חומר רקע - גורמים חיצוניים
תאריך: ט״ו בסיון 31/05
נייר עמדה: הצעת חוק הגבלת שכר טרחה לפצועי צה"ל
החשש מפגיעה בזכות לייצוג הולם והצורך בקביעת תעריף אחיד
מוגש לוועדת העבודה והרווחה לקראת הדיון בהצעת החוק
1. מבוא
הצעת חוק הגבלת שכר טרחה )נכי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה(
מונחת על שולחן הוועדה במטרה ראויה: להגן על פצועי צה"ל מפני גביית שכר טרחה מופרז.
עם זאת, בחינת הסעיפים בנוסח הנוכחי מעלה כי החוק עלול ליצור כשל מבני שיתמרץ כניסת
גורמים בלתי מוסמכים לתחום.
פערי התעריפים שנקבעו בהצעת החוק ידחפו את הפצועים המוחלשים ביותר מבחינה סוציו-
אקונומית – ובפרט פצועים המתמודדים עם פוסט-טראומה )PTSD
(, אשר להם אנו חבים חובה
מוסרית עליונה – לידיהם של מייצגים חסרי הכשרה משפטית. התוצאה תהיה מעבר למודל של
טיפול המוני ונטול בקרה על ידי גורמים שאינם עורכי דין, מה שעלול להוביל לדחיית תביעות
מוצדקות וראויות עקב ייצוג לקוי. בשלב זה, תיקון הנזק בערכאות משפטיות הופך למורכב
שבעתיים, ולעיתים קרובות גורר ייאוש מוחלט וויתור של הפצוע על זכויותיו כדין.
2. הכשל בחוק הקיים: תמרוץ כלכלי לייצוג חסר הכשרה
הצעת החוק מייצרת הבחנה כספית מפורשת בין עורך דין למי שאינו עורך דין:
•
פערי שכר טרחה: בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין )בתביעה שבעקבותיה
התקבלה דרגת נכות קבועה של 20%
ומעלה(, רשאי עורך הדין לגבות עד 16,000
שקלים חדשים בתוספת 800
שקלים חדשים לכל אחוז נכות נוסף מעל 19%
. לעומת
זאת, שכר הטרחה בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין הוגבל ל-
10,660
שקלים
חדשים בתוספת 533
שקלים חדשים לכל אחוז נוסף.
•
היעדר דרישות סף למייצגים שאינם עורכי דין: החוק מאפשר את גביית הסכומים
הללו על ידי מי שאינו עורך דין, מבלי לדרוש הכשרה מקצועית .
•
המשמעות המעשית: פער זה מעניק למייצגים בלתי מוסמכים יתרון מובהק בחסות
החוק. נכה צה"ל המצוי במצוקה כלכלית ייטה לבחור בחלופת הייצוג הזולה יותר. כדי
לשמור על כדאיות כלכלית בתעריף מופחת, אותם גורמים ייאלצו לטפל במספר רב של
תיקים, תוך פגיעה בהעמקה הנדרשת בתיק הרפואי. בהליכי הכרה מול משרד הביטחון,
נזק ראייתי או משפטי בשל חוסר בקיאות הוא לרוב בלתי הפיך, והנפגעים הישירים מכך
יהיו מצויני צה"ל עצמם.
3. מורכבות התיקים וההבדל המהותי מתביעות המוסד לביטוח לאומי
ההשוואה של מנגנון שכר הטרחה המוצע בתביעות מול אגף השיקום במשרד הביטחון למנגנונים
הנהוגים במוסד לביטוח לאומי )כדוגמת תביעות נכות מעבודה ונכות כללית( היא שגויה מיסודה:
•
מורכבות משפטית ועובדתית: בניגוד להליכים בביטוח הלאומי, תביעות להכרה כפצוע
צה"ל דורשות הוכחת קשר סיבתי עובדתי ומשפטי לתנאי השירות. מדובר בהליך מורכב
הדורש ניתוח ראיות קפדני, איתור עדים מהעבר וניהול חקירות נגדיות במידת הצורך –
רמת מורכבות מקצועית שאין לה תמיד מקבילה בתביעות הביטוח הלאומי השגרתיות.
4. המענה החלקי של מערכי הסיוע הישיר
הצעת החוק מניחה שניתן לגשר על הפערים באמצעות חלופות כגון פיילוט למתן סיוע משפטע
ישירות מטעם משרד הביטחון, אנו מברכים על יוזמות אלו, אך יש להכיר במגבלותיהן:
•
הצורך בייצוג עצמאי ומסור: מערכי סיוע כלליים, טובים ככל שיהיו, אינם יכולים
להחליף ייצוג צמוד ועצמאי עבור נכה המצוי בטראומה או פצוע פיזית קשה, אשר זקוק
לליווי אישי מול המערכת הבירוקרטית. זכותו של הנכה לשכור ייצוג פרטי מקצועי חייבת
להישמר, מבלי שיידחק לבחור בשירות שאינו מוסמך רק בשל מצוקה כלכלית.
5. הפתרון המוצע: קביעת תעריף אחיד ומקצועי
במטרה להגן על ציבור המצוינים ולמנוע את ניצולם, אנו דורשים:
•
איחוד סכומים: קביעת דמי פתיחת תיק ודמי אחוזי נכות זהים בלי קשר בין עורכי דים
ושאינם
•
)לדוגמה: -
700
ש"ח לכל אחוז נכות ( עבור כלל המייצגים – עורכי דין ומי שאינם
עורכי דין כאחד.
•
תחרות על איכות ולא על מחיר: כאשר הרף המקסימלי התחרות בשוק תתבסס על
איכות השירות, המקצועיות ורמת ההצלחות, התופעה של גורמים המנצלים את מצב
הפצועים ומצוקתם.
•
היתכנות פרלמנטרית: התיקון הנדרש אינו מהווה "נושא חדש". המנגנונים ופערי
המחירים כבר מעוגנים בהצעת החוק; נדרש אך ורק להשוות את המספרים הנקובים
בסעיפים השונים כדי לתקן את העיוות המסוכן.
העתק: ח״הכ ויו״ר ועדת הבריאות יונתן משריקי, שר המשפטים יריב לוין
בברכה ארגון מצוינים בישראל