פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 221
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, ה' בניסן התשפ"ו (23 במרץ 2026), שעה 9:36
סדר היום:
<< נושא >> העסקת עובדים זרים בענף המסחר בתפקידי קופה (ברשתות השיווק ובמסחר קמעונאי) בעקבות מבצע שאגת הארי << נושא >>
נכחו:
חברת הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
מוזמנים:
שרה דיאמנט
–
מנהלת תחום בכירה - עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה
אלי יפרח
–
סמנכ"ל לעניינים קונסולריים, משרד החוץ
שרון אמיר
–
מנהלת אגף מגזר עסקי, רשות האוכלוסין וההגירה
משתתפים באמצעים מקוונים:
אורי יצחקי
–
מרכז בכיר - כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה
אביבית אסרף
–
מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה
מאיר דוד
–
ראש מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה
תאיר פרי
–
מתמחה, ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים
אלישע יפרח
–
מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר
טיראן ששון
–
סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר
אביתר חנן
–
רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות
יונתן פרימו
–
מנכ"ל, הלשכה המרכזית לעובדים זרים
איציק נעמן
–
סמנכ"ל משאבי אנוש, מחסני השוק
אייל כהן
–
מנהל כוח אדם ומשאבי אנוש, חצי חינם
איה מרקל
–
יועצת משפטית ומנהלת רגולציה, קרפור
נופר טל
–
יועצת משפטית, ויקטורי
קרן בוחבוט
–
מקס סטוק
נטלי רונן
–
שופרסל
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> העסקת עובדים זרים בענף המסחר בתפקידי קופה (ברשתות השיווק ובמסחר קמעונאי) בעקבות מבצע שאגת הארי << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בוקר טוב לכולם, לכל המשתתפים פיזית ובזום. היום יום שני בשבוע, ה' בניסן תשפ"ו, 23 במרץ 2026. אני מבקשת לאחל החלמה מהירה לפצועים מהאירועים הקשים בדימונה, בערד ובמרכז הארץ בימים האחרונים, החלמה מהירה ללוחמים שנפצעו בדרום לבנון, ולהשתתף בצער משפחתם של עופר מוסקוביץ, חקלאי מסור, מעמודי התווך של קיבוץ משגב גם והגליל, ושל ולנין צ׳איוואט, עובד מתאילנד בענף החקלאות שנפגע מפגיעה של טיל מאיראן במושב עדנים בשבוע שעבר. יהי זכרם ברוך.
המקרה הטראגי של העובד הזר שנהרג, בנוסף למקרה נוסף של מותה של העובדת הפיליפינים בסיעוד שנהרגה בימים הראשונים של מבצע שאגת הארי, ממחיש לכולנו עד כמה האחריות לשמירה ובטיחותם ומיגונם של העובדים הזרים שעובדים בכלל הענפים, היא אחריות ראשונה במעלה, אחריות מוסרית, אנושית, לאומית. כמובן שהוועדה תמשיך לפעול לשם כך. בשבוע שעבר קיימנו ישיבה בנושא בטיחותם של העובדים באתרי הבנייה ובענף החקלאות. אנו ממתינים לתשובת משרדי הממשלה, להחלטות שהתקבלו בדיונים ונמשיך לעקוב אחר הנושא.
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא העסקת עובדים זרים בענף המסחר בתפקידי קופה (ברשתות השיווק ובמסחר קמעונאי) בעקבות מבצע שאגת הארי. הוועדה קיבלה פניות, בקשות לאפשרות זמנית להעסקת עובדים זרים המועסקים בענף המסחר גם בתפקידי קופה כדי להבטיח יציבות תפקודית של מערכת אספקת המזון והשירותים החיוניים. בתקופת החירום ישנו מחסור בכוח אדם ברשתות השיווק ובמסחר הקמעונאי בשל גיוס עובדים למילואים, הורים שלא יכולים להגיע לעבודה. בשל הביקוש למוצרי מזון ולמוצרים חיוניים בימים אלו שנמצאים בשיאם לקראת הפסח, קיים קושי באיוש עמדות קופה.
רשות האוכלוסין, בבקשה.
<< אורח >> שרון אמיר: << אורח >>
בוקר טוב, שרון אמיר, מנהלת אגף מגזר עסקי. מבחינת הנתונים, 3,758 בפעימה הראשונה ניתנו. 8,510 עובדים בפעימה השנייה ו-2,012 עובדים בפעימה השלישית. סך הכול 14,280 עובדים לטובת ענף הקמעונאית. מבחינת המקצועות אנחנו נותנים למפעילי מכונות לאריזה, מפעילי מכונות לייצור מוצרי מזון, סדרני סחורות וממלאי מדפים, עובדי אריזה ידנית, עובדי ניקיון, עובדים באיסוף פסולת למחזור, עובדי מטבח בבתי עסק שאינם מסעדות, וקצבים, סוחרי דגים ובעלי משלח יד דומה. זה המקצועות שאנחנו נותנים בענף הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבנתי. פנו אליכם בעניין הקופאיות?
<< אורח >> שרון אמיר: << אורח >>
לא. בדרך כלל פונים לשרה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
פנו אליי גם לגבי נהגים למשלוחים. יש חוסר משווע של עובדים. כל חודש 200,000 באון-ליין. הכול תקוע. אין מי שיעביר אותם. כל הרשתות דיברו איתי ביום שישי.
<< אורח >> שרון אמיר: << אורח >>
גם על משלוחים?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, משלוחים באון-ליין.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
נזכיר, זה רישיון רגיל. זה לא מצריך רישיון מיוחד.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
עובד זר, כדי להוציא רישיון הוא צריך לעבור את כל המבחנים.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
צריך לעשות המרה לרישיון.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
צריך לעשות מבחן תיאוריה וטסט?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
בהמרה יש איזה שהוא הסכם מסוים.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
המרה זה לתקופה מאוד מוגבלת. המרה זה בדרך כלל לתיירים.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
נכון, אבל יש לזה משהו שחן מאצלכם דיברה איתי על זה. כבר דיברנו על הנושא הזה. פשוט זה לא מקצוע שהוא מוכר. מה שכן מוכר, מי שעושה את המשלוח עצמו שיכול להוריד, לקחת את זה אבל לא בתור נהג.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
צריך לבדוק משפטית את החוקיות של השימוש ברישיון בין-לאומי או יותר נכון, הרישיון של מדינה זרה. לא תמיד יש הסכמים עם כל המדינות, ולפעמים במגבלות של זמן זה מיועד בעיקר לתיירים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, נקיים דיון. הם ביקשו לקיים דיון.
אלישע, בבקשה.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
בוקר טוב לכולם. גבירתי היושבת-ראש, תודה רבה על הדיון, דיון מאוד חשוב. תיראו, רשתות המזון ורשתות האופנה נמצאות במצוקה מאוד חמורה של קופאיות. אני חושב שכל אחד מאיתנו פוגש את זה כשהוא מגיע לסופר ורואה עשר קופות, מתוכן שתיים, שלוש, ארבע מאוישות. זה לא סתם. לפעמים זה ענייני תיעדוף אבל לפעמים זה פשוט מצוקת כוח אדם. אנחנו נתקלים פה בתופעה שאנחנו נתקלים בה ברוב מקצועות הקצה ועבודות הכפיים. ישראלים, אנחנו לצערנו או לשמחתנו עם של מנכ"לים, לא מעוניינים לעבוד בעבודה הזאת למרות המאמצים הגדולים שמשקיעות כל הרשתות בלמצוא עובדים ישראלים שיעבדו במקצועות האלה.
חשוב להבהיר שקודם כל הדבר הזה פוגע בכולם. ברגע שיש פחות קופות, הלקוח נפגע בשירות, הרשת נפגעת בגלל נטישה של לקוחות בעקבות שירות מופחת ובסוף גם המדינה כמובן מפסידה מזה. מהצד השני חשוב גם להבהיר שאין רצון להעסיק עובדים זרים. יש רצון להעסיק עובדים. יש רצון למלא את החוסר בשורות, וככל ויש מחסור בעובדים ישראלים במקצועות מסוימים, כמו שעשינו בהמון מקומות אחרים, צריך לתת לזה מענה גם כאן. עשינו את זה באלף ואחד מקצועות ברוב הענפים במשק. גם כאן אנחנו בדיוק באותה תופעה. יש נתונים גם של שירות התעסוקה, גם מהעבודה שאנחנו עשינו, שהמחסור הזה הוא אמיתי, הוא רחב, הוא עמוק. אי אפשר למלא אותו בעובדים ישראלים. צריך לתת לו מענה בעובדים זרים.
על כל זה נוסף גם מצב החירום. יש גיוס של עובדים. בדיוק סיימנו את חודש הרמדאן. גם הוא השפיע על מצבת כוח האדם ברשתות. המצב הזה מביא אותנו לאיזו שהיא מצוקה שאנחנו חייבים לתת לה מענה בדמות האפשרות להעסיק את העובדים הזרים גם בקופות. פנינו על זה גם למשרד הכלכלה. דיברנו על זה גם עם משרד העבודה. בסופו של דבר זאת החלטה של רשות האוכלוסין להכניס את המקצוע הזה למכסת מסחר ושירותים, לנוהל.
אנחנו מבקשים לפחות בתור התחלה כפיילוט, לאפשר לרשתות המזון להעסיק את העובדים הזרים בקופות לפחות במצב החירום, לתת מענה למחסור המיידי והדחוף. לא מדובר פה בלהעסיק עוד עובדים זרים. לא מדובר פה בלדחוק עובדים ישראלים החוצה. מדובר פה רק בלתת מענה למחסור שקיים. אני חושב שכולנו נראה מזה רווח גדול ואף אחד חס ושלום לא יפגע. כמובן שאם יש עובדים ישראלים שניתן להעסיק אותם, אנחנו נשמח, אבל אין כאלה. לא רק אנחנו אומרים את זה. גם יש נתונים שמוכיחים את זה, לכן אנחנו נשמח שהממשלה תדע לתת לזה מענה. אם בהמשך נמצא פתרונות אחרים, מה טוב. אני חושב שכולם יודעים שהעסקה של עובד זר זה דבר מאוד יקר. אין פה איזה שהוא תיעדוף. יש רצון לתת מענה למחסור ואני חושב שאפשר לתת אותו במהירות ושאף צד לא יפגע. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
האם הגשתם בקשה בעבר? הם הגישו, שרה?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה עשיתם עם זה? שקלתם, בחנתם?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אנחנו מחכים לוועדת מנכ"לים שאמורה להתכנס השבוע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בתוך המכסה?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
כן. גם דיברנו בעבר על זה בצוות המכין. זה משהו שהוא ידוע, המחסור הזה, רק שעכשיו כל הנושא של החירום, אז זה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל זה לא יהיה כל כך קופאית כי הם לא דוברים את השפה והם יצטרכו לעבור הכשרה.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אני אגיד גם יותר מזה. רשתות השיווק מודעות לזה שיש להן פה עלות נגזרת כי הם יצטרכו להתאים את המערכות המחשוביות שלהן גם לשפה של העובדים הזרים, והן מסכימות לעשות ולקחת את העלויות האלה בשביל לקדם את הנושא הזה כי מבחינתם זה משהו שהוא חשוב. כמו שאלישע אמר, אני גם אחזק את זה. גם אפשר לראות מהנתונים של שירות התעסוקה. זה רשתות שהן לא מעט מתעסקות בנושא של קופאיות ויש להן הרבה ניסיונות. הן צברו ניסיון בלנסות לגייס את העובדים הישראלים וכרגע הן נמצאות עם מצוקה עוד יותר כי גם הקופאים, הקופאיות שכרגע עובדים במצב בחירום, הרבה נעדרים כי צריכים להיות בבית עם הילדים. חלקם, בני ובנות זוג נמצאים בשירות מילואים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
במקביל הם גם הכניסו את העמדות העצמאיות שאפשר לשלם באמצעות העמדה. זה לא נוח לכולם ומעדיפים לעמוד בתור.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
נכון. יש את האוכלוסייה המבוגרת.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
אני רוצה לשאול שאלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
יושבת-הראש, אנחנו רואים שככל שהזמן עובר מאז תחילת המלחמה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
חרבות ברזל אתה מתכוון.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
כן. מאז תחילת המלחמה מה-7 באוקטובר יש דרישה לעובדים זרים גם בענפים לא מוכרים שלא היו מוגדרים, וענפים שגם לא מוגדרים עדיין היום, אבל הדרישה היא דרישה. אין ספק שאנחנו צריכים ללכת מהחשוב ביותר לחשוב פחות ולעשות תיעדוף ולזכור שיש מגבלה של הבאת עובדים זרים למדינת ישראל, ואנחנו לא יכולים "לבזבז" אותה על ענפים פחות חשובים. יש ענפים שהם יוגדרו לדעתי, זה רק עניין של זמן, כקריטיים להפעלת המשק. אם אני אתן כדוגמאות ואני יכול לתת כדוגמאות ממה שאני מכיר, זה ענף הבנייה, זה ענף הסיעוד הביתי, זה ענף החקלאות. אלה שלושה ענפים שהם האוכל שלנו, שהם הגג שלנו, שהם הביטחון שלנו.
אם אנחנו ניקח את כל המכסה המאוד מוגבלת ונשתמש בה לצרכים שהם משניים בהגדרה, אנחנו ניתקל בבעיה אחרת לגמרי. הוועדה תשב פה ותדון מאיפה ואיך אפשר להגדיל את המספרים, לכן אני חושב שכשבאים ומגדירים מחסור, צריכים בשלב הזה, בשעה הזאת לשים הסבר בצד הבקשה. אם יש בקשה לקופאיות, צריך להבין מה המשמעויות ואז לקבל החלטה. לראות שיש דרישה אמיתית, מספרים, מקומות, צרכים אמיתיים ועם זה להמשיך הלאה. אני מבין תמיד את הבקשות. אני חושב שהייתי גם בוועדות המנכ"לים ותמכתי בזה כי הרגשתי צורך והרמתי יד ואף אחד לא אמר לי איך להרים יד. הרמתי מתוך זה שהבנתי את הצורך. כשאני ראיתי צילומים של חקלאים שרואים את כל התפוחים נזרקים על האדמה מבלי שאפשר היה לקטוף אותם, ולצד זה כשאתה מסתובב בסופרים ואין את המוצר הזה של התפוחים כי אין מי שיקטוף אותם, זה מפריע לך כאזרח ישראלי וזה מפריע לך כי אכפת לך ממה שקורה במשק ואתה מבין שהמשק בקריסה. זה המשמעות של חקלאי שעבד כל השנה ובסוף לא ראה את פרי עמלו, ואזרח ישראלי שהיה צריך לשלם הון עתק על ייבוא של תפוחים. גם במקרים האלה אני באמת הייתי מבקש בכל לשון של בקשה כאזרח, לא בהכרח כחבר בוועדות, להיות יותר ממוקדים. לנסות למקד את הדרישות שלנו אל מול הצרכים החיוניים למשק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו מסכימים איתך, אבל עכשיו נניח שיש תקופת חירום, אין עובדים, מה עושים? לא מהיום להיום יגיעו עובדים ברכבת אווירית. אני לא בעד עובדים זרים. גם משרד העבודה לא ייתן כל כך מהר. אתה יודע. אתה שותף לדיונים שלנו עם משרד העבודה.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אני רוצה רק לדייק פה משהו מאוד חשוב. לא מדובר בתוספת עובדים. מדובר בלאפשר לעובדים הקיימים לעשות את הפונקציה הזו. זה לא להוסיף עוד עובדים אלא העובדים שכבר ברשתות האלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
העובדים הזרים?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
בדיוק. הם כבר שם. זה בסך הכול לפתוח להם מקצוע חדש.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
איפה זה שם?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
הם כבר נמצאים ברשתות המזון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בכל הסופרים יש עובדים זרים. לעשות להם הסבה מקצועית לקופאים.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
להרחיב את המקצועות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אחר כך יהיה להם חוסר במקצוע שהם עבדו בו.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
אני יכול להגיד משהו בעניין? זה מאוד חשוב מה שאמרתם כרגע אבל זה שייך למגרש של רשות האוכלוסין.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
ומשרד העבודה.
<< אורח >> שרון אמיר: << אורח >>
לא, זה בעיקר משרד העבודה.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון. הם מתנגדים. הם מטילים וטו.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
תזכרו שכשאנחנו עושים הסכמים בילטרליים, אנחנו מגדירים את התפקידים ואנחנו מגדירים את המגבלות. המשא ומתן על הסכמים בילטרליים נוגע ממש בנקודות הקטנות ביותר שמשפיעות על אופן ההעסקה של העובד, עד כדי כך שכשאנחנו מדברים על נשיאת משקלים לדוגמה, אז שואלים מה זה נשיאת משקלים? כמה זה, 10 קילו, 20 קילו, 30 קילו? להגדרות האלה יש משמעויות. כשאתה עושה הסבה לעובד, אתה צריך לתת גם תשובות למי שעשה איתנו את ההסכמים. מחר יכול אותו עובד לבוא בתלונות ולטעון שזה לא התפקיד שאליו הוא בא. זה לא מספיק שההחלטה תהיה כאן. זה צריך להתקבל גם אל מול המדינה המשלחת. זה עניין שרשות האוכלוסין כמשרד המוביל צריכה לקחת את זה בחשבון ולשאת ולתת בעניין הזה לפני שמקבלים החלטה. אפשר לקבל החלטה אבל צריך לזכור שזה יכול גם לא לעבור חלק.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אני רוצה להוסיף שהמצב הוא כיום שיש את מצבת העובדים הזרים שבאמת ייאמר לזכותם - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את מדברת על כל הענפים או רק בענף התעשייה, המסחר והשירותים?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אני מדברת על ענף מסחר ושירותים ועל האפשרות של המקצוע הזה ספציפית, אבל בימים האלה מאז שנפתחה המערכה, אני חייבת לציין שכשהולכים היום לסופרים ורואים את העובדים שנמצאים שם, שלצערנו העובדים הישראלים נאלצים להיעדר, מי שהיום מחזיק את זה ואת האפשרות של הרשתות לתפקד זה בזכות העובדים הזרים. זה בזכות זה שהם נמצאים שם, שיש להם את האפשרות להגיע יום-יום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל זה במצב חירום, שימי לב.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
כן, אני מדברת בפרט בתקופה הזו, לכן צריך לחשוב שאם בסופר כרגע אין קופאי או קופאית שיכולים לתפקד במקום הזה, העובד הזר, אין לו אפשרות למלא את זה כי זה מבחינת התפקידים שהוא יכול למלא. הוא כרגע לא יכול לעשות את זה, וזה פוגם בהתנהלות של הרשתות. זה פוגם בכלל גם בשירותיות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לעשות הסבה לצרכי השעה בגלל שאנחנו בחירום, אתה חושב שזה יהיה בעיה?
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
אני חושב שזאת תהיה בעיה כל עוד יש בעיה משפטית. צריך לבחון את הסוגיה המשפטית להיבטים האלה אל מול המדינה, כי יכול להיות שמדינה אחת יסכימו, מדינה אחת יתנגדו, אבל אני עדיין אומר שצריך לבחון שתי סוגיות נוספות, האחת היא המכסה הכוללת כי בכל זאת כשישבנו בוועדות ואישרנו את המכסות, התייחסנו לענף מסוים. עכשיו מדברים על לקחת ענף מסוים ולחצות אותו או לפצל אותו.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
לא, לא. זה להוסיף לו אפשרות נוספת של פונקציה נוספת, שהעובד הזר שכבר נמצא שם יוכל למלא את הפונקציות. כרגע הוא לא יכול לעשות את זה כי זה לא ברשימת המקצועות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם יבקשו עוד עובדים. אני מכירה אותם.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
צריך לזכור שיש לנו רק את ה-25%. הם לא יכולים לעבור מעבר ל-25%. זה לא שזה יפתח להם פה עכשיו כמויות נוספות. הם עדיין יכולים. זה מסגרת של 25%. זה לפי הנהלים של רשות האוכלוסין. לצערי הרב הרשתות אפילו לא מתקרבות ל-25% בגלל המחסור ובגלל הדרישה למכסה הזו. המנכ"ל שלנו הוציא מכתב למנכ"ל רשות האוכלוסין ומנכ"ל משרד העבודה, לכל הפחות בזמן החירום לאפשר את מתן הפונקציה הזו, לפתוח את הפונקציה הזו לעובדים זרים שכבר נמצאים שם ועובדים שם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז גם תגידי שהעובדים שנמצאים שם, שיעשו גם משלוחים און-ליין.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
הם יכולים לעשות משלוחים מבחינת האריזה והכול. ללקט את הכול, להכין את המשלוחים. הם עושים את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צריך אישור גם מבחינה משפטית. זה להרים ארגזים.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
עושים את זה. זה חלק מהמקצועות.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
את מדברת על נהגים.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
כאן אנחנו מדברים רק על הנהגים, אבל כאן זה בתוך הסופר. אנחנו לא רואים מניע. אנחנו מברכים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה עם העמדה של רשות האוכלוסין בסוגיה הזו?
<< אורח >> שרון אמיר: << אורח >>
אנחנו צריכים להתייעץ עם המנכ"ל שלנו ולראות מה העמדה שלו, ונעדכן, אבל אני חושבת שכדאי לשמוע את משרד העבודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נתחיל אם איציק נעמן.
<< אורח >> איציק נעמן: << אורח >>
אני רוצה להתייחס למה שנאמר עד עכשיו. לא צריך להעביר הכשרה מיוחדת לאותם עובדים. אנחנו לא רוצים להביא קופאים נוספים. אותם עובדים שעושים את העבודה היום בתור סדרנים והכול, הם יכולים גם לעשות עבודת קופאי. יש לזה כמה משמעויות, אחת, העובדים הזרים רוצים לעבוד. אם אני אגביל אותם למספר שעות מועט, זה פחות משתלם להם. שתיים, כשדיברו פה על אישור מיוחד לקופאי, ההיפך. כשעובד עובד בתור קופאי אני מקל עליו. הוא יושב. שלוש, זה בטח לא תחליף לעובד ישראלי. הלוואי ובכל הסניף היו עובדים ישראלים. יש לי היום סניפים שמנהל הסניף יושב ועובד בתור קופאי כי אין לי. אנשים לא רוצים לעבוד. אני מתחנן לחברות כוח אדם שיביאו לי אנשים. אני מוכן לשלם הרבה כסף. לא רוצים.
עוד דבר אחד. עובד זר הוא לא יתרון עבורי. הוא עולה לי הרבה יותר מעובד רגיל כי הוא עולה לי עוד 12 שקלים לשעה יותר. אני צריך לשלם 8,500 שקל למדינה פעם בשנה, אני צריך לדאוג לו למגורים שאין לי לעובד ישראלי. ברור שאני אתעדף ישראלי אבל אין. אני מתחנן. אין עובדים. עוד דבר אחד למה זה חשוב שיעבדו בתור קופאים. אם האנשים האלה יעבדו בתור קופאים, הישראלים כמו שאמר אלישע, שאוהבים להיות מנכ"לים, זו ההזדמנות שלי לעשות אותם מנהלים, לקדם אותם שיהיה מנהל אולם, שיהיה מנהל משמרת, סגן מנהל, מנהל. אם אני אתקע אותו בקופה, אין לו סיכוי להיות שם.
עוד דבר אחד. יש לי קופות רושמות. אם זה באמת אמור להחליף עובדים ישראלים, הקופה רושמת אמורה להחליף הרבה יותר, הקופות העצמאיות. כל המגבלה הזאת של קופאי היא סתם. היא מקשה עלינו. היא גם יוצרת עלות מיותרת. זה מקל על העובד, זה מקל על הצרכן הישראלי שבא ומקבל שירות. תורים מתקצרים. אני מוכן להביא לכם צילומים מסניפים של תורים, שאנשים עוזבים עגלות מלאות והולכים בגלל שאין לי קופאים, בגלל ששלוש-ארבע קופות סגורות. מה אני אמור לעשות? אותו עובד נמצא כבר שם. הוא עובד. זה לא שאני רוצה מכסה נוספת. יש לי ברוך השם, הכול בסדר. אותו עובד, במקום שכל היום יישב, יקרע את עצמו בסידור, במחסנים, אני נותן לו כמה שעות טובות לשבת בקופה. זה עושה טוב לכולם. זה עושה טוב לעם ישראל, זה עושה טוב לי, זה עושה טוב למחירים. אני לא מבין את המגבלה. אין שום דבר שאמור לתת יתרון לזה שאני לא מעסיק את העובדים הזרים בקופות. באמת אני לא מצליח להבין את המגבלה. תודה רבה.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אני חייבת רק להוסיף פה עוד משהו. תבינו כמה שזה לא פשוט להעסיק עובד זר. זה חלק מהתפקידים של הסופר. אם זה היה עובד ישראלי, אני אומר לו, עכשיו אתה יושב בקופה, אחרי זה אתה הולך למחלקת ירקות. מחר תבוא, אני רוצה שתעזור לי באון-ליין. אני לא צריך את כל זה. יש לי את הגמישות הזו. ברור שמעסיקים היו מעדיפים עובדים ישראלים כי יש להם את הגמישות להתנייד איתם או להעסיק אותם בצורה הרבה יותר נוחה ומתאימה לצורך הקיים באותו רגע. כמה שזה מסובך וכמה שזה לא פשוט להעסיק עובדים זרים. בשביל לפתוח להם פונקציה של תפקיד נוסף אנחנו יושבים פה עכשיו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא פשוט מבחינת השפה, איך לתקשר עם הלקוחות. יצא לי לראות עם מישהי מפרו. היא הרבה שנים בארץ והיא לא הייתה ב-100%. בואי, גילוי נאות. מבחינת השפה היא עשתה הרבה טעויות. נתנו לה סיוע. זה לוקח זמן גם לעבוד כקופאי. עוברת זרה כקופאית, היא לא מכירה את השפה, והלחץ מפה עד להודעה חדשה מהלקוחות. את מכירה. זה לוקח זמן.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
המחירים מקודדים, אז סביר להניח שהטעויות האלה לא אמורות לקרות. אני חושבת עלינו. יוצא לי ללכת לסופר. ברמה האישית אני חייבת להגיד שאני נתקלת בעובדים זרים שהם מחייכים. הם באמת מאוד שירותיים, מאוד מחייכים לכולם. אנחנו בתור אזרחים, מה אנחנו צריכים? מישהו שבאמת ייתן לנו שירות. זה לא שעכשיו אני הולכת לנהל איתו שיחה. צריך גם לזכור שמדובר בעובדים שנמצאים פה כבר כמה חודשים. הרבה מהם כבר צברו שפת בסיס.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עד שיכשירו אותם ב-100% הם יצטרכו כבר לעלות למטוס. אחר כך יבקשו להאריך להם את השהייה.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אין פה גם באמת הכשרה מיוחדת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא פשוט.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
יסלחו לי אבל אני קצת חולק על זה שלא צריך הכשרה מיוחדת. אני גם אגיד היבטים אחרים כלקוח. במקרה בסופר השכונתי שלי יש גם עובדים זרים. הם נהדרים. הם שירותיים כי הם נחמדים מאוד. יושבת-הראש אמרה, עד שהם ילמדו הם כבר עוזבים. העניין של הזמניות, יש לו פה משחק מאוד משמעותי בהיבט של שירות. כל תפקיד זמני שבסופו יש תהליך של קבלה לקביעות הוא מחייב אותך להיות הכי טוב שבעולם כולל בעבודה בשירות הציבורי. אתה צריך לתת תקופה של כחמש שנים, תקופה של צוערות או תקופה של ניסיון ובתום חמש השנים אתה מקבל קביעות. זו תקופה מאוד ארוכה אבל גם נותנת לך איזו שהיא תמונה על היכולת. פה אין את ההמשכיות. פה עובד זר חוזר הביתה אחרי 63 חודשים. השפה היא מאוד משמעותית. איך הוא יתקשר עם הלקוח? זה אחד. אי אפשר לבוא ולדלג על הצורך הזה. אי אפשר לבוא ולדלג על האפשרות שתהיה איזו שהיא טעות אפילו חשבונית. איך הוא יוכל להסביר? החשבונית היא לא בתאית. החשבונית היא בעברית. רק לדבר על המספרים גם זה קשה כי צריך לתקשר. צריך לדעת לדבר את השפה. אתם לא תלמדו את השפה.
אני מבין את הצורך. אני חושב שהם שירותיים ברמה שלא ניתן לתאר. אפשר להבליג על הרבה דברים בדרך כדי לקבל את השירות המחויך הזה, אבל יש פה המון בעיות, לכן אמרתי שאני חושב, אני מאמין עדיין שלפני שנותנים אישור כזה צריך לבדוק אותו. זה דרך ארוכה. לבדוק אותו משפטית, לבדוק אותו אל מול מקבל השירות. זה לא חוכמה לשים אדם במקום, שהוא גם מחייך. זה נהדר, אבל הוא צריך באמת לתקשר עם הלקוח. חווית הרכישה או הקנייה של הישראלי היא מאוד חשובה לו. עסקים גם יכולים להפסיד את הלקוחות שלהם אם לא יהיה להם אפשרות לתקשר עם מי שמוכר להם. עם לקטוז או בלי לקטוז? לא יודע להגיד.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אבל זה אני מאמינה שהרשתות ידעו איזה עובדים לשים בפונקציה הזו. הם יבחרו את העובדים שהם יודעים שהם יכולים לסמוך עליהם, שהם יודעים שיש להם את שפת הבסיס עברית המתאימה. בסופו של דבר לא מנהלים שיחות בקופה. במידה שיש שאלות, באמת בשביל זה יש את מנהל המשמרת, יש את האחראי על הקופות. בשביל לתפקד ולעשות את העבודה ולתת את השירות ולא לעכב את האנשים, הם באמת יכולים למלא את הפונקציה הזו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כלומר, העובדים האלה שמניידים אותם הם זמניים. פעם הם יהיו קופאים ואחר כך מחזירים אותם לעבודה המקורית שלהם.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
כן. כרגע אנחנו מדברים על לתת את המענה.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
הוועדה יוצאת להפסקה. יש התרעה.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:06 ונתחדשה בשעה 10:26.) << הפסקה >>
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אני רק רוצה להשלים כמה דברים שעצרנו לפני האזעקה. מדובר בעובדים, וזה חשוב שאלי ידע, שהגיעו בהבאה פרטית. אין פה עניין של הסכמים בשלב הזה. זה עובדים שנמצאים כאן והם הגיעו בהבאה פרטית, לכן כל הנושא של ההסכמים בין מדינות הוא לא רלוונטי לעובדים האלה. זה משהו שחשוב לדעת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אלי, אתה מסכים עם הטיעון?
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
אני לא מסכים, סליחה שאני אומר. אני חושב שהבאה פרטית היא הבאה הרבה יותר רגישה מהבאה בילטרלית מן הטעם המאוד פשוט, שכשהם לא נכנסים לתוך מסגרת מחייבת של שני הצדדים, זה אומר שאנחנו עשויים להיות חשופים אולי אפילו לתביעות של ניצול. אני חושב שאם העובד יבוא ויגיד את דעתו, יכול להיות שהוא יגיד את דעתו מתוך זה שהוא רוצה לשמור את מקום העבודה שלו, מצד אחד. מצד שני הוא יגיד את דעתו אולי כי הוא כן רוצה וזה כן מתאים לו. האם תהיה שם העלאה בשכר בגלל שהוא עושה תפקידים נוספים? לא שאני עכשיו ראש הוועד שלהם. אני גם לא ההסתדרות שלהם אבל אני מסתכל על הבעייתיות שיכולה להיות ברמה הבין-לאומית-מדינית אם חלילה יהיה פה איזה שהוא סוג של ניצול של העובדים ואיך זה יתפרש. תזכרו שיש להם פה שגרירים.
תזכרו שהשגרירים מאוד אקטיביים, מאוד דואגים לעובדים שלהם וזה לא משנה אם מדובר באלפים או בעשרות אלפים. אנחנו מקבלים לעיתים תלונות. אנחנו מנסים איך שהוא ליישר את ההדורים ולתקן. יש אגף אכיפה במשרד העבודה אבל לא רק, ואני חושב שגם אותם צריך לערב לפני שמקבלים החלטה. רוצה להגיד במילים אחרות, צריך שאנשי המקצוע ישבו, ידונו, ילמדו את הפרטים, יבינו במה מדובר, ואני לא בטוח שהאישור שיינתן הוא יהיה כללי. יכול להיות שהוא יהיה נקודתי. כדאי גם את זה לקחת בחשבון. לא כל עבודה של קופאי בכל מקום, בכל זמן עם אותם תנאים. נכון שהתנאים של העסקת עובדים במדינת ישראל אחידים הם, אבל עדיין אני חושב שאנחנו צריכים להיות יותר רגישים בגלל שאנחנו מדברים על אנשים זרים.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
זו לא איזו שהיא עבודה פיזית או משהו כזה. אני בטוחה שאם עובד יגיד למעסיק שלו, אני לא רוצה לעבוד בקופה, אני מעדיף להישאר במחסן, המעסיק יכבד את זה. אין פה איזה שהוא מקום של כפייה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ברור. הוא יהיה חייב לכבד.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
לגמרי. זה ברור מאליו. צריך לזכור מה זה עבודת קופה. זה גם עבודה שיחסית היא עבודה נוחה. היא עבודה שלא דורשת מאמץ פיזי, לא דורשת איזה שהוא משהו מיוחד מבחינת העובד. אני בטוחה שהרשתות ידעו לתת את המקום הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מבחינת תנאי העסקה ברור שהוא לא יקבל את המשכורת כמו העבודה הפיזית שהוא עשה מלכתחילה.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
זה אותו שכר. זה עובדים שכבר נמצאים כאן. זה בסך הכול במיוחד עכשיו בשעת החירום הזו, לפתוח להם את האפשרות לעשות תפקיד נוסף באופן זמני לאור המחסור שנמצא כרגע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בשביל הסקרנות, זה משמרות? זה מהבוקר עד שעות הערב? מה הוא יעשה בטווח שמישהו אחר מחליף אותו?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
יש מנעד של תפקידים שהם ממלאים ברשתות. הם יכולים להיות בקצבייה או בגבינות או בדוכנים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לוקחים אותם מעבודה אחרת ושמים אותם בקצבייה?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
זה בסך הכול להגיד לו, אני עכשיו מבקש שבמקום שתסדר את המדף הזה, תשב חצי שעה ותמלא איזו שהיא פונקציה. לדוגמה, פונקציה של קופה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
השכר שלו לא יפגע.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
לא, לא, הכול נשאר אותו דבר. זה בסך הכול לאפשר להם תפקיד נוסף. העניין של השפה הוא לא רלוונטי כל כך לדעתי בכל אופן. אם יהיה ישראלי שהוא עולה חדש במדינה, מישהו יבוא ויגיד לו, אתה לא יכול להיות קופאי? עולה חדש, עדיין יש לו את הקשיים של השפה. אני בטוחה שרשתות, אם עכשיו יהיה להם כאלה אפשרויות של עובדים אחרים, ישראלים, יבינו שכמובן שלוקחים אותם וימלאו את התפקידים האלה. שוב, עדיף ישראלים למלא את זה, גם לרשתות. הסברתי את זה גם קודם. זה הרבה יותר נוח להם כי יש להם את הגמישות התעסוקתית לעשות עם אותו עובד בהתאם למה שנדרש, ועכשיו אנחנו מתכנסים בשביל לאפשר להם לעשות את התפקיד הזה במיוחד עכשיו בשעת חירום. יש מחסור נוראי. אנחנו כאזרחים נפגעים מזה.
צריך לזכור שמדובר פה בשעת חירום ולכן יש יותר צריכה של מוצרי מזון ולכן נמצאים יותר אנשים מבוגרים שהולכים לעשות את הקניות שלהם. לא לכולם יש את האפשרות לעמוד בקופות עצמאיות ולעשות את הדרך של התשלום בצורה כזו. אני חושבת שמן הראוי לנו בתור מדינה, בתור אזרחים, בתור טובת המשק עכשיו לאפשר לעובדים שכבר נמצאים פה וכבר יכולים למלא את הפונקציה הזו, וכבר צברו את השפה העברית בבסיס שלה ויכולים למלא את זה. רשתות השיווק ידעו איזה עובד הם ישימו שם. כמובן שאם עובד יתנגד לא ישימו אותו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי.
נעבור לנופר מחברת ויקטורי, בבקשה.
<< אורח >> נופר טל: << אורח >>
בוקר טוב, קודם כל תודה על הדיון החשוב הזה. ביום חמישי שלפני פרוץ המבצע הנוכחי אנחנו שלחנו דרישה מפורטת לוועדת המנכ"לים, ופירטנו את כל הדברים. חשוב להבין שבסניף סופר ישראלי כל העובדים עושים הכול. העובד היחיד שלא יכול לעשות הכול הוא העובד הזר. הוא סוג של מופלה לרעה כי מנהלי סניפים יושבים בקופה, סדרנים יושבים בקופה. כולם יושבים בקופה. לפעמים אפילו עובדי מטה. אני כבר ראיתי גם סמנכ"לים שיושבים בקופה בימי מצוקה ובערבי חג.
אני שומעת את הדברים של משרד החוץ ורותחות לי האוזניים. האמירות כל כך מנותקות מהמציאות, אז לפני שאני אשיב ואתייחס לכל הטענות, מדברים פה כרגע על חירום. אני רוצה להסביר. גם בשגרה אנחנו לא מצליחים לגייס קופאים. אין פה נציג של שירות התעסוקה. אין לנו עובדים ישראלים. פשוט אין. זה פשוט מרתיח אותי. גם התחלופה של מי שמגיע, דיבר פה נציג משרד חוץ, חמש שנים, יש לו רצון להשתפר. שיראה לי קופאי ישראלי אחד שעובד ברשת אחת, מכולת שזה לא שלו יותר מחצי שנה, "גג" שנה. נסחפתי. אין עובדים שיש להם ותק. אנחנו משקיעים בהכשרות ובהדרכות והם פשוט עוזבים. בעבר העלינו בקשות אולי לעשות את זה כעבודה מועדפת כדי שהעובדים יישארו. יש להם מענקים לעידוד, להישארות מעל ארבעה חודשים, מעל חמישה חודשים. הם לא נשארים.
מדבר נציג משרד החוץ על השפה, אז אמרה נציגת משרד הכלכלה ואמרה נכון. גם עובדים חדשים, נמנע מהם לעבוד, וגם אנשים עם מוגבלות, נמנע מהם לעבוד? תסביר לי מה ההבדל בין סדרן לבין קופאי, כשאני מזכירה שבקופות יש קופאי ראשי שאם יש תקלה או צריך לעשות שינוי מחיר, הוא מגיע. ממילא לא הקופאי שיושב בקופה עושה את זה, לעומת סדרן שאני רוצה לשאול אותו, סליחה, איפה החלב דל שומן? סליחה, איפה הבמבה? איפה צריך יותר עברית, בתפקיד סדרנות או בתפקיד קופה? עובדים זרים בסיעוד, כשהם מגיעים לבית של הקשיש, הקשיש יודע לדבר תאילנדית, הודית, כל השפות? זה פשוט הזיה. הם לומדים עברית, תאמינו לי, יותר טוב ממה שאני כנראה הייתי לומדת אם הייתי עוברת לחו"ל לחודשיים או לשלושה. זה אחד.
דבר שני, לכל הרשתות שנמצאות בדיון ואני רואה את כולם, יש ממש, אפילו אקרא לזה אקדמיה כי אני מכירה את מערכי ההדרכה. הם עוברים הדרכות וכבר עכשיו יש מערכים בכל השפות כולל בעברית. אני זוכה להעביר חלק מהם על הגנת הצרכן, מה קורה כשהלקוח אומר, על המדבקה רשום שלושה שקלים ובקופה יש ארבעה שקלים, על פטור מתור, אדם עם מוגבלות, אדם מעל גיל 80, אישה בהיריון. חוק השקיות, הרי צריך לגבות על שקית. צריך לשאול את הלקוח כמה שקיות וחייבים לחייב. חוק הפיקדון על מכלי משקה. הם יודעים הכול. הרשתות ערוכות להעביר להם הדרכות על הכול בכל השפות האפשריות, בדיוק כמו שיש מערכים למניעת הטרדה מינית בכל השפות. מה זה שונה?
אתם מדברים איתי על מה יעשו השגרירים ואוי ואבוי ואיזה עוול. בשיא הרצינות, קודם כל הפטרנליסטיות הזאת היא מגעילה בעיניי, כי להגיד לעובד, אתה תעדיף להיות מלגזן או מחסנאי ולא לשבת בקופה כי זה יפגע בך, חבר'ה, לאיזה עבודות אנחנו שולחים עובדים זרים, לא רק אבל גם עובדים זרים? לעבודות ניקיון ברחובות של כל מיני מועצות מקומיות שאני לא יודעת איך הם מקבלים אישור לזה, ולחקלאות שהיא עבודה פיזית קשה ושוחקת, שהם נמצאים במטעים תחת הפגזות, ואני מזכירה לכם שאין אזעקות במטעים כי זה שטח פתוח, אבל אז אנחנו לא דואגים להם. איפה יקומו השגרירים וידאגו להם? כשהם ישבו בקופה, במזגן ויצטרכו להקיש על המקש. אז תשובות יש לנו לכול, ואם משרד החוץ רוצה להערים קשיים מכל מיני סיבות, יש פה נציגים שטסו. אני לא הייתי במדינות חוץ אבל יש פה נציגים שטסו עם המשלחות. הם משוועים להגיע לכאן. אנחנו לא מבקשים להגדיל מכסות. אנחנו בסך הכול מבקשים שהעובד הזר יהיה שווה לעובד הישראלי, זאת אומרת שכל מה שעושה העובד הישראלי יעשה גם העובד הזר. לא מעבר. פשוט לא מעבר. להיפך, שהוא יהיה שותף מלא.
יש היום עובדים זרים שמקנאים שהם לא יכולים לשבת בקופה, אבל אנחנו לא דואגים להם, נכון? לזה אנחנו לא דואגים. יש הדרכות בכל השפות לכל החוקים – חוק הפיקדון, חוק השקיות, חוקי הנגישות, חוקי הגנת הצרכן. אלה שהגיעו לפני חודשיים כבר מדברים עברית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נופר, תודה.
נטלי משופרסל.
<< אורח >> נטלי רונן: << אורח >>
שלום לכולם ותודה רבה על הדיון. כמו שנאמר כאן לפניי, לא אמורה להיות מניעה לאפשר לנו בחברות הקמעונאות להעסיק עובדים בתפקידי קופה. עובדים בסופר בהחלט עוסקים במגוון התפקידים, בין אם זה במאפים, בין אם זה בסדרנות, בין אם זה בקופה, וממלאים מגוון רחב של תפקידים. אנחנו כיום נמצאים במחסור מאוד משמעותי של עובדים בקופה. רק ברשת שופרסל אנחנו נמצאים במחסור של בין 300 ל-500 קופאיות במיוחד בשעת חירום הזו. כמו שגייסנו עובדים לתפקידים של ליקוט במסכי WMS, שם המערכות הן באנגלית, וכמו שאנחנו יודעים לגייס לתפקידים של קצבים, וידענו גם כשהבאנו עובדים ממדינת תאילנד וגם מהודו לתת להם את ההכשרות המדויקות לעיסוקים הספציפיים, כך תסמכו גם על חברות הקמעונאות שיש להן את הכלים ויש להן את האקדמיה והם יודעים לתת את המענה גם לעובדים שאנחנו ננייד אותם לתפקידי קופה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה זמן לקחו ההכשרות?
<< אורח >> נטלי רונן: << אורח >>
בין שבועיים לשלושה. בדרך כלל ההכשרות הן פרטניות בצמוד למנהל מחלקה, וכמו שנאמר כאן לפניי, אפשר לצוות מספר מסוים של קופאים יחד עם אחראית קו קופות, ובמידה ויש בעיות כמובן שהם נמצאים שם לתת את המענה ואת הגיבוי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הקופאיות שאת מדברת עליהן, כמה משמרות הן יעבדו?
<< אורח >> נטלי רונן: << אורח >>
יש שתי משמרות. יש משמרת בוקר ויש משמרת אחר הצוהריים, ולפעמים המשמרות הן ארוכות יותר. כל משמרת היא בין שמונה ל-12 שעות. זה מאוד תלוי בעומס, בלחץ, בצרכים של הסניף, לפני חג, אבל יש מי שמלווה אותם ויש מי שיצוות עליהם. אני לא יודעת מה קורה בחברות אחרות, אבל אנחנו לתפקידים של שירות גייסנו עובדים שהם דוברי אנגלית שוטפת, אז כבר יש פה איזו שהיא הקלה ברמת מחסום השפה, מה גם שחברות הגיוס בחו"ל השקיעו בנושא של אולפן ולימדו את העובדים האלה. הם כבר הגיעו לפה עם ידע של בין 200 ל-300 מילים בעברית. העובדים שלנו שנמצאים פה לדעתי שמונה-תשעה חודשים, הנחיתות הראשונות היו ביולי 2025, כבר יודעים לדבר לא מעט מילים בשפה העברית ולתקשר עם הלקוחות.
בנוסף, אני מאוד מתחברת גם למה שנאמר כאן לפניי, שעובד סדרן, מצריך ממנו הרבה יותר ידע בעברית כאשר הוא משרת לקוחות מאשר עובד שיושב בקופה ובסופו של דבר סורק מוצרים ומציע תשלום במזומן או באשראי. חשוב מאוד שתסמכו עלינו, על החברות שיש לנו את הידע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מאיזה מדינות את מדברת?
<< אורח >> נטלי רונן: << אורח >>
בשופרסל, המדינות מהן גייסנו עובדים זרים זה הודו ותאילנד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה.
נעבור לקרן בוחבוט ממקס סטוק, בבקשה.
<< אורח >> קרן בוחבוט: << אורח >>
בוקר טוב, ראשית, מי שהיה פה לפניי את הנקודות שאני רציתי להעלות. רציתי להעלות דבר נוסף. אנחנו בחנויות שלנו כרגע מעסיקים הודים ואנחנו עתידים להביא עובדים נוספים מהודו, סרילנקה ותאילנד. גם אנחנו בשלב הראיונות מאוד התעקשנו שכולם ידעו אנגלית טובה פלוס. כל העובדים שמגיעים אלינו, ברמה האישית הם עובדים שבאו מרשתות קמעונאיות זהות, מקבילות בארץ המוצא. בגדול זה עובדים כללים ושם גם הם עשו את כל התפקידים האלה. הם עשו גם סדרנות, גם מחסן וגם קופה. אני לא מלמדת אותם איך להיות קופאי. אני פשוט מלמדת אותו את התוכנה שלנו. התוכנה שלנו בקופות מתוכנתת לזה שבמידה והוא עולה עם המשתמש שלו, אוטומטית כל הקופות עוברות לשפה האנגלית. הוא מבין את כל השפה, הוא מבין כל מה שכתוב. אין שם שום דבר שהוא שונה או חדש לו.
הכשרה אצלנו של קופאי היא חמישה ימים. היא לא יותר מזה. לא צריך גם יותר מזה. אין פה משהו שהוא תורה מסיני. המוצרים כולם מקודדים. אתה פשוט מעביר בסורק. אני בעצמי יכולה להגיד לכם שעכשיו בתקופת המלחמה אני מוצאת את עצמי מגיעה לסניפים ועוזרת ונותנת יד לא פעם ולא פעמיים כקופאית. גם אתמול הייתי קופאית בסניף אחד אצלנו בארץ. יש מחסור מאוד גדול. קופה זה אחד מהתפקידים הכלליים. לא צריך להיות באמת מוכשר לתפקיד קופה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה.
נעבור לאיה מרקל מקרפור.
<< אורח >> איה מרקל: << אורח >>
היי, תודה רבה. קודם כל תודה רבה על קיום הוועדה. אני חושבת שכל הנושאים שהועלו פה גם על ידי משרד החוץ, גם על ידי הרשות, גם על ידי גורמים אחרים שהם לא קמעונאים, לא כל כך רלוונטיים למה שאנחנו מבקשים. אנחנו לא מבקשים כרגע עוד עובדים למרות שגם את זה אנחנו מבקשים. אנחנו לא מבקשים לפגוע בפרנסה של עובדים ישראלים. קרפור תמיד תעדיף להעסיק עובדים ישראלים גם מהפן הכלכלי וגם מהפן השירותי, אממה, אין עובדים ישראלים. אין עובדים שמוכנים לעבוד במקצוע הזה שנקרא קופאית. הוכחתי את זה והראיתי לנציגים במשרד הכלכלה, כשאני פותחת משרה ומעלה מודעת גיוס לקופאי בתל אביב, מגיעות שתיים-שלוש פניות וחצי מהן גם לא רלוונטיות. זה אחד.
כל מה שאנחנו מבקשים פה, אל תיתנו לי תקן של קופאי שאני אביא מתאילנד קופאי. תנו לי שהעובד התאילנדי שהוא עובד כללי והוא עושה בסופר מחסנאי וסדרן וקצב ועובד מעדנייה, שהוא גם יהיה קופאי. זה לא פוגע באף אחד. זה שהוא מתוך משמרת של שמונה שעות או תשע שעות יהיה בקופה שעתיים בסגירת יום וסוף יום, לא יגרע מאף ישראלי. להיפך.
שניים, רוב ההוצאה של קמעונאים ושל סופרים היא על שכר עבודה. אם אנחנו פה נציגים של מספר רב של קמעונאים אומרים לכם, למרות שזה אותה הוצאה ולמרות שעובד תאילנדי יכול לעלות לי יותר, אנחנו רוצים את זה, תסמכו עלינו.
לגבי מה שמשרד החוץ העלה פה, החשש לגבי טעויות בקופה, לגבי זה שהמערכת לא תתאים, זה דאגה שלנו, של המעסיק. אם אנחנו לוקחים את הריזיקה הזאת ואת הסיכון ואם אתם מניחים שעובדים ישראלים בקופה לא עושים טעויות, זה כבר שלכם, תנו לנו לקחת את הסיכון הזה. המדינה לא יכולה למנוע ממני לתת לעובד תאילנדי שהוא גם סדרן וגם מחסנאי, לא, הוא לא יכול להיות בקופה כי אולי הוא יעשה לך טעויות. אני באתי אליכם באיזו שהיא דרישה? אני ביקשתי מהעובד התאילנדי לכסות על הטעויות שלו? הורדתי לו את זה מהשכר? באתי למדינה ואמרתי, תשלמו לי על הטעות שהתאילנדי עשה או לא עשה בקופה? לא, לכן אני לא מבינה למה זה בכלל טיעון. זה בטח לא יכול להיות טיעון למניעה של עדכון חוק.
ברור לי המצב, ברור לי המלחמה, ברור לי החשש, ברור לי החוקים וברור לי התנאי של 25% מהעובדים. אי אפשר לשנות עולם בעשר דקות. לכל הפחות בתקופה הזאת של המלחמה, של החגים, של בעיית הגיוס הנוראית שחלה על כל השוק, תעשו לפחות אי-אכיפה. תנו לנו לשים את העובדים שהם עובדים כלליים, שהם עובדים זרים בסופר, בסופרפארם או במקס סטוק, זה לא משנה איפה, תנו לנו לשים אותם גם בקופה. אני לא אשים אותם את כל המשמרת בקופה. אני אשים אותם חלק. בשביל זה לא צריך לשנות סדרי עולם. בשביל זה לא צריך לשנות חקיקה או להוסיף מקצוע לרשימת המקצועות בהיתר. פשוט תכריזו על אי-אכיפה. זה מה שאני מבקשת. גם לא ברור לי למה השיח שמשרד החוץ מנהל, שהרשות מנהלת הוא ללא הקמעונאים. תנו לנו להגיד את דעתנו. לדוגמה, החשש הזה של טעויות בקופה הוא לא קיים.
שמעתי את החוויה האישית שלך לגבי העובדת בפרו וחשוב לי להתייחס לזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא הייתה טובה. היא הייתה נהדרת אבל קצת היה קשה לתקשר איתה. לא אני. אני הסתדרתי יפה.
<< אורח >> איה מרקל: << אורח >>
חשוב לי להתייחס לזה. גם עובד ישראלי לפעמים יכול להעניק חוויה לא טובה ללקוח, וגם עובד ישראלי יכול לא לתת שירות טוב באותו יום ולטעות בקופה. כולנו פה מעסיקים בעלי מוגבלויות לפי החוק, ויש עובדים בעלי מוגבלויות שגם להם יש את הקשיים שלהם, ואני לא רואה מישהו שאומר לי, אל תשימי עובד בעל מוגבלות בקופה. להיפך, אנחנו מעודדים את זה. זה דבר נוסף.
עוד דבר. רציתי להצטרף למה שנופר אומרת. העובדים הזרים אצלי הם תאילנדים. העובדים הזרים מרגישים, אני עושה הכול. אני מחסנאי ואני מסדר פירות וירקות ואני מקודד מחירים ואני בקצבייה ואני חותך גבינות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את לא חושבת שזה יותר מידי להעמיס עליו הכול, גם וגם וגם? הוא יקום וילך, לא?
<< אורח >> איה מרקל: << אורח >>
לא. יש סבב. גם עובד ישראלי עושה את הכול ויש סבב. העובדים האלה רואים שהם עושים הכול אבל דבר אחד אסור להם, קופאי. מה, אתם לא סומכים עליהם בקופה?
עוד דבר. בתחילת הדרך כשהביאו עובדים זרים להיות מלקטים באון-ליין, אמרו, אבל תוכנית הליקוט באייפדים שהם מסתובבים איתם בחנות ומלקטים לא תומכת. פתרנו את זה. יש תוכנות ליקוט בתאילנדית. אנחנו בקרפור עושים להם בית ספר עוד לפני שהם מגיעים ארצה, בית ספר שמלמד אותם אנגלית והרבה מאוד מילים שימושיות בעברית. עובד תאילנדי חודשיים וחצי בקצבייה יודע יותר מושגים בעברית בבשר ובעוף ממני, אז אני מבקשת שכל הדברים האלה יילקחו בחשבון, ושוב, גם אם תיתנו אישור חלקי להיות גם עובד קופה, לא רק עובד קופה, אני חושבת שכל מי שפה יברך על זה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה, אלי.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל שמעתי את הדברים בעיקר של איה, והיא הגישה אותם בצורה מאוד יפה, מכובדת ועניינית, אני מודה. אני גם יכול להבין מה הם מבקשים ואני יכול להבין שזה אפשרי. אנחנו לא אמרנו לרגע אחד פה שזה לא אפשרי, וכן, למשרד החוץ יש מה להגיד בעניין של עובדים זרים. הקשר שלנו לעובדים הזרים לא מסתיים בזה שהבאנו את העובדים ועשינו הסכם. ההסכם הזה, גם אם הוא לא כתוב בקשר של משרד החוץ עם העובדים, הוא נמשך כל הזמן. הוא מתקיים כל יום. היום לדוגמה משרד החוץ ואגף קונסולרי, סגני נמצא עכשיו בטקס פרידה מעובד זר שנהרג וצריך לשלוח אותו הביתה לקבורה בתאילנד. העבודה היא לא רק כשחלילה קורה לו משהו, אלא כל דבר שקורה לו לאורך ציר הזמן, מה שנעלם מעיניהם של המעסיקים. אנחנו נמצאים שם כל הזמן להגן על המעסיקים, לאפשר את העסקת העובדים, להביא ולהמשיך להביא את העובדים למרות המלחמה ולמרות אזהרות המסע.
השכנועים שלנו בחו"ל לא מסתיימים, והדיון פה, עם כל הכבוד לו ולחשיבות שלו, לא מסתיים בהצהרה של אם מזיזים אותו לתפקיד נוסף. הראייה הרבה יותר רחבה. השנים לימדו אותי לפחות כחבר בוועדות ובמשאים ומתנים, ותעיד על כך גם הקולגה שלי ממשרד הכלכלה, שהמשאים ומתנים עם המדינות הולכים ונעשים יותר קשים. הדרישות יותר נוקשות. אנחנו נמצאים לצערי בשלוש השנים האחרונות במלחמה. החששות מלשלוח או לא לשלוח עובדים, הם לא מסתכמים בזה שמעבירים אותם מתפקיד לתפקיד בתוך הסופר. הסופרים לא היו בהגדרה. אנחנו פתחנו את זה כי הבנו את הצרכים. ברור לנו שהצרכים גם ילכו ויתרחבו בתוך הסופר ובתוך הענפים האחרים, ואמרנו את הדברים מהיום הראשון. אנחנו נמשיך לדאוג לעובדים כמו שאנחנו ממשיכים לדאוג גם למשק, אבל אני חושב שצריך היה פה לשמוע גם את חוות הדעת של משרד העבודה שלנו לעניין הזה. אני תהיתי פשוט למה הדיון הזה עלה כאן, כי אם הוא כזה פשוט, אז למה שאלו בכלל? למה לא ביצעו? למה היה צריך להביא את זה לדיון?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צריך לאשר, לא?
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
אני לא אומר שלא צריך אישור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עובדה שהגיע לוועדת מנכ"לים ולא עשו עם זה דבר, נכון? בגלל המלחמה. אנחנו מכירים את זה.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
זה כן משהו שעומד על הפרק, אבל צריך לזכור שכאן אנחנו מדברים על תקופת חירום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לדעתי הוועדה כן הייתה צריכה להתכנס. פסח בפתח והמלחמה. לדעתי הם עובדים חיוניים למשק.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
גבירתי, על אחת כמה וכמה אם רוצים לעשות שינוי כל שהוא בהעסקת העובדים, אני חושב שזה צריך להיות בקונצנזוס תוך כדי שאנחנו לוקחים את הדוגמאות החיוביות והשליליות וההשפעה שלהם עלינו, על המשק ועל העובדים הזרים כדי להבטיח שכשהעובדים הזרים האלה יסיימו את 63 החודשים, יבואו במקומם גם אחרים ולא יצרו פה משבר אחר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם צריכים להכשיר אותם מחדש.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
לכן אסור לנו לראות את זה בראייה צרה. אנחנו צריכים לראות את כל המכלול ולא רק ענף אחד כי יש פה ענפים רבים. אמרתי בפתיח שלי, יש פה ענפים שהם בסיסיים לחיים של המשק, ובין היתר גם יש את הסופרמרקט שבסופו של דבר צריך לקנות את האוכל שהחקלאי עיבד ועבד עליו כל השנה. אף אחד לא שולל את האפשרויות, אבל צריך לעשות את זה באופן כזה שיאפשר גם המשכיות לצד החיוניות.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אני אגיד עוד משהו קטן. אולי, אלי, זה נשמע אולי קצת מצחיק. היום במדינה שלנו, במצב שלנו איפה אנחנו נושמים אוויר? כשיוצאים לעשות חוויית קנייה. חלק מהחוויה זה בסופו של דבר לסיים את זה בדובדבן.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
זה לא מצחיק, זה בסדר.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
זה אבסורד שזה היום הדברים הקטנים שקצת גורמים לנו - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לדעתי זה כבר היה צריך לידון ולבחון את זה לפני הרבה זמן.
<< אורח >> אלי יפרח: << אורח >>
אני עדיין רוצה להגיד דבר נוסף אחרון לעניין הזה. בשכונה שלי יש סופרמרקט של אחד מהאנשים שדיברו כאן, לא אגיד את זה, ואני חייב להודות שזה פשוט חווית קנייה אחרת עם העובדים הזרים. הם נחמדים, הם אדיבים. נכון שהתקשורת קצת קשה איתם כי - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לי הרבה התקשרו ואמרו כל הכבוד, תבורכו על זה שאתם מביאים עובדים זרים לסופרים. היו הרבה מרוצים.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
צריך לזכור שבתקופת המלחמה הם אלה שמאפשרים את הפתיחה ואת התפעול של הרשתות האלה, של המרכולים. לצערי העובדים הישראלים נעדרים מסיבות שקשורות למלחמה, אם זה בני זוג שנמצאים במילואים, אם זה מערכות חינוך שסגורות והורים שצריכים להיות בבתים עם ילדים והם לא יכולים למלא את הפונקציה. צריך לזכור שמדובר בעבודות שהן פשוטות. היום העובדים הישראלים לוקחים עבודות שהן יותר מתקדמות ויותר מקצועיות גם ברשתות עצמן. יש עובדים ישראלים. הם לא תופסים את המקום שלהם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ברור. בבתי מרקחת הם כבר נמצאים, העובדים הזרים?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
לא. בסופו של דבר הם לא לוקחים את העבודה של הישראלים. הרבה יותר קל, הרבה יותר זול להעסיק עובדים ישראלים. אם רשתות מתחננות בימים האלה וזועקות את נשמתן שבסך הכול יאפשרו להם למלא לאותם עובדים, אני חושבת שדווקא לתת להם אפשרות לעשות גם את זה, עוד חצי שעה את זה, עוד שעתיים את זה, זה הרבה יותר קל מאשר לתת לבן אדם לעשות משהו אחד לאורך כל היום. זה הרבה יותר שוחק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לזה אני מסכימה.
יש לנו אביתר חנן מההסתדרות.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
תודה לכולם. בוקר טוב. תיראי, גבירתי, אני אתחיל בזה שאני קצת לא מבין את התמיהה למה אנחנו מכנסים את הדיון הזה במצב המלחמה, ואני אסביר למה. לפני הדיון הזה היו מספר דיונים שדיברנו בין היתר גם על עובדים ישראלים, בין היתר גם ברשתות השיווק, וציינתי, אני התרעתי כבר אז שיש היום עובדים זרים בקופות בכל מיני רשתות שגם נציגות שלהן דיברו פה קודם. מספיק להסתובב בסופרים ולראות את זה. עכשיו מה מנסים לעשות? מנסים לעשות שני צעדים, קודם כל להכשיר את מה שעשו. דיברה פה הבחורה מקרפור ואמרה, אנחנו רוצים אי-אכיפה. זה אחד.
דבר שני, זה לא סוד ואנחנו רואים היום כתבות בעיתונות בנושא, שרוצים להגדיל את המכסה של העובדים הזרים מענף המסחר והשירותים ל-45,000 עובדים זרים. ברור שהכניסה של העובדים הזרים לקופות תאפשר בהמשך לבוא ולדרוש את ההגדלה הזאת.
אני אגע בעוד כמה דברים. קודם כל על פי הנוהל אפשר להביא היום עד 25% מהמצבה של העובדים בסך הכול, אממה, אחרי שהביאו את המכסה הקיימת של העובדים הזרים, העובדים הישראלים, אין שום חובה להעסיק אותם. אנחנו יודעים שלצורך העניין ברשתות המאוגדות אצלנו אנחנו משתדלים כמה שיותר לשמור על העובדים הישראלים, אבל אנחנו יודעים שברשתות אחרות שלא מאוגדות, שאין להן ועדי עובדים ואין להן מישהו שישמור עליהן, העובדים הישראלים נדחקים החוצה בעקבות הכניסה של העובדים הזרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לכם הוכחות שהעובדים הישראלים נדחקו החוצה? בכל דיון אני שומעת את זה.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
אני אראה את זה למשרדי הממשלה. יש גם רשתות היום. איך הן עושות את הדחיקה? לא רק מפטרות עובדים. יש מקומות לצורך העניין שמגיעים לסניפים ואומרים, אני מביא לך שלושה-ארבעה עובדים זרים, אתה צריך להביא לי שלושה-ארבעה עובדים ישראלים שאתה מוציא החוצה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, אנחנו נשמע את הנציגה של משרד העבודה. תשלח לוועדה דוגמאות. אם אתה אומר, אנחנו רוצים הוכחות.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
אין בעיה. הדבר השני, יש מקומות שדוחקים ישראלים גם על ידי הפחתה של כל מיני דברים שמגיעים להם. לצורך העניין, עכשיו אומרים שעובדים ישראלים לא מקבלים שעות נוספות, שאגב, זה חוקי, ועובדים זרים הם היחידים שיקבלו את השעות הנוספות. הדבר הזה בסופו של דבר, בקצה, פוגע בשכר של העובד הישראלי והעובד הישראלי מחליט לבד לקום וללכת.
אני אציין שיש הסכם קיבוצי שחתמנו עליו והוא הורחב בשנת 2010 על רשתות השיווק, שבא ואומר שעובד מהשנה הרביעית עולה יותר יקר למעסיק. הוא צריך לשלם עליו עוד ותק, הוא צריך לשלם עליו עוד ביגוד, משכורת 13, קרן השתלמות ועוד. הם עובדים שאחר כך הכי חשופים לדחיקה כי הם עולים יותר יקר למעסיק. אני חוזר ואומר בכל הדיונים, כל הבאה של עובדים זרים, לא משנה מאיזה סיבה, או אפילו עכשיו במצב הנוכחי אומרים שיש מחסור בקופאיות, הכול צריך להיות מבוסס נתונים ולא רק נתונים שהמעסיקים מציגים אלא נתונים בפועל של כמה משרות פתוחות יש ומה הפעולות שהם עושים כדי לגייס עובדים ישראלים, ורק אז לקבל את ההיתר או להגדיל את המכסה וכו'.
עכשיו אני אגע בעוד נקודה אחרונה, נקודה למחשבה גם למשרד החוץ, גם למשרד העבודה וכו'. עד לא מזמן היו לוקחים כסף מקופאיות. ממש עד לא מזמן, בשנה האחרונה. היה דיונים בבתי משפט על זה שלקחו כסף מקופאיות על מחסור בקופות. אחרי הדיונים בבתי המשפט כמובן שמי שעשה את הדברים האלה ונתפס, מה שנקרא, הוא נענש, אבל אנחנו לא בטוחים שהתופעה עצמה מוגרה. העובדים הזרים הם עובדים מוחלשים. זה שעכשיו עושים להם איזו שהיא אקדמיה מהירה ומלמדים אותם כמה מילים, עדיין הם יוכלו לעשות טעויות. יכול להיות מצב שייקחו להם שכר מהמשכורות שלהם, והדברים הם הרבה יותר מורכבים.
אני יודע להסתכל על מה שמאוגד אצלנו בהסתדרות ואני יודע להגיד שאנחנו משתדלים לשמור כמה שיותר על זכויות העובדים, גם העובדים הזרים וגם העובדים הישראלים, אבל יש לנו נקודת עיוורון במה קורה בחוץ. אני יכול להגיד לך שאני מסתובב ברשתות שיווק לא מעט, מכל הסוגים, מכל המינים ורואים גם היום קופאיות זרות שיושבות שם. הדבר הזה גם מוביל כמו שאמרתי, לדחיקת ישראלים והם יוצאים החוצה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה.
אייל כהן מחצי חינם.
<< אורח >> אייל כהן: << אורח >>
שלום, קודם כל אני שמח שעשינו את הוועדה הזאת. נושא מאוד חשוב. אם אני לא טועה, גם נפגשנו לפני כמה שנים לדבר הזה. עבר המון זמן מאז. אני חושב שהמשק כרגע הוא לא ניזוק ממה שהיה צריך להיות. התוצאה שאתם רואים כרגע זה תוצאה שהחברה שרדה, המשק שרד עכשיו בגלל אותם עובדים.
לפניי עלה פה הבחור. אם אני לא טועה, זה סוג של לשים מקל בגלגלים של המשק. מה שהוא אומר כרגע זה האמת בפנים. זה לשים אבנים, מקלות, מה שאפשר שהמשק לא יעבוד, למה? כי יש לו איזו אג'נדה משלו. לכל מילה שהייתה כאן, אני ממש לא יודע איך להגיב לה. היום העובדים היחידים שתמצאי אותם בשעת מלחמה זה כמעט העובדים הזרים. העובדים הישראלים לצערי, שהם עולים באחוזים ממש נמוכים יותר מהעובד הזר, נמצאים או עם הילדים, אני מבין אותם, או לוקחים מחלות או שיצאו לחל"תים. מי מחזיק את המשק בתקופה של המלחמה? העובדים הזרים. אם הנושא הזה לא היה היום, היינו במקום אחר. היה כאן לחץ במדינה, שאנשים פה לא היו יודעים מה לעשות עם עצמם. מי היה מעביר להם את האוכל? מי היה עושה להם את ההתחשבנויות האלה?
הם לא יודעים לדבר? אותו בן אדם שעובד בליקוט, בקצבייה, בסדרנות, במוצרי מזון, עם מי הוא מדבר? הלקוחות, עם מי מדברים בדיוק? עם העובד הזה. עובד יודע מה זה חלב דל קלוריות, עובד יודע מה זה חלב סויה. עובד זר יודע את זה היום מצוין, אז אני לא יודע מה קשור בכלל כל הנושא של אי-הבנת השפה. זה תלוש מהמציאות בכלל מה שכאן נאמר.
כל האנשים שהם נגד הדבר הזה, שירדו לחנויות, לסופרים ויבינו את השטח. כנראה זה או מחוסר הבנה או מחוסר הבנה של המשק בכלל. הענף שלנו לא יכול להתקיים היום בלי העובדים הזרים האלה, אז הם נותנים את העזרה בקופה? ברור שהם יתנו את העזרה בקופה. מי יעבוד בקופה? אני לא מקבל שום דבר מחברות כוח אדם, לא מקבל שום דבר מההסתדרות, לא מקבל שום דבר מלשכת העבודה. אני עד היום מחכה לטפסים מלפני שנתיים שאמרו לי כמה אחוזים התקבלו. חוץ מלקבל עובדים פעם בחודשיים שרוצים שאני אחתום להם על אבטלה כי הם לא באים לפה, אני לא מקבל כלום, אז תפסיקו כל הזמן עם הדבר הזה. זה פוגע בקהל הישראלי.
הקהל הישראלי לא רוצה לעבוד. חבר'ה, אתם צריכים להבין. תפסיקו להיות מנותקים. אתם כל הזמן חוזרים אחורה. עושים שניים קדימה, עוד פעם אחד אחורה. עד שאתם מרימים את המשק, אתם רוצים להוריד את המשק. בשעת מלחמה אני רוצה שמישהו מפה מכל הקבוצה, תרדו למטה, תיראו כמה עובדים יש. כל העיכוב הזה רק נותן מקלות בגלגלים של כל המשק. כל המשק היום נעצר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה עובדים זרים אתה מעסיק בחצי חינם?
<< אורח >> אייל כהן: << אורח >>
350 כמעט.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בכל הסניפים?
<< אורח >> אייל כהן: << אורח >>
כן.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
הוא יכול להביא הרבה יותר.
<< אורח >> אייל כהן: << אורח >>
אני יכול להגיד לך, היום אם לא היה את זה, תסגרו את הסופרים. אל תפתחו. יום אחד יסגרו את הסופרים וכל המדינה תיכנס ללחץ. אני מנהל כוח אדם ומשאבי אנוש, יושב בקופה. נראה לך הגיוני באמת שאני אשב בקופה? העלויות שלנו לעובד זר – דירה, מגורים, אוכל, לבוש, הבראה, אגרה. מישהו אמר 12 שקלים. אמן 12 שקלים. זה מעל ל-20 שקלים לכל שעת עבודה. מאיפה הבאתם את הנתונים האלה? אני מת שיהיה לי עובדים ישראלים. ניסיתי לגייס חיילים. אין מצב בכלל. יש לי פה אנשים בני 90–80. מה אתם מדברים? תפתחו נתונים. לא לזרוק דברים באוויר, כל אלה שכאן נגד הנושא הזה. זה דבר שמכעיס אותי ברמות. כל מי שאני מדבר איתו על זה, אומר, מי זה האנשים האלה שמנסים לחבל? זה האנשים שרוצים לחבל. יש פה נטו אג'נדה.
אני משלם לעובד ישראלי 45 שקל לשעה והוא לא בא. חוץ מלהוציא לי מחלות ולא להגיע בגלל מלחמה שאני מבין אותו 200%. איך אתם רוצים לפתוח סופר? אתם יודעים מה זה לפתוח סופר? אתם יודעים מה זה שעת מלחמה? אנשים פה באזעקות בורחים, הולכים לבתים שלהם. גם ככה העגלות נשארות פה מלאות בגלל האזעקות האלה, אז מה, אתם רוצים גם להעמיס עלינו עכשיו את העלויות האלה? באמת, קצת התחשבות במגזר. המגזר הזה מקבל מכה אחרי מכה. אתם יודעים מה יקרה אם פעם אחת מקום לא יצליח לעמוד בלחץ? הוא יצטרך לסגור. אתם צריכים להבין, אם לא היה את המהלך הזה שהוא מהלך מבורך, אחד הדברים הטובים שעשו, עכשיו לבוא ועוד פעם את המשחק של הקופאיות, לא קופאיות? באמת זה הזוי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אייל, מה יקרה כשאתה מעסיק קופאים ויש להם מחסור בקופות? מי יספוג את המחסור?
<< אורח >> אייל כהן: << אורח >>
כמה זמן יש מחסור בקופות בשנים האחרונות? מעל 15 שנה יש מחסור בקופות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל רק עכשיו העליתם את הבעיה, לא לפני הרבה זמן, שאתם רוצים עובדים זרים.
<< אורח >> אייל כהן: << אורח >>
הבעיה הזאת היא צפה. יש פרוטוקולים, אפשר לראות את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, אבל יותר עכשיו זה בא לידי ביטוי, מהמלחמה.
<< אורח >> אייל כהן: << אורח >>
קורונה, המלחמה, כל הדברים האלה גרמו לאנשים ללכת למקומות אחרים. ללכת לעבוד בוולט, ענף הבנייה. הענף הזה נפגע הכי הרבה מכולם. כולם חושבים, הם עשו כסף. אין שום כסף. כל אזעקה שיש שוברת את כל היום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, נעבור לדובר הבא. נשמח שתישאר איתנו.
אביבית אסרף ממשרד העבודה.
<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>
שלום, גבירתי יושבת-הראש. אני יושבת כאן בזום כבר שעה וחצי מאז שהתחיל הדיון. אני שומעת את הטענות של כולם ואני רוצה לחלק את המענה לשני היבטים. הפנייה שהועברה אלינו, שעליה דיברו ועליה נסובה השיחה, היא הייתה פנייה לשעת החירום. מתוכן הדברים שהעלינו כאן כל הרשתות וגם משרד הכלכלה, זה לא נשמע בקשה זמנית לשעת החירום שגם עליה יש לי מה להגיד ואני כבר אומר. זאת בקשה קבועה, כי להתאים מערכות וכל הדברים האלה שדיברו, וההכשרות, זה לא בשביל תקופה של חודשיים-שלושה. איך שהציגו את הדברים, הבקשה היא כאן כדי להישאר והיא לא לתקופת החירום.
אני אתחיל בהיבטים של תקופת החירום ובמענים שקיימים, ואני אעבור אחרי זה לבאופן הקבוע. עלתה טענה ואני אתחיל דווקא ממנה, שהגורמים מנסים לשים מקלות בגלגלים. קודם כל אם נלך אחורה לפני שנה וחצי, בכלל לא הייתה מכסה כזאת של מסחר וקמעונאות, של מסחר ושירותים של עובדים זרים. זה משהו חדש. אם כל הגורמים כאן היו רוצים לשים מקלות בגלגלים, לא הייתה מכסה לכל יתר המקצועות במסחר ושירותים שהיום כן יכולים להביא עובדים. אני מוחה ולא מקבלת את הטענה, וברור שבתוך כל ענף יש הגבלות מסוימות שכל גורם או רגולטור בשירות המדינה נותן עליהן את הדעת בהיבטים של המשרד שלו. כמו שבענף הבניין מגיעים עובדים רק לעבודות רטובות, זה בסדר שבתוך ענף מסחר וקמעונאות יהיו עובדים לתפקידים X ולא יהיו עובדים לתפקידים Y. זה בסדר וזה הגיוני ויש רציונל שעומד מאחורי הדברים, אז לבוא ולהגיד במחי יד שהכול נעשה כדי לא לשמוע את המשק או כדי לא לתת מענים, זה טענה בעיניי לא מוצדקת כלפינו כמשרד העבודה וגם לא כלפי שאר הגורמים והרגולטורים שנמצאים כאן בדיון ומתעסקים בתחום של עובדים זרים גם בשגרה וגם בחירום.
לגבי בקשה לתקופת החירום. בתקופת החירום נתן משרד העבודה מענה באפשרות לתוספת של שעות נוספות במשק, עד 14 שעות העסקה של עובדים. אם העובדים הזרים מהווים 25% מכלל העובדים בסופר, זאת אומרת שיש 75% עובדים ישראלים בסופר אצל המעסיקים האלה, אז אי אפשר להגיד שאין עובדים. מי שמקבל עובדים זרים, העובדים זרים מהווים 25% מכלל המועסקים שלו, כלומר יש 75% ישראלים לצידם של אותם 25% עובדים זרים. כרגע יש מענה שניתן למשק ל-14 שעות, ובהחלט אפשר להוסיף שעות לעובדים קיימים כדי למלא את המחסור הזמני. אני מדברת על מחסור זמני. נכון, זה לא דרך עבודה להעסיק עובדים 14 שעות, אבל אם מדובר בתקופה ספציפית של תקופת החירום, כרגע ניתן לה מענה באמצעות תוספת של שעות ואפשר להעסיק בשעות האלה. באופן כללי פתרון של עובדים זרים לתקופה זמנית הוא לא פתרון. עובדים זרים מגיעים לכאן לא לחודש, לא לחודשיים. מגיעים לכאן לתקופה ארוכה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
העובדים כבר נמצאים. זה רק לתקופת החירום, לנייד אותם.
<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>
לאורך כל התקופה אותם מעסיקים שביקשו עובדים זרים למרלו"ג, למחסנים, לסדרנים, לכל הדברים האלה. הציגו את הצורך הדחוף שיש להם באותן עבודות לעובדים זרים. הוצג לנו הצורך ועל בסיס זה אפשרנו תחומים מסוימים בענף המסחר ושירותים. אני קצת לא מבינה, אם העובדים האלה מיותרים בתור סדרנים ויכולים לשבת בקופה, אז אולי ניתנה לאותם מעסיקים מכסה גבוהה מידי. אם העובדים האלה נמצאים כרגע בעודף ואפשר לקחת אותם לתפקידים אחרים לעשות ולא באמת צריך אותם במחסנים, קצת לא מסתדר לי מבחינת הצורך שאותו הציגו המעסיקים. זה עוד דבר. דבר נוסף, היום כל סופר מתקדם עובר לקופות בשירות עצמי, לשקילת עגלות, לתשלומי אפליקציה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש כאלה. בכל זאת לא פונים לעמדות העצמאיות.
<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>
לצייר אותנו כמנותקים נראה לי קצת לא הגיוני כי גם אנחנו בסוף, בקצה, צרכנים. גם אני נמצאת בסופרים, גם אני יודעת מה קורה ואני גם רואה. כל סופר שאני נמצאת בו מצמצם את קווי הקופות הרגילות ועובר לשיטה של שירות עצמי. זה קל לו, זה נוח לו. זה אפילו יותר יעיל לו, אז לבוא ולהגיד שצריכים את השירות עצמי זה בסדר. יש קופות שירות עצמי. ידעתם שאתם הולכים כסופרים למגמה של שירות עצמי ללקוח, ואגב, גם אנשים מעדיפים את זה. זה הרבה יותר קצר. רובם הולכים לשירות הזה. אם אנחנו מדברים על חוויית לקוח בקצה, אז מי שבוחר לעבוד בקופה בשירות עצמי גם רוצה שיצליחו לתקשר איתו ולדבר איתו, אז נשים את זה רגע בצד. אני לא נכנסת לשיקולים של המעסיק, האם יהיו טעויות ומי יפתור אותן. אני מניחה שהסופרים יצליחו להתמודד, אבל אנחנו לא רואים איך הסיפור הזה שסופר שמשאיר שתי קופות מתוך 20 ועובר ל-18 עמדות שירות עצמי, בדיוק עכשיו עולה פה צורך נורא דחוף דווקא לתפקיד של קופאי.
הסיפור הזה של קופאים שלא הותר, הוא לא הותר מאז שנכנס ענף המסחר והשירותים ובכל אופן הגיעו אלינו תלונות. גם אנחנו ראינו וגם בוצעה אכיפה כלפי מעסיקים וסופרים ששמו כבר בתפקיד הקופה, אז בעינינו עכשיו הבעיה לבוא ולדבר בשעת החירום ולהגיד, אנחנו רוצים לשים עובדים זרים בקופה, זה בעצם ניסיון לנרמל תופעה שכבר נעשתה עכשיו ללא היתר, או כל הבקשות האלה לאי-אכיפה זה לנרמל תופעה שנעשתה פה בישראל בלי היתר, זאת אומרת בניגוד להיתר שמו בקופה כשהיה אסור לשים בקופה ועכשיו לבוא ולהגיד, הנה, שמנו בקופה אבל עכשיו גם נקבל לזה אישור והצדקה. כבר עשינו הפרה ועכשיו תאשרו לנו את ההפרה שביצענו. זה בנושא הזה. זה לצד מידעים, ואני אומרת מידעים בהיבט של שיח שמגיע אלינו למשרד אבל הוא עדיין עוד לא מגובש ומבוסס, אבל כבר אנחנו רואים ניצנים שלו, של סופרים גדולים שהודיעו שהם לא יתנו שעות נוספות לעובדי קופה כי יש תחליף. אפשר להעסיק עובדים זרים בקופה, אז למה שיתנו שעות נוספות? שעה נוספת עולה למעסיק הרבה יותר. זה דבר אחד.
אני יודעת על בני נוער בגילי 18 שהולכים לעבוד ונותנים להם משמרת או שתיים בשבוע ולא יותר, והם מוכנים לעבוד והם מוכנים לבצע את העבודות, זאת אומרת יש. לצד אותן אמירות של אין עובדים, גם יש אמירות ויש שמועות ויש מידעים על כאלה שמוכנים לתת את השירות הזה ולא לוקחים. בסוף ברור שמדובר פה בעסק שצריך להרוויח ועסק שחושב איך הוא יוכל להרוויח יותר בדבר הזה, אז יגידו שעובד זר הוא יותר יקר מעובד ישראלי. יש אגרה, יש מגורים, אבל גם עובד זר, הציגו את זה פה כולם, לא לוקח חופשות, לא לוקח מחלות, לא יושב במלחמה עם הילדים והוא נכון יותר, אז בהחלט עובד זר יכול כביכול להוות פה תחליף לעובד שלוקח חופשות, שלוקח מחלות ילד, שלא רוצה לעבוד בכל שעה. אי אפשר לא להתייחס לסוגיה הזאת כשאנחנו מדברים גם על זה. אנחנו חושבים שזה לא נכון לאפשר את הדבר הזה. אנחנו התנגדנו בזמנו ואנחנו חושבים ששעת חירום זה לא שעת חירום. זה אומר, תנו לנו ואז זה יהפוך להיות קבוע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אני אשמח להגיב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה, שרה.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אלף, נכון ש-75% מאותם מעסיקים מעסיקים עובדים ישראלים, אבל צריך לזכור שלשם זה התכנסנו, שעובדים ישראלים לא נמצאים עכשיו מסיבות כאלה ואחרות. לאור המצב הביטחוני הם נעדרים ממקומות העבודה. זה דבר אחד. לגבי בני נוער, עד כמה שידוע לי העסקה של בני נוער הרבה יותר זולה, אז אם חושבים שכל העניין פה זה רק מחיר, אני חושבת שרשתות השיווק יעדיפו להעסיק בני נוער ולא עובדים זרים שכביכול הם יותר יקרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בפועל מועסקים בני נוער?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
יש מקומות שמעסיקים בני נוער. צריך לזכור שבני נוער הם לא יכולים לעבוד בבקרים כשהם לומדים וכאלה דברים.
אני חייבת למחות על מה שנאמר כאן על הדחיקה של העובדים ישראלים ועל אי-התשלום לעובדים ישראלים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
על השעות הנוספות תגידי.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
חלק מהדברים שאני עושה במהלך העבודה שלי זה גם לבדוק את כמות העובדים הישראלים שנמצאת בכל זמן נתון באותן רשתות. אני חייבת להגיד שמהרגע שהכנסנו ואישרנו את העובדים האלה לאותה חברה או לכמה חברות, זה לא משנה מה, אנחנו רואים שיש עלייה בעובדים הישראלים, אז זה ממש לא דוחק את העובדים הישראלים. להיפך, זה פותח מקומות חדשים ומשרות חדשות לעובדים נוספים ישראלים, ואני מוחה על מה שנאמר כאן.
לגבי השעות גם לא. הרבה יותר גמיש וקל למעסיק להעסיק עובד ישראלי מעובד זר, אז גם על זה אני מבקשת למחות ואני לא מקבלת את זה. אני חושבת שכן אפשר לאפשר את העבודה הזו. עכשיו אנחנו מדברים פה על שעת חירום. הנושא שאביבית הזכירה על המערכות המחשוביות, זה אנחנו מדברים ברמה הכללית. במידה ובאמת זה יכנס כמקצוע מן המניין, תצטרך ותידרש לעשות התאמה לזה מבחינת המעסיקים. כאן אנחנו מבקשים את הנושא של העסקה הנקודתית בשעת חירום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה.
מאיר דוד.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
תודה רבה, גבירתי יושבת-הראש. בהמשך למה ששרה אמרה על המחאות של פגיעה בישראלים, אז בואי תחליפי אותי פה בבקשה ותטפלי בתלונות שאני מקבל מהעובדות שאומרות שכרגע אין להן עבודה, אז הן גם לא יקבלו חל"ת כי צמצמו להן למשמרת אחת בשבוע. אי אפשר להוציא אותן לחל"ת כי הן עובדות, אז לבוא ולהגיד שאת מוחה זה בסדר, אבל אתם לא רואים את התלונות ואתם לא רואים את הפניות ואתם לא רואים את הטלפונים שאנחנו מקבלים ממוקד חירום גם מאותן עובדות ועובדים שאומרים, מה נעשה עכשיו כשרוצים לקחת לנו את העבודה? לבוא ולהגיד אנחנו מוחים, אין פגיעה, זה לא נכון. יש פגיעה לא פשוטה ולא מעטה. ברגע שתיגמר המלחמה הפגיעה תהיה עוד יותר קשה כי כבר התרגלנו לעובדים הזרים בקופות, אז העובדים האלה, גם המעט שיש יצאו.
מיום ליום שמכניסים עוד מקצוע ועוד תפקיד של עובדים זרים, זה מוציא החוצה כבר מה שנשאר. כבר לא יישאר בכלל עובדים ישראלים שיעבדו במקומות שאפשר. בואו תסתכלו על הפרופיל שלהם. לא מדובר פה על עובדים בעלי השכלה גבוהה. לא מדובר פה על אנשים הייטקיסטים. מדובר פה על לא מעט צעירים. מדובר פה על עובדים מבוגרים, על עובדים שמשלימים הכנסה. לבוא ולהגיד שאין פגיעה זה פשוט להתעלם מהכול, אז אני מטפל בתלונות, שרה. את יכולה למחות כמה שאת רוצה, אבל עדיין מגיעים אלינו טלפונים ואני מפעיל מוקד חירום פה במשרד ואני מקבל עשרות טלפונים ביום מעובדים שמתלוננים על פגיעות בשכר שלהם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מאיר דוד, כל התלונות שאתה מקבל אותן, למה לא תעביר למשרד הכלכלה שהוא יהיה בעניינים?
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
משרד הכלכלה הוא לא הרגולטור, עם כל הכבוד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
העתק מהתלונות. אם אתה אומר שיש תלונות, היא תשמח ללמוד מהתלונות.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
עם משרד הכלכלה אני דיברתי והעברתי להם מקרים שכבר קרו גם בתעשייה. אני עם משרד הכלכלה דיברתי עוד מהיום הראשון שהגעתי לאחד העסקים הגדולים שנמצאים פה בזום, אני לא אגיד את השם. ראיתי שאחרי שלושה ימים שהעובדת הייתה בארץ, היא כבר הייתה בקופה, ואז באים ומספרים לי שהיא כבר למדה חצי שנה את העבודה, אבל לא, כי אני נתקלתי בה בקופה אחרי שלושה ימים שהיא בארץ, אז מספרים סיפורים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אולי יש מקרה ספציפי. אני בעד לשתף את משרד הכלכלה.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
משרד הכלכלה שותף מהתחלה. דיברתי איתם. תעיד שרה כמה פעמים פניתי אליה בנושא הזה. גם בנושא תעשייה, אבל תלונות פרטניות אני לא אעביר למשרד הכלכלה. זה חסוי. גם עובד לא מוכן שנחשוף אותו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא לחשוף אותו אבל שידע מהתלונה.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
יודעים מזה. רק אתמול דיברתי עם עובדת שצמצמו לה מארבע משמרות בשבוע למשמרת אחת בשבוע, אז אנחנו מקבלים את כל התלונות. בשביל זה אנחנו פה, בשביל לתת לכם את כל התמונה. זאת הסיבה העיקרית להתנגדות שלנו. חבר'ה, אין יותר קבוע מזמני. אין דבר כזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם עובדים זרים שמניידים אותם לקופה באופן זמני. הם כבר נמצאים בסופר.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
במקום לנייד לקופה, קחו את אותה בחורה שעבדה ארבע משמרות בשבוע או חמש משמרות והורידו לה למשמרת או שתיים. תחזירו אותה לארבע וחמש משמרות. אתם לא רואים את הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל כמה היא יכולה לעבוד ביום? זה לא אנושי. 24/7 היא תעבוד?
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
לא דיברתי שתעבוד יותר מהמשמרת שלה, יותר ממה שמותר. גם עובד זר לא צריך לעבוד יותר ממה שמותר לו. זה שהוא רוצה לעבוד, זה שמתירים לו לעבוד זה גם לא צריך. חבר'ה, זאת הסיבה להתנגדות שלנו. אנחנו נמשיך להתנגד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר. יש לך גם אפשרות להתנגד בוועדת המנכ"לים שתתקיים ביום רביעי.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
ההחלטה בסוף היא של רשות האוכלוסין. הם יקבלו את ההחלטה. אנחנו את העמדות שלנו אמרנו ונמשיך להגיד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, בסדר.
אורי יצחקי, בבקשה.
<< אורח >> אורי יצחקי: << אורח >>
היי, שלום לכולם, אני אגיד כמה הערות לגבי ועדת המנכ"לים. ועדת המנכ"לים שמתכנסת ברביעי לא צפויה, אלא אם כן לא יהיה שינוי, לדון בנושא של הקופאיות כי ההחלטה היא לא בסמכות של ועדת המנכ"לים. הוועדה יכולה לדון בזה לבקשת משרד הכלכלה אם יעלה צורך, אבל בסוף הסמכות היא סמכות של רשות האוכלוסין.
אני כן אגיד שמעבר לזה צריך להבדיל כאן כמו שאביבית אמרה, בין שגרה לבין חירום. אם מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים יראו לנכון לאשר אישור זמני, זה משהו אחד, ואם מדובר כאן על מקרה שהוא בקשה קבועה, זה אירוע אחר והוא לא יעלה לדיון ביום רביעי כי אנחנו מתעסקים כרגע רק בנושא החירום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה עובדים חיוניים למשק. זה כבר לפני הרבה זמן הוגש אליכם לדיון. הרבה זמן זה תקוע אצלכם. זה מה שאומרים, לא?
<< אורח >> אורי יצחקי: << אורח >>
זה לא הוגש לפני המלחמה על ידי משרד הכלכלה. הבקשה שאנחנו קיבלנו מארגונים הייתה ממש יום לפני שפרצה המלחמה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כבר שלושה שבועות מאז שפרצה המלחמה.
<< אורח >> אורי יצחקי: << אורח >>
נכון, אבל הבקשה מהארגונים היא לא הייתה רלוונטית לנושא החירום. היא הייתה בקשה כללית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אין סיכוי שזה יעלה ליום ראשון?
<< אורח >> אורי יצחקי: << אורח >>
אם משרד הכלכלה יראה לנכון להעלות את זה, אני אדבר על זה עם שרה באופן פרטי ואנחנו נבחן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה העמדה שלכם?
<< אורח >> שרון אמיר: << אורח >>
ראש המינהל שלנו יתייעץ עם המשרדים הרלוונטיים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי זה ראש המינהל, נקש?
<< אורח >> שרון אמיר: << אורח >>
נקש. יתייעץ עם המשרדים הרלוונטיים, ישמע את הכול, יעשה שקלול, יפנה למנכ"ל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מתי יהיה דיון אצלכם?
<< אורח >> שרון אמיר: << אורח >>
אם זה יעלה בוועדת מנכ"לים, הוא יעשה לדעתי ביום-יומיים הקרובים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יום רביעי זה לא יעלה. אתם לא יכולים לקיים אצלכם דיון עם הגורמים כדי לגבש עמדה?
<< אורח >> שרון אמיר: << אורח >>
תהיה עמדה בימים הקרובים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יפה.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
שוב אני אזכיר שממש איך שפרצה המלחמה, המנכ"ל שלנו הוציא מכתב למנכ"ל משרד העבודה ולממלא מקום מנכ"ל רשות האוכלוסין לגבי העניין הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> שרון אמיר: << אורח >>
אני מניחה שתתגבש עמדה ביום-יומיים הקרובים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גם תשובה שלילית זו תשובה.
תאיר פרי, משרד המשפטים. אנחנו נשמח לקבל את העמדה שלכם.
<< אורח >> תאיר פרי: << אורח >>
בוקר טוב, קודם כל אני אצטרף לדברים שנאמרו על ידי אורי. הישיבה ביום רביעי של ועדת המנכ"לים היא רק לגבי הבאה פרטית. לא קיבלנו שום פנייה פורמלית בנושא הזה, לכן אני אדגיש שברגע שנקבל איזו שהיא עמדה או איזה שהוא מידע ונתונים שיונחו לפנינו, נוכל לגבש עמדה הרבה יותר סדורה וקוהרנטית, אני אקרא לזה ככה.
מכל מקום אני אגיד שכל מה שאמרו כרגע החברים בוועדה, נשמע שצריך באמת להבין את הצורך לבחון חלופות גם כדי למזער את הפגיעה של התעסוקה של הישראלים שעובדים כרגע בקופות, וגם לאור ההתנגדות של גורמי המקצוע במיוחד מה שמשרד העבודה אמרו, נראה שיש איזה שהם קשיים שכן עולים בהקשר הזה. גם נציין שאין הסדרה של האופן שמגייסים את העובדים בענף. זה כרגע מה שאנחנו מוסיפים בנושא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה.
אלישע, אם יש לך מה להוסיף?
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
אני אשמח שטיראן ששון ידבר, סמנכ"ל כלכלה ורגולציה אצלנו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, בסדר.
טיראן, בבקשה.
<< אורח >> טיראן ששון: << אורח >>
שלום, קודם כל סליחה שלא הייתי מהתחלה. הייתי באיזה דיון על מתווה הפיצויים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לפרוטוקול, תציג את עצמך ותפקיד.
<< אורח >> טיראן ששון: << אורח >>
טיראן ששון, סמנכ"ל כלכלה ורגולציה באיגוד לשכות המסחר. תיראו, בסוף השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצנו בתוך הדיון הזה, היא לא כל מה שנאמר פה על ידי משרדי הממשלה למעט משרד הכלכלה. הבקשה שכרגע משרד הכלכלה הניח היא להעסיק קופאיות בתקופת החירום. עלו פה לדעתי חמש רשתות. כל אחד מהם דיבר על הצורך המטורף שיש לו, על האמירה שהוא לא פותח קופות, על האמירה שמי שנפגע מזה בסוף זה לא הסופר, זה הצרכן. הצרכן שממתין בקופות, הצרכן שעכשיו משאיר עגלות ריקות, דיברו, העסק שלא פותח קופות. זה לא פגיעה באף אחד אחר חוץ מהצרכן. כמובן גם בעסק אבל הצרכן הוא הנפגע העיקרי.
מגיע לפה משרד העבודה ואומר דברים בעיניי מקוממים לא בגלל שהם לא זכאים להחזיק בדעתם, שזה יהפוך להיות קבוע, אלא כי זה לא קשור לבקשה. בסוף לא יכולה להיות דחיקה של עובדים ישראלים אם אנחנו מדברים על היתר זמני. הרי אף אחד לא יפטר עובדת כי נתנו לו היתר לשלושה חודשים לשים עובד בקופה, וזה המצב. זאת הבקשה, חברים. נכון במאה אחוז שגם בזמן שגרה יש מחסור אדיר בקופאיות. אף אחד לא מתכחש לזה. התלונות הגיעו בעניין הזה כבר חודשים אחורה, אבל במצב החירום המחסור מחריף שבעתיים.
האמירה פה של משרד העבודה שאומר, אם יש לכם זמן לנייד את העובדים הזרים, הם כנראה לא חשובים במקום אחר, היא אמירה מקוממת. אתם יודעים עם מה מתמודדת רשת בזמן חירום? אתם מבינים שהלקוחות גדלים אבל העובדים קטנים? זה המצב כרגע שנמצאים בו הרשתות ואתם מדברים איתי על אם אתה מנייד את העובד הזר, כנראה הוא לא רלוונטי בתפקיד שלו? כרגע יש מחסור. תביאו לרשתות 2,000, 5,000 עובדים ישראלים ותיראו איזה יופי הם מצליחים להעסיק קופאי. אומרים לכם משרדים פה, משרה פנויה מחזיקה חודשים בלי מענה, אז אתם אומרים לי עכשיו, תעסיקו? זה לא הסיטואציה.
כרגע בזמן חירום יש בקשה שלא יכולה לפגוע בעובדים ישראלים. אין לה קשר בכלל לדברים שנאמרו על ידי משרד החוץ לגבי השגרירות ופגיעה בעובדים. גם בסופרים העובדים עושים עבודות הרבה יותר קשות, ואתם מדברים איתי על פתרונות כשסמנכ"ל משאבי אנוש אומר לכם, אני מגיע ועובד בקופות, אז אתם מדברים איתי על זה שאולי אין מחסור? הוא היה עובד בקופה אם לא היה מחסור? סמנכ"לים היו עובדים בקופות אם לא היה מחסור? תאמינו לי, גם הם מעדיפים לעשות דברים אחרים, אז בלי הניתוק המוחלט הזה מהמצב.
נכון, יהיה דיון אולי בוועדת מנכ"לים, אבל חשובה פה מאוד הקריאה של הוועדה להגיד שיש פה צורך כרגע לתקופת החירום לחודשים הקרובים, צורך זמני בעובדים זרים כקופאים ללא קשר למה היה לפני. היה לפני דברים? תחקרו, תעשו מה שאתם רוצים. עכשיו לתקופת החירום שיהיה היתר זמני לעובדים זרים כקופאים. זה לא שאלה עכשיו של קבוע וזמני אלא שאלה של צורך של משק שקורס כרגע, שאין לו כוח אדם בקופות, אז בבקשה, אני באמת קורא לוועדה שזאת תהיה ההחלטה שתצא מפה, כי באמת הסיטואציה הנוכחית היא בלתי אפשרית, ואני מבקש ממשרדי הממשלה, גם משרד המשפטים שאמר שצריך לנקוט. אין תגובה לעניין. כרגע אין שום יכולת לדחוק עובדים ישראלים, אז אני באמת מבקש שזאת תהיה האמירה שתצא מהוועדה, כי זה מאוד חשוב גם לשיח הציבורי בנושא וגם לשיח הממשלתי בנושא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה.
יונתן פרימו, הלשכה המרכזית לעובדים זרים, בבקשה.
<< אורח >> יונתן פרימו: << אורח >>
שלום לכולם ותודה על הדיון. האמת שטיראן עלה בנקודה מצוינת. טיראן זיקק את הדברים, אני חושב בדיוק כמו שהם, לכן אני לא אלאה אותנו בזמנים. נעשה רגע דריל-דאון למציאות. שמעתי פה כמה אמירות שהזיזו אותי מהכיסא. עלו פה מיטב האנשים הבכירים ביותר ברשתות השיווק שכרגע מנהלות את כל העניין של המשק הקמעונאי, וזעקו את שכואב להם מכל מיני סיבות. יצא לי ללוות חלק מהם גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית.
אני לא מצליח להבין את הנקודה הזאת. אני לא יודע אם אנשים פה בכלל מבינים מה זה להביא עובד זר לארץ. זה כאב ראש נוראי. אם היה להם פה תחלופה מקומית אני חושב שהם היו עושים את זה, אז קודם כל בואו נשים את הדברים כמו שהם. חשוב שנשמע את זה גם ברמה הציונית. אם אנחנו כבר מדברים פה בנושאים ממשלתיים, יש פה אנשים שחשוב להם שהמשק הזה יעבוד. זה לא בהכרח מחליף עובד ישראלי. זה משלים עובד ישראלי. חלק מהעסקים לא היו מצליחים לקום אם לא היה עובד זר. לא היה מי שינהל את העסק כי לא היה עסק אם לא אותו עובד זר, ובטח ובטח שאנחנו מדברים פה על כל מיני רשתות שיווק הרבה יותר גדולות שהן עמוד התווך כרגע של הכלכלה הישראלית.
אני מבקש מכם בוועדה, שימו לב למה שעולה מהשטח. אני חושב שהשטח מייצג את התמונה הכי אמיתית, אנשים שהם שולטים בנתונים, יודעים בדיוק מה חסר ואין להם שום אינטרס אחר לבוא ולהגיד פה דברים על פי נוחות, כי לא נשמע שנוח להם בכלל. מי שמסתובב בסופרים, הרבה פה דיברו, בסדר, אז חוק המספרים הגדולים. אתם לא יכולים לדעת, בהינתן זה שבאתם ופגשתם איזה שהוא עובד ספציפי או ראיתם איזו שהיא קופאית ספציפית, על מה קורה מאחורי השטח. מנהלים פה אימפריות שלמות שדורשות עבודה מטורפת מאחורי הקלעים, אז בבקשה בואו לא נחליט עבורם מה נכון להם ומה לא נכון להם, ובטח שמדובר בהכשרה. כל הנושא של הכשרה בעיניי לא צריך להגיע לוועדה. זה משהו שצריך להשאיר אותו לרשתות הקמעונאיות. הן יודעות לטפל בזה. הן כבר עושות את זה בצורה פנומנלית, כל אחת בדרכה שלה. תנו להם את הקרדיט על זה ותשאירו להם את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב, רק תנו להם את הכוח להפעיל את המשק בחזרה. זה הכול. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את רוצה להגיב?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
כן, אני רק אסכם. אמרנו הכול אבל אני רק אענה למשרד העבודה לגבי הקופות העצמאיות. צריך לזכור שזה לא מתאים לכולם. סתם נקודה למחשבה – יכול להיות שקיצצו משמרות כמו שאתם אומרים, לקופאיות ישראליות בגלל שהכניסו את עמדות הקופה העצמאיות האלה. זה לא קשור לעובדים הזרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני גם חושבת כמוך. תודה. אני מסכמת.
1. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד העבודה לדון בנושא בדחיפות ולהתחשב בכל הנאמר היום בכלל הצדדים, גם במצוקת המחסור ברשתות השיווק בידיים עובדות, בתפקידי קופה במיוחד בימים אלו של מבצע שאגת הארי ובתקופת הרמדאן, ולהבנת הצורך הדחוף. מנגד, התנגדות משרד העבודה וסוגיות שהעלו משרד החוץ.
2. הוועדה מבקשת התייחסות ממשרד העבודה ומרשות האוכלוסין בנושא עד ליום חמישי הקרוב, 26 במרץ 2026.
3. הוועדה בדעה כי יש לאפשר את העסקת העובדים הזרים בזמן תקופת שאגת הארי ובתקופת הרמדאן בתפקידי קופה, ומבקשת מרשות האוכלוסין לאפשר באופן זמני את הבקשה שהוגשה לוועדה, בציון תאריך לסיום ההרשאה.
תודה, אני נועלת את הוועדה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:39. << סיום >>