פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 558 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום ראשון, ב' באייר התשפ"ו (19 באפריל 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> חיזוק ושיקום מערכת החינוך בצפון נוכח השלכות המצב הביטחוני << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר סימון דוידסון משה טור פז חברי הכנסת: מירב כהן מוזמנים: ד"ר סער הראל – מנהל המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער, משרד החינוך ד"ר אורנה שמחון – מנהלת מחוז צפון, משרד החינוך מורן כרמלי – ממונה חירום מטה מינהל חברה ונוער, משרד החינוך רועי ברקוביץ' – מנהל האגף להכשרת מאמנים ומדריכים, משרד התרבות והספורט סא"ל יונתן אלשיך – ראש אגף פרויקטים, פיקוד העורף אל"מ במיל' מירון ויסוסר – מפקד נפת גולן, מחוז צפון, פיקוד העורף קרן אוחנה איוס – עו"ד, מנכ"ל, חיבה – ארגון גני הילדים הפרטיים יניב בר אור – מנכ"ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל קונסטנטין שוויביש – מנכ"ל, איגום לירון כרמלי – מנהלת אגף חינוך, רווחה וצעירים במרכז השלטון האזורי אפרת אטרה – מנהלת קשרי ממשל, החברה למתנ"סים נעם וילדר – עו"ד, המועצה לשלום הילד אמיתי רוזן – יו"ר מועצת נוער מעלות, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית שי הרוש – רכז חברתי לשעבר בבני עקיבא עופרה דורלכר – תלמידת כיתה י"ב, בית ספר עמית משתתפים באמצעים מקוונים: רפאל סלאב – סגן ראש העיר והממונה על החינוך, קריית שמונה אייל רייז – סגן ראש המועצה, מועצה אזורית מטה אשר חן בר אור – עיריית נהריה גיל מושקוביץ' – מנכ"ל, ארגון מנהיגים – ארגון מנהלי ומנהלות בתי הספר בישראל איריס דורון – יו"ר תא מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מנהלת קריית החינוך בן גוריון ליזה שלום – עו"ד, תושבת ראש פינה ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: עומר סלע, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חיזוק ושיקום מערכת החינוך בצפון נוכח השלכות המצב הביטחוני << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום לכולם וצוהריים טובים. תודה רבה לכל מי שהגיע. אנחנו מתחילים דיון לא ראשון ולא אחרון בנושא מערכת החינוך בצפון. קיימנו שם כוועדה שני סיורים ואם נצטרך נקיים עוד. אני חושב שאין מחלוקת על כך שילדי הצפון ותושבי קו העימות בכלל סבלו יותר משאר כל תושבי מדינת ישראל במלחמה הזו. אני מניח שההשלכות יהיו לשנים קדימה בהיבטים של טראומות ובטח בהיבטי לימודים וזמן יקר שלא חזר. אנחנו כאן כדי לשמוע קודם כל מהתושבים ומנציגיהם את המצב כפי שהם רואים אותו וכמובן לשמוע מנציגי משרד החינוך את המענים. ברשותכם כדי שלא נצטרך לחזור יותר מדי על הדברים אני כן אשמח שאנחנו נתחיל ממשרד החינוך. נשמע אתכם ואחר כך נשמח שתגיבו לשאלות. נתחיל עם אורנה. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> ד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון, משרד החינוך. << דובר >> סער הראל: << דובר >> ד"ר סער הראל, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי בכל המועצות האזוריות והעל-יסודי. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> שלום לכולם. היום זה יום חג בצפון במובן זה שכל הילדים חזרו למוסדות החינוך למעט קריית שמונה שרק חלק מהתלמידים חזרו ותכף אדבר על זה. אנחנו עובדים על פי הנחיות של פיקוד העורף. כל הארץ צבועה בירוק ולכן התאפשר לנו להחזיר את כל התלמידים ללימודים. החל מיום חמישי נערכנו יחד עם הרשויות המקומיות ומנהלי מוסדות החינוך, הגננות ומנהלות המעונות כדי לעשות סריקות בבתי הספר, לנקות אותם ולהכין את מערכת החינוך כולל פינוי יחידות צה"ל שנמצאים בחלק מבתי הספר. פינינו אותם במהלך סוף השבוע ואיפשרנו את החזרה היום למוסדות החינוך באופן חגיגי. המאמצים שלנו בתקופה הקרובה מתמקדים קודם כל בהחזרה פיזית למוסדות החינוך כמו שהתקיים היום, בהמשך פעילות בלתי פורמלית ותוכנית הפגה. הרשויות המקומיות ישתמשו בתקציבים של החינוך הבלתי פורמלי כדי לעשות פעילות הפגה לתלמידים כמו טיולים ולחזק את הקשרים החברתיים שלהם כי הם לא פגשו זה את זה. בסקירה שלי נתמקד גם ביום שאחרי ואיך אנחנו נתייחס לרבעון האחרון של שנת הלימודים. נותרו לנו כרגע 50 יום בלבד עד סוף שנת הלימודים ואנחנו צריכים להתמקד ברבעון הזה. אני אדבר קצת על תוכניות השר לחופשת הקיץ ואדבר גם על תוכנית עם תקצוב שאנחנו מניחים בפני שר החינוך שבוע הבא איך תראה שנת הלימודים הבאה ולאחריה בעקבות הדברים שאתה ציינת ובצדק שתלמידים צברו פערים מהמלחמות הקודמות וגם כמובן מהמלחמה היום. כרגע 72 רשויות פועלות היום במחוז ו-21 רשויות לא מלמדות היום משום שבשגרה במגזר הערבי והבדואי חלק מבתי הספר לא מלמדים ביום א'. 72 רשויות פועלות עם 290,000 תלמידים שמגיעים היום למוסדות החינוך. בחברה היהודית יש 183,000 ב-36 רשויות למעט קריית שמונה שמלבד מספר גנים ומעונות שפועלים בכל זאת בתי הספר היסודיים והתיכונים לא פעלו היום לצערנו הרב. בחברה הערבית יש 14 רשויות שפתחו היום את הלימודים עם 56,000 תלמידים. 19 רשויות בחברה הערבית לא לומדים היום כבשגרה. 21 רשויות לא עובדות ביום ראשון בשבוע כפי שציינתי. בחברה הבדואית פתחנו עם שמונה רשויות ו-21,000 תלמידים ובחברה הדרוזית והצ'רקסית פתחנו עם 14 רשויות ו-28,000 תלמידים. שתי רשויות – מראר ואבו סנאן – לא לומדות בשגרה ביום ראשון. מחוז צפון פתח היום יחד עם החינוך ההתיישבותי את כל מסגרות החינוך המיוחד שפעלו גם בפעם הקודמת והפעם הכול מלא. בתי הספר לחינוך מיוחד פועלים באופן מלא, כולל בקריית שמונה. גני הילדים בחינוך מיוחד בכל רחבי המחוז נפתחו היום. פתחנו עם 86% מעונות. יש לנו 841 מעונות מתוך 976 והדלתא הם מעונות שלא נפתחים בחברה הלא יהודית. בפעילות של ילדים ונוער בסיכון כל המסגרות ללא יוצא מן הכלל כמו קידומי נוער, מועדוניות, מרכזי נוער, מח"טים ומפתנים נפתחו באופן מלא. מאז תחילת המלחמה בצפון וגם מאז המלחמה באיראן העברנו תקציבים לרשויות המקומיות כדי לעשות פעולות הפגה ופעילות בלתי פורמלית. נתנו לכל 013 – 09 זה קו עימות אבל הרחבנו את זה ל-013 – נתנו 9 מיליון שקלים לפעילות הפגה. הכסף הזה נמצא ברשויות וחלק מהן הפעילו את מרבית הכסף כבר. הכנסנו תוכנית נוספת שנקראת תוכנית רעות כדי לתת מענה לבתי הספר הכתומים כי לא רק קו עימות סבל מהמלחמה הזאת אלא גם בתי ספר כתומים. השקענו 2 מיליון שקלים בתוכנית רעות וזה כבר יצא לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זו התוכנית הזו? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> תוכנית רעות היא תוכנית חינוך בלתי פורמלי שמדגישה את נושא הקשרים החברתיים. השקענו עוד 2 מיליון שקלים כדי להרחיב את היישובים הכתומים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הכסף עובר לרשויות והן מחליטות מה הן עושות? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> כן, הם צריכים להגיש לנו תוכנית. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איפה הספורט בכל נושא ההפגה? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> נתנו תקציבים לרשות ונתנו לה אוטונומיה לצאת לטיולים, לסדנאות ולפעילויות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אורנה, את יכולה לומר מילה על דנציגר קריית שמונה ומה המצב שם? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> כן, תכף אני אדבר על קריית שמונה. בתקציבי גפן אנחנו הוספנו תקציבים לרשויות המקומיות. הוספתי עוד 3 מיליון כדי להרחיב גם ליתר היישובים שהם כתומים והשלמת התקציב הזאת מאפשרת לתת מענה לכל הצפון כי כל הצפון סבל – לא רק קו העימות והכתום. בנוסף, יש את החלטת הממשלה 3374 שבעקבותיה כבר בתחילת השנה העברנו לרשויות 10 מיליון שקלים גם לפעילות בלתי פורמלית. סך הכול תקציב החינוך הבלתי פורמלי מאז תחילת השנה ובמיוחד אחרי המלחמה עומד על 24 מיליון שקלים כי הברירה היחידה שהייתה לנו היא לתת פעילות פיזית בלתי פורמלית. מהבחינה הזו כיסינו את החינוך הבלתי פורמלי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אורנה, אני רוצה להתעכב על החינוך הבלתי פורמלי ועל ההפגה. אני שואל שוב, איפה הנושא של הספורט? הרי אנחנו כבר הסכמנו בכמה ועדות שנושא הספורט הוא קריטי וכלי כדי להחזיק את הילדים בשפיות. האם אתם צובעים את הכסף לפעילות הזאת? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> בפעילות הפגה לא צבענו אותו אבל כשבתי ספר יוצאים לפעילות הפגה בוודאי שהם עושים גם פעילות ספורטיבית. בהחלטת הממשלה אנחנו הגדרנו בתקציבים של מוסדות החינוך והרשויות המקומיות את נושא האומנויות וספורט באופן מובהק. אני גם אציג תכף את החלטת הממשלה ותראה איך צבענו את זה. אני זוכרת את ההערה האחרונה שלך בוועדת החינוך הקודמת. סך הכול מאז תחילת המלחמה 119 טיולים אושרו על ידינו ב-84 מוסדות חינוך ותלמידים יצאו לטיולים למרות הכול באזורים יותר נינוחים. יש לנו 14 תלמידים פצועים, שני עובדי הוראה פצועים ועובדת הוראה אחת הרוגה לצערנו. אנחנו מטפלים בהם וממשיכים לחבק אותם. כפי שאמרתי כלל מוסדות החינוך פונו על ידי צה"ל. יש לנו נזקים ב-19 מוסדות חינוך כתוצאה מהמלחמה אבל כבר תיקנו את כולם למעט מעון בנהריה שיש בו מספר כיתות גן שנפגע ממש לאחרונה. היום פתחנו אותו במקום אחר, השמשנו אותו יחד עם הרשות המקומית ונתנו לו את האישורים. אין מצב שמוסד חינוכי לא יכול לקיים למידה בשל הבעיות האלה. מתוך התחשבות נתנו מענה לתלמידים שצריכים לגשת לבגרות. ביום חמישי השר פרסם מתווה שנותן הקלות גם לכל הארץ וזה נקרא מעגל אחד. נתנו מעגל שני לבתי ספר כתומים ונתנו מעגל שלישי לכל התלמידים שנמצאים בקו עימות. מעגל שלוש אומר הקלות מפליגות. יחד עם זאת, אני כבר אומרת שאחרי שפרסמנו את ההקלות נתנו אפשרות לרשויות מקומיות ולבתי ספר לערער במידה ויש מישהו שחושב שמגיע לו יותר. יש ועדת ערעורים שכבר התכנסה הבוקר לדון בכל הערעורים ונודיע לרשויות המקומיות. יחד עם זאת, אני רוצה להגיד כאן חד-משמעית שגם אחרי שניתן את ההקלות ובגלל המצוקה הקשה של הילדים אנחנו לוקחים את זה בחשבון. אנחנו עושים השוואות לפני פרסום הציונים לילדים ונראה איך הממוצעים לעומת השנה הקודמת. במידה ונראה שיש פער לא סביר אנחנו כמובן נוכל להשתמש גם בפקטור שאנחנו משתמשים בו במצב הזה. אני כמנהלת המחוז ועמיתי סער הראל לא נאפשר להתעלם מהסוגיה הזאת. לפני שפרסמנו את ההקלות השר הנחה אותנו לעשות זום עם כל המנהלים באזור קו עימות. שמענו אותם ואחרי הדיון עם המנהלים ועם מועצות התלמידים עשינו עוד דיוקים ושיפורים ופרסמנו את המתווה הזה. אני שקטה מהבחינה הזאת כי אני יודעת שאם יקרה משהו אז אנחנו נוכל לעשות פקטורים כדי שהתלמידים לא ייפגעו. העצה שלי לתלמידים – דיברתי על זה גם ברדיו – שילמדו לבחינות. תקבלו גם את ההקלות. המרנו חלק מהבחינות לבחינות פנימיות, נתנו הארכת זמן, קיצרנו חומרי למידה ונתנו יותר בחירה. תלמדו ואנחנו נדאג שלא יקרה אסון. אנחנו נוכל לתת מענים לתלמידים וחשוב לנו לשמור על סטנדרט כדי שתלמידים יגיעו למוסדות להשכלה גבוהה, שלא יהיו פערים ושהם לא ינשרו בשנה הראשונה. אחרת היינו מבטלים את כל הבחינות הבגרות, זה מה שהיה קורה ואנחנו לא רוצים שזה יקרה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה קורה בהקשר של תגבורים? זה עלה בדיונים הקודמים. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> כן, בהחלט. בתקופה המלחמה לפני הפסקת האש אנחנו הוצאנו בתי ספר שביקשו לצאת לתגבורים. לשאלתך חבר הכנסת קינלי, תגברנו ואני אישית את דנציגר קריית שמונה. אני הזרמתי כסף לבית הספר ולרשויות במסגרת תנופה כדי שיוכלו לעשות תגבורים והם יצאו לתגבורים. תלמידים מבית ספר שלומי יצאו גם כן לתגבורים והתארחו בבתי ספר אחרים. אולפנות התארחו באולפנות במרכז הארץ וגם כמובן באזור ירושלים ולמדו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אורנה, היו שם תלמידים שלא חזרו עוד לפני המלחמה? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> סך הכול היו בקריית שמונה 26,000 תושבים לפני המלחמה של חצי צפון. אחרי הפינוי חזרו לעיר 23,000. בזמן מלחמת חרבות ברזל לפי הנתונים שהרשות דיווחה עליהם נשארו פחות מ-10,000. זה אומר שהורים יצאו למלונות על בסיס עצמאי יחד עם הילדים שלהם. היום ציפינו שיחזרו כולם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את מתכוונת לשאגת הארי? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה היה המצב לפני שאגת הארי. האם יש לנו קשר עם אותם 1,300 תלמידים שלא נמצאים? האם היום אנחנו יודעים איפה הם נמצאים כי אנחנו כאן בוועדה קיבלנו איזשהו מבט מאוד קשה על ההתפרסות, ואני בכוונה מתמקד בדנציגר כי הם תלמידי תיכון שפזורים בארץ היום ואין לנו יד עליהם. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> גם אני מודאגת לזה ורציתי לראות כמה יחזרו היום. גם במעלה יוסף יש משפחות שנמצאות באילת וביקשתי מהן לחזור בחזרה. אני מניחה שביום הזה, מחר או מחרתיים כולם יחזרו מההפוגות כי יש בית ספר וצריך לחזור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה הפער בין מה שהיה לפני חרבות ברזל ועד שאגת הארי? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> מתוך 23,000 היו בעיר לפני שהחזרנו את הלימודים פחות מ-10,000 תושבים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ואחרי שהחזרתם את הלימודים לפני שאגת הארי? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> לפני שאגת הארי חזרו 23,000 במאמץ אדיר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו קיבלנו נתונים אחרים. אמרו לנו ש-16,000 חזרו. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אלה הנתונים שאני קיבלתי מהרשות המקומית. אבל מבחינת התלמידים בדנציגר קריית שמונה חזרו רוב התלמידים. מי שעזב יותר אלה אוכלוסיות יותר ותיקות שיש להן בוגרים. אבל מבחינתנו יותר מ-100% תלמידים חזרו כי יש גם משפחות חדשות שהגיעו לקריית שמונה – מעט אומנם – ובתי הספר חזרו. יחד עם זאת, מי שלא חזר זו אוכלוסייה שיש לה ילדים בוגרים במערכת והם החליטו שהם לא חוזרים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אורנה, את תיגעי גם בנושא של כוח אדם וצוותי הוראה? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> כן, מייד. החלטת ממשלה 3774 זו החלטה שאני מאושרת שהתקבלה כי היא איפשרה לנו לתקצב את הרשויות המקומיות עוד לפני המלחמה. ב-1 בספטמבר השנה העברנו תקציבים לרשויות המקומיות לסל תנופה. החלטת הממשלה מדברת על 1.376 מיליארד שקלים כאשר רק לרשויות מקומיות ולבתי ספר במסגרת סל תנופה אנחנו הקצנו 500 מיליון לחמש שנים, להעצמת אגפי חינוך הוקצו 185 מיליון ולהון אנושי הוקצו 100 מיליון שקלים. אנחנו עובדים על תוכנית לקראת שנת הלימודים הבאה כדי לחזק את התמדת המורים וגם כדי להביא מורים חדשים שיעתיקו את מקום מגוריהם ויוכלו להגיע אלינו למחוז שלנו. נמצא פה הממונה על השכר. עשינו הרבה מאוד ישיבות ותנופה תצטרף אלינו לדיונים. ככלל – זה עוד לא סגור – התוכנית שלנו היא להקצות בכל שנה 25 מיליון שקלים לחוזים אישיים לתוכנית הכשרה להסבת אקדמאים כולל מענקים בשלוש השנים הראשונות ליוזמות חינוכיות שעובדי ההוראה יזמו כדי ליצור התחדשות. תהיה תוכנית מענקים לעובדי הוראה שיעתיקו את מקום מגוריהם כולל שכר דירה ותוכנית לליווי ותמיכה בעובדי הוראה חדשים עם מנטורים שיחנכו אותם כדי שלא יעזבו בחודשים הראשונים או בשנה הראשונה. אנחנו נעשה שתי תוכניות יוקרתיות – תוכנית שנתית למורים יזמים ותוכנית יוקרתית לסגלי הניהול ולמנהלים פורצי דרך כדי להחזיק אותם אצלנו וללוות אותם. זה בראשי פרקים והפרטים לא סגורים עד הסוף. בעוד שבועיים אנחנו מקיימים ישיבה עם מנהלת תנופה והממונה על השכר שהיה איתנו מראשית הדרך בדיונים האלה. אני מקווה שנוכל להקצות את 25 המיליון האלה כבר לקראת 1 בספטמבר. אנחנו שואפים לגמור את זה מהר כדי שנוכל לגייס מורים חזרה כבר בחופשת הקיץ ולא נמתין ל-1 בספטמבר. אני אומר מה הזרמנו מתוך זה ומה בוצע. בגפן וליווי רשותי, העברנו לכל הרשויות השנה 203.963 מיליון שקלים לכל הרשויות. זה בוצע, הועבר לרשויות, אושרו תוכניות והרשויות מבצעות אותן. בגלל המצב חלק מהרשויות לא יכלו לנצל את כל התקציבים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה גפן לפעילות לא פורמלית? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> לא, זה גם למענים רגשיים ולצמצום פערים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מתכוון לתקציב התוספתי של גפן. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> התקציב התוספתי של גפן הוא מעבר למה שציינתי קודם. זו תוספת שניתנה לרשויות המקומיות אבל זה כבר היה בידיהן. אחרי יום העצמאות אנחנו נוציא שני קולות קוראים – קול קורא אחד למרחבי מצוינות לכל האזורים כדי לחזק את אזור גליל מערבי ואזור גליל מזרחי עם 26 מיליון שקל וקול קורא נוסף לפיתוח תשתיות למידה כדי לתמוך בסביבות למידה מתקדמות בסך 167.360 מיליון. זה אושר על ידי אג"ת והמשנה למנכ"ל האוצר. זה הועבר לתנופה ואני מקווה שתנופה ישחררו לנו את זה היום. אנחנו נוכל להוציא את שני הקולות הקוראים האלה בו-זמנית לכל הרשויות המקומיות. בנוסף, העברנו לחינוך הבלתי פורמלי במסגרת החלטת ממשלה 15 מיליון שקלים והרשויות קיבלו את התקציב. לגבי הון אנושי ציינתי ולכן אדלג על זה. מדובר על 100 מיליון לחמש שנים, 25 מיליון בשנה הבאה. לחינוך התיישבותי הועברו 7.5 מיליון שקלים למינהל חינוך התיישבותי. הם יפעילו את זה החל משנת הלימודים הבאה. אנחנו עובדים עם ראמ"ה, אג"ת ותנופה לגיבוש מנגנונים להערכה. יש לנו מסמך בסיס לדיון איך נעריך את כל הכספים האלה נדע שמה שהשקענו קוצר את הפירות. יש לנו גם שני בתי ספר למחוננים ומצטיינים שהיינו אמורים לפתוח השנה אבל לצערי לא נוכל בגלל עיכוב במבחני המחוננים. בתי הספר כבר ערוכים וזה אומר לסגור כיתות מחוננים. אי-אפשר לעשות את זה השנה. אנחנו נדחה את זה לשנה הבאה וניערך יותר טוב, מה עוד שאין לנו מבנים אז אולי נרוויח את השנה הזו כדי לבנות אותם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר זה ייפתח פ"ז או פ"ח? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> בתשפ"ח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר עוד שנה וחודשיים? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> כן, אנחנו נערך לשנה הזאת כדי לפתוח בשנת הלימודים תשפ"ח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ומה לגבי מה שפתחו בקריית שמונה? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> מרכזי מצוינות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> מרכזי המצוינות הם במסגרת הקול הקורא של ה-26 מיליון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה יהיה בפ"ז? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> הם פתחו את זה כרגע והשתמשו בתקציבי גפן שהעברנו לרשות כדי לממן אותו. בשנת הלימודים הבאה במסגרת הקול הקורא הם רשאים להגיש את המרכז ולקבל תקצוב. לגבי תוכנית השר מה יהיה בקיץ, אני רוצה להגיד שעד סוף שנת הלימודים לרשויות המקומיות ולבתי הספר יש את כל התקציבים שהם צריכים כדי לגמור את 50 הימים ולהשתמש במשאבי בתי הספר כמו שעות פרטניות שיש למורים, תקציבי גפן רגיל וגפן תנופה. השר הניח לשר האוצר תוכנית בעלות של 470 מיליון שקלים להאריך את בתי הספר של הקיץ משלושה שבועות לשישה שבועות לכיתות גן עד כיתה ג'. בנוסף השר ביקש במסגרת התוכנית לאפשר גם לכיתות ד'-ו' לעשות בתי ספר של הקיץ – מה שאין בשגרה – למשך שלושה שבועות עם סיום שנת הלימודים. השר הניח גם תוכנית לתלמידי כיתות ז'-ט' שישתתפו במכינות קיץ במסגרת החינוך הבלתי פורמלי כדי לצמצם פערים שנצברו לקראת המעברים שלהם לחטיבות הביניים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה כלל ארצי? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> זה כלל ארצי. זה תוכנית בעלות של 470 מיליון שהונחה על שולחנו של שר האוצר ואני אשמח אם יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת ידבר עם שר האוצר כדי שיזרים לנו את הכסף ושנוכל לתכנן לחופשת הקיץ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ומה עם כיתות י'-י"ב? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> לגבי תוכניות אחרות אני רוצה להגיד את הדבר הבא. אנחנו מדברים על שנה הבאה כי השנה תלמידי י"ב יקבלו תגבורים, ייבחנו בבחינות הבגרות וייצאו לשירות צבאי – מי לשירות צבאי ומי לשירות לאומי. יש לנו עוד שנה אחת עם תלמידי י"א כדי לשמור אותם אצלנו ולתת להם מענים. עוד לא הנחתי תוכנית על שולחן השר אבל יש לי דיון איתו בשבוע הבא לתוכנית נוספת לחיזוק הצפון מעבר להחלטת הממשלה. יש לנו יישובים שהם לא רק בקו עימות שסבלו מהמצוקה הזו בעלות של 247 מיליון שקלים. היות ולא הצגתי אותה לשר אני אגיד רק באופן כללי שהתוכנית נותנת מענה לשלושה נושאים. הנושא הראשון הוא חיזוק ההיבטים החברתיים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה כמו טיולים, מענים, פעילות ספורט, פעילות בלתי פורמלית ואומנויות. הנושא השני הוא מענים רגשיים כולל שעות ייעוץ ותגבור שעות פסיכולוגים לרשויות המקומיות והנושא השלישי הוא צמצום פערים לימודיים. ליישובי קו עימות יש חלק בתוכנית הזאת גם כן. היא חלה שמונה רשויות נוספות כמו בוקעתא וחצור הגלילית וכן על אזורי הנחיה גליל עליון שאלה עוד 13 רשויות. סך הכול התוכנית חלה על 48 רשויות מסך של 93 רשויות. התוכנית הזאת חולשת על כולן והיא רלוונטית גם לחינוך ההתיישבותי כי אנחנו לא עושים הבחנה בתוכניות האלה בין החינוך ההתיישבותי אלינו. סך הכול אנחנו מבקשים – והשר יציג את זה לאוצר – 247 מיליון שקלים כאשר מענים לרווחה אישית הם 24 מיליון שקלים, צמצום פערים הם 9 מיליון שקלים, מענים חברתיים וחינוך בלתי פורמלי עוד 3 מיליון שקלים. סך הכול מדובר ב-37 מיליון שקלים לחטיבות העליונות. לחטיבת הנעורים יש 32 מיליון, ליסודי 59 מיליון, לגני ילדים 104 מיליון ולמעונות היום 13 מיליון שקלים. זה טרם הוצג לשר על כן לא אפרט את זה יותר מדי ואני מקווה שהשר יביא לנו את המשאבים. בנוסף אנחנו פנינו וביקשתי ממנהלת תנופה לפתוח את החלטת הממשלה 3374 כי יש לנו עכשיו עוד מלחמה שנוספה לנו. אנחנו רוצים להגדיל את החלטת הממשלה ואת הרכיבים שלה במענים הרגשיים והחברתיים ובמענים של צמצום הפערים בסך של 335 מיליון שקלים נוספים. אני דיברתי על זה עם המשנה למנכ"ל האוצר – ישראל מלאכי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא המנכ"ל. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> הוא עכשיו המנכ"ל ונאחל לו הצלחה. אנחנו מבקשים לפתוח את ההחלטה, לעשות תיקון ולהזרים עוד 335 מיליון שקלים. סך הכול כל הרכיבים שאנחנו מדברים עליהם כרגע מגיעים לכמיליארד שקל שאמורים להגיע לכלל 93 הרשויות במחוז. אני מקווה שזה ייתן את המענה לפערים הגדולים שהתלמידים ספגו לאורך כל השנים. תודה. << דובר >> סער הראל: << דובר >> החינוך ההתיישבותי הוא חלק מהתוכנית הזאת ויש לנו מיקוד מיוחד. החינוך ההתיישבותי הוא כל בתי הספר העל-יסודי במועצות האזוריות מעבר לכל כפרי הנוער והפנימיות. מעבר לתוכנית הזאת יש לנו 12 בתי ספר גדולים מאוד בקו עימות – יש לנו בתי ספר בכל הצפון ובכל הארץ – כמו הר וגיא עם 1,100 תלמידים. הם מקבלים מאיתנו מהמינהל עצמו תוספת לתגבורים ולהפגות בדגש על ספורט בעל-יסודי. אנחנו חלק מהתוכנית הגדולה לצפון ושותפים בתוכניות. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> גם בהחלטת הממשלה מוזרם כסף לפנימיות עם השר הממונה על הזה. אנחנו נותנים מענים לילדים בסיכון ולכל תלמידי הפנימיות. << דובר >> סער הראל: << דובר >> יש לנו כפרי נוער ופנימיות בכל הארץ וזה בכל המלחמה ולא רק בצפון. בצפון יש לנו מקומות כמו מנוף או קציני הים בעכו שתחתינו אבל יש בכל הארץ כפרי נוער ופנימיות. אנחנו נעזרים בהם. למשל אנה פרנק בסאסא היה יומיים בניר העמק, הם קיבלו שם תגבורים וזמן. אנחנו עושים חיבורים בין כפרי נוער לבין בתי ספר כדי לאפשר להם הפוגות והתרעננות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אפשר לשאול את אורנה שאלה? עורכת דין קרן אוחנה איוס מפורום הגנים הפרטיים בישראל. שמעתי רק בסוף בשורה אחת את עניין התקצוב של 13 מיליון למעונות היום. אני אשמח שתרחיבי. אם אתם כבר מכניסים איזושהי תוכנית חדשה ומניחים אותה על שולחנו של האוצר מטעם משרד החינוך, אנחנו נבקש שאתם תבקשו בשמנו הרחבה להחלטת ממשלה 3636 שמטפלת אך ורק במעונות היום של הסמל ולא במעונות הפרטיים. סער, נתת כדוגמה את מעלה יוסף או נתת דוגמה של מועצה אזורית מאוד גדולה. אני יכולה לתת דוגמה שמתוך 800 פעוטות מגילי לידה עד שש רק 200 מקבלים שירות במעונות הסמל. יש 600 משפחות שמטות ליפול ומאוד רוצות לחזור למסגרות הפרטיות שהן מאוד אוהבות אבל המסגרות האלה קרסנו. אם אנחנו כבר עוסקים בהחלטות ממשלה אז האם אפשר לבקש שאתם בשמנו תרחיבו את 3636. ברשות הדיבור שלי אחר כך אני ארחיב עליה אבל אני אשמח לשמוע לאן מיועדים 13 המיליון למעונות היום כמו שאת ציינת. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אנחנו מדברים על מעונות הסמל ולא על המעונות הפרטיים. יחד עם זאת, אני רושמת לפניי את ההערה שלך. היא בהחלט נכונה ואנחנו נבדוק את ההחלטה הזאת יחד עם מנהלת תנופה כדי לראות איך אנחנו יכולים לתת מענה. רשמתי את זה לעצמי ונלמד את זה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נמצא איתנו בזום הממונה על החינוך בקריית שמונה. נשמע את ההתייחסות שלו. רפאל סלאב. << דובר >> רפאל סלאב: << דובר >> שלום לכולם. אני רוצה לפתוח בתודה ליו"ר הוועדה ולחברי הוועדה על הנוכחות שלכם בקריית שמונה ועל המאמץ לשים את קריית שמונה על השולחן. אני רוצה להודות לאורנה ולמשרד החינוך, זה לא מובן מאליו. הם תמיד הראשונים בהכנת תוכניות ותודה רבה. כמה הערות חשובות על הדיון שנעשה בו. ראשית, עניין הבגרויות. אנחנו קיבלנו מתווה בגרויות ואנחנו לא רוצים אפילו הקלה קטנה שבקטנות. אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו ויקבלו מה שמגיע להם כדי לגשת לבגרויות ולהיות הכי טובים שיש. אם אי-אפשר לספק את זה באמצעות כל מיני אמצעים שונים – דחיית הבגרות, מתן שעות לימוד מחוץ לעיר או הבאת מורים בקיץ – שיהיו הקלות. אבל כברירת מחדל אנחנו לא רוצים הקלות. לגבי סוגיית המיגון, אנחנו היום לא פתחנו את מוסדות החינוך. המיגון שלנו במוסדות החינוך לא מספיק ולא תקני. אנחנו חייבים להשלים פערים במיגון בתוך בתי הספר. לגבי המצוינות, אני יכול לפתוח מחר בבוקר את המרכז שיש לנו של יאסא וקורצ'אק ולהפוך אותו יחד עם המחוז בהוראה של אורנה והמחוז לבית ספר למצוינות ולמחוננים. המבנה שלנו פה ואנחנו פה בשביל זה. לגבי התקציבים, אם פותחים את החלטת הממשלה אני מציע להכניס שם שני דברים. קודם כל דיפרנציאציה בין רשויות רחוקות יותר שסבלו פחות – הם סבלו ומגיע להם אין ספק – לבין רשויות שעברו הרבה יותר. הילדים שלנו עברו שלוש שנים בלי ללמוד וגם החזרה הייתה לא פשוטה. אני מציע להכניס שם דיפרנציאציה. חלוקת הגפן בין בתי הספר לבין הרשות חייבת להשתנות. אנחנו עכשיו ב-20-80 והכלים של הרשות דלים מאוד. אם אני זוכר נכון בשדרות זה 30-70 ואפשר גם 50-50. אלה כלי עבודה שייתנו לנו לתת עוד מענים רוחביים לבתי הספר ולחינוך שלנו. אנחנו מבקשים שתשלימו את הפערים לילדים שלנו. תבדקו מה הפערים שלהם ותתנו למורים לעבוד בקיץ. אנחנו רוצים שהילדים יהיו הכי טוב שיש, שילמדו הכי טוב שיש ושיעשו את הבגרויות כמו בתל אביב ובכל מקום אחר. בשביל זה חייב ללמד אותם ולקחת מורים לצורך זה. אם אי-אפשר אז עושים בגרויות מותאמות. אם לא סומכים עלינו בבגרויות מותאמות ובציונים פנימיים אפשר להביא מורים ממשרד החינוך שילמדו את המורים שלנו חודש, יעשו להם בגרות פנימית ושיסמכו על עצמם. כולנו כאן רוצים את טובת ילדינו וחייב לצאת מהקופסה לטובת זה. תודה רבה. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> רק תיקון אחד קטן כדי להרגיע את רפאל, החלוקה בין גפן רשויות לגפן בתי הספר היא כמעט 50-50. זה לא 20-80. אני לא יודעת מאיפה לקחת את זה אבל אנחנו חילקנו את זה יחד עם האוצר ל-50-50. אני יכולה להראות לך את זה במספרים. << דובר >> רפאל סלאב: << דובר >> אני אשמח לשמוע את זה. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעבור לחברי הכנסת. סימון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אדבר אחרי שאשמע את כולם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מירב. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה על הדיון החשוב. אני מתחברת מאוד למה שאמר רפאל. מהתמונה שאני מקבלת מפניות הציבור לעניין תגבור שעות של מורים בי"א-י"ב עולה שיש מחסור. אין מספיק תגבורים והרבה נשענים על מורים פרטיים. יש מורים שיוצאים מגדרם ועושים בשעות הערב כיוזמה פרטית[] שלהם תגבורים אבל אין הנחיה מערכתית, אין לזה תקצוב ככל הידוע לי ואני חושבת שזה הפתרון האמיתי. אם אין ברירה אז זה בסדר לעשות פקטורים אבל בסוף זה לא נותן לילדים את הידע שהם צריכים להיות מצוידים איתו לעולם התעסוקה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אורנה, יש תקציב לזה? << דובר >> סער הראל: << דובר >> רוב בתי הספר או חלק גדול מבתי הספר העל-יסודיים הם התיישבותיים והם שלנו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה באזור? אני מדברת על כלל מדינת ישראל. << דובר >> סער הראל: << דובר >> הדיון פה הוא על קו עימות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> המתווה הוא גם לעימות וגם בכלל. << דובר >> סער הראל: << דובר >> המתווה הוא לקו עימות. חלק גדול מבתי הספר העל-יסודיים בקו העימות הם של ההתיישבותי. השבוע הם קיבלו לא מעט כסף לתגבורים לבתי הספר ישירות לטובת שבועיים. הכנסנו יותר ממיליון שקל לבתי הספר לתגבורים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ומה קורה עם יתר חלקי הארץ? << דובר >> סער הראל: << דובר >> זה תלוי באזור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה זה תלוי באזור אם כולם לא יכלו ללמוד? << דובר >> סער הראל: << דובר >> אם בית ספר נניח הוא בערבה התיכונה או בעין גדי יש שוני אם הוא עבד או לא עבד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל בתקופת המלחמה כל בתי הספר לא עבדו. << דובר >> סער הראל: << דובר >> לא כולם היו מושבתים באותה מידה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כולם היו מושבתים. יש כאלה שזה לא נגמר אצלם אבל לצורך הבגרות הם פספסו חומר. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> גברתי חברת הכנסת, אני אתייחס לזה. << דובר >> סער הראל: << דובר >> אני רק אגיד משהו על התיישבותי. בתי הספר הם בכל הארץ ובכל המחוזות. הם מקבלים בתוך הגפן של המחוזות לבתי הספר לטובת תגבורים בהתאם לתוכניות של בתי הספר או הצורך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית אני אומרת מפניות ציבור וממקרים אמיתיים – יכול להיות שיש בתי ספר שיש בהם פתרון אבל זה מה שאני רואה בעיניים ומה שמגיע אליי – שאין את התגבורים האלה. זה יוצר בעיה למי שניגש לבגרויות. אני טיפלתי במקרה שבכיתה י"א יש להם שישה מבחנים שהם עכשיו צריכים תוך פרק זמן קצר ואין תגבורים. מי שיש לו הורים שיכולים לקחת אותו למורה פרטי – מסתדר ומי שלא – לא. אין הנחייה מערכתית. אני לא מדברת רק על אזורי הצפון והמקרים האלה היו למשל במרכז. זה הפתרון האמיתי כדי לתת לילדים ידע. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני אמונה כרגע על הצפון ביחד עם סער ואנחנו העברנו תקציבים מכספי המחוזות עבור תגבורים לבתי ספר ולרשויות מקומיות. בנוסף בתוכנית הגדולה שאנחנו מציגים לשר יש לנו כמעט 10 מיליון שקלים לטובת צמצום פערים ומענים חינוכיים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רק לצפון? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אנחנו הגשנו רק תוכנית לצפון. יש לי מנדט רק על הצפון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> במובן המהותי זה נכון שעכשיו בצפון מתמודדים עם בעיה מאוד קשה. אבל המלחמה שקטעה את רצף הלימודים קטעה לכל רחבי הארץ. התגבורים צריכים להיות לכל רחבי הארץ. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> נכון, השר הניח תוכנית לאוצר ודיברתי על זה קודם. חלק ממנה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל זה לשנה הבאה? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> לא, זה לקיץ. יש לזה שלושה רכיבים – הרחבה של בית הספר של הקיץ לשישה שבועות, פתיחה לכיתות ד'-ו' לשלושה שבועות ותגבורים למעברים לכלל הארץ. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לעניות דעתי המרכיב החשוב ביותר והקריטי ביותר בתוכנית כרגע בעניין הבגרויות לפני שמתחילים לדבר על בחינות פנימיות, פקטורים וכל קיצורי הדרך האלה - - - << דובר >> סער הראל: << דובר >> המתווה הוא לא לכל הארץ, הוא מתווה שונה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל בכל הארץ יש את ההקלות האלה עם מבחנים פנימיים. זה ברמות שונות אבל יש את זה בכל הארץ. לפני שהולכים לפתרונות האלה שהם לא אידיאליים כי הם עולים בכך שהתלמידים לא מקבלים את הידע שהם זקוקים לו אני חושבת שהתגבורים הם הרכיב הכי קריטי וגם תיאום בין משרד החינוך לצבא. ייתכן שיהיו מצבים בהם צריכים לעשות בגרויות במועדים מאוחרים יותר ויש לזה השפעה על צווי הגיוס. הייתי רוצה שמשרד החינוך, משרד האוצר ומשרד הביטחון יהיו מיושרים על אותה תוכנית של תגבורים והמשמעויות התקציביות של זה ושל התאמה של מועדי הבגרויות – שייתכן שיידחו או שיהיה צורך במועד ג' – לגיוס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רציתי לעשות דיון על המתווה. עדיין לא קבעתי אותו אבל מבירור שעשיתי ככה הוא נולד. שלושת המשרדים ישבו והמתווה שפורסם הוא אחרי שהמשרדים ישבו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> המתווה מתייחס לכלל הארץ, לחיפה, מפרץ, לדרום הגולן ולקו העימות. יש לו שלושה חלקים. בכלל הארץ יש בחינות פנימיות, שינוי יחס בין ציוני מגן לבגרות ופקטור. הכול הם כלים של איך מקלים על התלמידים שיקבלו ציון טוב אבל לא מתמודדים עם אתגר הליבה איך הם מקבלים את הידע. זה חינוך. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני הוצאתי 3 מיליון שקלים רק לטובת המטרה הזו לבתי ספר ולרשויות בוועדת הקצבות שהייתה בשבוע שעבר. בנוסף לבתי הספר יש כלים. יש להם שעות בודדות ויש גם שעות לכל המורים שלא ביצעו אותם לצערי עכשיו במסגרת אופק חדש ועוז לתמורה. יש שעות פרטניות שכל מורה צריך לקבל ועכשיו המורים משתמשים בזה. גם בלמידה המקוונת לא מילאו את כל השעות ולכן המורים עושים גם מרתונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איתי, אתה יכול לבדוק לנו את זה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רק נותנת משוב. אין את המענה של הליווי. אני לא באה בתלונות אלייך. << דובר >> סער הראל: << דובר >> אני פרוס על כל הארץ. יש מענים של התיישבותי מעבר לסל מחוז ולשעות פרטניות. כל מחוז גיאוגרפי – תל אביב, מרכז, דרום – נותן מענים בהתאם למה שיש לו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רק נותנת משוב שאין מענה מבני-מערכתי של תגבור המקצועות הרלוונטיים כדי שהתלמידים יקבלו את הפער הזה שנוצר מהלמידה בזום שהייתה בכלל הארץ. בהחלט יש מקום למתווה דיפרנציאלי לאזורים גיאוגרפים שונים. אני מבינה והמציאות היא שונה. אבל הלימודים נקטעו לחלוטן בכל רחבי הארץ. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני המרתי בשעה הזאת 37,000 שעות ואנחנו ניתן לבתי הספר שעות תגבור באופן מיידי. יש לנו את הכלים וזה ברמת המחוזות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> צריך להבין מה קורה בכל הארץ. איתי בודק את זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מעבר לעניין הגיאוגרפי שיש בו היגיון רב, לפעמים יש מקרים כמו בערד או בדימונה שמבנים נפגעו ואנשים פונו. זה לא נופל במבחן הגיאוגרפי אבל כן היו שם נסיבות חריגות שצריך לקחת בחשבון. או למשל מקומות בהם המורים היו בשירות מילואים ממושך ונעדרו. אני חושבת שהתבחין צריך להיות לא רק גיאוגרפי אלא לקחת עוד שיקולים בחשבון. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> זה במתווה הזה. כתוב שם באחת השורות של מי שהבית שלו נפגע או שאיבד קרוב משפחה במעגל ראשון מקבל את המעגל המקסימלי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה נלקח בחשבון, זה חשוב לדעת. יש את תוכנית החומש לשיקום מערכת החינוך בצפון – אותה תוכנית של 1.4 מיליארד שקלים – שאני קיבלתי בעבר טענות שהתקציבים לא עוברים ומתעכבים. איפה זה עומד? זה קשור לנושא. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> היות ואני לא ממונה על תקציב החומש אני יודעת רק מי שמקבל את המשאבים. אנחנו חילקנו לא מעט משאבים במסגרת תוכנית החומש לבתי הספר. אני לא יכולה לענות לך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שיהיה מעניין להבין כמה מזה הוקצה. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני לא יכולה להגיד לך את הסכומים כי לא הבאתי את הנתונים פה, אבל אם רוצים שאני אשלים את זה אני אוכל להשלים את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נשמח. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה מידע רלוונטי. ראיתי גם שבאופן פרדוקסלי הרשויות שיש בהן הכי פחות מיגון – עשר רשויות – הן דווקא בצפון. האזור שכרגע הכי מטווח יש בו את המיגון הכי נמוך וזה מחייב מענה. קראתי שהוקמו 40 מרכזי חוסן בבתי ספר שונים. אני חושבת שזה מבורך ומעניין לראות איך זה יעבוד. השאלה היא איזה תוכנית יש להרחבה של זה? כי זה רק ל-40 רשויות והאם זה רק בדרך כזו של מרכזי חוסן? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> בנושא המיגון יענו פיקוד העורף. אנחנו הקצנו 145 סלי תגבור ליועצים. חולקו 800 שעות ייעוץ לשטח לגני ילדים ו-1,182 לבתי ספר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה סל תגבור? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> מאוד קל לחלק תקנים אבל הפסיכולוגים לא רוצים לעבוד בתקנים מלאים כי הם רוצים לעשות גם קליניקות פרטיות אחרי הצהריים. אנחנו נותנים לאותו פסיכולוג תוספת מעבר לשכר שלו ואז הוא מגיע לתת מענים פסיכולוגים. זו שיטה מצוינת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה המשמעות של סל תגבור בשעות? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> זה אומר שיש לי איקס שעות שאני נותנת לכל פסיכולוג. אני נותנת לו שעות נוספות מעל משרתו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש משהו אחיד? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> יש מפתח אחיד. אני דרשתי לצפון וקיבלתי שעות. הקמנו 39 מרכזי חוסן לשאלתך בכל בתי הספר היסודיים בקו עימות והם כבר הושלמו. אנחנו הקמנו אותם יחד עם שותפויות שעשינו ועם קרן הביתה למשל. בתי הספר נותנים את המענים במסגרת הגפן כי הקצנו לגפן במסגרת סל תנופה והחלטת ממשלה 3374. נתנו להם את המענים ובתי הספר נותנים את התוכן עם המטפלים. אנחנו נתנו להם את כל התשתיות ואני מזמינה אותך לראות את זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה נשמע משהו שכדאי לעקוב אחריו. אבל יש תוכנית להרחיב את זה? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> כן, נתנו 108 מיליון לרשויות ו-77 מיליון שקלים לבתי הספר עבור מענים רגשיים-לימודיים. זה צבוע להם. יש להם את הכלים. יש לנו גם מחסור נקודתי במטפלים לפעמים או דברים מן הסוג הזה אבל בשיטה הזאת של תגבורים לפסיכולוגים הצלחנו להניע יותר פסיכולוגים לתת מעבר ל-100% משרה וככה אנחנו משלימים את הפער. אנחנו עושים שיתוף פעולה גם עם משאבים עם פרופסור מולי להד שמקבלים גם כסף מהמדינה ועושים איתו מהלכים משותפים להרחיב את זה. לא דיברתי על מענים להורים שלא נשכח אותם חלילה כי גם הם צריכים לקבל כלים. נתנו אלפי הרצאות להורים ביוזמה שלנו עם השפ"י כדי לתת להורים כלים איך להתמודד עם המצוקות שעולות בבית. אנחנו נמשיך ונעבה את זה גם מעתה ואילך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נרצה לעשות פה דיון מעקב עוד חודש חודשיים כדי לראות כמה הדברים האלה ישימים, מה תוצאות, מה ההשלכות ומה המשובים מהילדים. אני מניח שרובם המוחלט ידווחו על סוג של מצוקה. רק לגבי המיגון מפיקוד העורף. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> יונתן, ראש ענף פרויקטי מיגון בפיקוד העורף. במסגרת פרויקט מגן הצפון אנחנו מתייחסים למיגון מוסדות החינוך בכל קו העימות. מיפינו את כל מוסדות החינוך ממעונות היום ועד לתיכונים בקו העימות. זה כולל גם פנימיות שיש בהן מיגון כפול לכיתות ולחדרי השינה, כי הם נמצאים במקומות שונים במהלך היום. יש 366 מוסדות שאנחנו מטפלים במיגון שלהם. כל מי שיש לו סמל מוסד של משרד החינוך ,לא נמצא בבית פרטי – כי יש גם כאלה – ונמצא בנכס ציבורי של הרשות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> יש סמל מוסד גם בדירות מגורים. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אני לא יכול לבנות כממשלה ממ"ד בבית פרטי של מישהו. יש הרבה כאלה וזו בעיה אמיתית. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל אתם יכולים להציב בסמוך מיגוניות. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לא, אנחנו מדברים על תיקון תקני. לא מוציאים ילד באזעקה באפס שניות החוצה למיגוניות. ממש לא. אנחנו גם לא מאשרים לפתוח כך מוסדות חינוך. יש 366 מוסדות חינוך בפרויקט. זה יצא לדרך ביוני 2024. אנחנו ב-60% ביצוע, הרבה בזכות הוראת שעה שקידמנו יחד עם משרד הפנים ומינהל התכנון לפטור מהיתר. המוסדות שמתעכבים יותר הם המוסדות שיש להם היתרים כמו בתי הספר כי יש מגבלות להוראת שעה. אי-אפשר בהוראת שעה לבנות מעל שתי קומות ולכן לוקח יותר זמן בעיקר בבתי הספר. הפרויקט הזה אמור ליישר קו בקו העימות בנושא מיגון רלוונטי ולפי התקנות של היום. אני אומר מיגון רלוונטי כי הרבה פעמים אם יש מקלט גדול בתחתית בית הספר של 500 מטר מרובע, הוא לא בהכרח מיגון רלוונטי בזמני התרעה. אנחנו מדברים על מיגון לפי התקנות של היום. הוספנו מגדלי ממ"דים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בית הספר אמור להיות ממוגן במקום כזה. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> כל בית הספר? לא. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כמו שבית חולים צריך להיות. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> זה לא בתקנות. תקנות ההתגוננות מדברות על מרחבים מוגנים בסמוך לכיתות הלימוד. מיגון כלל בית הספר זה אירוע אחר לגמרי. מדובר במיליארדים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל נגיד כשמקימים בית ספר חדש כבר מקימים אותו ממוגן כולו? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לא, זו לא התפיסה. אגב אפשר להתווכח עליה אבל אני חושב שזה לא נכון. יש דוגמאות כאלה בעוטף עזה מ-2007 כשהתחילו הקאסמים שם. עד היום בונים בעוטף עזה גנים ממוגנים. זה אירוע אחר לגמרי. יש לזה השפעות גם על איך שגן כזה נראה. החלונות שם גבוהים והתאורה מוגבלת. בגן ילדים החלונות נמוכים, הילדים רואים החוצה ויש חלונות גדולים. הם לומדים במקלט וזה לא הכי טוב. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אולי אתה צודק. גם במקומות שהיו ממוגנים לא שלחנו ילדים, אולי כבר עדיף שהכיתה תהיה יפה. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אני מדבר רק על קו עימות. לגבי 9.45 שזה עד קו חיפה והקריות פחות או יותר יצאנו בקול קורא שפונה לרשויות. אנחנו לא מיפינו עד אחרון בתי הספר אלא פנינו לרשויות שיהיו פרו-אקטיביות ויגישו אלינו פערי מיגון. קיבלנו מלא מעט רשויות. זה היה צריך לצאת שנה שעברה לביצוע דרך הרשויות המקומיות. לצערנו בגלל בעיות תזרים ממשרד הביטחון זה לא התקדם. אנחנו מקווים להוציא את זה בחציון הזה - לפחות את גני הילדים – שזה הדבר הכי משמעותי מבחינתנו כי זה מאפשר את רציפות התפקוד. ילדים לא עולים בגנים על הסעות וגם לא לומדים מרחוק ולכן בלי גן ילדים אין רציפות תפקוד, ההורים לא הולכים לעבוד ועל כן זה הדבר הכי משמעותי. אנחנו כמובן רוצים להתרחב לבתי הספר. זה תלוי תקציב ויש לנו דיונים על זה עם האוצר ועם משרד רוה"מ. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה רוצה להתייחס לקריית שמונה? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> בקריית שמונה יש 37 גני ילדים ומעונות יום בפרויקט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, הם לא פתחו היום את המוסדות. הם בדין ודברים איתכם? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לכל מוסדות החינוך בקריית השמונה יש הזמנה עם קבלן שעובד. 21 גנים נמסרו או שנמצאים בשלבי ביצוע מתקדמים ואפשר להיכנס לגן גם אם אין עכשיו טופס 4. אפשר לפתוח והגן הוא מוגן. יש עוד גנים שקיבלנו בשלבים מאוחרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה הפער שאתה מכיר? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אני מתעסק רק בפערים. זאת אומרת אני לא יודע מה ממוגן. יכול להיות שיש הרבה מאוד מוסדות ממוגנים שלא פנו אלינו בכלל כי הם כבר ממוגנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אורנה, את יודעת מה הפער בקריית שמונה? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> יש לי את הפערים. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אני יודע להגיד פער בגנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא לא יודע. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אני אסביר. כשאנחנו יצאנו לדרך מיפינו את הפערים. הלכנו לרשויות המקומיות וביקשנו את כל הפערים. לא קיבלנו בכלל מידע על מה ממוגן. אנחנו רק מדברים על הפערים. הפער היום שאני מכיר בקריית שמונה הוא של 16 גני ילדים שלא הושלמה בניית מרחב מוגן ויש חמישה בתי ספר לא ממוגנים. זה הפער בקריית שמונה. לכל הפערים האלה יש הזמנות עם קבלנים שעובדים, שייכנסו לביצוע בטווח מיידי או שיש היתרים שזה הגורם המעכב בדרך כלל של הפרויקטים. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> הרשות ביקשה הרחבת מיגוניות. אני דיברתי אישית עם ראש העיר. הוצאתי מכתב לשר החינוך עם העתק לאלוף פיקוד הצפון ואלוף פיקוד העורף. שניהם ענו לי כולל יהודה לב מפקד פיקוד העורף. ביקשתי 100 מיגוניות כדי לאפשר להורים לצאת למקומות עבודה – 50 מיגוניות באזורי תעשייה ו-50 אחרות במוסדות החינוך ובכבישים כדי שההורים ירגישו בטוחים. שניהם ענו לי שזה בטיפול כדי לעזור לקריית שמונה. זה לא המנדט שלי אבל הרגשתי שאני חייבת לעשות את זה. אני מקווה מאוד שאתם תעזרו בזה. מעבר לזה יש כבר 100 מיגוניות בקריית שמונה למוסדות חינוך. אני גם לא בטוחה שזה נכון עכשיו להציף את כל הרחובות בקריית שמונה במיגוניות, זה יראה כמו מחנה פליטים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היות שהם לא פה לצערנו אנחנו לא נדע. אותי מאוד מטריד העובדה שהם לא פתחו היום. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> גם אותי, מאוד. << דובר >> סער הראל: << דובר >> בכל הצפון ובכל הקו העימות מתחילת חרבות ברזל שמנו כ-2,000 מיגוניות. היה פרויקט בשיתוף עם מחוז צפון ומיפינו את כל תחנות ההסעה, זה היה מייד כשחזרו ללימודים והיו עוד חששות. זה פרויקט של 150 מיגוניות אבל סך הכול עד עכשיו יש 300 מיגוניות בתחנות הסעה. קריית שמונה לבדה קיבלה מעל 100 מתחילת חרבות ברזל ומאז שאגת הארי עוד 40. אלה מספרים גבוהים ויש עוד פעילות בהקשר הזה. << דובר >> ירון ויסוסר: << דובר >> ירון ממחוז צפון. אנחנו עובדים יחד עם קריית שמונה ויחד עם יישובי קו העימות במיפוי של המיגוניות. המטרה היא להגיע למרחבים המוגנים בדרך אל ולהציב בשלושה שבועות 52 מיגוניות בקריית שמונה זה מאמץ עילאי בשיתוף פעולה ביחד עם משרד החינוך והרשות המקומית. אנחנו נמשיך בתהליך הזה ככל שנידרש וזה בנוסף לשיפוץ המקלטים. יש פה תהליך מאוד ממוקד. רק בקריית שמונה מדובר על 21 מקלטים שנמצאים כבר עכשיו בשיפוץ יחד עם עוד 110 מקלטים בכל קו העימות. אני רק רוצה לציין שבמהלך כל מבצע שאגת הארי קרוב ל-150 מורות חיילות, בנות שירות ובני גרעין חיבקו את תושבי הצפון בתוך היישובים כדי להמשיך רציפות תפקודית עד כמה שניתן של לימודים. ככל שנדע לעשות את זה גם בהמשך עם אותו סגל מורות חיילות, בני גרעין ושנות שירות – גם עכשיו כשהתותחים פחות רועמים – אני חושב שזה יתרום מאוד למערך החינוך. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני מודה לכם מאוד על זה ויש לנו גם חיילים אקדמאים שגויסו למילואים שנותנים תגבורים לתלמידים. זה מהלך מדהים. פיזרנו אותם לפי בתי הספר והם מלמדים תלמידים מתמטיקה ואנגלית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סימון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא אכנס לכל מה שדיברתם אלא אני אלך לעולם אחר ואחזור לנושא הספורט. אורנה, אחרי שאת מדברת קשה להתהלם ולהרים את הקול כי את נותנת דיווח מקצועי ואני שמח מאוד שבתי הספר ההתיישבותיים נמצאים פה כי אני יודע כמה השקיעו בשנתיים האחרונות בקידום נושא הספורט בכפרי הנוער. מדובר בפרויקטים מדהימים עם מתקנים ופעילות. אני שמח שרועי ממשרד הספורט נמצא פה. עשינו דיון לפני כחודש וחצי בוועדת המשנה לספורט על נושא הספורט בצפון. סגן ראש עיריית קריית שמונה שממונה על תיק הספורט עלה ודיבר מדם ליבו על זה שכל הספורט בצפון בקריסה. צריך להבין מה זה ספורט בכלל ומי עושה את הספורט במדינת ישראל. יש את האגודות שהן האחוז הדומיננטי ביותר בכל נושא תפעול הספורט בכל מקום במדינת ישראל. יש את הנושא שעבר אליכם ואני עשיתי את המהלך הזה ממשרד הספורט למשרד החינוך והוא התאחדות הספורט לבתי הספר שזה כלי בלתי רגיל. יש את המתנ"סים שהם גם כן בידי משרד החינוך. לפני שאגע בנושא הזה הייתי רוצה לשאול את רועי האם שר הספורט האם לצפון ולקריית שמונה. סגן ראש העיר אמר שמ-7 באוקטובר השר הממונה על נושא הספורט לא הגיע לקריית שמונה. לי זה מאוד הפריע ומפריע. האם הגעתם לראות מה הצרכים בכלל בצפון ומה הם צריכים? הם צריכים הרבה מאוד. אורנה, כשאת מדברת על זה שתקצבת מיליונים זה נחמד מאוד. אבל אני יודע שזה לא מגיע לאן שזה צריך להגיע. אם זה תקוע איפשהו ברשות וראש העיר או הממונים צריכים לדעת איך לחלק את הכסף זה לא מגיע לאן שזה צריך להגיע. זה שאין שילוב בין משרד הספורט – שממונה על כל עולם הספורט במדינת ישראל – לכסף שנמצא במשרד החינוך ועושים איזשהו שולחן עגול עם מי שצריך לבצע את הפעילות למען הילדים גורם לכך שהכסף יילך לאיבוד. הספורט בצפון בקריסה. האגודות בקריסה, מאמנים עזבו, אין תקציבים לאגודות וחלק מהמתקנים אולי לא יחזרו לפעילות. כשאני מדבר על הספורט אני מדבר על החוסן של הילדים שלנו. בתקופת הקורונה אני ישבתי בוועדת החוקה שהייתה ועדת הקורונה וקיבלנו הרבה מאוד מחקרים שהתוצאה שלהם הייתה שהספורט הוא החוסן האמיתי לילדים. זה מה שהציל את הילדים האלו אז ומציל אותם גם בתקופת המלחמה. את מדברת על הפוגה וזו הפוגה. טיולים זה נחמד אבל הכסף לא מגיע והאגודות קורסות. אין לילדים פעילות אמיתית ולכן הגיע הזמן שתעשו שולחן עגול עם משרד הספורט והתאחדות הספורט לבתי הספר שהם כלי ביצועי הכי טוב שיכול להיות בשבילך. שזה יהיה צבוע ושאנחנו נדע שהרבה יותר ילדים מגיעים לפעילות מסודרת עם מאמנים שמעבירים חינוך וחוסן ושילדים יוכלו להיפגש אחד עם השני. חס וחלילה בפעם הבאה – שתהיה ואנחנו יודעים שהיא תהיה – כשהילדים יהיו סגורים בבתיהם זה מה שיציל אותם. מתמטיקה זה חשוב מאוד, אנגלית זה חשוב וגם פיזיקה זה חשוב. אבל הנשמה של הילדים היא הכי חשובה לי וזה מה שיכול להציל אותה. אני מוכן להיות שותף שלך לכל דבר. במקרה יושב פה מנכ"ל איגוד כדור המים. הוא יכול לספר לכם מה הכלי הזה עושה לילדים ואיך זה הופך אותם לילדים אחרים, אחרי זה לחיילים יותר טובים, אנשי אקדמיה טובים ויותר ולאנשים טוב יותר לחברה הישראלית. הגיע הזמן שזה יהיה על השולחן. (היו"ר משה טור פז, 13:08). << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני יכול להעיד על חבר הכנסת דוידסון שמה שהוא אומר הוא עושה ואין מקום שהוא נכנס אליו עם הספורט שלא שינה דרמטית. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני שמחה לשמוע את מה שאתה אומר. בתור מי שהייתה לה קבוצת כדורסל בליגת-העל בבית הספר אני מאוד - - - אני רק אגיד כמה הערות. אני לוקחת את האתגר שדיברת עליו. אנחנו נעשה מפגש משותף. אנחנו עושים הרבה פעילות משותפת עם משרד הספורט אבל עכשיו צריך לעשות את זה ביתר שאת. אני מרימה את הכפפה. אני רוצה גם שתדע שאנחנו נפגשנו עם יעל ארד יושבת-ראש הוועד האולימפי בבוקעתא עם ראש הרשות. אנחנו נעשה שם פעילות ענפה בנושא של תחרות הישגית וספורט הישגי. אני ראיתי בקריית שמונה במלחמה הקודמת את איגוד הטניס ואת כל המהלכים שעשו שם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה המרכז הישראלי לטניס, זה משהו אחר. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> זה היה עם הנשיא. אלפי ילדים הגיעו לשם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא רק יהודים. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> נכון, היו שם דרוזים מרמת הגולן. הייתי שם יחד עם הנשיא ורעייתו. חנכנו יחד עם יושב-ראש האיגוד אנדי רם. אני רוצה גם להגיד שבמסגרת החלטת הממשלה אנחנו לוקחים את המרכזים הימיים כמו באזור נהריה למשל ודיברנו עם ראש הרשות על תוכנית מערכתית לנצל את הים לנושא שיט. עושים שם פעילות רחבה כולל השקעה בנושא מרכזים ימיים. הכנסתי את זה להכנסת ממשלה למרות שניסו להוציא אותם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אורנה, ברשותך אני רוצה לשמוע את הרשות. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני אשמח מאוד שנעשה פעילות משותפת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו רוצים לשמוע את מר אייל רייז, סגן ראש המועצה האזורית מטה אשר. גילוי נאות, אייל ואני שירתנו במילואים. הייתי הסגן שלו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> היה לי שבוע שעבר להעניק את גביע המדינה בכדורעף למטה אשר ולראות שם מאות תושבים שהגיעו בדרך לא דרך. משה ראש המועצה סיפר לי איך הם הגיעו. זה היה זמן מלחמה והגיעו לשם מאות תושבים. הם קיבלו את הגביע ואני זה החוסן האמיתי של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אייל אתה איתנו? << דובר >> אייל רייז: << דובר >> אני איתכם. (היו"ר צבי ידידיה סוכות, 13:12). << דובר >> אייל רייז: << דובר >> אני מרגיש צורך להגיד מילה טובה לסער הראל ולאורנה. אני בתחושה שכל הזמן יש ניסיון להציג את הדברים שנעשים אבל אני מבין שהוועדה רוצה להתמקד בעיקר על הפערים ועל האתגרים. כשעוברים מאפס ל-100 אז אי-אפשר להסתכל רק על מה שקרה היום. צריך להבין שתקופה ארוכה מאוד היינו במקלטים מתחת לקרקע ועכשיו קורה מפגש מאוד משמעותי של מחנכות, מחנכים ומורים עם תלמידות ותלמידים. היום היה יום גדוש מאוד. ברור לנו גם כשמסתכלים על המבטים ועל הילדים שהם מבינים שאנחנו בהפסקת אש. צריך להגיד את זה. זו התובנה. במתח הזה בין שגרה לחירום עברנו מאפס ל-100 וצריך לשים את הדברים על העיקר. כחלק מאיזו תפיסה חברתית אנחנו מסתכלים מה קורה לבעלי מוגבלויות ובעלי צרכים מיוחדים בחינוך המיוחד. יש שם אתגר גדול מאוד ברצון שלנו לתגבר את הצוותים לעומת לחזור ליום מלא משעות הבוקר ועד 16:00. צריך לייצר מדרג נכון ומענים המקצועיים בחינוך המיוחד. אני חושב שהמפתח הוא ביזוריות ומרחב גמישות ככל שניתן. יש פה שונות גדולה מאוד בין בית ספר תקשורתי לבין גן חינוך מיוחד. אני מציע להסתכל על זה. אני מסכים לגבי מה שעלה פה לגבי היכולת לשלב את הספורט, המוזיקה והמחול. זו ההזדמנות הגדולה לחיבור בין חינוך בלתי פורמלי לחינוך הפורמלי ולייצר בתוכו רצפים. צריך לסגור שצריך לבנות מערכות בדברים האלה. המערכות עדיין לא קיימות ביכולת לשלב את המערכות ההישגיות והעממיות. מישהו מהאיגודים צריך לייצר דירקטיבה, לרדת לשטח, לראות מה הצרכים והיכולות ואיך מתאימים את המערכות עד סוף השנה. דיברתם פה גם על נושא המתכונות, הבגרויות וועדת הערעורים לי"א-י"ב. אני רק מרים דגל. במבחן התוצאה אם לא נמצא את הנתיב כדי לייצר את ההתאמות הנדרשות המשמעות היא שאותם אלה שמיועדים אחר כך ללכת לשירות משמעותי או לשירות אזרחי-לאומי ילכו לאיבוד. אסור לאבד אותם אחרי תקופה כל כך ארוכה שהם לא היו במסגרת הלימודית. אנחנו נעביר לכם במסודר את התובנות שלנו לגבי מרחב הזמן שצריך לתת לבחינה בלשון, במתמטיקה ובאנגלית וכן עוד מרכיבים שחסרים במתכונת ההקלות. צריך לייצר פה שיקול דעת מחדש ולראות איך משפרים את המתווה הקיים. הוא כרגע לא נותן מענה מיטבי. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> יושב-ראש קו עימות מרוצה מזה. אני דיברתי איתו ראשון. << דובר >> סער הראל: << דובר >> בסבב שעשיתי עם המנהלים שלך - - - << דובר >> אייל רייז: << דובר >> אמרנו שניתן לייצר פה שיפורים וחשוב להפעיל שיקול דעת נוסף. זה כל מה שאמרנו. << דובר >> סער הראל: << דובר >> אנחנו ניהלנו סבב עם המנהלים – הייתה נוכחות יפה ממטה אשר – על הבגרויות כולל המתואם בלשון. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> בתוספת למה שסער אומר יש לנו שאלונים מותאמים והיבחנות פנימית במקצועות מעבדה בפיזיקה, כימיה ובביולוגיה. יש בחינות בעל פה במקום שייעשו על ידי הות"ר הם יתקיימו מול מורה מקצועי שיכול להרגיע את הילד. דיברנו על מדעי המחשב שלא מותאם ואנחנו נותנים חובת ציון מינימלי במקום 55 שיהיה 45. במתמטיקה אנחנו נותנים משקל של 60% לציון השנתי ו-40% לציון הבחינה, מה שלא היה קודם. עדכנו את המשקל לציון השנתי בבחינות הבגרות מ-70-30 ל-60-40. נתנו תוספת זמן וצמצום חומר. << דובר >> סער הראל: << דובר >> אני בקשר עם כל המנהלים והרכזים שם. אני חושב שיש שם שביעות רצון ממה שהם קיבלו. אם יהיו דברים ספציפיים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה גם המשובים שאני קיבלתי. << דובר >> סער הראל: << דובר >> אני עברתי מנהל-מנהל ודיברתי איתם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אשמיע פה מסר לא פופולרי אבל צריך להגיד אותו. הקלות הן דרך אחת ואין לנו ברירה. אבל הדרך החשובה יותר היא תגבורים. אנחנו רוצים גם ילדים שלומדים. יש לנו בעיה. יש לי ילד במכינה שאומר לי שהם מחזור שעבר את הבגרויות רק בהקלות. זה נורא כיף וזה שומר על אחוזי הבגרות שלנו – אני אומר בציניות – אבל אנחנו צריכים ילדים לומדים. << דובר >> סער הראל: << דובר >> אמרתי בהתחלה שתקצבנו את בתי הספר במטה אשר ובגליל עליון בהקשר של הבגרויות בהרבה מאוד כסף לטובת תגבורים וגמישות למנהלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה צריך להיות הכסף העיקרי. אנחנו יודעים לתת הקלות אבל צריך ללמוד. << דובר >> סער הראל: << דובר >> בכל מקום שצריך עוד עזרה בתגבורים אנחנו עושים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבעיה של ילדי הצפון היא המצב. במקרה שלהם יש הצדקה לעזור להם יותר בדיוק כמו שעשינו בעוטף בזמנו. רק בואו נזכור שהמטרה היא שהם ילמדו. << דובר >> סער הראל: << דובר >> בלי להוריד את הסטנדרט הנדרש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חן בר אור מנהריה. << דובר >> חן בר אור: << דובר >> שלום וברכה לכולם, זו זכות להיות פה. תודה רבה. אני רוצה להגיד ישר כוח לאורנה שמתפעלת את כל האזור שלנו בצפון. כל רשות מתמודדת עם האתגרים שלה אבל את חולשת על כל האזור וישר כוח לך ולצוותים. ראיתי אצלנו באולפנה שהתחילו לבנות עוד ממ"דים צמודים לכיתות. תודה רבה על הדברים האלה. אני רוצה לגעת בשני דברים. יש בעיות נקודתיות בכמה אולפנות פה באזור שלנו שמפני שרוב המקצועות שלהן הם בהגבר אין להן יכולת לעשות בגרות פנימית. אנחנו מדברים פה הרבה מאוד שהשנה הזאת תיגמר והילדים של היום יסיימו את הבגרויות, יעברו אותן אבל יש פה פערים של שלוש שנים ביישובים שפונו וביישובים שלא למדו בגלל המצב הביטחוני כמו אצלנו בנהריה. למרות שהעיר לא פונתה כמעט ולא הייתה למידה רציפה בשלוש השנים האחרונות. אני יודע שמושקעים הרבה מאוד תקציבים לטובת התגבורים. אני חושב שהמפתח הוא לעשות את זה דרך בתי הספר. כשאנחנו עושים תוכניות תגבור או תוכניות אחר הצהריים מניסיון המשפחות החזקות והילדים החזקים מגיעים לתגבורים. הורים מעורבים והורים חזקים שולחים את הילדים שלהם לתגבורים ובמשפחות חלשות ואין סמכות הורית בבית הילדים נשארים ברף התחתון ולא נהנים מתוכניות החוסן ומהתגבורים. צריך לחשוב איך אנחנו יכולים לנצל את זה שיש לנו מערכת חינוך והילדים מגיעים כל בוקר לבתי הספר. אולי צריך להאריך את יום הלימודים או לעשות את הדברים דרך מערכת החינוך. יש עדיין גמישות לכל רשות ורשות לעשות את הדברים שלה אבל התגבורים חייבים להיות בתוך המערכת כמשהו מובנה לפי דעתי. כך נוכל לגעת בהרבה יותר תלמידים, בטח ובטח אם התלמידים האלה הם יותר חלשים מהרגילים. כשאני עושה סדנת הורות או מרכז משפחה אז הורים שחשובה להם ההורות וחיזוק הכלים שלהם מגיעים. הורים חלשים כמעט ולא מגיעים לסדנאות כאלה. צריך לתת על זה את הדעת ולראות שיש גמישות לרשות לעשות את התכנים שלהם ולנהל את זה בצורה נכונה כי ראש העיר יודע מה טוב בעיר שלו ומצד שני לראות איך אנחנו מצליחים לגעת בכמה שיותר אנשים. אני מציע כל מיני הצעות ורעיונות. אפשר לחשוב בכיוון של שיטת ואוצ'רים. כל ילד יוכל לממש ואוצ'ר באגודות ספורט או בתוכניות הפעלה וכך לנסות לגעת בכמה שיותר אנשים. כל הכבוד לכם ותודה רבה שאתם מעלים את זה על סדר היום, זה לא מובן מאליו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה חן. אמיתי. << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> שלום, שמי אמיתי רוזן. אני תלמיד כיתה י"א, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית ותושב מעלות תרשיחא קו עימות צפון. היום חזרנו ללימודים ומצפים מאיתנו לחזור לשגרה והאמת שזה בכלל לא שגרה. אנחנו מנסים להדביק פערים ובמקביל נבחנים כאילו אין פערים. אנחנו יושבים בכיתה אבל הראש לא שם. אנחנו צריכים להתקדם כשבפועל אנחנו עדיין מנסים להתייצב וזה אחרי תקופה שבה נפגענו נפשית, חברתית, לימודית ואיבדנו רצף שלם של למידה. מדברים איתנו כל הזמן על חוסן אבל חוסן לא מחליף מערכת שעובדת. חוסן לא סוגר פערים וחוסן לא יכול להיות תירוץ לכך שאין מענה אמיתי. הגיע הזמן להגיד את זה ברור. אנחנו לא מספרים בדף ולא אחוזים בסטטיסטיקה. אנחנו תלמידים עם מציאות מורכבת שמקבלת מענה מותאם. אי-אפשר להמשיך למדוד אותנו לפי אותם סטנדרטים ובלי לתת לנו את אותם תנאים. צריך להסתכל על התלמידים עצמם. מי שנפגע צריך לקבל מענה, לא משנה הכתובת והמרחק מהגבול אלא לפי מה שהוא עבר בפועל. כמו שאמרת אורנה, מה שצריך לקרות זה התאמות אמיתיות בבגרויות ובדרישות, תגבור משמעותי – זה עוזר – ומענה רגשי בתוך בתי הספר כחלק מהמערכת. צריך תוכנית מסודרת, ברורה ומתוקצבת שיורדת לשטח ולא נשארת על הנייר. אם הפערים האלה לא ייסגרו הם רק ייגדלו ואנחנו יודעים הרי שלא תהיה הכרעה. המצב הזה יחזור, הפערים האלה יגדלו ובסוף התלמידים הם אלו שישלמו את המחיר. תסתכלו עליי, מה אני רוצה? תעודת בגרות נורמלית שתעזור לי בעתיד. אנחנו הנוער שיהפוך לצעירים בקרוב ואין לנו עתיד בצפון. הגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים. צריך תוכנית עבודה מסודרת, לא בעוד חודש או בעוד שבוע אלא עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אמיתי, תודה. בהחלט נוגע ללב. מעניין אותי מה אתה חושב על מה שדיברו פה חלק מחברי הכנסת. הם אמרו שההקלות פוגעות בכם. אתם מקבלים הקלות ואולי כמו שאמר חבר הכנסת משה טור פז תוכל להגיד שיש לך בגרות אבל לא יהיה לך את הידע שצריך. מה אתה חושב על הטענה הזו? << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> תודה רבה שלפני הדיון דיברת איתי ואמרת שנתאם פגישה לשבת עם מועצת התלמידים והנוער הארצית כדי לחפש פתרונות יעילים יותר. אני מסכים עם חברת הכנסת כהן שאמרה שצריך מענה רגשי וצריך תגבור משמעותי. אותנו הוציאו ליומיים בעיר אחרת. זה עזר וצריך את זה יותר. להעמיס עלינו עכשיו בהרבה שעות לימוד לא יהיה יעיל. צריכים להיות ממוקדים ולדעת מה אנחנו רוצים. בונים תוכנית עבודה ומחכים עד שייצא אישור אבל הבגרות שלי היא עכשיו. אני צריך את העזרה עכשיו ולא עד שהתקציב יאושר שנה הבאה. אני בי"א ויש לי עכשיו בגרויות. אמרת שיהיו תגבורים בחופש הגדול אבל זה לא יעזור לי. הבגרות שלי היא עכשיו ואני רוצה ציונים נורמליים כדי שיעזרו לי בעתיד. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> באיזה מקצועות אתה נבחן השנה? << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> מתמטיקה. אנגלית אני ניגש שנה הבאה. יש לי עבודות להגיש בניו-מדיה. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אז מתמטיקה בעיקר? << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> כן. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> ונותנים לך תגבורים בבית ספר עכשיו? << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> לקחו אותנו ליומיים. היום הגעתי לכנסת וחזרנו היום ללימודים אז אני לא יודע מה קורה. עצוב שאני צריך להילחם בשביל החברים שלי בצפון והתלמידים בצפון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו מנסים להבין את המציאות פה בוועדה לכן אנחנו שואלים את השאלות. אתה פה נציג התלמידים. << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> אני אומר לך שאני לא מסוגל נפשית לגשת לחומר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה היית מצפה שיקרה? << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> שיהיה מענה רגשי קודם כל. אין בעיה שתתנו תוספת זמן, עוד ציונים או שתעבירו אותי את הבגרות. מה זה יעזור? אני נפגעתי רגשית. זה אחרי שש שנים. הנוער של היום עבר בשש שנים קורונה ומלחמה של שלוש שנים. מרגע שנכנסתי לחטיבה עד הרגע שאני הולך לצאת מהתיכון כל השגרה שלנו היא חוסר שגרה. זה לא יכול להימשך ככה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני שוב רוצה בשביל היושרה ובשביל טובת הילדים נעשה פה הבחנות. כל ילדי ישראל נמצאים במלחמה כבר שנתיים ושמונה חודשים והיו בקורונה. הם נמצאים שש שנים במציאות הזויה. התפקיד שלנו כוועדת חינוך ובטח של אנשי החינוך הוא לא להתמקד רק הבגרויות. הבגרויות הם כלי שאנחנו נותנים לילד והדבר החשוב יותר מה לומדים לקראת הבגרות. יש ילדים בישראל שיותר קשה להם מאחרים. אם כל הילדים באותה החבילה אז הבגרות לא שווה את הנייר שהיא כתובה עליו. אני אומר את זה בכוונה כי אנחנו בשש השנים האחרונות רצים לפתרון הזה. הפתרון העיקרי שלנו צריך להיות מענים רגשיים ונפשיים. כל התגבורים שאורנה וסער תיארו הם העיקר. אחר כך יש את ההקלות בבגרויות וגם את ההתאמות. גם אמרתי שלא טוב שכל הילדים יהיו באותה החבילה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דווקא המענים הרגשיים זה מה שהוא מציע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית, אמרתי שהמענים הרגשיים הם העיקר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמו שמירב אמרה מקודם זה נכון שלא היה לימודים בתל אביב, בשומרון, בקריית שמונה ובמעלות. אבל במעלות היו הרבה יותר טילים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האירוע הרגשי הוא במקום אחר. << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> לגבי זה שמתייחסים לכולם כחבילה, זה נכון. כמו שאמרתי לא צריך להתייחס אליי כי אני זכאי או לא זכאי לפי כמה אני קרוב לגבול. אם נפגעתי אני צריך לקבל מענה. << דובר >> סער הראל: << דובר >> עושים דיפרנציאליות אזורית ומתייחסים למי שהבתים שלהם נפגעו באופן ישיר. כמו שאתה אומר, אתה לא רוצה שיקוף של ציון אלא שיקוף של ידע. אתה רוצה לסיים את בית הספר עם רמת ידע שתאפשר לך להצליח באקדמיה ובכלל. הציון הוא לא העניין ולכן ההתאמה היא הקצה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז מה כן? אמרת שהתגבורים מעמיסים עליכם. אני מנסה להבין וסליחה שאני מתעכב על זה אבל זה חשוב כי אתה פה. כתלמיד אתה אומר שאתה לא מסוגל רגשית לגשת. אנחנו רוצים לעזור לך לגשת ואנחנו רוצים להחזיר אותך למסלול של הלימודים כדי שתהיה מסוגל. מה כן יעזור לך כי אתה אומר שהתגבורים מעמיסים עליך יותר מדי אם הבנתי אותך נכון. << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> אולי שיהיה נקודתית תגבור פרטני לכל תלמיד במקצוע שהוא צריך. אני מכיר הורים אצלנו במעלות שאין להם את האפשרות לשלם 150 שקל ל-45 דקות. כמה גם אפשר ללמוד ב-45 דקות? יש לי הרבה חומר להשלים ויש לי הרבה מקצועות. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> מי המנהל שלך? << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> הרב אלעד ברוך. << דובר >> סער הראל: << דובר >> דרך אגב היכולת לעשות התאמה מקומית זה לא מגיע מירושלים לכל ילד, אלא זה מגיע לבית הספר. יש לבית הספר את היכולת והגמישות להפעיל את התקציב לפי המורים, התאמה של תלמידים ולפי מה אותו תלמיד ואותה כיתה צריכה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נעשה על זה דיון מעקב ונראה איפה הדברים האלה עומדים. << דובר >> סער הראל: << דובר >> אנחנו מכניסים היבטים שקליים לבית ספר ומאפשרים לו גמישות בהתאם לתוכנית של כל ילד. אנחנו רואים שבחלק מהמקומות זה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש שימוש בקמפוס? << דובר >> סער הראל: << דובר >> בטח. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> יש שימוש באמצעים וירטואלים. אני אדבר עם המנהל שלך כדי שייתן לך מענה נקודתי אבל אתה לא מייצג רק את עצמך. << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> אני מייצג את כל הנוער בארץ. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני אוודא שזה מגיע אליך. << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שזו נקודה משמעותית. צריך לראות לגבי מורים פרטיים וצריך גם לוודא שהתלמידים יודעים שיש להם את האפשרות לבקש את זה. << דובר >> אמיתי רוזן: << דובר >> לפי דעתי זה הכי מועיל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נראה כמה ביקשו, כמה קיבלו ומה היו התוצאות. גיל מושקוביץ'. << דובר >> גיל מושקוביץ': << דובר >> שלום לכולם, צהריים טובים. גיל מושקוביץ', מנכ"ל מנהיגים – ארגון מנהלי בתי הספר. אני כאן כדי לייצג את המנהלים. אנחנו בשגרה מייצגים כ-2,500 מנהלי ומנהלות בתי ספר מכל הסוגים ומכל המגזרים. לענייננו בנושא הצפון אני רוצה לגעת בשני דברים עיקריים. אני רוצה לומר מילות הערכה והוקרה להנהלת משרד החינוך ולמטה השר. אנחנו היינו בקשר רציף בכל השבועות האחרונים ואנחנו רואים את המאמצים הגדולים שנעשו בשביל ליצור התאמות ולא בשביל לפטור ילדים מלמידה או מסטנדרטים אלא כדי להכיר במצב האמיתי שלהם. אנחנו רואים את זה, מעריכים ומוקירים את זה. דובר כאן מוקדם יותר על ועדת החריגים שהתכנסה הבוקר. אני רוצה לחזק את הנושא הזה ולומר שככל שמשרד החינוך ואגף הבחינות יעמיד את הכלים עם סמכויות בשטח כדי ליצור התאמות זה ייטיב עם המצב בצפון. נוצר כאן מעגל שמתאים באופן רוחבי לצפון אבל עדיין כשנוגעים בזה בפינצטה יש כאן בכל זאת בתי ספר שהמצב שלהם הוא כזה שממש לא איפשר היבחנות, הכנה להיבחנות או מעט מאוד ימי למידה לקראת הבחינות. זו נקודה שאני מצפה וגם מאמין שהנהלת משרד החינוך תמצא את הדרכים לעשות את ההקלות או ההתאמות. אני רוצה לגעת בנקודה רחבה יותר שנוגעת בכלל לשיקום החינוך בצפון וגם להחלטות הממשלה שהוזכרו כאן קודם. אני רוצה לקרוא מפה ולהציע לוועדה ולמשרד החינוך לקחת את המשבר הזה כהזדמנות פיילוט לתקן ולעשות משהו שנוכל להפיק ממנו תועלת הרבה יותר רחבה. צריך לפנות בשנים הקרובות – זו הרי החלטת ממשלה לשנים קדימה – את שדרת הניהול ושדרת המנהיגות של בתי הספר והעתודה הניהולית של בתי הספר לעבודה שלהם. זה אומר לפנות ככל הניתן מחנכים, רכזי שכבות, סגנים ורכזי מערכת ככל הניתן לעשייה ולתפקיד המרכזי שלהם, ולא לעוד ועוד שעות הוראה. זה אומר גם לחזק אותם בעוד כוחות עזר ולתקצב את זה. במצב שבו צריך לשקם בתי ספר ולשקם קהילות, צוותים, קבוצות חינוכיות וכיתות צריך לאפשר לשלד הניהולי, המנהיגותי והחינוכי של בית הספר לעשות את העבודה שלו קודם כל. זה קשור במענים הרגשיים והחברתיים וזאת ההזדמנות. זה נוגע גם להסכמי השכר שייפתחו בשנה הקרובה. יש כאן הזדמנות לעשות פיילוט על הצפון. יש כאן אזור שצריך בדיוק את זה – לפנות אנשים שמקבלים בתואר שלהם תפקיד אבל לא מקבלים מספיק זמן או תמריץ לקחת את התפקיד הזה. זה המסר העיקרי. אנחנו מאחלים חזרה מיטיבה לשגרה בצפון והבנה והוקרה של כל המערכת הבכירה של משרד החינוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גיל, אם אתה כבר פה, איך אתם רואים את מתווה הבגרויות? << דובר >> גיל מושקוביץ': << דובר >> אמרתי וכך גם הגבנו בתקשורת ביום חמישי האחרון. המתווה הוא התקדמות מאוד משמעותית. אנחנו חשבנו ועדיין חושבים שיש הרבה יותר מקום לבגרויות פנימיות. צריך לשים בפרופרוציות את כל נושא המרתונים וההשלמות. יש כאן ילדים שלמדו 11.5 שנים ועוד פרק או פחות פרק הוא לא הדבר שייקבע איך הם ייראו בחיים הבוגרים שלהם. יש תקופה שבה הם צריכים את המענה הרגשי, הם צריכים את ההתאמות והם צריכים את ההבנה. אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לתת אמון בצוותים החינוכיים שיודעים לעשות את העבודה ויודעים להעריך אותם. אנחנו לא חוזרים אחורה. אני חושב שנעשו הקלות והתאמות משמעותיות אבל חשבנו שיש מקום גם מעבר לכך. ככל שיהיה משקל גדול יותר ליכולת להתאים בפינצטה למצבים ייחודים של בתי ספר ייחודים – מעבר לכך שהמענה ככלל הוא בסדר – כך ייטב. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> רק כדי שתנוח דעתך, אנחנו נתנו במקצועות ההומניים רבי המלל מקסימום שאפשר ללכת לבחינה פנימית. במתמטיקה שזו בחינה גדולה נתנו שאלון מותאם וגם בשפת אם נתנו שאלונים מותאמים. << דובר >> גיל מושקוביץ': << דובר >> אורנה שלא יובן אחרת. אנחנו רואים את הכול ומעריכים את הכול. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> הכול בסדר. אני רק אומרת שבמכלול השיקולים כמו שאמר יושב-ראש הוועדה אנחנו צריכים לשמור על איזשהו רף. נתנו מענה ומה שצריך עכשיו זה רק לשבת וללמוד. אנחנו גם נדאג לתגבורים כדי שהדברים יקבלו מענה כמו שאמר התלמיד מהישיבה התיכונית במעלות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה גיל. ליזה שלום. << אורח >> ליזה שלום: << אורח >> יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת צבי סוכות, תודה על זכות הדיבור. אני רוצה להודות לאורנה שמחון על התוכניות שהיא מציגה. אבל אני רוצה לציין שאנחנו יישובים שלא נכנסים לא לקטגוריה של 09, לא לקטגוריה של 013 וגם לא לתוכנית של תנופה. המדד שאנחנו רואים לפי הפגיעה שיש בילדים שלנו שצריך להיות זה הפסד ימי לימוד בפועל. הבת שלי למדה בשנתיים וחצי האחרונות בערך 50% ממה שלמד ילד מהמרכז. כשהיא תגיע למבחני מיון לצבא ליחידות מובחרות או תצטרך להגיע לאוניברסיטה נקודת הפתיחה שלה היא הרבה יותר גרועה. אין איזשהו מענה הוליסטי שניתן לילדים האלה וצריך לקבל פתרון מענה לילדים שלא נכנסים לאף קטגוריה. אנחנו הרבה יישובים שלא נכנסים לאף אחת מהקטגוריות שהוזכרו. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> איזה יישובים? << אורח >> ליזה שלום: << אורח >> אני מראש פינה אבל אנחנו קבוצה של 99 יישובים. יש לנו ילדים בכיתה ב' שלא יודעים לקרוא. הם לומדים בכיתה של מעל 30 תלמידים. איך נצמצם את הפער הזה בכיתה של 30 תלמידים של ילד שלא יודע לקרוא שנמצא ברמה של ילד בכיתה א'? אנחנו רוצים מענה ברמה הפדגוגית, ברמת הצוות החינוכי וברמה הרגשית. הילדים שלנו – לעומת ילדים אחרים שפונו – ספגו טילים. מסביב לשכונה שלנו היו שריפות במשך ימים ושבועות. זה לא מצב רגיל. המצב הנפשי שלהם מאוד לא טוב. המענה שהם מקבלים הוא לא מענה שמקבל ילד שנמצא בקו העימות וצריך להתייחס למצב הזה. הבת שלי למדה בכיתה ה' עם 54 ילדים שחלקם היו מפונים. קיבלנו אותם בזרועות פתוחות ובלב רחב. אבל הילדים נפגעו פגיעה אמיתית. מבחינת היכולת ללמוד ומבחינת קריאה הם לא באותו מצב. הם במצב מאוד גרוע וצריך לתת לזה התייחסות וכן התייחסות למצב הנפשי. כמובן שגם צריך להתייחס למצב החינוך הבלתי פורמלי אחרי בית הספר. צריך לתת להם מענה שיעטוף אותם, יחזיר את הביטחון שלהם ואת היכולת שלהם לנהל שיח אחד עם השני. הם נמצאים כל כך הרבה זמן במסכים – בזומים ובאופן כללי – שהם כבר לא יודעים איך לנהל שיחה. הם בורחים לזה. היינו צריכים לגרור ילדים מהמיטות כדי שיתחברו לזומים. מבחינת המערכת אנחנו עבדנו והילדים היו צריכים להתמודד עם הכול לבד. זה לא מצב רגיל. אנחנו שנתיים וחצי בפיגור. אלה שנתיים וחצי שאנחנו לא באותו המצב כמו בכל הארץ. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> כמו שאמרת יש מספר יישובים שלא מוגדרים כקו עימות והם פונים אלינו לעתים תכופות. בשביל זה יש מנגנון שנקרא מחוז שיודע לווסת משאבים נוספים לאותם יישובים שלא מוגדרים בהחלטת ממשלה. אני רק אומר לך שאני באופן אישי מכירה כל יישוב, כל ראש רשות ואת כל המצוקות שיש. אני נפגשת גם עם הורים ודווקא לראש פינה הקציתי בשתי מנות 60,000 שקלים ועוד 50,000 שקלים לפני כמה ימים. סך הכול הוקצו 110,000 שקלים עבור פעילות בלתי פורמלית שלא יכלו להנות ממנה כי הם לא בהחלטת ממשלה או לא ביישובים שנכללים בתוכניות אחרות. מעבר לכך, נתנו במסגרת שתי תוכניות נוספות תקציבים לראש פינה כי הוא יישוב כתום. אני מכירה את היישוב. יש לכם בית ספר אחד ומספר גנים. אני גם תקצבתי את בתי הספר מספר פעמים כדי לתת מענים לתלמידים הללו. בהחלט בשביל זה יש מנגנון שהוא המחוז. הוא מפצה וכל בקשה נבחנת ומטופלת. מה שצריך לראש פינה אנחנו נסייע. מוטי ראש הרשות יודע את זה היטב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. רועי? << דובר >> רועי ברקוביץ': << דובר >> רועי ברקוביץ', מנהל אגף המאמנים במשרד הספורט. אני שמח שבכל התקופה חוץ מבקו העימות הספורטאים עסקו בפעילות. הם הוחרגו ויכלו להמשיך בפעילות השוטפת שלהם איפה שיש מרחבים מוגנים תקינים כדי למנוע עצירה של פעילות ספורטיבית שיכלה לפגוע באגודות. אני חושב שסימון העלה פה עצות טובות לגבי העבודה של משרד החינוך עם הספורט ועם התאחדות הספורט בבתי הספר. אנחנו גם נקיים בהמשך שיחות עם משרד החינוך כדי לראות איך אנחנו משתלבים בזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. שי. << דובר >> שי הרוש: << דובר >> שלום לכולם. שי הרוש, הייתי רכז חברתי לשעבר בבני עקיבא. שלושה ימים לפני מלחמת שאגת הארי הצגתי כאן בוועדה את המשולש הבא – פורמלי, בלתי פורמלי ורשות מקומית. אני חושב שאנחנו צריכים לעבור למודל שמערב את הרשויות. אם זה בנוגע לחינוך הבלתי פורמלי אז צריך לשלב ידיים ושהארגונים הבלתי פורמליים כמו תנועות הנוער וארגוני הנוער צריכים להשתלב בקבלת ההחלטות פה. יש כאן משאב אנושי יקר. קחו אותו. כנ"ל גם לנושא סל התרבות. לפני חודש אומנים רבים הביעו בשש מאוד גדול מה יילד יום. אני לא מדבר על אומנים בצפון שבכלל הכול שם משובש. אני רוצה להציע מודל שהצעתי אותו כבר בפברואר עוד לפני שאגת הארי. זה מודל ירושלמי שאמונים עליו בין השאר מחזיק תיק התרבות בעיריית ירושלים יוסי חביליו סגן ראש העיר ויושבת-ראש ועדת תיירות והנצחה הגברת יעלה ביטון דלנגה. הם הציעו מופעי תרבות בזום או במודל דיפרנציאלי שכונתי. למה אי-אפשר לעבור למודל כזה כדי להציל את העולמות האלה שגם ככה נמצאים בנקודת השבר הגדולה ביותר בזמני חירום, בקורונה ובמלחמה? בואו נעשה מודל שייתן לענפים האלה את האפשרות להחזיק את הראש מעל המים. אנחנו עוברים עכשיו ממצב של אפס למאה ולא יודעים מה יילד יום. צריך לתת מקום לשטח האפור ולחשוב איך אנחנו נותנים למקומות האלה מודל שיכול מצד אחד לא לחנוק אותם יותר מדי בשגרה ומצד שני חלילה שלא נגיע לחירום אבל אם כבר נגיע שלא נחרב את זה לגמרי. תודה. << דובר >> מורן כרמלי: << דובר >> מורן כרמלי, ממונה על שעות חירום במינהל חברה ונוער. במצב החירום השותפים שלנו הם מטה מועצת תנועות הנוער וארגוני הנוער. הייתה התייחסות בתקצוב בתוכניות שנאמרו כאן לבלתי פורמלי. אותם גופים שאנחנו פועלים איתם בשגרה אנחנו פועלים איתם גם בחירום וניתנו תקציבים פה, 15 מיליון שקל. הדברים האלה נעשו בצורה הדוקה ביחד עם הארגונים והרשויות. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> יכולתי להזמין אותך לעיריית נהריה. במקום שהתלמידים יבואו למתנ"ס המתנ"ס בא לשכונות והתלמידים קיבלו מענים של החינוך הבלתי פורמלי בתוך השכונות לרבות מתנ"ס נודד. זה רכב נודד עם תלמידים עם צרכים מיוחדים. אני פגשתי אותם באופן אישי והם הפעילו את המתנ"ס בין מקלט למקלט. נתנו המון גמישות לרשויות המקומיות ונתנו להן הרבה כסף. אני רוצה לשבח את יחידות הנוער, את המתנ"סים ואת הרשויות המקומיות שהיו פרוסים – כולל המועצות האזוריות – ובכל מקום ניתנה פעילות. אנחנו ידענו שזו האפשרות היחידה כי לא הייתה למידה פיזית. הצבא איפשר לנו לתת מענה לתלמידים בקבוצות קטנות בתוך מקלטים והזרמנו לכך הון תועפות. נעשו מהלכים מדהימים ברשויות המקומיות ואני רוצה שתדע את זה. << דובר >> שי הרוש: << דובר >> זה בדיוק מה שאני רוצה להבין. אני אמקד את השאלה שלי, סליחה שלא מיקדתי כמו שצריך. האם זה יכול להיכתב כעתודה עתידית למצבי חירום ברמת המדיניות? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> זה מודל שאנחנו שמנו אותנו בתרחישים שלנו כמו ששמנו גם את הלמידה היישובית ביישובים שעשינו בגליל עליון. עשינו שם מודל, רצינו להפעיל אותו ואז נהייתה הפסקת אש אז לא הפעלנו אותו. אבל הפעלנו אותו במלחמות הקודמות במועצות המקומיות. זה היה מודל של ישיבה אזורית. המורים באו אל היישובים וגם בחינוך הבלתי פורמלי הילדים באו אל מוקדים. אני אתן לך דוגמה. בנהריה למשל יש מתנ"ס בכל שכונה, הרשות המקומית מפעילה אותם וזה המנדט של הרשות המקומית להחליט איך היא מפעילה את הפעילות הבלתי פורמלית. אני חושבת שהמודל שאתה ציינת הוא מודל נכון, מותאם והוא עובד ברוב המקומות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה לחזק את מה ששי אמר. כמה ימים לפני מלחמת שאגת הארי עשינו פה דיון איך משרד החינוך מתכונן ללימודים תחת מלחמה. לא נעים לי לומר שכל מה שנאמר פה לא היה ולא קרה. אני חושב שאם כן היו מכינים מתווה על בסיס מה ששי דיבר פה עכשיו אז אם ניערך לפעם הבאה - - - << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> נראה לי שיש לי זיכרון טוב יותר מרובכם כי אני היחידה שלא התחלפתי. אני הייתי ביישובי השמינייה בגליל העליון ותחת אש מורים יצאו כשהיה קשה לנסוע אל המרכזים היישוביים ואנחנו פתחנו במרכזים יישובים מרכזי למידה וגם התאמנו את החינוך הבלתי פורמלי. המודל הזה קיים והרבה פעמים גם המורים לא אהבו אותו כי עדיף לבוא לבית ספר ממוגן ולא ללכת ליישובים כאלה ואחרים. התגברנו על זה. בחלק מהמקומות זה פעל מצוין ובחלק פחות טוב. שכללנו את זה אבל אנחנו מאוד גמישים עם המהלכים הזה. יש לנו ניסיון אבל תמיד צריך לשפר. << דובר >> מורן כרמלי: << דובר >> יש לנו מכרז שאנחנו מפעילים לכל נושא החינוך הבלתי פורמלי בשעת חירום. הוא יוצא לשטח בצורה כמעט מיידית. החל מ-3 במרס יצאו לשטח עם ערכות והפעלות. המנגנון קיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבל שהוא לא הוצג לנו ערב המלחמה. << דובר >> מורן כרמלי: << דובר >> אבל הוא קיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוצג פה משהו דיפרנציאלי שיעשו תורות בבתי הספר. << דובר >> מורן כרמלי: << דובר >> אני מדבר על החינוך הבלתי פורמלי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, הוא משלים. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> חילקנו אלפי ערכות למוקדים, ליישובים ולמועדונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לירון כרמלי. << דובר >> לירון כרמלי: << דובר >> תודה רבה. לירון כרמלי, מנהלת אגף חינוך, רווחה וצעירים במרכז השלטון האזורי. תודה רבה על הדיון. אורנה התוכנית של משרד החינוך שאת גיבשת יחד עם המינהל ההתיישבותי נותנת המון שכל. רואים שזה נעשה עם המון הקשבה לשטח ולצרכים של הילדים, הרשויות והאתגרים. אנחנו מברכים על התוכנית הזאת. כדי שהיא תתקיים אני אומרת לך יושב-הראש שחייבים להתקיים כמה דברים ואני אומר אותם פה. הדבר הראשון, צריך להתחיל עם רציפות לימודית וכדי שהיא תתקיים צריך מיגון. אי-אפשר להמשיך כשבתי ספר וגנים לא ממוגנים. אני עשיתי עכשיו בדיקה ויש לי את המספרים. צריך 200 מיליון ש"ח כדי למגן תוך חצי שנה את כל המועצות האזוריות. אני בטוחה שהשלטון המקומי יודע לומר את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בארץ? << דובר >> לירון כרמלי: << דובר >> במועצות האזוריות. עשינו בדיקה משנת 1995 ואחורה. אני אראה לכם ואני מוכנה לשבת איתכם על המספרים. קודם כל צריך למגן. לא משנה אם המחוז ייבנה תוכנית הכי טובה שתהיה, אם עוד שבועיים היא תופסק לא עשינו בזה שום דבר. בנוסף, נושא הקיץ. הקיץ הזה מסוכן ואני אומרת את זה בצורה מאוד קשה. הילדים לא נפגשו ולא היו ביחד. אנחנו צריכים עוגן ושגרה. אנחנו צריכים לייצר רצף וכדי לייצר אותו חייבים להמשיך את בית הספר של החופש הגדול של הגנים ושל בתי הספר לשישה שבועות כמו שאורנה שמחון ובכיתות ד'-ו'. אי-אפשר לצאת לחופש. לא נוכל להשלים את הפערים האלה אחר כך. דבר נוסף, דובר על תוכנית רעות מבחינת ההפוגה. אנחנו מבקשים להמשיך אותה. יודעים את דעתנו שרצינו להעביר את הכסף לרשויות כדי שנוכל להיות יותר גמישים. והיה ולא נוכל לעשות את זה אני מבקשת יותר גמישות וסדר כי היה לנו קשה להפעיל את זה. אבל היא צריכה להמשיך כי אנחנו צריכים את התקציבים האלה. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני ביקשתי באופן אישי להמשיך את תוכנית רעות ואת ההפגה 013 עד סוף שנת הלימודים. מי שלא ניצל ינצל עד סוף הקיץ כי התוקף שלה מסתיים ב-30 באפריל. << דובר >> לירון כרמלי: << דובר >> מצוין. לגבי נושא המענים הרגשיים, זה קריטי. צריך לעדכן את החלטת הממשלה 3374. היא נכתבה ותוקצבה לפני שאגת הארי. המענים הלכו וגדלו. יש פה בקשה לתוכנית סדורה של מחוז צפון בבקשה לפתוח את ההחלטה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל זה לא למענים רגשיים, זה בכלל באופן כללי. << דובר >> לירון כרמלי: << דובר >> זה בכלל אבל יש פה הרבה קשב למענים רגשיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את מדברת על משהו גורף בכל הארץ? << דובר >> לירון כרמלי: << דובר >> אני מדברת על הצפון. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> לא, אדוני יושב-הראש רק על החלטה 3374 ל-27 יישובים. << דובר >> לירון כרמלי: << דובר >> בנוסף, אם מדברים על הצפון, כל נושא צמצום הפערים שעכשיו יש תוכנית שנבנתה. היא חייבת להיות ולקרות. זה שאנחנו מסתכלים על קו העימות לא אומר שאין לנו עוד רשויות במצב הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מניח שאת מתכוונת למענים רגשיים בכל הארץ. << דובר >> לירון כרמלי: << דובר >> זה חובה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל מה קיים? << דובר >> לירון כרמלי: << דובר >> חובה להגדיל את התקינה של הפסיכולוגים. יש המון תוכניות אבל חייב תוכנית אסטרטגית מסודרת כמו שעשה מחוז צפון שמסתכלת חמש שנים קדימה כדי לצמצם את הפערים ולתת מענה מגיל הגן ועד שהילדים יוצאים ממערכת החינוך. התוכנית היום היא לחמש שנים והיא כבר שנה בתוקף. אין שום סיכוי שתוך ארבע שנים המערכת הזאת תתייצב. אלה פערים שהתחילו מהקורונה, המלחמות והפינויים. אנחנו חייבים לוודא שילד שנמצא במערכת החינוך יוצא ממנה בסוף י"ב כשיש לו את כל סל הכלים, המיומנויות וכל מה שהוא צריך כדי להצליח בחיים. אני מבקשת כאן מהוועדה שנתכנס כל שנה. אם צריך להאריך את חמש השנים האלה – נאריך אותם. צריך להסתכל מה צריך קדימה. זה לא יקרה בארבע שנים. אני רוצה להגיד שוב תודה לאורנה ולסער. השותפות עם הרשויות והקשב לשטח הוא מבורך. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה לירון. אני מציע שנעשה מתישהו ישיבה מיוחדת על הדברים האלה. אין פה את נציג האוצר. הממונה על השכר אתה בטח לא תדע לענות על מה שהועלה לגבי התוכניות כמו הרחבת בית הספר של החופש הגדול. אפרת. << דובר >> אפרת אטרה: << דובר >> אפרת אטרה, מנהלת קשרי ממשל, החברה למתנ"סים. המילה מתנ"סים הוזכרה פה כמה פעמים בדקות האחרונות. אני מאמינה גדולה בשילוב החינוך הבלתי פורמלי בתוך האירוע הזה וכמו שנאמר בתחילת הדיון בנושא הספורט. כמו שאמרת אורנה, המתנ"סים פעלו בתחילת המלחמה מסביב לשעון. אני מזכירה שחוזקתם של המתנ"סים הוא החיבור לקהילות. ביחד עם מחלקות הנוער הם יצאו מחוץ לקופסה ועשו חוגים בבית לילדים ובני נוער עם מוגבלות או הפעילו פעילות בבניינים. עשינו פעילות בתוך בניינים. בניינים התאגדו ועשו פעילויות בלתי פורמלית בלובי של הבניין, במרחב המוגן או איפה שהיה אפשר. אני רוצה להציע שכשמתקיים דיון אסטרטגי ולטווח רחוק בהקשר של הצפון והדרום ובוודאי בהקשר הקיץ – כמובן שאנחנו עובדים צמוד עם מינהל חברה ונוער – לזכור את הכוח הגדול שנמצא ברשויות של המתנ"סים והמרכזים הקהילתיים. אנחנו פה בשביל זה ואנחנו עובדים בצורה הדוקה עם משרד החינוך, המרכז לשלטון המקומי והרשויות המקומיות. מבחינתנו העיסוק צריך להיות בכלל הגילים – מלידה ועד אזרחים ותיקים. קיימנו למעלה מ-50 לילות סדר במרכזים קהילתיים ממוגנים לאזרחים ותיקים ולאנשים עם מוגבלות שלא היה להם איפה להיות. רק תחשבו איזו אופרציה זו לפתוח את המתנ"סים בליל הסדר ולהביא עובדים בליל הסדר שלא יהיו עם המשפחות שלהם כדי שלאזרחי ותיקים ולאנשים עם מוגבלות יהיה איפה להיות. השורה התחתונה היא שככל שאנשים ירגישו יותר בנוח, יותר מחוברים לקהילות שלהם והזהות שלהם תהיה יותר מחוברת כך גם המצב התחושתי שלהם יהיה טוב יותר. בשביל זה קיימים כל המענים שאנחנו עושים ונשמח להיות חלק מכל דיון בגמישות וביכולת שלנו לפעול מהר במצבי חירום וגם בשגרה. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני מבקשת להודות לכל מנהלי המתנ"סים שחלק גדול מהם בצפון תפקדו כמנהלים של מרכזי סיוע ראשוני. אני הייתי שם ראשונה וראיתי את מנהלי המתנ"סים שמפעילים את המרכזים ונותנים סיוע לאזרחים במסגרת מכלול החינוך. ישר כוח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. עופרה. << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> שלום, אני עופרה דורלכר. אני תלמידת כיתה י"ב. אני גרה במושב כפר שמאי במרום גליל ואני לומדת בבית ספר עמית בכרמיאל. אני לא באה מטעם מועצת התלמידים אלא אני באה כדי לייצג את תלמידי כיתה י"ב באזורים בהם אני גרה. אנחנו לא מוגדרים כקו עימות. אני גרה שבע דקות מיישובים שכן מוגדרים כקו עימות. אנחנו חווים את המלחמה באופן מלא. אנחנו שומעים את חילופי הירי ואנחנו חווים אזעקות. מתחילת כיתה י"א התחילו תקופות של למידה בזום לפרקים עד כיתה י"ב ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. במהלך כל כיתה י"א נבחנו רגיל וכשהגענו לקיץ והתחילה מלחמת עם כלביא דנו על הקלות למחזור שלנו למרות שהייתה תקופה של כחודשיים שלמדנו בלמידה מרחוק והלמידה נפגעה. האזור שלנו לא הוגדר כאזור שמקבל הקלות. גם עכשיו כאשר היינו תחת המלחמה עם איראן אבל חווינו אותה בצורה מאוד שונה משאר הארץ לא קיבלנו הכרה שונה. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> את גרה במרום גליל ולומדת בכרמיאל? << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> כן. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> שני ראשי הרשויות דיברו איתי. כרמיאל מבקשת מתווה יותר גבוה כי כל האזור הזה ספג הרבה אש. הם הגישו ערעור וזה יידון בוועדת ערעורים. אני אומרת לך שקרוב לוודאי שזה יישאר שתיים בכרמיאל. יחד עם זאת, היות ואת גרה בקו עימות במרום גליל את צריכה לפנות לבית הספר. בתי הספר יודעים שהם יכולים לבקש עבור תלמידי קו עימות שלומדים בכרמיאל הקלה שלוש. את צריכה לפנות למנהל. המנהל יודע שהוא יכול לפנות. מי שגר בקו עימות ולומד מחוץ לקו עימות יכול לערער באמצעות בית הספר כדי שייתנו לו מעגל שלוש. << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> אני ארצה להתייחס להקלות שדיברתם עליהן קודם שלכאורה הן הקלות יפות אבל יש מקצועות ובחינות שלא נגעו בהן. אני ניגשת לעבודת גמר בעל פה שאין שם שום הקלה שיכולה להתממש. ההקלה שנתנו למקצועות הומניים שאפשר להיבחן במקצוע אחד פנימי לא נכללת על מקצועות הגבר ומקצועות חובה אלא רק על מקצועות הומניים שבכיתה י"ב לא נשאר שום מקצוע כזה. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> את מדברת כרגע על מעגל שתיים? << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> כן, וגם על מעגל אחד. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אם את תהיי במעגל שלוש כי את גרה בקו עימות וקשה ללמוד אז את יכולה לקבל הקלה מספר שלוש. << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> כן, אבל אני לא מדברת רק על עצמי. אני מדברת על כל התלמידים בכיתה שלי. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> כן, אבל יש עוד תלמידים כמוך. יחד עם זאת יש הבדל בין שתיים לשלוש בגלל המיקום ובגלל הקושי. תלמדי כמה שיותר ותקבלי תגבורים מבית הספר. חס וחלילה אם יקרה משהו אנחנו נמצאים פה כדי לעזור לכם. אני הכי מציעה לך לשבת וללמוד אף על פי כן. אתם תצליחו והכול יהיה בסדר. << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> אני אשמח להתייחס גם לעוד בחינה אחרונה וזו הבחינה במתמטיקה. השאלונים של שלוש, ארבע וחמש יחידות בי"א קיבלו בונוס של נקודות. השאלון של שלוש נקודות בכיתה י"ב קיבל בונוס של נקודות והשאלון של ארבע וחמש בכיתה י"ב לא קיבל בונוס של נקודות. זה לא הגיוני כי לכיתה י"א תהיה עוד הזדמנות לגשת למועדי ב' ומועדי ג' בשנה הבאה ואנחנו מתחילים פרק חדש בחיים בסוף השנה הזאת. אין לנו מתי לגשת לבחינות במידה וזה ייפגע באופן משמעותי. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> המשקל של הבחינה במתמטיקה השתנה. << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> כן, לכל הבחינות באופן שווה ואני לא רואה סיבה שהבחינות בכיתה י"ב של אלה שמרחיבים ייפגעו יותר. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> כן אבל אם קודם היה לך 70% בחינה ו-30% פנימי - - - << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> זה היה 50-50. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> עכשיו אנחנו נותנים 50-50 ויש לבית ספר משקל מאוד משמעותי. זה יעזור לך. << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> זה היה מלכתחילה 50-50 במתמטיקה והעבירו את זה עכשיו ל-60-40 לפי הציון הגבוה יותר שיקבל משקל יותר גבוה. אני שוב אתייחס לזה שיש פער בין - - - << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> זה 60 וציון בחינה הוא 40. יש לך כבר 60%. << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> זו הקלה יפה אבל אני לא רואה סיבה למה יש פער בין ההקלות שכיתה י"א יקבלו להקלות שכיתה י"ב יקבלו. אנחנו נפגענו באותה המידה או אפילו יותר. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני רוצה לתקן אותך. לגבי ההקלות, במתמטיקה זה לכלל השאלונים. << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> נכון אבל את מדברת על המתווה המעודכן. במתווה שההקלות שלו עדיין תקפות יש שתי נקודות בונוס לכל אחת מהשאלות בחמש יחידות מתמטיקה בכיתה י"ב. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני מדברת על ההקלות החדשות. << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> נכןן אבל ההקלות הקודמות עדיין תקפות והשאלונים של ארבע וחמש יחידות בכיתה י"ב לא קיבלו את אותו בונוס שכל שאר השאלונים קיבלו. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> עשינו התאמות והורדנו חומרים. << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> נכון. אבל אלה שני שאלונים שלא קיבלו אותו מענה באופן שווה ואני חושבת שכדאי לבדוק את זה. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני אבדוק את זה עם אגף הבחינות. את יודעת איזה שאלונים? << דובר >> עופרה דורלכר: << דובר >> 572 ו-472. זו התוכנית החדשה. יש את התוכנית החדשה שזה 482 ו-582. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עופרה תודה שבאת. זה היה יעיל. כן נעם. << דובר >> נעם וילדר: << דובר >> תודה רבה. עורכת דין נעם וילדר, המועצה לשלום הילד. אנחנו כאן כארגון חברה אזרחית שמקדם זכויות ילדים כדי לשמוע את הגורמים בשטח ואת הנערים והנערות. הקול שלכם חשוב לנו מאוד. תודה לכם ותודה על הדיון. בשנה שעברה אנחנו נפגשנו עם נערים ונערות משלומי ומכרמיאל. עשינו איתם הליכי שיתוף. חלקם פונו וחלקם לא פונו מבתיהם. נפגשנו איתם אחרי הלחימה העצימה מול חיזבאללה ולפני המלחמה הנוכחית. היו נערים שכל כך התרגשו לחזור הביתה אחרי שהם פונו מביתם. הם השמיעו קול מודאג לגבי ההיבטים הלימודיים והפערים שהם צברו בתקופה הזו. זה היה מה שהכי העסיק אותם. הם דיברו על למידה לא סדורה עם צוות שלא הבין עד הסוף מה עובר עליהם. הצרכים הרגשיים שלהם לא קיבלו מענה מספק והפערים האלה הורגשו חודשים רבים אחר כך. הם לא הצליחו לגשר עליהם עד הסוף. אני מניחה שהפערים האלה העמיקו בתקופה הזאת. שני מחזורים סיימו בשנתיים האלה כיתה י"ב ו-12 שנות לימוד. אי-אפשר שלא לחשוב איך אותם נערים ונערות סיימו את השנה האחרונה שלהם מבחינה לימודית ומבחינת החוויה בטח אחרי שש שנים של קורונה, בידודים ומציאות הזויה לאותם הילדים. הם היו צריכים להתמודד איתה. זה מאוד קשה. עופרה דיברה על הצרכים שלה והפניתם אותה לבית הספר לקבל את הזכויות שלה. במחילה, אני לא חושבת שזה התפקיד של התלמידים בכיתות י"א-י"ב לנקוש בדלת ולהגיד לבית הספר מה הזכויות שלהם. אני חושבת שתפקיד בית הספר לאתר את אותם התלמידים, למצוא אותם ולהגיד להם מה הזכויות שלהם ככל שיש להם זכויות נבדלות מילדים אחרים בבית הספר. אני חושבת שלדרוש מהם לגשת היא לא דרישה ריאלית, בטח ברמה הכללית. לגבי המענים הרגשיים, דיברנו פה בוועדה הזאת לא מעט פעמים על מפתח התקינה של הפסיכולוגים החינוכיים. דווקא בצפון יש איוש כמעט מלא – 95% – של פסיכולוגים חינוכיים. זה רק מראה את הצורך הגדול וכמה מפתח התקינה לא מעודכן לצרכים הקיימים היום בשטח בכל הארץ ובטח ביישובי הגבול. חייבים לעשות עם זה משהו. סלי תגבור הם חשובים והם פתרון טוב. הוא זמני. הוא מוקצה להבנתי לשנה או לתקופה מסוימת. המענים הרגשיים שילדים וילדות צריכים בכל הארץ ובאזור הצפון בפרט הם מענים ארוכי-טווח שילוו אותם שנים קדימה. כמו שלירון אמרה, חמש שנים לא מספיקות לדעתי וצריך לשאוף להעריך את זה לעשר שנים. צריך לתת פתרונות שהם תשתיתיים אמיתיים להרחבת כוח האדם של הפסיכולוגים והיועצות. זה חייב לקרות. הנערים והנערות, הילדים והילדות חייבים את זה. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעם, תודה. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> כבוד יושב-הראש, תודה רבה על הדיון. יניב בר אור מהתאחדות מעונות היום הפרטיים. תודה לאורנה כי הילדים היום חזרו לבית הספר. אנחנו כאן כדי לייצג את מעונות היום. אני שמח שגם נציגי פיקוד העורף והאוצר נמצאים פה. לגבי ההקלות שהילדים מקבלים והמדרגים של איפה כן זכאים ואיפה לא, גם בחיפה בלילה שומעים את הטילים ומתעוררים בלילה. יש סיוטים בלילות. אנחנו כהורים חווים את זה מאוד. אני חושב שלא צריך לעשות הבדלה בין ילד לילד. יש מספיק מקומות בהם אנחנו עוסקים הבדלות בין ילדים, תכף נדבר וניגע בהם. האזרחים היזמים שמפעילים את מעונות היום הפרטיים בזמן המלחמה רצו להיות שותפים. אנחנו אולי מנענו ואמרנו שמסוכן. שלחנו מכתבים שלא כדאי לפתוח וצריך לחכות. היו כאלה שהשקיעו המון בתקופת שלום. הם בנו מקלטים ומרחבים מוגנים בהשקעה של עשרות אלפי שקלים. הם רצו להיות חלק ולתרום. אני יודע שבמעונות סמל – גם במעון שאשתי מנהלת במוצקין – עבדו ימים שלמים, בישלו, שלחו אוכל לחיילים, היו שותפים ועשו עבודה מדהימה. למעונות הפרטיים לא נתנו להיות שותפים. הם אמרו להם שהם לא יכולים לעבוד עבור חיוניים ולא נתנו להם לפתוח. לא נתנו להם לסייע למשק במקומות שכן היו מוגנים ודאגו לכך. אני רוצה לגעת גם בנושא של תקצוב להורים. קרן דיברה פה על אוכלוסייה קטנה יחסית אבל יש אוכלוסייה יותר גדולה בנהריה. בנהריה יש כ-3,000 ילדים. פחות משליש מהם זכאים למסגרות סמל. נתתם שם תקצוב נרחב מאוד של דרגה שלוש ודרגה חמש לשני קילומטר ותשעה קילומטר. בנהריה יש 25 מעונות פרטיים שרוצים לתת ולהיות חלק מהחינוך. ההורים מבקשים לקבל אבל הם לא יכולים לתת להם כי הם פרטיים. אנחנו כל הזמן חוזרים לאותה התשובה שלא יודעים לשלם לפרטיים ולא יודעים לעבוד עם פרטיים. זה פשוט לא נכון כי יודעים לשלם למסגרות הסמל המפוקחות וגם הם פרטיים – כמו ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה נאות מרגלית. יש להם סמל מעון ויש להם חשבון בנק. ידעתם איך לחבר אותם ביחד. אחרי שעבר חוק לפיקוח על מעונות היום בשנת 2018 ואחרי שהעברנו תיקון לחוק תכנון ובנייה שמאפשר בדירות מגורים לקיים מעונות יום עד 36 ילדים הגיע הזמן להתייחס למעונות הפרטיים כשווים. הגיע הזמן לחבק אותם. אני שומע פה על תקציבים אדירים שמופנים לכיוון בנייה. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> תהפכו להיות מעונות סמל מפוקחים. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> אבל בשביל שזה יקרה צריך קודם כל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא נפתח את זה עכשיו. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני רק אומרת שהמעונות הפרטיים נתנו מענים במדינת ישראל מקדמת דנן עוד לפני שהמדינה העבירה את המעונות למשרד החינוך כשהם היו במשרד הרווחה. צריך להגיד ביושר שיש לכם תפקיד משמעותי. יחד עם זאת, אנחנו רוצים להרחיב את כמות המעונות המפוקחים. זה טוב להורים וטוב גם לנו. אני בטוחה שכל הורה היה שמח לשלוח את הילד שלו למעון מפוקח ולא למעון פרטי. אני לא רוצה לדבר גם על המעונות הפרטיים, יש מעונות פרטיים נפלאים ואני לא רוצה לעשות הכללה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אורנה, גם הם היו שמחים להיות מפוקחים. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> במקום שאתם בונים ויש צוות מצוין את יכולה להציע לכם מבנה בשכירות. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני אשמח שנקיים דו-שיח אבל זה לא נושא הדיון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שעוד שבוע וחצי יש לנו דיון על הגיל הרך. יש לנו דיון על חוק הרשות לגיל הרך ואני בטוח שתהיו כאן. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> אנחנו כן רוצים לקחת חלק. המעונות הפרטיים רוצים לתת שירות למדינה לפחות כבחירה, לא חייב כחובה. בנושא המיגון, איפה שהיה מיגון ואיפה שיש מיגון תיקחו את זה לפעמים הבאות. אנחנו שומעים כבר שמתארגן לנו עוד משהו. אנחנו רוצים לקחת חלק בעתיד ואני רוצה שפיקוד העורף ייקחו את זה בחשבון. יש מעונות פרטיים ממוגנים, יש להם מרחבים מוגנים ואפשר לעזור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> של מי ההחלטה? << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> ההחלטה היא של פיקוד העורף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם רוצים להגיב? מה ההבדל? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אם יש מעון פרטי שנמצא בתוך בניין של שבע קומות אי-אפשר למגן אותו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אם הוא ממוגן? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> מה שממוגן אין בעיה. מי שאמר הוא לא יכול לעבוד? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יניב. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> יש אי-קיום פעילות חינוכית לפי מדרג ולפי החלטה של ראש רשות. גילי לידה עד שלוש לא נכנסו, גם בבלתי פורמלי. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> הבלתי פורמלי היה רק מגיל שלוש ומעלה וחיוניים נתנו רק לרשויות מקומיות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> רק מרכזי מפ"ל ויחד. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אני יכול להעריך שאין הבדל בין מה ששייך לרשות המקומית לבין מה שהוא פרטי. אם הוא עומד במדיניות ההתגוננות הוא יכול לפתוח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה המצב שאמור להיות. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> בפועל קיבלנו הנחיות מהרשויות המקומיות וגם מהמפקחות של משרד החינוך בזומים שנעשו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי אחראי על זה? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> משרד החינוך הוציא מסמך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי מקבל את ההחלטה? << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> ההחלטה לסגור את החינוך הייתה של פיקוד העורף. ההחלטה של הרשויות המקומיות - - - << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לא, חשוב רגע - - - << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> הרשויות המקומיות ביחד עם מפקחות עשו זומים למסגרות הפרטיות ואמרו להם בפירוש שאסור להם לפתוח, גם לחיוניים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> יצא מסמך כזה מטעם משרד החינוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם למי שעומד בהנחיות המיגון? << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> גם למי שעמד בהנחיות. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני רק אסביר. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> זה מסמך שאפילו מתלה בקנס ושלילה של הרישיון. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> כל נושא המפ"לים הוא פרוגרטיבה של הרשות המקומית. לא אמרנו לרשות המקומית איפה ההורה עובד. אמרנו לרשות המקומית שאם היא רוצה לפתוח מפ"ל אז שתאתר לנו אם יש הורים חיוניים בכל מיני מפעלים. אם הרשות הייתה אומרת שהיא פותחת מפ"ל במתנ"ס לילדי מעונות פרטיים היינו פותחים את זה. ההחלטה היא החלטה של הרשות המקומית. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> לא, אבל רצו במסגרות פרטיות לא במסגרת מפ"ל שיש להם מרחב מוגן. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> לא, ממש לא. המדינה לא איפשרה. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> אם ההורים בגן הם הורים חיוניים. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> התשובה היא לא מכיוון שפיקוד העורף ופיקוד צפון אסרו על פעילות לימודית פורמלית. לכן מתוקף זה שאין להם הנחיות אז אסור גם לך הפרטי ואסור גם לציבורי. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> אז אני אשאל אותך שאלה אחרת, מה הטעם להעמיד עציץ יקר בחצר כשהוא סגור ואי-אפשר להפעיל אותו? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אתה רוצה שאני אקח אחריות להפעיל מעון פרטי? << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> מאות אלפי שקלים עלו המרחבים המוגנים האלה. לא נתנו לאנשים להפעיל. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> לא, אבל אתה לא מקשיב. אם הצבא החליט שלא פותחים מסגרת פורמלית אלא רק בלתי פורמלית ואנחנו נתנו מענה לילדים חיוניים ברשות המקומית, אתה לא יכול להגיד לי שאני אפתח פעילות חינוכית במעונות פרטיים ולא לפתוח במעונות מפוקחים. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> מעון יזמים רצו להפעיל פעילות בלתי פורמלית באותו מעון שהיה לו רישיון ואמרו להם שאסור כי הם מפעילים מעון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא נושא הדיון אז אני מציע שתכתוב. אני מניח שיש לך מסמך. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> בהחלט, העברנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> העברתם לוועדה? << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא קיבלתי את זה. אנחנו נראה את זה, נעביר להם ונקבל תשובות. אם צריך אז נקיים דיון. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> כבוד היושב-ראש, תודה על הדיון החשוב הזה. אני מצהירה על כך שיש פה פחות חברי כנסת, אם בכלל. אני יודעת שאתה אדם פרקטי ושואל מה אפשר לעשות עם זה. אני מבקשת תיקון חקיקה לעיתות חירום. אני מבינה את תוכניות החומש, אני שותפה אליהם ואני יושבת בפורום שותפים לחינוך. אני חושבת שהגיל הרך לא מקבל מספיק התייחסות. החלטת ממשלה כזאת מיועדת למשפחות ביישובים צמודי גדר בגבול לבנון 0-9 ומטרתה לתקן החלטות קודמות אבל היא מייצרת עיוות חדש. קהל היעד שלה הוא רק משפחות עם ילדים במעונות יום או במשפחתונים מוכרים ונוצרת כאן עוולה. אני מקבלת את מה שאומרת ד"ר אורנה שמחון. כשיצאנו לדרך היה לנו ברור שבשלב כלשהו המדינה תיקח אחריות על ילדים במדינת ישראל מגילי לידה ואילך. יחד עם זאת ולאור העובדה שכרגע אנחנו לא עובדים באותו קצב אלא אנחנו עדיין קווים מקבילים שלא נפגשים זה לא פותר אתכם לתת מענה לשאר הילדים. את אומרת שאת יכולה לקחת אחריות על מוסד מפוקח. אני שמחה שכל היושבים פה בשולחן יודעים שכל מסגרת משבעה ילדים ומעלה היא מסגרת מפוקחת. בואי לא נבדיל בין המפוקח למסובסד והפוך. אנחנו צריכים להסתכל על הציבור וזה באחריות של כבוד יו"ר הוועדה שתפקידו לקחת אחריות על ילדי ישראל. אנחנו עוסקים במסגרות החינוכיות ומצד שני אנחנו עוסקים בילדים ובהורים שנמצאים באותה טריטוריה. אם אנחנו רוצים להיות פרקטיים אז קודם כל המימוש בפועל של הזכאות צריך להינתן להורים לטובת הסבסוד. ההורה יוכל לקחת את הסבסוד ולהשתמש בו במסגרת הפועלת כרגע. כרגע רבע מהמסגרות מסובסדות ושלושת רבעי מסגרות הן פרטיות. תנו להורה את הזכות לקבל את אותו שוויון הזדמנויות בקו העימות. בנוסף, אנחנו צריכים לשמור על יציבות כלכלית. אורנה את פתחת שהיום הוא יום חג. חג למי? המסגרות הפרטיות היום נמצאות בפרפורי גסיסה מתקדמים. הם לא שרדו את האירוע. המבנים שלכם הם מבנים משומרים, מתוחזקים ומטופלים. היו לכם אבות בית ועובדי ניקיון שהכשירו ומיגנו. אנחנו חיה פצועה. צר לי שאני כאן כמו חיה הפצועה ואני שורטת. חלק מהילדים שהיו צריכים לחזור היום בגילי לידה עד שלוש לא יכלו לחזור כי המסגרות האלה התמוטטו, נסגרו, הצטמצמו או שהעובדים שלהם בחל"ת. לא נעשה שימור מערכתי לקו העימות. אם אנחנו מדברים על תוכנית חומש אז שכבוד היו"ר יעזור לנו ליצור תוכנית לעיתות חירום כדי שלא נשב כאן שוב ושוב ונזעק לתיקוני חקיקה. שבעת מלחמה, משבר, קורונה, הסגר או מגיפה אתה תדע להדריך את כולנו כי אתה האוטוריטה. למשל אם תגיד שהיום קיבלנו בשורה ומחר איראן מחליטים לתקוף וסוגרים אז אתה צריך לדאוג שב-1 בספטמבר יהיה לפעוטות בגילי לידה עד שלוש לאן לחזור ולא רק ל-25%. אני לא רק דופקת על השולחן, אני מתחננת לפניך. תדבר עם כבוד השר אלקין שהביא את הצעת הממשלה הזאת ותבקש תיקון על התיקון. אנחנו מבקשים שוויון הזדמנויות לכל ילד באשר הוא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איזו החלטת ממשלה זו? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> 3636. אנחנו מבקשים הבהרה בנושא למה ילדים מופלים בתוך קו העימות. גם ככה השריון הזה הוא לא סגור להם כאזרחי מדינת ישראל, אז קל וחומר בחינוך לגיל הרך. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני רק אתקן אותך כדי שתהיי רגועה. אני ביקשתי מהממונה על אגף המעונות במשרד החינוך לקיים דיון בסוגיות האלה. אני אזמין אתכם להעלות את כל הבעיות. צריך לדון על זה ולנסות לתת פתרונות. בהחלטת ממשלה 3374 אנחנו נתנו תקציב לרשויות המקומיות עבור גילי לידה עד גיל שלוש ללא הבחנה איפה הילד לומד. לכן המפקחות על הגיל הרך - - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לאן מיועד התקציב הזה? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> הן יכולות לתת מענים לתלמידים מגילי לידה עד שלוש. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> להעלות אותם לזום? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> לא, מה פתאום זום? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> איך מתורגם התקציב הזה? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני מסבירה. אנחנו נותנים תקציב לרשות המקומית. היא מקבלת את מלוא התקציב לילדי לידה עד שלוש. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> יש תוכנית לתקציב? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> יש תקציב מוגדר בגפן ומובדל. הרשות מקבלת את כל התקציב הזה כי אנחנו לא מעבירים לסמלי מוסד למעונות גפן. לכן מלוא התקציב לגנים ולמעונות נמצא ברשות. אני מציעה לך להנחות את המפקחות שלך או את הרכזות שלך במעונות הפרטיים לחבור למנהלת הגיל הרך באותה רשות מקומית – ב-24 הרשויות בקו העימות – והמענה שצריך להינתן הוא לכל התלמידים ללא שיוך איפה הילד נמצא. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> צר לי, אני לא יודעת לפרוט את זה למשהו פרקטי. מה המענה שאמור להינתן? הדרכה פדגוגית? מענה רגשי? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> אני מסבירה. תקציב גפן הרגיל מפריד להדרכה פדגוגית ולבעל תפקיד. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> בכל 24 הרשויות שיש להן יחידת גיל רך? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> לא. בכל הארץ בגפן הרגיל התקציב למעונות היום הוא עבור רכז, הדרכה פדגוגית וכדומה. בגפן תנופה יש תקציב יותר גדול שמספיק לפעילות לילדים ולכן אני מציעה לך לפנות למפקחת. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אורנה, את מכירה לזה תרגום? בעלת מעון פרטי תוכל לגשת לרשות המקומית ולקבל משהו? תתרגמי לי את זה. אני בקשר עם הרשויות המקומיות, הם לא יודעים לתרגם את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קונסטנטין, בבקשה. אנחנו נסיים את הדיון ותוכלו להישאר פה ולדבר. אנחנו לא נקיים פה דו-שיח. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> קונסנטין שוויביש, מנכ"ל איגום. לא הבנתי מה אני צריך להגיד להורים בנהריה למה הם מופלים. יש לי את הרושם שתחת משרד האוצר – בסבסודו או לא – יש אפליה. כל הזמן בוחרים מישהו ואנחנו הראשונים באפליה כי אנחנו כל הזמן מופלים מחדש. גם בדיון הזה אנחנו האחרונים בשרשרת המזון וגם במשרד החינוך ככה. אני מבקש מחבריי המלומדים מפיקוד העורף האם אתם יכולים יחד עם משרד החינוך לבחור שעה קצת אחרת מאשר 23:00 במוצאי שבת על מנת לפרסם את החלטתכם? אני אסביר. עיריית חיפה מאוד טובה בזה. ב-21:00 פיקוד העורף מפרסם שאנחנו עומדים ליד מרחב מוגן. ב-21:30 משרד החינוך מפרסם בתוך מרחב מוגן וב-23:00 עיריית חיפה אומרת לא בכלל לא עובדים. אתם מדמיינים לעצמכם איך זה עובד? הורים מתקשרים ב-23:01 ואומרים שמשרד החינוך אמר שאנחנו עובדים. אני מבקש, עם כל הכבוד לשבת אולי להתכנס לפני כניסת השבת כי בשבת בדרך כלל קורה הרבה אבל אפשר לקבל החלטה לפני כן. << דובר >> ירון ויסוסר: << דובר >> אני יכול להשיב לך על מה שנוגע לפיקוד העורף. מה קורה אחרי פיקוד העורף ומה הרשות מחליטה - - - אנחנו משתדלים להתאים את עצמנו למציאות הביטחונית 48 שעות קדימה. לא תמיד המציאות הביטחונית תואמת לתחזית. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אתם לא יכולים לעשות את זה ב-12:00 ביום שבת? אפשר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא מכיר שבפיקוד העורף לא עושים ישיבות בשבת. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> נציג פיקוד העורף, האם אפשר לקיים פעילות חינוכית כאשר השטח לילד בתוך המרחב המוגן הוא חצי מטר לילד? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> החלטות מן הסוג הזה האם המערכת תתקיים או לא מתקבלות בדרגים הכי בכירים. עושים התייעצות ברמת מחוזות, אחרי זה עם שר החינוך ועם שר הביטחון ואלוף פיקוד העורף. רק אז מקבלים החלטה. לעומת השנים הקודמות שהמנהלים היו מתוזזים מרגע לרגע, השתפרנו. אמרנו שההנחיות חלות 24 שעות מראש. היה לנו רק אירוע אחד השבוע בו אני ממש רתחתי מזעם וביקשתי לשפר את זה. לכן הוצאנו התרעות אחרי שקיבלתי גיבוי מפיקוד העורף וכתבתי שימו לב בערב יהיו הנחיות ונא להתכונן. אבל ההנחיות של פיקוד העורף בסופו של דבר מחייבות. המציאות היא שברירית, מצב החירום הוא שברירי וקשה למערכת להתנהל. אלה החיים. לא אני יצרתי את המצב הביטחוני וגם לא אתה. אנחנו תמיד נתנו 48 שעות לפני. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אז אין 48 שעות כי במקרה הזה זה היה במוצאי שבת וזה לא מקרה אחד. הורים מתקשרים ואומרים שהם יוצאים מחר כי משרד החינוך אמר. מי אמר שאפשר לקיים פעילות חינוכית בחצי מטר פר ילד? << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> פיקוד העורף. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> הם יודעים מה זה חצי מטר לילד? לא להיכנס למרחב מוגן לשבע דקות אלא לפעילות חינוכית מ-07:00. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> השאלה ברורה, אני אענה. יש כמה מדרגים. יש מקומות בתוך מרחב מוגן ואז אף אחד לא מצפה שיהיה חצי מטר לילד. אם זה בתוך מרחב מוגן - - - << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> לא, בתוך מרחב מוגן. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אז זה לא יהיה חצי מטר לילד, בוודאי. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> זה מה שפורסם. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> בסמיכות זה 0.2 ואם זה בתוך מרחב מוגן זה 0.5. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אם נמצאים בתוך מרחב מוגן אז מן הסתם זה פחות ולכן זה מה שאפשר לקיים בתוך המרחב המוגן. יש מרחבים מוגנים גדולים ויש קטנים. בתוך זה יש גם שיקול דעת של הרשות המקומית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם יש פער אני מציע - - - << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> זה לא פער, כתוב 0.5 פר ילד. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> אתה צודק בכיוון שלך. רצית להגיד שאתה מצפה שאנחנו נהיה שותפים לשיח עם פיקוד העורף. גם אנחנו מצפים ואנחנו מאוד רוצים. אנחנו נשמח. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> מוזמנים. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> תזמין אותנו ונבוא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יניב, אתה יודע איך הדברים האלה עובדים. אתה מוזמן לפנות אליו אחרי הוועדה. אנחנו הארכנו חצי שעה מעל הזמן המתוכנן ולצערי אני חייב לסיים. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהגיע לכאן. אני מתנצל בפני מי שבזום שלא הצליח לדבר כאן. יש לנו פה גם נציגים ממנהלת תנופה ומהאוצר שלא הצלחנו לשמוע, עמכם הסליחה. אנחנו משתדלים לא לבזבז את הזמן לעובדי ציבור פה בוועדה אז אני מתנצל. אם יהיה עוד דיון אז בפעם הבאה נשמע אתכם ראשונים. הוועדה שולחת איחולים לתלמידי הצפון, לחזרה לשגרה בריאה ולביטחון ממושכת. הוועדה מביעה דאגה לנוכח אי-חזרתם של תלמידי קריית שמונה למערכת החינוך. אנחנו נצטרך לבחון את זה ומתי הם צפויים לחזור. << דובר >> אורנה שמחון: << דובר >> מחר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מחר הם צפויים לחזור? תודה רבה. הוועדה מחזקת את התלמידים ואת הצוותים החינוכיים בתקופה מורכבת זו. הוועדה מודה למשרד החינוך על הפעולות שננקטו וננקטות במטרה לאפשר למידה בטוחה ופוריה עבור התלמידים. הוועדה מברכת את משרד החינוך על מתווה ההתאמות בבחינת הבגרות. הוועדה מברכת את המשרד על הקמת 39 מרכזי החוסן בבתי הספר היסודיים בקו העימות וקוראת לבחון תוכנית להרחבתם. הוועדה קוראת לפיקוד העורף לוודא מיגון מלא ותקני של כלל מוסדות החינוך ביישובי קו העימות בצפון. אנחנו נשמח לקבל סטטוס כתוב. הוועדה קוראת למשרד החינוך לפעול בשיתוף פעולה עם משרד התרבות והספורט לשם קידום והרחבת הפעילות הספורטיבית לתלמידים ביישובי הצפון. הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון ולהרחיב מענים פדגוגיים ורגשיים עבור תלמידים ביישובי הצפון שאינם מוגדרים כיישובי קו עימות. קיבלנו תשובה מסודרת על מה שקורה בקו העימות אבל מה עם המענים הרגשיים. זה בעיקר בגפן אם הבנתי נכון. הוועדה קוראת לתקן את החלטת הממשלה 3636 כך שתינתן התייחסות מפורשת למעונות יום פרטיים לגיל הרך ביישובי הצפון, זה אצלכם בתנופה אני מניח. אני אעביר את זה גם בצינורות שלנו. אנחנו כמובן נקיים דיון מעקב בעוד חודש. << דובר >> לירון כרמלי: << דובר >> כבוד היו"ר, גם לגבי נושא בית הספר של החופש הגדול והגנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היא ביקשה ממני לדבר עם שר האוצר אז אני אעשה את זה כעצמי לא כיו"ר הוועדה אלא כחבר המפלגה. זו הייתה הבקשה אם הבנתי נכון את אורנה. בהחלט אני אעשה את זה. אני כן רוצה להגיד מילה לתלמידים. אני חושב ששמעתם כאן מכל חברי הכנסת מסר אחיד שאנחנו כאן בשבילכם ואנחנו שמחים שבאתם. היה לנו חשוב לשמוע את השטח וחשוב לנו להבין מה עובר עליכם. אם יש עוד תלמידים שצופים בנו או שיראו את זה אז אנחנו פה בשבילכם כדי לראות איך אנחנו מצליחים להביא אתכם למקום הכי טוב. המקום הכי טוב הוא שאתם תצליחו, תגיעו לאוניברסיטה ותמשיכו בחיים עם הכישורים, הביטחון העצמי הנדרש, הידע הנדרש ויכולת הלמידה הנדרשת. חשוב שתגיעו למקום הזה לא כי עשינו לכם טובה כדי שתרגישו טוב עם עצמכם. התוצאה תהיה שתגיעו לאוניברסיטה ולא תצליחו להשלים תואר. אנחנו לא נעשה הקלות באוניברסיטה ולא נוריד את הרמה הלימודית של מדינת ישראל. היה לי חשוב לשמוע אתכם כאן וכדי שמשרד החינוך יישמע מה הדבר שאנחנו יכולים לעשות כדי להצליח להגיע לתוצאה הטובה ביותר. הקלות בעינינו היא ברירת המחדל הכי גרועה שיש. עדיף לדחות, לתגבר ולעשות מענים רגשיים כדי להביא אתכם למקום שתהיו הכי טובים שיש. אנחנו צריכים אתכם ואתם העתיד שלכם. זו לא קלישאה, אתם העתיד שלנו וזו האמת. אנחנו צריכים אתכם הכי טובים שיש ואנחנו צריכים לעשות את כל מה שצריך כדי שתוכלו להצליח להגיע לרמה טובה. אני מרשה לעצמי לומר שתקופת המלחמה הייתה תקופה לא קלה לכל אזרחי ישראל. בכל תחום שתבחרו אנשים התאמצו ועשו דברים שהם לא רגילים לעשות במהלך השגרה. אני חושב שזה גם אצלכם. למרות כל המורכבות המסר שלי אליכם כיו"ר ועדת החינוך הוא שתתאמצו ותשקיעו. זה יחזיר את עצמו. זה הרגל טוב בחיים לדעת להתמודד ולהתאמץ יותר. אני אומר את זה כבר מראש, לצערי אנחנו לא נצליח להגיע ל-100%. היה פה פער והייתה פה מלחמה. מי יודע גם מי יהיה בהמשך. בשביל העתיד שלכם אתם צריכים להתאמץ. חוץ מהמחויבות שלנו גם לכם יש אחריות. צריך להתאמץ ולהיות הכי טובים שיש כי זה העתיד שלכם והעתיד של עם ישראל. תודה לכם. אני אנצל את הבמה הזאת לדבר על אירוע שאומנם לא קשור לדיון הזה אבל חשוב לי לדבר עליו. יש לוחם מילואים שנמצא בחקירה כבר שבוע על משהו שהוא כנראה עשה בפעילות מבצעית ונאסר עליו לפגוש עורך דין. בעיניי זה אירוע הזוי ומופרך. לא יכול להיות מצב שפרקטיקה ששמורה למחבלים תשמש בחקירות של לוחמים שלנו, בטח על אירוע מבצעי. אנחנו במדינת חוק וזו מדינה דמוקרטית. אם צריך לחקור מישהו – שיחקרו אותו אבל כמו כל אחד אחר. לא נקבל מצב שלוחם מילואים מקבל פחות זכויות מראשי ארגוני פשיעה או מאנשים שחשודים ברצח על משהו שהוא עשה בפעילות מבצעית, חמורים ככל שיהיו החשדות. הזכות לפגוש עורך דין היא זכות בסיסית במדינה דמוקרטית ואני קורא מכאן לכל מי שאחראי על החקירה הזאת לאפשר בצורה המהירה ביותר לאותו לוחם מילואים לפגוש עורך דין ולקבל את הזכויות המגיעות לו לפי חוק. בכובע השני שלי כיו"ר ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון אני אקיים דיון במהרה על הפרקטיקה הזאת של מניעה מפגש עם עורך דין שזו זכות בסיסית בכל המדינות הנאורות בעולם. תודה רבה לכל מי שהגיע לכאן והמשך יום טוב. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:36. << סיום >>