה שיוצא, כי החשש - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יודע למצוא לך תקציב בתקציב שלכם שלא פוגע במפעלים. יכול להיות שהוא יפגע במפעל הכספים הקואליציוניים, אבל לא במפעל הזה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יכול להיות שהוא יפגע גם במפעלים, כי אז כל התקציב לא יאושר ומפעלים לא יקבלו שקל. אבל בסדר, אנחנו כרגע לא בדיון הזה, יהיה מספיק זמן במליאה לדון על התקציב, יתרונותיו ומגרעותיו, לא בשביל זה הזמנתם אותי. אני רק מציין שבהנחה שהתקציב יאושר והכנסת לא מתפזרת, יש לנו עוד זמן מסוים לחקיקה בכנס הקיץ, ולכן אם תהיה הסכמה כזאת בין קואליציה לאופוזיציה ללכת על שינוי מוסכם בחוק עידוד השקעות הון שמייצר מדרגות, אני מניח, לא יודע מה עם אנשי המקצוע של משרד האוצר, מקווה שגם הם, אבל שר האוצר, לפי מה שאני יודע, ישמח לתמוך בשינוי הזה, בתנאי שתהיה הסכמה שמה שנכנס לכנסת זה בדיוק מה שיוצא. כי תמיד החשש בתהליכים האלה שמתבדרים וכל אחד לוחץ על המקום שיקר לו ובסוף כל המסגרת מתבדרת ולא יוצא כלום. זה רק לגבי מה שהצעת, עקרונית אתה צודק לחלוטין. (מוקרנת מצגת) עכשיו לגבי התוכנית שלנו. באופן כללי, מה המטרה של התוכנית שלנו? אנחנו חד משמעית, ואת זה צריך להדגיש כאן נדמה לי, כבר מזמן לא הופעתי פה אצלך, כך שחשוב מאוד לשים על זה דגש, המטרה שלנו היא פיתוח, היא לא רק שיקום. זו טעות מאוד גדולה להגביל את עצמנו רק לשקם מה שנפגע. במלחמה הזאת הצפון סבל מההזנחה רבת השנים, בממשלות שונות, ואם רוצים לשקם אותו באמת צריך לפתח אותו. כמו שאתם רואים, התפיסה האסטרטגית שלנו מדברת על צמיחה דמוגרפית, צמיחה כלכלית שמלווה גם באיכות חיים גבוהה, ותכף נראה איך זה בסופו של דבר בא לידי ביטוי. כמו שאמרתי, אלה שלושת הרגליים של התוכנית: צמיחה דמוגרפית, שהיא המרכז – אנחנו מדברים על תוספת של כ-100,000 תושבים חדשים לאזור קו העימות מרגע סיום תהליך החזרה של התושבים, זאת אומרת שנניח מספטמבר 2025, שם פחות או יותר אנחנו עשינו איזשהו קו של חזרת התושבים, ומדברים על תוספת תוך שמונה שנים-עשור מתחילת המלחמה, עוד שמונה שנים מהנקודה הזאת, של 100,000 תושבים. כמובן ביישובים השונים, גם היישובים הכפריים וגם יישובים עירוניים. מדברים על צמיחה כלכלית, תכף נראה באמצעות אילו כלים. בין השאר, למשל, שינוי בפערי שכר ממוצע בין הצפון לבין מרכז הארץ, ולנסות לצמצם את הפער. אני לא אגיד שאנחנו נגיע לשוויון, זה כרגע לדעתי יעד מוגזם ולא ריאלי, אבל לצמצם משמעותית את הפער לדעתנו אפשר, ותכף נדבר באילו כלים. והרגל השלישית היא כמובן שיפור איכות החיים, חינוך, בריאות ותחומים אחרים, שבסוף למעשה גם הרגל השנייה וגם השלישית משרתות את הראשונה. אנשים לא יבואו לצפון אם לא יהיו שם מקומות תעסוקה, כמו שציינת בצדק, וגם אם לא תהיה שם איכות חיים ברמה סבירה ולא בפער ענק ממרכז הארץ. זאת תמונת מצב עד עכשיו, מה החלטות הממשלה שאושרו, כדי שתהיה לכם תמונה. סך התקציב שאיתו יצאנו לדרך היה 12 מיליארד שקל. קרה איתו בדרך שינוי שמצד אחד נוספו אליו חצי מיליארד שקל על חשבון תקציבי קק"ל כאיזשהו סיכום ביני לבין שר האוצר, ומצד שני, 600 מיליון ממנו נלקחו לטובת החלטה על קצרין ורמת הגולן ועוד 100 מיליון ממקור תקציבי אחר. ביחד יש 700 מיליון שקל כשאנחנו עובדים על החלטה על קצרין ורמת הגולן במקביל, אני עוד אחזור לזה. ואז נשאר סך התקציב לטובת האזור של קו העימות של 11.9 מיליארד. מתוך 11.9 מיליארד, קצת יותר מ-7 מיליארד שקל כבר הוקצו בהחלטות ממשלה, אפשר לחלק את זה לשני תחומים: אחד זה שיקום וחזרת התושבים, שיקום ושיבה, זה ביחד סדר גודל של קצת פחות מ-2.5 מיליארד שקל. זה כולל הכול, כולל מענקי חזרה של התושבים, מענק עזובה, זה משהו חדש שהכנסנו שלא היה בכלל קיים במערכת הישראלית והוא ייחודי לצפון, זה כולל היערכות של רשויות מקומיות לחזרת התושבים, כולל שיקום מבני חינוך, מבני ציבור שנפגעו במלחמה. מעבר למס רכוש כמובן, הסכומים האלה לא כוללים מה שמגיע ממס רכוש, זה תוספתי מהממשלה, ייעודי, מעבר למה שמגיע בחוק. והחלטות ממשלה שעברו כבר לעסוק בתחום של צמיחה, למשל החלטת ממשלה גדולה מאוד על החינוך שעברה, חמש-שנתית, החלטת ממשלה משמעותית על חקלאות שעברה, החלטת ממשלה על השכלה גבוהה, על הקמת אוניברסיטה בקריית שמונה על בסיס מכללת תל חי וגידול דרמטי שלה והפיכתה לאוניברסיטה כבר בשנת הלימודים הקרובה. כבר עכשיו מתבצע גיוס סטודנטים לאוניברסיטה. הצלחנו להשלים את כל התהליך הרגולטורי במשך פחות משנה יחד עם שר החינוך והמל"ג, והממשלה שמה על הפרויקט הזה הרבה מאוד כסף, סדר גודל של כ-700 מיליון שקל במצטבר כדי שבאמת התהליך הזה יהיה מהיר ולא איזושהי הבטחה ערטילאית, אלא באמת תקום אוניברסיטה חדשה במדינת ישראל כבר עכשיו, תוך כדי התהליך הזה של שיקום ופיתוח הצפון. ועוד ועוד שורה שלמה של החלטות שאפשר, אם תרצה, אחר כך להתעמק בהן. כל זה ביחד, כאמור, בהיקף של החלטות ממשלה על סכום של קצת יותר מ-7 מיליארד שקל. אולי עוד שתי החלטות חשובות שכדאי להזכיר פה, אחת בתחום של כלכלה ועסקים, והשנייה, החלטת ממשלה על סיוע מאוד ייחודי בהיקף של יותר ממיליארד שקל ליישובים צמודי גדר. אנחנו זיהינו קושי מיוחד גם בתהליך החזרה, והוא גם הגיוני, שיישובים שנמצאים ממש על קו הגבול, עד 2 קילומטר מהגבול, יותר קשה להם לחזור, וצריכים תקיפה מיוחדת של הממשלה, גם יישובים כפריים וגם יישובים עירוניים. העברנו החלטה בהיקף של מיליארד שקל עוד בקיץ של שנת 2025 לסיוע ייחודי ליישובים האלה, והגדלנו את ההשקעה, במיוחד במגזר העירוני, בהחלטת ממשלה בקריית שמונה, בעוד 400 מיליון שקל, שהתווספו למגזר העירוני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאוד חשוב לשמוע לא רק כמה הוקצה, אלא כמה בוצע. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תכף. אולי אני אגיד משהו באופן כללי על זה ואז יהיה אפשר להיכנס לזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, ככל שלא בוצע, כרגע זה יותר טוב, כי אתה תצטרך לבצע את זה אחרי, אתה תצטרך יותר כסף אחרי האירועים האלה. הרי כל התוכניות האלה היו לפני המלחמה הנוכחית. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> נכון. לגבי השאלה מה בוצע, קודם כול, חלק מההחלטות, למשל כל מה שקשור לשיקום ושיבה אלה החלטות מיידיות, רוב מוחלט של הכסף בוצע ושולם, כלומר, זה כבר איננו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המענקים הישירים, אתה מתכוון לפרט. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא רק, גם למשל שיקום מבני חינוך, זה כבר נעשה. בתי ספר פועלים, גנים פועלים, כלומר, הכול קרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה בוצע בצמיחה הדמוגרפית? מה זה אומר? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אני דיברתי על שיקום ושיבה. על צמיחה דמוגרפית אני אביא לך דוגמה. ביישובים צמודי גדר קיבלנו בתוך המיליארד הזה שני פרקים מאוד מאוד משמעותיים, כל אחד מהם בשווי כמה מאות מיליוני שקלים. אחד זה סבסוד פיתוח – יישובים צמודי גדר בגבול הצפון, רובם המוחלט נמצא בשטח הררי והפיתוח שם דווקא היה יותר יקר מיישובים שהיו אפילו דרומה בשטח מישורי, ואז נוצר מצב אבסורדי שכדי לגור במרגליות אתה צריך לשלם הרבה יותר על הבית שלך מאשר לגור ביישוב שהוא 5 או 10 קילומטר מהגבול בגלל הפיתוח. ושמנו לעצמנו יעד שזה יהיה הפוך, ולכן שמנו מאות מיליוני שקלים על סבסוד פיתוח, שמילואימניק יכול לקבל ביישובים כפריים צמודי גדר קרקע ב-50,000 שקל, קרקע מפותחת, וסתם מתיישב רגיל, לא מילואימניק, ב-100,000 שקל, שזה מאות אלפי שקלים על כל מתיישב לעומת עלות הפיתוח המקורית שהרבה פעמים הגיעה ל - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> צפי של כמה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא הגבלנו. ולכן שמתי שם הרבה כסף, מאות מיליוני שקלים. אמרנו, כל יישוב, מה שעשינו, הגבלנו בזמן, כדי שהתהליך הזה יהיה מהיר. אמרנו, כל מי שמתרחב עכשיו, נניח בשנה וחצי-שנתיים הקרובות, יש לו את האפשרות הזאת לקבל סבסוד פיתוח. וזה גרם אגב, עד המלחמה עכשיו, אני לא יודע מה המלחמה תעשה, אבל עד המלחמה עכשיו פתאום התחילו הרחבות ביישובים שסבלו במשך תקופה ארוכה מבעיה בהרחבות שלהם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כי כולם רצו. סתם אני אביא לך דוגמה. ביקרתי לא מזמן ביישוב דישון במבואות חרמון, יושב על הגבול, אחד מהיישובי צמודי הגדר. הרחבה ענקית שהייתה תקועה במשך שנים, הכול נתפס, כל המגרשים שווקו, וזה בהרבה מאוד מקומות היום. לא כל היישובים מוכנים במיידית לצאת להרחבה, כי עוד לא השלימו הליכים תכנוניים, יש כאלה שמשלימים עכשיו בזריזות. דוגמה אחרת, צמיחה דמוגרפית, מה שגם קורה בימים האלה, זה שכונות צמיחה. אמרנו, יש כרגע דחף בציבור הישראלי, במיוחד זוגות צעירים, לעבור לצפון. לחכות עד שהם יקבלו מגרשים, עד שהם יבנו, אנחנו נפסיד את המומנטום. ולכן שמנו כסף דרך החטיבה להתיישבות להקים שכונות קרווילות. כל יישוב צמוד גדר שרוצה בכך יכול לקבל 15 קרווילות לסוג של שכונת צמיחה כזאת, היא תשמש את הראשונים שרוצים לבוא עכשיו. אחר כך, כשהם יעברו למבנה קבע, זה יישאר שם לעוד ועוד כסוג של שכונת קליטה כזאת ליישוב כדי שהוא כל הזמן יוכל להתפתח ולקלוט זוגות חדשים עוד לפני שהם החליטו סופית האם הם רוצים לבנות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה יישובים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כמעט כולם דווקא. אני מקווה, זה בדיוק מתבצע, היישובים הראשונים שזה ייכנס לפעולה ממשית, אני מקווה לקראת 1 בספטמבר. כרגע יש עיכוב בחלק מהעבודות בגלל המצב הביטחוני, יכול להיות שזה טיפה יפריע לנו, אבל סך הכול המטרה, עד תחילת המלחמה הזאת היינו בטוחים שהרבה יישובים, איפה שלא היו קשיים תכנוניים סופר גדולים, הרבה יישובים יצליחו להקים שכונות כאלה כבר לקראת 1 בספטמבר בשנה הקרובה ולקלוט את המשפחות החדשות. שאלת על צמיחה דמוגרפית, זו דוגמה לשני מרכיבים משמעותיים בחלק הזה של צמיחה דמוגרפית. אני חוזר לשאלתך. יש החלטות ממשלה, חלקן מיידיות והן בוצעו, חלקן מהירות יחסית והן מבוצעות בעת הזאת, חלקן רב-שנתיות, כך שברור שהכסף הזה עוד לא בוצע, למשל החלטת חינוך היא חמש-שנתית. כמובן באיזשהו סדר יורד כדי שבסוף היישובים יתרגלו לחיות גם בלי הסיוע המיוחד הזה. הוא מאוד משמעותי, הוא חסר תקדים בהיקפים שלו, יחד עם ההשקעה של משרד החינוך, כי פה אני שם רק כסף שאנחנו השקענו, תכף תראו שאנחנו מתעקשים על מאצ'ינג בתוכניות הצמיחה, סך ההשקעה בחינוך הוא כמעט מיליארד וחצי. אלה סכומים שמעולם לא הושקעו בחינוך גם בחמש שנים באזור של קו העימות. ואז כמובן הכסף הזה מוקצה כל שנה בהתאם לתוכנית המקורית, אבל הוא משוריין. עברה החלטת ממשלה, הוא שם, אי אפשר לקחת אותו למקום אחר. אגב, אני אציין שנתקלנו בקושי, אחד מהקשיים שהיינו צריכים לפתור אותם זה קושי של אישור תוכנית חמש-שנתית. למה? הממשלה שלחה אותנו להכין תוכנית חמש-שנתית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל היא לא ידעה להכין לך תקציב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, היה לי תקציב חמש-שנתי, הכסף דווקא היה, הבעיה לא הייתה בפן התקציבי. היינו צריכים להגדיר מה האזור, עדיפות לאומית. היה פינג-פונג חצי שנה עם צה"ל, בין צה"ל לבין משרד המשפטים, הוגדר האזור, מה זה קו העימות, למרות שאלה הגדרות שקיימות במדינת ישראל עשרות שנים, אבל משרד המשפטים דרש להגדיר מחדש כי הייתה מלחמה. יצא מסמך מצה"ל שסיפק את משרד המשפטים אחרי חצי שנה של פינג-פונג, ברוך השם, ובנינו עדיפות לאומית על סמך המלחמה, על סמך פגיעה ביטחונית שהייתה, וגם איום ביטחוני קיים שאנחנו רואים גם את המימוש שלו לצערי בעת הזאת, במלחמה הנוכחית. ואז הכנו החלטה ראשונה, חמש-שנתית, הייתה בתחום החינוך. הבאנו אותה לקראת אישור הממשלה, ופתאום קפץ משרד המשפטים, אמר, יש בעיה. מה הבעיה? אנחנו מדינה מאוד מסורתית, כידוע, ויש מסורת במשרד המשפטים, זה לא מעוגן בשום מקום בכתב שהחלטות עדיפות לאומית שמתבססות על טיעון ביטחוני אפשר לעשות רק לשנתיים, כי אולי המצב ביטחוני ישתנה. אמרתי, אבל הממשלה שלחה אותי להכין החלטת ממשלה לחמש שנים, זה כתוב, יש החלטת ממשלה. להפך, זה שהבאתי החלטות קצרות טווח כדי לטפל מהר בשיקום ושיבה, אני כאילו הפרתי החלטות ממשלה. בטח מבקר המדינה בדוח הבא יכתוב עליי ביקורת שלא עמדתי בהחלטות ממשלה. אבל הבנתי שאם אני לא עושה מהר שורה גדולה של החלטות על שיקום ושיבה, פשוט אנשים לא יוכלו לחזור. אם אני אמשיך לריב עם 20 משרדי ממשלה על תוכנית חמש-שנתית, עד שהיא תתקבל, כבר הראשונים יחזרו ויגלו שאין להם בתי ספר ללמוד בהם. פעלתי בניגוד להחלטת ממשלה, הבאתי החלטות קצרות טווח, אבל כשסוף-סוף פעלתי בהתאם להחלטת ממשלה והבאתי החלטה חמש-שנתית, אמרו לי, אי אפשר חמש שנים, אפשר רק לשנתיים. אמרתי, אי אפשר בחינוך לבנות על שנתיים, וגם רציתם ממני תוכנית חומש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי זה אמרו? מה, משרד המשפטים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כולם, משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, אלה שתי המשוכות שלא הצלחנו לעבור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך עושים תר"ש במשרד הביטחון? אתה לא יכול הרי לעשות על שנתיים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זו לא עדיפות לאומית. אנחנו הרי הבחנו אזור בעדיפות לאומית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בגלל העדיפות הלאומית? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ואמרו לי, אי אפשר לנמק עדיפות לאומית על סמך טיעון ביטחוני בשנתיים. כינסנו את כל חכמי הדור במערכת המשפטית, בסוף - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מצאתם את הפתרון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מצאו לנו סוג של פתרון ביניים. מה פתרון הביניים? החלטת החינוך עברה לחמש שנים, אבל יש שם משפט שאומר שבאמצע או שיביאו חוות דעת ביטחונית חדשה או שימציאו איזשהו טיעון כולל על כל האזור הזה שיצדיק עדיפות לאומית לא רק על סמך טיעון ביטחוני. רק שתבין עם מה אני מתמודד. ומאז חינוך עבר חמש-שנתי ועוד כמה דברים הצלחנו להעביר חמש-שנתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי, בוא נתקדם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לפאזה הזאת, אוקיי. מה עקרונות הפעולה? פה אני כבר בעיקר מתייחס לתוכנית הצמיחה. אחת, התמקדות במה שאנחנו, וגם משרד הפנים, יש להם מושג כזה, קוראים לו ערי ראשה, כי הן מרכזי צמיחה דמוגרפית וכלכלית. בסוף, אתה לוקח עוגן כזה ונותן לו בוסט חזק, הוא סוחב איתו גם את הסביבה הכפרית שלו וגם את היישובים הקטנים שלידו. סך הכול, אצלנו מאובחנים באזור של קו העימות, אפשר להגיד שלוש וחצי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי הרשויות שהגדרתם אותן? מרכזים כאלה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> קריית שמונה, נהרייה, מעלות, אלה השלוש, ושלומי, כי באופן מעניין, למרות שהיא כרגע מועצה מקומית, פוטנציאל הגידול הדמוגרפי של שלומי הוא מאוד גבוה ויש ביקושים, ולכן אנחנו צופים שהיא תהפוך לסוג של מוקד משני כזה. כמובן בגולן זו קצרין, המקבילה בגולן. אחת, התמקדות בערי ראשה, שתיים, השקעה בהגדלת ההיצע – בסוף אם רוצים להביא 100,000 תושבים, הם צריכים לגור איפשהו, זו התחדשות עירונית וגם בנייה חדשה וגם תימרוץ של הרשויות. כפי שתכף תראה, חלק משמעותי מהתקציב של רשויות מקומיות, הן יקבלו רק אם הן עמדו ביעדי צמיחה. מי שגדל, יש לו יותר צרכים, הוא יקבל יותר כסף. מי שגדל יותר לאט יקבל פחות כסף, מי שלא גדל יקבל עוד פחות כסף. וככה אנחנו גם עוזרים למי שגדל לענות על הצרכים החדשים שנוצרו וגם מעודדים רשויות לשתף פעולה בתהליכים של צמיחה דמוגרפית, ובכפרי אנחנו עושים את זה אפילו לרמת יישוב מסוים. זאת אומרת שיישוב שגדל, הוא יקבל השקעות כספיות מיוחדות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה הפוך. זאת אומרת, כדי לגדול הוא צריך את ההשקעות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> גם וגם. הוא יקבל חלק מההשקעות לפני, אבל חלק מותנה בגידול ובהסכמה שלו לגדול. כמו שאתה יודע, לא כל יישוב כפרי רוצה לגדול, מכל מיני שיקולים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שם על הקו יש יישובים שמתקשים בכלל לייצב את עצמם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לכן שם זה עוד יותר חשוב שיגדלו, כי כמה שיגדלו, ככה יהיה להם יותר קל לייצב את עצמם. כמובן השקעה בפיתוח כלכלי בתחומים שונים, תכף נראה גם בהמשך, השכלה, כלכלה וחדשנות, השכלה גבוהה, תיירות. אגב, תיירות וחקלאות, הבחנו אותם כשני תחומים ייחודיים לאזור הזה שדורשים השקעה ייחודית חוץ מהשקעה רוחבית בעסקים באופן כללי. תחבורה, אנרגיה וכולי. הגדלת ביקושים – גם משיכה של אוכלוסיות ייעודיות, כל מיני תוכניות לאוכלוסיות מסוימות, למשוך אותן לאזור הזה, וגם יצירה של תמריצים כלכליים. שיפור איכות השירותים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דיברנו על זה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> דיברנו על זה. עיקרון חשוב שאנחנו נלחמים עליו, אלה קרבות לא פשוטים, מאצ'ינג מהמשרדים. התפיסה שלי אומרת, שום שקל שלנו לא יכול להחליף כסף קיים או כסף שתוכנן להיות מושקע באזור, זה תנאי לכניסה לחדר. אני אומר לכל משרד ממשלתי, אם אתם מקצצים מה שאתם התכוונתם להשקיע באזור הזה, אין חדר, אני לא נכנס בכלל לדון. זה אומר שאתם חושבים שהתחום שלכם לא חשוב לתושבי הצפון. אבל אנחנו דורשים מעבר לזה, אנחנו דורשים ממשרדי ממשלה שנכנסים לשותפות איתנו לפחות 15% מאצ'ינג כדי להגדיל את הקופה. היית שר בכמה משרדי ממשלה, אני לא מכיר משרד ממשלתי שלא יכול לתעדף אם הוא רוצה לתעדף כדי לייצר את ה-15% האלה מול ההשקעה שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יכול. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לכן זה סוג של מבחן רצינות כזה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר, 15% זה לא חלק מ - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה מעל הסכום שהממשלה הקצתה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נניח הוא משקיע 85 מיליון שקל והוא דורש ממשרד הכלכלה, הוא אומר, תביא עוד 15 מיליון, ואז ההשקעה הופכת להיות 100 מיליון כשהיא און טופ התקציב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כלומר, ה-15 און טופ התקציב שיש, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כל ה-100 הם בעצם און טופ התקציב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן, ברור, און טופ התקציב הרגיל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ה-85 לא מחליפים עכשיו כסף אחר שהמשרד השקיע פעם עכשיו הוא - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בדיוק. זאת אומרת שמשרד הכלכלה, בנוסף למה שהוא השקיע לפני מלחמה, צריך להשקיע עוד 100 מיליון נוספים באזור, זו התוצאה של התהליך הזה. ודבר אחרון, עידוד מיזמים משותפים עם המגזר העסקי. יש תוכנית שבנה החשב הכללי יחד עם נשיאות המגזר העסקי וקרן היסוד על בנייה של פרויקטים 50-50, של מיזמים משותפים, פה המאצ'ינג הוא הרבה יותר גדול. ואנחנו מנסים חלק מהתקציב בתחומים השונים לנווט דרך הכלי הזה, הוא גם גמיש מאוד וגם מאפשר להכפיל את ההשקעות. מדובר שם על היקפים, סדר גודל של בין 200 ל-250 מיליון מכל צד מבחינת ההשקעות. זו איזושהי הסתכלות, אם אני שם בצד את כל התקציבים שקשורים לשיבה ופיתוח ומסתכל על תקציבי צמיחה, גם מה שהוקצה וגם מה שיוקצה, זו איזושהי חלוקה יחסית, לראות איך כל הכסף לפי התכנון יתחלק. אתם רואים, קצת יותר משליש בצמיחה דמוגרפית, קצת פחות משליש פיתוח כלכלי, 20% שירותים ו-13.3% חינוך – אני לא יודע איפה למנות אותו, הוא לא בדיוק רק שירותים, הוא גם מנוף לצמיחה כלכלית ולהכול. זו השקעה בעתיד, השקעה בהון אנושי. מה צפוי בעתיד אחרי שהעברנו את מה שהעברנו? החלטת ממשלה משלימה על כל התחומים, תכף נפרט אותם, שעוד לא סיימנו איתם באזור של קו העימות, בהיקף כולל של 4.799 מיליארד. זה אחרי הקיצוץ של 70 מיליון, בטח תשאל גם על זה. החלטת ממשלה מקבילה על גולן-קצרין בהיקף של 700 מיליון שקל. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק לגבי הלו"ז, היה אמור להיות מרץ. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הלו"ז זז ליום העצמאות. בסיכום שהיה עם ראשי הרשויות סוכם שבאזור יום העצמאות יעברו שתי החלטות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תשובה ציונית הולמת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זו המציאות. בגלל התקציב ובגלל המלחמה האוצר טיפה האט את הקצב ויתפנה לטובתנו לקדם את זה רק - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש כוונה לעדכן חלק מהדברים פה בעקבות המלחמה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תכף אני אגיד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוא נתקדם, אני פשוט מאוד בלחץ של זמנים, גם בגללך וגם בגלל - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העניין של המנהלת, הסיפור של התקומה, איך אתה רואה את זה כרגע אחרי כמה חודשים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה די מסתדר. אנחנו עוד בתהליך בנייה של מנהלת הצפון, כי גם המלחמה עיכבה את כל תהליכי האיוש בנציבות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חושב שללא ספק ההחלטה לאחד את המנהלות הייתה נכונה, לפחות זו הייתה העמדה שלנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תקומה ותנופה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כרגע אנחנו רואים בזה ברכה, כי זה מאפשר לנו לבנות את תנופה תוך כדי תנועה ולהתבסס על הניסיון שכבר נצבר בתקומה וגם על היכולות הביצועיות שקיימות בתקומה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שבעיקר מטריד זה לראות שתקומה - - - באזור הדרום. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני לא חושב שהוא נפגע. הוא נפגע מקיצוץ, זה סיפור אחר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זו הקמת מנהלת ביצועית? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה מה שקורה, כי עד לחודש ינואר, או יותר נכון בפועל עד עכשיו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם לא היו משרד מבצע. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בצפון עמד לרשותי מטה יישום, יש בגרסאות שונות בין שמונה ל-11 תקנים, תלוי מה סופרים, לא היו לו יכולות ביצועיות מראש לפי ההגדרה, הוא לא יכל לבצע - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה המשרד שצ'ייני עמד בראשו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא היה תלוי במשרד הרלוונטי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן. זה לא משרד, זה מטה כזה. לעומת זאת, בדרום זו מנהלת ביצועית. מנהלת תקומה היא מנהלת עם 70 - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא מבינה למה לקח בצפון כמעט שלוש שנים להקים את זה. כלומר, למה זה לא עבד אותו דבר כמו בדרום? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ברוכה הבאה לממשלת ישראל הנוכחית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא ברור לי לוח הזמנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אלקין נכנס מאוחר מדי לממשלה. סתם, אני צוחק. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> חלקית זה נכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת למעשה מנהלת תנומה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה התחיל לנוע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תקומה ותנופה – תנומה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, הסכנה, אנחנו אמרנו כשזה הוקם, שיזהרו שהיא לא תהיה תנומה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, תנופה ותקומה ביחד זה תנומה. אחרי שלוש שנים נעורתם מהתנומה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> או תקופה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> או תקופה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, יוראי, עכשיו אתה עושה אי צדק גדול להרבה אנשים טובים בשירות המדינה שהשקיעו את זמנם בשעות לא שעות, לא כפי שמקובל במשרד ממשלתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הטענות שלנו הן לא אליהם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, הטענות שלנו הן לא אליהם, הן לממשלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ברור לך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> קודם כול, מנהלת תקומה בדרום עשתה פלאים בתקופה הזאת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ועודנה עושה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כולם רואים מה התוצאות ורואים איך שזה מתקדם, כך שבוודאי ובוודאי לזרוק עליה בוץ, אין לזה שום סיבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא דיבר עליה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אמרתם ששתיהן זה תנומה ביחד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איחוד השמות בין תנופה לתקומה זה או תקופה או תנומה. בוא נתקדם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בוא נסכם שזאת הייתה בדיחה לא מוצלחת. וכמובן השלב הבא יהיה, וזה הבולט הרביעי פה, ברגע ששתי ההחלטות הגדולות יאושרו, למעשה התפקיד של המנהלת יהיה כל שלב הביצוע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתי יאושרו החלטות הממשלה? למה מחכים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא אמר, יום העצמאות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אמרתי, מיום העצמאות, גם הסברתי למה וכולי. לגבי שאלתך על השינויים וכן הלאה, יש שינוי אחד שנעשה באופן מיידי, הוא התחיל מהקיצוץ ובסוף יצאה מזה ברכה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה ביום העצמאות? מה פספסתי? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כמו שאתה יודע, התקציבים, גם של הצפון והדרום, הפעם, בהתאמת התקציב האחרונה שהייתה עכשיו, לא יצאו מהקיצוץ הרוחבי. בתקציב הגדול הם יצאו מהקיצוץ הרוחבי, הפעם הושת עליהם קיצוץ כמו כל שאר החלטות ממשלה, של 3% מהתקציב של שנת 2026. שזה אומר לגבי צפון 70 מיליון שקל, ולגבי דרום 80 מיליון שקל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יחד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> במצטבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה ה-150. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ביחד זה 150, בדיוק. מול ה-70 מיליון שקל האלה שנלקחו מהתוכנית, זאת אומרת שאני עכשיו בונה תוכנית 70 מיליון שקל פחות, מול זה סוכם ביום חמישי האחרון בפגישה עם שר האוצר וראשי הרשויות בקו העימות, על דעת כולם, שמשרד האוצר הולך להקצות סכום דומה לטובת צרכים מיידיים של רשויות מקומיות במלחמה. זאת אומרת שבסוף מהקיצוץ יצאה התאמה. יש כסף שצריך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הקיצוץ הוא מתקציב שהוקצה לצפון לפני נזקי המלחמה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני הצורך, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עכשיו את הקיצוץ מחזירים ואומרים, נטפל בנזקי המלחמה בתקציב הזה של הקיצוץ הזה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, זה לא טיפול בנזקי מלחמה, זה סיוע להתנהלות עכשיו. יש הפסדים לרשויות מקומיות מהמצב המלחמתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. עוד פעם, צריך להכיר בעובדה שבתקציב השיקום והפיתוח התקציב קוצץ. הרי התקציב הזה הוא תקציב שניתן ללא קשר למצב המלחמתי. זה שעכשיו במצב המלחמתי - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בקשר למצב מלחמתי קודם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנוכחי. עכשיו כתוצאה מהמצב המלחמתי - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בואו נגיד שזה הומר מפיתוח לשיקום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, זה לסיוע מיידי, לעזרה ראשונה. זו עזרה ראשונה, עזוב, זו עזרה ראשונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין פה שום כסף תוספתי וגם אין - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בעיניי, האתגר של שיקום הצפון הופך להיות גדול פי כמה ממה שהוא היה לפני חודש, גדול פי כמה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי לא זו בלבד שתצטרך עוד לשקם דברים שנפגעו, אתה תצטרך, לא אתה, הממשלה, מדינת ישראל תצטרך לשקם בראש ובראשונה את אמון הציבור, אמון הציבור שאנחנו רוצים שיעלה צפונה. הרי אנחנו ניהלנו לא דיון אחד ולא שניים על ההחלטה להחזיר את התושבים צפונה. אני חושב שזה היה חודש מרץ כשאתם קיבלתם את ההחלטה, אמרתם: הסיוע יינתן עד מרץ, מי שלא יחזור עד מרץ לא יקבל יותר סיוע. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> שילמנו לאנשים להישאר עד הקיץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אחרי מאבק, לא משנה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה לא תוכנן ככה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> האמירה הייתה שהוסרו האיומים מעל הצפון, והאמירה הזו הוכחה כלא נכונה. ולכן, האמירה הבאה שתהיה לכשיסתיים פה האירוע, בהנחה שהוא יסתיים. עוד פעם, אם הוא מסתיים בפירוק החיזבאללה מנשקו, שזה אני חושב שצריכה להיות המטרה, זה אירוע אחד, אבל אם הוא מסתיים שוב בהסכם הפסקת אש דומה להסכם של נובמבר 2024, אני אומר לך, האמון הציבורי, מעבר לכל התקציבים פה, הוא האתגר הגדול. אני אגיד משהו שלא מופיע בתוך התקציבים פה שראינו, ואני אומר את זה כי זה גם מצטרף לדיון הבא שחשוב לי שתהיה חלק ממנו ולכן אנחנו מאחדים אותם, זה נושא הבריאות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תכף תראה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תכף אני אבקש טיפה להתמקד בזה. אחת הטענות שעולות, גם עכשיו, מתושבים שאנחנו מדברים איתם עכשיו, תושב שעבר אירוע לבבי וצריך שיקום לב, הוא צריך לנסוע, הכי קרוב שלו זה רמב"ם. אין לך את זה בבית החולים גליל. היכולת להחזיק את בית החולים המשמעותי, אני חושב, הכי גדול באזור הזה, חייבת להפוך אותו למשהו הרבה יותר דומיננטי עם יכולות אחרות. לצערי, הקיצוצים, כולל ההחלטה לשים שם חשב מלווה, עומדים בניגוד לכל תפיסת עולם, גם ניהולית בעיניי. אבל פה צריך לראות, צריך להבין שהבריאות היא חלק בלתי נפרד מהאירוע. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אין לנו מחלוקת על זה, כולל גם מחלוקת על המרכזיות של בית החולים בנהרייה. אם יש מחלוקת, זו מחלוקת בינינו לבין משרד הבריאות דווקא. לא יודע אם הם מיוצגים פה בדיון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מיוצגים, מיוצגים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כשיגיעו אני אגיד מה שיש לי להגיד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני גם מבין שהחשב שהיה לבית החולים, הוא כבר בזום? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> לא, הוא הגיע פיזית. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אתייחס לזה כשאולי יגיעו אנשי משרד הבריאות, כי שם הייתה מחלוקת חריפה ביני לבינם בדיוק סביב מרכזיותו של בית החולים בנהרייה. אגב, אני כשר נגב גליל בזמנו העברתי החלטה משותפת עם שר הבריאות ספציפית על הנושא הזה של מרכזים רפואיים, גם בנגב, גם בגליל. תגברנו גם את בית החולים גליל, גם את בית החולים סורוקה כתוצאה מזה. אני כרגע הולך לתאר מה ייכנס להחלטה משלימה של כמעט 5 מיליארד שאנחנו עובדים עליה עכשיו וצריכה לעבור באזור יום העצמאות. ברגל של צמיחה דמוגרפית ייכנסו המרכיבים הבאים: בינוי והתחדשות עירונית – השקעה של מאות מיליוני שקלים בתחום של התחדשות עירונית, בעיקר בקריית שמונה, שזה שם אירוע דרמטי שאמור לשנות את כל פני העיר. כלים רכים לצמיחה דמוגרפית – זו משיכה של כל מיני קבוצות אוכלוסייה לאזור הזה בצורה מרוכזת, גם לכפרי וגם לעירוני. החלטה מיוחדת בתחום של עלייה וקליטה – אותה אנחנו רוצים להעביר רוחבי לכל מחוז הצפון של משרד הקליטה, זה כולל גם את אזור קו העימות וגם דרומה לו, ולכן מקורות תקציביים יבואו גם מאיתנו, ששריינו לזה, וגם מתקציב עוטף קו העימות, אותם 3 מיליארד שקל שמשרד ראש הממשלה עמל עליהם. החלטה על תמריצים מיוחדים ליישובים במגזר הכפרי – באמת לתת להם גם דחיפה לגדול, אלון, כמו ששאלת, וגם תמריץ אחר כך ליישובים שעמדו בגדילה למבני ציבור ביישובים האלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם ליישובים שלא פונו, 19 היישובים שלא פונו? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בוודאי, אני מדבר על כלל היישובים של קו העימות, עד 9 קילומטר. ותמריצים לעמידה ביעדים דמוגרפיים לרשויות מקומיות, זה מה שאמרתי. יש נוסחה מסוימת שאנחנו בונים ויש יעדים שבנינו יחד עם כל רשות ועם משרד השיכון ומשרד האוצר, ולמעשה כל רשות שתעמוד ביעדים האלה בהתאם לאחוז עמידה ביעד תקבל סיוע משמעותי כל שנה. הרגל השנייה היא צמיחה כלכלית. כאן אנחנו נתייחס לתחומים שאו שעוד לא השלמנו טיפול בהם בהחלטות קודמות או שלא הספקנו לגעת בהם בהחלטות קודמות. זה התחום של כלכלה ועסקים, כי שם העברנו בזמנו החלטה רק לשנתיים, שמסתיימת בסוף השנה הזאת, זה היה 2026-2025, החלטה דחופה, צריך להמשיך אותה משנת 2027 והלאה – תחום התחבורה, תחום התיירות, תחום האנרגיה, תחום החדשנות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בשנתיים האלה היה מימוש של משהו? היה איזשהו ביצוע? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בינתיים רק שנה, 2026-2025, אנחנו בתוכו. ב-2025, למרות הקשיים שהיו, כי עד שהכסף הוקצה למשרד הכלכלה ואושר פה בוועדת הכספים בכנסת עברנו גיהינום, ואז משרד הכלכלה קיבל רק סביב סוף נובמבר-דצמבר את הכסף למימוש של ההחלטה, הם הצליחו במאמץ עילאי לממש כמעט 100% של הכסף שתוכנן לשנת 2025. לזכותו של משרד הכלכלה ייאמר, עשו הסטות מהירות, כשראו שיש מסלול פחות פופולרי ופחות הגשות העבירו כסף למסלול שהיו יותר הגשות והיו יותר ביקושים והצליחו להגיע למימוש יפה מאוד. תחום החדשנות והשלמה בתחום של השכלה גבוהה – אומנם הדבר העיקרי בתחום של השכלה גבוהה נעשה, זו הקמת האוניברסיטה שהזכרתי קודם, אבל אנחנו רוצים לפתח תוכניות להשכלה גבוהה גם בגליל המערבי, במעלות ובנהרייה, ויש כל מיני רעיונות, ולכן שמרנו לזה כסף ואיזשהו כיוון, התקדמות גם בהחלטה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חשוב לי פה לציין, אומנם דיברנו בעל פה, אבל כאן בוועדה, את החשיבות שאני רואה לחיזוק, לשימור בית הספר להנדסאים בתל חי, לא - - - הם הגיעו ל-800 איש, היום הם בקריסה וצריך לסייע להם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו השקענו כבר שנתיים בסיוע ייחודי, גם למה"ט בתל חי וגם במה"ט מעלות במסלולים טיפה שונים, כי עוצמת הפגיעה היא שונה, ואנחנו נראה מה הצרכים הלאה. מצד שני, צריכים לראות, או שהמוסדות האלה מסוגלים לעמוד על הרגליים או שלא, כי בסוף המדינה לא תישא אותם לנצח. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל ברור שהמציאות בתל חי היא כזו שאי אפשר לבוא אליהם בטענות במציאות הקיימת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, זה לא עניין של טענות. אנחנו שנתיים שמנו שם, דווקא בגלל מה שאתה אומר, כדי לאפשר חזרה למסלול, שמנו שם תימרוץ ומלגות לתלמידים שבאים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם תהיה שם אוניברסיטה, תהיה לידה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר שוב, הבעיה היא שכל מה ששמת עד 28 בפברואר, אתה עכשיו נמצא באירוע אחר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סיזיפי, ירד אחורה, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה עכשיו נמצא באירוע אחר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, זה מה שהוא אומר, אבל לכן לא צריך להפיל עליהם את המכה הזאת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש לי הסתכלות טיפה שונה. אם תרצה, אני אדבר איתכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מאוד תלוי. אני חושב שהאירוע הוא מאוד תלוי באיך תסתיים המלחמה עם החיזבאללה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא רק עם חיזבאללה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, זה ביחד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני חושב שבסוף, אם תרצה, זה לא דיון ביטחוני, אבל בעיניי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אי אפשר לנתק את האירוע הביטחוני. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> פצצה שיורדת בטהרן שווה עשר פצצות שיורדות בלבנון, כי בסוף איראן היא המקור של שיקום חיזבאללה כל פעם מחדש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל אני אומר שוב, אתה יכול למצוא את עצמך באירוע מול איראן שמסתיים בטווח זמן כזה או אחר בגלל החלטה אמריקאית, ואני לא יודע אם היא תשליך על סיום האירוע מול חיזבאללה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> גם אני עוד לא יודע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, רב הנסתר על הגלוי. זה ברור לחלוטין שהעניין הביטחוני, ההשלכה שלו פה תהיה אגב הרבה יותר דרמטית מהפעמים הקודמות בדיוק - - - אמון הציבור. צריך להבין. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני מסכים ולא מסכים, כי אני אגיד לך מה תפיסתי, ואני אמרתי את זה גם כשהיה הסכם הפסקת אש וגם כשתושבים חזרו ובכל מפגש שלי עם תושבים כשנשאלתי. אני חושב שהאיום הכי גדול על תושבי הצפון זה שקט מדומה. זו מדיניות שבואו לא נפר את השקט ואז אם חיזבאללה יתעצם מחדש בדרום לבנון, נעלים עין, מה שעשינו אחרי לבנון השנייה. אני חושב שהלקח של המלחמה האחרונה, ובטח מה שקרה ב-7 באוקטובר, הוא ששקט מדומה זה הסיכון הכי גדול, הביטחוני. ולכן האינטרס, דווקא יש יותר ביטחון לתושבי הצפון כשמדינת ישראל לא מהססת גם לאכוף באופן נחוש את הסכם הפסקת האש ולפגוע בחיזבאללה ברמה יום-יומית. כלומר, עד למלחמה הזאת כמעט ולא היה יום בצפון שלא הייתה פגיעה בניסיון של חיזבאללה לחזור דרומה, למרות שידענו שזה יכול להתפוצץ בכל רגע נתון. וגם עכשיו, אני חושב שלמרות כל הקושי, החיים בצפון כרגע נורא מורכבים, ואני לא מזלזל בזה, ואני מצדיע לתושבי הצפון על העמידה שלהם, אבל למרות כל הקושי, הפגיעות שחיזבאללה מקבל והזריקה שלו אחורה כל יום במלחמה הזאת, הן נותנות יותר ביטחון מאשר היה שקט. זה נכון שפסיכולוגית - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו מחלוקת. זה מה שאמרנו כשהיה הסכם הפסקת האש, שהשקט הזה הוא מסוכן. אבל אני אומר שוב, צריך לזכור, בין נובמבר 2024 למרץ 2026 חיזבאללה שיקם לא מעט מהיכולות שלו ובהיקפים הרבה יותר גדולים גם ממה שהעריכו, לצערי, במערכת הביטחון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני חולק על זה כחבר קבינט, אני יודע מה הוצג לי כשהתחיל הסכם הפסקת האש, מה היה הצפי, יודע מה יש לחיזבאללה עכשיו, במה הוא משתמש. אני לא חושב שאתה צודק. אבל ברור שחיזבאללה לפני שנתיים וחצי היה בכזאת כמות של יכולות שגם אם גרעת ממנו 70% במלחמה הקודמת, ה-30% שנותרו, גם בלי שיקום, זה לא מעט, ולכן אנחנו גם מרגישים את הלא מעט הזה כרגע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שיקם את יכולות הפיקוד והשליטה שלו. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> דווקא אני חושב שהפיקוד והשליטה היום לא משהו, אבל בסדר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה לפני שאתם סוגרים את הדיון? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אולי עוד שקף אחרון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את השקף האחרון, אבל בדקה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אבל אני מגיע למה שרצית, זה מעבר טבעי. עוד תחומים שייכנסו להחלטה המשלימה זה פרק על מוניציפלי, בעיקר סיוע שוטף לרשויות וגם בהון אנושי, פרק בריאות גדול שסביבו יש עדיין ויכוחים, הם הצטמצמו מאוד ותכף נדבר עליהם כשנדבר על בית החולים בנהרייה, אבל הוא התעכב עד כה בגלל ויכוח על בית חולים בנהרייה. אני תכף אשתף אתכם. פרק רווחה, פרק תרבות וספורט, פרק מדע ופרק ביטחון פנים, אלה השלבים שייכנסו. עד כאן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו סוגרים את הדיון הזה. אני עוד לא נועל כדי שתוכלי לשלוח למשתתפי הזום את הלינק לדיון הבא שיתקיים מיד במרוכז. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אולי אני בינתיים אשאל את השר שאלה. זו שאלה שאני לא יודע אם אתה עוסק בה, יכול להיות שאתה הכתובת ויכול להיות שאני לגמרי באופסייד. בתחילת מלחמת חרבות ברזל העבירה הממשלה את החלטה 978 שעוסקת בפינוי של אוכלוסיות קצה, כאלה שאין להן מיגון באזור אשקלון, קשישים, בעלי מוגבלויות, שאין להם בקרבת המחייה שלהם מיגון. השאלה אם תהליך כזה או מאמץ כזה מבוצע ביישובי הצפון, יישובי הגבול, מיפוי יחד עם הרשויות המקומיות, ולפחות הצעה לפנות רק את אלו, את אוכלוסיות הקצה, את אלו שלא יכולים להתנייד למרחבים מוגנים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> קודם כול, אני בוודאי לא הכתובת, כי הכתובת לזה זו רח"ל, משרד הביטחון ומערכות רלוונטיות שצריכות להחליט, ובגלל שאלה קשישים גם משרד הרווחה, אבל מערכות רלוונטיות שיכולות להחליט על תוכנית כזאת ברמה לאומית אם זו לא יוזמה פרטנית של תורם כזה או אחר. זה דבר אחד. זה גם יהיה לא נכון לממן צורכי פינוי וצורכי מלחמה מיידיים מתקציב של פיתוח כי בסוף זה לא ייתן דחיפה לאזור. יש כסף במדינה, בקיצוץ האחרון נוצר סל של בערך 6 מיליארד שקל ברזרבה באוצר לטובת הוצאות אזרחיות של המלחמה, וזו לא רק תוספת למס רכוש, אלה גם הוצאות נוספות מן הסוג הזה במידה שיוחלט לעשות אותן. זה צריך להיות המקור התקציבי ולא תקציבי פיתוח. אני העליתי את אותה סוגיה, כמו שציינת, יוראי, כי גם אני הרבה נמצא בשטח ואני שומע הרבה על הבעיה, היא בעיה באמת משמעותית. הנקודות הן כמה: אחת, שוחחתי עם ראשי רשויות, ואחד מראשי הרשויות הגדולות בצפון, שדווקא אצלו אולי הבעיה היא בין החריפות, ואני לא אזכיר את שמו כדי לא לשרוף אותו, אמר לי דבר את הדבר הבא: תשמע, גם אם היה לי כסף, אני לא הייתי רוצה אני לקחת על זה אחריות. שאלתי אותו, למה? הוא אמר: אני אדע לפנות, אני לא אדע להחזיר אחרי זה. כלומר, אם זו תהיה תוכנית רענון לשבוע או עשרה ימים, אני כראש רשות לא אדע לבוא אחר כך לקשישים האלה ולהחזיר אותם חזרה לעיר שלי אם המלחמה עדיין תימשך והיא תהיה מופגזת. ולכן, אם המדינה רוצה, שהיא תפנה והיא אחר כך תחזיר אותם חזרה, אני לא לוקח את זה עליי. ויש פה קושי, כן. אם אתה לא מחליט לפנות עד סיום המלחמה, אלא אם אתה מדבר על תוכניות רענון, יש פה קושי מה יקרה ביום שייגמר הרענון. זה דבר אחד. שתיים, אשקלון היא דוגמה לא טובה, כי לפי מיטב הבנתי, רוב מוחלט של האנשים שקיבלו את הכסף הזה לא התפנו לשום מקום. זה היה סוג של תמריץ כלכלי להתמודד עם המציאות המורכבת, אבל לא היה שם פינוי המוני באמצעות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא מדברים על פינוי המוני, אנחנו מדברים על אוכלוסיות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אבל אני אומר, אותן אוכלוסיות שקיבלו באשקלון לא התפנו, הכסף נשאר אצלן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל הרבה פעמים לאוכלוסיות הקצה הרבה יותר קשה להתפנות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה גם נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, אם אני מסתכל על קשישים, הרבה פעמים הם העדיפו, באשקלון נתקלנו בזה, הוא אומר, אני נשאר גם בחדר הלא ממוגן שלי, אבל - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על אופציה, אני לא מציע את זה כמדיניות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אומר, הכלי שנוסה באשקלון, לתת כסף לאנשים ולהגיד - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל אני לא רוצה, זה גורר אותנו לנושא אחר. אני נועל את הדיון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אבל הבעיה היא אמיתית, אני מסכים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני נועל את הדיון. הדיון הזה נעול, אני אסכם אותו ביחד עם הדיון הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:40. << סיום >>