פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 869 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום חמישי, כ"ב בניסן התשפ"ו (09 באפריל 2026), שעה 14:15 סדר היום: << נושא >> בקשה לאישור הארכה תשיעית של ההכרזה על הגבלה מלאה (בתי דין צבאיים) + בקשה לאישור הארכה 11 של ההכרזה על הגבלה מלאה (בתי משפט) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר מוזמנים: יפעת רווה – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אביב ישראלי – עו"ד, יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק שחר יערי – עוזרת משפטית חטיבת החקירות, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק מורן בייביץ' – חוליית חקירה ומשפט, חטיבת החקירות, המשרד לביטחון לאומי נתנאל לאגמי – עו"ד, המשנה לסניגוריה הציבורית הארצית, הסניגוריה הציבורית ייעוץ משפטי: נועה ברודסקי לוי מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בקשה לאישור הארכה תשיעית של ההכרזה על הגבלה מלאה (בתי דין צבאיים) + בקשה לאישור הארכה 11 של ההכרזה על הגבלה מלאה (בתי משפט) << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צוהריים טובים. אנחנו בעניין הארכה על ההכרזה על הגבלה מלאה בבתי המשפט ובבתי הדין הצבאיים. שתי הכרזות. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא? << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> בתי הדין צבאיים לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בתי הדין צבאיים ירדו? << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי זה מה שרשום לי. זה רק המלאה של האזרחי. בסדר. לאור הנסיבות המשמחות, אנחנו רואים שאנחנו מצמצמים את זה גיאוגרפית. אם אני מבין נכון, בכל הארץ חוזרים לשגרה, למעט בצפון, כאשר המקומות הם לפי בתי משפט, קצרין - - - << דובר >> איל קופמן: << דובר >> זה לא לפי א', ב', כי הם מיהרו להביא לנו את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לבתי משפט זה קצרין, מַסְעַדֶה, בוקעתא, קריית שמונה, צפת, עכו, חיפה וקריית ביאליק. בתחנות המשטרה מעלות, צפת, ראש פינה, קצרין, קריית שמונה, שפרעם, כרמיאל, מג'ד אל-כרום, טמרה, משגב, חיפה, גליל מערבי, עכו, זבולון, נהריה, נשר, טירת כרמל, בית מעצר קישון, ובית מעצר עכו. אין בתי כלא בצפון שזה אמור לחול עליהם? << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> רק בבתי מעצר. בית מעצר קישון ובית מעצר בעכו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שהם לא בבתי כלא? << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> זו אחריות שב"ס. זה בתי מעצר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי זה בתי מעצר. אין אנשים, שהם כלואים וצריך להוביל אותם לדיונים? << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> יש אסירים בקישון? סטטוס אסיר. יש שם אגף אסירים? << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> יש. יש צלמון. << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> לא צלמון. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> יש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם לא רשומים פה. << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> תראה למטה, בית מעצר קישון ובית מעצר עכו, בסוף. אלה המתקנים. הסרנו את השם של המתקן. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> זה שם אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה אם זה יחול על מישהו שמוחזק בכלא וצריך לצאת לדיון? << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> מי שמוחזק בחרמון, לצורך הדוגמה. בקישון יש דיון במחוזי חיפה? זה ב-VC. << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> זה רק בקישון - - - << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> ברור, כי זה קישון. הוא שואל על בית כלא, לא על בית מעצר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האם יש כלואים שזה יחול עליהם? << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> עצורים ואסירים המוחזקים במקומות המפורטים בחלק ב'. << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> זה חל רק על שני מתקני מעצר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני הבנתי את זה. אין לכם אנשים שמוחזקים בכלא שיהיו צריכים אולי להביא אותם לדיונים מאותו מקום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא בצפון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך זה יכול להיות? << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> עכשיו עצור בנצרת צריך להגיע למחוזי חיפה, הוא לא יגיע. זה ב-VC. מחוזי חיפה זה ב-VC. << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> נכון. זה בית המשפט. זה הצד של בית המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא יהיה בצד של בית משפט. לפעמים קורה, כך הבנתי מכל הפעמים הקודמות, שיש אדם שמוחזק בכלא בצפון וקבוע לו דיון בבית משפט במרכז או בדרום. מבחינת בתי המשפט הוא לא יהיה, מבחינת המקום שבו הוא מוחזק ככלוא, כן יהיה. זה יכול להיות מצב של בדרך כלל פחות דיוני מעצרים. זה יכול להיות דיון מעצר או דיון דומה למעצר, כשמדובר באדם שכלוא על עבירה אחת והוא מועמד לדין על עבירה אחרת, זה פחות יהיה רלוונטי. זה יכול להיות רלוונטי לכל מיני דיונים אחרים בסגנון עתירות עצירים או דברים כאלה. האם אין כאלה שצריך שיהיו בתי הכלא, בתי הסוהר? << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> מעבר למה שהכנסנו אין עוד בתי כלא בשטח כתום. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> אין עוד בתי כלא כתומים. כל בתי הכלא האחרים הם ירוקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מכיר את כל הגיאוגרפיה - - - << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> הייתה לנו על זה שיחה לפני כן, בדרך כלל אנחנו עושים אזורים. לא היינו מכניסים את רשימת המכולת הזו של המתקנים בתחנות המשטרה. הייתה לנו שיחה כזו, חשבנו שנכון להישאר במתכונת הקודמת. עכשיו הכנסנו את זה כתחנות המשטרה ואת מתקני המעצר, אתה יכול לראות - - - << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אנחנו ביקשנו לכלול את זה בצורה שמית ולא אזורים כתומים כדי שזה יהיה מדויק יותר. אם יש פספוס, חשוב להוסיף אותו. השתדלנו לכלול את כל המתקנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את רוצה להציג את החידושים? << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> יש את חלק א', נקבעו תוספות ומדובר על בתי משפט, בתי דין ובתי דין לעבודה ביישובים שהם בחלק א' לתוספת, זה קצרין, מַסְעַדֶה בוקעתא, קריית שמונה, צפת, עכו, חיפה והקריות. גם באופן מצטבר, דיונים בבתי משפט בעניינם של עצורים ואסירים המוחזקים במקומות המפורטים בחלק ב' של התוספת. אלה תחנות המשטרה ביישובים במעלות, צפת, ראש פינה, קצרין, קריית שמונה, שפרעם, כרמיאל, מג'ד אל כרום, טמרה, משגב, חיפה, גליל מערבי, עכו, זבולון, נהריה, נשר, טירת הכרמל, בתי המעצר קישון ועכו. אם יש משהו שלא נכלל פה, אנחנו כמובן מוכנים להוסיף אותו, היה חשוב מבחינתנו שהדברים יהיו מדויקים ולא יהיו פה אי הבנות או טעויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה שאנחנו חוזרים בכל הארץ לשגרה, זה מבורך. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> ההצעה היא עד יום שלישי, הדברים כל הזמן משתנים. בכל שינוי גם אם הוא יהיה קודם, אנחנו נבחן את זה מחדש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יום שלישי זה יום השואה? << דובר >> איל קופמן: << דובר >> נכון, יום השואה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ויום רביעי אנחנו פה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> ויום רביעי אנחנו פה, אולי עדיף ביום רביעי, אנחנו גם כך יושבים ולא יצא על יום השואה. לא שזה בלתי אפשרי, עדיף מעט יותר רגישות. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אני צריכה לבדוק את זה. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> נקווה שלא יהיה פיצוץ ולא נצטרך - - - לפני כדי להאריך. אנחנו עם היד על הדופק לכל המצבים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מקווה שתבטלו גם קודם. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> הלוואי, כולנו מקווים. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> בצפון? << דובר >> שחר יערי: << דובר >> שהאזרחים יוכלו לחזור שם לשגרה, אנחנו מתפללים כולנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשהאזרחים חוזרים לשגרה זה מבורך. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אנחנו בודקים עם לשכת השר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מציע, גם כי אנחנו פה כל הצוות וכולם. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> נתנו את שתי האפשרויות וזה מה שהוא בחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אשמח שתבדקו לגבי המועד, כשניסגר על התאריך נתייחס לזה. להתחמק מאירוע חיוניות המעצר, כבר לא נוכל גם אם נרצה. תודה על הטבלה והנתונים של המספרים. אמרתי את זה מראש כסוג של דיסקליימר שיהיה לנו קשה מאוד עם נתוני חג. חג הוא מאפיין של דברים רבים מאוד. העבירות הנעברות הן שונות. גם בתי המשפט באווירה אחרת וגם סוגי הסכסוכים. כולם אומרים שליל סדר עם המשפחה זה אירוע שמייצר מתחים, לא יודע אם אנשים שרדו את החד גדיא. אמרנו שיהיה לנו קשה עם הנתונים. היו כמה עליות מטרידות מאוד במספרים של חלק מהעבירות, ספציפית אלא שדיברנו עליהן בפעמים הקודמות. המספר הכולל, דיברנו על שב"חים שלא סופרים. עבירות נשק, עלייה, אני לא סופר, מכל האירועים האלה. העבירות שקראנו להם עבירות חיכוך, אני רואה שב-5 באפריל היה יום קשוח מאוד בהקשר הזה, של הפרעה לשוטר. הייתה עלייה דרסטית מאוד בנושא הזה. אותו הדבר הפרת הוראה חוקית שהיא גם סוג של אותה גברת בשינוי אדרת. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> אם זה רק באותו יום, אולי היה שם משהו נקודתי או הסבר. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> אני מזכירה ליושב-ראש שמדובר בעבירות שמצטרפות לעבירות אחרות. גם הפרעה יכולה לבוא ביחד עם עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול יכול לבוא ביחד. הסטטיסטיקה היא סטטיסטיקה תמיד. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> נכון. אנחנו בוחנים גם את העבירות שבהן הייתה חריגה בכל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לכם נתונים לגבי זה? << דובר >> מורן בייביץ': << דובר >> מורן בייביץ', ראש חוליית חקירה ומשפט בחטיבת החקירות. אנחנו רואים שלאורך הימים הייתה מגמת ירידה מסוימת ועלייה ב-5 באפריל. מבחינת העבירות, אנחנו רואים שהיו מעצרים שמעידים על מעצרים בעבירות חמורות שדווקא בהן אנחנו רואים שהייתה עלייה. אצביע על לדוגמה עבירות הנשק, שרואים עלייה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מראש לא ספרתי לא את הנשק ולא את השב"ח. מראש לא ספרתי אותם באירוע. << דובר >> מורן בייביץ': << דובר >> אלימות חמורה. פציעה. תקיפה בנסיבות מחמירות וכל סל עבירות השב"ח שמגיע יחד עם הסעה והלנה, שהייה בלתי חוקית, גם שם אנחנו רואים עלייה מהפעם הקודמת ל-77 מעצרים בסך הכול. 17 מעצרים בעבירות ירי. 12 מעצרים בעבירות פציעה כשהעבריין מזויין. אדוני קודם דיבר על עבירה של הפרעה לשוטר. שם אנחנו על פניו רואים מספר גבוה. מבדיקה שלנו, רוב העבירות, למעלה מ-90%, מדובר בעבירה נלווית לעבירה חמורה נוספת אחרת. בבדיקה שעשינו במהלך כל השבוע, באיזה תיקים נעצרו על עבירה בודדת של הפרעה לשוטר, נמצאו שלושה תיקים שהם שוחררו בתחנה. לגבי שניים, היו עבירות נלוות שלאחר מכן שונו הנסיבות. היה תיק אחד של השגת גבול, זה היה עם התפרצות לעסק. גם שם הנסיבות היו שונות. מבחינת הנחיית מפכ"ל, גם היא, אנחנו רואים, קוימה וחלחלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסניגוריה? << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> אני חוזר על העמדה של הסניגורית הארצית, אמרתי גם לחברותיי. אני רוצה להודות ליושב-הראש שגם מזכיר לנו וממשיך לעמוד על הסוגיה של יישום תנאי חיוניות המעצר. אני רואה את הדברים אחרת לחלוטין ואתייחס גם לנתונים. כשאני מדבר על נתונים, אני מזכיר שאלה נתוני סניגוריה בלבד. אתייחס גם לנתונים שקיבלתי היום מהמשטרה וגם למקרים איכותניים. היום מה שעשינו, חילקנו את המקרים האיכותניים שאנחנו מביאים, הפעם לשלושה נושאים. הבאנו מעצרים מיותרים, בקשות לשחרור, זה בניגוד להנחיית מפכ"ל, והבאנו גם הסכמות לשחרור בתחילת הדיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה משהו שהמפכ"ל אמר שלא לעשות. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> נכון. << דובר >> מורן בייביץ': << דובר >> לא יכול להיות, הוצאנו את הנתונים. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> הסכמות יכולות להיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שזה לא תנאי. מה שהשוטר יכול. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> לא הגענו בבקשה לשחרור, השתכנענו מהטיעונים של ההגנה. בשיח שהתקיים בין ההגנה למשטרה - - - << דובר >> מורן בייביץ': << דובר >> בוודאי בחג פעמים רבות מגיעים להסכמות לפני הדיון. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> אני רוצה להתחיל בנתונים. אנחנו לא ראינו הבדלים בנתונים. גם הוועדה ביקשה וגם אנחנו ביקשנו בפעם הקודמת, לעשות השוואה כמו שאמר יושב-הראש, תפוח לתפוח. אנחנו רוצים להשוות לחג הקודם. לגבי החג הקודם, אנחנו עומדים על מספר שהוא כמעט זהה, 674 מול 670. מספר כמעט זהה. ירידה בוודאי שלא ראינו. השווינו חג קודם לחג הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במספר התיקים. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> כן. לא ראינו ירידה. שחרורים בהארכה ראשונה, בדקנו גם את זה, אנחנו עומדים על 24%. אחד מכל ארבעה שוחרר בהארכה ראשונה ואני עומד מאחורי הדברים שלי, רובם, הרוב המכריע בתנאי קצין. כלומר, בתנאי שהקצין יום קודם יכול היה לשחרר, בתנאי קצין. חשוב לי לדבר על הנחיית המפכ"ל. הבאנו בקלסר הכחול הכהה, 18 בקשות לשחרור. בהנחיית מפכ"ל היה ברור מאוד, אני מדבר על תקופת החג, רק על תקופת החג, על השבוע האחרון, היו לנו 18. לעומת זאת, הסכמות לשחרור כלומר, בקשה שבאת לדיון ובתחילת הדיון אמרת, אני מסכים לשחרור. בכוונה, ההסכמות לשחרור - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה שאני אומר, יש מצב - - - << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> אני אגיד עוד משפט ונבין למה הבאנו את הדברים האלה. יש מצב שלפעמים אתה יכול לשכנע. אם מתוך 27 תיקים, 20 מתוכם, לא סתם הבאת את הדברים האלה, את התנאים עצמם, 20 מתוכם זה תנאי קצין ותנאי קצין הלא מחמירים, תנאי התייצבות. אם במקרים כאלה אתה מביא 20 מתוך 27 תיקים, אתה מגיע לדיון ובתחילת הדיון אתה אומר, אני מסכים לשחרור בתנאים כאלה מקילים, זה תיק שיכולת יום קודם לשחרר. יש לנו 18 בקשות לשחרור - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין מה אתה אומר. אני לא סניגור פלילי. גיליתי פעמים רבות שהידע שלי מסדרות טלוויזיה אמריקאיות לא ממש עוזר בישראל. אני מנסה להבין. אפילו בתיק הכחול כהה, כאמור, בתחושה שלי, ייתכנו מאוד מצבים שאדם, גם אם קצין יגיד לו, הוא יפחד, הוא לא יבין מה הוא אמור לעשות בתחנה. הוא עלול אחר כך לטעון שלא הוסבר לו כמו שצריך ולכן הוא חתם או כל מיני דברים כאלה. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> אני אתן הסבר קטן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רואה שיש פה מקום, לדוגמה אחד העצירים שהבאתם שהוא בהתחלה אומר אני רוצה עורך דין פרטי, לא רוצה סניגוריה. אומרים לו זה רק להסכמה לשחרור. טוב, אני מסכים סניגוריה, ממנים לו במקום את זה של הסניגוריה והוא הולך. דינמיקה כזו בתחנה, לא יכולה לקרות. או שהיא יכולה לקרות בדרך עקומה. האם זה מקרה שאני יכול לבוא בטענה עליו למשטרה? אני רואה דבר כזה, אני אומר שהמשטרה, יכול להיות שהקצין אמר לו, הוא בתחנה נכנס ראש בקיר, אמר אני רוצה עורך דין פרטי, לא מבין, לא רוצה, לא חותם על כלום. הגיע לבית משפט, הביאו לו סניגור בסניגוריה. זה לא מופיע בפרוטוקול ששנייה אחרי המינוי זה לא אמור להופיע. הסניגור אמר בוא אני אסביר לך את האירוע. ישב איתו בצד מישהו שהוא לא מהמשטרה, לא במדים, לא מאיים עליו, כביכול מהצד שלו או מהצד שלו, ואומר לו מה שמציעים לך הגיוני, אם אתה לא תסכים, יהיה כך וכך. מה אנחנו יכולים לבוא בטענות? << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> שאלה מעולה ואני אשמח להתייחס. << דובר >> מורן בייביץ': << דובר >> היו שם כמה החלטות שנוגעות לתיקי אלימות במשפחה, גם שם חלק מהתיקים הם לא פשוטים וקשים. היה צורך לבוא לבית משפט ובית משפט נתן פיקוח ומעצר בית. אלה לא תנאים בהכרח - - - << דובר >> שחר יערי: << דובר >> עוד נקודה אחת למה שאמר היו"ר. אם לקחו עם בקשה לשחרור, זה על פניו בניגוד להנחיה. צריך לתת את הדעת לכך ששחרור בתחנה הוא רק בהסכמת העצור. אם העצור מסרב לחתום על התנאים, הוא מסרב לשחרור בתחנה. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> האמיני לי שחר, זה בדיוק מה שבאתי להגיד. דווקא במקרה הספציפי הזה, על דרך הכלל כאשר החשוד מסרב לחתום, ואם הוא מסרב לחתום לפי חוק המעצרים, אין דרך, סעיף 20, אלא להביא אותו לבית המשפט. הדבר הראשון, השורה הראשונה שעולה, רצינו לשחרר אותו בתחנה. אני אומר את זה באחריות. כל התיקים האלה ואני אשמח שכשיהיה זמן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסתכל, יש פה תיק. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> איזה מספר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הפעם לא מספרתם לי את התיקים. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> מספרנו כנראה באחרים. במעצרים מיותרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רוצה את השמות להגיד. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> בלי שמות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 17030426. תסתכל בערך כמה דפים יש לי. לא יודע להגיד לך - - - << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> אני רואה. דווקא את התיק הזה, 20 מתוך 27, הכנסתי בתוך השבע שהם לא התיקים. 20 מתוך 27. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פה זו חד-משמעי, זה לא בניגוד להנחיה. הוא רוצה להיות בבית והמשטרה אומרת, הוא לא יכול לחזור הביתה כי זה אלמ"ב. ברור שזה לא מתאים לקלסר הזה. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> לא, אני לחלוטין לא מסכים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> אם לצורך הדוגמה, ועל זה אני מנסה לחזור פעם אחרי פעם, למשטרה יש תנאים, תנאי שחרור שהם יכולים להשתמש בהם, והם תנאי שחרור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הוא לא מסכים להם. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> זה לא שהוא לא מסכים להם. זה לא נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כתוב פה שהוא לא מסכים להם. אני צריך מהשאלות שלי להבין אם אני מבין את הבעיה נכון כמוך או לא. המקרה הזה, לפי מה שרשום פה, הוא מבקש ומתעקש לחזור לבית. המשטרה אומרת לבית הוא לא חוזר. אני לא יודע וגם אתה לא יודע מן הסתם, איזה שיח התקיים לפני שמונה לו הסניגור בסניגוריה הציבורית, במהלך הדיון מונה לו הסניגור. מה שהיה קודם, אני ואתה לא יודעים. גם אם תחקרת את התיק הזה 100%, לא אתה ולא אני לא יכולים לדעת מה היה קודם. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> דווקא זה ספציפית כן, האישה לא הייתה בבית. בגלל זה הוא רצה לחזור, אבל זה פחות רלוונטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות. לפי מה שרשום פה, לתנאי שביקשה המשטרה שהיא הביאה רשימה של שישה תנאים לשחרור שיכול להיות שהיא בסמכות שוטר, הוא ביקש לנסות את מזלו כנראה, לשכנע את בית המשפט באמצעות סנגורו שאומר לו, אני רוצה לחזור לבית. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> לא. כל מה שאמרתי שכאשר הדבר הזה קורה, המשטרה מגיעה לבית המשפט ואומרת, אני הצעתי תנאים, הוא לא עומד בתנאים, לא מוכן לעמוד בתנאים, לא הסכים לחתום, לכן אני מבקש מעצר. זה לא המקרה. הם באו עם בקשת מעצר, אני לא צירפתי את בקשות המעצר עצמן, מחשש פגיעה בפרטיות. בקשות המעצר עצמן, אנחנו לא צירפנו. בכל מקרה כזה, לפי סעיף 27, 28 לחוק המעצרים, אמור להתקיים שיח עם הקצין הממונה לפני כל חתימה על אסמכתה לכליאה. כל מה שאני אומר, המקרים האלה, 20 מתוך 27, הם מקרים שלא היו צפויי מעצר. הגיעו ישר לדיון והסכימו בתנאי התייצבות, זה בנוסף ל-18. אני רוצה לעבור לעוד 20 ומשהו, אני חושב שזה הדבר החשוב ביותר. אני מדבר רק על תקופת המלחמה, על עוד 26 תיקים, זה בקלסר השחור. בשבוע האחרון אני מדבר, לא המלחמה, סליחה. רק בשבוע האחרון. עד 26 תיקים, שם נתנו הסבר קצר וסיפור קצר על כל תיק שלא אנחנו, לא הסניגוריה הציבורית אומרת. כל מי שיקרא ובוודאי הסניגוריה הציבורית, גם בתי המשפט, אומרים שהמעצרים האלה מיותרים. התיק הראשון של אילת. עוצרים אישה על שימוש פחזני בחומר דליק. מה זה שימור פחזני בחומר דליק? היא הדליקה את הגז לכמה דקות, זה כתוב בבקשת המעצר, ואמרה לבת שלה שהיא רוצה להתאבד. בית משפט אמר, עם כל הכבוד, אין פה שום עבירה, שום עילת מעצר. יש פה קושי נפשי. זה המקרה הראשון. אפשר לעבור על כל - - - << דובר >> שחר יערי: << דובר >> דווקא זה מסוג האירועים הקשים שהמשטרה צריכה להציל חיי אדם. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> לא במעצר. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> ויש קושי, התאבדות זו לא עבירה במדינת ישראל. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> תקראו את ההחלטה של בית משפט. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> אחרי זה אומרים, המשטרה לא מטפלת ולא עוזרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חלק מהתיקים, עברתי גם על הקלסרים הקודמים. אין לי ויכוח איתך. אני לא יודע, לא הייתי שופט בתיק, לא קראתי אותו, אני רואה אותו פעם ראשונה. הכול יכול להיות. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> אתה לא רואה אותו, רק את הכותרות. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> אין מעצר הגנתי במדינת ישראל. אין דבר כזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא עניין של מעצר הגנתי. אם מישהי מפוצצת גז בתוך בית מגורים שלה, היא יכולה לפגוע בעוד אחרים. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> היא לא מפוצצת גז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה מסכים איתי שאם פותחים גז זה עלול ליצור פיצוץ? << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> אני מסכים שכל מי שנמצא פה בבית, היום יש אינדוקציה, היום כל מי שנמצא בבית, בטח בחג עצמו, מי שמעביר אש מאש, אם מדליק גז לכמה דקות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא זה. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> היא הדליקה כיריים. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> זה לא אירוע. קל מאוד לתאר - - - << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> אפשר גם לקרוא את ההחלטה. דווקא המקרה הזה מראה. זה תיק קלאסי שהוא לא תיק של עבריינות אלא המקרה הספציפי הזה זה לא מקרה שאתה יכול לבוא ולעצור אדם על שימוש פחזני באש. בוא ניקח את מקרה שתיים. תראו מה בית משפט אומר. אני מקריא את ההחלטה של בית משפט. כי זה מלמד על כל הטענות של הסניגוריה. "עיון בחומר החקירה מגלה כי פרט לתלונה אודות אירוע קולני בין הצדדים, אין תשתית ראייתית המצדיקה את מעצרו של החשוד מעבר לכך. עדים שנחקרו טוענים כי לא נשקפת מסוכנות" וכולי, וכאן החלק החשוב – "לצערי, קציני המשטרה הממונים ממעטים להשתמש בשיקול דעתם במסגרת סמכויותיהם המוקנות להם על פי דין ובוחרים בדרך הקלה, להורות על מעצר של העצורים והבאתם לבית משפט. לא לכך התכוון המחוקק, ודאי שהדבר פוגע באופן בלתי מידתי בחירותו של הפרט וזאת כמובן כאשר התשתית הראייתית וצורכי החקירה מאפשרים זאת". ועכשיו אולי מה שמתאים לימים שלנו – "על אחת כמה וכמה יש לשקול את חיוניות המעצר בתקופת החירום בה אנו נתונים, את הצפיפות בבתי המעצר, את העובדה שגם בימים הקרובים מפאת החג, החקירה לא תוכל להתקיים". פעם אחרי פעם אפשר לעבור על כל התיקים האלה. אנחנו יכולים להתווכח על תיק אחד, שניים. התיקים האלה שהבאתי פה רק מתקופת החג - - - << דובר >> מורן בייביץ': << דובר >> התיק הזה, לא היה נהיגה בשכרות? << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> לא. זה היה איום על הגיסה. מדובר ב-70 תיקים, זה המספר. מתוכם נוכל להתווכח על חמישה תיקים. זה לא המספר של השחרורים בהארכה ראשונה. המספר של השחרורים בהארכה ראשונה היה 161. אני מדבר רק על תקופה של כמה ימים. אי אפשר לומר שתנאי חיוניות המעצר מופעל. אי אפשר לומר שהנחיית המפכ"ל חלחלה, כאשר בתקופה של כמה ימים, אנחנו מדברים על 18 בקשות לשחרור, ב-100% אי אפשר לטעות בזה, שזו חריגה מהנחיית מפכ"ל. מתוך 27 תיקים, ב-20 תיקים לפחות, 27 תיקים זו כמובן הסכמה לשחרור בתחילה. 20 תיקים מגיעים וישר בתחילת הדיון מסכימים בתנאי התייצבות. הסניגוריה בעניין הזה די עם ידיים קשורות. אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות דיסרטציה על כל תיק ותיק. איך אמר היושב-ראש פעם אחרי פעם? אני רוצה להרגיש את השטח. עם מספרים קשה לנו, אנחנו יכולים להשוות, כמו שאמרנו, תפוח לתפוח, אגס לאגס וכולי. גם אם אני מסתכל על המספרים של המשטרה, ציפיתי לראות שהמספר הגדול ביותר בתקופה הזו יהיה של עבירת הכניסה לישראל. מה אני מגלה? שהעבירות של איומים, זה 167, עבירות של הפרעה לשוטר, 121, של נזק לרכוש, 87, קשירת קשר, 203 - - - << דובר >> מורן בייביץ': << דובר >> אלה עבירות נלוות, זו לא עבירה עיקרית. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> חברים, לא יכול להיות שאנחנו אומרים עבירות נלוות רק כשמדובר על העבירות הקלות וכשמדובר על העבירות החמורות, זה לא עבירות נלוות. שם לא יכול להיות שזה נשק עם פציעה, עם שב"ח? יכול להיות. פה אנחנו לא אומרים שזה ביחד. אני לא סתם חזרתי על הדברים. וכתבנו את זה פעם אחרי פעם. לדעתי אנחנו בהערכה עשירית או 11. פעם אחר פעם הסניגוריה, במשפט הראשון, הסניגורית הארצית באחריות גדולה, כשהיא מבינה את הקושי והמצב הביטחוני, מסכימה להארכה. פעם אחר פעם, לא הייתה פעם אחת שהייתה התנגדות. גם הפעם אנחנו מבינים שבאזורים כתומים יש סיכון. המשפט הראשון בעמדת הסניגוריה הציבורית היא להסכים. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהמצב הנוהג. המצב הנוהג הוא שהיד קלה על ההדק. ולא מדובר במשהו ספציפי אלא בתופעה, ואת זה ועדת דותן שהייתי חלק ממנה, אמרה, משהו צריך לקרות גם בימים רגילים ובוודאי במצב חירום. אנחנו לא יכולים מצד אחד להגיד שיש סיכון ומצד שני אנחנו עוצרים עוד ועוד ומסכנים עוד ועוד אנשים כששמענו שהסיכון לאנשים הוא לא רק במעצר עצמו, גם יש חקירות המשך יותר מהמעצרים עצמם. דיברנו בזמנו על 2,500 כשיושב-ראש הוועדה שאל את השאלה הנכונה ואמר גם בצדק, טיל לא מבחין. כשנופל טיל, הוא לא מבחין בין אם אני לוקח אותו עכשיו לבית משפט או לוקח אותו לחקירה. טיל לא מבחין. אני לא אומר שלא צריכים להיות מעצרים במדינת ישראל. בתיקים חמורים צריכים להיות מעצרים. יש מקרים שבהם יש עילות מעצר, מסוכנות וכולי וצריך. אני לא בטוח שעל כל תיק שבו יש חשש לשיבוש ואנחנו יודעים איך בתי המשפט ואיך חבריי מפרשים את העילה הזו, לא בטוח שבכל תיק כזה צריך לעצור. היום אנחנו מדברים על כך ש-62%, 60%, אין לי את הנתונים האחרונים של משטרת ישראל. משנת 2023, בשנתון הסטטיסטי, 62%, לא יוגש כתב אישום. למה אנחנו עוצרים את האנשים האלה? אני מבין, לפעמים אתה צריך מעצר ראשוני ועוד. זה לא יכול להיות במספרים האלה כשמדובר על עשרות אלפי אנשים בשנה. ואנחנו נמצאים במשבר כליאה גדול מאוד, אי אפשר להתעלם מזה. מה אנחנו מרוויחים? אשאל שאלה גדולה יותר, אני רק מעלה את זה כתהייה. אני לא בטוח שמעצר, ימים, לצורכי חקירה שלאחר מכן הבן-אדם משוחרר, לא מגביר מסוכנות יותר מאשר מפחית מסוכנות. אם הבן-אדם משוחרר אחרי יומיים או שלושה, אני לא בטוח אם יכולתי לשחרר אותו קודם. אני גם לא אומר מהצד השני, אני לא יודע. התפיסה הזו, של לבוא ולהעביר את האחריות לבתי משפט ואחד מכל ארבעה ישוחרר בהארכה ראשונה כשהרוב המכריע זה תנאי קצין, משהו צריך להיעשות. אני אומר דברים נוקבים, הדבר הזה חשוב וחשוב שהם ייאמרו בוועדה הזו. חבריי מודעים לזה. גם חבריי שיושבים פה וגם חטיבת חקירות. גם זה חשוב להם. אבל זה לא מחלחל לשטח. יש פער מאוד גדול בין התפיסות של החוק, גם התפיסות הערכיות הנכונות ומבחינת הכוונת ההתנהגות. אני לא בטוח ששחרור בתחנה בשיח נכון מול קצין ממונה, לא מכווין התנהגות בצורה טובה יותר ויגרום למניעת רצידיביזם מאשר מעצר של יום, יומיים. אני לא מדבר על מה מעצר עושה לבן-אדם, צריך להעביר אותו בבית הכלא, הוא מקבל מספר ט', חיפושים בעירום. למה? בן-אדם נורמטיבי שלא יוגש נגדו בסוף כתב אישום, צריך לעבור חיפוש בעירום אם אפשר היה לשחרר אותו ערב קודם בתחנה? אני לא מדבר על הנתונים של האנשים, יש נתוני שב"ס, שבבוקר בלי להיות מובאים לבית משפט, אני רואה רק את מי שמובא לבית משפט. בלי להיות מובאים לבית משפט, משוחררים בבוקר. בעבר, לפני שלוש או ארבע שנים, הנתונים היו סביב 20%. יש את הנתונים בוועדת דותן. עוד בבוקר הם מקבלים אסמכתה לכליאה, עוברים את כל הויה דולורוזה, מקבלים מספר ט', מספר אסיר, ואני לא מדבר על התיוג. יש הבדל שמיים וארץ של אם בן-אדם מגיע לחקירה, משוחרר, אפילו בתיוג שלו כלפי הסביבה, לבין אם הבן-אדם נעצר ויכול להיות שיהיה משוחרר יום למוחרת, איך הוא נתפס כלפי הסביבה שלו, הילדים שלו. תפיסת האשמה הזו שלנו כחברה שהבן-אדם נעצר ואין עשן בלי אש. וכן, יש עשן בלי אש. יכול להיות שיש אנשים שנעצרו וידם הייתה במעל ולא היו ראיות. יש גם רבים שלא. זה הכלי הפוגעני ביותר שיש לחברה כלפי האזרחים שלה. צריך להשתמש בו כשצריך. אני לא אומר שלא צריכים להיות מעצרים ואני לא אומר שלא צריכים להיות מאסרים, אבל, זה חייב להיות האמצעי האחרון. תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מצטרף לחלק מהדברים, חלק מהדברים אני חושב שהם דורשים עבודה יותר עקבית וסיזיפית ממה שאנחנו יכולים לעשות במסגרת דיונים על הארכת צו. בוודאי כאשר עכשיו ברוב הארץ ביטלנו. יהיה לך ולכולם קצת יותר מידע להשוות. אני יודע שגם לפני זה, אזור הצפון היה לו קצת, לפחות בחלק מהתחנות, חריגות לעומת מקומות אחרים. אפשר יהיה לעשות השוואה בין תחנות או בין מחוזות עם תנאים ומספרים דומים מלפני ואחרי ולראות האם הדבר הזה נובע מה-VC או אולי שהחלופה היא הפוכה. אני עדיין לא יודע, גם מהנתונים שאני רואה, גם מהתיקים שאתם מביאים, האם ה-VC, לאן הוא דוחף את השופטים. יכול להיות שדווקא ה-VC דוחף את השופטים, שזה אומר שיותר קל כשאני לא רואה את הבן-אדם, להחליט שהוא יישאר או לא יישאר. אנחנו רואים שהשופטים, יש להם רגישות אחרת מאשר המשטרה וטוב שכך, כל אחד והתפקיד שלו. יכול להיות שהם אומרים גם כך וגם VC כמו שאחד השופטים כתב בהחלטה. אני משחרר משהו שלא הייתי אולי משחרר במקרה אחר. אנחנו לא מתכננים את הניסויים האלה, בוודאי לא ניסויים בבני אדם. הם מתרחשים להם מאליהם. הנתונים האלה לדיון בשבוע הבא, אני מקווה שלא יתקיים. אם יתקיים נוכל לראות האם הדבר הזה הוביל לשינוי מגמה בין התחנות, בין האזורים, ונראה שהמספרים משתנים כתוצאה מההתנהלות הזו. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> צריך לקחת בחשבון שההערות שנשמעות פה גם בתקופה של לא VC, נשמע - - - << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> זה נכון. כי היום אנחנו נמצאים בתנאי החיוניות וכשאתה אומר - - - << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אמרתי אפילו יותר מזה, אני אומרת - - - << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> זו גם הזדמנות. לא מבחינת ניצול הזדמנות. זה חשוב מאוד כשמכניסים את תנאי החיוניות. אין מה לעשות, אנחנו מנהלים סיכונים. אפשר לחיות בעולם של אפס סיכונים ודווקא בתקופה הזו כשהמושג סיכון מקבל משמעות מסוימת, המושג הזה של ניהול סיכונים ומעצר, צריך להיות אמצעי אחרון. אנחנו מעבירים לחבריי. המספרים הם מספרים גדולים ורואים את המקרים. כל אדם הוא עולם ומלואו. אני לא רוצה לדבר על מקרה אחד או שניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנקודה ברורה. גם לסניגוריה, תפנו אם תרצו. אני אצטרף גם לפנייה. דרך המלך לעשות על הדבר הזה דיוני בקרה ומעקב. זה בוועדה של ביטחון לאומי. בכל מה שמדובר בבקרה על תפקודה של המשטרה במעצרים, יותר או פחות, גם אנחנו רלוונטיים. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> כי זה חוק המעצרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בישיבות פיקוח על תפקודה של המשטרה, נכון, גם ועדת חוקה רלוונטית. יש אכסניה מכובדת שממוקדת לדבר הזה. טוב שהיא תקיים על זה דיונים ותכניס את זה לתו"ל שלה. ועדת חוקה, יש לה אימפריאליזם גדול, היא יכולה להתעסק בנושאים רבים. יש ועדה ספציפית שהתפקיד שלה הוא לפקח על המשטרה, על התנהלותה השוטפת. מן הראוי שדיונים מהסוג שאתה מושך אליו ובצדק מוחלט, טוב שייערכו שם ויתבקשו שם. זה דבר שדורש גם התמקצעות, הבנה. למדנו הרבה מהמידעים שנאספו, גם מצד הזמנים, גם מצד היכולת. יותר בפרקטיקה, מהרפרוף בתיקים, גם לעניין עבירה יחידה או לא עבירה יחידה. אני מסתכל פה על אחד מהתיקים. בלשים ניגשים לבן-אדם, הם באים גם על אזרחי. הוא אומר להם, החיכוך מתחיל אחרת כששוטרים באים על אזרחי או לא באים על אזרחי, מגישים נגד, באים לתא מעצר עם שלוש עבירות. עבירה א', איומים, הוא כנראה איים על הבלשים, הוא הרגיש מאוים ואיים, בוודאי בעידן מלחמה כשאנשים על אזרחי ניגשים אליך ומתחילים לתת לך הוראות. אתה גם על הקצה, לא יודע אם זו פרקטיקה נכונה או טובה. הם עצרו אותו וכשהם עצרו אותו הם עשו עליו חיפוש ומה היה לו באוטו או מה לא היה לו באוטו או עליו. סמים לצריכה עצמית, שעל פניו לא הייתה סיבת המעצר, עשו עליו חיפוש ומצאו לו באוטו או על גופו משהו שלא היה מצדיק את האירוע מלכתחילה. אולי גם היה לו, לא קראתי מספיק אם באוטו, החזקת אגרופן או סכין ללא הצדק כדין. ייתכן שיש הצדק כדין. לעילת המעצר זה טוב. יש לי שלוש עילות מעצר, שלוש עבירות בעילות המעצר, עבירת חיכוך כשניגשו בלשים על אזרחי למישהו ודרשו ממנו כל מיני דרישות והוא לא הבין מאיפה הם נופלים עליו. אני אפילו לא בא בטענות לבלשים, יכול להיות שהם התנהגו בסדר. אני לא יודע. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> בלי להתייחס לאירועים קונקרטיים. אני רוצה לקוות שהייתה הצדקה לעצור באותו מקרה. אולי הפנייה הייתה באופן כזה או אחר. אני לא נכנסת לאירועים קונקרטיים נכון לעכשיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בית המשפט חשב שלא. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> אנחנו עובדים כל הזמן בשגרה כדי למקצע את השוטרים שלנו, לראות שהפעלת הסמכות נעשית בהתאם לדין וללא חריגות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין מושלם, זה ברור. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> אין מושלם ואנחנו עובדים על זה כל הזמן בשגרה. אנחנו עושים את המקסימום. ברור לנו שיש חריגות מדי פעם. אנחנו משתדלים לצמצם כמה שאפשר בלי קשר למלחמה ולהגבלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור והתקדמנו רבות במהלך ימי המלחמה שחלפו. הנחיית המפכ"ל תמיד טובה ובוודאי טובה לזמן מלחמה. בסך הכול התקדמנו, אני רואה את הנתונים, כן התקדמנו. גם בפעמים הקודמות, התקדמנו. מפגשי שוטר, אזרח, צריכים להיות יותר סדורים. כשהכללים ברורים וידועים וכולם נוהגים לפיהם, זה מייצר ביטחון רב מאוד. בשנייה שאנחנו נמצאים באירועים מורכבים יותר וכולם בזמן מלחמה, צריך לקחת את זה בחשבון. התרחבנו, התפזרנו. יש הסכמה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> האם לא חשבתם לבטל אולי את ההכרזה באזורים הירוקים? << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אנחנו חשבנו אתמול בלילה, זה לא היה מציאותי מבחינת לוח זמנים. חשבנו על זה בבוקר והסתבר לנו שגם אם אנחנו מבטלים בבוקר, לפי החוק זה עד יום ראשון ב-07:00. אין משמעות. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> אנחנו ננחה את השטח לחזור מחר לפעילות רגילה. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אגיד עכשיו את החלק המשפטי. מכיוון שזה קופץ ממילא עד יום ראשון, אם היינו עושים ביטול, לא הייתה לזה משמעות. לעשות משהו שהוא רק הצהרתי אין טעם, ממילא זה יפקע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האם מחר, ביום שישי, פוקע, לא פוקע? << דובר >> שחר יערי: << דובר >> זה מה שאמרנו. אנחנו ללא קשר להחלטה האופרטיבית המשפטית, אנחנו וגם שב"ס ממחר מתחילים להביא פיזית בכל הארץ למעט התחנות הכתומות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא עניין של לא חייבים. באופן עקרוני אנחנו עשינו הוראה שדבר כזה יכול להיות רק בהחלטת שופט. אנחנו מכריחים שופט לתת החלטה כזו בכל תיק. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> אם מביאים אותו, אני לא בטוח שהוא צריך לתת החלטה. אם הוא כבר בא. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> זה לגבי העניין של הביטול. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> רשמית זה ייכנס כביכול לתוקף ביום ראשון. מכיוון שבפועל זה נפתר, מבחינתנו מה שחשוב זה מה שקורה בפועל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אסתפק בהצהרה שלכם שחוזרים לשגרה. יש הסכמה להאריך את זה עד 15, עד יום רביעי. הודעה על הארכת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה על קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים (הארכה מס' 11) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 בתוקף סמכותי לפי סעיף 2(ב) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 (להלן – החוק), לאחר שהתייעצתי עם השר לביטחון לאומי, ולאחר ששקלתי את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת ממנה וכן את השיקולים המנויים בסעיף 4(א) לחוק, ולאחר ששוכנעתי כי בשל סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים, אין דרך לקיים את הדיונים בבתי משפט, בתי הדין הדתיים ובתי הדין לעבודה ביישובים המפורטים בחלק א' של התוספת בנוכחות עצורים או אסירים, ואת הדיונים בבתי משפט בעניינם של עצורים ואסירים המוחזקים במקומות המפורטים בחלק ב' של התוספת בנוכחותם, אני מאריך, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את תקופת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה שנתתי ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום רביעי כ"ח בניסן תשפ"ו (15 באפריל 2026). תוספת חלק א' קצרין, מַסְעַדֶה, בוקעתא, קריית שמונה, צפת, עכו, חיפה, קריית ביאליק. חלק ב' תחנות משטרה ביישובים מעלות, צפת, ראש פינה, קצרין, קריית שמונה, שפרעם, כרמיאל, מג'דל כרום, טמרה, משגב, חיפה, גליל מערבי, עכו, זבולון, נהריה, נשר, טירת הכרמל. בית מעצר קישון, בית מעצר עכו" אני לא בטוח מבחינת הניסוח, זו הכרזה חדשה. זו לא ההכרזה שניתנה בי"א באדר. אתם לא מאריכים את ההכרזה של י"א באדר. ההכרזה של י"א באדר הייתה על כלל האזורים. אתם מייצרים הכרזה חדשה על האזורים האלה. << דובר >> מורן בייביץ': << דובר >> צמצמו אותה. זו הארכה, היא מוגבלת. זו הארכה חלקית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא כתוב בשום מקום בהכרזה. << דובר >> נתנאל לאגמי: << דובר >> בניסוח הוא אומר, אני מאריך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני השתכנעתי שאי אפשר לעשות במקומות א', ו-ב'. ומה אני עושה? אני מכריז על כל הארץ. זה משונה. ההכרזה שניתנה בי"א, הייתה בכל הארץ ואתם מאריכים את תוקפה של ההכרזה שניתנה בזמנו. זו הכרזה חדשה. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אני בודקת את זה. זה מצב חדש יחסית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וגם לא כזו בעיה. אם אנחנו נותנים להכרזה הישנה למות והיא מתה היום, היא בכל מקרה מוארכת, בכל מקרה אמרתם שתפעילו אותה. << דובר >> מורן בייביץ': << דובר >> גם במערכה הקודמת כשצמצמנו אזורים בכל פעם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נוסח החוק היה כנראה מעט שונה. שינינו, אמרנו שאנחנו מכריזים שזה יהיה במקומות אלה ואלה. אני לא זוכר איך זה היה. פה זה משונה. כתבתם את החלק, אני מאריך את ההכרזה על ההכרזה המלאה. זה ניסוח. הכוונה פה ברורה. ניסוחית פה צריך, זה נראה משונה. מי שיסתכל יגיד שההכרזה ההיא הוארכה, והיא לא, היא פוקעת. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> יש לך חלק א', תוספת א'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה לא אומר "ואני מצמצם אותה כך שהיא תחול רק באזורים אלה ואלה". זה לא כתוב. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זו הארכה של ההכרזה, ההיקף שלה מצומצם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה זה כתוב? << דובר >> שחר יערי: << דובר >> צריך להוסיף את זה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> זה המשך להכרזה על חלקים מסוימים. זה כן נחשב כהארכה. על חלקים מסוימים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שם זה מוארך. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> שידייקו לפעם הבאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקנו, כפוף לתיקוני נוסח. הנוסח פה מאוד ברור. אם זה נחשב כהארכה או כחדשה על האזורים - - - << דובר >> איל קופמן: << דובר >> לפרוטוקול זה נאמר. אתה נגעת בנקודה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> זו הארכה. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זו הארכה בגדול מבחינתנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הניסוח פה, דרוש שיפור לפעם הבאה, נקווה שלא תהיה פעם הבאה. מי בעד אישור הבקשה? מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. הצבעה אושרה אושר. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> ניפגש ב-15. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או שלא. בעזרת השם. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> אנחנו בכל מקרה נהיה פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו נהיה פה. בתוך שבוע, תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>