פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 514
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, ב' באייר התשפ"ו (19 באפריל 2026), שעה 09:00
סדר היום:
<< הצח >> חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026, של ח"כ יעקב אשר << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק קרויזר – היו"ר
סמיר בן סעיד
מטי צרפתי הרכבי
מוזמנים:
אתי זיו
–
רשות המיסים, משרד האוצר
איתמר ריבלין
–
אגף החשב הכללי, משרד האוצר
צבי נוסבוים
–
רפרנט שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר
תום פישר
–
עו"ד, רפרנט התחדשות עירונית ותכנון ובנייה, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים
רועי זסלבסקי
–
רפרנט חטיבת מגורים, מינהל התכנון
קולין רונן
–
מנהלת תחום בכירה, מדיניות ואסדרה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
איריס פרנקל-כהן
–
היועמ"ש, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
בני פרץ
–
פעיל חברתי, הפנתרים החברתיים
ייעוץ משפטי:
תומר רוזנר
רוני טיסר
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
דניאלה קאולי, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026, מ/1907 << נושא >>
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בוקר טוב, אנחנו רוצים לפתוח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה. היום ב' באייר התשפ"ו, 19 באפריל 2026, אנחנו פותחים את הדיון בנושא, הצעה לתיקון טעות בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026, לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, ייתכנו הצבעות.
מחר ערב יום הזיכרון לחיילי צה"ל ולמערכות ישראל ולא יהיו דיונים, זה יום שהוא מצד אחד קשה, עם זיכרונות וסיפורי גבורה רבים, ודאי שמהמלחמה האחרונה, ולאחריו המעבר הישראלי החד ליום העצמאות.
רציתי להתייחד יותר עם זכר הנופלים ולהתייחס יותר ליום הזיכרון הבוקר, אבל עוד אתמול עם צאת השבת, קיבלנו הודעה קשה של "הותר לפרסום", וגם הבוקר עוד "הותר לפרסום" בלחימה הקשה והמאתגרת מאוד בזירה הצפונית.
הספירה של מערכת הביטחון היא משנת 1860, וביום הזיכרון הזה, של שנת 2026 מספר החללים נכון לשבת בבוקר הוא 25,644. ונכון להיום בבוקר, מאז יום הזיכרון של שנה שעברה נוספו לרשימה 172 חללים שמצטרפים ל-54 נכי צה"ל, שנפטרו בעקבות הפגיעות שהם עברו והמספרים הם גבוהים מאוד.
59,583 בני משפחות שכולות, 8,420 הורים שכולים, 4,872 אלמנות, 14,430 ילדים של חללים, 31,814 אחים של חללים, 12 ארוסות, 35 אפוטרופוסים ו-7,165 משפחות שכולות, שנוספו מאז 7 באוקטובר 2023.
כפי שציינתי הבוקר, לרשימה הכואבת מאוד הזאת הצטרפו גם משפחת כלפון ממצפה עדי, ברק שנהרג במהלך השבת בכניסה למתחם - - - בתוך לבנון, בלחימה הקשה שמתנהלת שם כדי להחזיר את השקט לתושבי הצפון. אתמול לקראת הערב במהלך פעילות נוספת של כוח אחר, משפחת פורת, לידור פורת, בן 31 מאשדוד, גם הוא נהרג בקרבות שם. בשני האירועים יש גם פצועים. נשלח להם מכאן איחולי החלמה ותפילה גדולה שיחזרו לאיתנם, וחיבוק גדול מאוד למשפחות.
המשפחות השכולות אומרות תמיד על יום הזיכרון, שהוא יום עבור עם ישראל ופחות עבור המשפחה. למשפחה יש את יום ההולדת, את יום הנפילה. יום הזיכרון הוא יום שנפתחת בו דלת הבית ומגיעים לבית החברים, החיילים הפקודים, המפקדים, כולם מתכנסים ונזכרים בשנים שעברו, במעגלים הקרובים והרחוקים יותר.
יש משהו שמשתף ומחבר בין כל המשפחות, לא משנה כמה שנים עברו, בכל בית שאתה מגיע, אם זה בשבעה מייד לאחר הנפילה או 20 שנה מאוחר יותר, תמיד יש מישהו שמגיע ומחדש סיפור מרגש של אותו חייל או חיילת שהשפיעו עליו במהלך חייהם.
יש כאן משהו קשה מאוד אבל גם נותן תקווה רבה לנו, כמדינה, עם המחיר הכבד מאוד שאנחנו משלמים על ההימצאות שלנו כאן, אחרי ששבנו לאדמת אבותינו לאחר 2,000 שנות גלות. והשנה, יום הזיכרון יצא בין הפרשיות של תזריע-מצורע שקראנו השבת בבית הכנסת, לבין הפרשה שנקרא בשבת הקרובה, אחרי מות-קדושים, והמסר של הסמיכות כאן הוא להרים את הראש. אנחנו בתהליך וכל אחד מבין אותו ומתחבר אליו בצורה שלו אבל השאיפה והמטרה שלנו להביא בשורה של טוב, של נצחיות ושל אמת ואנחנו יודעים שאנחנו בדרך הנכונה ובכיוון הנכון אף שהמחירים כבדים וכואבים.
אנחנו בסביבה עטופה ברוע ובאכזריות. יש לנו אזרחים נהדרים, שפעם אחר פעם יוצאים להגן על העם שלהם, על הכלל, מנתקים את עצמם מהמצב הפרטני האישי של חייהם, מהמשפחה, מהעבודה, מהחברים, ויוצאים שוב ושוב לסכן את חייהם. בשנתיים האחרונות הדבר הזה מתחדד ומקבל משמעות גדולה בהרבה.
השאיפה לתיקון היא זו שמחזיקה אותנו, הרצון למציאות טובה יותר עבור הילדים שלנו. אנחנו רואים שהדבר הזה אפשרי והוא בידיים שלנו. מכאן נשלח תנחומים למשפחות היקרות כלפון ופורת וגם לשאר אלפי המשפחות שאיבדו את יקיריהן במהלך מערכות ישראל ופעולות האיבה.
במעבר חד מאוד, נעבור לשמוע גם את חברי הכנסת, ולאחר מכן נשוב לנושא הדיון שלשמו התכנסנו. חברת הכנסת מטי צרפתי, בבקשה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הבוקר בדרך לכאן, ראיתי שעיטרו את המשוריינים בעלייה לירושלים בדגלי ישראל וחלפו בראשי מילות השיר "מגש הכסף" של אלתרמן –
"אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה שְׁטוּפַת דֶּמַע וְקֶסֶם
וְאָמְרָה: "מִי אַתֶּם?" וְהַשְּׁנַיִם שׁוֹקְטִים
יַעֲנוּ לָהּ, "אֲנַחְנוּ מַגָּשׁ הַכֶּסֶף,
שֶׁעָלָיו לָךְ נִתְּנָה מְדִינַת הַיְּהוּדִים"
ציינת את המספרים של החללים שהצטרפו אתמול והיום, הסמיכות הזו ליום הזיכרון ולערב יום הזיכרון מצמררת. בשלוש השנים האחרונות אנחנו בטלטלה קשה מאוד.
אין משפחה במדינת ישראל שאין לה חיבור באיזשהו מעגל לשכול הנורא והאיום. זהו יום הזיכרון ה-62 שאני מציינת בו את נפילתו של אבי, יהודה צרפתי. הייתי תינוקת, גדלתי כיתומת צה"ל אל תוך שכול, וברגע הזה אני חושבת גם על האבא שלא זכיתי להכיר או שזכיתי להכיר רק בדו-ממד ובצבעי שחור-לבן. אני לא יודעת יותר מזה.
במעבר חד, אם נסעתם בכביש 1 ודאי ראיתם, בעלייה לירושלים בחרה מדינת ישראל משום מה לעטר את כביש 1 בדגלי ארצות הברית לצד המשוריינים שעטופים בדגלי ישראל. זה צבט לי בלב לראות את כל הדרך שזורה בדגלי ארצות הברית. אני לא מבינה את ההיגיון בזה, בטח שלא בשבוע של יום הזיכרון, כאשר כל המדינה בטלטלה, לעטר את הכביש המוביל לבירת ישראל בדגלי ארצות הברית נראה לי פחות במקום. זו הערה ואולי גם קריאה, שלא יכולה להיות במדינת ישראל אוכלוסייה שיש לה פטור מהשכול הזה.
אלה מילים קשות אבל הן צריכות להיאמר. כולם צריכים לשאת בנטל של עצמאות מדינת היהודים. תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. לפני שנעבור לחבר כנסת סמיר, אם כבר פתחת בסיפורים משפחתיים, כשיצאתי מהבית הבוקר והסתכלתי עוד רגע על הבן הקטן שלי ישן, התנגנו לי בראש מילות השיר של אהוד מנור, "אחי הצעיר יהודה". אומנם, הוא היה אחי הגדול, לא הצעיר, אבל המילים –
"אָחִי הַטּוֹב,
אֲנִי זוֹכֵר אֶת שְׁתֵּי עֵינֶיךָ,
וְהֵן פּוֹתְרוֹת חִידָה.
וּבְנִי הָרַךְ יָפֶה כָּמוֹךָ
בְּשִׁמְךָ לוֹ אֶקְרָא – "
והוא באמת קרוי על שמו.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבא שלי, יהודה צרפתי, הוא האח הצעיר מכל אחיו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אחי היה אחי הגדול והבן הקטן שלי קרוי על שמו ובאמת העיניים שלו מזכירות אותו ואלה החיים, כנראה. כמו שאמרת, אין משפחה שיכולה לברוח מהשכול או להתחמק ממנו. אני אומר את זה כסימן קריאה. חבר כנסת סמיר, בבקשה.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בוקר טוב לכולם. מהדרך שלפיה חייתי והתחנכתי, דעתי היא שדרך השלום וההסכמים היא הטובה ביותר לסיום מלחמות, להתקדמות, לחיים בדו-קיום. זו זווית הראייה שלי, היא אחרת לגמרי.
בשלוש השנים האחרונות אנחנו יוצאים ממלחמה ונכנסים למבצע, יוצאים ממבצע ונכנסים לעוד מלחמה, מצב החירום הפך לשגרה שלנו. לכן אנחנו יושבים כאן היום, לתקן את אחד מהסעיפים בחוק של התחדשות עירונית, ולפצות את האנשים בצורה מהירה וטובה ככל האפשר.
כוועדה אנחנו חייבים לצלוח את הבירוקרטיה ולקבוע לנו לוח זמנים לביצוע העבודות. אנשים רבים מכל החברות מחכים לקבל פיצוי, לקבל דירה, לקבל קורת גג מתאימה בימים האלו.
אנחנו בעד ההחלטה והתיקון בחוק בתקווה לזרז את המענה לאנשים שמחכים לו ולצלוח את הבירוקרטיה מהר. אני מקווה שנתכנס כל שבוע-שבועיים לבדוק את ההתקדמות, נבקש מנציגי האוצר וממס רכוש לומר לנו היכן הדברים עומדים, מה חסר להם, אם הזרימו כבר הכספים, אם הקבלנים התחילו את העבודה דרך ההתחדשות העירונית.
הבקשה שלי היא בעבור האנשים שהיו להם נזקים בתקופה האחרונה, אחרי שנתקן את התיקון הזה שנמשיך ונעקוב אחר הדברים. אני מבקש מעכשיו לקיים בעוד שבועיים עוד ישיבה, אפילו קצרה, נראה היכן העניין עומד ונתגבר על כל הקשיים והמגבלות. תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה על הדברים - - -
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
האם אפשר להגיד כמה מילים גם? כי אחי היה נכה צה"ל קשה והלך לעולמו בפציעה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בבקשה. רק תציג את עצמך לפרוטוקול.
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
בני פרץ, פנתרים חברתיים, פעיל חברתי, נכה פעולות איבה מאסון אוסלו. אני לא יכול לשכוח את דמויותיהן של אותן ילדות שהנפתי תוך שנלחמתי על חייהן ולא ויתרתי, והן הלכו לעולמן ואת הזוועות. ביום הזיכרון אני עולה להר הרצל לטקס של נרצחי האיבה, לקרוא את השמות של הילדות שהנפתי, ואני רואה גם את השמות של חללי צה"ל והלב שלי כואב.
והוא כואב בתקופה הזו עוד יותר כשאני שומע בתקשורת הממלכתית שהמציאו איזה טקס אלטרנטיבי עם הרוצחים והמרצחים שלנו, כאילו שכחו מה קורה. ואני שואל את עצמי מתי נלמד שלא אנחנו אלה שרודפים אותם, אלא הם הרודפים להשמיד אותנו, כפי שעשו מאז ומתמיד שונאי ישראל?
לראות מקום ממלכתי שמזמין לטקס הזה ונותן פרטים של היכן ישדרו את זה, ואני שואל את עצמי, לא מספיק מה שראינו ומה שעשו לנו ב-7 באוקטובר? האם אנחנו אי פעם כבשנו, רצחנו את נשותיהם, את בנותיהם, עשינו משהו כזה בחיים שלנו? האם אנחנו רדפנו?
אנחנו הנרדפים בארץ ישראל, במדינתנו, היחידה בעולם ליהודים והם בה נרדפים. לא יכול להיות דבר כזה, שאנחנו כך נבוא ונשמע טקס כזה בערוץ ממלכתי, שאנחנו מממנים מכספנו? אני לא יכול להגיד שום דבר על ערוץ פרטי, שבעליו מממן אותו. זו זכותו, יעשה מה שהוא רוצה. אבל מה שאנחנו מממנים מכספנו? מכספי העם? לראות את זה?
ואני אומר כאן ומבקש כאן ואני אומר את זה בכל שנה, אפילו כשבנט היה ראש ממשלה ובא לטקס הממלכתי, זעקתי שלא יתקפו אותו גם אם היו לו דעות כאלה. ורבותיי, אני מבקש מכל מי שיבוא לטקסים, עזבו את הפוליטיקה בצד, עזבו את הדעות הפוליטיות, בבקשה מכם, כבדו את יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה, בלי שום פוליטיקה.
כי אף אחד לא ישאל את המת או את מי שהקריב את עצמו, מה היו דעותיו או מה הוא חושב. אף אחד לא יכול לקבוע במקומו, לא הוריו לא ילדיו, לא אחיו, לא איש מבחוץ. בבקשה מכם, תנו לנו השנה להעביר את הטקס בצורה מכובדת ויפה. אלה חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה על הדברים. היועץ המשפטי תומר, נעבור להקראה של התיקון?
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
כן, רק קודם נסביר.
שבוע טוב לכולם, התיקון הוא בחוק לשיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, חוק שעבר במליאה בקריאה שנייה ושלישית בסוף כנס החורף האחרון. לאחר שעבר החוק, עברנו עליו ומצאנו שנפלה בו איזו שגגה בעת הניסוח ובמסגרת לוח התיקונים שהונח, השתרבבה מילה מיותרת, במובן זה שבמסגרת החוק מוצעת ליזמים שייטלו חלק בפרויקטים השונים אפשרות ליטול הלוואה, במימון אגף מס רכוש במשרד האוצר.
כוונת החוק כפי שהוא נידון בוועדה הייתה שההלוואה הזו תוחזר בצירוף הפרשי הצמדה בלבד, בכפוף למקרים שבהם אם לא עמדו במועדים שונים, היא תתוסף על הפרשי הצמדת ריבית. במסגרת הניסוח כפי שאמרתי, השתרבבה המילה "ריבית" בטעות לשלב של החזר ההלוואה ולכן פנתה היועצת המשפטית לכנסת לוועדה, כדי שהטעות הזו תתוקן. אם הוועדה תאשר את הצעת התיקון, התיקון יונח על שולחן מליאת הכנסת לאישורה. ולכן אני מציע שנקריא את הנוסח ואתם תחליטו אם לאשרו או לא.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מצוין. רוני, בבקשה.
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
"1.
בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026, בסעיף 45(ב)(1), במקום "וריבית כהגדרתם" צריך להיות "בשיעור עליית המדד כמשמעותו".
זהו, סיימתי הקראה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
טוב, יש למישהו הערות? המשרדים רוצים להתייחס? טוב. אנחנו יכולים להצביע?
<< דובר >> קולין רונן: << דובר >>
קולין רונן, הרשות להתחדשות עירונית. אנחנו מבקשים להבהיר, אין הגדרה של דירה בחוק. יש הגדרה של בעל דירה, היא מפנה לחוק פינוי-בינוי ששם משתמשים בהגדרת דירה מחוק המקרקעין. אנחנו רק רוצים שיהיה מובהר שזו אותה הגדרה. כלומר זו דירה לפי חוק המקרקעין.
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
זה לא עניין של הבהרה. יש הגדרה של בעל דירה, ההגדרה משתרשרת לעניין בעל דירה גם להגדרת דירה כהגדרתה בחוק המקרקעין. לעניין דירה, זה צריך להיות מפורש ומובחן לפי המשמעות בחוק. כלומר, זה לא עניין של הבהרה בלבד. את יכולה להצביע על מקומות בחוק שמופיעה בהם המילה דירה ויש איזושהי שאלה? - - - המקום של הוועדה הוא לא לפרש את החוק ולהבהיר דברים כאלה במסגרת תיקון טעות.
<< דובר >> קולין רונן: << דובר >>
בסדר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, טוב אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד תיקון הטעות?
<< דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>
שלושה בעד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
אנחנו שמחים לבשר שההצעה עברה והתיקון יתוקן ויונח על שולחן המליאה לאישור מליאת הכנסת.
תודה רבה, ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:30. << סיום >>