פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 309 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, ו' בניסן התשפ"ו (24 במרץ 2026), שעה 12:01 סדר היום: << נושא >> הטיפול בחיילים הבודדים בעת שירותם בצה"ל ולאחר שחרורם, דוח שנתי 2023 - ביקורת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מוזמנים: אורנית צירקין – סגנית למנהל אגף לביקורת משהב"ט, משרד מבקר המדינה יצחק אוחנה – סמנכ"ל חטיבת צעירים, משרד העלייה והקליטה נטלי שלף – מנהלת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, ועד עובדי הכנסת אילה אליהו – מרכז המחקר והמידע של הכנסת צבי יהונתן שור – מייסד, עמותת "לעולם לא לבד" חיים ברנר – לוחם במילואים ישראל ברנר – עמותת בית חייל אל חייל משתתפים באמצעים מקוונים: אורית להב – מנהלת תחום פ"א מענים ותוכניות - תוכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי עירית דרווינסקי – ראש תחום בודדים, משרד הביטחון סא"ל טל דדון – רע"ן מדיניות פרט, צה"ל רס"ן לי אור לאה שלג – רמ"ד בודדים, צה"ל סא"ל במיל' אילון מייל – מנהל מחלקת פיתוח תכנון ובקרה, האגודה למען החייל אלון שמיר – מנכ"ל העמותה, הנחשונים - בית וקהילה לבוגרי המסלולים החרדיים בצה"ל נויה גוברין – סמנכ"לית קשרי צבא ושותפויות, ארגון "נפש בנפש" שאול רורקה – מנהל העמותה, הבית של בנג'י - בית חם לחיילים בודדים חיים מייזלש – נציג הארגון, ארגון ניווט יהודה שפירא – מנהל המחלקה לחיילים בודדים, עמותת נצח יהודה מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין סגנית מנהלת הוועדה: מיטל אליהו רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הטיפול בחיילים הבודדים בעת שירותם בצה"ל ולאחר שחרורם, דוח שנתי 2023 - ביקורת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, היום יום שלישי, ו' בניסן תשפ"ו, 24 במרץ 2026, אנחנו עדיין במערכה, בשתיים, שלוש, ארבע גזרות פעילות, ואנחנו כאן בוועדה הזו לענייני ביקורת המדינה בנושאים שקשורים במערכה, במערכות בגזרות השונות, ובמקרים רבים, ביכולת של החברה הישראלית לתת מענה לצורך המתמשך, למערכה המתמשכת. הנושא של היום רלוונטי לזה. אני פותח את ישיבתה של הוועדה בנושא הטיפול בחיילים הבודדים בעת שירותם בצה"ל ולאחר שחרורם על בסיס דוח מפברואר 2023, לפני המלחמה, פורסם במהלך המלחמה, אבל הביקורת הסתיימה טרם. תכף אנחנו נשמע מאורנית צירקין ממשרד מבקר המדינה. במסגרתה נבדקו הסיוע של צה"ל לחיילים בודדים במהלך שירותם הצבאי והסיוע של משרד הביטחון לאותם חיילים לאחר שחרורם משירות. כמו כן, נבדקו אפשרות להסדרת מתן הסיוע בידי עמותות וקיומה של תוכנית אסטרטגית בין-משרדית לקליטת חיילים בודדים משוחררים בחברה הישראלית. כאשר אנחנו מדברים על חייל בודד אנחנו מדברים על חייל עם עורף משפחתי לא מספק כאן בארץ, אם זה בהגדרה כוללת, אם בשל היותו מנותק מהמשפחה שנמצאת בחו"ל – גם בחו"ל לא תמיד יש משפחה שיכולה לתמוך גם ממרחקים בהקשרים שונים, מנטליים, כספיים ואחרים – ואם בשל נסיבות החיים כאן בארץ, תרבותיות, משפחתיות, בחירות אישיות שמנתקות את החייל, או מצידו או מצד המשפחה או משני הצדדים. לכל חייל וגם לחיילים הבודדים יש צרכים רבים שקשורים בכלכלה שלו, במגורים, בקהילה מחוץ לצבא, והייתי אומר אוזן קשבת. מצאנו לנכון לקיים דיון זה בעת הזו על מנת לעקוב אחר ההתקדמות שנעשתה בצה"ל ובמשרד הביטחון בשלוש השנים האחרונות לאור המלחמות והאתגרים שאנחנו עומדים תקופה ארוכה, ולוודא שבני האדם הצעירים, שחלקם עברו יבשות וחלקם עברו מסע מנטלי אישי ארוך, משמעותי, מפרך, רגשי, נמצאים בידיים טובות, פעמיים. פעם כי, איך אמרנו פעם, זה רכוש צה"ל, צריך שהרכוש יהיה מאורגן ומוכן לפעולה. אני אומר את זה בחיוך. ופעם שנייה, משום שחוזק השלשלת כחוזק החולייה החלשה. כולנו מעת לעת נמצאים באזורים החלשים יותר, וזה בדיוק הרגע שבו אנחנו מצפים מהקהילה, בהקשר הזה מהמדינה, אבל לא רק מהמדינה, מארגונים אזרחיים, מקהילות פרה-מדינתיות, רשויות מקומיות, להיכנס לתמונה ולהעלות על נס אנשים שבתנאי פתיחה מאתגרים יותר עושים את המוטל. כאן בוועדה הסמוכה, ועדת חוץ וביטחון, אנחנו מתכתשים כדי שאנשים עם עורף משפחתי מוצק ועורף קהילתי מוצק יבצעו את משימתם כמו שאנחנו מבינים אותה. והנה החיילים הבודדים עושים את הצעד הראשון, והתפקיד שלנו הוא לוודא שאנחנו מחבקים אותם ומחבקים את הנושא שלהם. והנה אנחנו פה, אנחנו נתחיל עם נציגת משרד מבקר המדינה. אורנית, בבקשה. << אורח >> אורנית צירקין: << אורח >> (מוקרנת מצגת) מדובר בדיון כרגע שאנחנו עושים לאחר שקיימנו דיון מקיף ביוני 2023, לאחר פרסום דוח הביקורת, כמו שאמרת, מפברואר. מדובר בביקורת מעקב שנעשתה, הביקורת המקורית הייתה ב-2017, ואנחנו פרסמנו בפברואר 2023 ביקורת מעקב כשהביקורת עצמה התקיימה בין אוקטובר 2021 למאי 2022. הגופים המבוקרים העיקריים שהיו בביקורת הזו היו משרד הביטחון וצה"ל וארגון - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה עכשיו לוודא מי נמצא איתנו בדיון הזה מהגופים המבוקרים. << אורח >> אורנית צירקין: << אורח >> צה"ל ומשרד הביטחון אני יודעת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, צה"ל ומשרד הביטחון נמצאים, ראש תחום בודדים במשרד הביטחון, עירית, ובצה"ל רע"ן מדיניות פרט, רמ"ד בודדים. יפה, בסדר. והממונה על הביקורת. ויחד למען החייל, זה מה שפעם היה הוועד למען החייל? << אורח >> אורנית צירקין: << אורח >> ליב"י. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והם נמצאים איתנו במקרה? לא. זו האגודה? מנהל המחלקה, בסדר גמור. << אורח >> אורנית צירקין: << אורח >> כמה נתוני מפתח: נכון למועד הביקורת בדצמבר 2021 היו 6,613 חיילים בודדים ששירתו בצה"ל. אנחנו עשינו ביקורת סקר שביעות רצון מאוד מקיף בין החיילים הבודדים, אני אציג עוד מעט חלק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יודעת לפרט? ואם לא, החברים האחרים המבוקרים יגידו מה החלוקה בדצמבר 2021, אז, לפני ארבע שנים. << אורח >> אורנית צירקין: << אורח >> בין הבודדים מובהקים ל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איזה סוג של בדידות. << אורח >> אורנית צירקין: << אורח >> כן, 52% מהם היו בודדים מובהקים, מה שנקרא, ו-48% ללא תמיכה משפחתית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והמובהקים הם בהכרח עולים חדשים או לאו דווקא? << אורח >> אורנית צירקין: << אורח >> אני חושבת שלאו דווקא, אבל מרביתם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נשמע את זה אחר כך מהמשתתפים. << אורח >> אורנית צירקין: << אורח >> בסקר שביעות הרצון שאנחנו העברנו בין החיילים הבודדים, 40% מהחיילים היו שבעי רצון מהטיפול שלהם בצה"ל, ו-46% מהטיפול במשרד הביטחון. עוד מעט אני אפרט טיפה יותר בנושאים האלה. בתשובות שקיבלנו מהחיילים הבודדים, הסיבה העיקרית לחוסר שביעות רצון שעלתה, 65% מהחיילים אמרו שהם לא שבעי רצון בגלל הסיוע הכלכלי, בגלל קשיים כלכליים שיש להם, ומשרד הביטחון 58%. 54 שקלים, ציינו כסכום שבו עלתה ההכנסה החודשית של חייל בודד בין הביקורת הקודמת שהייתה ב-2017 לביקורת הנוכחית ב-2022. אני ממשיכה את מה שדיברתי עליו קודם, אנחנו רואים כאן את שביעות הרצון הכללית מהסיוע מצה"ל כפי שעלה בסקרים בשתי הביקורות אצל החיילים הבודדים, ואנחנו רואים שלמעשה שביעות הרצון הכללית ירדה מהביקורת הקודמת. כלומר, החיילים שהיו שבעי רצון באופן גבוה ירד מ-43% ל-40%. כלומר, בנושא הזה לא ראינו שיפור בשביעות הרצון ותיקון לליקוי שעלה בביקורת הקודמת. כאן יש ניתוח של הסיבות העיקריות לאי-שביעות רצון של החיילים הבודדים מהסיוע מצה"ל. אנחנו רואים את הקשיים הכלכליים, כמו שאמרתי גם קודם, 65% הצביעו על זה כקושי עיקרי, והסיבות העיקריות האחרות היו ביורוקרטיה ויחס לא מספיק מכבד או מזלזל מצד הגורמים המטפלים בהם. אני אכנס לכמה ליקויים מרכזיים שעלו בדוח, אני לא אציג את כל הדוח, אמרתי, הוא כבר הוצג, אבל אני אכנס לדברים המרכזיים. אחד הליקויים שעלו זה שמשנת 2010 אכ"א לא עשה בחינה של מכלול צורכי הקיום של החיילים הבודדים למרות שהמצב שלהם היה למעשה ידוע באכ"א, ידעו שמרביתם מתקשים להתמודד עם המצב הכלכלי. בביקורת המעקב ראינו שבוצעו כל מיני מהלכים ועבודות מטה מסוימות בנושא, אבל הם לא שיפרו במידה ניכרת את המצב הכלכלי של החיילים. מהשאלון שראינו, 38% מהחיילים אמרו שהמשכורת הצבאית שלהם מכסה פחות מ-50% מהוצאות המחיה שלהם. כמו שאמרתי קודם, ההכנסה החודשית עלתה ב-54 שקלים, שזה סכום נמוך מאוד, ורק 5% אמרו שהמשכורות ודמי הקיום שלהם מכסים את ההוצאות שלהם. ראינו גם שלא בוצעה באכ"א עבודת מטה סדורה שבוחנת את הפערים בנושא הדיור שמספק צה"ל לחיילים בודדים לעומת הצרכים שלהם ואת התקציב שהם צריכים לצורך מימון פתרונות הדיור. ראינו פרויקטים שתוכננו, עסקו בצה"ל בתכנון של פרויקטים, בית החייל בראשון לציון ועוד כמה פרויקטים, אבל הפרויקטים האלה לא הושלמו במלואם עד למועד סיום הביקורת, וגם ראינו שהם לא מתכתבים באופן מלא עם ההעדפה של החיילים הבודדים לגור בדירות שכורות, ש-57% מהחיילים אמרו שזו ההעדפה שלהם. ו-44% מתוכם אמרו שהם נתקלים בקשיי מימון של שכר דירה, ואנחנו ראינו מחישובים שעשינו שהעלייה בהשתתפות של צה"ל בשכר דירה עלתה ב-3.9% בתקופה בין שתי הביקורות, ולעומת זאת העלייה במחירי השכירות עלתה בשיעור של 11%. אנחנו גם בדקנו בביקורת הזו מה שלא נבדק בביקורת שלפני כן, את שביעות הרצון מהטיפול של משרד הביטחון בחיילים, שזה אומר לאחר שחרורם. ראינו ש-46% מהם רק היו שבעי רצון מהסיוע שהם מקבלים, ו-23% הביעו שביעות רצון נמוכה עד נמוכה מאוד. ושוב, גם כאן עולה שזה בעיקר בנושא קשיים כלכליים וגם נושאים של ביורוקרטיה. יש מחוזות של אגף חיילים משוחררים שמטפלים בחיילים ויכולים לתת מענה, 25% מהחיילים הבודדים אמרו שלא נוצר בכלל קשר בינם למחוזות. שיעור מאוד ניכר של 65% אמרו שהם לא מודעים בכלל שיש אפשרות לפנות למחוז, ורק 53% מהחיילים שכן קיבלו מענה מהמחוז אמרו שהם היו שבעי רצון ממנו. אני אסכם ואני אומר שבביקורת המעקב ראינו שמרבית הליקויים שעלו בביקורת הקודמת תוקנו במידה מועטה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שוב, אני רוצה לחדד, מדובר על ביקורת שמשווה את 2017 ל-2022-2021? << אורח >> אורנית צירקין: << אורח >> כן, נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. חשוב לומר, כי עברו עוד ארבע שנים, ואיזו מלחמה. << אורח >> אורנית צירקין: << אורח >> עברו כמה שנים, נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואני מניח שקורים דברים ואנחנו נשמע. << אורח >> אורנית צירקין: << אורח >> והמלצנו להמשיך ולטפל ולתת מענה לחיילים הבודדים, בעיקר בתחומים שעלו בביקורת, כמו שאמרתי, סיוע כלכלי, התחשבות, נושאים של דיור, תמיכה נפשית וליווי בחיים האזרחיים. יש עוד שתי נקודות שרשמתי לעצמי שאני יכולה עוד לציין שעלו בביקורת הקודמת ולא נכנסו כאן למצגת. בביקורת הקודמת, בדקנו סדנאות הכנה לשחרור ושיעור ההשתתפות של חיילים בודדים בסדנאות האלה. בביקורת שהייתה ב-2017 ראינו שהשתתפו 46% מהחיילים, וראינו שבביקורת המעקב השתתפו רק 42%, וזה למרות פעילות שנעשתה, גם של מרכז בודדים וגם של מנהלת שהוקמה. צריך גם בזה לטפל. הסיבות שהם ציינו אגב הן אי-קבלה של זימונים והם לא הכירו את הסדנאות האלה. אני מקווה שמאז ביקורת המעקב נעשו עוד פעולות בעניין הזה. וגם ציינו את הנושא של ארגונים שמסייעים לחיילים בודדים, והמלצנו שאכ"א יפרסם איזושהי רשימה שתכלול את כל העמותות שמטפלות בהם כדי שהם יוכלו לפנות ולקבל סיוע. ראינו גם בביקורת המעקב שלא כל העמותות הופיעו ברשימה שאכ"א הכין, גם בזה אני מקווה שנעשתה קפיצת דרך מאז ביקורת המעקב. זהו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אגב, נדמה לי שזה הזמן לגילוי נאות קטן מצידי. לפני למעלה מעשר שנים, יחד עם אלוף במילואים דורון אלמוג, מפקדי, הקמנו עמותה שעוסקת במשוחררים חסרי עורף משפחתי, נגיד. יצאנו מהעמותה בעקבות שינוי בתעסוקה שלנו, אבל אני מכיר את העולם, מוקיר את העיסוק בו עד מאוד. אנחנו נתחיל עם צה"ל או משרד הביטחון? אצלי בדרך כלל מתחילים עם משרד הביטחון. עירית דרווינסקי, ראש תחום בודדים. << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> צוהריים טובים, נעים מאוד, אני עירית דרווינסקי, ראש תחום חיילים בודדים במשרד הביטחון. חשוב לציין שמאז הביקורת, בדיוק כמו שיושב ראש הוועדה ציין, עברו הרבה שנים והרבה מים זרמו בנהר ועשינו הרבה הרבה דברים, כולל התאמות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את עצמך היית בשנים הקודמות? << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> אני בתפקיד כבר שנה וחצי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את חדשה. << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> ובאגף הרבה יותר, כך שאם לא דרך התפקיד - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מכירה, אוקיי. << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> כן. והאגף פעל במשך השנים, בעיקר בשנים האחרונות, בהתאם לביקורת. אנחנו העברנו גם התייחסות ואני אשמח להגיב עליה גם פה. קודם כול הסדרנו את נושא העמותות והארגונים ומשרדי ממשלה שאנחנו עובדים איתם, גם בנוהל, גם בשיתופי פעולה, גם במפגשים השנתיים שאנחנו מבצעים, והכול במטרה ללמוד כל פעם על הנושאים החדשים שהאוכלוסייה של הבודדים נדרשת אליהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כולל ההערה של המבקר, העדכון של החיילים עצמם, המשוחררים, אילו עמותות? << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> אכן הייתה הערה לגבי שמירת הקשר איתם. החל משנת 2023 כל אגף מקיים שיחות יזומות עם החיילים הבודדים, ממש אנחנו מרימים אליהם טלפונים, ואם לא, במיילים, אנחנו מזמינים אותם ללשכה, אנחנו פתחנו עבורם ערוץ טלגרם ייעודי כדי שהם לא יחפשו מחט בערמת שחת של המידע, ערוץ טלגרם ייעודי שהוא רק לחיילים בודדים. ברמה יומית אני מפרסמת שם מידעים חשובים עבורם. אנחנו עושים להם הסברה ממוקדת, כולל כנסי משתחררים, סדנאות לקראת שחרור, מיוחדות דווקא לחיילים בודדים. אנחנו באתר שלנו הקמנו מיניסייט מותאם לחיילים בודדים שגם תורגם לשפות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עירית, כמה בני אדם, כמה אזרחים או תושבים, הם כולם אזרחים? לאו דווקא, נכון? << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> לא, לא בהכרח. יש חיילים בודדים שהם לא אזרחים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אני מתכוון אבל למשוחררים. << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> הם מגיעים מחו"ל כדי להתגייס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור, אבל אתם עוסקים במשוחררים, נכון? << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> כן, בשבילי לא משנה אם הוא אזרח המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני איתך, פשוט אני לא זוכר, החייל המשוחרר הבודד, ייתכן שהוא לא אזרח. << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> נכון, אבל כל זמן שהוא חייל משוחרר בודד, הוא זכאי לכל ההטבות לאורך תקופת הזכאות שלו וזה לא משנה לנו אם הוא אזרח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שואל רק להערכתך, ציינת פעולה מאוד חשובה של קשר אישי, זה חשוב, זה נכון. אני אגב, כלקוח של אגף השיקום יודע שעושים את זה עם עשרות אלפים, ממש קשר אישי על פי הצורך, וזה מאוד חשוב, הריצ'ינג אאוט הזה. אלא מה? אני שואל האם אתם מרגישים שאתם אוחזים היטב את האוכלוסייה, ועוד שאלה, מה היקף האוכלוסייה, מה מספר החיילים המשוחררים שמופיעים ברשימות שלכם, ועד כמה זה מדויק? << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> כל שנה משתחררים כ-7,000 חיילים בודדים. אנחנו מצליחים, לפי שיחות טלפון, מעל 90% להגיע אליהם בטלפון, ממש לדבר איתם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מדברים על הרבה עשרות אלפים. << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> או שלכמה זמן? לאורך כמה זמן האוכלוסייה רלוונטית? << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> חייל בודד נמצא בסטטוס של חייל בודד וזכאי להטבות שלנו לתקופה של עד עשר שנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, אלה עשרות אלפים, 70,000-50,000 איש. << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> נכון. אנחנו מצליחים להגיע לכ-90%. צריך לזכור, גם אתה העלית את זה, חלקם מסיימים את השירות הצבאי שלהם וחוזרים לבתים שלהם, למדינות המוצא שלהם, ואז אנחנו יותר מתקשים להשיג אותם. לפעמים אנחנו מצליחים ליצור איתם קשר במיילים אם הם לא החליפו, או שהם יוצרים איתנו קשר בדברים שהם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מידע צידי שאולי לכם יש, נגיד בחלוף עשר שנים בממוצע, מה שיעור הנשארים בארץ? << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> לא יודעת להגיד לך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קשה? אוקיי, אם מישהו יודע זה מעניין. << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> לא יודעת, אולי מישהו אחר ידע לענות לך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ודאי יש לנו עניין גדול שיחיו איתנו, אבל עצם הפעולה עצמה ועצם ההתנדבות, ולו רק לשירות, היא חשובה מאוד. << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> נכון, והמדינה מאוד מוקירה ומעריכה את זה ואנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו גם לשפר את השירות שלנו וגם להרחיב אותו ולתת אותו כמה שיותר מותאם לצרכים של האוכלוסייה שהרי ברור שהם קצת שונים מהצרכים של כל חייל משוחרר אחר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קצת לגבי תקציבים, את מרגישה שיש לכם בסיס תקציבי? אתם מקבלים מהמשרד את מה שצריך? ברור שצריך כל פעם יותר, תמיד רוצים יותר. << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> אין ספק שלמען האוכלוסייה הזאת במיוחד זה אף פעם לא מספיק ותמיד יש לאן לשאוף ולשפר, אבל במסגרת מה שכן ניתן לנו אנחנו עושים את המירב וממצים את כולו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה אחרונה בהקשר הזה. גרף התקציבים שלכם, עקומת התקציב, היא מאוזנת בשנים האחרונות, גדלה, אולי חלילה קטנה? << אורח >> עירית דרווינסקי: << אורח >> לא, פחות או יותר אותו דבר, כי כמות החיילים המשוחררים פחות או יותר שומרת על אותו רף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. את נשארת איתנו, נכון? כי בוודאי יהיו שאלות, התייחסויות. נשארת, בטח. בסדר גמור, תודה רבה. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> רצית נתון לגבי נשארים. שמי איציק אוחנה, ואני סמנכ"ל משרד העלייה והקליטה. היות ולשמחתי יש לנו דאטה בייס, אני רק אדייק, חיילים עולים בודדים, אני מנטרל שנייה את המח"ל, מתנדבי חוץ לארץ, יקיריי ואהוביי, לא בגלל שאני לא רוצה לכלול אותם, הם פשוט - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לטובתי ולטובת הצופים, תסביר מה ההבדל. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> מח"ל הוא מתנדב חוץ לארץ, הוא בא באשרת תייר, אשרת מח"ל ובא ועושה חצי שירות, זה הסדר המח"ל, והוא לא מחויב לשנות את הסטטוס בהיבט של אזרח. חיילים עולים בודדים, הם עושים עלייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתאזרחים, כן. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> בדיוק. ואז מתגייסים לשירות בתהליך. חלקם מגיעים כגרעינים וכולי, אבל אני אחזור לשאלה של העניין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי בכל זאת, כדי להבין את הסטטוס, יש כאן משפחות ישראלים שהן שנתיים-שלוש בחו"ל, והצעירים חוזרים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> חוזרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הם לא עולים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> הם לא עולים, הם קטינים חוזרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ועדיין יחידים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> תלוי ב - - - של הגיל של הירידה, אבל כן, נכון. אבל לענייננו, כשאני דוגם את חמש השנים האחרונות, מתוך היכולת שאמרתי, שיש לנו דאטה בייס של חיילים עולים בודדים, גם בממשק מול צה"ל, כי אני גם נותן להם מענקים חודשיים במהלך השירות, ויש לי גם את היכולת לבדוק - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת, במקרה שלכם לא רק צה"ל, גם אתם מוסיפים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> נכון. כניסות ויציאות בהיבט של המדינה ובשביל הסדר הטוב אנחנו בודקים כדי שחלילה לא נטה את הכף לא נכון שלפחות הוא שוהה שנה בחו"ל. מתוך העניין של הטיול אחר חוץ לארץ, הוריו חיים בחו"ל, חוזר לבקר אותם, שלוש שנים שירת פה. לענייננו, 87%, אחרי שניטרלנו את הכול, בחלוף שלוש שנים מיום השחרור, נמצאים פה איתנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מהעולים? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> כן, אזרחים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא מח"ל, לא הישראלים, שמרשים מאוד. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> הבודדים. אני מניח שהישראלים העולים, אין להם לאן, הם לא יוצאים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. יפה, טוב לשמוע, תודה. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> והמח"ל, ממה שאני מכיר בהקשר של משרד הביטחון, לאחר שלוש שנים מיום סיום השירות, בסביבות 60%-70% עושים עלייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתכונת של צבר זה נקרא? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא, מח"ל דיברנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אני שואל. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא, מתכונת של צבר, הם באים כגרעינים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בעלייה? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> בעלייה, קודם כול עושים עלייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יופי, תודה, תמשיך להוסיף ככל הניתן. הממ"מ? << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> מחזקת את דברי משרד העלייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלו הנתונים, קיבלת מהם את הנתונים. << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> בדיוק. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> וגם תיקפנו. גם הנתונים שהיא קיבלה, לא נתקענו ב-2023, כי צריך להסתכל עם המגמה קדימה. הנתונים שאמרתי לך, 87%, כוללים בואכה עד סוף 2024. כי אתה זוכר, אני מחכה שנה לראות ל-2025. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שכן, כדאי לבדוק אולי באמת בהמשך. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> מה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חמש שנים, עשר שנים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> תמיד. אני אומר, חמש שנים אחרונות עד דצמבר 2024. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני הבנתי שלוש. כלומר, זה חמש שנים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא, חמש שנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי, מעולה. נעבור לצה"ל. כנראה נתחיל עם טל דדון, רע"ן מדיניות פרט באכ"א. << אורח >> טל דדון: << אורח >> נכון, נעים מאוד. אני אתחיל בסקירה קודם כול על החיילים הבודדים והעמקה על ההטבות השונות. כשאנחנו מסתכלים על החייל הבודד אנחנו מדברים גם על חייל בודד מובהק וגם על חייל בודד חסר עורף משפחתי. יש לנו היום בצה"ל 7,661 חיילים בודדים, חיילים בודדים מובהקים יש לנו 3,962, הם אכן מהווים 52%, בדיוק כמו שהיה אגב באותו דוח של אז. חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי עומדים על 3,699 חיילים, שמהווים 48%. אני אגיד אגב שאנחנו כל הזמן רואים את זה זז. באזור חודש נובמבר, כשהיינו בוועדה אחרת, זה עמד ממש על 50-50, אבל זה הפילוח. כשאנחנו מדברים על מובהקים, אנחנו מדברים גם על חיילים שעלו בגפם ארצה, שמהווים 83% מתוך האוכלוסייה, אנחנו מדברים על חיילים בודדים שהתייתמו משני הוריהם, שמהווים 4% מהאוכלוסייה, ועל חיילים שההורים שלהם מתגוררים בחו"ל בדרך קבע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טל, אני לא מצליח לעקוב, זה לא כתוב, אני רוצה להבין. אמרת 50-50, למה התייחסת? << אורח >> טל דדון: << אורח >> אמרתי שזה נתון שהוא כל הזמן זה, זה נע בין 50-50, היום אנחנו על 52% בודדים מובהקים ו-48% בודדים חסרי עורף משפחתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. זאת אומרת, אותם חסרי עורף משפחתי שהזכרתי קודם בהקשר לאותה עמותה, הם לא בהכרח מוכרים? מה הכוונה מובהקים? באיזה מובן? << אורח >> טל דדון: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הם מקבלים אותם תנאים או לאו דווקא? << אורח >> טל דדון: << אורח >> לא, אלה חיילים שמוכרים כחסרי עורף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הם מקבלים את אותם תנאים חוץ מהסיווג? << אורח >> טל דדון: << אורח >> מקבלים את ההטבות, אני תכף אסקור בהרחבה את ההטבות גם. אני אגע רגע בהגדרות כי זה חשוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וה-87%, למה התייחסת? << אורח >> טל דדון: << אורח >> 83%, חיילים שעלו בגפם ארצה. פילחתי מה בתוך הבודד המובהק, אני רוצה גם רגע לדבר על הפילוח בתוך החסר עורף משפחתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. תני לי רק רגע לסדר את העניין. כלומר, ארבע חמישיות מתוך המובהקים הם עולים, ההורים נמצאים במרחק טריטוריאלי, ו-17% ההורים נמצאים, המשפחה, במרחק מנטלי, נקרא לזה. << אורח >> טל דדון: << אורח >> 48% הם במרחק מנטלי, 52% במרחק פיזי לפי מה שאתה מגדיר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, אני אלמד, בסדר. סומך עלייך, טל, קדימה. << אורח >> טל דדון: << אורח >> בסדר, אני ממשיכה. כשאני מסתכלת על חייל בודד חסר עורף משפחתי, אנחנו מדברים על חיילים שבאמת יש מערכת יחסים עם קונפליקט מאוד מורכב, לפעמים זה נובע גם מחוסר מסוגלות הורית, ובסך הכול אין שם עורף, לא רגשי ולא כלכלי. אוכלוסייה נוספת שאנחנו מונים אותה בתוך החייל הבודד חסר העורף היא חיילים שהם בוגרי החינוך החרדי ויוצאים בשאלה שבגיוסם לצה"ל יש קונפליקט פנימי בבית וזה מהווה להם אתגר משמעותי והיעדר תמיכה משפחתית להסתגלות למערכת, ולכן גם אותם אנחנו מכירים כבודדים כדי לסייע להם. אני אגיד שאנחנו באמת בוחנים אותם בצורה הרבה יותר מקלה, כי יש שם נתק שהוא יותר קצר, ולכן בהתאמה אנחנו עושים את ההתאמות שלנו כדי לתת גם לאוכלוסייה הזאת מענה מותאם. יש לנו חיילים שהם בודדים חסרי עורף שמגיעים אלינו מפנימיות, ממסגרות חוץ-ביתיות, ממסגרות רווחה. גם שם אנחנו עושים הקלה משמעותית באופן ההכרה, ולמעשה יש לא מעט מקומות היום שלמול אישור כתוב של משרד הרווחה אנחנו מכירים בהם כבודדים, אני בטוחה שגם אורית תוכל להתייחס לזה בהמשך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק רוצה לוודא, בתהליך הגיוס, מיטב, בקו"ם, זה חלק אינהרנטי מתוך התהליך, לזהות את העניין ולתת את ההגדרה המתאימה. << אורח >> טל דדון: << אורח >> נכון. אנחנו גם ממש עוקבים לראות מה האחוזים של החיילים שמגיעים אלינו עם הטבה קבועה כבר משלב המלש"ב. אנחנו בשאיפה תמיד שהחייל מתגייס לצה"ל כשכבר יש לו הטבה קבועה. אני לא רוצה שהוא כחייל יצטרך להתעסק בזה בכלל, אבל גם אותם 10% שלא מצליחים לטפל בהם במיטב, הרבה פעמים כי זה בסמיכות לגיוס וכולי, גם בתוך צה"ל עדיין אנחנו מכירים כמובן באותם חיילים, ואז לפי דרישות כמו שהצגתי כאן, כלומר, אלה הקלות שאנחנו נותנים אותן גם בשלב הבחינה במיטב וגם כשהם נמצאים בתוך שירות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש תהליך שאני לא הכרתי אותו בטירונות שלי, היום זה קיים, ואני מקווה שזה ממשיך. מגיעים הביתה, ממש מגיעים לבית. << אורח >> טל דדון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מניח שזאת הזדמנות מכרעת לבסס את הספקות, אם קיימים. << אורח >> טל דדון: << אורח >> א', נכון, אני אגיד אבל שדווקא כשחייל כבר מוכר כבודד, אנחנו נעשה את ביקור הבית אצלו בבית כדי ללמוד על מה הצרכים שלו במקום שבו הוא גר. כשחייל לא מוכר כבודד, אז אנחנו נלך לבית הוריו כדי לבסס מה טיב הקשר ביניהם. וגם זה, היום אנחנו עושים את זה לא באותה עצימות כמו פעם, כי אנחנו רוצים היום להקל על תהליך הבקשה. ובמקומות שבהם אני יכולה להתבסס על דוח רווחה, אני אעשה את זה ואני לא אדרוש עוד אישורים נוספים במטרה להקל תהליכים שעשינו בצה"ל כדי לשפר את המענה. זה על תהליך ההכרה. מבחינת פתרונות הדיור, אנחנו מדברים על מגוון פתרונות דיור. יש לנו גם בית חייל, שאגב נגעתם בבית החייל ראשון לציון, אני שמחה להגיד שבית החייל ראשון לציון כבר מעבר לרוקם עור וגידים, הדירות כבר ברמה שבחלקן רואים את הריהוט בהן והבניין כבר ממש עוד רגע נפתח. אבל אני תכף אגע במה עוד קרה לאורך התקופה, וגם זה עוד דבר שצפוי לקרות ממש בקרוב, כי הפתיחה שלו צפויה להיות כבר בסוף השנה הנוכחית. יש לנו את דירות האל"ח, אני תכף אציג גם את הנתונים, אנחנו בגדילה משמעותית בהיקף דירות האל"ח. אגב, אני בתפיסה שלי, וזאת התפיסה שאנחנו מקיימים בצה"ל, אנחנו מעדיפים לשלוח חיילים לדירות אל"ח, לאימוצים בקיבוץ, לבתי חייל, למקומות שיש להם בהם מעטפת. המעטפת הרגשית היא חשובה לא פחות, ולכן כשאני שולחת חייל לשכור דירה עצמאית מול אדם פרטי שאני לא יודעת להגיד מה יהיה טיב היחסים ביניהם, שאני לא יודעת להגיד האם מחר בבוקר אותו שוכר יבוא ויגיד, לא, אני מפנה אותך מהדירה, והיו לנו לא מעט מקרים כאלה, ואנחנו מתערבים ונותנים את המענה. אבל אם אני יכולה לשלוט באיפה הוא יגור ולשים אותו בסביבה תומכת, אני בהחלט אעדיף לשים אותו בסביבה תומכת, ותכף אני גם אציג את המספרים, על אימוץ בקיבוץ דיברתי, וגם שכר דירה. אנחנו נותנים הטבות נוספות אגב בשלב המלש"ב. צריך להגיד שגם בשלב המלש"ב, אם יש לנו מלש"ב שהוא מועמד לשירות ביטחון ויש לו פער של דיור, אנחנו נכניס אותו לבית החייל כדי לתת לו מענה דיורי עוד לפני שהוא מתגייס לצה"ל. אנחנו נותנים לבודדים שלנו לפני הגיוס, לכל מי שצריך, תיק גיוס עם ערכה שלמה של כל הציוד האישי שהם צריכים, הם מקבלים מענק הסתגלות למול הצורך שלהם ותווי קנייה. יש לנו תוספת כוכבים, היום בצה"ל יש כוכבים, זה כרטיס שהם קונים בו ציוד אישי לגיוס, וחייל בודד מקבל יותר כוכבים מחייל רגיל כי אנחנו מבינים שהצורך שלו הוא בהכרח יותר מוגבר. זה לגבי המעטפת בשלב המלש"ב. בשלב הסדיר, דיברתי על תהליך ההכרה, אני לא ארחיב עוד לגביו, אני אדבר על ההטבות. קודם כול, צה"ל באמת מגדיל כל שנה את דמי הקיום, היום בצה"ל דמי הקיום לחייל לוחם חוד עומדים על 3,552 שקלים, זה גידול משמעותי מאז הדוח שהיה. בעולמות התומכ"ל אנחנו מדברים על 2,101 שקלים לחייל תומכ"ל ברמת פעילות. מענקי הבודד שלנו עומדים על 637 שקלים למול תוספת שאנחנו מבצעים כל שנה. יש תוספת מענק ייחודית נוספת שניתנת, בין אם לחייל לוחם ובין אם תומכ"ל. יש תוספת של תווי קנייה חודשיים שהם מקבלים והשתתפות בשכר דירה, שהיום שכר הדירה שלנו עומד על 1,807 שקלים כשכר דירה. אני אגע בדירות שעליהן גם דיברתי. אם בשנת 2023 צה"ל היה עם 155 דירות, היום בצה"ל יש לנו 233 דירות אל"ח. בנוסף, עוד 79 דירות שהן דירות בית חם, שאלה דירות של אחד בחדר לחיילים לוחמים. חייל לוחם, כשהוא סוף-סוף יוצא הביתה, אני רוצה לאפשר לו את הפרטיות המלאה שלו, שהוא יוכל להיות בחדר לבד ולא יצטרך לחלוק. אני אגיד שפתחנו גם 16 דירות ייעודיות לחרדים. אנחנו מבינים שבסוף הצורך של חייל חרדי הוא צורך אחר. הוא צריך כשרות אחרת בתוך הדירה, הוא צריך שיהיו לו שני כיורים והוא צריך שתהיה לו הפרדת כלים, ובסוף אנחנו רוצים לתת להם את התנאים הטובים ביותר, ולכן יש דירות ייעודיות עבור אוכלוסיית החרדים. אני אוסיף ואגיד שאנחנו עוד בתוכנית התרחבות. אנחנו עשינו עבודה שלמה על סוגיית מענה הדיור בצה"ל. אנחנו בהבנה ברורה שכשאתה שם חייל בשכר דירה אל מול אדם עצמאי, היקף בקשות הסיוע הכלכלי שהוא מגיש לאורך השירות שלו הן פי שניים ממה שהוא מגיש כשהוא נמצא אצלנו בדירות יחד למען החייל, בדירות בית חם, בדירות אימוץ בקיבוץ וכולי. ולכן, כן, אנחנו גם בהיבט הכלכלי נעדיף אותם במקומות הללו כדי לתת להם תמיכה שלמה, כי במקומות האלו יש מעטפת שהיא יותר רחבה והיא משמעותית מאוד לאותם חיילים. זו סקירה למצב הדירות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טל, אני רוצה לשאול גם בעניין הדירות וגם בכלל הסיוע. את מציינת, אם אני מבין נכון, ותקנו אותי, מבקר המדינה, הממ"מ, משרד העלייה והקליטה, מבטאת גידול או שיפור בחיזוק הסיוע. << אורח >> טל דדון: << אורח >> נכון. לא רק חיזוק הסיוע, מאוד חשוב לי להדגיש שאנחנו מבצעים תהליכים שיטתיים. כלומר, יש פה עבודת עומק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, בדיוק על הנקודה הזאת אני רוצה להבין, אולי טיפה תרחיבי על השיטתיות, וב', בקצה, לוודא שאתם אוחזים את כולם דרך ישיר, דרך מפקדים. איך אתם עושים את זה? << אורח >> טל דדון: << אורח >> א', זו נקודה שאני אחר כך אתן לרמ"ד הבודדים להתייחס, היא אוחזת במוקד הבודדים בצה"ל. צריך להגיד שמוקד הבודדים מבצע שיח ישיר עם כלל החיילים הבודדים, לא רק שיחות חתך שאנחנו מביאים אותם כאוכלוסיות כדי לדגום אותם, אלא ממש שיח אישי אחד-אחד, אין חייל שמוקד הבודדים לא מדבר איתו. אפרופו אותו דוח, שבדו"ח צוין שלא כל החיילים מכירים את מוקד הבודדים, היום לא יכול להיות מצב כזה, כי אם היא מתקשרת אחד-אחד ומנהלת איתם שיח, הם בהכרח מכירים בקיום המוקד. זה בהקשר הזה ותכף היא תרחיב. ברשותך, רק עוד מילה על סוגיית הדירות. דיברתי על זה בהקשר של השיטתיות, אנחנו כל שנה בודקים מה הצרכים ושואפים לגדול בהם. אנחנו בהתאמה גם משווקים להם את הדירות כי אנחנו מבינים שזה באמת הפתרון הכי טוב. ולמול כל מה שציינתי אנחנו עוד נגדל השנה בעוד 21 דירות מעבר ל-17 דירות שכבר פתחנו רק השנה. זו כל סקירת הדיור, על בית החייל דיברתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טל, הפריסה הגיאוגרפית למול גזרות השירות, האם יש צפון ודרום נגיד? << אורח >> טל דדון: << אורח >> יש מכל קצוות הארץ, ממש כך. אנחנו גם ממש מרכזים חיילים שאנחנו מבינים שירצו לגור באותו מקום ואנחנו פותחים להם במידת הצורך דירה ספציפית רק עבורם באותה עיר, ברמה הזאת. אני יכולה לתאר את המפה, אתה תראה דירות ממש מקצה עד קצה, לכל מדינת ישראל יש דירות. זה בהקשר הזה. ואגב בית החייל ראשון לציון, הוא ייתן מענה לעוד 220 חיילים, שגם זה מאוד משמעותי, כי גם בבית החייל ראשון לציון הם יהיו אחד בחדר, שזה מאוד מאוד משמעותי. זה גם עוד דבר נוסף. מענים נוספים שאנחנו נותנים, מגוון רחב של מענים, מיום סידורים, שאנחנו מבינים שבסוף אותו חייל צריך גם זמן רגע לעשות קניות, לעשות דברים לעצמו וכולי, יציאה מוקדמת לסופי השבוע, חופשה מיוחדת כשההורים באים לביקור בארץ, לא מעט הטבות שהן מעבר למה שאנחנו רואים. תווי חג שאנחנו מביאים גם פעמיים בשנה דרך האגודה למען החייל, 500 שקלים בכל חג. מימון טיסה שהם מקבלים, חיילים בודדים מובהקים שהמשפחה שלהם גרה בחו"ל מקבלים פעם בשנה מימון טיסה, וחיילים לוחמים מקבלים שתי מימוני טיסה בשנה. חס וחלילה, לא עלינו, אבל גם הטסות חירום אנחנו עושים, וגם זה במימון. אירוח בחגים, עכשיו לקראת חג הפסח אין חייל שלא דיברו איתו לבדוק איפה הוא עושה ועם מי הוא עושה, וכל מקרה שעלה אלינו, חיילים קיבלו בתי מלון כאופציה לפתרון לחג וקיבלו מגוון אפשרויות כדי לעטוף אותם בצורה הטובה ביותר. באמת, יש מגוון כל כך רחב של הטבות, אני לא אגע בזה עוד. אני כן אגע במה קרה לנו במלחמה, מלחמה ארוכה, צריך להגיד, שבמסגרתה אנחנו משתדלים לתת מענים נוספים. כלומר, זה לא רק השוטף. אחת, בכל מקום שהגענו לפעילות עצימה, אם זה היה בתחילת הלחימה, אם זה היה בעם כלביא ועכשיו גם בשאגת הארי, אנחנו מבצעים הארכת זכאויות אוטומטית, שאם יש לי חייל שאמורה להסתיים לו זכאות, הוא לא צריך עכשיו להתעסק בהארכת הזכאות שלו, ואנחנו עושים להם הארכה אוטומטית כדי שהם יהיו פנויים לדברים אחרים. הם קיבלו בדחיפה לא מעט מענקים בשנתיים האחרונות. אנחנו נתנו לכל החיילים הבודדים בדחיפה 3,000 שקלים באזור נובמבר 2023 כבר, בעם כלביא ביוני האחרון הם קיבלו 1,500 שקלים בדחיפה, וממש עכשיו, לפני שבוע, בשאגת הארי, הם קיבלו 900 שקלים, כל חייל בודד, בדחיפה, וזה מעבר לעוד מגוון רחב של מענים נוספים. אנחנו מגדילים כל הזמן את המענה הכלכלי הניתן ביחידות. זה אומר שאם סכום גובה המענקים בצה"ל שדרכו קצינות הת"ש יכולות לאשר לחייל סיוע כלכלי, אנחנו כל הזמן בעלייה מתמדת בסכום שאותו הן יכולות לאשר, ורק עכשיו, לטובת התקופה הנוכחית, למול החגים וכולי, הגדלנו את התקציב בעוד 4.5 מיליון שקלים, מאוד מאוד משמעותי ביכולת לתת מענה רציף לחיילים. אני חושבת שעשיתי סקירה די רחבה של הדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה להבין את הארנק האחרון שאמרת. מש"קיות הת"ש, מש"קים אולי גם, יש להם תקציב יחידתי לנושא? << אורח >> טל דדון: << אורח >> כן, בוודאי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בשליטה שלהם או דרככם? << אורח >> טל דדון: << אורח >> כל קצינת ת"ש מקבלת מאיתנו כסף מבוזר אליה ליחידה כדי שהיא תוכל לתת מענה לחיילים. היא מכירה אותם הכי טוב, היא נמצאת איתם, ולכן היא זאת שגם תדון בהם. היא, מפקד היחידה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וזה תמיד יהיה תוספתי, מעבר למה שאתם נותנים בשוטף. << אורח >> טל דדון: << אורח >> נכון, בדיוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר גמור. אני קודם כול רוצה מאוד מאוד להודות לך. משהו בתדר אומר שאת אול-אין. << אורח >> טל דדון: << אורח >> אנחנו מאוד אוהבים את מה שאנחנו עושים, אנחנו רואים בזה חשיבות מאוד גדולה. זו זכות, למה לא לעשות את הטוב ביותר בזה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה, מעולה. << אורח >> טל דדון: << אורח >> אני אעביר מפה ללי אור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי בין לבין אתן שנייה תנוחו ואנחנו נכיר את נטלי שלף, שהיא בעוונותיה מנהלת הוועדה לקרן העושר, אבל היא לא מביאה את העבודה להתנדבות שלה, אלא היא בלי קשר עוסקת בנושא חיילים בודדים והיא תרצה כמה שאלות או התייחסויות. << אורח >> נטלי שלף: << אורח >> אני אשמח בסוף, אין בעיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסוף דווקא, אוקיי. אנחנו עוברים לרמ"דית. << אורח >> טל דדון: << אורח >> אני אשמח ללי אור, כי לי אור תתייחס גם לסוגיית המעטפת לחייל הבודד המשוחרר, גם לסוגיית העמותות, וכמובן לשיח הצמוד שמוקד בודדים מבצע. לי אור, זה שלך. תודה. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> תודה רבה, שלום לכל הנוכחים, נעים מאוד, שמי לי אור, אני מפקדת מרכז הבודדים, אני אציין שאני גם עובדת סוציאלית בהכשרתי. מרכז הבודדים, רק לטובת ההיכרות למי שאיננו מכיר, הוא קיבל את האחריות ואת הזכות להיות אמון על המעטפת השלמה לחיילים הבודדים, בין אם מדובר על המענים מתוך צה"ל ובין אם מדובר על מענים מחוצה לצה"ל, כי גם במיצוי זכויות למול רשויות המדינה אנחנו כמובן עוסקים. ובתוך האחריות הזו יש חלקים שהם ברורים ומוגדרים ויש חלקים שהם רכים יותר והם נעשים באמת בהתאם לצרכים שעולים מהחיילים היקרים עצמם. המרכז מונה חמישה תאים, בתוך התאים יש לנו תא הלנות, שכל עולמו הוא המענה הדיורי לחייל, כשאנחנו מנסים להבין מהו המענה הדיורי הנכון עבורו. לא דומה חייל שמאוד מתקשה בניהול עצמאי, אפילו ברמת דירת אל"ח, דירת בית חם שציינה טל, שזה באמת של משרד הביטחון, של האגודה למען החייל, אבל גם שם הם צריכים לבשל ולנקות, למול מענה אחר של בתי חייל, ונמצא איתנו אילון, שזה ממש בקונספט של אכסניה, ארבעה בחדר, ושם מבשלים להם ויש חדר כביסה וכולי. לעשות את ההתאמה הנכונה של המענה הדיורי, לוודא את ההזנה של המענה הדיורי, שאין בו פערים. תא הלנות כמובן עוסק גם באירועים משבריים, מי שטרם מוכר כבודד ומצא את עצמו ללא קורת גג. אף אחד לעולם לא יישאר ברחוב, אנחנו דואגים להלין באופן מיידי ומשריינים מקומות קנויים בכל בית חייל, שגם הוא פרוס לאורך הארץ, כדי שגם אם קרה אירוע ב-2:00 אנחנו יודעים להלין את החייל ולתת לו קורת גג. לא רק קורת גג, גם קשר אישי, ומבקשים שאיש בית החייל ידבר איתו, יראה מה שלומו, ויבין אם גם צריך התערבות נוספת מעבר להיבט הדיורי. נוסף לתא הלנות יש לנו את מוקד הבודדים, שתכף אני ארחיב, כי הוא באמת חלק מאוד ארי במרכז הבודדים, כי הקשר עם החיילים הבודדים נמצא באמת בלב העשייה שלנו, והוא גם המהות שבעשייה, אבל הוא גם אמצעי לעשייה נוספת, כי הצרכים שעולים מלמטה למעלה משפיעים על המדיניות שמתגבשת וגם על איך אנחנו מבצעים אותה. רק כדי לסבר את האוזן, וזה חשוב לי מאוד, מוקד הבודדים, הוצאתי את הנתון, החל משנת 2026, בשלושת חודשים האחרונים, אנחנו מדברים על ממוצע שיחות של 10,000 שיחות בחודש. טל ציינה שיש כ-7,600 חיילים בודדים, תבינו בעצמכם את ההיקפים. אנחנו מדברים עם החיילים בממוצע גם יותר מפעם אחת ובאופן מתמשך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי מבצע את זה? מי האנשים? הם חיילים? << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> גם החיילות שלנו במרכז הבודדים וגם קצינת הבודדים, וגם אני בעצמי, אין יום שאני לא מדברת בו עם חיילים בודדים מטעם המרכז. אני אגיד שהמש"קיות שלנו במרכז הבודדים עוברות סדנאות שירות של מתן שירות. למשל, דבר בסיסי, אנחנו לא גוף עסקי, אנחנו רוצים שיחה עמוקה, אנחנו עושים דווקא שיחה ארוכה, אנחנו מתחילים כל שיחה בלהגיד מה השם שלנו, לנסות לייצר חוויה רגשית אישית למי שנמצא בקו השני. השיחה תמיד נפתחת במה שלומך. גם חייל שיתקשר אלינו עם צורך קונקרטי, אנחנו קודם כול רגע נתעכב על מה שלומך ואיך אתה ואז מה הצורך הקונקרטי שבו תרצה את עזרתנו ושנתערב בו. המוקד עוסק בכל סוגי הפניות, זה יכול להיות יחסי מפקדים, זה יכול להיות צורך בסיוע נפשי, שגם שם יש לנו קצה בבריאות הנפש ואנחנו יודעים לתעדף מענים נפשיים לחיילים, זה יכול להיות בכלל למול בעל הדירה, וזה יכול להיות למול רשות במדינה שמבחינה ביורוקרטית הוא מתקשה למולה. יש מגוון מאוד מאוד רחב של שיחות שאנחנו מקיימים. בנוסף למוקד יש לנו תא רווחת הבודד, שהוא עוסק בכל עולמות התוכן שמעבר לזכאויות שטל מנתה. זאת אומרת, כמו שציינתי, למשל יחסי מפקדים, למשל מיצוי זכויות למול הביטוח הלאומי, הרווחה, שיכון ובינוי, עלייה וקליטה, גופים אחרים שאנחנו עוסקים איתם, סוגיות משפטיות, אנחנו עובדים גם למול הסנגוריה וגם למול עמותת נדן וכיוצא בזאת. יש לנו את תא הכרת הבודד, שהוא התא שאמון להגדיר מיהו החייל הבודד. שגם שם, אגב, שיתופי פעולה והקשר עם הארגונים מחוצה לצה"ל וכמה הוא חשוב, הקשר שלנו עם הרווחה, אורית היקרה נמצאת כאן, למשל מצא שאנחנו צריכים להקל. אוכלוסיית נועם היא אוכלוסייה של בוגרי פנימיות שעוד בשלב הפנימייה כבר, פנימייה שהיא בגדר השמה חוץ-ביתית, אנחנו מבינים שזה מאוד מתכתב לנו עם החייל הבודד, וגם שם, אם לא היו מגיעים לבתים שלהם או הוגדרו ככאלו שההורים בתפקוד יותר נמוך, לא צריכים להגיש בקשה, לא צריכים לספר את סיפור חייהם מחדש, על כל הקושי שכרוך בכך. אישור שהם הוגדרו כאוכלוסיית נועם והם מוכרים. אנחנו הקדמנו את שלב ההכרה כבר לשלב הצו הראשון, כדי לייצר להם ודאות עוד לפני הגיוס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להבין את תפיסת, נקרא לזה העברת המקל. אתם בין המלש"ביות לבין האזרחות קולטים את החייל לפרק זמן מסוים. אגב, יש אחר כך מילואים וכאלו, אבל נגיד לחובה, לסדיר. יש אקט אחד של ממשק עם האזרחות משלב החינוך, רווחה, ושלב המעבר לאזרחות ולראות מי קולט, נקרא לזה ככה, מי שצריך את הקליטה הזאת, המסודרת. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> נכון. ומה שאמרת זה באמת גם ההיגיון המסדר שלנו, אנחנו מבינים שצה"ל הוא פרק, פרק מאוד משמעותי. אני חושבת שהייחודיות במדינת ישראל היא שזו באמת הזדמנות מאוד ייחודית גם לניוד חברתי ויש כאן משמעות גם בהקשרים חברתיים ולא רק בהקשרי הצבא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> אבל מעבר לפרק הזה יש את החיים שהיו לפני ויהיו את החיים שאחרי, ואנחנו מבינים שתהליך של חיזור ויישוג אחרי צעיר כזה אחרי שהוא משתחרר מהצבא הוא הרבה יותר מורכב, ולכן אנחנו מאוד מאוד מאמינים בחיבורים לארגונים השותפים. כל חייל חסר עורף משפחתי שאני מכירה אותו כחסר עורף משפחתי ואין היכרות מקדימה עם הרווחה ואני מכירה אותו כחסר עורף משפחתי, זאת אומרת שיש שם או מסוגלות הורית נמוכה או חוויות של דחייה ונתק או סיכון לצעיר, אני אפנה אותו ליתד, אל רכזי הצבא חברה המדהימים שיש, מתוך הבנה שבשלב השירות החיבור הזה יהיה קל יותר ואז הוא גם ימשיך באופן טבעי לאחר השחרור. וההפניות האלה קורות באופן הדדי, הרווחה מפנה אלינו וגם אני מפנה אליהם במידה שהכרתי וראיתי שאין מעורבות של הרווחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נשמע על זה מאורית, נכון? ממשרד הרווחה, מיתד. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> כן, אני גם לא אכנס לדבריה ואני אתן לה להציג את זה. יש לנו, כמו שאמרתי, את תא הכרת הבודד, שגם הוא מקיים כמובן קשרים עם גורמי הרווחה, בעיקר אך לא רק, ובתוכו יש ייחודיות לתא המלש"ב, שכמו שאמרה טל, כ-90% מההכרות קורות עוד לפני השירות. להתגייס לצבא למערכת היררכית, אני אומרת את זה בעצמי כאימא לארבעה, הרבה מאוד חששות ומורכבויות, ואני חושבת רגע על הבן שלי, אם בנוסף לכול גם היה כאן משהו הישרדותי של חוסר ודאות איך אני מכלכל את עצמי, אנחנו רוצים שהם ידעו שהם בודדים, על מה זה אומר בהטבות של הבודד שנגזרות מההכרה, כמה שיותר מוקדם. היום מלש"ב שהוכר כבודד מקבל יחד עם ההכרה גם שיחה אישית מתא מלש"ב, גם הודעה שמפרטת את מכלול זכויותיו בשירות, וגם מידע לגבי מענים שאנחנו נותנים. טל ציינה את הכוכבים, בנוסף אנחנו מחלקים תיקי גיוס, תיקים שבהם יש ציוד היגייני, ביגודי ואחר עבור השירות לכל מי שצריך בנוסף. זה אגב צורך שגם עלה מלמטה למעלה בשיחות של המוקד, בעיקר עם בוגרי החברה החרדית שאומרים: חברים שלנו בעיקר מקבלים את התיקים האלה כי הם היו או במכינות או בבית ספר, אצלנו הישיבות כמובן לא מעודדות גיוס, אין לנו את התיקים, הרשות שלנו לא מחלקת, היא בעצמה מאופיינת בהיקפי אוכלוסייה מאוד גדולים. ולכן אנחנו למדנו על זה, והמענה הזה הוא כמובן לכולם, לא רק לבוגרי החברה החרדית, אבל זו עוד דוגמה ואלה דברים שקורים בשלב המלש"ב. לאחר מכן יש העברת מקל סדורה ליחידה הקולטת שמגייסת את החיילים. תא נוסף, והוא האחרון שמרכיב את המרכז שלנו, זה תא הבודד המשוחרר. אנחנו מבינים שדווקא בשחרור המורכבות נעשית מאוד מאוד משמעותית עבורם. זאת אומרת, הגם שאנחנו מבינים את מערכת הלחצים מלהיות חלק ממערכת סמכותנית היררכית, בטח אגב אוכלוסיית חסרי העורף המשפחתי באופן ייחודי, כמי שמגיעים ממציאות חיים של עוני ושל טראומות עבר בתוך זה, על אף שכמובן גם בקרב העולים יש את הקשיים הייחודיים שלהם מעולמות קשיי ההגירה. דווקא בשלב השחרור הוואקום שנוצר והיעדר הליווי, ואפילו הצפה של המידע, היא מאוד מאוד מורכבת עבורם. ולכן אנחנו כבר חצי שנה לפני השחרור עוסקים באמצעות תא הבודד המשוחרר בשלוש סוגיות קריטיות, שהן דיור, תעסוקה והשכלה, אך כמובן שיש עוד סוגיות נוספות שיעלה החייל, חיילת, ואנחנו נטפל בהן באופן ממוקד. נוסף לחצי השנה לפני השחרור שבה מתבצע ריאיון שסוקר את כל הצרכים ונקודות העיסוק שיהיה מעוניין בהן החייל. הריאיון גם מנגיש לו את הזכויות שלו, הוא גם מקבל אותן בכתב. מרבית הזכויות נמצאות היום במשרד הביטחון ויש שם כוחות גדולים מאוד, אבל יש גם עוד זכויות נוספות ומענים שנמצאים בקהילה ובסביבה. אנחנו בנוסף בשלב הזה מעבירים גם סדנאות שחרור. רק בשנת 2025 בוצעו 24 סדנאות שחרור, אני ראיתי שהתייחסתם לזה בדוח. אם אתם מבינים בממוצע, זה אפילו יותר מפעמיים בחודש. כך שיש לנו חיילים שגם אם לא התייצבו פעם, פעמיים, יש 12 הזדמנויות להתייצב. אנחנו מחייבים את ההתייצבות. צורת הבקרה שלנו כיום היא שזה מועבר, א', כפקודה בציר משאבי האנוש, ושנית, דרך מערך הת"ש למול החייל באופן ישיר. וכך אנחנו גם באמת הצלחנו להגיע להיקפי התייצבות מאוד מאוד גבוהים, 1,700 חיילים בודדים שהתייצבו רק בשנת 2025. זה בסקירה של התאים. אני אשמח לדבר על כמה סוגיות נוספות. אמרתי שמרכז הבודדים באמת אמון על הקשר עם הבודדים, כ-10,000 שיחות בחודש, סדנת מתן שירות של הרכזות במרכז. אני אציין עוד שאנחנו מגיעים ליחידות באופן פיזי כדי לראות אותם בסביבות השירות, אנחנו מגיעים לבתים כדי לראות אותם בסביבת המחיה. אני רואה פה למשל את שאול מהבית של בנג'י, שאול עם הלב הענק, רק לאחרונה היינו אצלו בבית. נמצאים כאן מייקל לוין, גם בבתים שלהם ביקרנו, ממש, זה רק מהחודש האחרון כדוגמה, אבל זה משהו שקורה באופן שיטתי אחת לשנה, חשוב לי לראות מה הסטנדרט. כמובן בפתרונות שלנו הצבאיים, בבתי החייל ובדירות האל"ח, אנחנו רוצים לראות אותם בסביבת המגורים, לשמוע אותם, לדבר איתם וגם לראות את התנאים שבהם הם גרים. וכמו שכבר אמרה טל, יש הבדל מהותי בין מי שגר בפתרונות דיור צבאיים לבין מי שגר בפתרונות אחרים, שוק חופשי. אתם ציינתם שהפתרון המועדף על הבודדים הוא שכר דירה, אני רוצה להגיד שזה לא אומר שכלקח יוצא אנחנו מכווינים אותם לשם. היכולת לתחזק דירה היא מאוד מורכבת, בטח בתוך צה"ל, בטח בהיעדר עורף משפחתי, וזה נכון גם לעולים וגם לחסרי העורף המשפחתי. אנחנו פשוט חווים את זה כשאנחנו הולכים ומבקרים את החיילים, אפילו בוולנס, ברווחה הכללית שלהם, מהם ההבדלים, בטח ביכולת שלנו לבקר, לנטר. אנחנו לפני שבועיים, שלוש פעמים באותו השבוע הזמנו אמבולנס, אחד מהם עדיין מאושפז באשפוז פסיכיאטרי. זה ממש דיני נפשות. רכז של ליאורה, של מייקל לוין, לפני שלושה שבועות, פעמיים על חייל עם תכנים אובדניים בתוך הדיור. כאשר מדובר במערכת דיורית שהיא בקשר איתנו, שאנחנו אמונים עליה, שיש רכז, כמו בדירת אל"ח, ששלוש פעמים בשבוע הולך ורואה את החיילים, לפעמים זה גם דיני נפשות. ובזה אני אחתום את ההתייחסות לגבי העמדה שלנו באשר לפתרונות הדיור לבודדים, חלה עלינו האחריות שהם יהיו מה שיותר אטרקטיביים ונוחים עבורם. אגב השיחות עם החיילים הבודדים, אנחנו מבינים מהם שסוגיה של אחד בחדר ולהלין בן או בת זוג הוא עיקרי עבורם, וזה משפיע על גיבוש המדיניות. בית החייל בראשון לציון מוקם בקונספט של בניין דירות בכלל, ושם באמת אחד יהיה בחדר ותהיה לינה של בן או בת זוג. והדברים האלה הם באמת צרכים שעולים מלמטה למעלה ומשפיעים על המדיניות כולה שמתגבשת. עוד דברים ייחודיים שאנחנו עושים, יש גם בפורומים יותר מעוגנים שיחות חתך שאנחנו מקיימים, גם עם חיילים בודדים בשירות חובה וגם עם משוחררים/בשירות קבע, שגם להם אנחנו עושים פורומים נפרדים. עוד דבר ייחודי שעושה המרכז זה ראיונות לאיתור בודדים שקופים, צעירים וצעירות שהגישו בקשה להכרה כבודד במהלך השירות ולא הוכרו טרום השירות. אנחנו רוצים לבדוק מה היה שם בתהליך, מה היה בדרך. אם נסגרה בקשה לשיתוף פעולה, הם בהכרח ירואיינו על ידי המרכז. למה נסגר על אי שיתוף פעולה? האם כי אתה לא חווה את עצמך כבודד וזה היה משהו נקודתי או שיש כאן כשל עמוק יותר ואתה צריך שאנחנו נתאים לך את המענה ואתה מתקשה לצרוך אותו? וזה באמת כדי לוודא שחסמים בירוקרטיים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה רגע להיות בטוח שהבנתי. אתם בודקים את מי שנדחה על ידכם? << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> לא מי שנדחה, מי שנסגרה בקשתו על אי שיתוף פעולה. זאת אומרת, חייל או חיילת רוצים להגיש בקשה כבודדים ומאיזושהי סיבה הם לא הציגו את האישורים שלהם או סירבו שאנחנו נעשה, או ויתרו על הבקשה, חתמו עליה ויתור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. רק הצעה מהצד. אתם כל כך רציניים, רציניות, שווה מדגמית לפחות לבחון מה סטטוס המסורבים. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> בהחלט. לגבי סטטוס מסורבים אני אגיד שכל בקשת ערעור עולה בהכרח אליי, כך שזה לא רק מדגמית, זה מה שנקרא 100%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מתכוון כעבור שנה, שנתיים, מה עלה בגורלו, בגורלה. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> חייל תמיד יכול להגיש ערעור וחייל תמיד יכול להגיש בקשה חוזרת. זה שנשללה בקשתו, זה לא אומר שבעוד חודש, חודשיים, שנה, הוא יגיד, הורעו היחסים, אני רוצה שתכירו בי ותדונו שוב בבקשתי, זו זכות שעומדת לרשותו. הבקשות כולן קורות במערכת ממוכנת, כך שגם לנו יש בקרה, ואנחנו כרפרנט מקצועי של השטח גם מנטרים לגבי בקשות והיכן הן עומדות ומתי הן הוגשו אלינו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לי אור, אתם באמת רציניים והדיון הוא מרתק, הדברים שלך מרתקים, אני רוצה שתסיימי בקצרה את מה שיש לך. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> בקצרה ממש. אני אגיד שבשנת 2025 לראשונה החלנו שבוע הוקרה לחיילים הבודדים שבו הזמנו את כל מדינת ישראל להוקיר אותם עם תכנים מאוד ייחודיים, כולל שלטי חוצות בתחנות הרכבת, כולל אירוח בבית הנשיא, כולל שוברים שנתנו להם, כולל תכנים של הוקרה בתוך היחידות, מתוך הבנה שכאשר זה מגיע מטעם היחידה שלי והפיקוד שלי יש לזה גם ערך נוסף. השיא של שבוע ההוקרה היה ביום הסידורים, שקרה בשיתוף עם נפש בנפש וה-FIDF, שנפש בנפש היקרים נמצאים איתנו. אגב שותפות עם ארגונים, היו שם למעלה מ-40 משרדים ממשלתיים, כל העמותות שבשיתוף פעולה עם צה"ל, בדגש על עמותות שבשיתוף פעולה עם צה"ל ומאושרות לשיתוף פעולה עם צה"ל, ויש למעלה מ-40 כאלו. יש לנו תוכנית ייחודית ללוות בודדים בשלב הנפקדות והעריקות, מתוך הבנה שבודדים שנמצאים במשבר אמון עם צה"ל ונמצאים כרגע מחוץ למערכת, זה פוגש אותם בצורה ייחודית, עם סיכונים ייחודיים. מרגע שפעלה התוכנית, בסך הכול ארבעה חודשים, מתוך 102 בודדים נפקדים ועריקים כבר השבנו 45 ופועלים גם כדי להשיב את היתר לשירות תקין יחד עם מכלול מענים כדי לטייב את השירות עבורם. ונאמר שבהקשרים של המפקדים אנחנו התחלנו עם הכשרת מפקדים לבודדים כדי לצייד אותם בכלים והבנות לגבי מציאות החיים, הרגישות הנדרשת והזכויות שלהם. זהו עד כה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה גדולה. אולי רק שאלה אחת בכל זאת. היו בדוח המבקר מלפני ארבע שנים, שלוש שנים, הערות או ציון לא מאוד גבוה על שביעות הרצון של החיילים, או - - - לא יודע. יש כמה ממסדים מדינתיים שהיו שמחים ל-45% תמיכה. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> אנחנו לא מודדים את עצמנו בהשוואה לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שואל איך אתם תופסים את העניין, האם ההחלטה של החיילים ואיזה שיעור מהחיילים שבע רצון מהחלטתו להתגייס. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> אין לי ספק שהנתונים הם שונים מאוד, בצורה משמעותית, ושהחיילים הם ככלל שבעי רצון. אנחנו גם שואלים אותם, וכשהם אינם שבעי רצון, אנחנו מנסים לתווך ולסייע. אנחנו עושים הרבה מאוד פורומים עם הורים של בודדים, וגם שביעות הרצון שלהם היא מאוד משמעותית. ולשמוע את זה גם מהורים של עולים, נויה נמצאת איתנו כאן ונמצאים איתנו גם תוכנית כנפיים, באמת, עם כל חטיבות החי"ר, מח"ט שמדבר עם הורים, אנחנו רק בשבוע הבא עושים שלושה זומים עם הסוכנות היהודית בהשתתפות אשת הרמטכ"ל. לשביעות הרצון גם של החייל, גם של המשפחה שלו יש מקום מאוד חשוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לי אור, תודה. מצוין, המון תודה. וכמובן הדרך שלנו היא לא לעשות סקר, אלא לשמוע בשעה הקרובה עוד שותפים. אנחנו נעבור לשני אנשים יקרים. איציק או יצחק? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> יצחק, על שם רבין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> באמת? לא. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> אמיתי. אני יליד 1967. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> על מה שהוא עשה אז. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> על זכותו, כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יצחק, בבקשה, ואחרי זה את אורית היקרה ממשרד הרווחה. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> היו"ר, אני לא רוצה להפליג ולהכביר יתר על המידה בסיועים, קודם כול אני אגיד ששיתוף הפעולה, באמת, באמת, לא כמתחייב, יש מקומות שאנחנו יודעים לבקר ומשתדלים לא לחכות להביא את זה לוועדות ולטפל, מה שנקרא בלי מתווכים. אני מדבר מול צה"ל ומול משרד הביטחון. קודם כול, השותפות יוצאת מן הכלל, הרבה שנים לא הייתה, אני קורא לזה סגירות והסתכלות, לא במקטעים, אלא ביחד, ולראות איך ממנפים. ואני אתן את הדוגמה הכי קטנה. 52 ארגונים, גם אם 40 מוכרים על ידי צה"ל לצורך העניין, אנחנו נמצאים בפורום אחד של בעיה קטנה, פשוטה, להעביר דירה, להעביר ארון, תסלחו לי שאני מתעסק בדברים האלה, אבל לחיילים הבודדים זה עולם ומלואו. מעלים בעיה ומייד מקיפים, כמו תחנת מוניות, מי פנוי באלנבי לעזור. אני לא אומר את זה סתם. כלי לכאורה פשוט, ואתה אומר, ריבונו של עולם, מה הוא יכול? וכל אחד תורם ממרצו וראינו את זה ביתר שאת. אני רק רוצה להוסיף, אנחנו דנים כאילו בביקורת, וזה בסדר גמור, וכמו שצריך, במעקב כדי לראות התקדמות, אנחנו דנים בביקורת קצת אחורה, שכחנו מה היה בביקורת. אבל זה בסדר, בדיוק זאת ההסתכלות והפריזמה להסתכל קדימה. אני רק אגיד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מכיר, במשקופים של הדלתות אנחנו מודדים את הגובה של הילדים, זה מה שאנחנו עושים כרגע, אדרבה. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> להסתכל מה היה לפני ארבע שנים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> אמרתי את זה בממד חיובי, כי ההסתכלות בפריזמה העכשווית נותנת לנו נופך באמת איפה התקדמנו ומה הרפרנס, זה בסדר גמור. אני רק מנסה להגיד שהרבה מים זרמו בירדן, אבל זה בסדר. והשורה התחתונה, נוסף נדבך אחד שהוא מאוד מאוד מהותי, דנים בו, ואנחנו דנים בו בכל מיני פורומים, גם בוועדות הכנסת הנוספות כמו ועדת העלייה והקליטה, אבל לא רק, חוץ וביטחון וכולי, וזה העניין הנפשי. כי אנחנו שלוש שנים כמעט בטלטלה לא פשוטה של אינטנסיביות מטורפת וסבבים. ואני מדבר עכשיו גם על הבודדים חסרי העורף, אבל בטח על העולים. חצי מדינה בטראומה. אני לא רוצה להבהיל אף אחד, אני לא פסיכולוג, אני לא כלום, אבל יש לזה את האלמנטים של זה ובהחלט צריך לתת על זה את הדעת. זה לא הדיון. זה בעניין הזה. אני רק אגיד, ברשותך, בכמה נקודות, וגם בזה עשינו מעשה. הקמנו מוקד מילואים. זה לא הדיון, כן? אלה לא הסעיפים של הדיון. במשרד העלייה והקליטה לקחנו עוד פעם את הדאטה בייס של משרתי מילואים עולים ששירתו מ-7 באוקטובר, לסבר את האוזן, 6,800 איש שעשו 60 יום ומעלה. מטורף. וזה כדי לפנות אליהם בצורה אקטיבית, לא לחכות שהם יפנו וכולי, ולנסות לבדוק את הדופק. ואם צריך, אני מדבר על מוקד של ער"ן, שהוא בהפעלה של המשרד, להמשיך את כל הסיפור של הטיפול, גם הפיזי וגם במתכון שמשרד הביטחון נתן לנו, ולראות באמת שאנחנו נותנים מענה לזה. זה בפן הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול, במקרה של עולים, שזה נתח נכבד מהחיילים הבודדים, יש להם ליווי, כמו שאנחנו שומעים, אישי, מספרים אישיים על ידי צה"ל, אתם גם מצליחים לייצר מין רציפות כזאת או עקיבות כל כך גבוהה? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> אני אדייק. קודם כול, הם נמצאים בצה"ל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> או שאתם מקבלים מהם? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> מי זה מהם? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצה"ל נגיד, את הנתונים. האם אתם עוקבים במשך השנה אישית אחרי החיילים, או שאין צורך לזה אולי אם צה"ל עושה את הדברים? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> צה"ל עושה את זה. והדבר השני שאני כן אומר, יש לנו מוקד פניות, כללי לעולים. ויש לנו את המפגשים העתיים לכל מיני סיועים נוספים, גם למשוחררים וגם לזה, שיועץ יושב ובונה לו תוכנית, תוכנית Waze תעסוקתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, מתוך כך שהוא מכיר את המשרד ויש לו מוקד - - - << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> - - - אתם תקבלו, ומן הסתם חזקה עליכם שתפנו לצה"ל או למשרד הביטחון. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> כן, אנחנו עובדים עם מוקד בודדים באינטנסיביות יומית על כל מיני נושאים, בין יחסי מפקד, לא כי אנחנו מתערבים, אלא פשוט לשים את תשומת הלב ומה שנקרא לתווך לו, נא תבדקו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לוודא שמודעים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> בדיוק, לוודא שבין המעגלים. אני אומר, אני רוצה להיות עכביש, תסלחו לי על הביטוי, לא באמת אני רוצה להיות עכביש, אבל הקורים שלו, שבסוף, מתוך כל הרשתות האלה, כולנו, בלי בעיות כבוד, שהוא לא נופל לי מזה. ומשתדלים, בוא, יש תמיד נפילות ואנחנו נתקלים באנשי מילואים באמצע שירות מילואים שאתה רואה שהוא ישן ברכב. בן 26, אני לא מדבר על ילד. ואתה שואל את עצמך, איך הגענו לפה? יש לו הורים בחו"ל, לא בקשר טוב. ואז אתה שואל את עצמך איך הגענו לפה ואיך לא הגיע. כשהוא בא, מה שנקרא לצורך מיידי, תעזרו לי, כי אין לי את הדירה, וכבר זרק אותי בעל הבית וכולי, ואני מדבר על מילואים, אני כבר לא מדבר איתך על סדיר, ששם זה יותר, באמת לתווך את זה ולטפל אד הוק. אני לא אומר שלא יכולים להיות מקרים עוד ואסור לנו לנוח על זרי הדפנה, אבל בסך הכול המערכת יודעת לעבוד ולהעביר את המקל. אני גם אגיד שלמשוחררים, אני אומר, השחרור מהבקו"ם, אנחנו קוראים לזה היום מיטב, בעוונותיי גם אני הייתי שם וגם במיזוג, צריך לראות שהשחרור מהבקו"ם הוא לא לוואקום, וחלקו הוא וואקום. כי תיקח את ה-6,000-5,000 שקל שחייל בודד מקבל בזמן שירות, אוטומטית הכול נשאב לו כמעט לאפס, למעט מה שהסדרנו שהוא ממשיך לקבל את ההשתתפות בשכר דירה, כמספר חודשי השירות שלו גם שכר הדירה, 1,000 שקל לחודש של משרד הביטחון שהבאנו בחוק ההסדרים לטובת סיוע לחיילים בודדים, ואת הסיועים שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כרית נחיתה כזו לאזרחות. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> כן, אבל עדיין פער מאוד גדול. תוסיף לזה את התווך שהוא לבד, תוסיף לזה את הרצון למצוא, לשם זה באמת המצאנו את הסיפור של תוכנית כנפיים שמשותפת לסוכנות היהודית לנו ולקרן מיראז', שתכליתה ומהותה שמתוך ה-1,260 משתחררים בשנה, 800 נמצאים בתוכנית בליווי, כולל מנטורינג, כולל סדנת איך מסתדרים, כלכלה, ומה אני בוחר ב-Waze התעסוקתי שלי. וגם אם הוא בוחר, אני מממן לו לימודים גם אם התואר הוא כל לימודי הרפואה, שבע שנים, משרד העלייה והקליטה מממן לימודים, כמובן שכר אוניברסיטאי, הוא לא הולך לי לרייכמן ב-40,000 שקל בחודש, אבל מממנים לו את הלימודים מלא על מלא כתוספתי למשרד הביטחון לטובת דברים אחרים. וגם את העניין של הסיוע בהשתלבות בתעסוקה, גם בהשמה על ידי חברות ההשמה שאנחנו מפעילים, אם הוא פותח עסק אז עסק, ליווי של המעלות, מרכזים לעולים ותושבים חוזרים, והרכיב של ההשכלה הגבוהה, שהוא מהותי, עם מעטפת מאוד רחבה. אלה באמת האלמנטים כדי לחזק אותם. וגם אנחנו מפעילים מוקד לחיילים בודדים משוחררים, לא קשור למילואים, שעניינו לבדוק איפה אתה, שיש לך קורת גג, אתה מסתדר. אני חושב שהדברים האלה, בשנתיים וחצי האחרונות, את הרוב עשינו גם יותר שנים, אבל באמת באמת העמקנו את המעטפת לחיילים העולים הבודדים, וזה כדי שבאמת, א', הם יישארו פה, אנחנו חייבים להם את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אורנית צירקין: << אורח >> זה אומר שיש פער בין מה שמקבלים חיילים עולים בודדים לבין מה שמקבלים חסרי העורף. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> כן, צודקת. את צודקת, אנחנו גם העלינו את זה. אנחנו נשמח, אני לא יכול לטפל בחסרי העורף, אבל אמרנו בזמנו גם בוועדות השונות, ואני לא מחלק תפקידים, אבל קראנו למשרד הרווחה, כי זה הכי קרוב בהיבט של חסרי העורף, להידרש לזה ולתת את המענה. זה נכון. כואב לי, צורם לי, אבל אני יכול לטפל באוכלוסייה שלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הנה, אנחנו מרימים לאורית, אורית להב, אולי תוכלי להתייחס גם לנקודה הזו. בבקשה, אורית. << אורח >> אורית להב: << אורח >> שלום לכולם, אורית להב, אני מתוכנית יתד במשרד הרווחה, עובדת של משרד הרווחה. קודם כול, אני אגיד בגדול שתוכנית יתד מלווה בכל נקודת זמן מעל 30,000 צעירות וצעירים בישראל על כל מגוון הקשת, כמובן לא רק חיילים בודדים, גם לא רק חיילים. כן יש לנו תוכנית מאוד מאוד גדולה, זאת אומרת, לא תוכנית, אלא מדור שלם שנקרא צבא חברה שאני מנהלת אותו במטה של יתד, שכולל, כמו שלי אור תיארה וגם טל, מנהלי צבא חברה במחוזות שנמצאים בקשר גם עם משרד הביטחון, עם עירית שנמצאת כאן וגם עם לי אור במרכז הבודדים וגם כמובן עם כל הנושא של בודדים עם טל. אנחנו מלווים בכל, וגם תוכניות ייחודיות לחיילים, תוכנית ניצוץ, נוער, צעירים וצבא וכולי. אני אגיד שאין לנו דגש על חיילים בודדים כהגדרה, אלא על חיילים במצבי סיכון, וחשוב לי להגיד שזה נורא חשוב, ההגדרה הזאת, כיוון שאנחנו לא פונים באופן יזום, כיוון שאנחנו במשרד הרווחה ויש סביב זה גם תיוג, יש פה בעיה נוספת. זאת אומרת, אני לא יודעת כמה הייתם רוצים שמישהו ממשרד הרווחה יתקשר לילדים שלכם או על הילדים שלכם או בכלל, וחשוב לי להגיד את זה. אנחנו כן לגמרי מגיבים, וכמובן בהסכמה לכל מי שצריך. יש לנו קשר יום-יומי שעתי עם כל הנגזרות של הצבא ועם משרד הביטחון. לגבי תוכנית כדוגמת תוכנית כנפיים, אנחנו מאוד נשמח להיות שותפים עם ארגון שירים את זה. זאת אומרת, לא עם ארגון, גם עם קרן. כי קרן מיראז' היא קרן מעולה והלוואי והיינו יכולים לעשות משהו דומה. כן חשוב לי להגיד שמעבר לתקצוב, אני שוב חוזרת על זה, על ההבדלים באוכלוסיות, זו כן אוכלוסייה אחרת, מרבית האוכלוסייה היא אוכלוסייה אחרת. אוכלוסיית חסרי העורף המשפחתיים היא בדרך כלל אוכלוסייה של נוער בסיכון, שהיו נוער בסיכון או במשבר מאוד מאוד רציני, היא לא דומה לאוכלוסיית העולים החדשים. יש בה היבטים שהם דומים, בטח מבחינת הצבא, אבל היא לא דומה. חשוב לי גם לציין את זה בתוך הנגזרת הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה לחדד. לא דומה, ותנאי הפתיחה באזרחות יותר קשים מן הסתם, זו המשמעות. << אורח >> אורית להב: << אורח >> הרבה יותר קשים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> העולים החדשים ככלל, הייתי אומר עם עמוד שדרה, בהקשרים אישיים בוודאי יותר חזקה. << אורח >> אורית להב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ונוצר מצב שגם מקבלים סיוע יותר משמעותי. עכשיו זה מגיע לפתחך, ואת ציינת שאת בכלל לא עוסקת רק בחיילים משוחררים, יש שירות לאומי ויש שבכלל לא, ויש עולם שלם של השלכות רוחב שמן הסתם את מודעת להן. אני רק מציין שההבחנה הזאת אחרי היציאה מהחממה המשמעותית הזו של הצבא היא רלוונטית, היא סוג של נפילה/אנומיה. איך אמרנו? מהבקו"ם אל הוואקום? ברור, בסדר. היית רוצה להתייחס לפער הזה? << אורח >> אורית להב: << אורח >> אני אומרת שגם היום, כל מי שמופנה אלינו ומסכים להיות מלווה על ידינו מקבל את הליווי, הליווי הוא מאוד רחב, הוא כולל את כל היבטי החיים. יש לנו גם היבטים של חובות, תעסוקה, השכלה, מיומנויות, דיור, יש לנו באמת מגוון רחב מאוד של תוכניות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, יש לכם דרכים לסייע, אני רק רוצה לוודא אם ככה שהחיבור כפי שהוא קיים באופן שוטף, מיטבי, בין משרד העלייה והקליטה בהקשר הזה לבין משרד הביטחון, האגף, האם גם אתם בקשר, משום שהם ממשיכים ללוות. << אורח >> אורית להב: << אורח >> אנחנו בקשר יום-יומי שעתי, בסדר? גם עם משרד הביטחון, עירית כאן, ונציגיה במחוזות וברשויות, וגם עם לי אור, ממש ברמה שעתית. ואני אגיד שגם בתחום בריאות הנפש, חלק מהצ'קליסט של עבודה משותפת שעשינו יחד עם בריאות הנפש, כי הרבה מאוד גם משתחררים סביב אירועים כאלה, חלק מהצ'קליסט הוא פנייה היום ליתד. יש לי ברגע זה ארבע פניות על חיילים שפונים. הם לאו דווקא בודדים, חשוב לי להגיד, אבל בכלל יש לנו קשר על כל המגוון של הצבא, ברור שבודדים היא אוכלוסייה יותר בסיכון. נכון להיום יש לנו קשר ממש יום-יומי על הרבה מאוד מאוד מאוד מקרים. אני אגיד שוב שזו כן בחירה. זאת אומרת, החייל הבודד המשוחרר, אני לא יכולה להכריח אותו לבחור לקבל ממני טיפול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אזרח חופשי, נכון. אולי רק שאלה אחת. במקום שאת נמצאת, את יושבת בצומת מאוד משמעותי אל מול האתגרים של האזרחים בהקשר שלך, הצעירים, ועם פאשן אדיר של עשרות רבות של ארגונים אזרחיים, ואמרנו, פרה-אזרחיים, רשויות מקומיות וכאלו, האם יש לך אפשרות באמת, לכם, לנטר את המקומות המבעבעים, את הסוגיות הבוערות, ולנסות גם לתת מענים דרך הגורמים החיצוניים וגם להציע אג'נדות, סדרי יום משתנים, מתעדכנים? דיברנו על ההקשרים הנפשיים כמובן, אבל לא רק. רק במשפט קצר. << אורח >> אורית להב: << אורח >> אני אגיד שאנחנו עושים את זה ביום-יום, יש לנו קשר גם עם העמותות וגם עם הארגונים, יש לנו בגדול קשר עם כולם. כמו שאמרתי, אנחנו מחולקים ארצית, יש מנהל צבא חברה לכל מחוז שנמצא בקשר עם כל הארגונים, יש לנו ניירות עמדה ואג'נדות והכול. אני אגיד שוב פעם שהיום-יום הוא בסוף החיילים עצמם, החיילים המשוחררים והרצון שלהם. אין חייל משוחרר היום שלא, גם לי אור ואנשיה מפנים היום אלינו, גם עירית מפנים היום אלינו, גם בריאות הנפש מאוד מאוד משמעותיים, מפנים היום אלינו. אנחנו יוצרים הרבה פעמים קשר ומאתרים וכולי. להגיד שכל חייל בודד חסר עורף משפחתי פונה אלינו ומעוניין בקשר איתנו? אני לא יכולה להגיד את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זכותו גם שלא. << אורח >> אורית להב: << אורח >> זה לא בפועל קורה כי זו זכותם גם לבחור אחרת. הם צעירים וזו זכותם לבחור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מודה לך, מודה על העשייה הגדולה, אני מכיר את יתד מכמה כיוונים אחרים ואני מעריך מאוד את מה שאתם עושים ואת שיתוף הפעולה המאוד מרשים שבא לידי ביטוי כאן. אני ברשותך אעבור הלאה. בזום נמצא נציג אל"ח, סא"ל במילואים אילון. שלום, אילון. << אורח >> אילון מייל: << אורח >> שלום, צוהריים טובים. כבוד היושב ראש והמשתתפים היקרים מאוד, ובטח אחרי ההתייחסות הבאמת באמת מקסימה של טל ושל לי אור, שאנחנו מקיימים קשרים מאוד מאוד ענפים, מאוד מאוד הדוקים. לפני ההתייחסות למה שנאמר, אני רוצה לתת רק דוגמה קטנה מאתמול שאולי זה סיפור קטן שמספר את כל הסיפור. פנייה שקיבלנו על בחור שעלה מצרפת, עדיין מיועד לשירות ביטחון, אמור להתגייס במאי הקרוב, ללא עורף כמובן בארץ, הגיע למכינה. המכינה נסגרה באופן פתאומי, ולבחור אין פתרון עד לגיוס, והוא לא יכול לחזור למדינה ממנה הוא הגיע. הקשר עם צה"ל, שהוא כל כך הדוק, כל כך מקצועי וכל כך פורה, כבר באותו היום הגיעה אלינו פנייה ממרכז הבודדים של לי אור להלין את המלש"ב באופן מיידי, וכמובן שאנחנו נענינו לבקשה הזאת, בהתאם גם לאיזה בית חייל מועדף על אותו בחור, והוא יהיה אצלנו עד לגיוס בחודש מאי. זו דוגמה קטנה, זה קורה לנו כמעט יום ביומו, קשר הדוק, מצוין עם צה"ל, אם זה בבתי החייל שלנו, בפריסה מאוד נרחבת. בדקתי לגבי נתונים של 2025, בכל זמן נתון בממוצע יש לנו 650 חיילים בודדים זכאים שאנחנו נותנים להם את המעטפת, שבכל בית חייל כזה יש מעטפת תומכת, אנשים שכל העבודה שלהם היא למען החיילים, קמים בבוקר ואומרים לעצמם, איך אנחנו נעזור למען החיילים, בעיקר לחיילים הבודדים, כי ברור לנו שהעדיפות היא לחיילים הבודדים. וזה נכון שבבתי החייל יש לנו גם חיילים שמטעמי ממרחק לנים אצלנו, אבל העדיפות הברורה היא לחיילים הבודדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הפריסה, אני זוכר את הבית בקריית שמונה, הוא קיים, מתפקד? << אורח >> אילון מייל: << אורח >> בית החייל בקריית שמונה לא מיועד לחיילים בודדים. נכון לרגע זה הוא מאכלס את יחידות צה"ל בגלל הלחימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בצפון מה יש לכם? מהם המרכזים הצפוניים? << אורח >> אילון מייל: << אורח >> בצפון יש לנו את בית החייל בטבריה ובית החייל בחיפה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, ברור. תמשיך בבקשה. << אורח >> אילון מייל: << אורח >> כמו שטל ולי אור ציינו, יש לנו את בית חם גם בפריסה ארצית, אנחנו מדברים על מעל 300 דירות. אותו בית חם שאנחנו בונים בראשון, אנחנו הוספנו קומה. בגלל זה אגב האכלוס קצת נדחה, כי רצינו להוסיף עוד מיטות כדי שייתנו מענה לאותם חיילים שמעדיפים נכון להיום שכר דירה, ואני חושב שכשהוא ייפתח, זה ישנה קצת את החשיבה. כי אותו חייל שמחפש פרטיות, בבית בראשון לציון שכולל 222 מיטות, הוא ייתן את המענה. יהיה להם את החדר משלהם, הם יוכלו להביא בני ובנות זוג, זה משנה המון. וזה מתקשר לדברים שעלו בדוח כביקורת, ואני חושב שבצדק, והפעילות שאנחנו עושים יחד עם צה"ל באמת נותנת מענה לדבר הזה. כשאני מדבר על מעטפת, אני לא רק מדבר על קירות. אתם מוזמנים כולכם לבוא ולראות מה אנחנו נותנים בבתים, בבית חם, גם בבתי החייל, את כל מוצרי החשמל, את כל פעילויות הרווחה ופנאי שאנחנו עושים לחיילים. אותה מעטפת שאגב מיליונים רבים של תרומות שאנחנו מפנים לטובת אוכלוסיית החיילים הבודדים בכל שנה כאוכלוסייה שדורשת טיפול. אם לדבר על עוד קצת נתונים, אנחנו בבתי החייל נמצאים בעלייה משנת 2021 במעל 10% בלינות, כ-860,000 לינות בבתי חייל, אלה מספרים עצומים. אתן לכם דוגמה על ליל הסדר הקרוב. לא יהיה חייל בודד שלא יקבל טלפון ממרכז הבודדים, לא יהיה חייל בבית חייל או בבית חם שירצה להיות בסעודת חג שאנחנו נארגן והוא לא יקבל את המעטפת, זה ברור. אנחנו גם לא נוטשים אותם ביום השחרור. מי שרוצה, אנחנו מאפשרים לו שלושה חודשים, לפעמים גם עד חצי שנה, כמובן בהתאם לאישור של צה"ל, להישאר בבית החייל, להישאר בבית חם, עד שהוא מוצא לעצמו את הפתרון. אגב, אותי אישית מאוד מטריד באמת היום שאחרי, כי אני יודע איזו מעטפת אנחנו נותנים לחיילים האלה, אנחנו יודעים כמה הם מרוצים. אגב סקרים, אנחנו עשינו סקרים השנה, ושביעות הרצון של החיילים מהפתרונות שאנחנו נותנים להם היא מעל 90%, נתונים מאוד מאוד יפים. גם צריך לציין, תהליך הקליטה הוא מאוד מאוד סדור, ותחת המדיניות של צה"ל לא קולטים בן אדם, שולחים אותו לבית החייל ותסתדר, אלא הוא מגיע עם מש"קית הת"ש, הוא מגיע עם המפקדים, הוא יודע בדיוק מה צפוי לו שם, מה הכלים שנותנים, מה המעטפת שניתנת לו. גם במהלך השירות לפעמים יש מעבר בין בתי חייל, אנחנו מאפשרים גם את זה. ובאמת, כשמדברים על בירוקרטיה ומדברים על היקפים גדולים, אני חושב, כבוד היושב ראש, תנוח דעתך, מה שנקרא, הקשר עם צה"ל הוא כל כך הדוק וכל כך טוב וכל כך ברמה יום-יומית, עם אנשים נפלאים בצה"ל, עם מרכז בודדים שעושה עבודה מדהימה, ואנחנו כזרוע הביצועית שלהם באמת מנסים לתת להם את המענה, ואני חושב שאנחנו נותנים מענה מצוין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, אילון. << אורח >> אילון מייל: << אורח >> באמת, תודה רבה לצה"ל ולכל השותפים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יישר כוח גדול. אנחנו נעבור, סיימנו את הגופים המבוקרים בלשון המערכת הזו של הביקורת ונתחיל לשמוע חברים מהארגונים. נויה מנפש בנפש. << אורח >> נויה גוברין: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב ראש. צוהריים טובים לכל הנוכחים, באמת נמצאים פה ארגונים מדהימים, וצה"ל, מרכז בודדים, שהוא באמת שותף מדהים. רק לטובת מי שלא מכיר את ארגון נפש בנפש, זה ארגון שפועל לחיזוק מדינת ישראל דרך עידוד עלייה מצפון אמריקה, ואנחנו נותנים מענה גם לאתגרים לאומיים, דמוגרפיים, גם חברתיים וביטחוניים. ובמסגרת הארגון נפש בנפש פועלת תוכנית לחיילים בודדים שהוקמה בשנת 2012 והיא בשיתוף ה-FIDF. כמו כל הארגונים האזרחיים כאן ומשרד הביטחון, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מדהים עם אכ"א ועם מרכז בודדים שבאמת עושה עבודה מופלאה, עם כל הלב, אבל עם המון יצירתיות ועשייה. זו ההזדמנות גם להגיד תודה. הסיוע שלנו הוא סיוע הוליסטי. התוכנית הוקמה ב-2012, זה סיוע הוליסטי, אנחנו עוזרים לחיילים הבודדים גם בשלב של טרום הגיוס, גם על ידי סיוע מול מיטב, גם אולפן שחנכנו השנה, גם קשר אישי של יועצים שבעצמם עשו עלייה והיו חיילים בודדים במסגרת צה"ל ומסייעים לחיילים הבודדים היום. יש לנו במסגרת התוכנית כ-3,500 חיילים בודדים עולים ממעל ל-70 מדינות, אבל כמו שאמרתי, הסיוע שלנו הוא גם בטרום הגיוס, גם במהלך השירות וגם עם השחרור, וזה כולל גם סיוע במיצוי זכויות, גם התמודדות עם הביורוקרטיה, גם מענקים, מאות שיחות טלפון שהחיילים הבודדים מבצעים יחד עם היועצים ופונים אליהם. יש לנו מוקד שעובד 24/7, בכל שעה יענה איש צוות לכל דבר, בין אם זה משהו דחוף או לא. אנחנו תמיד יודעים גם להפנות למרכז בודדים להמשך טיפול כי אנחנו רואים את עצמנו כגורם משלים. אנחנו עושים עשרות אירועים חברתיים כדי שירגישו קצת פחות בודדים, החל מחגים וארוחות שבת ועוד אירועים, ואירוע הדגל שלנו בשיתוף עם מרכז בודדים כמובן, יום הסידורים השנתי. אגב, מחר היינו אמורים לעשות יום סידורים לחטיבת החשמונאים, שלצערנו בשל המלחמה זה לא מסתדר. ואני רוצה רגע רק להגיד שאנחנו גם נותנים הרבה מאוד דגש משמעותי ותמיכה להורים בחו"ל. אני יודעת שהדיון פה הוא על החיילים הבודדים, אבל ההורים הם חלק מאוד מאוד משמעותי מהרווחה של החיילים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה חיילים אתם מנהלים, מחבקים? << אורח >> נויה גוברין: << אורח >> אנחנו בקשר עם 3,500 חיילים בודדים שנמצאים בשירות פעיל ועוד מאות שנמצאים בתהליך של גיוס לצה"ל או בשחרור, וממעל ל-70 מדינות. הצוות, כאמור, הוא צוות שדובר ארבע שפות, ההנגשה של השפה היא משהו מאוד מאוד משמעותי. הוא מדבר גם רוסית, גם ספרדית, גם צרפתית וגם אנגלית, והמענה ניתן בשפות האלו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, נויה. אנחנו צריכים להתקדם. << אורח >> נויה גוברין: << אורח >> אני רק אגיד רק עוד משהו אחד, שבשנה האחרונה גם הרחבנו את השירותים לחיילים הבודדים המשוחררים, בתחום התעסוקה, אקדמיה, השתלבות חברתית, ופתחנו מרכז חוסן. זה מרכז חוסן שעובד בשיתוף בית החולים שיבא וה-FIDF, והוא לחיילים משוחררים ששירתו בחרבות ברזל וחווים איזושהי מצוקה רגשית. הם מקבלים 12 טיפולים ויותר, אבל המיוחד של זה הוא שגם חיילים שחזרו לארצות הברית יכולים לקבל סיוע וטיפול דרך מערכות בארצות הברית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם מטפלים בחבר'ה שעלו דרככם? << אורח >> נויה גוברין: << אורח >> כן, חיילים בודדים שעשו עלייה יכולים להסתייע במרכז החוסן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. אני מודה לך מאוד, לכם בכלל, על העשייה החשובה. אני מבקש מצבי יהונתן שור, מייסד עמותת "לעולם לא לבד", שם מדהים. בבקשה, ספר מי אתם, מה אתם עושים. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> אני אתחיל קודם כול בתודה רבה, באמת יש המון ארגונים והרבה אנשים כמו נטלי שעושים מעבר לזמן שהם צריכים ונותנים למען הקהילה שלנו, אבל לא באנו לפה רק בשביל להודות, כי את זה אפשר גם במייל. באנו והקדשנו את הזמן, עזבתי את גבולות הארץ כדי להגיע לפה וכמובן גם להודות, אבל גם לראות איפה אנחנו יכולים לשפר את המערכת שלנו, ולצערי, יש עוד מקום. כמובן שהמערכת השתפרה פלאים מאז שאני הייתי חייל בודד. כתבתי כמה מילים כדי להיות קצר וקולע כמה שאוכל. ראשית, צוהריים טובים, שמי צבי יהונתן שור, חייל בודד מבית חרדי שעלה מקנדה, ומאז שהשתחררתי, אפילו עוד בשירותי, התחלתי להקיף את עצמי בחיילים מהארץ ומחו"ל. כעשור אני עוסק עם המשפחה, הקהילה הזאת, וב-2019 ייסדתי עם עוד חיילים בודדים את עמותת "לעולם לא לבד", "Never Alone", ובה אנחנו מנסים לעשות ולאגד ולשפר כמה שאפשר על מנת שהחיילים לא יחוו את הדרך הקשה והמחוספסת שאנחנו היינו צריכים לעבור. אני גם לקוח של אגף השיקום של משרד הביטחון, ובאמת מתפלל ונלחם ועובד כמה שיותר שהחיילים והצעירים לא יצטרכו לעבור את הדרך הקשה שאני עברתי לבד מאז, אבל מסתבר שאנחנו עדיין עובדים לבד. כי אני באמת מנסה, אני לא יודע למי לפנות, ואני מנסה גם להצטרף לפורום של החיילים הבודדים כדי לא להכפיל את העבודה שאנחנו צריכים, אלא לחלק את העבודה בדרך כזו או אחרת, שכל אחד יתפוס חלק ויתמקד ויהיה טוב בזה מאשר כפל עבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להבין, מה שאתה מבקש כרגע זה לייצר את הקשרים עם הגורמים? << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מהאנשים שדיברו כאן עד עכשיו, בישיבה הזאת, אתה מכיר אותם? << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> את נטלי אני מכיר טוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נטלי והצוות של הוועדה, אני מציע את זה כסיכום מיידי, יתנו לך את הטלפונים הישירים של כל מי שנראה לך. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> יעזור מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ראית, שמעת. זה מסוג הישיבות שאין בהן החלטות קונקרטיות מיידיות, כי צריך לומר, המערכת עובדת, משומנת היטב, היא מחויבת והיא מסונכרנת והיא מצוידת במשאבים סבירים, וכל מה שצריך זה בדיוק שאנשים כמוכם יצטרפו, עם המוכנות לשיתוף פעולה, לחלק גזרות. לא בהרבה מקומות, בהרבה נושאים אני נתקל בקהילה כזו משתפת פעולה, וכל מה שנשאר זה פשוט להצטרף, לטעמי. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> אני בטוח שיש המון על הידיים שלהם, אבל במשך השנים נתקלנו בהמון - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אם יש נושאים קונקרטיים שתרצה להגיד, אבל ממש בקצרה, כי יש לנו עוד דוברים, תיגע בקצרה בנקודות שתרצה להעלות. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> כן, ודאי יש. כמובן לאחר התקופה הארוכה שאני עוסק בזה עלו המון נקודות, אחת מהן גם העליתי למר איציק, סמנכ"ל העלייה והקליטה, שזה באמת אחד הקשיים של החיילים הבודדים. הם עברו כבר את התהליך הקשה, כבר רוצים גם להתיישב, כבר החליטו אחרי השנה וחצי של שירותם כמח"לניקים, כמתנדבי חוץ לארץ, זה לעלות לארץ. מסתבר שהם צריכים לחזור על אותם תהליכים, אותה ביורוקרטיה ולהעביר את זה ושוב פעם לצאת לחו"ל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שיצחק ודאי מכיר את הנושא, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא, לא מכיר. הוא דיבר איתי עכשיו, זה בסדר. אני לא מטפל במח"ל, אבל אנחנו נעשה את החיבור בין משרד הביטחון ורשות האוכלוסין וההגירה והסוכנות היהודית כדי לבדוק. << דובר >> פלורינה הלמן לוין: << דובר >> מבקשים מהם לחזור לחו"ל, להגיש בקשות בחוץ לארץ בשביל לעלות. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> ומה שקורה בסוף זה שהם נתקעים שם והם לא חוזרים, ואנחנו מאבדים כוח אדם איכותי, היות שהביורוקרטיה חוזרת על עצמה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צבי, רגע. קודם כול, אבא שלי ז"ל לימד אותי שביורוקרטיה היא מחסום כנגד העריצות. סדר זה סדר. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> אבל יש את זה כבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אנחנו לא נעזוב אותך. יש לך טלפון שלנו, יש לך פה את יצחק, על שם יצחק רבין, יש לו מעמסה כבדה והשראה גדולה, והוא אמר לך שהוא יחבר אותך בהקשר הזה. אם אתה בתוך שבועיים-שלושה לא מזהה שיש לך עם מי לדבר, תחזור אלינו, אנחנו פה. זה נושא אחד, נושא שני? << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> אני פה המון, ולצערי, אני עדיין במרדף אחרי האנשים עם הכוח. וזה מאוד מבאס, כי אני רוצה לעזור, אני לא קיבלתי שקל, לא מהמדינה ולא מאף משרד ואפילו לא מהארגון שלי. אני רק נותן מעצמי את הזמן שלי למען החיילים הבודדים, ומהכסף. בשמחה ובאהבה, אבל מה שכן, אני רק צריך שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מייד אחרי פסח תחזור לוועדה, תעדכן אותי אישית. אם אתה רוצה עוד משהו, יש פה פתח גדול. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> תודה, מוערך מאוד גם שאתם עושים את זה, זה חשוב מאוד. בואו נתחיל מלפני השירות. יש לנו את הבעיה של סיוע בשכר דירה. לפני השירות הם נתקעים, חבר'ה עולים לארץ או עוזבים את הישיבות, ואין להם. אם הם בארץ עוד יש להם את השפה, הם יכולים להתחיל לעבוד בינתיים, איכשהו לממן את עצמם, אבל מחו"ל גם אין להם אישור עבודה, אין להם את השפה עדיין, הם מתקיימים בלי עבודה. בינתיים אפשר גם לשלוח אותם לאולפן עברית, כי זה לוקח לפחות שלושה-ארבעה חודשים מינימום, הכי מהר, עד שאתה מתגייס. סיוע בשכר דירה, אישור עבודה ואולפן לעברית. כמובן קהילה זה העמותות, ואנחנו שם כדי באמת להיות שם למענם. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> אתה מדבר על מח"ל? << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> זה על מח"ל, מתנדבי חוץ לארץ או עולים חדשים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה שנתקדם. גם הנושא הזה, חשוב שתנהל את הקשר הישיר עם האנשים המתאימים ותעדכן אותנו. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> אין בעיה, אני מעלה את זה כמובן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק בכותרות. הנושא של החיבוק לפני. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> לא, גם חשוב כמובן לשמוע פה שעתיים את כל מה שעושים ועושים, כשבפועל, בואו נהיה כנים, זה לא קורה בפועל. סתם לדוגמה, דיברו על זה שכל אחד מקבל תיק. זה נחמד, אבל בסוף היום אצלנו יש ארון תיקים שאנשים ממחזרים כדי שהחייל הבא יוכל לקבל את התיק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם הם ירצו, הם יתייחסו לזה. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> אנחנו מעריכים, מי שכן מקבל את התיק, זה חשוב. חשוב לקבל תיק, אבל זה לא העיקר. בזמן השירות, חופשת עבודה, במיוחד לאלה שלא טסים חזרה, כי הרי הבעיה הכלכלית מאוד קשה, וכל חייל בודד זכאי לחודש חופשה מיוחדת לטוס חזרה, אני ממליץ שהחייל הבודד מהארץ יזכה בקצת חיזוק המצב הכלכלי וייקח את השבועות האלה ויישאר בארץ ויקבל אישור עבודה ויקבל את החופשה הזאת כחודש של שיקום המצב הכלכלי. יום סידורים אחד לפחות, אני חושב, לפחות צריך יום אחד לפני החגים, בין אם זה לנקות את הבית, בין אם זה בניית סוכה לפני פסח, לנקות את הבית, ובניית סוכה לפני סוכות. זה המינימום שבן אדם שגר לבד מגיע לו שיקבל את זה. עוד משהו זה תשלום תוספת לחייל שלומד, לאחרונה במיוחד, בזום. אם הוא לומד בזום, יש לו הרבה יותר ארוחות, הרבה יותר הוצאות שהוא צריך. וכיום אצלנו בטרקלין, יש לנו טרקלין בכיכר ציון לחיילים בודדים והלומי קרב, פתוח 24 שעות, המקום שם יותר מלא בגלל שהרבה, בין אם אלה חבר'ה שבמחווה אלון שלומדים את העברית, זה עבר לזום, בין אם אלה החיילים שבקודקוד לדוגמה שגם עוברים ולומדים, הכול עבר לזום, שתהיה איזו תוספת תשלום כי הם צריכים להאכיל את עצמם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תמשיך, אנחנו צריכים לעבור הלאה. תעבור נקודה-נקודה. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> לאחר השחרור צריך גם את הסיוע, שכר דירה יש, את 1,000 השקלים ממשרד העלייה והקליטה שזה רק לחיילים שעולים או מח"לניקים, וזה מאוד קשה לקבל, מאוד. אני עובד עם הרבה חבר'ה, לנסות לעזור להם להוציא את הדבר הזה, לכתוב להם את החוזה נכון, לעבור, ושולחים אותם הלוך-חזור, הלוך-חזור, הלוך-חזור. לא ברור למה אם לפני חודש הם קיבלו סיוע שכר דירה, פתאום עכשיו צריך לחזור על הפעילות הביורוקרטית הזאת שמקשה על זה. קורס משתחררים מורחב, מאוד חשוב שיהיה. אני בתקופתי נזרקתי למים, אני בטוח שהמצב הרבה יותר טוב, יש גם את מומנטום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוזכר כרגע שזה מתקיים. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> צריך לחיילים בודדים הרבה יותר גם על מנת שתהיה אצבע על הדופק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דובר על הבודדים, קורס כזה. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> כן, במצב הזה. לא רק יום, יומיים, שלוש, שייתן גם כלים, שייתן גם כלים להתחיל לכלכל את עצמו, להתחיל באמת לשבת ושיהיה לו הרבה יותר קל להיות פה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש עוד חברים שרוצים לדבר. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> אנחנו גם שמענו את כולם, אנחנו פה כדי באמת - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אתה תתקרב לסיום. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> בדיוק, אנחנו מעלים את הנקודות החשובות שצריך לשפר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מעלה את הנקודות שלך, החשובות, ואני כבר ציינתי. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> של החיילים, אני לא בא לייצג את עצמי, אני מייצג את קהילת החיילים הבודדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תקשיב, אני איתך, אני רק רוצה שתשתף פעולה עם האתגר שלי, זה לתת פתחון פה במשך 15 דקות לעוד שמונה אנשים, ואני מבקש שתכבד את ההצעה שלי אליך שאת הנקודות שאתה מעלה בבולטים קצרים תפנה לסמנכ"ל משרד העלייה והקליטה. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> זה גם רווחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ולרמ"דית הפרט באכ"א ולממונה על יתד ברווחה. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> שהן יפנו אליי או שאני אפנה אליהן? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה תפנה אליהן. אני מציע שנעצור כאן כדי שניתן אפשרות. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> יש לי עוד כמה בולטים קצרים וחשובים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בשורה, בלי הסברים, רק הנושא. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> עם כל הכבוד לדעת מה אנחנו כן מקבלים, אני רוצה לתת כדי שבדיון הבא לא נצטרך לחזור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה ממשיך לא לגעת בנקודות. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> שהרשימה של פעם הבאה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, יש לך אפשרות לומר כרגע עוד נקודה או שתיים, תגיד אותן, בלי פתיח. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> שהרשימה של פעם הבאה תהיה ארוכה יותר, כדי שהם יקבלו באמת מה שצריך. אנחנו רוצים ליישב אותם בארץ, שלא יברחו. לי יש - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש נקודות שאתה רוצה, אחרת אנחנו נעצור. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> אלה נקודות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה ההצעה הקונקרטית? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> מה זה ליישב אותם? << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> פה בארץ, שירצו להיות. לי יש עשרות אם לא מאות חיילים, אפילו שגדלו פה בארץ, שהיו פה בארץ, שגדלו כמוני, חיילים ישראלים אמריקאים, חזרו לשם, תושב חוזר. לא חבל על האיכות הזו שהם לא נמצאים פה? חבל מאוד לדעתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נעצור כאן. הרמ"דית שהייתה. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> אני חושב שקרקע לבניית בית או עזרה למשכנתה. הנה, אני נותן נקודות ואנחנו מסיימים עם זה, שלוש דקות ברשותך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, לא יהיו שלוש דקות. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> שתי דקות ברשותך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא יהיו שלוש דקות ולא שתי דקות. אני מבקש שתגיד את המשפט האחרון, בבקשה. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> עזרה לבית או קרקע, פתיחות לעסק, לעזור לפתוח עסק, ושיהיה בקלות לעלות לארץ, עם אותה ביורוקרטיה, בלחיצת כפתור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> כמו כן, טיפול מיידי, שלא נצטרך לאבד עוד חיילים כמו ג'וש בון לדוגמה, אחד מהחיילים שלנו, שלא נצטרך לאבד עוד כאלה. ואני באמת מנסה להיות ברגוע ובנעימים, כי אני מבין שאם לא ככה, אנחנו נתחיל עם התפרצויות, אני ממש לא רוצה להתפרץ ולצאת מהכאב שיש בי. אבל כנראה שאנשים פה מתקשים, אבל בלשבח את עצמם הם טובים. אבל בסוף היום נופלים פה חיילים, ואנחנו מאבדים חיילים, לא רק בפיזי שהם נמצאים פה, אלא גם מאבדים אותם לקבר. ואני הייתי צריך לקבור את החבר שלי. חוץ מהחברים שאנחנו מאבדים בקרב, שזה מזעזע, אנחנו צריכים גם לקבור בקרב של אחרי המלחמה. בואו תנו לנו דקה להתמקד בדבר החשוב הזה. אבל אם אפילו דקה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש שתשמע, אתה קיבלת יותר מדקה, הרבה יותר מדקה. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> לא, אבל להתמקד בטיפול המנטלי שצריך ולתת לבן אדם את המשמעות של אחרי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני הבנתי. זה קריטי, אבל זה קל להבין. אני הבנתי מה שאתה אומר, ואנשי צה"ל שצופים בך כרגע ייצרו איתך קשר, הם הודיעו לנו כרגע, הם ייצרו איתך קשר. אני מבקש שתכבד. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> כן, אבל זה לנער. במקום להקשיב ולהבין - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תכבד את הבקשה שלי לעצור כרגע. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> במקום להבין באמת את קושי הבעיה, והבעיה החשובה שצריכה טיפול, אפשר להביא בולטים, אבל להבין אותו לעומק, להבין למה. מה העניין של להביא לבן אדם קרקע או עסק? למה? כי זו משמעות. ואם אתה לא נותן לחייל משמעות - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני נותן לך את כל מה שאתה רוצה, כרגע אתה תעצור. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> - - איבדת אותו, והוא יחזור או לחו"ל או יחזור חזרה לאדמה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש מאלון שמיר מהנחשונים, באמצע שירות פעיל, שמבקש לבוא לידי ביטוי גם הוא. בבקשה, אלון. תודה, צבי. << אורח >> אלון שמיר: << אורח >> אלון, תודה על הזמן לדבר. אני צריך להיות קצר. אני חושב שהנושא הוא מאוד משמעותי ובוודאי מאוד מאוד חשוב, וגם יש לכם פה דרישת שלום חמה מצפון ארצנו. אני אנסה להתמקד בעקרונות ובמהויות הדברים ופחות במענים הפרקטיים. בסוף, שכר דירה או לא שכר דירה, האוכלוסייה שבה אני מתמקד, קהל היעד שלי הוא בוגרי צבא מרקע חרדי, חבר'ה שאם תרצו גדלו להורים חרדים או אם תרצו גדלו בסביבה חרדית והתגייסו לצה"ל, ומהיום שאחרי, אפילו קצת לפני, שם המיקוד שלנו, שם אנחנו מתעסקים כדי לעזור להם להצליח באזרחות. אני אגיד שני אתגרים שנתקלתי בהם מול המדינה ומול הצבא. אחד, מול הצבא אני אגיד שאני בתהליך של כבר כמה חודשים לנסות לדבר עם אכ"א. יש שם הרבה, אני לא יודע איך לקרוא לזה, אבל לא רוצים לדבר איתנו, זו התחושה. דיברו איתנו ומאז נסגרו הדלתות. ואם זה פורום שיגרום לנו לדבר איתם ולתת מהמענים שיש לנו לאוכלוסייה, אנחנו נשמח. אני אגיד שהאג'נדה שלנו מאתגרת את הצבא כי אנחנו לא פונים ל-60% הארדקור החרדים ולא ל-40% שהרבה פעמים קוראים להם היוצאים, אלא אנחנו עוזרים לכולם על בסיס הרקע שבו הם הגיעו. זאת אומרת, גם אם הוא עם כיפה היום, גם עם מגבעת וגם אם הוא החליט ללכת צבעוני, אנחנו נעזור לו כדי שהוא יצליח בחיים, אנחנו לא מתעסקים במצב הצבירה שלו כיום. אני טוען שאני חושב שגם ככה המדינה צריכה לפעול, לתת מענה על בסיס הרקע, כי הרקע הוא בעצם המשבר, ואפשר לאפשר גם את הערוצים הקיצוניים, זאת אומרת, המענים הקיצוניים, השמרניים או המענים היותר ליברליים של חבר'ה שהחליטו להיות חילונים, אבל אני טוען שהמסה נמצאת בין שני עמודי התווך האלה. אני מדבר על המסה שמתגייסת, לא על המסה שרוצים לגייס, וזה דגש שבעיניי הוא מאוד חשוב. בהקשר מול המדינה, אחת מהזרועות אני אגיד שזו גם המל"ג שאיתם ישבתי גם וגם קיבלו כספים כדי לעזור לאוכלוסייה החרדית. הם קיבלו כספים לא בדגש על מי שעשה צבא, אלא הם קיבלו בדגש רחב. ואני אגיד שממה שאני פגשתי, אין שם מענה מהכספים האלה שמחזק את מי שכן עשה צבא, אלא הוא מחזק שני קצוות שנמצאים במגזר באופן כללי, את השמרנים או את הליברלים, אבל מי שעשה צבא וכיום לא יודע אם הוא רוצה להשתייך לשמרנים או לליברלים נשאר ללא מענה, ושם המיקוד שלנו ושם אנחנו מתעסקים, ונשמח לכל שיתוף פעולה במישור הזה. אני חושב שהמדינה צריכה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלון, א', אני רוצה להודות לך על העיסוק במגזר המסוים. אני שב ומציע את מה שאמרתי לצבי יהונתן, אני רוצה שתיצור קשר, אני יודע שהיית בקשר עם גורמים בכירים באכ"א. חשוב לנצל את האנשים שאנחנו כרגע פה איתם בקשר, בצה"ל, אכ"א, בהקשר הזה פחות קליטה, אבל אולי יתד או משרד הרווחה, ותעדכן אותנו, תמשיך לעדכן איפה הדברים עומדים ואנחנו נשמח לפתוח את הצנרת. ותודה שאתה שותף כרגע למאמץ הלאומי, תודה לך. אני מבקש מחיים ברנר. << אורח >> חיים ברנר: << אורח >> תודה לוועדה ותודה על ההזדמנות. קוראים לי חיים ברנר, אני חייל בודד לשעבר בסיירת צנחנים ולוחם במילואים פעיל כרגע. אני לא בא להמעיט בצרכים הרחבים והחשובים של חיילים בודדים שמדברים פה היום, אבל בתוך כל המכלול הזה יש כאן דוגמה אחת ברורה וכואבת שבה הפתרון פשוט לא קיים, ומה שכן קיים לא מספיק. אנחנו מאוד יודעים להגיד תודה לחיילים שנפלו - - - אבל אנחנו לא ממש יודעים מה לעשות עם מה שקורה אחרי. יש אנשים שנשארו עם צלקות מהשירות אל תוך החיים האזרחיים, לעיתים בגוף, לעיתים, ואולי בעיקר, בנפש, הלומי קרב שניהלו מלחמה יום-יומית שקטה ובלתי נראית. אבל בפועל, אין כיום מסגרת ברורה, אחידה, שקופה, ומגדירה מה קורה כאשר חייל מילואימניק נפטר זמן לאחר השירות, גם כאשר יש סיבה ברורה או אם זה פחות ברור. הפער הזה הוא לא רק תיאורטי, כמו שחברי פה דיבר על ג'וש בון. ג'וש בון היה חבר שלי, והוא אחרי 748 ימי מילואים שם קץ לחייו, אחרי שהוא שוחרר ממילואים בידיעה והמלצת מפקדיו כדי להגיע לאשפוז לטפל בטראומה. כרגע יש איזשהו מענה שהממשלה נותנת לזה, קוראים לזה ועדת אלמוז, ומיוצג פתרון, אבל בעצם מה שהוא נותן, היכולת של מפקדים להיות במדים בלוויה, היכולת של החברים לשאת את הגופה אל עבר הקבר, זה לא פתרון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חיים, אני רגע עוצר אותך, לא כי הנושא לא דרמטי, אלא כי אני רוצה רגע לברר האם מה שאתה מעלה הוא נושא שהוא ייחודי או מה הייחודיות של חייל בודד. << אורח >> חיים ברנר: << אורח >> מבטיח שאני מגיע לזה, זה בהחלט חלק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה שתחתור לנקודה הזאת, בסדר? כי הנושא עצמו הוא רחב וזה עלה במספר ועדות, הנושא הזה של הבודדים. << אורח >> חיים ברנר: << אורח >> שוב, כי הוא הותיר את המובן מאליו, זו זריית מלח בפצעים. כמובן שמה שאני מדבר עליו תקף לכל חיילי צה"ל שנופלים עקב פציעות, בין אם זה בנפש או בגוף, אבל לחייל ישראלי שנופל אחרי סוף הקרב, אחרי שהוא פשט מדים, יש לו מערכת תמיכה, יש לו משפחה, יש לו חברים, יש לו מי שיילחם בעדו. נכון, זה תקף לכל החיילים, אבל חיילים בודדים, במיוחד אלו שעלו לארץ לבד, כמוני, כמו ג'יי-ג'יי פה, אין מי שיילחם עלינו אחר כך. אין מי שבאמת יעמוד ויגיד, לא, צריך להכיר בו. ולמען האמת, מה שאנחנו רואים פה הוא חסר, מטורף. הבעיה הזאת היא חריפה במיוחד אצל החיילים הבודדים כי באמת אין לו מי שיעמוד בשבילו. פה צריך באמת שינוי עקרוני. צריכים מסלול ברור, קריטריונים שקופים, הכרה ממלכתית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, אבל זה נכון לכולם, זה לא עניין ייחודי לחיילים הבודדים. << אורח >> חיים ברנר: << אורח >> אבל בלי שיהיה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אני מבין את הקושי בריפוד או במארג, ברשת החברתית, אבל זאת סוגיה שנכונה לכל החיילים או למשפחות ששכלו את יקיריהן. בסדר, ההערה היא ברורה. אני רוצה לעבור למשתתף הבא, יש לנו מספר משתתפים שאני מבקש לתת להם פתחון פה. בזום נמצא שאול רורקה מהבית של בנג'י, ואחר כך חיים בזום. << אורח >> שאול רורקה: << אורח >> לא יודע אם מכירים אותנו או לא, אנחנו 20 שנה בתחום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. << אורח >> שאול רורקה: << אורח >> מנהלים בית ל-180 לוחמים, כל אחד בחדר לבד. אנחנו האב טיפוס למה שמדברים שהולך להיות בראשון. מזמין את כולם לבוא לבקר, מי שרוצה. יש לנו גם מרכז הכוונה שעוזר ל-500 חיילים לעבור מהצבא לאזרחות. מה שחשוב לי לפתוח ולהדגיש זה קודם כול שהעבודה שנעשית על ידי מרכז הבודדים ומוקד הבודדים היא עבודה משמעותית וראויה להערכה ויש שם אנשים מסורים שעושים רבות למען החיילים. עם זאת, לצד ההערכה להם, צריך לומר בכנות, ואני אסביר גם על עצמנו, שכולנו, מהגופים הגדולים ועד הארגונים הבינוניים והקטנים לא עושים מספיק לדעתנו, והפער מאוד גדול למה שצריך. שיח שמבוסס על סיסמאות וסטטיסטיקות לא עוזרים לחיילים בודדים, לצערי, להפך. כל חייל בודד ראוי לבית אמיתי, אין סיבה שזה לא יקרה, המשאבים קיימים. ומי שרוצה להבין מה זה בית אמיתי צריך להסתכל על הבית שלו עצמו, מה שהוא נותן לילדים שלו זה בית אמיתי. כל דבר פחות מזה פשוט לא מספיק לחיילים בודדים לדעתנו. אנחנו מנסים לתת פתרון כזה כבר 13 שנה, ואני מזמין נציג ממשרד מבקר המדינה לבקר. לא פנו אלינו כשכתבו את הדוח. יש פתרון לכל העניינים האלה, לפחות ברמת הדיור, ונשמח לשתף אותו. דבר נוסף. כשמבקר המדינה פרסם נתונים ש-87% מהחיילים הבודדים המשוחררים שנולדו בחו"ל נשארים בארץ, חשוב לשאול מיהם אותם 87% וכמה זמן הם נשארים, אני שמעתי עכשיו שלוש שנים, והאם זה כולל את האוכלוסיות כמו מצפון אמריקה ומערב אירופה. שוחחתי אתמול עם מנכ"לים של שני ארגונים גדולים נוספים, וגם הם כמונו, שנותנים ליווי לאזרחות, מציגים תמונה שונה לגמרי. אגב, אנחנו כבר עזרנו במשך השנים למעל 5,000 חיילים. אנחנו מאבדים כאן מוחות של אנשים איכותיים, קוראים לזה באנגלית Brain drain, מוחות צעירים עם פוטנציאל, וזה חבל מאוד. הלוואי שבאמת 87% יישארו בארץ, אבל זה לא המצב, וחבל מאוד שזה הנתון שנותנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אני מניח שבשם המשרד, אם אתה יכול להעביר נתונים יותר מדויקים, כדאי שהם יקבלו. תודה. << אורח >> שאול רורקה: << אורח >> אני אשמח מאוד לדבר עם מישהו, פשוט אין איך להגיע לשם. אתמול התקשרתי לעשרה אנשים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הנה, עכשיו אתה יוצר את הקשר. יצחק? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> תקשיב, קודם כול, אני ממליץ לך ליצור את הקשר, ב', אני מכבד את העבודה שלך, שלוש, אל תזרוק מספרים שאין לך אחריות עליהם ואתה לא יודע לבדוק. ואם אתה רוצה, אני לא אומר שאתה, כי יש גופים, ואני לא אציין אותם, של עמותות, שבאו והציגו כמה קטסטרופה המצב כדי לקיים את עצמם. אני לא במשחק הזה, אחי. ולך אני אומר, אם אתה רוצה, נראה לך את המספרים, זה לא חדש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אפשר דרך הוועדה. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> בדיוק. אם אתה יכול ליצור קשר לוועדה. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> לא, אבל זה ודאי לא 87%, אין מצב, אני חי אותם. << אורח >> שאול רורקה: << אורח >> אין בעיה, אתה כנראה לא מכיר את הבית של בנג'י, וחבל, זו העבודה שלך. אתה מוזמן לבוא לבקר. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> אתה חי את הקצה. << אורח >> צבי יהונתן שור: << אורח >> אבל הקצה גם חי. גם את האמצע וגם את הקצה, למה שרק הקצה יברחו? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> הכול בסדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאול, אני מבקש שתיצור קשר עם הוועדה ואנחנו נחבר אותך למי שצריך כדי שאת הנתונים שיש בידך תעביר. אני מבקש מיהודה שפירא, חייל בודד שנמצא בזום. << אורח >> יהודה שפירא: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. אגיד בקצרה, אחרי כמעט שמונה שנים במערכת, אני עובד בעמותת נצח יהודה, מנהל את המחלקה לחיילים בודדים, יש לציין שכל מערכות צה"ל - - - השתפרו פלאים, אבל יש עוד המון המון מה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יהודה, אנחנו שומעים אותך, שמענו על השתפרות ועל עוד פערים שצריך לגשר. אני אעבור הלאה, ואני בספק אם נוכל לחזור אליך מבחינת לוח הזמנים, אני כבר מתנצל. ישראל פה וחיים בזום, נסיים. ישראל, בבקשה. << אורח >> ישראל ברנר: << אורח >> צוהריים טובים, תודה על הזכות לדבר מול הוועדה. קוראים לי ישראל ברנר, אני עובד עם עמותה קטנה, "בית חייל אל חייל", אנחנו מסייעים לחיילים, אנחנו עובדים עם חיילים עצמאיים. כל שבוע אנחנו מטפלים בבין 400 ל-500 חיילים, עם ארוחות, ארוחות שבת וכל מיני דברים, אבל מה שאנחנו רואים זה שיש שיפור ענק מבחינת צה"ל, מבחינה כלכלית, שזה מעולה, אבל עכשיו אנחנו מטפלים אחרי המלחמה, אנחנו עובדים עם חיילים עם טראומה, חיילים בודדים או חיילים עצמאיים שהם חייבים את העזרה, או לקראת סוף השירות שלהם או אחרי השירות שלהם, הם חייבים את העזרה של צה"ל. הם באים אלינו, לעמותה הקטנה, כל שבוע אנחנו מפנים אותם לפסיכולוגים, לתרפיות, כל מיני סוגים. זו לא רק העמותה שלנו, אלה העמותות הרבות שגם קורסות תחת בקשות מהחיילים כשהם בצבא. החיילים הלוחמים הם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. ישראל, הנקודה המנטלית עלתה פה בעוצמה לקראת הסוף, למרות שגם הזכירו את זה קודם. אני ארצה מאורית וטל אולי התייחסות קצרה לנושא הזה. אתה מדבר על חיילים משרתים, נכון? << אורח >> ישראל ברנר: << אורח >> גם אחרי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, בסדר. יכול להיות שאנחנו נקדיש לנושא הזה זמן נוסף. חיים, אני עוצר אותך כדי שחיים בזום יוכל, אנחנו ב-14:00 צריכים לסיים. חיים מייזלש, בבקשה. << אורח >> חיים מייזלש: << אורח >> שלום, בוקר טוב. סליחה, אני נמצא בארצות הברית. אני רק אגיד, לפני הישיבה היום קיבלתי צו שמונה, כנראה אני אהיה בארץ עוד יום-יומיים, אני צריך לשאול את אשתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נחכה לך. << אורח >> חיים מייזלש: << אורח >> כמה דברים. קודם כול, תודה רבה לכולם על מה שאתם עושים, באמת, הרוב זו עבודה מעולה ואני מאוד מעריך את זה בתור חייל בודד ששירת שש שנים, עשיתי שבעה סבבים של מילואים עד עכשיו. אני רוצה לשאול שאלה אחת. דיברו פה שהליווי של חיילים בודדים קורה עד עשר שנים אחרי הצבא. אני מבקש אם אפשר לבחון את זה, כי אני חושב שיש המון חיילים שהם עכשיו יותר מעשר שנים כבר והם עדיין עושים מילואים בגלל כל המצב של המלחמה. אני יודע שיש המון חיילים שמגיעים לפה כמוני, הולכים לשרת, השאלה אם אפשר לבדוק את זה, למה זה עשר שנים, ואולי אם יש חייל שהוא משרת מילואים פעיל, אפשר לשנות את המצב הזה. והשאלה השנייה היא מי אחראי על החיילים הבודדים אחרי השירות. כלומר, אם יש גוף אחד או בן אדם אחד שאפשר לדבר איתו. כי יושב פה בן אדם ואומר מספרים שהם לא נכונים, לפי השטח, אני לא יודע איפה הוא בודק, אבל לפי השטח הם בטוח לא נכונים. ואני סוג של מרגיש - - - כי אני יודע שיש לי עכשיו פה חיילים שגם גרים בניו יורק שמבקשים עזרה ולפעמים אנחנו יודעים לתת להם ולפעמים לא. אני רוצה להבין אם יש גוף אחד ספציפי או ארגון שאפשר לדבר איתם על חייל שלא נמצא בארץ אחרי השירות ואפשר לחבר אותו למישהו או להבין מי אמור לטפל בו. וזהו, תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה לך, תחזור בשלום. << אורח >> נטלי שלף: << אורח >> רק בגדול. באמת לפי השטח, שאנחנו מתחילת המלחמה מלווים המון חיילים בודדים, אני לא אגיד את כל מה שאנחנו עושים בגלל קוצר הזמן, אבל אחד הדברים המהותיים שאני מרגישה זה שהחיילים הבודדים, אין להם מענה, רוב החיילים עכשיו שאנחנו מלווים אותם, יש להם פוסט-טראומה. לצורך העניין, אם לקראת פסח מה שהם ביקשו ממני עכשיו זה מצעים כי הם מרטיבים בלילה. אני אומרת, הם באמת זקוקים לעניין נפשי ורגשי שאין להם מענה. לצורך העניין, אם חייל בודד ב-4:00 לא מרגיש טוב, הוא צריך להגיע למיון, הרבה פעמים מתקשרים אליי שאני אלווה אותם, שאין את הליווי האישי, מישהו שיוכל ללוות אותם לבית חולים, אם זה מיון, או עכשיו יש לי חייל שעבר ניתוח, שלחו אותו אחרי הניתוח לבית, אין מישהו שיטפל בו בבית, אין ליווי. בסוף הדיון החשוב והבאמת פורה הזה, אני חושבת שהדבר שהכי חסר לי זה גוף שיתכלל את הכול. אם יש לנו המון פניות של חיילים בודדים, מרגישים באמת את האוזן הקשבת ובאמת את הרצון שלנו לעזור להם, אין לי מישהו אישי שאני יכולה כל פעם, אם יש לי חייל שקיבל רכב, קיבל את כל האישורים ואת הרכב, אבל אין לו מענה. הם פונים אלינו במגוון הרחב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בואי נעצור פה בגלל הזמן. << אורח >> נטלי שלף: << אורח >> מישהו שיתכלל ויעזור לנו בכל הבעיות הפרטניות של החיילים הבודדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לי אור, את על הקו עדיין? בבקשה, משפט קצר של התייחסות ואני אסכם. זה לא ייגמר היום, הנושא, בעיקר הנושא המנטלי עוד ילווה אותנו. בבקשה, תתייחסי בקצרה, 30 שניות. תודה. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> וואו, רק לנושא המנטלי להתייחס? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> אני אגיד שעבור מי שבשירות חובה, הציר המרכזי שלו זה הקב"נים ביחידות. מעבר לזה יש כמובן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא קיים, בפועל זה לא קיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם אתם יכולים להיות אנשי קשר? << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> כן, אני אגיד שמרכז הבודדים משמש כקייס מנג'ר עבור הטיפול בבודדים גם עד עשור לאחר השחרור באופן אקטיבי - - - << אורח >> נטלי שלף: << אורח >> חיילים אמרו לי שהם פנו ואין מענה. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> אני בטוחה שזה לא נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וזה רק מי שפונה, בואו לא נדבר על אנשים שלא רוצים לפנות כדי לא לאבד זכויות. << אורח >> לי אור לאה שלג: << אורח >> מי שפנה למוקד בודדים, אגב, אני גם מזמינה את הארגונים שלא מכירים את המרכז, אי אפשר לטפל בחייל בודד בלי להכיר את מרכז הבודדים. הרי המענים אצלנו, דברו איתנו. מספיק להתקשר למוקד והייתם מדברים איתי באופן אישי, כי כל עמותה שמתקשרת ומבקשת לדבר, רק אני יוצרת קשר ואני יוצרת קשר תוך יומיים, תבדקו אותי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לי אור, אני מצטער, אני עוצר אותך. ההערכה העצומה על העבודה שלכם נשארת בעינה. אני אסכם עכשיו, אנחנו מוכרחים לעצור. א', אני מבקש להעביר הוקרה עצומה לעשייה בצה"ל, משרד הביטחון הלך, הארגונים, משרדי העלייה והקליטה והרווחה ואני מניח שגם הרשויות המקומיות. דגש על המימד הנפשי שנכון לכל החיילים בסדיר ובמילואים ובפרט לחיילים הבודדים עלה במהלך הדברים ובאופן משמעותי לקראת סיום הישיבה. אני מבקש, לי אור, אם אתם יכולים להעביר לוועדה, זו הבקשה שלי אליכם, דיווח קצר אבל מוסדר שמבהיר את ניהול הנושא, את הטלפונים, את אופן הפנייה ואת האחריות, כפי שציינת, לתכלול הנושא. על פי הנתונים שיצטברו אנחנו נשקול דיון נוסף על הנושא המסוים. אני מפנה את ראשי הארגונים ואת החיילים שמבקשים לקדם את הנושאים שעלו לפנות באופן ישיר, אם אתם מכירים את המספרים ואם דרך הוועדה, אל הגורמים בצה"ל, במשרד הביטחון, בעלייה וקליטה וברווחה, יש להם אוזן קשבת. אני בזה מודה לכולם בזום ובמקום, מצטער על עוגמות הנפש ככל שקיימות, ונועל את הישיבה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:04. << סיום >>