פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 493
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ח' באדר התשפ"ו (25 בפברואר 2026), שעה 09:13
סדר היום:
<< הצח >> פרק י"ט (שונות), סעיף 101 (פקודת העיריות) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << הצח >>
עמוד 948
ייתכנו הצבעות
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק קרויזר – היו"ר
יוראי להב הרצנו
חברי הכנסת:
איימן עודה
מוזמנים:
בת אל בן עזרא
–
עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים
מאי אלון
–
רפרנטית אנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר
אפרת נחלון
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
רון אייפר
–
ראש חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה והתשתיות
כנרת גרנית
–
מנהלת אגף בכיר מתחדשות, משרד האנרגיה והתשתיות
אלעד חבשוש
–
רו"ח, מנהל אגף בכיר התיישבות ופיתוח כפרי, משרד החקלאות וביטחון המזון
ענת לובזנס
–
ראש מינהל כלכלה, מינהל השלטון המקומי
משה אהרוני
–
סגן מנהלת האגף החקלאי, רשות מקרקעי ישראל
טל גטרר
–
עו"ד, משנה ליועמ"ש, הלשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל
שירלי לוי
–
מנהלת אגף בכיר תכנון וסביבה, רשות החשמל
איתן פרנס
–
מייסד ומנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
בני רגיל
–
מנהל תחום אנרגיה, התנועה הקיבוצית
איתם ברגר
–
מנכ"ל החברה הכלכלית, תנועת המושבים
משתתף באמצעים מקוונים:
אלי ברכה
–
ראש המועצה האזורית חוף השרון, יו"ר ועדת כלכלה, מרכז השלטון האזורי
ייעוץ משפטי:
תומר רוזנר
גלעד קרן
ליאור אלחזוב
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.
<< נושא >> פרק י"ט (שונות), סעיף 101 (פקודת העיריות) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >>
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בוקר טוב. אנחנו חוזרים לדיוני חוק ההסדרים. הבוקר אנחנו ב-25 בפברואר 2026, ח' באדר התשפ״ה, ואנחנו עוברים לפרק י"ט – שונות, סעיף 101, פקודת העיריות, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026, התשפ״ו, שנמצא בעמוד 948, והנוסח הממשלתי הוא הנוסח של הוועדה, מונח נכון?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נוסח הוועדה מתוקן נמצא לפניכם. אנחנו נתחיל עם הנוסח עצמו שאתה תציג?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
בהתאם להחלטת הוועדה, בהתאם לבקשת הוועדה מהדיון הקודם, מוצעת פה הבהרה של הנוסח לעניין זה שהפטור מהיטל של תיעול וסלילה יחול לגבי קירוי שטח או מבנה. זאת אומרת, גם שטח ריק וגם שטח שיש עליו מבנה, עם קירוי לאותו המבנה, בתנאי שההיטלים האמורים שולמו לגבי שטח או מבנה לפי העניין.
אני מציע שאני אקריא את הנוסח ואז נשמע אם יש הערות בהקשר הזה.
פרק י"ט: שונות
תיקון פקודת העיריות
3.
בפקודת העיריות, בסעיף 252א, אחרי "לא תטיל עירייה" יבוא "היטלים כמפורט להלן", אחרי "שהקמתו החלה" יבוא "באחת מהתקופות המנויות בפסקאות (1) או (2)", והסיפה החל במילים "בתקופה שמיום" תסומן "(1)" ואחריה יבוא:
"(2) בתקופה שמיום י"ד בניסן התשפ"ו (1 באפריל 2026) עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030), היטל בשל מערכת תיעול או בשל סלילת כבישים, מדרכות או רחובות, ובלבד שהמיתקן משמש לקירוי שטח או מבנה ושהיטלים כאמור שהוטלו בשל השטח או המבנה האמור, שולמו."
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי, יש הערות?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לי יש שאלה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
חוץ מההיטלים שמנויים בסעיף 2, איזה עוד היטלים יכולים להיות מוטלים בעבור הפעילות הזאת?
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
מאי אלון מאגף התקציבים. יש את היטלי שצ"פ וביוב שלא התייחסנו אליהם כאן. היטלי השבחה, יש הוראות נפרדות. יש כאלה שיש להם פטור מהיטל השבחה, ויש כאלה שאין להם פטור מהיטל השבחה. זה תלוי בגודל המתקן ובאיפה הוא מותקן.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי, ההיטלים האלה, לפי החישוב שלכם, לא הופכים את העסק הזה ללא כדאי כלכלית?
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
להתייחס ספציפית להיטלי השבחה? כי ההיטלים האחרים הם יחסית נמוכים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
היטלי השבחה, כן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רק ברשותך, יוראי, שנייה לפני, כי אחר כך אני רוצה שפשוט בעצם נחלק פה את הדיון לשניים – אחד על הנוסח כפי שהוא מוצע, אם יש הערות למי מהנוכחים, ואז נתעסק בשאלה שגם ביקשתי את תשובת הממשלה, על כל הנושא של ההיטלי השבחה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
100%.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ואז בעצם נפצל את זה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אין לי הערות על הנוסח, 100%.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש מישהו שנמצא כאן עם איזה שהן הערות? מעולה. מצוין.
אם כן בדיון הקודם אני ביקשתי באמת את עמדת הממשלה על הנושא של היטל ההשבחה. מבחינת הייעוץ המשפטי, וגם גלעד אמר את זה בדיון הקודם, מדובר בנושא אחר לחלוטין, בתיקון חקיקה מחוק אחר, ואם תרצה תרחיב על זה עוד פעם, שגם ייאמר שוב לפרוטוקול.
אבל מאחר ואנחנו כאילו מצד אחד רוצים לתת איזשהו תמריץ משמעותי מאוד, שכולנו חושבים שהוא נכון, ומצד שני אנחנו בעצם מהווים פה, עם ההיטל הזה, איזשהו חסם משמעותי מאוד, שאני מניח שיגרום להרבה מאוד, בטח חקלאים פרטיים או יזמים, להיכנס ולהשקיע בהקמה של פרויקטים כאלו, שהם יקרים מאוד, ואז בהתאם ההיטלים הם גם גבוהים מאוד.
לכן ביקשתי גם את עמדת הממשלה, ואז נשמע פה עמדה של נציגים נוספים שנמצאים פה, ונראה איך אנחנו מתקדמים מכאן עם העניין הזה.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אוקיי. העמדה שלנו היא שהיטל השבחה זה לא היטל חף מקשיים, אבל בעיקרון הוא היטל שמוטל על ההשבחה של הנכס. זאת אומרת, הוא לא אמור על פניו להוות חסם. ככל שאין השבחה, אין היטל. כי אם יש השבחה - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה? זה אומר שאני בהכרח מרוויח.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אז חלק מהרווחים ייועדו לרשות המקומית, ואם אין השבחה, אז גם לא יהיה היטל. בעיקרון כך הוא מחושב, ולכן הוא לא אמור להוות חסם. לא ראינו כרגע משהו שמראה באופן חד-משמעי שזאת סיבה להקים או לא להקים את המתקנים באופן רוחבי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
את צודקת. ייתכן והאירוע לא כלכלי, ואכן לא תהיה השבחה, כי לא יהיה מתקן, ולכן - - -
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
ואז לא יהיה היטל, ואז זה לא יהיה בגלל ההשבחה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא יהיה כלום.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא יהיה שום דבר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
ולכן מה שאני רוצה לשאול זה האם, לפי החישוב שביצעתם, היטל ההשבחה מייתר את מה שאנחנו מנסים לייצר כאן? כי הוא פשוט ימנע מאנשים להתקין את זה, ולכן גם לא יהיה היטל, כי לא תהיה השבחה, ולא יהיה מתקן, ולא יהיה PV, וסתם אנחנו יושבים פה ומחוקקים חוקים שאין להם היתכנות כלכלית.
האם ביצעתם בחינה של דוגמה שכן מוטל היטל השבחה בשל גודל המתקן, והאם זה כדאי עבור המתקין? כי אם זה לא כדאי, אז - - -
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אם זה לא כדאי כלכלית, אז זה לא יהיה בגלל היטל ההשבחה. זה מה שאני מנסה להגיד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
היטל ההשבחה, העלות שלו לא תגרום למשקיע להיכנס לפרק כזה?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
תני לי דוגמה.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
זאת אומרת שלדוגמה, יש מתקן שההכנסות שלו הן פחות או יותר כמו ההוצאות, ואז אין השבחה של הקרקע, כי לא עשית כאן איזשהו רווח משמעותי, אז גם לא יהיה היטל. זאת אומרת, אם עכשיו ערך הקרקע, לצורך העניין, עלה מ-5,000 ל-50,000, אז באמת הייתה השבחה, ויהיה כאן היטל. ואם הוא לא עלה, כי זה לא כלכלי, אז לא אמור להיות היטל.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
ככל שערך הקרקע לא עלה, בגלל המתקן, בגלל ההיתר, אם הוא עלה, אז היטל ההשבחה הוא 50% משווי העלייה בערך.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי, אז השאלה היא אם זה - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
איך זה?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אם עשו תחשיב כלכלי שאומר האם זה מסכל את העסקה הזאת, כי היא גורמת ליזמים לרדת מהאירוע?
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אנחנו לא בודקים באופן ספציפי לכל מתקן את הכלכליות שלו. יש לנו מודל שוק פתוח, וכל מתקן שהוא כלכלי יכול לקום. אם המתקן כלכלי וההקמה שלו העלתה את ערך הקרקע, אז חלק מעליית ערך הקרקע תהיה בשומה של היטל ההשבחה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
נכון, אבל גם ההיטל הזה הוא היטל שנדרש, מה זאת אומרת? המדינה סופגת אותו כדי לתמרץ יזמים לעשות את הקירוי הזה. גם היטל השבחה הוא נדרש. המדינה יודעת לספוג אותו כשצריך כדי לתמרץ יזמים לעשות את זה. הכול נדרש. אלה עלויות שהמדינה בוחרת להפנים כדי לתמרץ אירוע מסוים.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אז בחרנו להתמודד עם הסוגיות האלה בדרכים שונות. אז עם הסוגיה של היטל תיעול וסלילה, אנחנו חשבנו שכשכבר נקבע היטל כדין, לא צריך.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז מה עמדת המדינה לגבי - - -
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
לגבי היטל השבחה, העמדה של המדינה הייתה שאנחנו הולכים להביא הצעה לאיך לעשות את זה בצורה יעילה יותר, בצורה שתחסוך ביורוקרטיה לפי היטלים קבועים, שישמרו על - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז אני מציע שנאשר את זה ביחד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני גם חושב, אם יש רשות - - -
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
בטוח שהכנסת תאשר את זה, אבל זה - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא בטוח בכלל. מה, את בטוחה? יש לך מקורות?
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
לא, לא, לא. אני מקווה שהכנסת תידרש לאשר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתם התחלתם לשבת על המתווה הזה?
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אנחנו התחלנו לשבת על המתווה עוד לפני תקופה. הבנו שיש כאן תהליך משפטי מורכב שאנחנו צריכים לעבור. אנחנו נצטרך להגיע לכנסת. אנחנו נהיה חייבים להגיע לכנסת לשם כך, ואנחנו נציג את ההצעה שלנו.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז אני מציע שזה יבוא ביחד. אלא אם כן את אומרת לי "ביצענו עבודת מטה ממשלתית שאומרת שזה יעיל". כי אם זה לא יעיל, ואנחנו מרכיבים פלסטר על פלסטר על פלסטר על פלסטר – זה לא רציני.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו בסוף לא רוצים להגיע, ובאמת יש כאן צעד שהוא מבורך. הנוסח כפי שהוא מוצע הוא דבר שהוא חשוב, והוא מביא באמת דחיפה משמעותית מאוד. די על כך אין ויכוח, ולכן גם נגענו פה, בסיוע הצוות המשפטי, שעובד קשה מאוד בתקופת ההסדרים, ואיתכם ביחד, כדי להגיע לנוסחים מוסכמים, ובאמת כולנו כאן חושבים שהנוסח כפי שהוא מוצע הוא טוב.
לגבי זה שאנחנו חלילה בעצם מעבירים פה איזה משהו שהוא טוב, אבל מציבים גם איזשהו חסם שהוא כורח המציאות – בסוף למדינה יש הכנסות, לשלטון האזורי יש הכנסות מההיטלים האלו, וזה בסדר, כך זה צריך לעבוד. אבל אם אנחנו נמצאים במציאות שבה יש גם דחיפות לדחוף אנרגיה סולארית, אז אנחנו צריכים לראות שאנחנו חלילה לא מכשילים את עצמנו.
אז אם הצוות, את אומרת שהוא עובד, ואנחנו מגיעים כבר להבנות, ויש איזה שהן הסכמות – זה משהו אחד. אם הצוות אפילו לא התחיל לעבוד, אז מה הכיוון? זאת אומרת, מה התפיסה? או אפילו צעד אחד אחורה, מה התפיסה שלכם? האם אתם כן חושבים שיש כאן איזושהי נכונות להגיע, אפילו לא לפטור מלא, לאיזשהו מסלול, לאיזשהו מתווה, לחלף כלשהו, לייצר כאן אפילו באיזו הוראת שעה כלשהי? זאת אומרת, באיזשהו מסלול, כן לעשות פה איזושהי דחיפה, ולשחרר את זה הלאה, שהדבר הזה יתגלגל, ובאמת אחר כך השוק יעשה את שלו?
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
יש לנו נכונות לעשות כאן תהליך של הקלה רגולטורית, כך שתהיה טבלה של ערכים שיצטרכו לשלם לפי גודל המתקן, ערכים קבועים, וזה ייתר את עבודת השמאות, וייתר את התהליך. עבודת השמאות תתבצע בעצם מראש, וזה ייתר את התהליך הביורוקרטי, יקצר זמנים, ויקצר את כל התהליך של דיון על השומה. אז אנחנו בהחלט נכונים לעשות את זה.
מבחינת התהליך עצמו, זה לא פשוט לקבוע איזשהו משהו אוטומטי, כי בסוף זה לא בדיוק היטל השבחה, כי היטל השבחה מחייב את השמאות, ומחייב לבדוק בדיוק את ההשבחה, והשבחה זה ביחס למשהו, אז אני צריכה לבדוק מה זה המשהו הזה שאני משביחה ביחס אליו. לכן זה לא כזה פשוט לקבוע איזשהו מספר ולשים אותו, כי המילה "השבחה" – זו לא בדיוק כוונתה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כמה זמן הצוות הזה צריך לשבת? כאילו, מה סד הזמנים?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אבל אני לא מבין למה. זה פשוט מאוד בעיניי לקבוע שאין השבחה על PV.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, הם לא מסכימים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני מבין שהם לא מסכימים, אבל זה פשוט מאוד לקבוע את העיקרון הזה.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אז הכוונה היא לא להגיד שאין השבחה. היא להגיד שיש - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אין היטל על השבחה.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
הכוונה שלנו היא לא להגיד שאין היטל בכלל. אנחנו כן רוצים גם, בין היתר, לייצר מוטיבציה לרשויות המקומיות לקדם את ההיתרים, לקדם את התחום הזה ברשויות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הן יהיו הנפגעות המיידיות של הסיפור הזה, ולכן צריכים לראות פה איך אנחנו – זה כסף שלא ייכנס אליהן. זה לא מעט. יש רשויות פריפריאליות שזו הכנסה משמעותית עבורן. אתם רוצים להתייחס?
<< אורח >> בני רגיל: << אורח >>
אני אשמח להתייחס.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בבקשה, רק שם ותפקיד לפרוטוקול.
<< אורח >> בני רגיל: << אורח >>
בני רגיל, מנהל תחום אנרגיה בתנועה הקיבוצית. אני רוצה להבהיר, אנחנו לא מבקשים תמריץ. אנחנו מבקשים להשוות תנאים לפרויקטים האחרים שיש בדו-שימוש, שהם פטורים מההיטל, או לפרויקטים של סולרי-קרקעי, שגם הם לא משלמים היטל השבחה.
נעשתה פה עבודה במשך שנים של משרדי ממשלה, דיונים, עבודה כלכלית מפורטת של משרד האנרגיה. לשאלתו של יוראי, אני חושב שאפשר לבקש גם להציג אותה, אבל אני מרגיש היום שהגענו להלוויה, הלוויה של מסלול ההיתר. לא פחות מזה.
כל העבודה הזאת יורדת לטמיון, וההיסטוריה חוזרת. אנחנו מכירים. למדינת ישראל יש היסטוריה ארוכה של להציב יעדים גרועים בתחום האנרגיות המתחדשות, או נמוכים, ואז לא לעמוד בהם, והדרך שלה לא לעמוד בהם היא בדיוק הדרך שאנחנו רואים היום – קם לו גורם – אחר, במקרה הזה, מועצה – ומחליט על עוד מכשול שלא היה קיים, ועכשיו המכשול הזה הולך פשוט להרוס את המסלול הזה. אני לא רואה פה נציג של מרכז השלטון האזורי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הם בזום.
<< אורח >> בני רגיל: << אורח >>
הם בזום. נפלא.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הם העבירו גם עמדה והם גם בזום, ופה אנחנו צריכים לראות איך אנחנו חלילה לא גם פוגעים בהם.
<< אורח >> בני רגיל: << אורח >>
אנחנו מבקשים בעצם אפשרות שיהיה לנו זמן לדון איתם. אני יודע שאתמול מזכ״ל התנועה הקיבוצית ומזכ״ל המושבים נפגשו עם שי חג'אג'. להבנתנו, הוא לא מעורב מאוד באירוע. אנחנו חושבים שיש פה מקום להידברות.
אפשר לעשות פה הוראת שעה לשנה בשביל לתת זמן לפתור את הנושא הזה, במקום לקבור היום את המסלול, ואנחנו מבקשים בשלב הראשון לתת לנו עוד שבוע להמשיך את ההידברות מולם, ובתקווה שנמצא פה דרך להימנע מהרס המסלול הזה. תודה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אם יש אפשרות רק אינפורמטיבית להבין, ההיטל הזה שעכשיו יש לגביו פטור, באופן ממוצע, האם הוא גבוה או נמוך מהיטל השבחה ממוצע?
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אין ממש היטלי השבחה כרגע על התחום הזה, ולכן קשה לי להגיד.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי. מה ההערכה שלך? אני מניח שעשית עבודת מטה לפני שהגעת לכנסת עם חקיקה ראשית.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
שוב, היטלי השבחה על הסגמנט הזה, התמ״א אושרה לפני שבועיים. אין לנו ידע נרחב מאוד בתחום הזה. בוא נגיד כך: ככל שהמתקן הוא רווחי יותר, היטל ההשבחה הוא גבוה יותר. זאת אומרת, אני מעריכה שהיטלי ההשבחה יהיו גבוהים יותר, אבל זה נובע מכך שהמתקן הוא רווחי. כל עוד המתקן לא רווחי, היטל ההשבחה יהיה נמוך.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז אני אשאל שאלה אחרת.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
רגע, אבל אני חושב שהניסוח הנכון הוא לא שהמתקן הוא רווחי, אלא שהמתקן מעלה את ערך הקרקע.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
מעלה את ערך הקרקע.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ככל שתהיה הפרדה באמת בין חקלאים פרטיים – זאת אומרת, יותר רלוונטי לנושא של המושבים – ולעשות איזושהי הפרדה בין חברות גדולות שמגיעות להשקיע, ואז באמת רוב ההכנסה הולכת לחברה ולא לאנשים פרטיים, אם נוכל להפריד זאת כך, לבין אנשים פרטיים שפשוט ינצלו את הקרקע לפרויקטים סולאריים.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אני חושבת, בהחלטת ממשלה לגבי הטבלאות, אז - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש הפרדה בגודל השטח, כאילו?
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
זהו, אז לא כתבנו באופן ספציפי את זה. אני חושבת שנוכל לבחון אם יש מקום לעשות הבדל בין היתר לבין תוכנית מבחינת התשלום.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
אפרת נחלון, לשכה משפטית, משרד האוצר. רק אם אפשר, הרעיון הוא בעצם לבוא ולעשות טבלאות ערכים שמייצגות איזשהו ערך כללי של התועלת שצומחת למקים המתקן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
איזשהו חלף כזה?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
סוג של אגרה שתהיה במקום היטל ההשבחה.
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
כן. עכשיו, באמת גם לגבי השאלה שעלתה על ההשוואה בין היטל השבחה להיטלי תיעול וסלילה, זה מטרות אחרות. כלומר, היטלי תיעול וסלילה זה משהו שלכאורה אמור להיות מחושב בהתאם למה שנדרש כדי להקים את המערכות הללו, חלקי השטח הכללי הבנוי שמעריכים שיהיה של הרשות המקומית. היטל השבחה, כשמו כן הוא, מתייחס להשבחה הפרטנית, כך שזה לאו דווקא עניינים בני השוואה.
אני כן אומר שהרצון הוא לא להתייחס לשאלה של האם זה אדם יחיד או חברה, כי הרצון הוא להתייחס באמת לסוגיית ההשבחה, וגם אין סיבה לתמרץ התאגדות בצורה כזאת או אחרת. המטרה היא באמת לבוא ולעשות את הדברים בצורה מאוזנת, גם לאפשר את ההקמה של המתקנים הללו וגם לבוא ולתת את המקום למה שהשלטון המקומי צריך.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למה לעודד את ההקמה של המתקנים הללו, אפרת?
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
למה לא לעודד?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למה? למה כמדינה את רוצה לעודד את ההקמה של המתקנים האלה?
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
יש יעד ייצור באנרגיות מתחדשות, ומתקנים כאלה תורמים - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
את מתייחסת לצו על תנאי שבג״ץ הוציא לממשלה אתמול?
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
אני מתייחסת למדיניות ארוכת שנים של הממשלה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני אומר, אם לצורך העניין את רוצה לקדם אנרגיות מתחדשות, וישראל, והממשלה שאת מייצגת אותה סביב השולחן הזה, מתנהלת בצורה מחפירה בהקשר הזה, אני חושב שהמדיניות שלך צריכה להיות לא מאוזנת.
את צריכה לעודד אנרגיות מתחדשות. ואם את מדברת על היטלים שמשולמים לרשויות המקומיות, דווקא את ההיטל הספציפי הזה שדורש מהעירייה לעשות דברים, שעולה לה, והוא נמוך מהיטל השבחה, הייתי אולי שם בצד. הייתי הולך על היטל השבחה, כי זה נהנה וזה אינו חסר. אין לעירייה שום עלות, שום עלות, בהתקנה של אותו מתקן. זה על היזם, על בעל הנכס, ממש אין שום עלות.
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
אם אין לה שום עלות, זה נכון גם לטיעון לגבי היטלי התיעול והסלילה שלגביהם אמרת - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למען הסר ספק, אני בעד שהמדינה לא תגבה שקל. אני בעד שהמדינה תשלם לבעלי נכסים לקירוי סולאריים. לא לגבות, לשלם. לשלם. להגיד לכל בעל נכס - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
צא, צא לדרך.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
- - "לך, אני אשלם לך. היטל ההשבחה, תכפיל אותו – אני אשלם לך אותו". אם את רוצה לקדם אנרגיות מתחדשות, וזו המוטיבציה שלך, אל מול העמידה, או האי-עמידה, ביעדים הלא שאפתניים שהממשלה קבעה לעצמה במעבר לאנרגיות מתחדשות, את מדברת איתי עכשיו, את מנהלת משא ומתן על האם העירייה תגבה תשלום על היטל השבחה, שלא עולה לה שום דבר. זה נהנה וזה אינו חסר.
תשלמי, תשלמי ליזמים, תשלמי לבעלי נכסים, תשלמי. שיקרו את המרחב. כאילו, זו הזיה. היטל ההשבחה גבוה מההיטל שמדובר פה, ככל הנראה. אז את נותנת להם פטור מהיטל נמוך יותר, כשאת גובה מהם, ככל הנראה, היטל גבוה יותר? איך?
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
אבל היטל השבחה הוא אחוז מההשבחה, ולכן ההנחה היא שעדיין תישאר השבחה. זה נכון שיש ויכוחים על השומה וחוסר ודאות לגבי הנושא, ולכן זה ייצר טבלאות ערכים - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה הבעיה שירוויחו? שהציבור ירוויח.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אנחנו לא מסתכלים פה על התמונה המלאה, כי אנחנו לא מסתכלים כאן על כמה מכניסות המערכות הפוטו-וולטאיות האלה, ואנחנו לא עושים כאן איזשהו תחשיב כלכלי למה צריך או לא צריך כדי להקים את המערכות.
באמת מי שעושה את זה זו רשות החשמל, יש לה את ההסדרים הרלוונטיים לזה, את ההסדרות הרלוונטיות, והיא משלמת לכל מתקן פוטו-וולטאי שקם, בהתאם להסדרות האלה. היא זאת שבודקת את הכלכליות, ובודקת שאפשר להקים, או שזה מתמרץ להקים אפילו, מתקנים פוטו-וולטאיים.
כאן אנחנו, א', מנסים להסיר חסמים. אנחנו חושבים שבסוף יש היטלים שהם לא בהכרח נדרשים, לא בהכרח נדרשת מהרשות המקומית עוד עבודה, ועצם התהליך עצמו הוא גם זמן והוא ביורוקרטיה. ואנחנו חושבים שכשזה לא נדרש, יש מקום לבוא ולהתערב ולהקל.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אבל מערכת תיעול וסלילת כבישים מחייבת את הרשות לבצע פעילות שעולה לה כסף. פה נדרש. להפיק חשמל מהשמש לא עולה לרשות כסף – היא לא מפעילה את השמש. היא לא מורה לה לעלות והיא לא מורה לה לרדת.
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
הנושא של היטלי השבחה לא עובד כך. הנושא של היטלי השבחה זה נושא אחר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אבל שאלתי אותך מה המוטיבציה. למה להקים את הדבר הזה? האופן שבו אתם מתנהלים לא מסייע לישראל לעמוד ביעדי האנרגיות המתחדשות, על זה אין ויכוח. אולי תשנו דיסקט? תשנו דיסקט. במקום לתת פטורים, תנו תמריצים כלכליים. תנו תמריצים כלכליים, תשלמו לאנשים להקים את המערכות האלה.
יכול להיות שאז יהיה. על מה אנחנו רבים? אם המטרה שלך היא לעודד אנרגיות מתחדשות, תפטרי אנשים מתשלום מיסים והיטלים באופן מוחלט. זה א'. ב', תשלמי להם להקים אותם. אחרת ישראל לא תעמוד ביעדים שלה Ever. כאילו, חבל. וכאילו, תחשיבים או לא תחשיבים - - -
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
לא, אני רק רוצה להזכיר לגבי היטל תיעול וסלילה, שזה בהנחה שאם מוטל היטל כבר על השימוש העיקרי של הקרקע, הוא כבר שולם. זאת אומרת, אנחנו לא אומרים כאן "בואו עכשיו תבנו כביש במיוחד לכאן", אלא בהנחה שכבר יש מגרש ספורט שהוקם אליו כביש והוקמה מערכת תיעול, והוא שולמו בגינו ההיטלים, אז על הקירוי – לא יצטרך לשלם היטל נוסף. אז אני רק מדגישה את זה כאן לסוגיה הזאת.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה באמת שאתם לא דורשים עוד היטל על כלום ושום דבר.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אבל אני כן רוצה רגע לחדד את הכלכליות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
איך את מתמרצת?
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אני רוצה לחדד שבהיבטי התעריפים שהם מקבלים, משלמים למתקנים פוטו-וולטאיים שקמים. משלמים להם סכומים יפים מאוד. אני אשמח גם שמשרד האנרגיה יתייחס לכלכליות של זה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא, לא, לא. אני ממש מצטער, זה באמת לזרות חול בעיני הציבור. אם משלמים יפה מאוד, מה אחוז ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל?
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אני אשמח גם להתייחסות משרד האנרגיה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא, לא, את קבעת את האמירה הזאת. מה אחוז הייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל היום, נכון להיום?
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
בין 15% ל-16%.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה היעד ל-2025?
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
להגיד שאנחנו לא עומדים ביעד?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז איזו הצעה את מביאה כדי לעמוד ביעד?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לכן, שאלת הבסיס של יוראי היא שאלה חשובה, ואם אנחנו רוצים לעשות פה מהלך חיובי - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אבל סלחי לי, את שומעת את החברות, הן אומרות שזה מסע הלוויה של האירוע הזה. איך את מתמודדת עם האירוע?
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
אבל בניגוד לחברות, שיש להן אינטרס כמובן להרוויח, הממשלה מסתכלת על כלל האינטרסים וגם מביאה את השלטון המקומי, והמטרה היא לבוא ולאזן - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז אין לכם אינטרס לעבור לאנרגיות מתחדשות. אם זה מה שאת מביאה לשולחן, אין אינטרס לעבור לאנרגיות מתחדשות, כפי שהוא בא לידי ביטוי. המוטיבציה, הכלים, התחמושת שאת מביאה לשולחן – לא עונה ליעד שאת מציבה. אני מצטער.
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
אנחנו חושבים, אמרנו שוב, יש - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה שאת לא גובה עוד היטל על מה שכבר שולם בגין - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בגין אותה פעילות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בדיוק, על מה את מדברת?
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
ההיטלים אבל לא עובדים כך, רבותיי. ההיטלים עובדים כך שכשהכול - - -, אתה משלם עוד היטל.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אבל אנחנו משלמים יפה. תשנו דיסקט.
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
כך ההיטלים עובדים היום, היטלי תיעול וסלילה. זה לא אנחנו שצריכים לשנות דיסקט. כך ההיטלים עובדים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז מי צריך לשנות דיסקט? די כבר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
איך אנחנו מייצרים תמריצים? אנחנו ביד אחת מייצרים פה תמריץ חיובי, וביד שנייה עלולים לגרום למנגנון לא לעבוד.
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
אמרנו שוב שיש צוות שמטרתו לבחון את טבלת - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
השאלה היא אם הצוות כבר יושב ועובד ודן, ומנסח איזה שהן, לא נקרא לזה תקנות, אבל איזה שהם פתרונות.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
התחלנו את הבחינה הזאת לפני מספר חודשים, כשרצינו לבחון את זה לקראת חוק ההסדרים. הבנו שהתיקון שנדרש כאן הוא מורכב, ושזה לא מספיק בשל בשביל להביא את זה לכנסת בשלב הזה - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז לא.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
- - ולכן בחרנו בשלב הזה לא להביא משהו שהוא לא בשל, ולעבוד על זה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בניגוד לסיכום עם היושב-ראש, אני אגיש על זה הרבה מאוד הסתייגויות. הרבה מאוד. לא יכול להיות שאתם עושים צחוק מהעבודה. זה בעיניי ביזיון. ביזיון.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
בחרנו לא לחכות עם זה, מכיוון שהבנו שאנחנו עדיין לא בשלים עם להגיש את הצעת החוק.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז אני מבצע שתבשילו, או שבג״ץ יכריח אתכם להבשיל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו נגיע כבר. משרד האנרגיה, אתה רוצה להתייחס?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה ביזיון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן, בבקשה.
<< אורח >> רון אייפר: << אורח >>
שלום. רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו פה. א', אנחנו כמובן מחויבים להצעת החוק הממשלתית, שלא התעסקה בסוגיה של היטל השבחה למתקנים פוטו-וולטאיים. זה דבר ראשון, שיהיה ברור.
דבר שני, אנחנו כמובן, בפריזמה שלנו, כמובן בעד כמה שיותר לעודד אנרגיה מתחדשת, אבל כמו שאפרת אמרה פה, יש פה מספר גורמים ממשלתיים שצריכים לקבל הסכמה על הדבר הזה, וזה לא נכלל בהצעת החוק הממשלתית.
לשאלות שעלו פה סביב הכלכליות והתחשיבים, יש פה שתי סוגיות נפרדות: התיעול והסלילה נוגע לקירויים, לא אגרו-וולטאי, והוא משמעותי מאוד, גובה ההיטל לתיעול וסלילה. המתקנים של הקירויים בדרך כלל מקבלים תעריף הזנה, שזה תעריף מסובסד, ובגלל העלות הכבדה של הקירוי עצמו, של הקונסטרוקציה - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מה סדר הגודל של ההיטלים?
<< אורח >> רון אייפר: << אורח >>
ההיטל יכול להגיע ל-15% מהעלות של הפרויקט, היטל התיעול והסלילה. לכן זה נכלל בהצעת החוק הממשלתית, כי הפרויקטים של הקירוי הם כמעט ולא כלכליים, הם על גבול הכלכליות, ולכן הורדת היטל הטיול והסלילה יכול להכניס אותם לרף הכלכליות, והפרויקטים האלה יקומו, כשאנחנו כולנו - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
ואז היטל ההשבחה - - -
<< אורח >> רון אייפר: << אורח >>
להם אין היטל. לפרויקטים של הקירוי אין היטל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רק בדו-שימושי.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני חייב להבהיר שמה שמבוקש פה זה לא גם פטור מההיטל השבחה למתקנים שמדובר עליהם בהצעת החוק, אלא על מתקנים אחרים – על מתקנים אגרו-וולטאיים. אנחנו לא באותו נושא, אנחנו לא באותו חוק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש כאן שניים. בגלל זה אמרתי, אנחנו בעצם מדברים על הנוסח כמו - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הנוסח פה מדבר על קירוי למתקנים פוטו-וולטאיים. מה שמבקשים פה החברים זה פטור מהיטל השבחה בחוק התכנון והבנייה למתקנים אגרו-וולטאיים, למתקנים עצמם.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא, אני מדבר על זה. למתקן הקירוי הזה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לפוטו-וולטאיים?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא אגרו, ל-PV על גג.
<< אורח >> רון אייפר: << אורח >>
להם אין.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אין, אבל זה המספרים הלא גדולים.
<< אורח >> רון אייפר: << אורח >>
בחוק ההסדרים האחרון, הוועדה הזאת אישרה פטור מהיטל השבחה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני זוכר, אבל לאגרו?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לאגרו יהיה היטל.
<< אורח >> רון אייפר: << אורח >>
לאגרו יהיה היטל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
המספרים הם לא פרופורציונליים. זאת אומרת, אם אתה תיקח את כל הקירוי שיש בעיריית פתח תקווה, תגיע לעשירית מהפוטנציאל שיש בשטחים הפתוחים.
<< אורח >> רון אייפר: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל רגע לפני, אני רק רוצה לשמוע גם את השלטון - - -
<< אורח >> רון אייפר: << אורח >>
רגע, אבל אפשר להשלים?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בבקשה, חשבתי שסיימת.
<< אורח >> רון אייפר: << אורח >>
שנייה, בנוגע לאגרו. כמו שאתה אמרת, האגרו זה חדש, כי רק עכשיו, לפני שבועיים, אושרה התמ"א, ורק עכשיו יתחילו לקום המתקנים האלה בפטור מתוכנית, בעצם במסלול חלק - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אגב, גם לה יש איזושהי בעייתיות שהיא מאלצת את כולם לעבור לדו-שימוש, ולא רק על הקרקע, כי יש מקומות שבהם זה עושה יותר נזק מתועלת, אבל צריך לבחון את זה. פותח לך עוד ערוץ.
<< אורח >> רון אייפר: << אורח >>
אבל אני רק אומר, פה דובר על הכלכליות שאנחנו נשאלנו פה. הפרויקטים שיקומו באגרו-וולטאי במסלול ההיתר הם פרויקטים שקמים במודל השוק. המדינה, או רשות החשמל, לא מבטיחה להם תעריף, אלא הם משחקים בשוק החופשי, מתחרים, ואנחנו שמחים על זה, עם אנרגיה קונבנציונלית שמיוצרת בגז.
היטל השבחה – ודיברנו על זה הרבה וזה גם צוין פה – הבעיה המרכזית שלו זה חוסר הוודאות, הבירוקרטיה והמנעד שיכול להיות, ולכן קשה מאוד להגיד מה הכלכליות, כי יכול להיות שבוועדה מקומית אחת ייתנו היטל השבחה של X ובמקום אחר ייתנו היטל השבחה של 5X.
זה קורה בהרבה מאוד מקומות, הכול תלוי בשמאות, ויכול מאוד להיות שעם X זה יהיה כלכלי ועם 5X זה לא יהיה כלכלי. ולכן קשה לנו להציג מודל כלכלי לדבר הזה, כאשר הנעלם של היטל השבחה הוא כל כך גדול.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
איך היזמים אמורים להתמודד עם חוסר הוודאות הזה לשיטתך?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כי האנרגיה שווה הרבה כסף, לכן הם נכנסים לשוק. על זה אין ויכוח.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אבל מה שרון אומר, ובצדק, זה שהתחשיב הכלכלי – הוא לא יודע להציג את זה, אז איך היזם אמור להציג תחשיב כלכלי?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לכן אנחנו אומרים שפה לפחות, בהיטל השבחה, יהיה פה - - -
<< אורח >> רון אייפר: << אורח >>
בגלל זה החלטת הממשלה הקימה צוות שבדיוק אמור להתמודד על הדבר הזה באמצעות יצירת משהו קבוע.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
טוב, קחו את הזמן. קחו את הזמן. אנחנו נהיה פה הרבה זמן על זה. אני אגיש על זה 10,000 הסתייגויות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נשמע רגע בזום את אלי ברכה, בבקשה. אלי אתה מייצג כאן הבוקר את השלטון האזורי?
<< אורח >> אלי ברכה: << אורח >>
אני ראש המועצה האזורית חוף השרון מזה הרבה שנים, והנציג של השלטון האזורי בדיון הזה. העניין הוא כזה, רק לדייק, כמה דברים. כל העבודה שנעשתה עד לרגע זה, כמעט עד לרגעים האחרונים, לשעות האחרונות, נעשתה קצת מעל הראש של השלטון האזורי.
עד לאותו רגע שבו שי חג'אג', שכן בתמונה וכן באירוע, והוציא מכתב גם בשם השלטון האזורי – הוא היושב-ראש שלנו – קצת הופתע עם כל השלטון האזורי, מכיוון שכנראה מישהו, כנראה החברות – אני לא יודע בדיוק. לא בדקנו ולא חקרנו – עשו עבודה מאומצת לקבל את הפטור מבלי שעירבו אותנו באירוע הזה.
אז מן הדין הוא שהם יישלחו חזרה לשבת מולנו ולחשוב איתנו ועם המומחים שלנו איך זה צריך להיראות. כעיקרון, אנחנו לא מוצאים שום סיבה לפטור את הפרויקטים האלו. הפרויקטים האלו זה לא אירוע של השלטון האזורי שמקדם את הפרויקטים האלו, או חושב שהם נכונים או לא נכונים. המדינה חושבת שזה נכון? המדינה צריכה לשבת מול החברות האלו ולהחליט מה התעריף שיעשה את זה כדאי.
אני הקשבתי כבר כמה דקות טובות לדיון כאן, וכאחד שבא מעולמות הכלכלה והחשבונאות, אני חושב שיש מקום לפתוח את הספרים אצל החברות ולראות אותו היטל השבחה שישולם פעם אחת, ומדברים עליו כשובר שוויון, ואם ישולם כנראה כל הפרויקטים לא יצאו לדרך – יש בזה קצת הגזמה.
זה סוג של השקעה קבועה. זה כמו שנאמר שאם נבנה קונסטרוקציה של ברזלים, אז העלות הזאת תרסק את הפרויקט. לא, זה אותו היטל, צריך להיות מופחת למשך אותן 25 שנה שהפרויקט אמור לחיות, ולבדוק את ההשפעה שלו על הרווחיות של הפרויקט כולו.
ומשום מה, אינטואיטיבית אני אומר לכם, ההשפעה שלו לאורך 25 שנה של תשלום חד-פעמי בכניסה, לא יכולה להיות כל כך קריטית לקיום או אי-קיום של הפרויקט. מישהו צריך לפתוח את הספרים ולראות שכשהם תמחרו וישבו מול המדינה, ובדקו מה צריך להיות התעריף שהם איתו צריכים לחיות על מנת להתקיים – איך נושא ההיטלים והאגרות מופיע שם.
יש פה סימפטום אחד שבו עם האוכל בא התאבון: קיבלו פטור מארנונה, קיבלו פטור מדבר אחד – בואו נמשיך בשיטת הסלאמי, בשיטת המצליח, וננסה לקבל עוד פטור אחד כזה ועוד פטור אחד אחר. לא תקין, לא נכון ובטח לא על הגב של השלטון האזורי, זה לא יכול להיות על הגב שלנו.
ולא הגיעו לדיון איתנו. שיגיעו לדיון איתנו מסודר ולא שבדקה ה-90 תופסים את שי חג'אג' שהביע את דעתו של השלטון האזורי. אנחנו מתנגדים להיטל ההשבחה הזה.
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, אפשר להגיד דברים קצרים?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
סיימת, אלי?
<< אורח >> אלי ברכה: << אורח >>
רק לחדד, מתנגדים לפטור מהיטל השבחה. כן, סיימתי. תודה לכם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה על הדברים, אלי. כן, איתן.
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
איתן פרנס, מנכ״ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. ראשית, רק לפרוטוקול, אני פגשתי את שי חג'אג' ועדכנתי אותו על הסיכון בפטור מהיטל השבחה באותו שבוע שאושרה תוכנית המתאר הארצית, שזה לפני שבועיים, אבל הדברים מחייבים הסבר.
קודם כול, הרצון להידברות הוא במקומו, והרצון של הממשלה לאסדר את נושאי היטלי ההשבחה הוא גם במקומו. צריך להבין משהו: במשך שנים, מהרגע שהתחום הזה קם, אין היום אף מתקן אנרגיה מתחדשת שמשלם היטל השבחה. אין. כל סוגי המתקנים פטורים, ומה שלא פטור חוסה תחת הסדר החלף – זאת אומרת, משלמים רק לרמ"י.
רוצים באגף תקציבים לעשות רפורמה בגביית היטלי השבחה ולשתף את השלטון המקומי והשלטון האזורי בתשלום היטלי השבחה או בתשלום אגרות כאלה ואחרות, וזה חלק מתהליך טבעי של שוק פרטי.
לא סתם פטרנו במדינת ישראל מהיטלי השבחה את האנרגיות המתחדשות, כי הם לא יכלו לעמוד על רגליהם והמדינה הייתה צריכה לעזור להם להתמודד עם הכלכליות של התחום. ואז פטרו, והיום אין מתקן אנרגיות מתחדשות שלא פטור.
עכשיו, הממשלה בידה אחת קידמה תוכנית לאגרו-סולארי עם בשורה בתוכה. רוצים שנקים במהירות מתקנים קטנים, רוצים שנקים אותם קטנים כדי להתנסות ולא לעשות טעויות גדולות, כי זה תחום חדש שמצריך התנסות, וצריך לשבח את מינהל התכנון ואת כל מי שעסק בנושא הזה, שבמשך שנתיים יצרו עכשיו מסלול כזה.
אבל מה קורה פה כרגע? משרד האוצר רוצה לעשות את הרפורמה ומכשיל את עבודת מינהל התכנון. זה מביך מאוד מה שקורה פה, אני אומר לוועדה, כי הממשלה בידה אחת, ביום ראשון לפני שבועיים, אישרה תוכנית מתאר, קראה לכולם "צאו לדרך", להקים את המתקנים הקטנים, שדה הניסויים של התחום. ביד השנייה משרד האוצר נזכר לעשות רפורמה. עכשיו, הוא אומר לנו, משרד האוצר: הרפורמה הזאת היא עמוקה, היא קשה, היא סבוכה, צריך זמן אליה.
מה שבסך הכול ביקשנו, את הבקשה הכי לגיטימית שיכולה להיות: בואו, תנו לנו רגע אורכה עד שעבודת הצוות תסתיים. תמשיכו עם המתקנים האגרו-וולטאיים הקטנים, את מה שאתם עושים עם כל המתקנים עד היום של האנרגיות המתחדשות. כשעבודת הצוות תסתיים – גם השלטון המקומי וגם השלטון האזורי יהנו וירוויחו מהתחום הזה, אבל תנו לנו רגע את הטלאי הזה למתקנים האגרו-וולטאיים הקטנים.
ואז מה עושים במשרד האוצר? שאני חייב להגיד את זה לפרוטוקול, כי הדברים האלה בטוח יעלו מתישהו על סדר-היום הציבורי וייבדקו גם – משרד האוצר פשוט מכשיל את האנרגיה המתחדשת הקטנה, האגרו-וולטאית בזה שהוא החליט שדווקא המתקנים הכי קטנים, הכי פגיעים והכי חשובים של האגרו-וולטאי יצטרכו להתמודד עם שמאים, שמאויות, השגות, עררים.
הרי הם יודעים שהתהליך עצמו הוא הרסני. תהליך היטל להשבחה, הוא מכניס חוסר ודאות ומייקר את הקילו-ואט בסוף. הסיכונים האלה גורמים להתייקרות התחום. ולכן מה אנחנו מבקשים בסך הכול? הצוות שלכם מבורך. התחום התחיל בינואר 2024 להיכנס לעידן השוק החופשי. רק התחלנו.
אתם רוצים לעשות רפורמה בהיטלי השבחה ולקרוא לזה "אגרות שלטון אזורי מקומי"? אנחנו בעד, כי אז הם יהיו שותפים שלנו, הם ירצו אותנו, אבל אי-אפשר לעשות את זה באבחת סכין, כשמינהל התכנון, אחרי עבודה מקצועית, אומר לכם, "אנחנו רוצים את המתקנים הקטנים", ואתם באגף תקציבים תגידו "די לניסויים, לך לשמאי" במקום לעשות אגרו-וולטאי. זה מה שאתם עושים כרגע.
לכן אני אומר בצורה חיובית: בואו נחכה עם זה לסיום עבודת הצוות. בינתיים, לא לגבות היטלי השבחה ולא לשלוח את התחום האגרו-וולטאי לשמאים. זה הדבר הכי הגיוני. אנחנו לא מבקשים משהו לא הגיוני. ברור לכולם שאי-אפשר כרגע לשלם היטלי השבחה, כי קיבוץ אייל חטף 1.1 מיליון שקלים. אם זו טעות, תבואו אתם תעזרו לקיבוץ אייל, אל תשלחו אותו למדורה.
קיבוץ אייל נשלח על ידי מינהל התכנון ומשרד החקלאות לנסות אגרו-וולטאי בחלקת ניסוי. בא השמאי וקבע 1.1 מיליון שקלים. אין פרויקט. אתם לא יכולים לעצום את העיניים. אתם חייבים לעזור לנו לצלוח את זה. ואני אומר גם לשלטון האזורי ולשלטון המקומי, אתם שותפים שלנו - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אתה אומר שההשבחה שקבע השמאי היא של 2 מיליון שקלים.
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
1.1 שקלים ל-25 דונם, זה ההיטל להשבחה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
שהשמאי קבע שיש השבחה של 2 מיליון שקלים.
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
כן, כאילו 50%.
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
עכשיו, היטל ההשבחה מעולם לא התאים לאנרגיה המתחדשת שמשלמים עליה תעריף, וגם אמרו את זה כאן נציגי אגף תקציבים, אבל הם שכחו שחלק מהמתקנים הקטנים כן קמים מתוקף תעריף והם יכולים להירשם השנה מתוקף תעריף. זאת אומרת, חלק מהמתקנים כן.
ולכן אנחנו אומרים בסך הכול למשרד האוצר: בואו רגע תעשו את העבודה, אנחנו שותפים שלכם, השלטון המקומי שותף. כולנו במדינת ישראל רוצים לייצר חשמל מהשמש. אנחנו צריכים בסך הכול שהות, שלא להטיל היטלי השבחה על מתקנים ניסיוניים קטנים של אגרו-וולטאי. תפטרו אותם, כמו שפטרתם את כל המתקנים האחרים, עד שעבודת הצוות תסתיים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור. תודה רבה על הדברים. מהמושבים, אתה רוצה?
<< אורח >> איתם ברגר: << אורח >>
כן, איתם ברגר, תנועת המושבים. הנושא של אגרו-וולטאי מבחינתנו זה בשורה גדולה מאוד, שאנחנו כבר הבנו אותה לפני כמה שנים. למדנו אותה בצרפת, בחו״ל, איפה שזה כבר קיים 12 שנה – אני מדבר חמש שנים אחורה – והבנו שזה אירוע כלכלי אחר.
למה? יש פה חקלאות. בחקלאות אנחנו מבינים. בחקלאות אין ודאות, ולכן הניסיון להרכיב עכשיו איזשהו מודל כלכלי הוא שונה לחלוטין מקרקעי, לחלוטין מתחנת כוח בגז. זה אירוע שהוא אחר, מה גם שאותם מו״פים שדיבר עליהם ידידי איתן, שרצינו לקדם אותם, פשוט כשלו.
אף אחד מאיתנו לא יודע איך מגיב השקד, הזית או הגפן, יין, בנושא הזה של אגרו-וולטאי, ולכן במהות יש לנו פה אירוע מאתגר כלכלית, אבל אנחנו רוצים את זה. אנחנו מאמינים בזה, אנחנו רוצים את הדו-שימוש – גם לייצר באותו דונם גם חשמל וגם חקלאות – זה הנתיב שלנו.
בתוך תיקון 24 - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני רק קוטע אותך לשאלה.
<< אורח >> איתם ברגר: << אורח >>
רק אני אסיים עוד משהו אחד, אדוני. תיקון 24 נותן פה, וזה חשוב גם לומר, בשורה כפולה למושבים. יש לנו פה את היכולת להקים עד 10 דונם מתקנים קטנים בתוך הנחלות בחלקה א' שלנו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון.
<< אורח >> איתם ברגר: << אורח >>
הדבר הזה, אני אומר את זה בוודאות, לא יודע להתכתב עם היטל השבחה. פה אנחנו מדברים על מתקנים שהם קטנים, היזמים - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
של היזם פרטי.
<< אורח >> איתם ברגר: << אורח >>
כן, זה החקלאים פה. אין סיכוי שפרויקט אחד – מה שנקרא, אני מוקלט פה – יקום בכל ישראל, מכפר יובל ועד פארן, במושבים, בתנאים הללו. ולכן הדבר הזה הוא כבר - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אתה רק יכול להסביר למה?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני אנסה להסביר. אם יש פה יעד למדינה לעמוד באנרגיה מתחדשת, ואתה רוצה לדחוף את האזרחים להביא כמה שיותר שטחים שיהיו מנוצלים, ופה יש פרויקט שהוא יכול להיות מעניין לשילוב הדו-שימושי – דרך אגב, הוא לא מתאים לכל החקלאות.
זאת אומרת, התמ"א החדשה עשתה גם צרה צרורה להתאגדויות ושותפויות גם בקיבוצים, גם במושבים, שיש להם שטחים גדולים מאוד, ויש שם, כמו שאמרת, יין וזיתים וחקלאות שהיא לא רק על הקרקע, ופה בעצם הם נאלצו להידחף לתוך הדו-שימושי ולוותר על הפאנלים הקרקעיים.
זה מייצר בעייתיות משמעותית מאוד, כי אתה בעצם מבטל את הפרויקט החקלאי, כי הוא לא משתלם בתוך האגרו, בתוך הדו-שימוש, ומצד שני, אתה מפסיד את הכסף הגדול שנמצא בפאנלים שעל הקרקע. אז זה משהו שצריך לשים עליו דגש. זה גורם ללא מעט פרויקטים, בעצם לא פה ולא פה – גם לאבד את החקלאות, גם לאבד את הניצול של האנרגיה. אז זה צריך לשים לב שלא לחייב בהכרח ללכת על הדו.
מצד שני, כשאתה בא לחקלאי, למושבניק, שיש לו, והוא יכול בכלל בחלקות, חלקה א', מה שנקרא, להעמיד את הפרויקט הזה – כשההיטל הוא כל כך גבוה, הוא לא ייכנס אליו בכלל. זאת אומרת, השיקול הוא שיקול כלכלי נטו. זאת אומרת, אתה בכל מקרה בקושי מגרד את עצמך עם המשק החקלאי שלך, והשקעה כזאת היא השקעה ענקית של מיליונים.
<< אורח >> איתם ברגר: << אורח >>
ברור. ושוב, זה חונה על המרכב החקלאי שהוא כבר 40 שנה באירוע של יתרון לגודל. אנחנו חייבים פה יתרון לגודל, וזה נכון גם למיזם האנרגטי. ולכן, הסבירות להקים מתקן כזה, אגרו-וולטאי, בחלקה א' ועד 10 דונם, עם היטל השבחה של 50%, הוא פשוט 0 או 0.01, ועל הדברים האלה אני חותם.
ופעם שנייה אנחנו פוגשים את הדבר הזה באמת בעידוד של מתקן ברמת האגודה. אדוני היושב-ראש, רק לחדד למה שאמרנו, גם אותם יזמים שאנחנו עושים את זה יחד איתם, הם חלק מתאגיד משותף, שבו חברי האגודה החקלאים אמורים ליהנות מאותו פרויקט, אמורים לעבד את הקרקע של אותו פרויקט, ולחזק בסופו של דבר את האגודה במושבים ואת המשק המשפחתי.
זה המעגל. זה לא הולך לאיזשהו גורם פלוני-אלמוני, אנחנו שותפים בתוך התאגיד הזה. ולכן, גם בתוך האירוע הזה של עד 80 דונם, שוב אנחנו חוזרים לנושא של היתרון לגודל – זה לא דבר שיודע להחזיק את זה, בטח ברמת אי-הוודאות כמו שיש היום במתקנים שהם אגרו-וולטאי.
האגרו-וולטאי היא בשורה ענקית. תיקון 24, באמת להוריד את הכובע, להצדיע, נותן לנו הרבה מאוד אפשרויות. בואו לא נהרוג את זה לפני שזה בכלל התחיל. אנחנו, מבחינת ההיערכות שלנו במושבים, דוחפים מאוד לקדם את זה. אנחנו כבר רוצים לקדם את הוויז'ן הזה של לייצר חשמל, לייצר מזון על אותו הדונם. תנו לנו להצליח. תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה על הדברים. רצית להתייחס?
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
שירלי לוי, רשות החשמל, ברמת העיקרון אנחנו שותפים לחלק מהדברים שאמרו פה קודמינו. לגבי הכדאיות הכלכלית שעלתה פה, צריך להגיד, האנרגיה המתחדשת היא לא מקשה אחת. מתקנים במתח נמוך הם בתעריף מסובסד. חלק מהמתקנים שמדוברים פה הם בתעריף מסובסד. מן הסתם, אם תתווסף להם שכבה של עלות, במיוחד כשאף אחד לא יודע מה גובה העלות הזאת, הכדאיות שלהם תיפגע. זו נקודה אחת שחשוב להגדיש.
לנו חשוב מאוד הנושא הזה של שוויון, אחידות וצמצום חוסר הוודאות. העולם הזה, שיזם לפני שהוא נכנס לפרויקט, אם יש לו X או לפעמים 100X על אותו דבר, הוא בעינינו לא סביר. לפני מספר שנים קידמנו מנגנון, יחד עם רמ"י, שיושבים פה, של מחיר אחיד, שבהתאם למחיר האחיד גם מופרש החלף במתקנים הגדולים יותר או שאין להם פטור מתשלום מול רמ"י. המנגנון הזה פשוט עובד טוב, ואנחנו מקווים מאוד שמנגנון דומה יהיה גם בהקשר הזה. לנו בעיקר חשוב צמצום הנטל הביורוקרטי והוודאות.
חשוב לי גם להגיד, אנחנו לא חושבים שצריך לפתור את כל הבעיות של השלטון המקומי על גבם של צרכני החשמל. בסוף, היעד של האנרגיות המתחדשות הוא לא יעד של רשות החשמל או של גורם כזה או אחר. זה באמת יעד שכדי לעמוד בו צריך התגייסות של כל הגורמים.
אנחנו לא חושבים שהרשויות המקומיות יוצאות נפסדות מזה שיש להן אנרגיות מתחדשות בתחומן. בהרבה מהפרויקטים, גם התושבים שלהם מרוויחים באופן ישיר, גם המושבים שבתחום שלהם והקיבוצים שבתחום שלהם מרוויחים באופן ישיר.
בסך הכול אני חושבת שלשלטון המקומי והאזורי אמור להיות אינטרס בדבר הזה, מעבר לזה שיש פרויקטים שהרשות המקומית היא היוזמת וגם שם הם מרוויחים. צריך לראות את כל הרווחים של השלטון המקומי בכל שרשרת הערך, ולא בסגמנט ספציפי. ושוב, ברור לנו שלא נוכל בלי השלטון המקומי לעמוד ביעדים, אבל יחד עם זאת, צריך להבין, זה לא יכול להיות רק משימה של צרכני החשמל, ועל גבם. תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור. תודה רבה. משרד הפנים, אתם רוצים להתייחס?
<< אורח >> בת אל בן עזרא: << אורח >>
כרגע לא.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה עמדת המשרד?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה עמדת משרד הפנים?
<< אורח >> בת אל בן עזרא: << אורח >>
עמדתנו כעמדת הממשלה. יש את הנוסח שמופיע בכחול, שעליו אנחנו מסכימים. לגבי ההרחבה לפטור מהיטלי השבחה, אנחנו כמובן מתנגדים לזה. אנחנו לא חושבים שזה צריך לעבור על חשבון הרשויות המקומיות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז יש לכם עמדה.
<< אורח >> בת אל בן עזרא: << אורח >>
בסדר, יש לנו עמדה, אבל לא אמרו פה דברים שונים מהמשרדים השונים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זאת אומרת, את לא מחדשת. טוב. יש פה עוד מישהו שלא התייחס? יש לנו בזום אורחים?
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
כן, יש את עליזה.
<< דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>
אבל הם מבקשים לדבר?
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
לא, לא, הם לא מבקשים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי. טוב, בבקשה.
<< אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >>
אלעד חבשוש, משרד החקלאות. אני אצטרף למה שאיתם אמר פה: אנחנו כמובן מחויבים להחלטות של הממשלה, אבל בעניין של הפטור מהיטל, הסוגיה המרכזית פה היא שצריך לתעדף את המודל הזה של אגרו ביחס לקרקעי. כי אם אנחנו רוצים להבטיח את ביטחון המזון, את העיבוד של הקרקע החקלאית, אז אנחנו חייבים להעדיף את המודל הזה, לתעדף אותו על פני המודל של הפוטו הקרקעי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הבנתי. ואתה יכול להתייחס רגע בעצם למה שנעשה עכשיו בפרויקטים שכבר יצאו לדרך? יש פרויקטים קרקעיים ועכשיו דוחפים אותם לעבור לאגרו? לדו-שימוש בעצם?
<< אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >>
עוד פעם, אנחנו חושבים שבקרקעי אין חקלאות. לא נוכל לעמוד ביעדים של הביטחון המזון, של הגידול של התוצרת, של היעדים של הממשלה, 30% עד 35%. ולכן, כדי לשמור על ביטחון המזון, אנחנו חושבים שהאגרו זה המודל המועדף, וחשוב שהממשלה תתעדף אותו ביחס למודל הקרקעי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
השאלה היא אם יש לכם הבחנה. זאת אומרת, אם ההחרגה היא עכשיו על מקומות שבהם יצאו כבר לפרויקט קרקעי שהוא לא בא על חשבון החקלאות, זאת אומרת בקרקע שאין בה פוטנציאל חקלאי, אבל ההחרגה וההכללה בעצם גורמת עכשיו לאותם מקומות לעבור לאגרו, ובעצם פוגעות להם בחקלאות – אם זה למשל, לא משנה, במטעי זיתים, לדוגמה, שאתה לא יודע לעשות אגרו מעל זיתים או מעל כרם.
<< אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >>
עוד פעם, לא הבנתי את השאלה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בהחלטה האחרונה, בעצם, פרויקטים שהיו עד שלב מסוים כקרקעי – התקדמו, ופרויקטים שהיו בהליך תכנון מסוים, בעצם עצרו אותם ועשו להם שינוי חזרה לאגרו. נכון? יש פרויקטים כאלה בעיקר בגולן.
<< אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בעצם, ההשלכות של זה, זה שעכשיו אותה התאגדות, שהתחילה תכנון על פרויקט קרקעי, צריכה לעבור לאגרו, והפרויקט הקרקעי לא היה על שטחים שבכל מקרה היו מיועדים לחקלאות כלשהי. בסדר?
<< אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >>
אני לא מכיר את זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הפרויקטים שהיו עכשיו בחקלאות, כדי למקסם את הפוטנציאל של האנרגיה הסולארית – הם בעצם צריכים לפגוע בחקלאות, כי הם לא יכולים לשלב.
<< אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >>
אנחנו, כמשרד החקלאות, שוב, חשוב לנו שהחקלאות לא תיפגע. הקרקע החקלאית מיועדת קודם כול לחקלאות. ככל שהיא יכולה להשיג יעדים נוספים, כמו אנרגיה מתחדשת וכל דבר אחר, אנחנו כמובן בעד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי. בבקשה.
<< אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>
ענת לובזנס, ראש מינהל תקציבים, מרכז השלטון המקומי. אני רוצה להתייחס לזה שהיטל ההשבחה הוא בעצם חלוקה של רווח לציבור, וכמו שאמר חבר הכנסת להב, אם המדינה רוצה לסבסד מטרות לאומיות, היא יכולה לעשות את זה והיא יכולה לתמוך ביזמים, אבל זה לא צריך להיות על חשבון הקופה הציבורית של הרשות המקומית.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אבל אני מבקש להוסיף, יש מגמה שמתחזקת לקראת התקציב הבא, של לקחת מהאזרחים, בכל התחומים, כמו יוקר המחיה, כמו המס של סמוטריץ' לפני שלושה ימים, כמו מס רכוש. יש בעיה תקציבית, אז לקחת מהאזרחים.
אפשר לעשות דברים הדרגתיים. אפשר לעשות דברים יחסיים. להגיד "לא", "כן". אפשר לעשות אחרת, אבל שזה יהיה בעיקר על האזרח ולא על המדינה, שהאזרח ממילא משלם מיסים מהיקרים ביותר בכל העולם – לכן צריך גישה חברתית. גישה חברתית אחרת לגמרי.
<< אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>
אני יכולה להתייחס?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן, בבקשה.
<< אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>
אני מסכימה איתך מאוד, אבל כמובן הקופה של הרשות המקומית נועדה לשירותים לאזרח.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא, לא, אני לא מדבר על לפגוע בה. אני אומר מאיפה יגיע - - -
<< אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>
זה היטל קיים, זה לא היטל שלא קיים. אנחנו לא מכניסים היטל חדש.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מאיפה ההיטל מגיע לה? זו השאלה.
<< אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>
אנחנו מבטלים שני היטלים ולא את היטל ההשבחה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אבל שוב אני אומר, בעניין היטל ההשבחה זה ממש מקרה של זה נהנה וזה אינו חסר. זה לא דורש מהרשות המקומית דבר ושום דבר, שום מאמץ, וראשי הרשויות כאן צודקים שבמידה וההכנסה שלהם נפגעת כתוצאה מכך, אני מצפה מהממשלה שתיכנס בנעלי הרשויות וישפו אותם, כי המטרה, שוב, היא לקדם אנרגיות מתחדשות.
אבל מאחר והאוצר מסרב לקדם חוק אקלים ומסרב לתמרץ אנרגיות – שוב, את הצגת את זה הכי טוב שיש. היזם או הבעל הנכס שילם את האגרה, ועכשיו אתם מבקשים לפטור אותו מכפל אגרות. אז במה עזרו חכמים? כאילו, אין לי מילים. פשוט אין לי מילים. זו בדיחה. זו בדיחה.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אני אגיד שיש לנו הרבה תוכניות עבודה - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מתכוון שיעשו, לפחות לא ממני, ודאי לא מאזרחיי, הציבור ששלח אותי לפה, בדיחה, ולכן אני מתנגד התנגדות גמורה להצעת החוק הזאת. היא בעיניי מבטאת עבודת מטה ממשלתית פגומה, לקויה, לא רצינית, שהיא לא בשלה, ודאי לא לחקיקה ראשית.
ולכן אני מודיע – לא דיברנו על זה עם יושב-ראש הוועדה, ואולי שווה שנעשה התייעצות סיעתית – אני מתנגד להצעת החוק הזאת התנגדות מלאה וגמורה, ואני אתנגד לה, בכל הכלים שעומדים לרשותי. ובעיניי זה גם נושא חדש. אני תכף אטען את זה, בהמשך - - -
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
זה בכחול, איך זה נושא חדש?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, התוספת של ההשבחה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני חושב שיש פה - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
- - - לא בפנים בעצם.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אנחנו לא ביקשנו להוסיף - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני אטען נושא חדש. אני אתנגד. אני באמת אומר לכם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני ביקשתי להוסיף את ההשבחה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני חושב שזה נושא חדש. אבל שוב, לפני שאני אטען את הנושא הזה, בעיניי זה לא רציני איך שאתם מתייחסים לוועדה הזאת ולנושא הזה, וזה מבזה. זה מבזה. ואני מצפה שתחזרו לפה עם תשובות יותר טובות.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
אני אשמח להגיב שיש לנו הרבה תוכניות עבודה בתחום האנרגיות המתחדשות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מעולה.
<< אורח >> מאי אלון: << אורח >>
בתחום הכלכלי, מדובר במשק החשמל, משק סגור, משק תעריפי, ולכן אני לא מתייחסת לזה במישור הכלכלי. יש לנו הרבה תוכניות עבודה להסרת ביורוקרטיה, לקיצור הליכים, לאפשר לחבר מהר יותר אנרגיות מתחדשות. אנחנו מבשילים אותן, כל אחת בהתאם לאתגרים שלה, ומביאים לכנסת הצעות שונות.
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
לכן אנחנו מופתעים מזה שהחלטתם להרוס את האגרו-וולטאי הקטן. זה פשוט לא מובן.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה ממש נושא חדש, מה שאת אומרת עכשיו. גלעד, זה בעיניי נושא חדש. התיקון שהבאת פה בעיניי זה נושא חדש. אני מכריז על נושא חדש.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
איזה מהם?
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
בדיון הקודם הוסבר שהמילה "שטח" נועדה לכלול הכול. על פי החלטת הוועדה, הצענו נוסח - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שנייה, יוראי. אני רוצה שנייה להפריד בין הנוסח כפי שהוצע על ידי הוועדה, על ידי היועץ המשפטי של הוועדה, שעליו יש הסכמה, ולכן הפרדתי בעצם בדיון. בעצם אמרתי, אנחנו נדון רגע על הנוסח כפי שהוצע, ואין עליו ויכוח, ואין פה נושא חדש בנוסח כפי שהוצע.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אין?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, בזה אין נושא חדש. זה בהתאם למה שהיה כתוב גם בכחול.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אולי ועדת הכנסת תקבע אם אין פה נושא חדש.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני מניח שבדעה הזאת גם הייעוץ המשפטי של הוועדה חושב כמוני. בנושא של ההיטל השבחה - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני חושב שראוי שנעשה התייעצות סיעתית לפני.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, נדבר על זה, בוודאי שנדבר על זה, בסדר גמור. אני אומר, בנושא של ההיטל השבחה, פה אני חושב שזו הזדמנות - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה שמעצבן אותי, אדוני היושב-ראש, זה שהאוצר מגיע לפה עם בשורה של תמרוץ, אנרגיות מתחדשות, ומהפכה, ועניינים, כשמדובר פה, בגדול – אני אמרתי את זה במילים גסות – בבדיחה. אתם פוטרים כפל אגרות שכבר שולם, האגרה המקורית שבגינה מותקן ההליך הזה, וזו הבשורה שלכם לאזרחי ישראל בעניין אנרגיות מתחדשות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
פה לא הבשורה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
איפה הבשורה? אם אין בשורה, אז עדיף שתקחו את הדבר הזה, לכו לעשות שיעורי בית, ותחזרו לכנסת בחקיקה ראשית עם בשורות. כי אם זאת הבשורה שלכם, אז אני גם מציע לבג״ץ שייקח את הצו על תנאי ויהפוך אותו לצו ביניים, ויחייב אתכם לבוא לכנסת, ליישם מדיניות שיש בה בשורה, כי אתם לא עומדים ביעדים שלכם. ואם זאת הבשורה שתכליתה לקדם אנרגיות מתחדשות, אז זו בדיחה, ואני לא מתכוון לשתף עם זה פעולה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. כפי שאמרתי, מאחר והנוסח כפי שמונח כאן הוא נוסח שהוא נכון, הוא טוב, הוא מייצר כאן כיוון חיובי מאוד, וכולנו רוצים לעבור לאנרגיות מתחדשות, וכולנו רוצים לתמרץ - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא כולנו. הממשלה לא רוצה. כך זה נראה כשהממשלה לא רוצה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, אני מדבר בשם הכנסת. אתה מרשה לי לדבר בשם הכנסת?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה נושא חדש. כולנו רוצים לעבור לאנרגיות מתחדשות, וכולנו רוצים להוריד בירוקרטיה ולהוריד עלויות גם ליזמים וגם לאזרחים פרטיים. הנוסח פה מייצר תמריץ, אבל אם אנחנו לא ניגע בהיטל השבחה, לצערי, לדעתי, אנחנו עושים פה איזשהו חטא למטרה.
ולכן אני כן מבקש שאתם תשבו ותנסו להגיע לאיזשהו מתווה הגיוני. תשבו עוד קצת, הרי הצוות שלכם כבר עובד. תנסו להגיע להבנות, ואני אומר שהוועדה פתוחה כמעט לכל רעיון. מבחינתי גם אין בעיה, ואני יכול להבין שגם השלטון האזורי יקבל איזושהי הפרדה בין יזמים פרטיים לחברות גדולות, ואולי לעשות הפרדה בגודל הפרויקט הסולארי.
כן אפשר למצוא פתרונות כדי לייצר כאן יותר תמריץ משמעותי, כי בסוף ברור לנו שפרויקטים – אני לא מדבר על הפרויקטים הענקיים, שהם בכל מקרה, ככל הנראה, יצאו לדרך, כי מדובר על שטח גדול מאוד והכנסה פה בפוטנציאל גבוה מאוד.
אבל ככל שאנחנו רוצים להכניס גם את האזרחים הפרטיים לתוך האירוע הזה, והפוטנציאל הוא גבוה מאוד, בוודאי בשלטון האזורי, ואני רוצה מאוד שהדבר הזה יגיע גם ביחד איתם – אז אם אנחנו כן מייצרים מתווה של הפרדה, אולי על בסיס גודל הפרויקט, זה דבר שכן יכול לבוא בחשבון, וכן יכול גם לתת בשורה גדולה מאוד, דרך אגב, יוראי, לאזרחים. אולי לא לכל האזרחים, אנחנו לא יודעים לייצר כל פעם שוויון מלא לכלל אזרחי מדינת ישראל בכל דבר, אבל אני חושב שפה יש איזשהו כיוון.
לכן אני כן מבקש, מאחר שאנחנו מסכימים לחלוטין לנוסח כפי שהוא מונח פה, אבל אני עוד פעם חוזר ואומר, כדי להגיע להבנה, וכפי שגם אמר גלעד, היועץ המשפטי בדיון הקודם, כדי שהדבר הזה יצא אל הדרך – אנחנו נצטרך פה הסכמה של כולם, של כלל משרדי הממשלה, כדי להביא פה איזשהו פתרון לנושא של היטל ההשבחה.
אז אני כן מבקש מכם: יש לנו זמן, בסדר? אנחנו עובדים פה קשה על ההסדרים, כדי שכשאנחנו מגיעים למשוכות כאלה, יהיה לנו אוויר כדי להביא פתרונות. אנחנו לא נגיע להצבעות היום, אבל אני כן חוזר ואומר: אני מבקש שתשבו ביחד עם מי שצריך, כדי כן להגיע לאיזשהו מתווה מוסכם והגיוני בנושא של ההשבחה, ואנחנו נוכל כן לשלב את זה בתוך הנוסח כפי שהונח, ולהתקדם גם בנושא הזה בהסדרים. בסדר?
אם אין פה למישהו עוד איזושהי התייחסות, אז אנחנו נסגור את הדיון. אתה רוצה להתייחס?
<< אורח >> בני רגיל: << אורח >>
לא, לא, רק להגיד תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי, בבקשה. ישיבה זו נעולה. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:12. << סיום >>