פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 867 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, י"ב בניסן התשפ"ו (30 במרץ 2026), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> טיוטת תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים)(הוראת שעה)(תיקון מס' 2), התשפ"ו - 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר משתתפים (באמצעים מקוונים: שמרית גולדנברג – ממונה, משרד המשפטים מיטל בוכמן שינדל – ממונה על ועדות שחרורים, פרקליטות המדינה חנית אברהם בכר – מונה צוות חקיקה, הנהלת בתי המשפט גיל שפירא – מנהל מחלקה, הסנגוריה הציבורית ייעוץ משפטי: נועה ברודסקי לוי מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> טיוטת תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים)(הוראת שעה)(תיקון מס' 2), התשפ"ו - 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב, אנחנו בעניין טיוטת תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2026. מי מציג מטעם משרד המשפטים? שמרית בזום, בבקשה. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> תודה רבה. בטיוטת התקנות שמונחת בפני הוועדה, מוצע להאריך נוכח המצב הביטחוני את תוקפן של התקנות עד 15 באפריל בנוסח הנוכחי. אני אזכיר שבדיון הקודם שהיינו כאן בוועדה כדי להאריך את תוקפן של התקנות לקבל את אישור הוועדה, הוארך התוקף עד היום, והורחבה גם רשימת סוגי הדיונים שהתקיימו בעת הזאת, שבה נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה מחמת המצב הביטחוני. ההרחבה הזאת הובילה לעלייה משמעותית במספר הדיונים שמתקיימים בוועדות השחרורים גם בימים אלה. אני אתייחס ממש בקצרה לקצת נתונים שקיבלנו מהנהלת בתי המשפט, והם מתייחסים לתאריכים שבין 15 במרץ עד 26 במרץ. אני אגיד שבין 15 במרץ עד 17 במרץ, אלה המועדים שהיו בתקופת התוקף הראשונה, ולמעשה, מ-18 במרץ למעשה אנחנו בתקופה של התקנות הנוכחיות, עם ההרחבה. בתקופה הזאת התקיים אחד בהסכמה, עוד שלושה דיונים מכוח סמכות היושב-ראש. בקשות בשלות של אסירים, שזה למעשה הסעיף העיקרי שהתווסף, היו 42 דיונים, ועוד 30 דיוני הפקעה בשל הפרת תנאים. כלומר, אנחנו מדברים כאן על גידול משמעותי. בסופו של דבר הגענו ל-76 דיונים. כמו שאמרתי, הגידול משמעותי ואנחנו מבקשים להאריך את תקופת תוקפן של התקנות עד 15 באפריל, ואני אסביר בקצרה מדוע. בוועדות השחרורים לא קבועים דיונים השבוע ובשבוע הבא. דיונים שהיו אמורים להיות השבוע, הוקדמו לשבוע שעבר, והמשמעות היא שלמעשה התכולה המהותית תהיה בפועל מלאחר החזרה מחופשת הפסח. במונחים של המצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו, זאת תקופה מאוד ארוכה. לכן, חשבנו שנכון יהיה להאריך את התקנות כפי שהן, ומייד עם החזרה מחופשת פסח אנחנו נבחן את המצב, נראה אם ניתן להרחיב מעבר. אנחנו צריכים בכל זאת כמה ימים לשיח ממשלתי על בסיס המצב הקיים, ואז אנחנו נגיע לוועדה ככל שהדבר יידרש, ככל שהמצב יחייב את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. מי הסניגוריה? גיל, בבקשה. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> תודה רבה. בוקר טוב, אנחנו חוזרים על עמדתנו. אני חושב שדווקא הדברים שאמרה שמרית מצדיקים, לטעמנו, הרחבה כבר מעתה. למעשה אנחנו מדברים עכשיו על קרוב לשבועיים שבהם לא יתקיימו בכלל דיונים. אין שום סיבה שעם החזרה אחרי תקופה ממושכת, ב-15 באפריל, לא ידונו כמה שיותר תיקים שאפשר. העובדה שנדונו עד עכשיו כ-70 תיקים, היא לא לחיוב. לטעמנו היא לשלילה. אדוני יודע, והוועדה הזאת גם שומעת בהקשר אחר של דיוני המעצרים, ש-70 בשבוע בכל הארץ זה כמו דיוני מעצרים בבית משפט אחד ביום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גיל, אני מבין. אני מנסה להבין מה הדלתא. היא אומרת: אתה רוצה שיוכלו להתכונן לדיונים שיהיו מייד אחרי החג? << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> גם, גם. אני אומר שני דברים קטנים בהקשר הזה. כלומר, על בסיס התקנות הקיימות, יש כאן שני חסמים משמעותיים. חסם אחד הוא הדרישה לכך שמדובר יהיה בבקשה ראשונה. זה חסם מיותר. אם יש מישהו שזאת בקשתו השנייה, אבל הוא מאוד בשל, ובינתיים מאז הבקשה הראשונה חלו שינויים, הצטברו חוות דעת חיוביות, נבנתה לו תוכנית והוא יכול להשתחרר, למה בגלל שזאת בקשה שנייה ולא בקשה ראשונה, עניינו לא ידון? החסם השני הוא ההתניה בקיומה של חוות דעת רש"א. 10% מהאסירים שמשתחררים, משתחררים בלי תוכנית רש"א או עם תוכנית פרטית. למה לחסום את זה? באמת אין סיבה, גם במצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו. כולנו נמצאים בחוץ, החנויות מלאות, הקניונים מלאים, הכול מלא, בתי משפט עובדים במעצרים בהיקפים הרבה יותר גדולים מאלו. אני חושב שבשני המקומות האלו לפחות אפשר להקל החל מ-15 באפריל, לא עכשיו. אנחנו נמצאים כבר חודש וחצי במצב מאוד מאוד מצומצם, ולכן אנחנו חושבים שהגיע העת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה דיונים מתנהלים בשוטף? << דובר_המשך >> גיל שפירא: << דובר_המשך >> 700 בחודש בממוצע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כלומר, אנחנו עכשיו ב-10% מכלל הדיונים. שמרית, בבקשה. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> אני אגיד כמה דברים. קודם כול, צוין כאן שיש שני חסמים, ושמספר הדיונים מאוד מאוד מצומצם. מספר הדיונים שגיל ציין הוא באמת מספר דיונים שנתי, רק שהוא כולל הרבה מאוד דיונים שנדחים בגלל שהבקשות אינן בשלות. בעת הזאת, הדרישה של התקנות היא שהדיונים יתקיימו בתיקים בשלים כדי לצמצם תיקים שיידחו בגלל שאין בהם את כל החומר הנדרש. זה בדיוק הדיוק שנעשה בגלל הנסיבות של העת הזאת. לכן, להגיד 700 דיונים בשנה, בעינינו זה רחוק מלהיות מדויק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בחודש, בחודש, לא בשנה. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> זה לא משנה, אדוני, כי העיקרון הוא שחלק גדול נדחים. נמצאת כאן נציגה של הנהלת בתי המשפט והיא תוכל לדייק את הנתונים. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> למה שזה יהיה ראשונה? אם הוא בשל, למה שזאת תהיה בקשה ראשונה? << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> קודם כול, אני אגיד שבדקנו את הנתונים עד 15, 16 לחודש. אני אשלים לוועדה ואומר שקבועות 16 ועדות לתקופה שבין 9 באפריל עד 15 באפריל. בכולן יחד קבועים 250 תיקים, אבל מהן, בשש ועדות אין תיקים בשלים בכלל, כלומר התיקים חסרים, ובשאר הוועדות יש 28 תיקים בשלים. גיל התייחס לשני עניינים שהוא רואה כחסמים. אלה עניינים שאנחנו ראינו אותם כסנן משמעותי כדי להבטיח שיתקיימו תיקים, שרמת הבשלות והסיכוי שלהם להביא אולי לשחרור, גבוהה יותר. אני לא אומרת שלא נהיה מחויבים לבחון הרחבות. לא בהכרח את ההרחבות שצוינו, אבל כן הרחבות. אני חושבת שנכון יהיה לעשות את זה אחרי החג, כשנדע מה המצב לאשורו. בסופו של דבר, צריך לקחת בחשבון שאנחנו בתקופה שגם הגורמים השונים שנותנים את חוות הדעת, קצב העבודה שלהם קצת אחר. המציאות אחרת וזה משליך גם על ההיקף של התיקים הבשלים. אני לא רואה את הקדושה בקיום תיקים שלא בשלים לדיון בתקופה הזאת, והדבר הזה צריך להיאמר. לגבי שאר הדברים, אני לא רואה אותם כחסמים, אלא נתונים שהצבנו כדי שיתקיימו הדיונים שבשלים לדיון, הם מוכנים. אחרת אין טעם לכנס את הוועדה בתקופה הזאת. בסופו של דבר, אנחנו לא בימים רגילים. כמובן, אנחנו מחויבים לבחינה הזאת, ואנחנו ניתן כמה ימים לשיח הממשלתי, אבל אנחנו לא רואים טעם לקיים את זה כרגע כשאנחנו שבועיים קדימה והמון דברים יכולים להשתנות לטוב ולרע בתקופה הזאת. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> סליחה, אני מתנצל. למה תיקים בשלים, רק תיקים בשלים ולא תיקים שלא מוכנים, שזאת בקשה שנייה ולא ראשונה, לא ידונו? למה רק בקשה ראשונה? << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> המשמעות של הבקשה הזאת היא למעשה לקיים את דיוני ועדות השחרורים כמעט כרגיל. גם מבחינת התיקים האלה, זאת הרחבה מאוד מאוד משמעותית. אני אומרת שוב שאנחנו ערים לחלוטין לזה שככל שעל ציר הזמן המצב הזה מתמשך, יש לזה משמעויות. אני לא חושבת שנכון לעשות את זה עכשיו, כשאנחנו לקראת שבועיים שבהם לא קבועים דיונים, ונכון יהיה לבחון הרחבות בזמן אמת, קרוב יותר למועד שבו הדבר הזה ייכנס לתוקף. זה נראה לי דבר שהוא מתחייב בתקופה שאנחנו נמצאים בה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין את הטענה של הסניגוריה ומכיוון שזה נוגע לכמה ימים, אני לא רואה סיבה לשנות כרגע. בכל מקרה, אני מתאר לעצמי שלהכין תיק ולהתארגן לתיק זה לא דבר שקורה מהרגע להרגע. אם אני מבין נכון, בנושא בשלות התיק אין מחלוקת של הסניגוריה. כלומר, אולי יש מחלוקת, אבל הם מבינים את זה. בנושא בקשה ראשונה, שנייה או שלישית בשאלת הבשלות, מה זה משנה איזה מספר בקשה? אם היא בשלה, היא בשלה; אם היא לא בשלה, היא לא בשלה. התנאי של בקשה ראשונה הוא לכאורה באמת איננו ממין העניין, ולא שמעתי תשובה והתייחסות לזה בדברים שלך, שמרית. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> אני אתייחס, אדוני. התנאי הזה נקבע בתחילת המלחמה, קצת לפני קצת פחות מחודש. הרעיון הוא שאדם שכבר עניינו נבחן בוועדת השחרורים ונדחה, הוועדה לא תידרש לעניינו שוב בימים שבהם היא צריכה לצמצם דיונים. אני אגיד יותר מזה, הקטגוריה הזאת, גם בהסדרי חירום קודמים, כשהיה שיח, הייתה מוסכמת על כל הגורמים. ההבדל הוא אחד – במלחמה הזאת, פעם ראשונה שיש לנו באמת דיונים, ולכן יש באמת חשיבות למה שנקבע. יותר מזה, אנחנו כאן במצב מתמשך, ולכן, כמו שאמרתי, אנחנו בהחלט נבחן את הדברים. אנחנו מודעים לזמן, אבל הקטגוריה של בקשה ראשונה, כן, היא נועדה לצמצם את היקף הדיונים בתקופה שבה הדיונים לא מתקיימים כרגיל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נתת נתונים, דיברת על כמה תיקים בשלים לעומת כמה תיקים לא בשלים. אמרת 250 מול 28, שזה 10%, בסדר גמור. השאלה היא האם 28 התיקים הראשונים כולם דיון ראשון? אין תיקים בשלים שהם לא דיון ראשון? << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> להבנתי כן, כי הבחינה היא ביחס לתיקים שנכנסים תחת התקנות. התקנות מדברות על בקשה ראשונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. יכול להיות שחוץ מ-28 התיקים הבשלים, יש עוד 28 תיקים בשלים, רק שהם לא דיון ראשון אלא דיון שני. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> יכול להיות. אני לא יודעת אם להנהלת בתי המשפט יהיו נתונים לגבי זה. אין לי מושג. יכול להיות. אני אומרת שוב שהתקנות כפי שהן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע מה התקנות. עם כל הכבוד, מה התקנות אומרות – הבנתי. אנחנו מדברים עכשיו על הרציונל של התקנות. אי-אפשר להצדיק את הרציונל של התקנות בזה שזה מה שהתקנות אומרות. זה טאוטולוגיה. זה לא עובד ככה. אני מדבר כרגע על הרציונל. אני מבין את הרצון בוודאי בתחילת הדרך לצמצם, מה שנקרא – קודם כול, בוא נשלוט בגובה הלהבות. בסדר גמור. אנחנו חודש בתוך האירוע. בן אדם שהתיק שלו בשל – אני לא נכנס לסוגיה של זכות או אין זכות שידונו בעניינו – להסתכל על בחינה פרטנית של בן אדם שהתיק בעניינו בשל, גם אם שלוש פעמים הוא הגיש בקשה וזה לא היה בשל מאלף סיבות, ועכשיו זאת בקשה רביעית והיא כן בשלה, ויש המלצה של הגורמים לשחרר, והוא סתם תופס לנו מקום בבתי הכלא, אינטרס שלי, שלך ושלו הוא שהוא ייצא משם. אם את אומרת לי: תקשיב, שמחה, הדלתא הזאת זה פי 3 דיונים ולא נצליח, אוקיי. אבל את ההערות של הסניגוריה אני מניח שאתם מכירים, והן גם לא בפעם הראשונה. אם מ-28 זה מעלה אותי ל-56, זה משהו אחד. אם זה מעלה אותי מ-28 ל-280 זה משהו אחר, גם אם אני מקבל את הרציונל של הפחתה מספרית. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> היושב-ראש, אני חושבת שאנחנו לא אומרים דברים מאוד מאוד רחוקים, ואני אגיד למה. גם אתה מקבל את העובדה שבעת שקבענו את הדברים, הם נכונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם הייתם פרפקט, זהב טהור. יותר מזה, מאחר ואני אישרתי לכם את התקנות, חזקה עליכם שעשיתם משהו טוב, כי אני אישרתי אותו. יכול להיות שאני עשיתי משהו לא טוב? אני מדבר עכשיו על מכאן ולהבא. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> אני מבינה, ואנחנו אומרים את אותו הדבר. את הדברים האלה צריך לבחון בעוד זמן קצר, עם החזרה מפסח על בסיס הדברים בנקודת הזמן שתהיה. יש לנו עוד שבועיים, אנחנו במצב מורכב, ולא נכון לקבל את ההחלטות האלה שבועיים מראש כשאנחנו לא יודעים מה יהיה המצב. זאת האמירה. ככל שנראה שהמצב משתפר, נהיה מחויבים לבחון את הדבר הזה. אני לא אגיד כאן מה תהיה ההצעה שלנו, כי אנחנו צריכים לקיים שיח ממשלתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בואו נשמע את מיטל ואת חנית. מיטל, בבקשה. << אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >> שלום לכם, אני באמת מצטרפת לדברים ששמרית אמרה, ואני אנסה להשיב לשאלה של גיל. אנחנו בימים לא רגילים שבהם טילים נופלים בחוץ ומסכנים את כל מי שנוסע לדיונים. ועדיין, צריך לערוך איזון בין הסכנה הזאת לבין הצורך לדון בעניינם של אסירים שמבקשים שחרור מוקדם ולשחרר אותם. בתוך האיזון הזה צריך להביא בחשבון, שתיקים שבהם הסיכוי שהדיון יסתיים בשחרור הוא נמוך מאוד, יש פחות הצדקה לקיים אותם בעת הזאת. כמו שגיל אמר בהגינותו, ב-10% מהמקרים יש שחרור בלי תוכנית רש"א. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על זה אין ויכוח, מיטל. אין ויכוח כרגע על השאלה, לפחות מבחינתי, האם כשתיק לא בשל, כשאין את המסמכים הנדרשים - - - << אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >> לא, אני לא מדברת על תיק לא בשל, אדוני. אני מדברת בדיוק על שני הסייגים שהסניגוריה הציבורית התייחסה אליהם. הסניגוריה הציבורית התייחסה לשני סייגים שקיימים בתקנות בנוסחן היום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיון ראשון. תתייחסי לנושא הדיון הראשון. << אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >> המשמעות של בקשה ראשונה, היא שלא מדובר באדם שהגיש בקשה לשחרור מוקדם, והוועדה דחתה את בקשתו והחליטה שהוא לא ראוי לשחרור מוקדם. הסיכוי שהאיש הזה, שהוועדה החליטה לא כל כך מזמן, שהוא לא ראוי לשחרור מוקדם, מתהפך ב-180 מעלות, ועכשיו הוועדה תשחרר אותו, הוא סיכוי לא גבוה. אלה אנשים שסיכויי השחרור בעניינם הרבה הרבה יותר נמוכים. לכן, בדומה לאותם אנשים שאין תוכנית רש"א בעניינם, יש פחות הצדקה לקיים את הדיונים האלה, שסיכוי השחרור בהם מאוד נמוך בעת הזאת, שבה נופלים טילים. זה הרציונל. לגבי הארכת המצב הנדרשת, כמובן שניתן יהיה לעשות אותה לאחר הפסח ולראות אם היא מחייבת הסדרת תנאים, או שהיא מחייבת עדיין צמצום וזהירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב לומר שאני לא הצלחתי להבין. כולם אומרים שצריך לבחון אחרי פסח. אני מנסה להבין גם מספרית מה הדלתא המספרית בין דיון ראשון בשל לדיון שני, שלישי או רביעי, כלומר בקשה שנייה, שלישית או רביעית בשלה. כמה תיקים בשלים יש, שהם לא דיון ראשון? << אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >> את הנתון הזה אין לנו, לצערי, וגם להנהלת בתי המשפט לא היה הנתון הזה. לא מדובר בתיקים רבים, להערכתי, התיקים שמי שבקשתו נדחתה. דבר אחרון לגבי הנתונים המספריים, הסניגוריה הציבורית דיברה על 700 דיונים בחודש, ובשביל לסבר את האוזן, אם אנחנו מתייחסים למספרי האסירים שבעניינם התקבלה החלטה סופית, החלטה כן לשחרר או לא לשחרר, מדובר בתקופה המקבילה בערך ב-90 אסירים באותם שבועיים שבהם התקיימו דיונים בעניינם של 76 אסירים. כך שהדלתא הרבה הרבה יותר נמוכה. כלומר, הוועדות מקיימות פחות דיונים מאשר בשגרה, והן פשוט מתנהלות בצורה הרבה יותר יעילה. לכן, מספר האסירים שעניינם נדון, לא נמוך באופן דרמטי לעומת השגרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חנית, בבקשה. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> היי, שלום, אנחנו ערוכים לקיום הדיונים משעה שהוקמה ועדה בבית משפט שהוא ממוגן, שיש בו את הקיבולת האפשרית. לנו אין מניעה לקיים את כלל התיקים הבשלים, אבל אני אגיד שאני מבינה את הקשיים שזה עשוי לעורר לגורמים שונים. מבחינת התיקים העתידיים, דווקא בגלל המלחמה, ואני לא מבחינה כרגע בין בקשות ראשונות או לא ראשונות, הרבה מאוד תיקים לא בשלים. בתיקים רבים לא קיבלנו חוות דעת, ולכן כמות התיקים הבשלים, בין אם זאת בקשה ראשונה ובין אם לא, מאוד מאוד קטנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גיל, מה ההערכה שלך לגבי המספרים? << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> קשה לדעת, אבל אני חושב שהדברים של חנית רק מחזקים. זה לא היקף גדול, כל המערכות, גם נותני חוות הדעת המקצועיים, היו חודש וחצי במלחמה. לא את כולם יש, ואם כבר יש, הדלתא לא גדולה. זה בדיוק מה שחנית אומרת. אין הרבה כאלה. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> זה כן עשוי להוסיף אולי עוד ימי דיונים. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> בסדר, אבל אתם ערוכים לזה, בתי המשפט ערוכים, הוועדות ערוכות, האסירים יכולים להשתחרר אולי, לא בטוח אבל אולי, אם הם בשלים. למה לא? מ-15 לחודש, אפשר להיערך. יש עוד שבועיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא אשנה עכשיו את הנוסח של התקנות האלו. אני מבקש, גם כדי שיהיה זמן להיערכות וגם כדי שלא נתפוס את עצמנו ב-15 לחודש עם הדבר הזה. ב-9 זה המימונה והכנסת סגורה. אני לא יודע עדיין מבחינת התנהלות הוועדות. יש לנו דיון מחר בנוגע להארכות של ה-VC, ואני לא יודע לאיזה תאריך נקבע. שמרית, אני מבקש שתעקבי אחרי הלו"ז שייקבע, ואני מניח שזאת תהיה הישיבה הכי קרובה שנוכל לקיים לאחר חג הפסח. אני מניח שזה יוצא ב-12 באפריל, ואת טיוטת התקנות תביאו כבר לאותו יום כדי שאם נקבל החלטה ב-12 באפריל, יידעו כבר באותו שבוע. אם תצליחו להיערך לתיקון ב-live, ל-13, 14 ו-15, מה טוב. תעשו בינתיים את הבדיקה בכמה תיקים מדובר. לדעתי, הנושא דיון ראשון, דיון שני, וגם התחושה של אנשים בזום הייתה שלא מדובר בהרבה תיקים. כל מקום בכלא בתקופה הנוכחית הוא דבר שאנחנו זקוקים לו. בוועדות אחרות אנחנו מדברים על מצב חירום כליאתי וכדומה. אני לא מדבר כרגע על הזכות של אדם להשתחרר או לא להשתחרר, כי אני מכיר את הסוגיה הזאת, אבל בסופו של דבר, כשיש מישהו שבשל להשתחרר, זה טוב לכולנו שיהיה הדיון ושהוא ישתחרר. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> היושב-ראש, אני יכולה להתייחס? גם גיל, בדברים שלו, התייחס לדיונים מ-15 באפריל. 12 באפריל זה יום ראשון, מייד אחרי החזרה מהחג. לוועדה אנחנו מגיעים עם אישור נוסח אחרי שבדרך כלל אנחנו משתדלים להפיץ אותו גם להערות ציבור, ומשלימים שיח ממשלתי. זה לא ממש מאפשר לו"ז היערכות מהבחינה הזאת. אני כן מבקשת שתיתן לנו לו"ז שיאפשר לנו לעשות את העבודה שלנו כמו שצריך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מאשר לכם. אני מבקש שתשתדלו להביא את הנוסח יותר מוקדם. בעיקרון, אם הדלתא הוא רק יום ראשון, הפצת נוסח להערות בנוגע לתוספת הזאת, לכאורה אתם יכולים לעשות היום ומחר, ולתת לאנשים את כל זמן פסח לישון על זה, וגם את המימונה, ולבוא ביום ראשון או ביום שני מגובשים. שוב, אנחנו בכל מקרה בלו"ז מלחמה, ובכל מקרה אין הרבה ימים. ההבדל בין שלושה ימים לשני ימים הוא הבדל גדול, אבל הוא לא הבדל אדיר. אני כן מבקש, כדי שלאנשים יהיה זמן להיערך. אם נעשה את זה רק ב-15, ואז עד שנערכים וזה סוף שבוע וכו', ואחר כך יש שבוע של יום העצמאות. אני לא מדבר עליכם. אני אומר שגם אם נקבע ב-15, עד שיזמנו את הדיון וייתנו לאנשים זמן להיערך, בקיצור, תשתדלו לקצר טווחים. זאת בקשתי. אני אאשר לכם כרגע עד 15 באפריל, אבל אני מבקש שתקצרו טווחים. אני מקריא את התקנות: תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים)(הוראת שעה)(תיקון מס' 2), התשפ"ו - 2026 בתוקף סמכותי לפי סעיף 45א לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א –2001(להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 3 בתקנה 3 לתקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים)(הוראת שעה), התשפ"ו -2026, במקום "י"ב בניסן התשפ"ו (30 במרץ 2026)", יבוא "כ"ח בניסן התשפ"ו (15 באפריל 2026)". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עוד משהו לפני סיום? לפני ההצבעה? אני מעלה להצבעה. מי בעד התקנות, ירים את ידו. הצבעה אושרו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחד בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר בנוסח שהוגש, ואנצל הזדמנות זאת לאחל לכל הנוכחים בזום פסח כשר ושמח, וגם לאלו שנוכחים בחדר. ולציין במיוחד את העובדה שלמרות שכל הכנסת מושבתת לטובת מליאה, גם בחמישי, גם אתמול, גם היום וגם מחר, ועדת חוקה והצוות המסור שלה עובדים. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> שוברת שיאים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תזכו למצוות. פסח כשר ושמח וניפגש מחר. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:45. << סיום >>