פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 223 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, ו' בניסן התשפ"ו (24 במרץ 2026), שעה 12:05 סדר היום: << נושא >> מצב המרחבים המוגנים בדרום תל אביב המשמשים את תושבי השכונות, המסתננים, מבקשי המקלט והעובדים הזרים – עומס, תנאי תברואה, נגישות ובטיחות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר משתתפים באמצעים מקוונים: סא"ל רסאן טריף – רע"ן הנדסה, פיקוד העורף, צה"ל סנ"צ גליל עמאשה – מפקד תחנת שרת, משטרת ישראל שי גטניו – מנהל מחלקת מיגון, עיריית תל אביב-יפו שולה קשת – חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, מנכ"לית, אחותי - למען נשים בישראל מיכל שוורץ אלינב – חברת ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין סא"ל במיל' חגי קורח – מזכ"ל, המטה למיגון העורף שפי פז – פעילה חברתית, החזית לשחרור דרום תל אביב דבי רפאל – תושבת דרום תל אביב, נציגי תושבי דרום תל אביב יהודה שחר – פעיל שכונה, נציגי תושבי דרום תל אביב עמליה עוזר – סמנכ"לית, עמותת עוטף תחנה מרכזית שרון הראל – מנהלת קשרי חוץ, נציבות האו"ם לפליטים מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מצב המרחבים המוגנים בדרום תל אביב המשמשים את תושבי השכונות, המסתננים, מבקשי המקלט והעובדים הזרים – עומס, תנאי תברואה, נגישות ובטיחות << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב לכולם, שלום לכל המשתתפים בזום, פרונטלית. היום יום שלישי בשבוע, ו' בניסן תשפ"ו, 24 במרץ 2026, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא מצב המרחבים המוגנים בדרום תל אביב המשמשים את תושבי השכונות, המסתננים ומבקשי המקלט והעובדים הזרים. נתמקד בהיבטים של עומס, תנאי תברואה, נגישות ובטיחות. הבעיות במקלטי דרום תל אביב הובאו לידיעתי עוד בימי מבצע עם כלביא. קיבלנו סיפורים ותמונות על מקרים שבהם תושבים משכונות בדרום תל אביב, לרבות קשישים, נשים וילדים, נותרו מחוץ למקלטים בזמן אזעקות, מבלי יכולת להיכנס ולהתמגן בשל תפוסה מלאה של המקלטים, בין היתר בשל העובדה שבדרום תל אביב חיים בנוסף לתושבי השכונות גם מסתננים ומבקשי מקלט ועובדים זרים חוקיים ולא חוקיים בריכוז גבוה, כאשר העובדים הזרים הלא-חוקיים לא רשומים ברשימות התושבים של עיריית תל אביב, דבר הגורם לתפוסה גבוהה מאוד של המקלטים. במכתבי לראש עיריית תל אביב בתקופת עם כלביא ציינתי כי החובה שלנו היא להבטיח את שלומם וביטחונם של כולם, ובפרט של האוכלוסיות החלשות. סעיף 15ו' בחוק ההתגוננות האזרחית מחייב לאפשר לכל אדם להיכנס למקלט ציבורי בשעת התקפה, אך לא להשתלט עליו ולהתגורר בו במשך ימים. ודאי שצריך לטפל במצב של צפיפות מסכנת חיים במרחב הציבורי המוגן. ראינו סרטונים של עשרות אנשים שמצטופפים בתוך מקלט אחד, ושדלת המקלט פתוחה ויש עוד אנשים בחוץ שלא יכולים להיכנס כי אין מקום. במקרה כזה, גם אלו שנמצאים בתוך המקלט וגם אלו שבחוץ לא מוגנים. אנו רוצים להבהיר שכל אדם זכאי להיכנס למקלט בעת ההתקפה, מניעת כניסה למקלט בזמן התקפה לפי החוק היא עבירה פלילית. להבנתי, גם בימים אלו של מבצע שאגת הארי היו אירועים של ויכוחים וסכסוכים במקלטים, אירועי אלימות, ריסוסי גרפיטי על קירות המקלטים וכולי. נבקש לשמוע מהמשטרה על הטיפול בתלונות אלו. נבקש לשמוע את התייחסות עיריית תל אביב על התלונות לגבי הלכלוך, המצב התברואתי במקלטים, הנגישות למקלטים, העומסים, מהם הפתרונות שנתנה העירייה מאז עם כלביא, ולבקשת הוועדה מהדיון שקיימנו בנושא, האם ננקטים צעדים מצד העירייה לוויסות וניהול הכניסה למקלטים הקיימים כדי למנוע עומס שמותיר אנשים ללא מענה? בנוסף, אבקש לשמוע מנציגי העירייה על המקלט האטומי שנבנה במעמקי התחנה המרכזית בתל אביב ועל הפעולות שהם ביצעו ומבצעים באופן שוטף כדי להבטיח שכל המקלטים הקיימים אכן תקינים ושמישים. האם עיריית תל אביב מודעת לעובדה שיש בישראל כ-39,000 עובדים זרים לא חוקיים שחלק גדול מהם גרים בדירות שכורות בדרום תל אביב ומשתמשים אף הם במקלטים הקיימים? נתחיל עם שפי פז מהחזית לשחרור דרום תל אביב ותושבת דרום תל אביב. תתמקדי במיוחד במצוקה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני אתמקד. קודם כול, רציתי להגיד תודה, משום שזה לא מובן מאליו. רק הלילה אני ראיתי כתבה שעשה ערוץ 11 שלפיה אין בכלל יהודים בדרום תל אביב, כי תושבי דרום תל אביב מבחינתם הם רק הזרים. קודם כול באמת תודה שאתם מתייחסים, אני מכבדת את זה ומוקירה את זה. אני רוצה להגיד משפט אחד ואחריו אני אמשיך, ואולי אני גם אסיים איתו. מדינה עם מקלטים לא יכולה להיות ארץ מקלט. אני חושבת שזה צריך להיות מובן מאליו, חד משמעי, וצריך למצוא לזה פתרונות. דיברנו על זה בפעם הקודמת, אנחנו נדבר על זה שוב הפעם, ולדבר הזה צריך למצוא פתרונות. המצב, לא רק שלא השתפר מהפעם שעברה, מעם כלביא, המצב החמיר, כי במהלך החודשים האלה נכנסו לפה עוד עשרות אלפי עובדים ברישיון. הוועדה הזאת יודעת, היא מכירה, אתם מתעסקים בזה, המדינה מביאה עכשיו המון עובדים זרים ברישיון לארץ, חלק גדול מהם באים לגור בדרום תל אביב, ואז נוצר לנו מצב שאנחנו רואים שיש התרעות, אנשים יורדים למקלטים, ואין מקום. זה לא שאין מספיק מקלטים, יש מספיק מקלטים לתושבים, אין מספיק מקלטים לכל התוספת. לקחו בחשבון שעל כל תושב ישראלי, אזרח שגר בדרום תל אביב, יש עוד בין שלושה לחמישה זרים. הם לא נלקחים בחשבון בעירייה, ואם כן, אנחנו תכף נדבר על התחנה המרכזית, כי זה לא פתרון. בקיצור, אנחנו יורדים למקלטים, ואנשים חוזרים ומספרים לי: באנו, ירדנו, ראינו מה קורה, חזרנו הביתה, הפסקנו ללכת. כי אתה לא יכול, כי אי אפשר לבקש מאישה בת 60 או 70 או 80 לרוץ למקלט ולהתחרות באנשים בני 30-20, גברים צעירים חזקים שנדחפים ונדחקים לפניה, זה בלתי אפשרי. כבר נגיד שירדנו לתוך המקלטים, הצפיפות מטורפת, ואני הבאתי סרטונים, אני ניסיתי להעלות פה סרטונים, אני לא יודעת למה סירבתם להעלות אותם. הצפיפות מטורפת, הדוחק מטורף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעלה סרטון, אישרו לנו. << אורח >> שפי פז: << אורח >> תודה. הסירחון נוראי, ואי אפשר להראות אותו בסרטונים, השירותים על הפנים, ביובים זורמים, יש המון המון ונדליזם בתוך המקלטים. מפרקים מנורות, מפרקים מזגנים, מפרקים כל מה שאפשר. אני יודעת שבבית דוהל למשל הילדים שם הסתובבו כל הזמן במקלט ומפרקים כל מה שרק אפשר, עושים גרפיטי במקלטים, כמו שאמרתם. קחו בחשבון שחוץ ממסתננים ומהגרים חוקיים ומהגרים לא חוקיים ועובדים זרים והכול יש נרקומנים והומלסים בדרום תל אביב. אתמול קיבלתי תמונות ממקלט בגינת לווינסקי, הוא לא מתפקד, הוא פתוח, הוא משמש כמקלט לנרקומנים בלבד. אני שומעת סיפורים גם מפלורנטין, שזה כאילו האזור הפחות נוראי של דרום תל אביב, שאי אפשר להיכנס למקלטים בגלל הריח של הקיא והצואה של ההומלסים. יש לנו פה בעיות מכל הכיוונים, אוקיי? אני שמעתי סיפורים על דקירות במקלטים, של נרקומנים. יש גם עניין אחר. יש מקלטים שהופכים לשמרטפיות. כלומר, האימהות, בעיקר האפריקאיות, מביאות את הילדים בבוקר למקלט, נשארת שם אימא אחת, השאר הולכות לעבוד, הילדים נשארים במקלט. משעמם להם, הם יוצאים, זה בעיקר במקומות כמו גני ילדים ומרכזים קהילתיים, יוצאים לעשות ונדליזם ולהשתולל. אני רוצה להגיד כמה מילים על המקלט בתחנה המרכזית. המקלט האטומי בתחנה המרכזית באמת שופץ, שמו שם דשא, שמו שם אוהלים, מביאים לשם אוכל. הוא לא משמש את האזרחים של המדינה. אף אימא משכונת שפירא לא תרוץ לשם כשיש התרעה כי זה רחוק מדי ומסוכן מדי. אף אימא, ויש לי פה, עוד מעט תדברו גם עם אחת האימהות פה מהשכונה, לא תישן במקלט שיש בו אריתריאים, סודנים, זרים נוספים ונרקומנים. ויש סיפורים גם, ואולי באמת יספרו פה, כי אני רואה שהם מבית אחותי, הם מחכים פה בתור, יש גם סיפורים על שודים ועל גנבות ועל תקיפות במקלט הזה. אל תצפו מאף אישה, בואו נגיד את זה הכי בוטה, מאף אישה יהודייה משכונת שפירא או מנווה שאנן, לא שיש שם יהודים, שירדו למקלטים האלה, אין מצב, אין מצב. וככה שמה שקורה זה, ומי שראה את הכתבות והסרטונים מהמקלט בתחנה המרכזית רואה יופי של מקלט, מעט מאוד אנשים, בעיקר בייביסיטר לילדים, בעיקר פיליפיניות, קצת אריתריאים, וזה הסיפור. ובשעות היום, אם יש אזעקה, מי שבאזור יורד, אבל מי שישן שם אלה לא תושבי שפירא ואלה לא תושבים ישראלים, תשכחו מזה. אנשים צריכים מקלט ליד הבית והם צריכים שהוא יהיה נגיש, והם צריכים שאם הם בני 70 או 80 או נכים או קשה להם לגשת, הם גם יוכלו לרדת. אגב, נסיים בזה, אתמול בלילה ב-1:00 התרעה. המקלט לא נפתח, המקלט סגור, אנשים עומדים מחוץ למקלט ברחוב בלבן, מחכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה ממש מחדל. << אורח >> שפי פז: << אורח >> מחכים למשיח. אמרו לנו אחר כך שאם הייתה אזעקה, כי לא הייתה אזעקה בסוף, זה היה נפתח אוטומטית. מה קרה שם? כנראה שהומלסים נעלו את זה מבפנים. הנה, זה הסיפור שיש לי להגיד לכם. תכף יענו לכם. צפיפות נוראית, דוחק נוראי, חוסר פרופורציות במספר האנשים שזקוקים למקלטים. אני מדברת על שכונות שאין בהן כמעט ממ"דים ומקלטים פרטיים, הם צריכים את המקלטים הציבוריים. רחוב אצ"ל, למשל, שכונת התקווה, לכל אורכו יש מקלט ציבורי. אני לא יודעת למה אף כתב, אף ערוץ תקשורת עוד לא בא לצלם מה קורה שם. לא את הצפיפות, לא את הדוחק, לא את ההזנחה, לא את ההפקרה, לא את הביובים הפתוחים, לא את ערמות הצואה שיש בכל מיני מקומות, לא את המזגנים התלושים. אף אחד לא בא לצלם את זה, זה לא מעניין אף אחד. שוב, תודה שאתם כן מתעניינים, ואני אתן לעוד אנשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נעלה את הסרטון שלך כעת, אנחנו נצפה בו. (מוקרן סרטון) נעבור לדוברת הבאה, דבי רפאל, תושבת דרום תל אביב. << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> שלום. קודם כול, תודה על זכות הדיבור. שמי דבי, אני גרה בשכונת שפירא כ-30 שנה כבר, אני אימא לשלושה ילדים. אני רוצה לדבר על המקום האישי שלי, מה שאני חווה כשאני יוצאת למקלטים פה, סמוכים לבית שלי. קודם כול, יש פה כנופיה שנקראת SSQ, כנופיית הקפוצ'ונים, מסתננים, שגם חוסמים לתושבים פה להיכנס, זה גם הופך לריב ואז הם בורחים, וזו ממש בעיה. חוץ מזה, כשיורדים למקלט, יש כבר בפנים נרקומנים שכבר מזריקים, הפכו את המקלטים לבית שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באיזה רחוב את מדברת? << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> אני מדברת על בלבן ושיפר, שני המקלטים הקרובים בקרבתנו. בבלבן במיוחד הפכו את זה לסוג של בית, נרקומנים קבוע מזריקים שם, וגם לא מעט פעמים יורדים ורואים בלתי חוקיים, מסתננים, מה שתקראו להם, זרים, מאוננים שם בתוך המקלטים, ואף אחד לא רוצה להיכנס למצב כזה, בטוח בטוח לא אישה, לא מבוגרי השכונה. השכנה שלי בת 70 ומעלה, היא מעדיפה להישאר בתוך הבית, יקרה מה שיקרה, והיא לא תצא למקלטים האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קרה מאז עם כלביא למלחמה של היום? הטווח הזה לא שופר? יותר גרוע? << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> לא שופר, יותר גרוע. הוונדליזם על הקירות, ההרס לרכוש, זה רכוש עיריית תל אביב, ההרס של הרכוש, שוברים כיסאות, עושים טרור, שופכים שם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הגשתם תלונה? אתם בקשר עם המשטרה? << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> ברור, אנחנו בקשר עם סל"ע. אבל אני אישית חושבת שזו סכנת חיים להיכנס לשם או לנסות להיכנס לשם, וגם כשנכנסים, עמוס, דחוס, אי אפשר להיות שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לשני המקלטים שציינת. << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> שני המקלטים. וכבר נמצאים שם אנשים, הם גם נועלים, הם לא נותנים להיכנס. מאות אנשים יכולים לעמוד בחוץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מי האוכלוסייה שנמצאת שם? אריתריאים? סודנים? דרי רחוב? << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> אריתריאים, סודנים, הצטרפו סרי לנקים, הודים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלה לא חוקיים? גם וגם? ונרקומנים גם מגיעים לשם? << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> נרקומנים בשפע שמה למטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ודרי הרחוב גם נכנסים לשם? << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> כן. יש שם מזרנים קבועים ולכלוך, כל הזמן הם צריכים לנקות, ומשתדלים, אני רואה שכן משתדלים איכשהו שנוכל להיכנס, אבל הבעיה שחוסמים לנו את הכניסה. ואני לא אתן לבת שלי בת ה-14 לרדת למקלט לראות שמישהו מאונן שם בצד. באמת, אני מרגישה אפליה כלפיי כאישה יהודייה תושבת השכונה. עליתי מארצות הברית לגור במקום, ארץ חלב ודבש, וקיבלנו חלב חמוץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה שנים את גרה באזור הזה? << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> 30 שנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולא לקחתם יוזמה של כל הדיירים להקים איזה טור של ממ"דים? << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> איזה ממ"דים? מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את גרה בבנייה רוויה או בדירת קרקע? את גרה שם, יש לך בית. << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> נכון, דירת קרקע, כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל לא לקחתם יוזמה להתארגן ולהקים ממ"דים, לבנות ממ"ד אישי? אני אומרת כי נניח אני מכירה הרבה אזורים בערים שגרים באזורי קרקע והם לקחו יוזמה עם השכנים והתארגנו וכל בית הקים ממ"ד. << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> אבל למה לעשות את זה אם כבר יש לנו מקלטים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן זה מהמקלט אלייך הביתה? כמה במרחק הליכה? << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> שתי דקות. ויש תושבים פה שזה 30 שניות, למה לא להשתמש במקלט? למה אנחנו לא יכולים להשתמש במקלט? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני אומרת, חשבתי שיש גם את האפשרות של הבית הפרטי, הממ"ד הפרטי שעומד לרשותכם. לא, כי את ציינת את הבת שלך, אני במקומך גם לא הייתי שולחת את הבת שלי בת ה-14 וממש פה את מסכנת אותה. << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את חושפת אותה לאנשים האלה ורואים לטווח ארוך. << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> אני שומעת מה את אומרת על הממ"דים, אבל אני הייתי רוצה באמת שיהיה פה איזה שומר קבוע, מישהו שיעשה פה סדר, כי אני אומרת לכם, אלה לא רק מסתננים, זו לא הבעיה. הכנופיות האלה הם מחבלים לעתיד פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה את אומרת? לא לתת להם להיכנס יחד איתכם, לתת להם מיגוניות בנפרד ולאפשר להם? << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הפתרון הכי טוב. << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> לצערי כן. כי אני מרגישה גזענות כלפיי כיהודייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא להתערבב איתכם. << אורח >> דבי רפאל: << אורח >> שאני פחות שווה, אני והילדים שלי פחות שווים להיכנס למקלט, כי כבר יש שם את הנרקומנים, יש שם את הזרים שכבר הפכו את זה לבית שלהם ועושים מה שהם רוצים שם. אני מרגישה אפליה כלפיי כיהודייה בארץ שלי, שאני לא יכולה להיכנס חופשי למקלט שאמור להגן עליי ועל הילדים שלי ועל התושבים פה בשכונה. ולתושבים, אני אומרת לך, נמאס, נמאס, נמאס, וחייב שיהיה, בבקשה, שזה יועיל, פתרון לפחות של שומר בכניסה אולי שיעצור את הדברים האלה, שלא ייתנו להם להיכנס. מה אנחנו פה? דרום תל אביב זו מדינת דרום תל אביב? זה סוג ב' של הסוג ב', ככה אני מרגישה כאימא יהודייה, ככה אני מרגישה. אין מי שיגן עליי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תישארי איתנו בדיון בבקשה. אנחנו נעלה את נציג המשטרה, נעלה את עיריית תל אביב ונעלה להם את כל מה שהעלית עכשיו. תודה. נעבור לדוברת הבאה, עמליה עוזר מעמותת עוטף תחנה מרכזית. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> שלום, בוקר אור. בגדול, שפי ודבי כיסו את רוב הדברים שרציתי לומר. אני רק רוצה להתייחס להצעה שלך, שאני חייבת לומר שגרמה לי לזוז באי נוחות. המקלטים שקיימים בדרום תל אביב אמורים להיות לרווחת תושבי דרום תל אביב, לרווחת האזרחים. אין שום סיבה שתהיה איזושהי התארגנות פרטית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני אומרת, את גם משביחה את הנכס בלי כל קשר, זה בית פרטי שלך. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> אבל אין שם מקום לממ"דים פרטיים בתוך הבתים, זה לא ישים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בסדר, זה לא פתרון. את תסיימי דברייך, נעלה את נציג המשטרה, נעלה את עיריית תל אביב שיתייחסו לכל הסוגיות. אי אפשר להתייחס במצב הזה. אני איתך. אני לא מזועזעת כל כך כי בעם כלביא גם שמעתי את כל מה שכואב. חבל שלא הביאו פקחים, לא הפיקו לקחים. אני איתך, אני איתכם, אני כואבת את כאבכם, צריך לטפל בנושא הזה. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> התקופה הזו מציפה למעשה את חיי היום-יום בדרום תל אביב, ובשעת מלחמה זה אפילו מועצם בעצימות נורא נורא גבוהה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, זה משומר חומות. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> אנחנו צריכים להבין בשורה התחתונה שכרגע הסיטואציה שיש עשרות אם לא מאות נשים מבוגרות שהן פשוט לא מגינות על עצמן כי הן מבינות שאין להן למה לרדת. הן לא מגינות על עצמן. ואנחנו מדברים גם על ילדים, גם על נשים מבוגרות, מעבר לזה שהם לא מאפשרים להם להיכנס, את ראית, גם המצב התברואתי שם הוא נוראי, המדרגות שם הן סכנת נפשות. הכול מלא לכלוך, הנגישות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולמה לדעתך מי שצריך לטפל בזה מתנער ולא עשה, מעם כלביא עד היום, הוא לא טיפל בסוגיה הזאת? << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> מי אמור לטפל בזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני חושבת שזו גם עיריית תל אביב, גם נציג המשטרה, זה תפקידם. התפקיד של מי, של הממשלה? של השר הנוגע בדבר? << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> את רואה שזה מעם כלביא ויש פה איזשהו גלגל של הטלת אשמה ואחריות אחד מהשני. אני לא תושבת דרום תל אביב, אגב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איפה את גרה? << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> אני רוצה שלתושבי דרום תל אביב, לי יש את האפשרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מהעמותה. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> כן, אני הסמנכ"לית של עמותת עוטף תחנה מרכזית. לי יש, תודה לאל, את הזכות להעתיק את מקום המגורים שלי ולזכות בהגנה שבאמת תהיה מיטבית, אבל להם אין את האפשרות הזו. אנחנו צריכים להבין, מדובר באוכלוסייה שהיא במילא מוחלשת, אין להם את האפשרות להשתנע ולהעניק לעצמם איזשהו אופק טוב יותר. וזו האחריות שלנו, זו האחריות של המדינה, במיוחד למבוגרים האלה, לילדות ולנערות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, אלה לא רק המבוגרים. אני גם שמעתי, גם ילדות צעירות, בחורות צעירות, זו סכנת חיים גם. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> נכון. אני אומרת לך, כמי שנפגעה בדרום תל אביב וחוותה שם תקיפה מינית, אין סיכוי שגם אני היום בגילי אכנס למקלט כשיש שם מסתננים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> זה פשוט לא יקרה. אנחנו צריכים להבין שיש פה אחריות, ואנחנו יודעים שזה מתרחש מעם כלביא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך להפריד, להם מיגוניות בנפרד ולכם בנפרד, אין לערבב את שניכם, לדעתי. בואי נשמע למה לא מיישמים את מה שנציע? תישארי איתנו בדיון. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> אנחנו נשמח לפתרון אופרטיבי הולם, שחס וחלילה לא יקרה מצב שעוד כמה חודשים, נקווה שלא, שזה לא יקרה בכלל, שלא יקרה מצב שאנחנו נפגשים כאן עוד כמה חודשים ואנחנו עדיין נמצאים באותו מקום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> זה באמת לא מגיע להם. זה לא מגיע להם, בפרט כשאת מדברת על ילדות. אנחנו צריכות להבין שמדובר בחוסן ובתחושת הביטחון גם כאזרחים בעתיד, גם כאזרחים שיהיו בעתיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך לטפל בזה. חס וחלילה, שלא יהיה מבצע הבא, אבל חייב לטפל בזה, לא לתת מענה פלסטר זמני, אני בעד. לדובר הבא, יהודה שחר, עובד במקלטים, מדרום תל אביב. << אורח >> יהודה שחר: << אורח >> תודה רבה על הדברים ותודה שהזמנתם אותנו. אני לא אוסיף הרבה על מה שכבר אמרו פה לפניי הדוברות, עם הכול אני מסכים, זה נכון גם למקלטים בשפירא וגם למקלטים בפלורנטין יש את הבעיה הזאת. מספיק שמגיע הומלס אחד או נרקומן, נכנס בשעות היום למקלט, שם מזרן, אנחנו מוצאים בפינות צואה, קיא, כל מיני לכלוכים שהכניסו קודם, לעתים אפילו פוגעים בתשתיות של המקלט, במים, נזילות, כל מיני דברים כאלה. נוצר מצב כשמגיעה אזעקה, מגיעה התרעה, רוב מוחלט של הדיירים בסביבה, שאלה בעיקר תושבים ששוכרים דירות בבניינים מאוד ישנים שאין להם בכלל שום אפשרות אחרת מלבד לרדת למקלט, יורדים ורואים את הדבר הזה, ואוטומטית כבר נגמר הסיפור, בפעמים הבאות נמנעים מלהיכנס. אני רוצה לציין שבעבר, גם אחרי אוקטובר וגם בעם כלביא, ברוב המקלטים היו סדרנים. עיריית תל אביב החזיקה באמצעות קבלני משנה סדרנים שהיו יושבים במקלטים, במיוחד בגנים ציבוריים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה ביטלו אותם? למה עכשיו הם לא? << אורח >> יהודה שחר: << אורח >> אולי משיקולי חיסכון, או יכול להיות שהקבלנים בעצמם חוסכים על זה. בכל מקלט חשוב גדול היה סדרן שיושב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הסדרנים הם מטעם עיריית תל אביב? << אורח >> יהודה שחר: << אורח >> מטעם עיריית תל אביב, נכון. הם היו שומרים שגם לא יהיה ונדליזם וגם שלא תהיה פגיעה, גנבות, ושבזמן שהציבור נמצא שם לקדם את האנשים בצורה זריזה שירדו בבטיחות למטה, להכווין את התנועה. אני גם במקרים מסוימים עזרתי לנשים מבוגרות שצריכות לרדת, צריכים יד להחזיק הליכון, דברים כאלה. בעבר זה היה, היום זה קיים הרבה פחות. קיימים עדיין מעט סדרנים, בעיקר בנכסים של גני ילדים ובתי ספר. ברוב המקלטים השכונתיים אין סדרנים. מה שקורה גם במהלך היום, יש ונדליזם בעקבות זה, יש לכלוך, יש הזנחה. הומלס נכנס למקלט, משתלט עליו, אף אחד לא יודע מזה. בעיה נוספת היא התקשורת. זה נושא אחר בתוך העניין, אבל יש חוסר בתקשורת בתוך המקלטים. מה שקורה, מגיע זמן ההתרעה ליציאה, אנשים לא מקבלים את ההתרעה, בעקבות זה חלק מהאנשים, יצא לי לשוחח עם כל מיני אנשים שאומרים לי, אנחנו נשארים למעלה כי אנחנו לא יודעים מתי אנחנו צריכים לצאת, ואז נוצרת חסימה של הגישה של המדרגות. זו בעיה שגם נאמר לנו עליה. שאלת לפני כן לגבי העניין של ממ"דים. עיריית תל אביב כיום לא מקדמת מספיק בצורה יעילה את הנושא של בניית ממ"דים. רוב הבניינים הם בניינים ישנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זהו, יש לכם אחד בשם חגי, שהוא היה שותף איתי, ושאני רואה גם את הכתבה, והוא מנהל את המאבק. אני לא יודעת כמה סופרים אותו, כמה הוא מנהל בכוח. << אורח >> יהודה שחר: << אורח >> במוסדות הציבוריים כמו גני ילדים, בתי ספר, בצורה מאוד יעילה וזריזה קידמו ממ"דים, בנו תוך פחות מארבעה חודשים, ברוב הגנים ובתי הספר בנו ממ"דים. בבנייני מגורים, בניינים ישנים שההתחדשות העירונית שלהם לוקחת הרבה מאוד זמן, העירייה לא קידמה את זה. לא רק את זה לא קידמו, בצפון תל אביב לדוגמה היו דיירים שהביאו ממ"דים משלהם, ממ"דים ניידים, זה נקרא מיגונית ניידת, הקימו בחצרות מיגונית ניידת והעירייה הלכה והוציאה על זה בקשה, מה שנקרא קנס על אי היתר בנייה והליכים משפטיים מאוד אינטנסיביים. בסך הכול זו מיגונית ניידת. דיירים מגינים על עצמם בתוך החצר שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, זו הייתה יוזמה של האזור שהביאו את המיגוניות? מי זה, האזור? << אורח >> יהודה שחר: << אורח >> בדיוק. בצפון תל אביב, נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי מימן את זה? << אורח >> יהודה שחר: << אורח >> התושבים, דיירים ברמת אביב מימנו את המיגונית, מיגונית ניידת שהביאו לחצר של המבנה. עיריית תל אביב יזמה הליך נגד הדיירים, בית המשפט קבע ופסק, גם קנסו אותם בקנס כספי וגם פינו את המיגונית. בעניין של המקלטים, ברגע שיהיו סדרנים, כשהמקלט יהיה תחת השגחה, הכול ייראה אחרת. בנושא נוסף שדיברנו עליו, התחנה המרכזית, התחנה המרכזית הישנה היא תחנה שמוזנחת במשך הרבה מאוד שנים. אגב, השילוט למקלט לא מספיק ברור. יצא לי לבקר שם כמה פעמים במהלך שעות היום כשהסתובבתי. כדי לרדת למקלט בזמן האזעקה זה לרדת שלוש קומות ברגל, שלוש קומות ענקיות, שלעבור מפינה לפינה זה כמעט עשר דקות הליכה כדי להגיע לכניסה למקלט. הכניסות לתחנה מהבניינים הסמוכים לא נגישות. זאת אומרת, מי שגר ברחוב ליד, כדי להגיע למקלט ייקח לו כמעט רבע שעה עד 20 דקות מזמן ההתרעה כדי להגיע פיזית למקלט. מה קורה שם, אגף החופים של עיריית תל אביב קיבל אחריות על המקלט הזה ביחד עם מסיל"ה, הם פתחו שם מדשאות, סידרו טלוויזיות, סידרו את כל מה שצריך, אוהלים. זה משמש כמחסה לטווח קבוע. מגיעים לשם משפחות וילדים, בעיקר סודנים ואריתריאים ופיליפינים, נמצאים שם סביב השעון, 24 שעות, הם שוהים שם בקביעות. לא מגיעים לשם בזמן האזעקות, אלא גרים שם, חיים שם בתקופה הזאת, וזה בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כלומר, הם שוהים במקלטים, זה מקום מגוריהם? ישנים והכול? << אורח >> יהודה שחר: << אורח >> מקום מגוריהם, באופן קבוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בשני המקלטים האלה שציינתם, או שהם הסתערו על כל האזור? << אורח >> יהודה שחר: << אורח >> בתחנה המרכזית. במקלט של התחנה המרכזית אני מדבר. כי שם זה מקלט שלהגיע אליו, מי שגר ברחוב ליד, ייקח לו כמעט רבע שעה כדי להגיע למקלט, זמן הליכה. וכל הדרך חשוך מאוד, מלוכלך מאוד, השערים שמסביב בתחנה המרכזית נעולים. גם שם, אנחנו מדברים במלחמה הזאת, עיריית תל אביב הקצתה סדרנים באמצעות קבלן משנה שעמדו בכניסות לתחנה המרכזית ויפתחו את השערים, אחרי יומיים זה נסגר ונעלמו, זה שוב לא מטופל. הדברים האלה, חשוב מאוד שהתפעול שלהם יהיה שוטף ויהיה אחראי, שישימו לב לדברים, כי באמת, זה חבל. זה עניין של משאבים, תקציבים מוגבלים ונכסים ציבוריים שפשוט הולכים לאיבוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, נעבור לעוד דובר, תודה רבה. סא"ל רסאן טריף ממשרד הביטחון. << אורח >> רסאן טריף: << אורח >> שלום, אני מפיקוד העורף, מענף הנדסה. בעיקרון אין לי מה להוסיף לזה. אני מכיר קצת את מצב המקלטים, אבל פיקוד העורף בסוף הוא רגולטור שמאשר את המיגון, מנחה מה נדרש. הוא לא יוזם פרויקטים, הוא מתקצב אותם. אבל אם יגיעו לפיקוד העורף בקשות או לנסות לסייע בקידום תוכניות כמו שהזכיר מקודם יהודה לגבי המרחבים המוגנים במוסדות חינוך, זה באמת היה מהלך מבורך ופיקוד העורף נרתם לאשר את המרחבים המוגנים לגני הילדים מהר מאוד. אתם מבינים למה צריך במוסדות חינוך או למה זה חשוב, אני לא חלילה מזלזל בשאר השימושים, אבל כל מה שקשור לקידום בניית מרחבים מוגנים או מקלטים או תחזוקת מקלטים, בסוף יש רשות מקומית, ופיקוד העורף יכול לסייע מבחינה מקצועית ורגולטורית, אבל זה לא חונה כרגע, המקלטים הם בבעלות הרשות המקומית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם קיבלתם תלונות על מצב המרחבים המוגנים בדרום תל אביב? << אורח >> רסאן טריף: << אורח >> אנחנו היינו בדיון דומה בפעם הקודמת. מגיעות כל הזמן תלונות, מגיעות פניות לפעמים למרכז המידע של פיקוד העורף לגבי השתלטות על מקלטים, מצב מקלטים, לאו דווקא אלה של דרום תל אביב, בכלל, מכל הארץ. אנחנו מפנים לרשויות. אנחנו נותנים ייעוץ, אומרים שצריך אחת, שתיים, שלוש, יש הזכרות בחוק, אבל בסוף החוק מקנה לרשות המקומית לפנות את זה, אפילו בכוח אם צריך, ולעשות סדר ומקנה לה את האפשרות, זה ידוע. אנחנו מנחים את המהנדסים שלנו גם כן, אלה שגם מסתובבים בשטח, להגיד את הדברים האלה, זאת אומרת, להדריך גם כן. והרשות מכירה, אנחנו גם בקשר תמיד עם הרשויות. אם הרשות גם צריכה סיוע מפיקוד העורף בעניין מסוים, אנחנו תמיד בקשר. זאת אומרת, ידוע על מקלטים כאלה ואחרים שהם במצב לא טוב. אגב, פיקוד העורף יוזם שיקום מקלטים פה ושם, אבל בהתאם להגדרות שהמדינה קובעת. שוב פעם, פיקוד העורף לא יוזם את הדברים האלה, הוא לא מתקצב אותם בעצמו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה רבה. נעבור לחגי קורח מהמטה למיגון העורף. << אורח >> חגי קורח: << אורח >> תודה רבה לגברתי. אני רוצה לפתוח ולומר, לא יודע אם כולם יודעים פה, אבל גברתי היא לא רק יושבת ראש הוועדה, היא גם עומדת בראש השדולה למיגון העורף, והיות שמבקר המדינה חזר על הנתונים גם בדוח בינואר האחרון, של-60% מאוכלוסיית המדינה אין ממ"ד ורבים מהם חסרי מיגון תקני, אני חושב שיש לנו שרה לשוויון חברתי שעושה עבודת קודש למען 50% מהאוכלוסייה וראוי שתהיה לנו לפחות סגנית שרה שתהיה אחראית על מיגון 60% מאוכלוסיית המדינה. ואני חושב שגברתי, כמי שמובילה את המיגון בכלל לאזרחי ישראל ובפרט למיגון האוכלוסיות המוחלשות והפגיעות, אני קורא פה לראש הממשלה שכבר שנים ארוכות נערך למלחמה באיראן, כשכולם לא הבינו על מה הוא מדבר, והנה אנחנו רואים את התוצאות, שידפוק על השולחן ויטיל את כל כובד משקלו לתוכנית לאומית למיגון העורף. אנחנו הצגנו בפני חלק מהוועדות וגם בפנייך את ההמלצה שלנו לעקרונות, אבל מן הסתם אתם הכנסת, ואני חושב שראוי שתהיה סגנית שרה לנושא של מיגון העורף, ובפרט לנושא מיגון האוכלוסיות החלשות והפגיעות, שגברתי לא סתם ולא במקרה עושה את הדיון השני אצלה בוועדה. אנחנו חושבים שראוי לקדם את הצעת החוק הראויה של גברתי לחובת מיגון לנכים, לקשישים ולמעוטי יכולת. והדיון שגברתי דיברה עליו, על המיגון הכללי, אני חושב שזו יכולה להיות יריית הפתיחה להעלות את זה על סדר היום הציבורי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, חגי, בוא נתמקד בנושא של דרום תל אביב עם המצוקה של מה שהעלו כאן. מה אתה מציע? << אורח >> חגי קורח: << אורח >> אני אתמקד בדרום תל אביב. אני אגיד מה אני מציע. אני חושב שדרום תל אביב זה סיפורה של המדינה. כי המחקר, כולל המחקר האחרון של מרכז אדווה, מראה שהשכבות החזקות, שלושת העשירונים העליונים, ממוגנים פי שניים ומעלה משלושת העשירונים התחתונים, וזה לא סתם שבתל אביב, צפון תל אביב ממוגנת יותר, הנגישות למיגון הממוצעת גדולה יותר מדרום תל אביב. אני אגש לשלוש ההמלצות האופרטיביות. ההמלצה הראשונה היא לפתור את הבעיה מהיסוד. וגברתי בסיכום הישיבה הקודמת דיברה על בקשה שהיא תגיש לדיון מהיר בוועדת הפנים, שאפשר ממנו, מדיון ממוקד לדרום תל אביב, להוציא אותו כמגדלור לכל האזורים המוחלשים בארץ. אני חושב שעצם הדיון יכול להביא לתהליכי רוחב. הראשון שבהם הוא שהמדינה תיקח בחזרה את הסמכויות שהיא העניקה לרשויות המקומיות לחרוץ גורלות מי יקבל סיוע הראוי למיגון ומי לא. וסדרי העדיפויות של הרשויות, לצערנו הגדול, הם לא סדרי העדיפויות של המדינה, ובפרט לנוכח זה שכלל לא ברור האם לרשויות יש אחריות למיגון התושבים, למיגון תושביהם. ואני אומר את זה לא בכדי, ובהמשך למה שנציג פיקוד העורף אמר, אני קיבלתי תשובה ממוסמכת שכנראה היא לא חריגה, שלעירייה אין אחריות, עיריית תל אביב, נגיד בענייננו, אין לה אחריות למיגון מקומות פרטיים. אם אין לה אחריות, שהמדינה, ששנים ארוכות עשתה רבות, כולל ואולי בפרט בקדנציות של הליכוד, שהחליטה, המדינה עושה תמ"א 38 שמביאה לחיזוק ומיגון, מרמת המדינה, סיוע לאזרחי ישראל הקטנים. כל מה שתלוי במדינה, אין מילים, המדינה נתנה הקלות פורצות דרך למיגון בפרוץ המלחמה, הממשלה אישרה בתוך שישה שבועות תמ"א ארצית, הקלות שמעולם לא היו, קיצור בירוקרטיה. רק מה? היא העבירה את הסמכויות לראשי ערים, שאין לי שום מילה חלילה להגיד, הם מאוד מאוד עסוקים בנושאים שתחת אחריותם, אבל כמו ששמענו פה את הגברת מקודם, מה שלא עובד 30 שנה יכול גם עכשיו לא לעבוד עוד 30 שנה. ולכן ההמלצה הראשונה היא לקיים דיון בוועדת הפנים. הכנו לגברתי המלצה למתכונת דיון, ואנחנו ממליצים שהדיון הזה, דרך הפריזמה של הפערים בין האזרחים החזקים לחלשים בכלל המדינה, ואפשר לקחת בדרום תל אביב, ייעשה דיון שיתחיל ברמה הערכית: מי אחראי על חיי אדם, איך מחלקים את המשאבים, איך מצמצמים לא רק את פערי המיגון האבסולוטיים, אלא גם את היחסיים. המלצות אופרטיביות לכאן ועכשיו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, בוא נתמקד בזה, בכאן ועכשיו. << אורח >> חגי קורח: << אורח >> מדינת ישראל, באמצעות הזרוע שלה ברמת הוועדה המחוזית, תחרוץ את גורל העיר תל אביב, אבל באופן כללי, את גורל דרום ומזרח תל אביב, לעשור הקרוב, בשתי התוכניות הראשיות של העיר: תוכנית המתאר העירונית והתוכנית שתחליף את התמ"א. שתי התוכניות האלה, שהגישה אותן עיריית תל אביב, הוגשו לפני המלחמה, בעת שסדר העדיפויות, העירוני לפחות, היה בדברים אחרים, כמו שימור מבנים, כמו הצטרפות של העירייה למחאה בקפלן ועוד דברים אחרים. בשתי המטרות של התוכנית, תחפשי את המילה מיגון, אין את המילה מיגון. האם המטרות האלה שונו אחרי המלחמה? לא. המטרות נשארו כאילו אנחנו ב-6 באוקטובר. האם התמריצים למיגון שונו? לא, נשארו כאילו אנחנו בתודעת 6 באוקטובר. האם המחוזית, כזרוע של המדינה, שהיא כרגע הפקידה את תוכנית המתאר, שינתה משהו מאלה? לא, כאילו היא עושה את תפיסת הרשות המקומית, שכמו שאמרנו, כנראה שאין לה אחריות, לא בטוח שהיא רואה בעצמה אחראית למיגון האזרחים. אני קורא מפה לוועדה המחוזית, לשר הפנים ולחברי הכנסת, זה לא סתם שדרום תל אביב, וקודמתי דיברה על האפליה, זו אפליה שיטתית מוסדית. זה רשום בפרופיל העיר. עיריית תל אביב הודתה בכנות שדרום תל אביב סובלת מאפליה מוסדית. זה היה ב-2005. כמה קדנציות צריך עוד כדי להגיע לשוויון? כנראה שאם זה לא קרה 30 שנה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אני לא מבינה מי צריך לטפל במצוקה של התושבים שהעלו שם בדרום תל אביב, מי? << אורח >> חגי קורח: << אורח >> הסמכויות, מה שצריך, מה שאני חושב - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה שאתה אומר זה יפה, אבל זה לא כאן ועכשיו, בוא. אנחנו רוצים פה מענה עכשיו, כעת, מה צריך לעשות? << אורח >> חגי קורח: << אורח >> אני חושב שהמענה הוא משולב וגם נגענו בו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, יש שני נתיבים. נתיב אחד עכשיו, מה עושים עם המצוקה? << אורח >> חגי קורח: << אורח >> לגבי הכאן ועכשיו, לנוכח התחושות שהוצגו מקודם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי לתגבר במיגוניות למען האוכלוסייה הזאת, להפריד את שתי האוכלוסיות? << אורח >> חגי קורח: << אורח >> אני חושב שסוגיית המיגוניות, נציג פיקוד העורף לא התייחס לזה, אבל יש תפיסת מיגון לאומית, יש סוגיה של מטרות המיגוניות, זה לסוגים מסוימים של איום רקטי ומיקומם יותר באזורי גבול וכולי. אני לא חושב להיכנס לדיון מקצועי בתוך זה, אולי נציג פיקוד העורף ירצה להתייחס לזה, אבל אני חושב שיכול להיות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין כל קשר, זו העירייה, שייתנו מענה לתושבים. אין מקום לכל האוכלוסיות שנמצאות שם. << אורח >> חגי קורח: << אורח >> שנייה, דיברת על מיגוניות, עניתי לגבי מיגוניות ומשמעותן במערכה כרגע עם איראן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה לא לתגבר במיגוניות, שיהיו סדרנים, כמו שהיה בעבר? << אורח >> חגי קורח: << אורח >> אני חושב שסדרנים זה מאסט. אני חושב שהעירייה צריכה להפעיל את כל האופרציה שלה על הנושא של תנאי התברואה, על הנושא של ההיגיינה, על הנושא של הסדר במקלטים, על הנושא של הפרדה. אולי אין ברירה וצריך לייצר איזשהו מנגנון, שעם כל הכבוד הראוי והרגישות, חלילה, איך אומרים? כשרוצים יש מאוד מאוד חשיבות לשוויון, כן צריך לייצר את הסוג של הפרדה, ובפרט לתחושה של אוכלוסיות פגיעות כמו ילדות ונשים, ולא דובר פה על נשים מבוגרות וכולי. ויש לעירייה המון כלים, ויש כלים נוספים, שאומנם הם לא 100%, אבל הם יכולים לתת מענה, כמו מחסות בתת-קרקע, בחניונים, לפתוח מקומות שכרגע משמשים מקומות שהם מסחריים ולהגיע איתם להסדרים, לדוגמה בבתי מלון. אנחנו יודעים שיש בתי מלון שכרגע לא עובדים ויש להם חניונים, יכולה העירייה לשכור את זה באופן זמני ולתת מענה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל המקלטים צריכים להיות נגישים, ליד בתיהם. מה, הוא יתניע את האוטו וייסע לחניון של המלון? << אורח >> חגי קורח: << אורח >> אני חושב שגברתי נוגעת בנקודה המרכזית, מדוע פתחתי במענה לטווח ארוך. הנגישות היא המרכיב הראשון. פונים אליי אין ספור אזרחים, כולל כמובן מדרום ומזרח תל אביב. מישהו שהוא בן 85, סיעודי, רתוק למיטה, זה לא עוזר לו מקלט גם בתוך הבית, כי תפיסת הנגישות של פיקוד העורף אמרה: נגישות היא קודמת לעוצמת המיגון, ולכן מעדיפים ממ"ד בתוך הדירה שיושב שמה קשיש נכה סיעודי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אנחנו יודעים. אנחנו מכירים את המצוקה של הקשישים ושל המוגבלים. << אורח >> חגי קורח: << אורח >> ולכן המענה שאני הצעתי כרגע, שהוא גם לא מענה חדש, הוא מופיע בתוכנית שלנו, שאת מכירה אותה וגם ישבתי איתך, בהערכה גדולה, ממש באחד על אחד ישבנו במשרדך, זה להרחיב את מעגל המיגון לא רק למקלטים, אלא גם למענה המחסות בתת-הקרקע. בתת-הקרקע יש פריסה הרבה יותר רחבה. כמובן זה לא באותה רמה של מקלוט, אבל בוודאי הרבה יותר מוגן, ואת זה אפשר לעשות כאן ועכשיו, כמובן יש לזה השלכות ועלויות. אני אסיים, גברתי, במה שפתחתי. אני שב וקורא לראש הממשלה למנות סגנית שרה לנושא מיגון ולממש את קשת התוכניות ממגן הצפון, אבל ברמה של תוכנית שנוגעת לכלל אזרחי ישראל, וכמו שראש הממשלה, אנחנו רואים את התוצאות של ההיערכות לאיראן, אני חושב שאם ראש הממשלה יטיל את כובד משקלו וימנה, ואני חושב שגברתי בהחלט מועמדת ראויה, סגנית שר שתתמקד במיגון העורף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה, חגי. << אורח >> חגי קורח: << אורח >> הערכה על כל מה שאת עושה למען השכבות החלשות ואזרחי ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. נעבור למפקד תחנת שרת בבקשה, גליל עמאשה, אם אתה יכול להתייחס. << אורח >> גליל עמאשה: << אורח >> צוהריים טובים. ברשותך, אני אתייחס למה שנאמר פה, גברתי. לעניין תלונות, אני חייב להתייחס, מתחילת המלחמה, אני מדבר על המלחמה הנוכחית, שאגת הארי, יש תלונה אחת לעניין של ונדליזם במקלט בשכונת שפירא, תלונה שהתקבלה בתחנת שרת, תלונה מקוונת, ב-18 בחודש, ב-22 בחודש בוצעה סגירת מעגל, וזה לא מתייחס למקלטים שנאמרו פה. אני חייב לציין, אני גם שותף לקבוצות הוואטסאפ של השכונות, גם של שכונת שפירא, גם נווה שאנן, גם קריית שלום, כל דרום תל אביב, אני ער לשיח שמתקיים שם לעניין העומס במקלטים, בדגש לשימוש גם של הזרים, זרים רבים, ואני אתייחס גם. אני חייב להתייחס גם שרוב העומס נוצר בסופי שבוע, ולמה סופי שבוע? כי מגיעים בסוף שבוע מכל רחבי הארץ, כל העובדים, מכל הסוגים, לאזור דרום העיר תל אביב, ובעת אזעקה זה יוצר עומס במקלטים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה, אין אופציה נוספת? כולם יתמקדו בסוף שבוע במקלטים כשכבר יש מצוקה של מקומות? אין לכם חשיבה מחודשת מה לעשות? << אורח >> גליל עמאשה: << אורח >> מה אני יכול כמשטרה לעשות, לבנות מקלטים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא אתה, אני מתכוונת, מה, אין צוות שחושב ודן? << אורח >> גליל עמאשה: << אורח >> מגיעים מכל רחבי הארץ עובדים זרים, אם זה פיליפינים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אני מכירה, אבל מה עושים? << אורח >> גליל עמאשה: << אורח >> מגיעים לאזור דרום תל אביב, יש אזעקה, אני אומר לך שראיתי את זה במו עיניי, כן? עברתי במקלטים, הייתי במקלט בבית ספר שורשים, הייתי במקלט בנווה שאנן, אני ראיתי את זה מקרוב, מה שנקרא, ואני מבין, ואני רואה את השיח בקבוצות של השכונות. מקודם העלתה שפי את הנושא של הוונדליזם, שרק אתמול ראיתי את הפוסט שהיא שלחה על הוונדליזם שנעשה שם, על הגרפיטי על הקירות של SSQ. SSQ זו חבורה של נערים, שאנחנו מכירים את זה, שעובדת בדרום העיר תל אביב. אני יכול להגיד שלא קשור למקלטים, אבל נעצרה רק בשבוע האחרון בתחנת תל אביב דרום ובתחנת שרת תשעה שמזוהים עם החבורה הזאת בעבירות שונות של אלימות חמורה ושודים, עבירות שוד. אבל לעניין הוונדליזם אני חייב לציין את זה פה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> העבירות של הכנופיה קשורות גם למקלטים? << אורח >> גליל עמאשה: << אורח >> לא. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> או שזו אלימות מחוץ למקלטים? << אורח >> גליל עמאשה: << אורח >> אלימות מחוץ למקלטים, בעבירות שוד ואלימות חמורה. אבל לעניין הוונדליזם והגרפיטי התקבלה רק תלונה אחת, שהיא לא קשורה לכל המקלטים שדוברו פה, זה גם מקום אחר לגמרי, זה בגן ילדים שמשמש שם, העירייה גם השאירה אותו פתוח בשביל לתת לתושבים ובוצע שם ונדליזם של שפיכת צבע וגרפיטי על הקירות. אנחנו מטפלים בזה, יש גם מצלמות שם, אנחנו - - - ומטפלים באירוע הזה. מלבד האירוע הזה לעניין מקלטים לא היו לנו אירועים של ונדליזם, אבל אני יכול להגיד שכן אנחנו מקבלים אירועים, כמו שנאמר פה, של נרקומנים, דיירי רחוב שנכנסים וסוג של "משתלטים" או שנשארים בתוך המקלטים. אנחנו כמובן מפנים אותם. אבל אם יש עבירה פלילית, וגם קודם שמעתי, אחת התושבות של שפירא דיברה על הנושא של מעשה מגונה שאנשים עושים בתוך המקלט או משתמשים בסמים, אני אשמח לקבל את זה כתלונות משטרה. אנחנו אפס סובלנות, בטח בנושא של המקלטים בתקופה כזו מאתגרת, שזה אמור לשמש מקום בטוח לתושבים ולתת מענה בעת חירום ואזעקות. אנחנו נעשה הכול. אני חייב לציין גם פה, אני מדבר גם בשם תחנת תל אביב דרום, כי גם עם הקולגה שלי, מפקדת התחנה, דיברתי ובדקנו לעומק אם היו תלונות שם בגזרתה על אירועים כאלה של ונדליזם או כל דבר אחר במקלטים, אבל גם שם, לצערי, למשטרה זה לא הגיע. אם זה מגיע, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, אני חייב לציין, עם עיריית תל אביב, אבל אם זה מגיע לסל"ע, 106, צריך להבין שזה לא מגיע אלינו באופן אוטומטי אלא אם יש עבירה פלילית שם. אני אשמח שישתפו אותנו, פעילי השכונה גם מכירים אותי אישית וגם את התחנה ויש להם קשר ישיר עם הקצינים שלנו וגם בקבוצה, בקבוצות הקהילתיות שיש לנו איתם יחד עם הפיקוד של התחנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ובתחנה המרכזית, מה הפעילות שם? אתה מקבל תלונות במתחם של התחנה המרכזית עם המקלט האטומי ששמענו עליו? << אורח >> גליל עמאשה: << אורח >> המקלט האטומי, גברתי מכירה שם, מקלט ענקי, אבל חלק מהעובדים הזרים שמו אוהלים, מה שנקרא גם בידיעה, בתוך המקלט, והם ישנים שם, לנים שם, כי אין להם מקום אחר בתקופה הזאת. אבל אנחנו לא מדווחים שם על עבירות. היו עבירות שאני יכול להגיד לך שדווחו לנו, גניבות ותקיפות מינוריות מתחילת המלחמה, אבל לא משהו שבאמת מעלה פה את הרף מבחינתנו, מבחינת המשטרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. נעבור לדובר הבא, לגטניו מעיריית תל אביב. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> צוהריים טובים לכולם, אני שמח להשתתף בישיבה הזאת קודם כול. שמי שי גטניו, אני מנהל את מחלקת המיגון של עיריית תל אביב מזה מספר שנים. אני אתן איזו הקדמה קצרה קודם על תל אביב, ברשותכם, וניכנס לעניין של דרום תל אביב יותר. בתל אביב יש 236 מקלטים ציבוריים, יש עוד 104 חניונים תת-קרקעיים שאושרו על ידי פיקוד העורף. יש הרבה יותר, יש קרוב ל-400, אבל רק 104 אושרו למיגון על ידי פיקוד העורף. נגע פה מקודם מפקד התחנה, אנחנו פתחנו מעל 200 מתקנים עירוניים, שאלה גני ילדים, בתי ספר, מתקני קהילה, מתקני רווחה, כל מיני מתקנים של ויצ"ו, מתקנים של כל מיני גופים פרטיים, תיאטראות למיניהם, מרכזים קהילתיים וכאלה לטובת מיגון הציבור. אנחנו פתחנו כמובן גם את תחנות הרכבת הקלה, ארבע תחנות רכבת קלה גדולות שיש בתל אביב, ובנוסף קיבלנו גם 20 מיגוניות מפיקוד העורף שהצבנו אותן במקומות שיש לנו פערי מיגון ואוכלוסייה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם דרום תל אביב? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> דרך אגב, רוב המיגוניות האלה הוצבו בדרום תל אביב, אם תרצו, אני אגע במקומות המדויקים בהמשך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, נשמח לשמוע. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> סך הכול אנחנו עומדים בכל תל אביב על משהו כמו 560 מתקני מיגון תקניים שכמובן מדווחים במערכות העירוניות, ב-GIS, באתר העירייה, והם זמינים ופתוחים 24/7 לטובת הציבור. נאמרו פה הרבה דברים, אני מסכים עם חלק גדול מהדברים של שפי שנאמרו ושל התושבת דבי שדיברה, וגם של חגי, אבל אני רוצה להדגיש כמה דברים שלא נאמרו, וזה חשוב לומר אותם. קודם כול, באמת רוב הזרים, האוכלוסייה הזרה מתרכזת בדרום תל אביב. למה? ככה. יכול להיות שאם הם היו מתרכזים בפתח תקווה, היו יושבים פה עיריית פתח תקווה על אותו סיפור, או במקום אחר, זה לא משנה. אבל נכון, הם מתרכזים בדרום תל אביב בעיקר, וכל המקלטים וכל המתקנים שנפתחו, בדומה לצפון תל אביב, מרכז תל אביב, זה לא משנה, משרתים גם את אותה אוכלוסייה זרה. עיריית תל אביב לא אוכפת, לא מבצעת שום אפליה בשום דרך כזאת או אחרת בין עובד זר למקומי. אנחנו רואים באמת בדרום תל אביב את מתקני המיגון עמוסים, ברובם הגדול. גם ביפו לצורך העניין, גם בפלורנטין. מאות אנשים נכנסים למתקני המיגון האלה. אנחנו כעירייה כמובן מאפשרים ופותחים את הדלת בפני כולם, מה שנקרא, את דלתות המיגון התקני. יש לנו אפשרויות אכיפה מאוד מוגבלות בעניין הזה. קורה הרבה ונדליזם, זה לא סוד, יש הרבה ונדליזם במקלטים. אנחנו כעירייה משתדלים לטפל בזה כמה שיותר מהר. אני יכול להגיד שמתוך 560 - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לפרט כיצד, מה אתם נוקטים? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> בהחלט. מתוך 560, קודם כול אני רוצה לציין שאף אחד מהם לא נסגר. זאת אומרת, גם אם מקלט או חניון או גן ילדים או בית ספר שנפגע בצורה ונדליסטית כזאת או אחרת, אנחנו מייד מטפלים ומשאירים אותו פתוח. נכון להיום אין שום דבר שיצא מכשירות. הכול תקין, הכול בשימוש. איך אנחנו מטפלים? מטפלים באמצעות צוותי עירייה כמובן, שפ"ע, תברואה, פיקוח. אנחנו משתדלים באמצעות הפיקוח ואגף סל"ע, מעבר לסיורים המשטרתיים, אנחנו מנסים בעזרת היחידות העירוניות האלה לבצע סיורי בדיקות, סיורי ביטחון. לא תמיד זה עוזר. עלה פה העניין של שומר, העירייה אכן מעמידה שומר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, הסדרנים, בעבר זה היה. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> נכון. יש הבדל מאוד מהותי בין שלושת השמות האלה: שומר, מאבטח וסדרן. אני לא אגע בהבדלים ביניהם, אבל סדרן, תפקידו לא בהכרח בחור עם נשק ששומר ודואג ובודק. עוד פעם, זה יכול להיות אפילו פנסיונר שעומד בכניסה לגן ילדים, כי עליהם אנחנו שומרים בעיקר בתקופה הזאת, על בתי ספר. על מקלטים פחות אנחנו שומרים בגלל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בעבר זה היה. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> זה לא היה בעבר בכל המקלטים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לפי מה ששמענו. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> נכון, היה קצת יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וכאן יש אוכלוסייה שנוקטת בוונדליזם ובאלימות, כך שפה אולי קצת צריך לתגבר. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> אני אסביר גם למה. נכון. קודם כול, כן יש לנו שומרים היום. אנחנו הבחנו שאותו שומר, שכמו שאמרתי, יכול להיות גם פנסיונר בן 70-60 פלוס, הוא לא יכול לשלוט על 300-200 איש שנכנסים למקלט. הוא לא רואה מה קורה בתוך המקלט, הוא עומד בכניסה, ובסופו של דבר הוא עומד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל בסדר, כשיש את האזעקה הוא נועל את הדלת והוא נכנס איתם, לא? הוא לא מחוץ למקלט. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> נכון, אבל הוא לא יכול לשלוט על כל המקלט, מה קורה בתוך המקלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, באוכלוסייה כזאת זה מאוד קשה, אין אפס. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> נכון, ואנחנו גם נתקלנו בעבר גם באלימות כלפיו, גם במצב שבסופו של דבר בזמן אזעקות, אחרי אזעקה אפילו, הוא לא יכול להוציא את האנשים, אי אפשר להוציא את האנשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, ממבצע למבצע אתם לא מפיקים לקחים? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> ועוד איך הפקנו לקחים. הלקח הראשון והגדול ביותר הוא שהוספנו את כל מתקני המיגון, הגדלנו אותם. אם היינו רק ב-150 או 200, אנחנו עכשיו בכמעט 270 מתקני מיגון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מדבר על דרום תל אביב עם כ-200? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> אני מדבר על כלל העיר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, המצוקה היא בדרום תל אביב, נכון? מבחינת המיגון. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> נכון, גם בדרום העיר הוספנו קרוב ל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, בגלל שיש שם את המיקוד של האוכלוסייה של הלא חוקיים, הזרים, ההתמקדות, דרי הרחוב, הנרקומנים, הוונדליזם, הכול. לצערי הרב, החצר האחורית. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> נכון. גם את המיגוניות ניתבנו בעיקר לאזור השכונות הדרומיות של העיר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וזה לא הפחית? כל מה שהוספת לא הוריד את המצוקה? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> גברתי, מיגונית אחת זה ל-20 איש בלבד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> מדברים פה על כמויות של אנשים הרבה יותר, בכמויות עצומות. גם אם אני שם שתיים-שלוש מיגוניות בצמוד למתקן שכבר אני יודע שהוא מאוד עמוס, זה עדיין לא מספיק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> להחליף, נכון. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> בדיוק. זה הפתרון ששמנו, אבל הוא גם לא כל כך ישים. נגעו פה בעניין של המקלט, על החניון, מקלט בתחנה מרכזית. אנחנו בעירייה באמת לקחנו את המקום הזה תחת חסותנו, המקום הזה היה מוזנח הרבה שנים. טיפלנו שם בכל הנושא של הביוב והאינסטלציה והכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בעם כלביא זה גם היה או שזה חדש? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> כן, גם בעם כלביא הוא נפתח. לא השקענו בו כמו שהשקענו בו עכשיו. היום הוא כבר נראה הרבה יותר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה הוא מאכלס לדעתך? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> הוא ענק, הוא יכול לאכלס אלפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא לא ליד מקום מגורים. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הם עושים? מה הועילו חכמים בתקנתם? אנחנו צריכים ליד מקום המגורים, התושבים, לא? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> נכון. אני אגיד משהו שהוא אולי לא פוליטיקלי קורקט, אבל הוא נכון. אם כל תושב ייקח או ברכב או את המשפחה וירד למקלט, אותו מקלט או חניון מתוך 104 החניונים שפיקוד העורף אישר, אנחנו מסודרים בעיר, לכולם יש מקומות מיגון, גם בדרום תל אביב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אבל מי יעשה את זה? מתעצלים. מה, להתניע? וגם האזעקה, צריך מהירות תגובה. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> אנחנו נתקלים בזה בדרום תל אביב הרבה, משפחות שלמות שישנות במקלטים ובחניונים תת-קרקעיים, באות בערב עם הילדים, עם המזרנים, יורדות למקלט, ישנות במקלט, והעומס הוא יותר גדול. כי אם בן אדם באמצע היום עומד במקלט במצב עמידה ובערב הוא שוכב על מזרן, הוא תופס הרבה יותר מקום, זה ברור, ואז שטח המקלט הרבה יותר קטן. ואין ספק שאנחנו בטח ובטח שלא נבוא בערב ונרים משפחה, זה לא משנה אם היא מקומית או מגאנה או מהפיליפינים ונגיד לה: "לא, לא, תעמדו בבקשה ותצטופפו". << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, זה לא סביר, נכון. תגיד, אתם נוקטים אמצעים, סנקציות נגד כל האלימים? הגרפיטי, הריסוסים והאלימות. יש לכם כלי שאפשר לנקוט אמצעים נגדם? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> אני אגיד. אנחנו ניסינו לעשות איזה פרויקט גם של מצלמות, אבל הוא לא ישים מכיוון שיש פה את העניין המשפטי, צנעת הפרט ודברים כאלה, קשה לנו גם בעניין הזה לבצע אכיפה. לצערי, הפתרון כרגע הוא פשוט לסדר את מה שמתקלקל. אנחנו מבצעים ניקיונות ברמה של כמעט יום-יום במקלטים הציבוריים, ב-236 המקלטים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כלומר, גטניו, מי שמרסס, הוא מקבל פרס, לא עושים לו כלום, מתעלמים. לא, זה עצוב לשמוע. לא עליך, אין לי טענות כלפיך. אין לך כלים. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> אני יודע, אני אומר את הדברים כמו שהם. אין לנו כלים לבצע אכיפה אחרי כל הוונדליזם הזה, אחרי כל ההשחתה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואם אתם משתפים שיתוף פעולה עם המשטרה, מה המשטרה יכולה לעשות כנגדם? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> המשטרה צריכה לשים שם שוטר 24/7, שזה בוודאי לא ישים. אנחנו יודעים איפה אנחנו, אני לא יכול לשים שומר על 560 מתקנים, אני לא יכול לשים שוטר על 560 מתקנים. הנה, יושב פה חברי מהמשטרה. זה לא ישים. אנחנו מנסים לעשות את זה דרך הקהילה, אנחנו מנסים בעזרת מנהל קהילה שלנו לבצע איזה סוג של נאמני מקלט ונאמני מיגון, שהוא יהיה אחראי על האזור, על המקלט שלו, והוא ידווח. זה קשה לנו, כי גם אותו נאמן מיגון, בסופו של דבר ידו קצרה מלהושיע ולהיות שם 24/7 ולראות מה קורה בתוך אותו מתקן מיגון, וקשה לנו מאוד לבצע אכיפה. יחד עם זאת, אני אומר, אנחנו משתדלים לבצע תיקונים, בסופו של דבר זו עיריית תל אביב. אני באיזשהו מקום גם גאה להגיד את זה, יש לנו את האמצעים, לפחות הטכניים והאחזקתיים, לשמור על איזושהי כשירות בסיסית לאורך כל התקופה הזאת מתחילת שאגת הארי, על המקלטים תקינים וכשירים כולם. נכון, צודקים פה אנשים שאומרים, אתה מנקה את המקלט, לצערי, אחרי עשר דקות, לא יותר, עשר דקות, זה כאילו לא ניקיתי אותו. אני הברקתי אותו עם אקונומיקה ושטפתי, ובעיקר תאי שירותים, כמה שזה לא נעים גם לדבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אבל בזמן לא מלחמה זה נעול, לא? המקלטים נעולים, אתם שומרים עליהם. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> נכון, אבל ברגע שהתחילה המלחמה ובכל דלתות המקלטים בתל אביב זו פתיחה מרחוק, נפתחו המקלטים, הגישה היא חופשית לכולם וכל אחד יכול להיכנס, והומלס יכול להיכנס, ומשפחה יכולה להיכנס, וזר יכול להיכנס, וכל אדם שרוצה להיכנס נכנס למקלט להתמגן. ולצערי, השמירה שלנו כאוכלוסייה היא לא תמיד במאה אחוז, בדרום תל אביב, גם במרכז העיר, ולפעמים גם בצפון העיר. אנחנו מנקים, אנחנו מנסים לשמור על הסדר, אנחנו מתקנים את הביוב שמתפרץ, אנחנו מטפלים בדלתות שנהרסות, אנחנו צובעים גרפיטי שנעשה על הקירות, אנחנו מתקנים אינסטלציה וחשמל אם יש, אבל בסופו של דבר הוונדליזם הוא גדול, ההשחתה היא גדולה מאוד, בדגש על דרום תל אביב, וזה המצב. ואנחנו פה נמצאים בתקופה שאנחנו מיום ליום, בסופו של דבר, שומרים על מה שיש. עשינו את ההכנות לפני, הגדלנו את המיגונים שלנו, פונים לפיקוד העורף שיביא לנו עוד מיגוניות, מנסים כל יום לנסות להכשיר עוד מקומות מיגון נוספים, כמו שנגעתי, אפילו פרטיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא רק בדרום תל אביב, בכל תל אביב. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> לא רק, בכל העיר, בוודאי. ואני כל יום מצליח לאתר עוד כמה, ומצליחים, אני מודה, מצליחים, גם בדרום העיר. הנה, לפני שעה קיבלתי על מכון לסיינטולוגיה שנמצא ביפו לצורך העניין, דרום תל אביב, פותחים אותו, הסכימו לפתוח אותו לטובת הציבור, מקום שיכול להכיל מעל 100 איש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, ואין מרחב מוגן במקום הזה, במכון הזה? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> יש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כלומר, אין בעיה. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> אבל כיוון שהוא היה פרטי עד עכשיו, הוא לא שש לפתוח אותו לציבור והוא לא מיהר. מכון סיינטולוגיה, יש שם ציוד, יש שם דברים. איכשהו בדין ודברים הם הסכימו לפתוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה ישרת את כל התושבים בסביבה שלו. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> באזור הרדיוס של 150-200 מטר באזור הזה, בשדרות ירושלים, מכון סיינטולוגיה, זה ישרת עכשיו 150-100 תושבים שיוכלו לבוא להתמגן. אנחנו כן משפרים כל הזמן, אבל בסופו של דבר, אני אתן את זה ככה, משפט לסיום, עם כל הרצון הטוב לצמצם את פערי המיגון בעיר, גם בדרום תל אביב, בתל אביב עדיין יש לנו 11% של תושבים שאין להם מיגון תקני שבמצב של אזעקה הם יכולים תוך מספר דקות להגיע אליו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באיזו אוכלוסייה מדובר, בקשישים, במוגבלים? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> בכל העיר, גם קשישים, גם מוגבלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעוטי יכולת? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> מעוטי יכולת. גם אנשים שרחוקים, פשוט פיזית רחוקים ממתקן מיגון תקני. רחוקים מבית ספר, רחוקים מגן, רחוקים ממקלט ציבורי, רחוקים מחניון ציבורי, ואין להם מתקן מיגון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תגיד, עיריית תל אביב חושבת חשיבה רוחבית איך להגדיל את מספר הממ"דים? לא מיגונים ומקלטים. כלומר, אתם חושבים מה ניתן לעשות, איך לשפר את מצב המיגון בבתים? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> בוודאי, אנחנו כל הזמן על זה. מנהל הנדסה קודם כול עשה הליך רישוי מקוצר לבניית ממ"ד. זאת אומרת שמי שרוצה לבנות ממ"ד פרטי, הוא מקבל הליך רישוי מאוד מהיר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מבחינת העלות התקציבית לאלה שאין להם יכולת כלכלית, חשבתם משהו? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> זה הוזיל מאוד את הביצוע גם, הליך הרישוי המהיר הזה. יש פה הרבה דברים שדיברו עליהם שהיו עולים כסף, היום כבר עושים את זה והם עושים את זה בסכומים הרבה יותר זולים מבעבר. אבל זה בצד הפרטי, הממ"דים. כמובן היום משנת 1991, על פי חוק התכנון והבנייה, כל מבנה חדש שנבנה, הוא מחויב בממ"ד או בבניית מרחב מוגן, אחרת הוא לא מקבל טופס 4. פה אנחנו גם כן באיזשהו מקום, עם הזמן, לאט-לאט, כל תמ"א שמתבצעת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבניינים חדשים בדרום תל אביב אין בעיה. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> נכון, גם בדרום תל אביב יש בניינים חדשים שמוקמים או שמתבצע תמ"א או מתבצע פינוי-בינוי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לוקח הרבה זמן תמ"א, בוא, אתה מכיר את זה. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> והבניינים של לפני 1991, לדוגמה 1985, אתם לא יכולים לקחת איזה פרויקט ושאתם תהיו הפרויקטורים ואתם תיזמו ואתם תדחפו את זה ותעודדו, אולי יחד עם משרד הבינוי והשיכון? חשבתם על דברים כאלה או שאנחנו חיים ממבצע למבצע? זה פלסטר זמני. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> אני אדגיש קודם כול נקודה חשובה, שעד 1991 ומשנת 1971 - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אבל יש כאלה כמה לפני 1991, כמה שנים לפני, והם במצב מצוין. לא באתם בהחלטה להרים איזה טור באיזה בניין טוב של לפני 1991 ולתת, לעודד את הדיירים להרים טור של ממ"דים? אני חושבת שאם תוביל את זה תהיה מבורך. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> גברתי, קודם כול, יש הרבה תוכניות על - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הכול מבורך, יש תוכניות במגירה, לא במגירה, על המדף, אבל אולי תיקח את הפרויקט, את המיזמים, את הרעיונות, ותתחיל לצאת לדרך וערים אחרות יעתיקו ממך את היוזמה. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> כן, אנחנו תמיד חוד החנית בתל אביב, מן הסתם, אבל אני אדגיש עוד משהו פה. גברתי בטח יודעת ומכירה, החל מ-1971 בערך עד 1991, חוק התכנון והבנייה, בבניינים האלה שאנחנו מדברים עליהם דווקא כן יש מיגון, מיגון בבית משותף. זאת אומרת, רובם הגדול נבנו כבר עם מקלט משותף בתחתית הבניין שהוא משמש אותם. הבעיה שלנו היא דווקא לא בבניינים האלה, הבעיה שלנו היא יותר בבניינים שנבנו לפני שנות ה-70. זאת אומרת, בשנות ה-60 עד בואכה שנות ה-70, שמה הבעיה שלנו, כי שמה קודם כול הבית כבר ישן יותר, וב', אין שם לא מקלט של בית משותף ולא מקלט של ממ"ד או משהו כזה. ולכן דווקא אלה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה צודק, אני אומרת על אלה שמרותקים בבית, מוגבלים, מרותקים, מבוגרים, הם לא ירדו למקלט, בוא. אולי ללכת לקראתם. תחשוב, תראה איך, אנחנו נסייע לך. אני רוצה להפנות לך בבקשה כמה שאלות. שאלה ראשונה: האם יש לכם נתונים על מספר האנשים שגרים בשכונות בדרום תל אביב, והאם כל המסתננים ומבקשי המקלט רשומים אצלכם כאנשים שמתגוררים באזור וזקוקים למרחב מוגן? אתם מנהלים רישום? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> אני חושב שהשאלה הזאת, תכף אולי, אני חושב שטל, הדוברת הבאה, היא תוכל לתת מידע יותר מדויק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם מעיריית תל אביב? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> כן, גם מהעירייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, נעבור אליה אחר כך. נפנה לך עוד שאלה אם אתה יכול להשיב. האם אתם מודעים לכך שישנם עשרות אלפי עובדים זרים לא חוקיים שנטשו את מעסיקיהם וגרים בדרום תל אביב בדירות שכורות וגם משתמשים במקלטים בשכונות? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> דיברנו על זה, גברתי, אנחנו יודעים, ודיברנו שהם נכנסים כשווים בין שווים בתוך המקלטים בדרום העיר, ועיריית תל אביב לפחות לא מבצעת אכיפה ואיפה ואיפה בין הכניסה למקלטים ולמרחבים המוגנים בין עובדים זרים לתושבים מקומיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. האם מבחינת עיריית תל אביב ישנה בעיה במרחבים המוגנים בדרום ומזרח העיר כפי שטוענים התושבים? האם קיבלתם תלונות מהתושבים על תנאי תברואה לא הולמים, לכלוך, גרפיטי על קירות המקלטים, עומס, אם כן, כמה תלונות התקבלו? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> אני אדגיש, ונגעתי בזה קודם, גברתי, שכמות הקריאות בדרום העיר היא יותר גבוהה ממרכז העיר ומצפון העיר. כמות הקריאות נעה בין קרוב ל-50 עד 60 קריאות ביום על תחום מוגבל מאוד של נושאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הרבה מאוד, לא? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> זה לא הרבה בכלל יחסית. כמו שנגעתי מקודם, זה משהו כמו 200 מיגונים רק בדרום תל אביב, כך שלקבל 50 קריאות זה לא הרבה, לטעמי. זה נע סביב הרבה דברים, זה נע סביב אינסטלציה וחשמל, ניקיון, וויי-פיי, שדרך אגב יש בכל המקלטים בתל אביב, זה נע סביב הנושא של דלתות, סביב הנושא של גרפיטי, כמו שנגעת בו, וכל מיני תקלות קטנות של תושבים שמבקשים דברים שהעירייה יכולה לספק ומספקת, כגון כיסאות, מזרנים שהעירייה סיפקה, ספסלים בחלק מהמקומות. זו פחות או יותר כמות הקריאות היומית וזה סביב הנושאים האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. שפי פז, הדוברת הראשונה, אמרה שהמקלט היה סגור אתמול בלילה בזמן ההתרעה. אתה מודע לכך? אם כן, למה קרה? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> כן, מה שקרה אתמול בלילה במקלט, אני אגע פה במשהו טכני גם. כל המקלטים הם על בסיס מנגנון פתיחה מרחוק בעיר תל אביב. ברגע שמישהו נכנס, בפנים יש מנגנון של מנעול פרפר שאפשר לסגור את המקלט. הדבר הזה נועד כמובן בשביל ליצור סטריליות מהרחוב וגם זה מנעול פרפר שבסופו של דבר חצי סיבוב ואפשר לסגור את המקלט. מה שקורה מבחינת הפתיחה מרחוק, יכול להיות שמישהו נכנס עוד לפני ההתרעה וסובב את הפרפר וישב למטה. יכול להיות שזה הומלס, יכול להיות שזה תושב, לא משנה מי, ישב למטה. ואז בזמן ההתרעה הדלת הייתה סגורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם הייתה אזעקה מה היה קורה? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> בזמן אזעקה המקלט נפתח אוטומטית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עובדה שלא. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> כן, כל המקלטים בתל אביב בזמן אזעקה נפתחים אוטומטית, זה מחובר להתרעת פיקוד העורף באופן אוטומטי על בסיס דו שלבי. זאת אומרת שגם אם אין אינטרנט במקלט או שיש תקלת וויי-פיי, זה נפתח על בסיס גלי רדיו. זאת אומרת, המערכת היא כמעט 100% ללא תקלות והיא פותחת בזמן אזעקה את המקלטים. בעקבות המקרה הזה של אתמול אני אגיד לך מה אנחנו עושים עכשיו כלקח. אני הולך לבקש עכשיו מפיקוד העורף יחד עם החברה שמייצרת לנו כמובן את הדלתות ואחראית על זה, לבקש שהדלתות ייפתחו לא בעת אזעקה אלא בעת התרעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. תגיד, מתי הם מספיקים לרסס את הגרפיטי? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> 200 איש במקלט, מספיק שאחד נכנס עם בקבוק גרפיטי או עם טוש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה אומר שבזמן ההתרעה או בזמן האזעקה הם עושים את זה? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> אין שום בעיה עם זה, מי רואה אותם? 200 איש בתוך המקלט, הם עומדים אחד ליד השני, ופשוט מספיק שהוא שולף טוש מהכיס, מצייר על הקיר, ונגמר הסיפור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ויש עוד שאלה. האם השערים בתחנה המרכזית נעולים לפעמים בשבועות אלו של מבצע שאגת הארי? יש מצב? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> לא, הם לא נעולים, אני אדגיש. יש פה כמה כניסות לתחנה. יש שניים שאכן נעולים, הם נעולים כי המדרגות לא בטיחותיות. יש לנו מכמה רחובות כניסה: יש לנו מרחוב הקונגרס 62 כניסה, יש לנו מרחוב בית קציר 21, יש לנו מרחוב סלמה כניסה. יש כמה כניסות כשיש באמת שתי כניסות שהן נעולות, אחת מהן מכיוון שיש שם מדרגות רעועות, ואחת מכיוון שלטעמי הייתה שם איזו בעיה נקודתית של הצפת ביוב בנקודה הזאת ולכן נעלו אותה. כל הכניסות האחרות פתוחות ונגישות. דרך אגב, הכניסות מהרחובות הקונגרס 62 ובית קציר 21 הן נגישות אפילו, זאת אומרת שאפשר להיכנס עם רכב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. אוקיי, תודה. נעבור לשולה קשת, חברת מועצת העיר תל אביב. נמצאת שולה? מיכל שוורץ, לשכת עורכי הדין. << אורח >> מיכל שוורץ אלינב: << אורח >> השאלות שלשכת עורכי הדין הייתה מעוניינת לדעת נשאלו פה על ידי ראש הוועדה, וההצעות שהלשכה העלתה, שגם הגשנו אותן בכתב, ניתנו, כך שאין לי מה להוסיף. אני רק הייתי שמחה לדעת אם יש איזשהו פיקוח, איזשהו מעקב אחרי זה שהדברים האלה מתבצעים, הקשר בין הגורמים השונים, האכיפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעשה דיון מעקב. זהו? תודה רבה לך. שולה, בבקשה. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> תודה רבה, חיכיתי בסבלנות. קודם כול, חשוב לי לומר שאני גם חברת מועצה, אבל אני גם תושבת דרום תל אביב ומנכ"לית תנועת אחותי, מאוד מאוד מעורבת עם כל הנושא הזה של המקלטים, ואני רוצה פשוט להוסיף כמה דברים. דבר ראשון, מאוד חשוב לי להגיד את הנושא הזה, אני מסכימה כמובן שיש אלימות, אני גם מקבלת פניות בנושאי אלימות, אני גם פונה לשי גטניו מהעירייה ואני פונה גם למשטרה וכל הדברים האלה, הנושאים האלה חייבים להיות מטופלים במיידית. אני כן רוצה לומר שיש לנו באמת הרבה מאוד הומלסים ברחובות. חשוב לי לציין שחלקם ממש הגיעו מייד אחרי המלחמה, מייד אחרי מלחמת עם כלביא, הרבה מהם הם גם בפוסט טראומה ונמצאים ברחובות וצריך למצוא פתרון לכולם. זאת אומרת, כי כן נשמעו פה טענות, כאילו "אני מרגישה אפליה כיהודייה", אבל אין ברירה, יש פה הרבה מאוד מבקשי מקלט, מהגרות עבודה, אנשים נורמטיביים. יש גם ישראלים עבריינים, מי שעבריין, צריך לטפל בנושא הזה. לגבי המקלט בתחנה המרכזית, אני כן רוצה להוסיף נקודה נוספת, שהיא ההזנחה המטורפת של נצבא, של קובי מימון, שזה לא עולה פה. ואני חושבת שהממשלה, כולל שרת התחבורה, כולל ראש הממשלה אפילו, לא יעלה על הדעת שיש כזה מקום שמייצר אלימות בגלל ההזנחה. יש שם שיטפונות של ביוב, סתימות של השירותים, קטסטרופה. ואני חושבת שצריך גם לפנות לנצבא עצמה, שהיא אמורה לשמר את המקום. אנחנו כולנו יודעות שקובי מימון והחברה שלו, נצבא, באופן קבוע המדיניות שלו היא הזנחה. ויש שם מקלט, ויש שם תחנה מרכזית, הוא מקבל עשרות מיליוני שקלים בשנה מהממשלה, מכספי הציבור, ולא ייתכן שזה ימשיך ככה. ולכן אני באמת רוצה להתמקד בנושאים האלה. וכמובן אני רוצה כן לתת דוגמאות למרחבים שהם מעורבים, שהם גם ישראלים וגם מבקשי מקלט וגם הומלסים, שהכול נעשה שם באמת באופן מאוד מאוד שיתופי. כן, יש מקרי אלימות. אגב, בכל רחבי העיר. אני קיבלתי פניות לא רק מדרום תל אביב על מקרים של אלימות וכולי במקלטים או על גנבות. זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת ולמצוא לו פתרון, כולל עם סל"ע, הפיקוח של העירייה וכולל המשטרה וכולי. וכמובן קודם כול גם להעביר את כל התלונות מיידית למשטרה ולעירייה. אני כחברת מועצה גם בקשר עם גורמים בעירייה ומעבירה להם קריאות, אפשר גם לקחת את הטלפון שלי ולהפנות אליי. בגדול, יש הרבה מאוד מה לתקן ולהוסיף מקלטים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שולה, סליחה שאני קוטעת אותך, כי אנחנו רוצים להתמקד בדיון. יצא לך לשבת בצוות הפקת לקחים, מה היה ממבצע עם כלביא ועד המבצע של היום? למה המצב הוחמר? אני הבנתי שיותר קשה ממה שהיה, הם סובלים יותר. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני זוכרת שגם בעם כלביא המצב היה קשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מה הפיקו לקחים? הרי ממבצע למבצע צריך לפקח, לצמצם את הפערים. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אבל עדיין, מה שאני ראיתי, כשהתחיל המלחמה לא הייתה מוכנות, מקלטים לא היו מוכנים, אפילו מעברים אל מקלטים מסוימים, נגיד בשפירא, שקיבלתי מתושבים שם, באמת, לא היה מעבר, לא נפתח שביל, המקלט היה סגור, כל הדברים האלה. לקח זמן, בסופו של דבר זמן שבאמת הוא מצער, וגם יש כמובן מקלטים שהם מאוד מאוד מלאים ודחוסים, גם בפלורנטין, גם בשפירא. את הדברים האלה צריך, לא שיפרו אותם מאז, זה היה גם קיים אז, זה לא השתפר. מה שאני יכולה להגיד אבל, ונמצא פה גם שי, שאני בקשר איתו, ברגע שאני גם פונה וצריך עוד מזרנים, עוד כיסאות, עוד דברים, לפתוח דלת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עם מי את בקשר? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> עם שי גטניו שהוא פה מעיריית תל אביב, ממחלקת מיגון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כלומר, יש שיתוף פעולה. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> ובאמת יש שיתוף פעולה כל הזמן, יום-יומי, רגע-רגע, ועל כל דבר. לכן אני חושבת שיש פה פגמים, אני חושבת שצריך מספר גורמים לתת את הדעת על כך, גם העירייה כמובן במחלקת המיגון וכולם שם, ועדת הביטחון, גם המשטרה, שכל אחת ואחד ירגישו בטוחים בתוך המקלט. אני כבר אמרתי, המקלט אמור להיות מרחב בטוח גם מטילים, אבל גם מכל סוג של אלימות, כמובן אסור לעבור על זה לסדר היום וכולי וגם כמובן - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה יש לך לומר לגבי זה שבעבר היו סדרנים והיום כבר אין סדרנים, מישהו שיפקח, יעשה סדר? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> מאוד מאוד חשוב. תראי, באמת אני עמדתי על כך שיהיה מאבטח במקלט של התחנה, כי היו שם מקרי אלימות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש מאבטח עכשיו לבקשתך? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> הביאו את המאבטח. הנה, שי נמצא פה, הוא באמת טיפל בזה. גם חנן מסל"ע הבטיח שלמשל בעוד מקלטים יהיו סיורים, אני לא ראיתי עוד סיורים, לא ראיתי תגבור של סל"ע במקלטים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את הוונדליזם, את האלימות. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אבל צריך סדרנים, ללא ספק. אין שום ספק שאנשים ירגישו בטוחים וזה מאוד מאוד משפיע ומסייע לנטרל תופעות של אלימות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה רבה. אנחנו נעבור לשפי פז שתגיב לנו, תתייחס לכל מה שנאמר פה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> יש פה עוד אנשים שלא דיברו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מבקשים ממך בבקשה שגם תתייחסי, ואם את יכולה לתת לנו גם פתרונות ישימים. הפתרונות הם מאוד חשובים. את הבעיה שמענו, כולם הציגו. << אורח >> שפי פז: << אורח >> לגבי מה שמפקד התחנה אמר, אני דיברתי איתו עכשיו בפרטי, אנחנו נעביר בקבוצות לתושבים ונזכיר להם שוב ושוב להגיש תלונות. אנשים פשוט לא מתלוננים, זה לא שאין ונדליזם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה, מאיזו סיבה? << אורח >> שפי פז: << אורח >> אנשים לא מתלוננים למשטרה כי המשטרה לא - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> התייאשו כאילו? << אורח >> שפי פז: << אורח >> תראי, אני לא רוצה להיכנס לזה, אני לא רוצה לריב עם גליל עכשיו. כי המשטרה לא מטפלת, בגדול המשטרה לא מטפלת, אין אמון במשטרה. יש כן דיווחים לסל"ע. אנחנו נדגיש את זה בכל המקומות שיש לי יכולת להשפיע, אני אשתדל שאנשים יגישו תלונות או לפחות ידווחו לי ואני אדווח הלאה. לגבי כל שאר הדברים, גם קיבלנו את הטיעון לגבי מה שקרה אתמול במקלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא הסביר? זה בסדר? << אורח >> שפי פז: << אורח >> הייתה תקלה, מקובל עליי. קודם כול אני רוצה להגיד משהו. יש פה ושם אילו שהן תלונות, אני שומעת בעקיפין, ראיתי את זה גם אתמול בכתבה. אין מצב, לי לא ידוע לפחות על שום מקרה באף מקלט בדרום תל אביב שמישהו זר, ולא משנה מי, לא הוכנס בגלל זה. לא להעלות את זה בכלל כאופציה. כולם נכנסים. מי שבאמת לא נכנס אלה באמת אנשים שוויתרו, ויש מלא, אני יכולה להביא לך רשימה שלמה של אנשים. איך אנחנו פותרים את זה? איך אנחנו גורמים לאישה שגרה 20 מטר מהמקלט ונשארת בבית כי היא אומרת: אני לא מסוגלת להידחק לשם ולריב ולהיכנס בכוח, איך גורמים לה להיכנס? אולי באמת מאבטחים, אני לא יודעת, אולי זה הפתרון, לפחות במקלטים הגדולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, לשים מאבטחים. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני מאמינה להם שהם מנקים, אבל זו כמות כזאת של כל כך הרבה אנשים. נגיד את זה ככה, בלי שתבואו עליי אחר כך בטענות. יש פה כל כך הרבה אנשים שלא אכפת להם, גם מהאוכלוסייה היהודית, אבל בעיקר מהאוכלוסייה הזרה. אני גם מזכירה לכם שיש פה שב"חים, הומלסים, נרקומנים, מסתננים, מהגרים לא חוקיים, עובדים ברישיון, שב"חים, יש כל כך הרבה אנשים שמזלזלים ולא אכפת להם ומייצרים ונדליזם. בגלל שפותחים להם ממ"ד באשכול גנים, להיכנס לגן ילדים ולעשות בו ונדליזם ולהרוס ולקרוע הכול? אני לא יודעת, אני לא מבינה את זה. זו פשוט אוכלוסייה שלא אכפת לה. רובה, שוב, לא כולה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם הסנקציות? << אורח >> שפי פז: << אורח >> מי יעשה את הסנקציות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא יודעת. אם אין כלום, הם ימשיכו. << אורח >> שפי פז: << אורח >> כשהתלוננו על הגרפיטי התשובה הייתה, ננקה את זה אחרי המלחמה. אין להם כוח אדם. אני יכולה להבין את זה או לא להבין את זה, זה לא משנה. וכן, זו לא בעיה לייצר גרפיטי, תקשיבי, אני יכולה מחר לרדת ולצייר גרפיטי, מה הבעיה? נכנסים למקלט, אף אחד לא אכפת לו, לא אכפת לאנשים. וזה מצב בעייתי מאוד, אבל אנחנו חוזרים תמיד לנקודה הבסיסית, ומישהו דיבר פה והעלה את האופציה של הפרדה, שהיא לא כל כך גרועה בגדול. כמות המקלטים, כמות המקומות, הפתרונות, הם לתושבי השכונות, הם לא לוקחים בחשבון את כל התוספות. ואמרו פה סופי שבוע, שהשכונות מתמלאות בעובדים זרים בעיקר שמגיעים מכל הארץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> שפי פז: << אורח >> הצפיפות, את יודעת, כשאני מקבלת סרטונים, כשאנשים אומרים לי, אנחנו נחנקים פה, אי אפשר לנשום, כשאת רואה אנשים, ילדים, כולם אגב, ישראלים, מסתננים, זרים, לא משנה, מכסים את האף כי הריח כל כך נוראי, יש לנו פה בעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה את מציעה לעשות? מה נעשה, לא נכניס אותם למקלטים? נמדר אותם? << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא, את זה לא אמרתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפי חוק ההתגוננות - - - << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא אמרתי, אל תנסי להפיל את זה עליי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני רוצה לדעת איך פותרים במצוקה, חוסר האוויר. << אורח >> שפי פז: << אורח >> מעולם לא אמרתי את זה. קודם לקחת בחשבון קדימה, בואו נדבר על קדימה, לקחת בחשבון שהאוכלוסייה פה הרבה הרבה הרבה יותר גדולה מהרישומים של העירייה ולקחת את זה בחשבון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, נוצרה סיטואציה, מה תעשי? << אורח >> שפי פז: << אורח >> שנית, אולי לא כל כך גרוע לייצר הפרדה, אני לא יודעת. איכשהו בתפיסת העולם שלי, אזרחי המדינה קודמים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם נמצאים איתנו, מה תעשי? << אורח >> שפי פז: << אורח >> אם יש לי אישה אחת שאומרת לי, אני יושבת בבית ומתפללת ולא יורדת כי אני לא יכולה להיכנס למקלט, זה מספיק לי, אני לא צריכה יותר מזה, אחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, זה עצוב לשמוע. אבל הם לא חושבים כמוך, אלה שמקבלים את ההחלטות, קובעים את המדיניות? << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא, מה פתאום? אכפת להם? מצידם שכולנו נעוף מתל אביב. תקשיבי, זאת עיריית תל אביב. שאני אתחיל עכשיו לדבר איתך על איך עיריית תל אביב מייצרת טרנספר של תושבי דרום תל אביב לטובת הנדל"ניסטים וכדומה? זה נושא אחר, נכון? אנחנו לא מעניינים אותם. אני בטוחה שגטניו, מעניין אותו, אבל העירייה כמדיניות, לא מעניין אותה, מה אכפת להם? ואל תדברו איתנו, לא הביאו מיגוניות, אין מיגוניות, יש שתיים-שלוש מיגוניות פרטיות שאנשים שמו בעצמם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל גטניו אמר שהם הביאו הרבה. אבל הוא אומר שמיגונית של 20 אנשים, כמה היא תועיל? << אורח >> שפי פז: << אורח >> איפה? אני לא יודעת, אולי בשכונת עזרא או משהו. אני לא יודעת על מיגוניות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי נעלה אותו שנית שהוא יגיב, לא? אנחנו נעלה אותו שנית למה שאמרת לגבי זה שלא הביאו מיגוניות. << אורח >> שפי פז: << אורח >> התחנה המרכזית, ואני רוצה שזה יהיה ברור לכל ספק, המקלט האטומי של התחנה המרכזית לא פועל למען תושבי השכונות, אלא אם כן, אני שוב חוזרת לכתבה שהייתה בערוץ 11, תושבי השכונות מבחינתם הם הפיליפיניות והאריתריאים. כן, בשבילם זה מועיל. את שמעת את דבי, את יכולה לראות את דבי לוקחת את הילדות שלה בלילה ורצה לתחנה המרכזית? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא ישים. << אורח >> שפי פז: << אורח >> רק להגיע לשם זה סיכון להישדד, להיאנס או למות מפחד, בסדר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא מתאים, נכון. << אורח >> שפי פז: << אורח >> זה לא מתאים. יופי, יש מקלט ענקי, הוא יכול אגב להספיק לכל תושבי השכונה, אבל אף אחד לא יכול להגיע לשם, בטח לא כשישנים. גם במקלטים שלנו, המקלטים הכלליים, המקלטים של השכונה, ישנים, יש מזרנים, הם ישנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, שפי, נעלה את גטניו שיתייחס למה שאמרת כרגע, זה חשוב לי לשמוע, על המיגוניות. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אוקיי, אני לא יודעת, שיגלה לי איפה יש מיגוניות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואי נשמע אותו, הוא טוען שכן יש. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> כן הגיעו 20 מיגוניות מפיקוד העורף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה אומר באזורים איפה שיש את המצוקה, נכון? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> כן, אבל זה לא רק שם. דרך אגב, אני אדגיש, אני רוצה להגיד משהו רק לפני. השכונה עם הכי הרבה פערי מיגון היא דווקא לא עזרא והארגזים וגם לא שפירא. בסופו של דבר, השכונה עם הכי הרבה פערי מיגון בעיר היא צפון תל אביב הישן, מה שנקרא אזור מרכז צפונה, האזור של יהודה הלוי בעיר, האזור הזה של כל המתחם של אזור נחמני שם, הרחובות, מי שמכיר, בואכה פלורנטין, לפני פלורנטין, צפונית לפלורנטין. זה האזור שהוא הכי הכי הכי עם פערי מיגון שיש בעיר. אנחנו הרבה שנים חשבנו עד שעשינו עבודה מאוד מאומצת וראינו שבאמת שם יש יותר בעיה. המיגוניות עצמן הוצבו על ידי פיקוד העורף, כל הפרויקט - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, ה-20 שהגיעו שאמרת, איפה הן הוצבו? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> אני יכול להקריא את הכתובות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא. בדרום? בצפון תל אביב הישן? איפה? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> ברחוב תשרי בשכונת לבנה, רחוב תמוז הוא בעזרא והארגזים, אסא קדמוני, זה נקרא שכונת נווה אליעזר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, נווה אליעזר, איפה היא ממוקמת, באזור של המצוקה, בדרום? << אורח >> שי גטניו: << אורח >> גם בדרום, הכול דרום פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל מה שאתה אומר זה בדרום. << אורח >> שי גטניו: << אורח >> כל מה שאני אומר זה דרום. מנחם מדמון זה דרום. חב"ד, חב"ד זה יפו. הרבי מפשיסחא, זה יפו. יהודה הלוי 60, הצבנו מיגונית אחת. בית אל, גם כן זיהינו פערי מיגון. בית אל זה ממש שכונת נווה שרת. הצבנו שם שתי מיגוניות. רש"ף 18, זה שכונת התקווה, מול רחוב ההגנה, שם הצבנו. סלמה, זו תחילת טיילת יפו, סלמה 18, קרוב לתחנת המשטרה, שתי מיגוניות. חניון שוק הכרמל, שזה גם כן דרום העיר, שתי מיגוניות. סהרון 16, זה יפו לגמרי, יפו ג'. רחוב ביכורי ציון, זה יפו. אלנקווה 88, זה דרום העיר, ארליך 3 זה יפו, ולבני איתן זה גם כן שכונת עזרא והארגזים. בסך הכל 20 מיגוניות, שזה מה שקיבלנו מפיקוד העורף, אין לנו יותר. כל מיגונית שתגיע מפיקוד העורף, אנחנו נציב אותה באזורים שיש בהם פערי מיגון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. נעלה את הדוברת הבאה ונסכם. שרון הראל, נציבות האו"ם לפליטים, ואז נסכם. << אורח >> שרון הראל: << אורח >> תודה, גברתי, תודה על הדיון ועל רשות הדיבור. אני קודם כול רוצה להגיד שאני יוצאת מאוד מעודדת בדיון הזה מעצם הקול שאני שומעת של כלל הגורמים, שלא משאירים אף אחד מאחור, וזה מסר מאוד מאוד חשוב בזמן מלחמה, וזה מסר מעודד. בצד זאת, לגמרי ליבי עם תושבי המקום על הצפיפות הרבה, ועל זה יש לתת את הדעת ולספק פתרון מתאים. לא ייתכן שמצד אחד לא משאירים אף אחד מאחור, מצד שני ההגנה היא סלקטיבית בגלל חוסר מקום. צריך לחפש איזשהו פתרון אד הוקי כדי באמת לאפשר כניסה של יותר אנשים, גם אם זה רק בסופי שבוע, גם אם זה למקלטים מסוימים, בעזרת שילוט, בעזרת התוויה, בעזרת פתרונות כאלה ואחרים, כדי שלא ייווצר מצב שאנשים מודרים מאותו טיפול. לצד זה, אני חושבת שזה עלה פה, אני גם נתקלת באזורים שלי בתל אביב גם באנשים שיש להם התנהגויות פחות נורמטיביות וזה קיים וזה קורה בכל מקום, וצריך קצת יותר סבלנות לצורך העניין. אם יש צורך או אם יש מקום, ואני פונה פה גם לשי, אולי לצאת באיזושהי יוזמה משותפת של הפצת בקשה לשמור על סדר וניקיון ונהלים ולתרגם מידע לשפות שונות ולהנגיש אותו באזורי המקלטים, אנחנו כמובן נשמח לסייע. אני יודעת שמסיל"ה בדרך כלל עושים את הדברים האלה, אבל אם יש מקום לחדד דברים אני בהחלט פה ואני אשמח לתת יד לזה. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה לך. תודה לכל המשתתפים. אני עוברת לסיכום. אחת, הוועדה מודאגת מאוד מהסיפורים שעלו בדיון על מצב המקלטים בדרום תל אביב ומהעובדה שישנם תושבים שמעדיפים לא ללכת למקלטים ציבוריים בשל המצב המדאיג שתואר בדיון. שתיים, שמענו שיש אי הלימה בין הסיפורים על האלימות, הנרקומנים במקלטים, השתלטות על המקלטים, גרפיטי וכולי לבין מספר התלונות שנפתחו במשטרה בתחנת שרת. הוועדה קוראת לתושבים ולארגונים המייצגים אותם לפתוח בכל מקרה כזה תלונה במשטרה כדי שיוכלו לטפל ולראות את התמונה הכוללת והאמיתית. שלוש, הוועדה מבקשת מעיריית תל אביב וממשטרת ישראל תחנת שרת להיפגש בדחיפות ולדון בצעדים שניתן לנקוט נגד אלו שמבצעים ונדליזם במקלטים. לא ייתכן שהעבירות חוזרות שוב ושוב באופן יום-יומי ולא מופעלות סנקציות כלפיהם. ארבע, הוועדה קוראת לעיריית תל אביב לדאוג לפתיחת כלל המקלטים בעיר עוד בזמן התרעה מוקדמת ולא רק בעת שמיעת האזעקה ולעדכן על כך את הוועדה עד לסוף השבוע. חמש, הוועדה מבקשת מעיריית תל אביב לשקול הצבת מאבטחים במקלטים הגדולים והעמוסים בדרום תל אביב ולעדכן על כך את הוועדה. שש, הוועדה תמשיך ותעקוב אחר הנושא ומבקשת מהתושבים להתלונן למשטרה ולעיריית תל אביב בכל אירוע שהוא, חשוב שהכול יהיה מתועד ומטופל. אני נועלת את הישיבה, תודה רבה לכל המשתתפים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:47. << סיום >>