פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 926 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ג' באייר התשפ"ו (20 באפריל 2026), שעה 9:20 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק משה גפני נעמה לזימי אורי מקלב חמד עמאר יצחק פינדרוס נאור שירי עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: מירב כהן סמיר בן סעיד מוזמנים: יוראי מצלאוי – סמנכ"ל משרד האוצר כפיר בטט – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים, משרד האוצר נטע בר זיו – אגף תקציבים, משרד האוצר שני אבידני – ראש תחום בכיר תמיכות, משרד האוצר מיכאל יצחקוב – מנכ"ל משרד התיירות יורם מועלמי – יו"ר מפלגת העצמאיים החדשים אורן בוטא – יו"ר תנועת העצמאים ליאת נויבירט – עו"ד ורו"ח, לשכת עורכי הדין אבי נוימן – יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל דובי אמיתי – יו"ר נשיאות המגזר העסקי לירון בנדק – מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי רועי כהן – נשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס אמיר קינן – סגן נשיא לשכת יועצי המס גילית רובינשטיין – מנכ"לית איגוד לשכות המסחר יוסי פתאל – לשכת מארגני התיירות הנכנסת אלי מנטבר – תעשיית התרבות והפקות הבמה והאירועים בישראל קרן אוחנה איוס – מנכ"לית חיבה, איגוד הגנים הפרטיים הארצי רינה קמני – מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות הגר שרן – מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל אדם בלומנברג – סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה ששי שדה – משנה למנכ"ל הסתדרות לאומית לוסי חדידה – מנכ"לית גנים ברמה אחרת רוית גרוס – עו"ד, מנהיגות אזרחית סימה אהרון – מייצגת את הגנים הפרטיים אדריאן וייסברג – יושב-ראש אגודת מורי דרך מזל טוב ביסמוט – ממונה על יחסי עבודה, אגודת מורי דרך אורן פסטרנק – עו"ד, ענף האירועים נוגה בן פרז – פרילנסרית, סוכנת תיירות מרדכי זרח – מנהל, יחד אנחנו כוח איילת עירון – פורום נשות המילואימניקים ורד לוי – veredtop, משרד תיווך נדל"ן בעכו גל אוחיון – בעלת גני הילדים, קול הגנים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: ד"ר ויקטור ינין הדס ליפמן אסתר מימון רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026, מ/1947 << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו עוברים לדיון הבא על סדר היום: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. בטרם נתחיל את הדיון, מקודם מסרנו, שיגרנו תנחומים ליושב-ראש הוועדה חנוך מלביצקי על פטירת אימו נורית, שאגב, אתמול בהספד שמענו עד כמה אשת אמת הייתה; ובדיון הזה אנחנו נשגר את תנחומנו לשחר תורג'מן, שגם, אתמול אימו נפטרה, נקברה בדימונה. הייתה אישה עובדת כפיים. התחילה כעובדת בתחזוקה, ניקיון בים המלח ועברה למתפרות בערד. לפעמים מסתכלים על אנשים ושואלים, כשהם בסביבת האנשים שהיום מבוססים: מאיפה הם באו? אז אלה המקומות שהאנשים האלה גדלו בהם. אנחנו פה בדיון הזה משתדלים והשתדלנו ונשתדל כולנו להמשיך ולעזור לעובדים, וכמובן גם לעסקים שהם אלה שמעסיקים את העובדים. זה הגלגל שלנו כגלגל כלכלי של מדינת ישראל. אנחנו נמשיך בדיון הזה לשמוע, נשתדל לשמוע עוד. אבל לא לחזור על הכול, אנחנו יודעים פחות או יותר מי נמצא, במה נמצא, איפה היה, בעסקים. בפעם שעברה גמרנו את הכול. יש כאלה שבדיון קודם לא דיברו. אנחנו נשתדל לתת להם לדבר. זה יהיה רק בקצרה, אני כבר אומר לכם, כל אחד יקצר. בפעם שעברה זה היה יותר. הפעם אנחנו נשתדל לקצר, לתמצת, כי שמענו את הכול. האוצר ורשות המסים גם יציגו את התוכנית שלהם, את הסיוע, איך שרואים אותו מהצד שלהם. וכמובן, אם יש איזשהם מענים לדרישות שעולות פה בוועדות לשאלות, אז גם מבקש לתת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יודע שעדיין המתווה לא הוצג בכלל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יציגו אותו היום. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מקווה שהיום יציגו אותו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אל תדאג, יציגו אותו, גם עם האזורים ועם כל מה שצריך, מי נכנס מי לא נכנס. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נתנו להם זמן לתקן, להכניס את היישובים של הדרוזים גם כפר ורדים. לא הכניסו אותם. עוד פעם הוציאו אותם. כל פעם אני צריך מחדש. רואה חשבון פה על היישובים הדרוזים, כל פעם, אבי נוימן בבקשה. אמיר דהן, שלום, בוקר טוב לך, דיברנו עליך לפני דקה שהרגשנו בחסרונך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לשכת רואי חשבון פה? אבי נוימן, בבקשה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> בוקר טוב. אני גם רוצה לשלוח תנחומים ליושב-ראש הוועדה מלביצקי, בשם לשכת רואי החשבון, ותודה על זכות הדיבור. ינון, כבוד היושב-ראש, אני באמת אנסה לקצר, ופחות או יותר גם לסכם איפה אנחנו עומדים מהדיון הקודם. אני אתמול בערב הסתכלתי על מצגת של משרד האוצר, השקף הראשון. האמת, אני מתחבר לכל האמירות בשקף הראשון שמדבר על מנגנון פיצוי אפקטיבי, יישום בקליק ומוכר. אבל בואו נראה אם אנחנו יודעים ליישם את כל הדברים האלה. אפקטיבי – אני אוסיף שזה גם צריך להיות מותאם וגמיש. כשמדברים על יישום בקליק – צריך שזה גם יהיה כמה שיותר אוטומטי. וכמובן, מוכר – לא רק שיהיה מוכר לכולם, אלא גם שיהיה לזה המשכיות וקבוע. דיברו בפעם הקודמת על מודל התזרים וכמה חשוב שהפיצוי על מודל התזרים, ומכאן הגענו גם לנושא של המקדמות. אני מזכיר שהנוכחים פה בוועדה בישיבה הקודמת דיברו על מקדמות שלא קשורות ל-60% שמגיע תוך 21 יום, אנחנו מדברים על מקדמות לפני. אנחנו אוטוטו כבר בזמן אפס, שאוטוטו גם אפשר יהיה להגיש, אבל נושא המקדמות עדיין רלוונטי. כלשכת רואי החשבון, אני חייב להסביר לכם מה קורה בשטח. החוק יוצא ועובר, והוא נולד, ואז מתחיל כל התפעול, ואז אתם רואים את כל הסבל של כל העסקים, בדברים לפעמים טכניים, שאתה לא מצליח להגיש את התביעה, ועד כדי ויכוחים עם קרן פיצויים לגבי הנושא של התביעה. אנחנו חושבים שצריך לעשות פעם אחת ולתמיד, ינון, מסלול ירוק. כמו שברשות המסים יש מסלול ירוק לשינוי מבנה, למפעל טכנולוגי, להרבה מאוד דברים, שבעצם אין בדיקה כמעט, זה רק טופס, שאולי מאושר על ידי הנציג, רואה חשבון, יועץ מס, עורך דין, מי שזה לא יהיה. אנחנו מבקשים שמסלול הירוק הזה יהיה לתביעות עד 300,000 ש"ח. כלומר, לא תהיה בדיקה. אנחנו צריכים לצאת מהקונספט שכולם רמאים ו-10% צודקים, ולעבור למודל ההפוך, ש-90% כנראה צודקים במה שהגישו ו-10% טעו. אני אפילו לא אומר רמאים, חס וחלילה בתום לב עשו איזושהי טעות, ולכן אנחנו מבקשים. אני אפילו רציתי 500,000, אמרו לי שזה מוגזם. אבל אני עדיין חושב שתביעות של עד 300,000 ש"ח בהגשה על ידי רואה חשבון ומייצג אחר צריכה להיות מאושרת אוטומטית תוך 5 ימים, לא צריך לחכות אפילו ל-21 יום. זאת הבקשה שאנחנו מבקשים כלשכת רואי החשבון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה קיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה קיים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שלום לכולם. כן, 85%, הצגתי את זה בעשרות ישיבות שהיו כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הצגנו את זה בעשרות מקומות, ש-85% מהתיקים משולבים בצורה אוטומטית. בדקנו את הממוצע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עד איזה סכום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד 300,000. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין רלוונטיות לסכום מבחינתנו. אין רלוונטיות. ככל שלא מגיע לך, אז התיק יעלה לתוכנית עבודה, וככל שאתה זכאי, המערכת יודעת לבדוק, עם אוטומציה מאוד מאוד חכמה בתוך המערכת. 85% מהתיקים משולמים, בין 3 ל-10 ימים הכסף בחשבון. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא, אני אחדד. אני הבנתי את התשובה. אני מדבר גם על התיקים שלכאורה הסמ"חים או החריגויות עוצרים את התהליך הזה, אני מתכוון שגם עליהם המסלול הירוק יחול. מסלול ירוק – הכוונה שאין בדיקה או אישור, זה אוטומטית. זו הכוונה שאנחנו רצינו להגיע אליה, וזה מה שאנחנו מבקשים מהוועדה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה זה משנה, אם ביקשו שבין 80 ל-90% מהתיקים ישולמו אוטומטית, ואנחנו עושים את זה בדרך אחרת, ואנחנו שומרים על כספי המדינה? נראה לי יותר הגיוני לשמור על כספי המדינה מאשר לחלק כסף למי שלא מגיע, ועדיין, אנחנו עומדים באותה תוצאה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> על זה אנחנו יכולים להתווכח. אנחנו מצטרפים לבקשה שהועלתה לגבי החד-חודשי והדו-חודשי בישיבה הקודמת, ואני לא ארחיב בנושא הזה. אנחנו מבקשים להעלות את המקדמה מ-60% ל-80%, ולוותר על המדרגה של ה-10% האלה ב-150 יום, וה-20% יהיה אחרי בדיקה. אנחנו חושבים ש-80% זה חמצן הרבה יותר חשוב לעסק. ועוד משהו שאנחנו למדנו מהניסיון. אנחנו מבקשים שכאשר אנחנו דנים בהחלטה ובנוסף השגה, שהתקופה המצטברת מיום הגשת התביעה ועד תום הטיפול בהשגה לא תעבור על שנה. לא 8+8, אלא 8+4, או אם הקדמתי החלטה אחרי 6 חודשים אז יש לי עוד 6 חודשים לטפל בהשגה. אנחנו חושבים שהטיפול בהשגה 8 חודשים זאת תקופה ארוכה מדי. יש את כל הנתונים בידי המערכת. ולכן אנחנו מבקשים שזה יהיה מקוצר, בסך הכול במצטבר 12 חודשים. כמובן שאנחנו חושבים שיש עוד נקודות נוספות בתוך המדרגות. דיבר על זה גם ירון גינדי בפעם שעברה, לגבי הצמדות, אם אפשר לעשות מיסוי דיפרנציאלי בתוך הקוביות עצמן. אני לא חושב שעסק שנפגע ב-59% צריך לקבל אותו דבר ב-41%. אני חושב שדיברנו על זה גם בפעמים הקודמות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה משהו שאם אפשר לשפר אותו, אז אפשר לשפר אותו, וזאת פחות או יותר הבקשה שלנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו גם במהלך ההקראה לגבי השגה, ודברים אחרים שתוך כדי, נתייחס לזה. אורן פסטרוק, בבקשה. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אני רוצה להזכיר לאדוני היושב-ראש ולחברי הכנסת משהו מאוד חשוב. אני אשמח לקשב, חברי הכנסת היקרים, שליוו אותנו גם במאבק בחרבות ברזל. צריך לזכור שהעסקים הקטנים והעצמאים בניגוד לשכירים. במגזר הציבורי מקבלים 100%. במגזר הפרטי יש אפליה, מקבלים רק 75%. העסקים והעצמאים מקבלים 0% דמי קיום סוציאלי. חשוב לזכור את זה בבואנו לדון בחוק הזה, כי הוא אמור לפצות רק על ההוצאות של העסקים, וגם בהן העסקים מקבלים פיצוי מאוד מאוד חלקי כפי שאני מיד אגיד. תזכרו את זה שאותו בעל עסק צריך לשלם שכר דירה על המשרד שלו והוא צריך לשלם שכר דירה על הדירה הפרטית שהוא גר בה, המשכנתא. אז כשבאים לדבר על החוק הזה ומאוד קפדנים על כל שקל, צריך רק להבין את ההבדל הזה, את השונות הזאת. אז שימו על השולחן שלכם, חברי הכנסת ואדוני היושב-ראש, שצריך גם להעביר חוק דמי קיום סוציאליים לעצמאים, ולא ברור למה זה לא עובר, כי יש הצעה כזאת מוכנה. ענף האירועים, המופעים והתרבות היה סגור רגולטורית, עם הגבלת התקהלות. כלומר, אנחנו לא נחשבנו קו עימות מבחינה גיאוגרפית, אבל אנחנו קו עימות רגולטורית מבחינה פיננסית בכיס, העסק היה סגור לחלוטין. יש עסקים אפילו, בתל אביב לצורך העניין או בבת ים, שהם על אפס הכנסות, בעוד עסקים אחרים, שאני לא מקנא בהם בצפון, בטילים שהם חטפו, אבל אפילו הצליחו להכניס שקלים מסוימים של הכנסה. אנחנו נסגרנו הרמטית, צריך להבין את זה, המדינה סגרה אותנו. זה עוד משהו שצריך להתייחס אליו. אני טוען שהאוצר צריך לייצר פתרון לעסקים עונתיים. היו לנו כאן 14 דיונים במהלך חרבות ברזל בניסיונות לייצר פתרונות לענף האירועים ולעוד ענפים, ובהם האוצר אמר: אנחנו צריכים פתרונות רוחביים, אנחנו לא יכולים לבוא ולפצות עכשיו ספציפית עם מתווה את ענף האירועים. אני מקבל את זה. ישבתי, עשיתי עבודה, חודש של עבודה, הכנתי מסמך, שלחתי לאוצר 14 עמודים עם נוסחאות פשוטות, ברורות, כדי לייתר גם תביעות פרטניות שיציפו אתכם, כדי להגדיר את העסקים האלה. עסק עונתי מכליל בתוכו הרבה מאוד מהאירועים, ואז אנחנו נוגעים בצורה רוחבית בכל העסקים ולא ספציפית באירועים. מה ההגדרה לטענתי לעסק עונתי? עסק שההכנסה או ההוצאה שלו היא פי 1.5 מאשר בחודש ממוצע. כלומר, אם בחוק יש מכפיל שנקרא מכפיל 1.5, של העסקים שההוצאות שלהם יותר גבוהות מאשר ההוצאות החודשיות הממוצעות, אז פה עסק עונתי הוא מלכתחילה מקופח לפי ההגדרה. יש עסקים עונתיים שמוצאים פי 2, פי 3 ופי 4 בחודש בתקופת בסיס, לצורך העניין בפורים. עסק שמוציא 600,000 שקל בשנה, אז הממוצע החודשי שלו הוא 50,000, אבל הוא בפורים מוציא 100,000 שקל. עכשיו כשהאוצר בא ואומר לו: אנחנו ניתן לך במקסימום פיצוי של 22% או עם מכפיל 1.5 – 33, הוא מחשב לו את זה מההוצאה החודשית ממוצעת, כלומר הוא בא ואומר: נחשב לך את זה מ-22%, מ-50,000. אבל הוא הוציא 100,000. הוא נשאר עם חור בכיס. הוא נשאר עם הפסדים. אין לו כסף ללכת למכולת. יש פתרונות, והפתרונות הם גם פשוטים, השאלה אם יש רצון לעשות אותם. הפתרון הוא, לאותו עסק עונתי, לפי ההגדרה, לתת מכפיל עונתי. אפשר לקבוע מכפיל פיקס, קבוע בחוק; או לפי מה שאני הצעתי בהצעה שלי, לקבוע מכפיל עונתי שיחושב בצורה פשוטה: ההוצאה החודשית שהוא הוציא, לחלק להוצאה חודשית ממוצעת, תיתן את המכפיל. לדוגמה, אותו עסק שהוציא 100,000 שקל - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורן, אני בכוונה עוצר אותך, כדי לחסוך. הדברים האלה, בפעם שעברה, חלקם הוצגו, מכירים את זה. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> לא, זה לא הוצג. זה לא הוצג. זה פתרון חדש, אף אחד לא התייחס לזה, אפילו לא נציג אחד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא, על העונתיים בפעם שעברה דיברו. ואני גם העליתי את זה, אגב. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אבל אני מציע פתרונות ישימים, כי האוצר בסוף בא ואומר לא וזהו. אז חשוב לי - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, בזה תאריך, בשני. אבל תקצר, כי אנחנו רוצים שכולם ידברו. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> באחרים אני יותר אקצר, בסדר. בסופו של דבר ההצעה שלי אומרת דבר פשוט, זה מצמצם את הנוסחה שהכנתי במסמך: שאותו עסק עונתי יקבל את המקדם כפול ההוצאה שלו בתקופת הבסיס, ולא בהוצאות החודשיות. זה מחושב עסק-עסק, לפי חודשי, מה שהוא עשה, לחלק לממוצע. נקודה מרכזית נוספת, שנת בסיס. לפצות אותנו לפי שנת 2025 זה בבחינת הרצחת וגם ירשת. היינו פה בשנת 2025 בדיונים. לא נתתם לנו פיצויים ב-2025 כשהיינו במלחמה והעסקים שלנו דיממו. יש עסקים שלוקח להם זמן לחזור לפעילות. לדוגמה כנס, גם אם מחר יהיה הסכם שלום ונשיא איראן יבוא לישראל ויתחבק עם ביבי ביום העצמאות, הכנס הבא שיביאו אנשים מחו"ל יהיה בעוד חצי שנה-שנה. לא יהיו לו הכנסות עכשיו בחודשים הבאים. לכן גם בחרבות ברזל באנו לפה ודיברנו על פיצויים. לא נתנו לנו פיצויים ב-2025. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אתה אומר 23'? << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> עכשיו אומרים לנו: את הפיצוי של 2025 בואו נשווה אותו ל-2025 שמלכתחילה היה נמוך. צריך להשוות לשנת בסיס סטרילית שקבועה בחוק. אני משתמש אך ורק במנגנונים שכבר כתובים בהצעת החוק, אני לא ממציא את הגלגל. יש שנה סטרילית שכתובה שם, מספטמבר 2022 לאחר סיום האומיקרון ועד אוגוסט 2023 לפני שהתחילה חרבות ברזל. לא אני ממציא את זה, זה כתוב בחוק. זו שנת בסיס סטרילית. וצריך לאפשר לבחירה של הניזוק את 2025 ואת השנה הזאת. ואם האוצר יבוא ויגיד שקשה להם להיערך לזה וצריך לארגן מערכת, אז אני מציע לזכור שהחוק הזה לא נעשה רק בשביל לפצות כרגע על חודשיים, זו הוראת שעה ל-3 או 5 ובשאיפה ל-10 שנים. ולכן צריך לקבוע את זה. וגם אם הם יטענו שהם לא מצליחים לארגן את המערכת הממוחשבת שתיתן לניזוק לבחור בין שתי התקופות, שיתחילו לעבוד על זה ושיחריגו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> הלאה. הגדלת מדרגות הפיצוי לעסקים עד 300,000. יש כאן נציגים מכובדים מהמגזר העסקי והם העלו פה דרישות מכובדות. אבל הם לא פותרים את הבעיות שלנו. אני פה לייצג את האזרח הקטן, את המאפרת, את הסאונדמן, את המפיק, אנשים שמרוויחים 7,000 ו-12,000 ו-18,000 ו-20,000 שקל בחודש, וגם אם זה בעסקים מעל 300,000 כאלה שמגלגלים מיליון או שניים. הם דורשים כסף להכניס, ואני מקבל את ההצעה שלהם, הם רוצים לפצות גם עסקים מעל 400 מיליון שקל. אבל יש אנשים שהמחזור העסקי שלהם עד 300,000 שקל, ואף אחד פה לא מדבר שצריך להעלות להם את המדרגות פיצוי לפחות ב-10% פלוס מדד, וזה לא נרשם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דיברו על זה. דיברנו על זה. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> לא דיברו על זה. דיברו על מקדמות בלבד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דיברנו. ביקשו 15% להעלות. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> דיברו עד 120,000. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היה, רועי דיבר על 300,000. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> עד 300,000, ביקשתי 15%, אבל בסדר. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> הוא אמר שעד 300,000 לא צריך. תבדקו בפרוטוקול, אני יודע מה אני אומר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> הלאה. דחיית תשלומי מקדמות מס. אתם יודעים שהיום ה-20 לחודש, זה המועד האחרון להגשת המקדמות ותשלום על ינואר-פברואר. תסבירו לי איך אני ובעלי עסקים צריכים ללכת ולשלם כרגע את המקדמות על ינואר-פברואר כשאין לנו הכנסות במרץ, כשחלק מהחשבוניות שאנשים הוציאו בינואר ובפברואר, הם עוד לא קיבלו בכלל את הכסף, הם רק הוציאו חשבונית, ועכשיו, היום, ה-20 לחודש, הם צריכים ללכת ולשלם את המע"מ על זה, ואת המקדמות מס הכנסה על זה? גם על זה אף אחד לא דיבר. הלאה. יש נקודות שאני אגיד במשפט ואני לא אאריך, כי אני יודע שאחרים דיברו, כמו השוואת תנאי החלת מסקטור ציבורי לפרטי. דיברתי על זה בקצרה, אני לא אאריך. פישוט הליכי הגשת הבקשה. בעם כלביא האוצר, סליחה על הביטוי, עשה תרגיל. מה הם עשו? הם עשו טופס, שלא משנה מה אתם יושבים פה, חברי הכנסת, אנחנו בסוף לא נקבל את הכסף. לא נקבל אותו. ואתם לא יודעים את זה, אתם בטוחים שאתם דאגתם לנו. מה הם עשו? עשו טופס שאתה צריך להיכנס ולמלא בו מלא-מלא נתונים. אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל אני טיפ-טיפה מבין. אני לא הצלחתי להבין את הטופס הזה. עסק של 300,000 שקל, למה הוא צריך למלא את התשומות השנתיות שלו? זה לא רלוונטי לנוסחת החישוב. כל מה שהוא צריך לעשות, זה כמו שהיה בעבר, בקורונה, להקליד את העוסק מורשה שלו, זהו. מה הם עושים בזה? תבדקו, שהאוצר ייתן לכם את הנתון כמה עסקים מבין כל העסקים בישראל באמת הגישו בקשות, רק 150,000 מתוך אולי 600,000, מתוך 700,000. כלומר, מדברים פה גבוהה-גבוהה, הולכים הביתה – ואנשים לא מקבלים את הכסף. לאנשים אין את הכסף, ועוד היום הם צריכים לשלם מקדמות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני עוד אגדיל ואומר שכמה חברות מוכרות את השירות הזה בכסף לבעלת מעון קטן ומבקשים ממנה 7,500 שקל על הגשת הטופס, ואחר כך גם היא מקבלת תשובה שהיא לא זכאית. אתה צודק. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> היא צודקת. היא צודקת, וזה המשפט הבא, היא לקחה לי אותו ולכן אני אגיד אותו במשפט אחד. המנגנון הנוכחי והליכי הגשת הבקשה, ותכף אני אגע בעוד נקודה, מה שהם עושים, הם מייצרים פרנסה. אין לי בעיה שירוויחו רואי החשבון ויועצי המס, עיני אינה צרה, אבל לא על חשבון ניזוקים שאין להם כסף לשלם לא את השכר דירה של העסק ולא את השכר דירה בבית שלהם. לא על חשבונם. אפשר לפתור את זה. יש פה מסמך מסודר שהגשתי לאוצר. אף אחד לא ישב איתי. יושבים עם הגדולים, יושבים עם מי שרוצה פיצוי ל-400 מיליון שקל ומעלה. לא ישבו עם נציג אחד, נציג אחד, שהמחזור העסקי שלו הוא מתחת ל-300,000 שקל. אני רוצה שזה יהיה בפרוטוקול ושישמעו את זה כל האזרחים בבית: אף אחד לא יושב מול האוצר לדאוג לאזרח הקטן, זה לא קורה, מדברים רק הגדולים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה, אורן, בעוד דקה אני אצטרך שתסיים, אז תזדרז. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> הפיכת המתווה לנוהל לחיצת כפתור. כי כמו שאנחנו רואים פה, כל יומיים יש פה מלחמה או איזה נוהל חירום אחר. מענה למדווחים על בסיס מזומן במבנה תקבולים. אני אשמח שהאוצר יקשיב. אני אשמח שהאוצר יקשיב בזמן הקצר שיש לי, אדוני היושב-ראש, הם לא נפגשים איתנו וגם פה לא מקשיבים. זה לא ייתכן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה. הם מקשיבים. הוא לא היחידי פה מהאוצר, יש פה כמה מאנשי האוצר. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אז אני מבקש מענה למדווחים על בסיס מזומן במבנה תקבולים מיידי ושוטף. הם יצרו למי שמדווח על בסיס מזומן. אבל יש עסקים שזה מעורב אצלם. הוא, הספק הגברה, עובד אצל עירייה ועירייה משלמת לו שוטף פלוס 60, ויש לו לקוח פרטי שמשלם לו מזומן. ואז מה שקורה, גם הפתרון שאתם יצרתם במתווה, או שהוא נדפק מפה או שהוא נדפק מפה, צריך להחליט. ולכן אני חושב שצריך לתת התייחסות מהותית לזה, גם לזה. להכול יש פתרונות במסמך שכתבתי, פשוטים. הלאה. קיצור לוחות הזמנים למתן החלטת מנהל בבקשה. עם כל הכבוד לרצון הטוב שהאוצר רוצה לתת 8 חודשים לדון בזה, אז שהציבור בבית ישמע את זה. לא צריך 8 חודשים. לפי דעתי צריך 3 חודשים. ואם צריך להעסיק עוד עובדים, שיעסיקו עוד עובדים. אנשים צריכים ודאות. אנשים צריכים כסף. אנשים צריכים פתרונות ואת המקדמות יותר מהר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורן, נדבר על זה כשנקריא. תודה. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> עוד 2 נקודות, בקצרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה בקצרה ואנחנו מסיימים. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> קיצור זמני העברת המקדמות והגדלתם. גם פה, צריך לקצר את לוחות הזמנים ולהעביר יותר מהר כסף לאנשים. קיצור תקופת תיקון הקביעה של רשות המסים לשנתיים במקום ארבע. אי-אפשר לבוא לבן אדם ארבע שנים אחרי ולהגיד לו: אה, פה טעינו, בואו עכשיו נתקן. ודבר אחרון, תקופת התארגנות. על זה היו לנו פה 14 דיונים, ואני מבקש מכבוד היושב-ראש לקיים על זה דיון בנפרד כי לא לכולם פה זה רלוונטי. אבל אז דיברנו על זה, במשך 14 דיונים, שיש עסקים שלא פותחים מחר את החנות ומתחילים למכור, הם צריכים זמן להתארגן. לדוגמה מפיק: לקבוע מקום, ולקבוע תאריך, ולסגור אומנים, ולהתחיל שיווק. זה לוקח זמן. ולכן אני דורש לתת עוד תקופת זכאות עוקבת במאי-יוני לעסקים שעומדים בשני קריטריונים: אחד, המחזור העסקי שלהם ירד לא ב-25%, ב-40% ומעלה; ולא שרק מי שירד בהשוואה לתקופת בסיס אחת, אלא בהשוואה לשתי תקופות עוקבות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורן, תודה רבה. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> רגע, משפט אחרון. גם בהשוואה עכשיו של מאי-יוני לעומת מאי-יוני בתקופת בסיס, וגם יבדקו בינואר-פברואר, אחרי חרבות ברזל, ישוו את זה לתקופת בסיס. יש פתרונות ישימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אני רק רוצה להעיר משהו קטן. קודם כול, אני מבקש מכולם לקצר. אני יודע שעדיין קיצרת, ראיתי את העמדה שלך, נראה לי 14 עמודים, וקראתי. רק להגיד דבר אחד: אני חושב שרשות המסים והאוצר ישבו גם עם העסקים הקטנים. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> לא ישבו, לא ישבו. זה לא נכון. זה לא נכון. לא ישבו עם נציג אחד שהמחזור העסקי שלו עד 300,000 שקל. זה לא נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא הבנתי, מה אתה מתפרץ, מה קרה? הכול בסדר? שנייה. סליחה, יש הבדל. להגיד שלא ישבו בכלל – זה נושא אחד. להגיד שלא יצא מזה כלום – זה נושא אחר. אז קודם כול – ישבו, ויש גם את המייצגים פה. אני חושב שרועי כהן, אם אני לא טועה, הוא מייצג גם את אלה שפחות מ-300,000. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אבל זה לא בדרישות שלהם. זה לא בדרישות שלהם. אנחנו מוקרבים בצד הדרך. היינו פה ב-14 דיונים בחרבות ברזל – ולא יצא מזה שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורן, אתה רוצה שאני אוציא אותך? אני מכבד, אתה רואה שנתתי לך לדבר, באמת. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אבל שייפגשו איתנו, שיישבו איתנו, עם כל ענף האירועים שמדמם, שהם יודעים שכבר שנים מאז הקורונה לא עושה כסף. הם יודעים את זה, יש להם את כל הנתונים שלנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורן, אורן, אני חושב שאנחנו פה נותנים כמעט לכולם לדבר, משתדלים לכמה שיותר לתת לדבר. האוצר, גם אם הוא רוצה, הוא לא יכול לשבת עם כל בעל עסק בארץ גם אם הוא מייצג 5 ו-10 ו-30 ו-50 עסקים. יש ארגונים גדולים שהם יושבים איתם. ולכן הוועדה נועדה פה בשביל לשמוע גם את אלה שלא ישבו עם האוצר. גם פה בוועדה אנחנו משתדלים אפילו לפעמים לקחת איזה אדם שיש לו עסק קטן, בשביל לשמוע דוגמה על עסק קטן. אנחנו משתדלים למצות את הדיון. ולכן, אורן, אנחנו פה, הוועדה נועדה, שמה שלא עשו שם, יש מקומות שאנחנו הוועדה מורים להם לשבת איתם כדי לשמוע אותם, כדי לראות מה ניתן לעשות. אנחנו נראה עם מי אנחנו עוד נעשה את זה. בכל אופן, תודה רבה אורן. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, היה חשוב לי להקשיב לאורן, למדתי מזה דברים שלא ידעתי, ובאמת הוא מצביע על כשלים אמיתיים. אני מתנצלת שלא הייתי בדיון הקודם, הוא פשוט היה ביום השואה ולא היה אפשר להגיע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הכול בסדר, יש לך גם ועדה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כן. ייתכן שאני אחזור על הדברים שנאמרו, אבל אני אבחר רק את הדברים הכי קריטיים בעיניי. קודם כול, כשאני מסתכלת על המודל, הוא מודל שמעודד הוצאה לחל"ת בסופו של דבר. אני חושבת שבראייה משקית זה לא דבר טוב למשק. הנקודות שאני רואה שמעודדות את המעסיק להוציא לחל"ת זה קודם כול שהפיצוי על השכר הוא 75%, וזה תלוי בירידה במחזור. ואם אתה מוציא לחל"ת, אתה לא משלם בכלל. אז למה לקחת סיכון? זאת אומרת, אנחנו שמים עסקים במצב שהם לא יודעים מתי הם יקבלו את הכסף. אז אולי פשוט עדיף להוציא לחל"ת? תתקנו אם אני אומרת משהו שהוא לא נכון, אבל עדיף לפעמים לא לקחת ריזיקה, כי אתה לא יודע מתי תראה את הכסף, והאי-ודאות היא גדולה ממילא, אז בוא נוציא לחל"ת ונהיה בפחות אי-ודאות. אם אני הייתי נכנסת לנעליים של מעסיק, זה מה שהייתי עושה, כי אני יודעת שיש אנשים עוד מהסבב הקודם של המלחמה שלא קיבלו את הפיצויים. אז מה, אני אקח על עצמי את הריזיקה הזו? יותר מזה. אני רואה שיש רף לפיצוי: או 75%; או שיש תקרה, בעסקים עד 100 מיליון שקלים זה 600,000 ובעסקים עד מחזור של 400 מיליון שקלים זה כפול. בעצם אומרים פה למעסיק: תחשב איך אתה מגיע למקסימום תקרה, ומעבר לזה – תוציא לחל"ת, כי אתה לא תקבל מעבר לזה. גם אם תקבל באיחור, מעבר לזה אתה לא תקבל. על אחת כמה וכמה עדיף לי להוציא לחל"ת, שזה לא טוב למשק בסוף, התוצאה של הוצאה לחל"ת. אז אני חושבת שזה תמריץ לא טוב. עוד נקודה שצריך לשים לב אליה. אני רואה שהתקרות כאן הן בדיוק מה שהיה בסבב הקודם של המלחמה מול איראן. מה שאנחנו רואים בתקרות כאן, זה בדיוק כמו בעם כלביא. אבל רגע, המלחמה עכשיו היא הרבה יותר ארוכה מעם כלביא, זה 12 ימים מול 40 ימים. נכון שהאוצר דחף שהמשק יחזור לפעילות מלאה כמה שיותר מהר. זה בסדר שהוא דחף, אבל עדיין אנשים פחדו לצאת לרחוב ולבצע עסקאות ולצרוך כרגיל. אז אני חושבת שלתת את אותן תקרות כשפה אורך המלחמה הוא הרבה יותר ארוך, בעיניי זה לא עושה שכל, זה לא הגיוני. עוד דבר שהפריע לי פה, זה שאין קשר בין הפיצויים לתשלום השכר. זאת אומרת, העסק יכול להוציא לחל"ת ועדיין לקחת את הפיצויים. זאת אומרת, שוב פעם אין לו תמריץ לא להוציא לחל"ת, כי אין התניה בין הפיצויים לבין להשאיר את העובד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה? למה? יש התניה, בטח. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יש התניה, מירב. יש התניה. אם הוצאת לחל"ת, אתה לא תוכל לקבל בגין אותו עובד בכלל פיצוי על השכר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא מקבל החזר על ההוצאות. הוא לא מקבל פיצוי על העובד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי מצפה שאתם תייצרו תמריץ שיהיה כדאי לו להשאיר אותו בעבודה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אבל זה יותר מדי קשוח עם העסקים להגיד: אם הוצאת את העובד לחל"ת, לא תוכל לקבל פיצוי בכלל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אז תיתנו על דרך החיוב, משהו, שאם הוא משאיר בעבודה - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז זה מה שעושים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתם יצרתם תמריצים שכדאי לו להוציא לחל"ת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו נתייחס במלואו אחר כך, אם אתם רוצים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אחר כך. אחר כך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ועוד נקודה, שאולי היא נשמעה טכנית, אבל בעיניי היא יכולה לפגוע בהרבה אנשים, זה העניין של ימי חופש. יש את התקופה של המלחמה, ומספיק שהוא לקח יום אחד של חופש, אז כבר לא ניתן לקבל בגינו פיצוי. נכון? זה גם דבר לא מידתי. אני מבינה את ההיגיון, כי בטח לא רציתם שהוא ינצל לרעה את המצב ויגיד לבן אדם: צא לחופש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל פה יש את פסח. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש מקרים. זאת אומרת, צריך איזושהי מידתיות. אני חושבת שיום אחד זה לא מידתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה טופל גם, בסדר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> פה מניתי את החלקים שאני חושבת שמייצרים תמריצים בכלכלה התנהגותית למעסיקים להוציא לחל"ת, שזו לא טובת המשק. לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון. אני רוצה לעבור לנקודה של המשפחתונים המפוקחים. קודם כול, בכלל, אני רואה שהירידה במחזור זה לפי תיק מע"מ. אם אני לא טועה, למשפחתונים מפוקחים, בזמנו גפני אני חושבת שהתעסק בזה, הם פטורים ממע"מ. נכון? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הם פטורים, כן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> משרד הכלכלה או העבודה משלם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מצד אחד לא נותנים להם לפתוח תיק במס הכנסה, מצד שני הם פטורים ממע"מ. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז מה הפתרון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם עוסקים פטורים לא מדווחים כל חודש, והם מצהירים. יש גם מלכ"רים. הרבה מקומות יש שלא מצהירים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה על בסיס הצהרה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> כן, אבל ספציפית להם יצרנו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז זה הפתרון, ההצהרה העצמית. רק רציתי להבין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אחר כך תנו תשובה גם מה הפתרון, בסדר? כי אנחנו העלינו את זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו היינו בוועדת החינוך בדיונים עם מעונות יום המפוקחים, סמל מה שנקרא, והגיעו שם לאיזשהו פתרון, שהוא סביר, לא מדהים, אבל סביר, ובמסגרת הפתרון הזה ההורים מקבלים 85% החזר. בכל מה שקשור למקומות הפרטיים – אין שום הסדר כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם רק מקבלים ידיעה שמישהו אחר מקבל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כן. אבל זה אירוע. צריך להבין, אלה מוסדות, שאני מבינה שהם פרטיים, אבל בסוף הם נסגרו בהנחיית המדינה. זה חינוך. וגם אם הם היו רוצים לפתוח, הם לא יכלו. אז זה עדיין שונה מעסק פרטי אחר. מה שעלול להיווצר פה זה גם פגיעה בעסק וגם פגיעה דרסטית בהורים, כי במקרה מסוים, כשעסק הוא הוגן, הוא אומר: אני משאיר את העובד אצלי ואני לא מחזיר להורים את הכסף, כי אני שילמתי לו, אז מה אני יכול לעשות. זה במקרה שהוא הוגן, שזה מצב לא טוב. והוא גם יכול לעשות דברים אחרים. הוא יכול גם להוציא לחל"ת, גם לא להחזיר להורים. כל האירוע הוא לא מנוהל ולא מפוקח. אנחנו יוצרים סיטואציה בלתי-אפשרית, לא להורים ולא לעסק. אני חושבת שפה ספציפית, כיוון שזה תחום החינוך שנסגר בהנחיית המדינה, צריך לתת מענה אחר, כדי שגם ההורים יהיו במצב סביר וגם העסק. כפי שעשו במעונות המפוקחים. בעיניי זה בנצ'מרק נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק הערה. במעונות המפוקחים, היה יותר קל שם, כי המדינה משלמת את החלק שלה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> את הסבסוד, כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, למשל תשמעי מקרה שקרה שם. נגיד יש עמותה שיש לה 2 מעונות מפוקחים ו-2 מעונות שאינם מפוקחים, כלומר בגנים הפרטיים מה שנקרא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מסובסדים, סליחה, מפוקחים כולם, היא צודקת, מפוקחים כולם - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> נכון, אז סמל הם גם מפוקחים וגם מסובסדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - בסמל, ובצד השני יש לה את הגנים הפרטיים מה שנקרא. הוא תחת אותה עמותה. כשהוא קיבל את הסבסוד, החתימו אותו שהוא לא יכול לדרוש, שהעמותה הזאת לא יכולה לדרוש יותר על המעונות. אבל שנייה, יש לו עוד שני מעונות, שבעצם לא מקבלים, גנים פרטיים בכלל. זאת בעיה, שצריך גם אותה לפתור. אתמול בלילה קיבלתי את התלונה על דבר כזה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז יש פה מנעד של פתרונות. יש פה מנעד של פתרונות שאפשר לעשות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, נכון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למשל לומר שמתחייבים, המדינה מתחייבת לאותם מעונות פרטיים מפוקחים, אך לא מסובסדים, שהם יקבלו עד תאריך מסוים את הכסף, ואז הם יכולים לבוא ולעמוד מול ההורים. לדוגמה שהם יקבלו קדימות, אני לא יודעת, אבל יש פה סיטואציה שזה מוצר ציבורי שמונגש בצורה פרטית וזה יוצר החלאה שהיא מעוותת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ואי-אפשר להשאיר את זה כפי שזה עכשיו, כי גם העסקים וגם ההורים משלמים מחיר שהוא לא סביר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה עוד ש-75% מהמעונות במצב הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. אבל סמל זה רק 25%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לחדד את הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר. יוסי פתאל, בבקשה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> ענף התיירות הנכנסת נמצא ברמה של מינוס 70% מאוקטובר 23'. לפי שיטת התחשיב שיש בנוסח של הצעת החוק אין לנו ירידה בעבודה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל מה עם התשובות רק? אחר כך? לא עכשיו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אחר כך, מהאוצר. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אני חוזר עוד פעם, לפי שיטת התחשיב מצבנו נהדר, לא ירדנו בעבודה. היינו ב-0, נשארנו ב-0 ונקבל 0 – והמצב נהדר. זאת גם נוסחת פלא, שלא משנה לאיזה חודשים אתה משווה אותם מאז אוקטובר, תמיד מקבלים 0. ואז ברשות המסים, שכוונתם טובה, אבל יש להם נטייה לסגוד לאות המתה, אומרים: זה נחשב ירידה טבעית. או: לא ציפינו להכנסות. כל מיני מילים כאלה, ואני לא חושב שהוועדה בעצמה התכוונה לזה. למה אני אומר את זה? כי אני יודע. הייתי פה ב-2 בינואר, הלנתי על אותה בעיה, שבעם כלביא לא קיבלנו כסף. אנחנו אחד הענפים שהכי נפגעו בשוק בכלל, נמצאים מחוץ למתווה. לא נורמלי. אמרה הוועדה, כולל יושב-ראש הוועדה – ואני מצטרף לתנחומים כמובן – שזאת לקונה שצריך לטפל בה במשבר הבא. המשבר הבא במדינת ישראל – זה או בשבוע הבא או בחודש הבא, ואשר יגורתי בא, ויש עכשיו עוד משבר ויש הזדמנות לתקן את זה. והינה בא עוד פעם הנוסח – ועוד פעם מארגני התיירות הנכנסת נמצאים מחוץ לגדרות של החוק. זה יותר מופע קסמים מאשר חקיקה נראה לנו. איכשהו יצא שאנחנו הבת החורגת שכולם אוהבים, אבל מתקשים להסדיר לה מסמכי אימוץ מסודרים בכל הסדר. אין. נדמה לי שאני בין הוותיקים, אם לא הכי ותיק מהקהל, שבא מבחוץ שמשתתף בוועדה הזאת כבר 25 שנה. כל משבר ממציאים מחדש את אותו גלגל. והשאלה הזאת, למה אין כפתור ואין הסדר, זאת לא שאלה, זאת האשמה: יש כאן משהו מכוון בכוונת מכוון. קחו את תחום התיירות. יש כפתור. החלטה 333 של ממשלת ישראל ב-2015 קבעה: במשברים גיאופוליטיים, יש מערך סיוע אוטומטי לענף התיירות, תוך 14 יום הוא פועל. קבעו סט של כלים, צריך רק להזרים את הכסף – והכול עובד. החלטת ממשלה. עוד 4 החלטות ממשלה שאומרות שזה ענף קריטי, חשוב, אסטרטגי, פריפריה, 25 מיליארד שקל הכנסות. הכול נאמר. לא מצליחים להיכנס להסדרים, ותמיד אנחנו צריכים שיושב-ראש הוועדה יכריח את האוצר לדבר איתנו במסדרון בחוץ לפני שמאשרים את ההסדר, ואז אנחנו מסתדרים איכשהו. אנחנו עכשיו נמצאים שוב פעם בסיטואציה. לאנשי המקצוע אני אומר: אתם לא יכולים לסגוד לאות המתה כשאנחנו החיים המתים. זה נראה כאילו שאנחנו נושמים נשימות אחרונות ואתם רק סופרים לנו את הנשימות, במקום למצוא את הדרך לפתור את זה. אני חייב לציין שלעניין התיירות הנכנסת, בניגוד למדיניות הרשמית של משרד האוצר, אין עוד מדינה בעולם שמתנהלת כלפי התחום כפי שמדינת ישראל מתנהלת. אני לא מדבר על זה שמשרד האוצר מחרים אותנו, אנחנו לא יכולים להיכנס בכלל למשרדים שלהם. אבל הדבר הזה שמדינת ישראל מצד אחד נמצאת בשפל תדמיתי בין-לאומי, באים אלינו שאנחנו נהיה גשר לעולם ונביא לפה אנשים, ואז לא מוצאים את הדרך לתת לנו את הברור מאליו. הדרך לפתור את זה היא מאוד פשוטה. אני גם מבקש שחברי הכנסת לא יקבלו את השיטה הזאת שיש נוסחה אחת לכל המשק. לא הגיוני, לא סביר, לא מקצועי, ואיכשהו זה תמיד נמצא פה. ואני גם נדהם, זו מדינה שמסוגלת לירות טיל לתוך חלון בבית דירות במדינה רחוקה בדיוק רב, לא מסוגלת להשחיל משפט לתזכיר חוק שאנשים יוכלו לקבל את הפתרונות לפי העניין. הפתרון לגבינו הוא מאוד פשוט. אם אתה רואה שבכל החודשים אנחנו תמיד יוצאים מ-0, צריך לקבוע אפשרות לתקופה אלטרנטיבית, ב-23', שרף הכניסה אליה יהיה דרקוני, למשל מינוס 65 ירידה מאז אוקטובר 23' קבוע, מעט מאוד, אם בכלל יש עוד עסקים בשוק, כי אם אנחנו יוצאים בגלל הגדרות שהן לא רלוונטיות אלינו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יוסי, מובן. עוד נקודה? << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יאללה, אז בוא נזדרז, כי אני רוצה שעוד אחרים יספיקו. בבקשה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> ישבו כאן ראשי ערים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טבריה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> עם 75% מתנועת התיירים אנחנו עובדים. בלי תיירים, לא לטבריה, לא לנצרת, לא לעכו, לא לירושלים, אין להם כלכלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אנחנו לא נהיה, הם לא יהיו. מתוך 2,500 עובדים נשארנו עם 800. לא תעזרו להציל, זה יהיה בכייה לדורות של המדינה מבחינה אסטרטגית. אגב, בדיון הקודם אמרתי שאמיר צודק, כי הנוסח לא היה בסדר, ואמיר הסכים שצריך לעזור לנו. והינה הגיעה הזדמנות, וחס וחלילה שהחוק הזה יעבור בלי שיש התייחסות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תדע לך שלאמיר יש מילה. אם הוא אמר שצריך לעזור, אתה תראה שהוא יעזור. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אז אני רגוע. בעצם, אני לא רגוע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, על אמיר אתה יכול להיות רגוע. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> הדבר האחרון, ובזה אני מסיים. אנחנו לא באים רק מהמקום של המסכנות, כי באמת יש לנו אפשרות לתת - - - שאפשר לחלק להרבה חגים. אבל האינטרס של המדינה, כפי שהמדינה קבעה, כפי שהמכון למחקרי ביטחון לאומי קבע, כפי שבנק ישראל קבע, כפי שמבקר המדינה קבע, מחייב אתכם לשמור עלינו. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודק ב-100%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, ואני רוצה להצטרף לתנחומים ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת מלביצקי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> נכון, כולנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, כן, בוודאי, זה בשם כל הוועדה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשם כולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וגם לשחר תורג'מן ששותף משמעותי בדיונים הללו. אני רוצה לומר, רגע לפני שניכנס לפרטים ולהקראה. אני דיברתי על ההצעות ועל התיקונים שיש לי למתווה הזה, ומכיוון שאנחנו כבר מכירים את הדינמיקה כאן, אני רוצה להתייחס למשהו מאוד ספציפי. אנחנו מעל 50 ימים מאז פרוץ מבצע שאגת הארי – ואף אחד עדיין לא קיבל שקל, לא עסקים ולא שכירים. ואם יש איזושהי הצדקה לאירוע המוזר הזה שאנחנו כמעט חודשיים ואף אחד עדיין לא קיבל שקל, וגם בחודש האחרון כנראה לא יקבל שקל, אז זו אפשרות לתקן את המתווה, לתקן ולהרחיב, כי אם אנחנו עכשיו ניכנס להקראה – ושוב, אנחנו מכירים את הדינמיקה לצערי – ופה ושם אנחנו נתקן, ופה ושם נשנה, ופה ושם אולי נרחיב, זה לא מספיק. אם אנחנו לא נתייחס לכל ההצעות שגם ארגונים וגם בעלי עסקים העלו כאן גם בדיון הקודם וגם בדיון הזה, ואם לא נתייחס לענפים מיוחדים, שזה גם גנים פרטיים, גם כנסים וגם תיירות נכנסת, מסעדות, עמותות, לכל הסוגיות האלה שעלו כאן, אז בעצם לא עשינו כלום, גם בזבזנו חודשיים וגם לא שיפרנו את המתווה ולא התאמנו את המתווה למציאות הכלכלית הקיימת. ולכן אני רוצה שבאמת אנחנו ננצל את הזמן הזה, גם היום. אנחנו גם בשבוע מאוד מאוד קשה מבחינת לוחות הזמנים להתקדם, ואני ראיתי שכבר ביום חמישי רוצים להצביע. אני לא בטוח שאנחנו נגיע למצב שביום חמישי אנחנו רוצים להצביע. אז בואו ננצל את השעות האלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, רוצים, אנחנו רוצים, רק שזה תלוי באוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ברור, לגמרי, מובן. אני רק מתייחס ללו"ז שפורסם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול להיות שביום חמישי תהיה שוב מלחמה, מי יודע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, לא להפריע בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק מתייחס ללו"ז שפורסם. אז בואו ננצל את השעות האלה כדי באמת לתת את המענה המיטבי לכל עסק ולכל ענף ולכל עצמאי ולכל שכיר, כפי שמגיע לו. ומגיע להם. אני באמת קורא גם למשרדי הממשלה, וגם בעיקר לחברי הקואליציה, כפי שהייתם נדיבים מאוד בחלוקת הכספים קואליציוניים רק לפני חודש - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> - - תתנהגו בדיוק בנדיבות כזאת גם כלפי בעלי עסקים וגם כלפי השכירים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עד שלא תגישו גם על זה בג"ץ. תודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שגם נגיש, לך תדע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לך תדע, אנחנו לא שוללים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. ליאת, לשכת עורכי הדין, בבקשה. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> תודה יו"ר הוועדה. אני גם מצטרפת לתנחומים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רק ממלא מקום. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> אני יודעת, ממלא מקום יו"ר הוועדה, מצטרפת לתנחומים ליו"ר הוועדה ולשחר טורג'מן. בפתח הדברים אני רוצה להודות ולהוקיר את מלאכת הקודש שעושים פה החברים בראשות אמיר דהן בקרן הפיצויים של מס רכוש, גם בנזק הישיר וגם בנזק העקיף, באמת שאפו גדול. אני חושבת שאחד הדברים החשובים ביותר שדיברו פה, אבל לא מיצו אותם, זה נושא של חקיקה קבועה. אנחנו היינו פה 14 פעמים בחרבות ברזל, 9 פעמים בעם כלביא, ולא ברור גם עכשיו כמה פעמים נהיה. הנושא הזה מונח כבר למעלה משנה, ואני חושבת שחייבים, במקביל לדיונים פה, ליצור חקיקה מסודרת שתיתן מענה, עם פתרונות סקטוריאליים, למשרד התיירות, למורי הדרך, לכל הענפים, לכולם, לכל אחד, לכולם. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יורם, אתה רוצה לדבר או שאתה רוצה לצאת? << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אגיד לך משהו, אתה עכשיו מנצל את זכות הדיבור שלך בקריאות ביניים שלך. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אל תגיד לי כלום. אחר כך אני אתן לך לדבר בשמחה רבה. בסדר? למה להפריע לאחרים? מילא לי אתה מפריע, זה בסדר, אני רגיל שבכנסת מפריעים, זה בסדר גמור. אבל גם עורכת דין, גם רואת חשבון – תגיד, לא מצאת עם מי להתעסק? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק ינון, בקצרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> החקיקה הזאת חייבת להתייחס לכל הסקטורים וליתן מענה יעיל ומיידי, כי ההתנהלות הזאת היא באמת לא מקדמת אף אחד לשום מקום, וכמו שאמרו פה גם חבריי וגם חברי הכנסת, אנחנו מוצאים את עצמנו כל פעם באותו אירוע, 51 יום בלי פיצויים לעסקים. נושא נוסף. העסקים הגדולים מעל 400 מיליון, שמניעים פה את המשק ומשלמים לאלפים של עובדים שכר, לא יכול להיות שכל פעם הם מחוץ למתווה. האירוע הקשה יותר זה איחודי עוסקים. לא יעלה על הדעת שחברה קטנה שכל חטאה שהיא נרשמה באיחוד עוסקים – שאגב, אני אסבר את אוזניכם, זה משהו שקיים בכל העולם, אנחנו לא ייחודיים במדינת ישראל עם האיחוד עוסקים, הוא נועד למטרה אחת ויחידה, לייעל את מערכת הדיווח למע"מ, וכדי שמערכת הדיווח למע"מ תהיה יותר יעילה אותם עסקים נרשמו ביחד כעוסק אחד. אבל בסוף מה קורה? אותו עסק קטן שהמחזור שלו גם 20 מיליון שקלים, בגלל שהוא רשום באותו איחוד עוסקים. כבודו, אתה התייחסת לזה בדיונים שהיו במסגרת האומיקרון, יש אמירה מפורשת בפרוטוקול שאותם עסקים צריכים להיות מוחרגים. אבל עדיין אנחנו נמצאים היום, אחרי הקורונה, אחרי האומיקרון, אחרי חרבות ברזל, אחרי עם כלביא, בשאגת הארי, ועדיין אין פתרון לאותם עסקים בתוך האיחוד עוסקים. אין להם פתרון. הם לא זכאים לפיצויים, והנזקים שם הם קשים ומשמעותיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טמיר, תרשום את האיחודי עוסקים. תרשום, אני רוצה אחר כך התייחסות לזה. תודה. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> אני לא אחזור על הדברים של החל"ת והחופשה והמקדמות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל אין לך עוד הרבה זמן. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> אבל אני רוצה להתייחס לעוד שני נושאים שהם גם קשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תצמצמי את זה לדקה, מקסימום שתי דקות. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> מצמצמת לדקה. יש נושא של נזק עקיף כתוצאה מנזק ישיר. אחד מהתנאים שם זה שאין פעילות בכלל. אבל יש הרבה מאוד מקרים של סניפים, שימו לב, למשל מסעדה, למשל משרד שיש לו סניף אחד שניזוק וסניף אחד שלא ניזוק. יש מערכת הנהלת חשבונות נפרדת, יש דיווחים נפרדים, אבל בגלל שזה סניף, הוא לא יהיה זכאי לפיצוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אותו דבר במלונאות. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> צריך למצוא פתרון לבעיה הזאת גם כדי לתת פיצוי. תחשבו, מסעדה שקיבלה פגיעה ישירה, יש לה סניף, נסגרה לחלוטין. היא למעשה לא תהיה זכאית לאותו נזק עקיף כתוצאה מנזק ישיר. וגם לנושא של אובדן שכירויות לעסקים שכל הפעילות שלהם זאת הכנסה משכר דירה. הם גם נמצאים כרגע ומוחרגים מהמתווה, ככל שהם רשומים כעוסק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האוצר, אתם רושמים את זה? או שאנחנו נרשום? אתם רושמים את זה כמו שאתם רושמים את השאלות שלי? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה חייב להפריע לי, נכון? אתה חייב להפריע לי? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> רושמים, רושמים, נאור, אבל - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני בטוח שאני אזכיר לך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור, השאלה שלך הייתה במקום. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נאור, אתה חייב להפריע לי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה? דווקא לחמד? הוא אף פעם לא מפריע לכם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה חייב? אני אף פעם לא מפריע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אף פעם לא מפריע לך. בבקשה, חמד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הזכירו את טבריה, ואני גם בשבוע שעבר הזכרתי את טבריה. אבל אני רוצה להפנות לראשי ערים עכשיו ולטבריה במיוחד. בטבריה העלו את הארנונה ב-30% והרבה ראשי ערים העלו את הארנונה לעסקים, לתושבים, בתקופה הקשה הזאת. אני פונה באמת לראשי ערים: תבטלו את העלאת הארנונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה להפריע לך, חמד, אבל אני רק אומר ששר האוצר ושר הפנים חותמים על העלאות ארנונה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, כשמעלים ארנונה בסכומים כאלה כשהעסקים קורסים שם, זה משהו בלתי-נתפס. מגיעים ראשי ערים לכאן ומדברים על העסקים, שצריך לעזור לעסקים. אנחנו צריכים לעזור לעסקים. גם ראשי רשויות צריכים לעזור לעסקים ולבטל את ההעלאה הזאת, לפחות בתקופה הקשה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפילו פטור בעתות מלחמה. פטור. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכן אני מבקש מכולם, מכל ראשי ערים. יש ערים שהעלו את הארנונה ב-40% ו-50% אפילו. 30% על טבריה, וקיימנו דיונים כאן על הנושא. לכן אני מבקש שוב מראשי ערים לבטל את העלאת הארנונה לשנה לפחות, ואחרי זה נדון על הדברים האחרים. ואני גם שוב צריך לבוא ולדבר גם רשות המסים, עם האוצר, עם כולם. לא יכול להיות שכל פעם אני נלחם על היישובים הדרוזים, שאנחנו בסוף מכניסים אותם. למה אתם צריכים לעשות לי את זה, שאני צריך להגיד את בית ג'ן, כסרא-סמיע, יאנוח-ג'ת, כפר ורדים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יש לזה תשובה, אנחנו נתייחס, חבר הכנסת עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ובסוף אנחנו מכניסים אותם, אחרי מאבק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כפיר, כפיר שם, אל תדאג. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אחרי מאבק אנחנו מכניסים אותם. אז תכניסו אותם מראש, לא צריך להוציא אותם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חמד, זה טוב לך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה? זה טוב לי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזוב, חמד. חמד, בלי לדבר, עזוב, טוב לך. עזוב. עזוב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא טוב לי, אני לא רוצה עוד פעם להילחם עליהם. אני כבר הכנסתי אותם פעם אחת ועוד פעם ועוד פעם, ואני רוצה עוד פעם להכניס. היושב-ראש, הדיון שמתקיים כאן, אני גם הייתי בדיון הראשון וישבתי כל הדיון, ועכשיו גם בדיון הזה. אני מציע סדר דיון אחר, שהאוצר יציג לנו בדיוק, נעיר את ההערות שלנו, נתקן מה שצריך ונתקדם בחוק. העסקים מחכים. אנחנו רוצים לסיים את זה, כמה שיותר מהר לסיים את החוק הזה, שהעסקים יקבלו את הפיצוי שלהם כמה יותר מהר, ואז אנחנו יכולים להתקדם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. לגבי הצעתך, אני באותו ראש כמוך, פשוט נשאר לנו כבר מפעם קודמת ולכן אני רוצה לסיים את הסדר הזה, מה שהתחיל היושב-ראש. אנחנו נמשיך. אלי מנטבר. דיברת בדיון הקודם, לא? << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא? אז סליחה. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> אני אגש ישר לעניין. כולם פה כבר העלו את כל ההשגות שלהם והכול, ואני פשוט בא ורוצה להגיד את הדרישות, כבוד היושב-ראש, את הדרישות המרכזיות. אנחנו מבקשים, מאוד, הזרמת תזרים מיידית, העברת מקדמות משמעותית על חשבון הפיצוי, משום שאנחנו כבר לא יכולים לנשום יותר, כדי לאפשר לעסקים לשרוד, להשלים את הפער הזה ולקבל פיצוי מיידי. שתיים, האופן של החישוב. כבר דובר עליו, אבל אני אחזק אותו. מעבר למודל חודשי אחיד למודל המשקף פעילות עונתית, כך שהחישוב יתאים לאופי ההכנסות והפעילות בענף. שלוש, הכרה בהוצאות ובהתחייבויות שכבר בוצעו. כבוד היושב-ראש, הכרה בהוצאות שהוצאו בפועל ובהתחייבויות שלא ניתן לבטל, כחלק בלתי-נפרד מהנזק הכלכלי. להכניס את זה בחישוב; הכרה בביטולים עתידיים, מתן מענה גם לאירועים והתקשרויות שבוטלו קדימה, בהסתמך על חוזים והתחייבויות קיימות; קביעת מדיניות ממשלתית ברורה, דחייה במקום ביטול. פה אני מבקש מחברי הכנסת ומכולם להבין את המשמעות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תסביר להם את זה. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, פה אני בא בבקשה. זה לא בעיה כספית פרופר, אלא הנחיה של משרד האוצר והחשב הכללי לגופים הציבוריים להימנע מביטולים. פשוט לבחון דחיית פעילות כברירת מחדל. מה שקורה, המון גופים ציבוריים ביטל. למה לבטל? למה? אפשר לדחות, לקבוע מועדים יותר מאוחרים ולקיים את זה. זה יעזור למשק, זה יעזור לכולם. אז למה לבטל? אפשר פשוט לדחות דברים ולקיים אותם במהלך גיבושים, השתלמויות, כל מיני דברים שהם שנתיים. אני מאוד מבקש לטפל בעניין הזה. פתרון מימוני מותאם לענף. הלוואות בערבות מדינה בתנאים מועדפים, פריים מינוס ולא פריים פלוס 1.7. שוק אפור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> או מקרן ההטמנה, זה בריבית 0. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> זה ממש שוק אפור פריים פלוס. עם מנגנון שיהיה, במידה שזה הפסד, אז ההמרה הזאת לפיצוי, ובמידה שרווח, אני הולך עם האוצר, על הכיפאק, אם זה רווח, חזרה בהתאם למתווה, להחזיר את הכסף, שיחזירו לאט-לאט. הכרה בתקופת ההתאוששות. הענף אינו חוזר לפעילות באופן מיידי, עם סיום משבר נדרש פרק זמן נוסף לשיקום הפעילות; פישוט והצלת תהליכים; קיצור זמני טיפול; שימוש בנתונים קיימים והפחתת בירוקרטיה כדי לאפשר מימוש זכויות מהיר ויעיל; קידום מסלול ייעודי לענף, התאמת מסלול במסגרת המתווה המתגבש שייתן מענה למאפייני תעשיית התרבות והפקות הבמה בסקטור הפרטי. לסיכום, תעשיית התרבות וההפקות איננה מבקשת העדפה. אנחנו לא מבקשים העדפה, אלא התאמה. זהו ענף שמייצר ערך משמעותי למשק בשגרה, אך בעת משבר נפגע ראשון ומתאושש אחרון. ללא התאמת מנגנון החישוב וללא הזרמת תזרים בזמן הפיצוי לא ייתן מענה אמיתי לענף. אם לא יוזרם תזרים מיידי, לא תותאם שיטת החישוב למציאות הענף, הפיצוי יישאר תיאורטי בלבד, לענף שלא ישרוד עד מימושו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. רינה קמני. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> בוקר טוב, תודה על זכות הדיבור. אני לא רוצה לחזור על כל הדברים שנאמרו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כל אחד אומר את זה, בסוף כולם חוזרים על זה, אז יאללה. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> לא, אני שמחה שהפעם התיירות באמת על השולחן, גם בדיון שעבר, אני חושבת שהיה פה גם מנכ"ל משרד התיירות. אני חושבת שיש הבנה שהמשבר הזה שנמשך כבר 6 שנים, ממרץ 20', הגיע לאיזושהי נקודה שכבר אי-אפשר להמשיך ככה. כמו שאמר קודמי, גם התיירות היא ראשונה להיפגע. גם עכשיו, המלחמה נגמרה עד להודעה חדשה, אבל תיירות יוצאת, משרדי נסיעות, חברות זרות כמעט לא טסות לארץ. עבודה של חודשים אחורה. המבצע שאגת הארי קרה בתקופת ביקושי שיא בתיירות יוצאת, כשמשרדי הנסיעות עובדים על התקופה הזאת הן בהכנה של טיולים מאורגנים, שיווק. הוצאות שכר חודשים אחורה שירדו לטמיון. דיברו פה חבריי על סגירה מוחלטת של עסק. במקרה של משרדי נסיעות זה סגירה מוחלטת כששמיים סגורים, עם הוצאות. מה קורה עם כל מי שנתקע בחו"ל? עם פתרונות לאנשים שצריכים לצאת, להיכנס? סוכני הנסיעות לא כל-כך יכולים להוציא את העובדים לחל"ת, הם ממשיכים לשלם הוצאות ב-0 הכנסות. אנחנו כבר שנתיים מבקשים מתווה מיוחד לענף שלנו. אני מצטרפת פה לבקשות לעשות התאמה. אני מבינה שאם נחכה למתווה נפרד זה לא יקרה, אז במסגרת המתווה הנוכחי לעשות התאמה לענפים עונתיים, לענפים שהם ענפי קו עימות, ולא על בסיס גיאוגרפי, אלא על בסיס החלטות של הממשלה, של פיקוד העורף. במצב של שמיים סגורים ענף הנסיעות הוא ענף בקו עימות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל ענף התיירות. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> רק שנייה, לא להפריע לי בבקשה. זה ככה כבר שנתיים וחצי לסירוגין וכבר 6 שנים לסירוגין. נקודה אחרונה. אני באמת לא רוצה לחזור. אבל אני חייבת להתייחס לנקודה של חברות מעל 400 מיליון בענף שלנו. הענף שלנו הוא ענף של מתווכים. נכנסים מחזורים גדולים, כשרובם הגדול עובר הלאה לספקים, ונשארים עם עמלות קטנות ורווחיות מאוד נמוכה. לא ייתכן שפעם אחרי פעם החברות האלה שמחזיקות את מרבית העובדים מוחרגות מהמתווה. בבקשה תקבעו. אין קשב, אבל אני בכל זאת מבקשת, תקבעו קריטריונים לבדיקה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש קשב. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> - - של חברות מעל 400 מיליון, שלא ייפגעו. דיבר פה אורי סירקיס בדיון הקודם והתחייב לא לחלק דיבידנדים. תקבעו קריטריונים מי מהחברות הגדולות זכאי לקבל. לא יכול להיות שבענף התיירות, שהמחזור הזה הוא גם פיקטיבי, זה לא מחזור שנשאר אצלם, הם מוחרגים פעם אחרי פעם, סופגים פגיעות אנושות. אני שומעת קולות שלא נשמעו בעם כלביא, ואנשים אומרים שזה גם יותר גרוע ממה שהיה ב-7 באוקטובר מבחינת הענף. כל פסח ירד לטמיון, מיליונים שירדו לטמיון ואין עדיין התאוששות. זה שיש הפסקת אש, מבחינת הענף שלנו זה פיקציה, כי השמיים עדיין סגורים חלקית. הלכה למעשה השמיים סגורים חלקית, פתוחים חלקית ביותר. אז אני מאוד מבקשת לא להשאיר אותנו שוב מאחורה. היינו פה כבר בדיונים על מתווה מיוחד לענפים שלנו, העונתיים. האוצר לא התייצב ולכן זה לא התקדם. בבקשה, תנו התייחסות במתווה הנוכחי. זה משבר אחד יותר מדי. אי-אפשר כבר להמשיך ככה. חייבים איזשהו פתרון לטווח ארוך לענפים שלנו. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. ששי שדה, בבקשה. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> תודה רבה אדוני. נשלח תנחומנו, דבר חשוב, גם לחבר הכנסת מלביצקי וגם לשחר. הסתדרות לאומית מייצגת מאות אלפי עובדים, וזה הארגון הגדול במגזר העסקי והפרטי. אנחנו מבקשים לתת מספר נקודות שחשוב לנו שיהיו בתזכיר החוק. ראשית, הזרמה מיידית של 90% מהנזק. חובה לתת חמצן לעסקים, חובה להזרים להם קצת כסף כדי שיוכלו לחיות את עצמם. שתיים, השוואת בסיס הנתונים חייב להיות לשנה סטרילית, הוא חייב להיות ל-2023, לפני הנזקים שקרו מהמלחמות. שלוש, הרחבת טווח הפיצוי עד 40 קילומטר, חייבים להכניס את טבריה ועוטף וסובב הכנרת לתוך מתווה הפיצויים. ארבע, חשוב לא פחות זה קביעת נוהל, המשכיות, מתווה בלחיצת כפתור. לא ייתכן שכל פעם צריך לבוא ולחזור לכאן. זה נאמר, כולם מכירים את זה. הסתדרות לאומית מבקשת גם לתמוך בעמדת היושב-ראש, ואני בטוח מהיכרות איתך שזו גם עמדתך, שכל פיצוי בגין רכיב השכר יותנה בתשלום שכר בפועל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה, קצר וקולע. הינה, תלמדו. רוית גרוס, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ינון, אולי תעשה מתישהו ברייק לתשובות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, כן, אמרתי לך, לפני שתצאי, לשאלות שלך ספציפית אני אבקש שיענו. בבקשה, רוית. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> תודה רבה אדוני. אני מייצגת מנהיגות אזרחית, זה ארגון הגג שמייצג את כל המגזר החברתי, העמותות והמלכ"רים. עד היום בוועדה הזו שמענו אך ורק את המגזר העסקי, על כל גווניו. אבל אנחנו זה לא אירוע עסקי. עסק שנסגר זה הפסד כלכלי. עמותה שנסגרת זה הפקרה של אוכלוסיית קצה, של קשישים, של נוער בסיכון, של מטופלי רווחה, שאין להם ספק חלופי כמו שיש במגזר העסקי. פגיעה בארגונים חברתיים – זאת פגיעה ישירה בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. אנחנו רואים שהמתווה כאן הוא מתווה חסר מבחינת העמותות והמלכ"רים. אומנם בהצעת החוק, בתזכיר, יש סעיף 4 שמדבר על מתווה ייחודי, אבל הקריטריונים כדי להיכנס למבחן התמיכה עדיין לא נקבעו. אנחנו ראינו, בפעמים הקודמות שזה היה, שהקריטריונים היו כל-כך לא מציאותיים, שמעט מאוד עמותות וארגונים בכלל הצליחו לקבל את המענק הייחודי שניתן להם. לדוגמה, בעוד שבמגזר העסקי יש התייחסות לכל מה שקשור להוצאות קבועות, אצלנו בקריטריונים שנקבעו במבחן הקודם, מבחן התמיכה, דובר רק על הנהלה וכלליות. זה אומר שעמותה שממשיכה לשלם שכר דירה למרות שהיא סגורה, למרות שאין לה פעילות, היא לא תוכל לקבל החזר על שכר הדירה. כלומר, אני לא מבינה למה התנאים של המגזר החברתי, שגם ככה הוא יותר מוחלש, צריכים להיות יותר מורעים מהמגזר העסקי. אותו דבר הבחינה על בסיס מזומן או אישור ניהול תקין. התנאי היה, כדי לקבל את המענק, אישור ניהול תקין. זה אומר שעמותות שיש להן ותק של פחות משנתיים לא יכולות בכלל לקבל את המענקים האלה. עוד תנאי שהיה קיים שם, זה מינימום של 300,000 שקל. זה אומר שעמותות קטנות, פחות מ-300,000 שקל, בכלל לא זכאיות למענק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, אתה מכיר את הנושאים האלה. חשוב להתייחס לזה, כי כמו שיש לך עוסק פטור שהוא עוסק זהיר עד 120,000 שקל, לתת, אתה יכול לתת גם בנושא הזה של העמותות. אני אבקש גם את ההתייחסות בעניין הזה. לכל נושא של העמותות חשוב לתת התייחסות. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אנחנו נמצאים בשיח עם החשב הכללי, שהוא כביכול זה שקובע את הקריטריונים. אבל אני רוצה להגיד שהם רוצים לקבוע את הקריטריונים אחרי אישור הוועדה, ואנחנו מבקשים שהקריטריונים יהיו לפני אישור הוועדה, שלא תיתנו לנו אחרי זה לריב עם החשב הכללי כי זה לא מביא לשום דבר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היא מדברת על משהו שלא קשור לחקיקה הזאת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא, הוא כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, הוא כן קשור, הוא כן קשור - - << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> זה קשור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - כי כבר התייחסנו אליו בפעמים הקודמות. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יש, יש, נכון, תמיד הכנסנו בחקיקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז צריך לטפל בזה גם עכשיו. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> עוד משהו חשוב. כרגע הסכום נקבע שמבחן התמיכה הייעודי לארגונים החברתיים עומד על 20 מיליון שקלים, בעוד שבפעם שעברה זה עמד על 40 מיליון שקלים. אני לא מבינה למה זה קוצץ בחצי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה כמו היישובים של חמד עמאר. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אה, אוקיי, אז אנחנו מבקשים גם פה להעלות את הסכום לארגונים החברתיים שבשנתיים האחרונות פעלו ללא לאות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רק אבקש מכם לדעת גם כמה נוצל מתוך ה-40 של פעם שעברה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> היה פעמיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היה פעמיים, נכון. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> - - - עכשיו לדעתי נוצל הרבה פחות, ובחרבות ברזל יותר. נוציא את הנתונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> בעם כלביא בכלל לא היה מבחן תמיכה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא היה? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> בעם כלביא בכלל לא היה מבחן תמיכה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא, אני חושב שאת טועה. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> לא, לא אדוני, לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> החקיקה הכניסה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> זה היה רק למוסדות התרבות, אבל לא היה לכולם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז צריך לעשות את זה כמו שהיה בחרבות ברזל. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> כן, זה יהיה כמו בחרבות ברזל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה חשוב, כי זה גם אירוע יותר מאשר מה שהיה בעם כלביא. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נכון. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> גם הסכום הוא יותר גדול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 20 מיליון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> 6.5 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא. 6.5 מיליארד ש"ח. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר על כל - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה עושה חשבון. הבנתי את מה שאתה אומר. אתה אומר: בפעם שעברה התחלנו מ-4.5 מיליארד והגענו ל-17. אתה אומר: אנחנו מתחילים עכשיו מ-6.5 מיליארד, צא וחשב. הבנתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מכמה מתחילים? אני שואל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, כן, 6.5 מיליארד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה - - -? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מכמה אתה רוצה להתחיל? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מ-17. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 17. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה? מה, אתה קונה פרשה? אבל סמוטריץ' אמר במילים שלו: money is not an issue. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל. בפעם הקודמת שאנחנו קיימנו פה דיון, זה התחיל מ-4.5 מיליארד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ויצא בסוף מכאן 17.5 מיליארד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הודו לאוצר על זה בפעם הקודמת, אם אתה זוכר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, בסדר, אנחנו אנשים מנומסים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא, הודו בעיקר לרב גפני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בייחוד לכפיר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל: כמה עולה המתווה הזה שעכשיו הם הביאו? כמה כסף? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מתחילים מ-6.5 מיליארד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא בסדר הדבר הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה היית מציע? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני יכול להתייחס רק לרב גפני? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לרב גפני תמיד אפשר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> רק לרב גפני אני אתייחס. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה זה לא 17.5? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו לא באים עם תקציב, הרב גפני. אנחנו באים עם תנאים. לקחו בדיוק את מה שאתה חוקקת, את מה שחוקקנו פה בוועדה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף זה, מה שחוקקנו? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אבל לא חוקקנו כסף. זה תלוי בפגיעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לחודש או לחודשיים? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לחודשיים. זה תלוי בפגיעה, הרב גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל הפגיעה היום יותר גדולה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא, להערכתנו, שוב, אם הפגיעה תהיה יותר גדולה, ייצא יותר מ-17.5. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. ייצא יותר מ-17. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הרב גפני, חשוב לי רגע שכולם יבינו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אתם לא יכולים להיות קוסמים. אנחנו מדברים על תקופה שהיא יותר ארוכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא מחרבות ברזל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היא כן יותר ארוכה. מה זה לא? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מעם כלביא. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא, רגע, הרב גפני, אתה שאלת על עם כלביא או על חרבות ברזל? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל על עכשיו, על המתווה שאנחנו דנים עליו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז חשוב מאוד להבין את זה רגע לכולם, אני חושב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב. רק בגלל שזה הרב גפני אני נותן לך עכשיו לענות. אם לא, זה לא היה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני יודע, אני יודע, לא הייתי מנסה אחרת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, תענה מתי שתענה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לדעתי זה חשוב שכולם יבינו. אנחנו לא קובעים מהו התקציב שיש לדבר הזה. אנחנו קובעים תנאים. ההערכה שלנו, על בסיס ניסיון רב, שייצא סדר גודל 6.5. האם יכול להיות שייצא פחות או שייצא יותר? בוודאי שכן, אלה הערכות. אנחנו נדע רק בסיום האירוע. זה על בסיס הפגיעה. אם תהיה פגיעה יותר גדולה, בוודאי שייצא יותר. בחרבות ברזל הייתה פגיעה הרבה יותר גדולה. וגם, זה לא רק עניין של הוראות פיקוד העורף. אנחנו רואים את זה בהוצאות כרטיסי אשראי, רואים את זה במע"מ. הדבר החשוב לדעתי שכל מי שיושב בשולחן צריך להבין, זה שמה שחשוב זה תנאי הזכאות. אם בסופו של דבר הפגיעה תהיה יותר גדולה, מדינת ישראל מחוקקת חוק, היא תשלם לעסקים לפי התנאים שאתם קבעתם ולפי הערכה כמה אנחנו חושבים שזה עולה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רק מבקש, היושב-ראש, אם אתה תרשה לי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, הרב גפני, אני מרשה לך. אני צריך לבקש רשות ממך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מקבל את הגישה הזאת. המציאות היא, שאם זה עולה יותר כסף וזה עולה יותר כסף, פשוט מקשים על בעלי העסקים ומקשים על העמותות, והכסף לא יגיע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אפרש את הרב גפני, אם אפשר. הרב גפני אומר דבר פשוט. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה? הוא כל-כך ברור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> האוצר צריך שיפרשו את הרב גפני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני, גם אחרי 40 שנה שהוא מדבר עם האוצר, הוא עדיין לא למד אוצרית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כפיר לא היה לפני 40 שנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בארמית הוא סבבה, אבל אוצרית עדיין לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אומר הרב גפני: כשאתם באים מראש, כשאתם אומרים זה מה שצריך, וכשאנחנו באים פה ואומרים לכם למשל תוסיפו את זה, אז אתם אומרים לא, זאת כבר עלות מטורפת של עוד חצי מיליארד, זאת עלות מטורפת של עוד 800 וזה עוד 700 ועוד 100 ועוד 200. אומר הרב גפני: אל תשתמשו במושג הזה שזה עוד עולה לנו. אם צריך להוציא, תוציאו. זה מה שאמר הרב גפני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הפשט? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לענות עוד משפט אחד או שאתה רוצה אחר כך? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אחר כך, אחר כך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תלוי אם זה לגפני. אם זה לגפני, אז עכשיו, לפשוטי עם זה אחר כך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רוית, בבקשה, לסיים. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> עוד שתי הערות קטנות. אחת, במתווה הכללי ההגדרה של מוסד ציבורי זכאי כוללת שני תנאים מצטברים: אחד זה 25% מההכנסות שאינן מתרומות ותמיכות, ובנוסף לזה שהמכירות צריכות להיות לאורך כל השנה. הדבר הזה מהווה חסם מאוד משמעותי עבור עמותות, כי יש הרבה פעמים עמותות שהמכירות לא לאורך כל השנה, אלא לאורך חלקים מסוימים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עמותות עונתיות. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> כן, בדיוק. והערה אחת אחרונה. יש הרבה מאוד עמותות שעובדות עם המדינה, ולצערי הרב לא הצליחו לספק את השירותים כמו בשוטף. לדוגמה, יש הרבה מאוד קשישים שהדרך איתם הייתה דרך זום ולא פיזית. אנחנו חוששים ממצב שמשרדי הממשלה אחרי זה לא יתנו את הכסף שמגיע לארגונים האלה כי יטענו שהם לא פעלו בהתאם להנחיות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה? עובדי המדינה לא עבדו בזום? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אדוני צודק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זאת שאלה שנשארה בחלל האוויר. אם יגידו להם את זה, שיגידו לנו את זה. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אבל אנחנו לא סתם נותנים את ההערה הזאת, כי באירועים ובמבצעים קודמים לא שילמו לעמותות בטענה שהן לא עשו את העבודה שלהן כראוי כמו שכתוב בחוזה, על אף שהייתה מלחמה ועל אף שאי-אפשר היה להגיע פיזית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את המשכורות גם לא שילמו להם בזום, לעובדי המדינה. נתנו להם 100% לא בזום, נכון? תודה. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> תודה אדוני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. הינה, זה הגיע, יורם. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> האמת, נהיה לי כבר כאב ראש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז עזוב, עזוב, בבקשה, עזוב. אתה רוצה לקחת אופטלגין בינתיים? מה שאתה רוצה, יורם, זה שלך. יאללה, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק בקצרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק בוא נסכם בינינו שהכאב ראש נשאר אצלך, אתה לא מחלק אותו לכולם, תעשה טובה. תתחיל. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> קודם כול אני חולק על מה שאמרת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בכיף. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> כל העניין הזה של הפגישות עם העצמאים הקטנים עם הנציגות כביכול, שזה יושב-ראש הוועדה, אולי אפילו אתה, במשרד האוצר, לא התקיים שום דיון. אולי התקיים דיון עם הנציגות של המגזר העסקי, אולי עם רועי כהן. אני מדבר על אותם עסקים קטנים כמו מספרה או צלם או גרפיקאי, כל הקטנים האלה, שמחכים כבר 51 יום למקדמות, שזה בכלל שערורייה. השערורייה היותר גדולה – שבכלל אין מתווה שאושר בשביל לשלם את המקדמות. והשערורייה היותר גדולה היא, פה, לפרוטוקול אני אומר, שאמיר דהן אמר ששחררו בעם כלביא 85%-80%. קודם כול, מתוך 700,000 עסקים קטנים רק 150,000 היו זכאים, והיה פה מנגנון שהפיל בפח לא מעט עסקים, שכבר אמרו לי: אנחנו לא הצלחנו להגיש את התביעה, מכל מיני סיבות כאלה ואחרות. עורך דין אורן פסטרנק אמר דבר מאוד נכון, במנגנון עצמו שקיים היום דורשים, סתם דוגמה, לצורך העניין, עד 300,000 שקל, להכניס את הנושא של התשומות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ממש לא. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> מה רלוונטי תשומות? מה רלוונטי תשומות לעניין של הפיצוי? מה זה רלוונטי? << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אמיר, זה נדרש בעם כלביא, יש לי צילומי מסך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש סימן שאלה ליד. יש סימן שאלה ליד. רשום בסימן שאלה: אם אתה מחזור עד 300,000, תרשום 0. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> - - - << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אז למה אתה שם את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי זאת מערכת אחת לכולם. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אבל הם לא מגישים. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, אורן, אורן, עכשיו תורו של יורם. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> יש פה עוד הרבה-הרבה סעיפים שמכשירים. קודם כול אני דורש במנגנון עד 300,000 שקל, בכל מקרה, בכל מצב, ללחוץ על הכפתור הכנסה בתקופה קובעת והכנסה בתקופה מזכה, ולאשר להם את זה כמעט במיידי, 60%. למה? יש שם סעיף בחוק שאומר עד 21 יום, ואחרי זה לטעמו של המנהל לשחרר או לא לשחרר את הכסף, כלומר יש לו 8 חודשים למשוך את המקדמה. את המקדמה, אני מדבר על המקדמה, אני לא מדבר בכלל על התביעה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, אתה רוצה לענות על זה ספציפית? << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> שיענה מתי שהוא יענה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אחר כך? טוב, בסדר. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> בכל מקרה, זה לא משנה, כי כרגע 51 יום, אפילו המקדמה לא קיימת, שזה בכלל שערורייה. זה דבר ראשון. הדבר השני. עצם העניין הזה שהעלתה פה עורכת דין מטעם לשכת עורכי דין, שאין פה מתווה רלוונטי, עם סקטורים מסוימים, כמו לדוגמה הגנים הפרטיים, ההפקות והאירועים, אולמות בכלל, שלא לדבר על אולמות. אחד האולמות שניסית לעזור לי בפעם שעברה, ארטיסט החלומות, פניתי פה לנציג של האולמות, 130,000 שקל בחודש יש לו שכירות. ואתה אומר לי: אני מתנה לו לפי הוצאות קבועות איזה אחוז מסוים. ואתה מחבר את זה גם בין החודשים. אותו אולם הגיש באותו זמן 200,000 שקל ועשו לו כל מיני שינויים, אם הוא עבר מחד-חודשי לדו-חודשי, אז ייחשבו לו את זה כדו-חודשי. בסוף הוא לא קיבל, והוא הפסיד 200,000 שקל באותו חודש. מה זה הדבר הזה? שערורייה. כל מה שאני רוצה להגיד, שהמנגנון פה, ותכף אני אגיע גם לנושא של הגנים הפרטיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל תגיע. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> המנגנון כרגע, היום, סליחה על הביטוי, פשוט דופק את העצמאים. דופק את העצמאים. והעובדה היא, אני לא צריך יותר מדי, ינון, אדוני היושב-ראש, בעם כלביא מתוך 700,000 עצמאים רק 150,000 קיבלו. איך אתה מסביר את הדבר הזה? << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> זאת השורה התחתונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> לגבי הנושא של הגנים הפרטיים. אני חושב ש - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יורם, אולי תעבור נושא, כי הגנים הפרטיים, הבאנו אותם. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> לא, לא, זה נושא חשוב, זה נושא קריטי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את רוצה שהוא יסביר? אין בעיה. היא ביקשה, אין בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל מי שיכול לדבר על הגנים יבורך. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> אני, בין היתר, גם מייצג. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, דבר. תאמיני לי, גם אני מייצג אתכם. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> אני חושב שהדבר הנכון היה, בגלל שהמדינה לא מתערבת בחוזה בין ההורים לבין הגנים, שתפצו את ההורים. תכניס פה במתווה שהממשלה או המדינה או השר יפצו את ההורים בצורה ישירה. למה גנים פרטיים צריכים להיכנס למתווה? ולמה בכלל התוכנית שלך היום במתווה עצמו היא לתת להם 0.22 מההוצאות הקבועות? מה זה רלוונטי? כמו שאמרה עורכת דין קרן איוס פה, היא אמרה דבר מאוד פשוט, אתה היום כגן נותן שירות פרטי לשירות ציבורי חיוני. אותם גנים מעסיקים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מעסיקים אנשי חינוך. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> לא, לא מעסיקים, אותם גנים מחזיקים אותם ילדים כדי שההורים שלהם ייצאו לעבוד. בסופו של דבר הם משרתים את ההורים ומשרתים את המשק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לתת חינוך לילדים. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> אני בדרך לסיום. אם אתה לא נותן להם פיצוי, תן להם לפחות, ותעשה הגדלת מנהל קבועה, 33% לגנים הפרטיים. הבן שלי אתמול קיבל הסמכה לעורך דין, רק שתדע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בשעה טובה. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> הוא עורך דין. אני לא עורך דין, אבל למדתי המון-המון בכל ה-6 שנים האחרונות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לפחות יהיה עכשיו יהיה מי שיסתובב איתך בתור עורך דין. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> אני יודע, תודה רבה. ינון, יש היום החרגה לענף הדלק ולענף קבלני הביצוע, מקדם 0.35 מקדם 0.65. תן להם לפחות עכשיו, עד שאתה מעביר מתווה שהאוצר מפצה, תן להם לפחות עכשיו 33%. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, תודה רבה. אנחנו נעבור לאוצר, סיימנו את סדר הדוברים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש עוד שלא דיברו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי זה עוד שלא דיברו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מורי הדרך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מורי הדרך בפעם שעברה דיברו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את גנים פרטיים, נו. יאללה, נו. לוסי, בבקשה. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> תודה כבוד היושב-ראש. אני רוצה להגיד שממבצע למבצע המדינה עושה מבצע חיסול של הגנים הפרטיים. משאגת הארי נשארו רק גנים שואגים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> מלא, מלא עברו למשפחתונים שנשארו פתוחים. גנים – הורים עזבו אותם כדי לעבור למשפחתונים הפתוחים. גנים השקיעו אלפי שקלים, לממ"דים ב-250,000 שקלים, ונשארו סגורים בהוראת המדינה. גנים נאלצו לקחת עוד הלוואות ועוד הלוואות, ופשוט קורסים. האוצר פה שומר על האוצר של המדינה. ואנחנו שומרים על האוצר האמיתי של המדינה, שזה דור העתיד של כולכם. ברגע שלא יאפשרו לנו לשמור על האוצר של המדינה, לא יהיה אוצר, והמשמעות הזאת היא הכי הכי רלוונטית לכל אחד שיושב פה, זה לנכדים, לנינים, לילדים ולכל דור ההמשך שלנו, אם לא ידאגו, במנגנון קבוע. אנחנו לא אנשי אוצר. אנחנו יודעים לשמור על ילדים. אני לא יודעת את כל הנוסחאות האלה, ולא רק אני. כל השטח שלנו, מלא לקחו מענקים מהמבצעים הקודמים, והיום דורשים מהם להחזיר, והם קבורים בעוד הלוואות, בעוד החזרים שאין להם מאיפה להחזיר. הכי מצחיק – רואי חשבון לא יודעים מה המתווה. אנחנו מדברים עם רואי חשבון, הם אומרים: תעזבו אותנו, אנחנו לא יודעים על מה מדובר. שירות ציבורי זה האוצר, נכון? שירות ציבורי זה משהו רלוונטי, לעשות זום קודם כול או הדרכה לרואי חשבון, על מה מדובר. למה? כי הרבה רואי חשבון נתנו המלצות לגנים: קחו את המענק הזה, אתם זכאים. ועכשיו הגן הזה צריך להתמודד עם החזרים. זה לא הגיוני. אנחנו לא אנשי מקצוע כאלה. אנחנו יודעים לשמור על הילדים, להעשיר אותם, לפתח אותם, זה התפקיד שלנו. הם מדברים איתנו בסינית, עושים לנו כזה דבר, ואנחנו צריכים להתמודד אחר כך. אנחנו לא מבינים מה הם רוצים מאיתנו. זה לא רק אנחנו. זה, אם תשים לב, כל העצמאים. כמו שאורן אמר, או לא זוכרת מי אמר, עוסק מורשה, תנו לנו, תשברו, כמו שאתם יודעים לקחת מאיתנו מיסוי, ביטוח לאומי, תנו לנו להחזיר. למה לשבור את הראש? אותו צינור. זה צינור לוקח, זה צינור מחזיר. רוצים להחזיר להורים? אנחנו לא צריכים ליפול על ההורים, ההורים הם אלה שמקיימים אותנו. בלי ההורים אין לנו גן. אנחנו לא צריכים שהמדינה תגלגל את כל המבצעים האלה על ההורים. אנחנו לא צריכים לעמוד ככיתת יורים מול ההורים. אין מצב דבר כזה. תיקחו או שיפוי ישיר, כמו שאתם לוקחים ביטוח לאומי מכל אזרח, תדאגו שאותו צינור יחזיר להורה שיפוי מלא, שאנחנו נוכל להחזיק את הצוות שלנו. החל"ת נהפך למחלה. כל הגנים חולים. תקשיבו, עובדים לא חוזרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא חוזרים. מסכים איתך. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> אומרים: סליחה, אנחנו עדיין לא סיימנו את החל"ת. לא רוצה לחזור לעבודה הזאתי. לא חזרו. הצוות הוא זה שמחזיק את הגן שלנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם ככה המצב של המטפלות קשה, אי-אפשר. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> עד שיש צוות טוב, אנחנו צריכים לשמור עליו. אנחנו לא יכולים. ברגע שיש כותרות, כותרות פופוליסטיות: הוחזר 85% להורים – ההורים חושבים שסמל זה אנחנו, אז על חל"ת זכאים ל-75. אני אראה לך, אני שלחתי לך סרטון, סרטון אמיתי מהודעות אחרונות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לי לא יכול להיות. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> לא משנה, דרך הדובר, אוקיי. הודעות רלוונטיות מהימים האחרונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך שלחת? אין לו וטסאפ. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> דרך הדובר. אין לו וטסאפ. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין לי גם דובר. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> לא משנה, נו, אז יגיע אליך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הדבר היחידי – שאני מדבר. דובר אין לי. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> אוקיי, מהמם. בקיצור, עובדים קיבלו 600 שקלים מהחל"ת, זה כבר לא 70 ולא 75. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לוסי, לוסי, הינה, אני אקריא, עובדת שכתבה: החלטתי שלא לחזור לעבודה, בלב באמת כבד. אבל ההתנהלות שהייתה בכל המערכה הזאת לא מצאה חן בעיניי. אני רוצה לדעת שהגב הכלכלי שלי עומד מאחוריי, ובעיקר במצבי חירום שאני הכי זקוקה לו. הובטחו לנו הרבה הבטחות שלא קוימו, ויש הרבה גרסאות ששונו כל פעם מחדש. אני רוצה לעצור כאן ולהודות לך על התקופה שעברנו יחד. את אישה מדהימה עם לב ענק ואני מאחלת לך לצמוח מכאן מחדש ובגדול. צר לי, אך לא אמשיך בעבודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שקורה כשמתייחסים למוסד חינוכי כדוכן פלאפל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> הינה עוד אחת: מאחר ולא קיבלתי תשלום עבור חל"ת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש כמה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> ועוד ועוד ועוד. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> רגע, קרן, קרן. הצוותים היקרים שלנו מפז. אני מדברת גם מניסיון של 30 שנה שהיה לי גן ילדים. עד שאני תפסתי צוות, עברתי מדורי גיהינום עד שהיה לי צוות טוב. לאבד אותו על חל"ת, ולקחת אחר כך סיכון, הוא כן יחזור או לא יחזור, זה מפיל גנים. זה מפיל גנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשהוא חוזר אחרי שהוא היה בחל"ת, הוא לא מקבל פיצוי. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> ברור, ברור, וההורים תופסים את הכותרות הפופוליסטיות: אה, הינה, הצוות שלך מקבל חל"ת, תוציא אותו. אבל לא, הם לא חוזרים. אתם צריכים בתור להתחלק איתנו. זה אומר שהמדינה חייבת לקחת אחריות, כמו שיש לה אחריות לסגור אותנו, והיא סוגרת אותנו בידיעה אחת בלילה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לוסי, המילה אחריות – תיזהרי, קריאה שלישית תהיה לך פה. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> בקיצור, אז הפתרון הוא מנגנון קבוע, שיהיה לנו קבוע, כמו הכפתור הזה, שאומרים על הכפתור המיוחל הזה; ושיהיה לנו שיפוי או מענק סקטוריאלי, שזה גם היה אצלנו, כי אנחנו קצת שונים מדוכן פלאפל שמגדיל מבצעים, אנחנו לא יכולים להגדיל מחירות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לשלוח את הילדים בוולט. יש מלא דברים. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> בדיוק, אין לנו את האפשרות של דוכן פלאפל לשמחתי, לשמחתי הילדים הם לא כדורי פלאפל. אז אמרתי, מנגנון קבוע, שיפוי מלא להורים או המענק הסקטוריאלי, זה הכי חשוב, וכל אלה, חוץ מהשיפוי הישיר, המענק כבר הושט עלינו, כבר נתנו לו, זאת אומרת אין מצב שלא מכירים את המנגנון הזה, מנגנון מאוד חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. לוסי, תודה רבה, אני מצטרף. אני אבקש מהאוצר: אתם תצטרכו להביא פתרון. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> ינון, אם אפשר להוסיף לפרקטיקה לעניין השכירויות, אם אפשר להכניס בתוך הגשת הבקשה אפשרות להציג חוזה שכירות או תצהיר על השכירות, מפאת המכשול הזה של דירות מגורים. אם אפשר להציג חוזה שכירות, מכיוון שדירות מגורים זה בעייתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה קרן. אמיר, יש את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לפי החוק הם אמורים להוציא חשבונית עצמית אם הם שוכרים מאדם פרטי, זה נכנס להם לתשומות ואז זה בתוך התחשיב. ככל הנראה יש דברים אחרים שאני לא יודע. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל חבר הכנסת אזולאי, אתם אשמים במתווה הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני אגיד לך למה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא, לא צריך להגיד, אני מסכים איתך. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> - - - אני אגיד לך למה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל לא צריך להגיד. אמרת שאנחנו אשמים במתווה, אני מסכים איתך, מה את רוצה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני אגיד לך למה אבל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל לא, אבל רגע, אני רוצה את האנשים שלא דיברו עדיין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה לי מקודם שאני אשם. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> גם אתה אשם. עד שלא תחוקקו חוק שאי-אפשר להתקדם באגף תקציבים עד שהם לא יוצאים החוצה ומבינים את השוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. נשות המילואימניקים, בבקשה. רק רגע בבקשה, גברת שרן, גברת שרן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא התבלבל עם השכל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא צילם את הסרטון היום נגד הגיוס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. תודה. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> תודה רבה. אני מוסרת את תנחומיי ליושב-ראש הוועדה. בשם ציבור רחב של נשות מילואימניקים עצמאיות, שיכולתן להפעיל את העסק נפגעה מהותית מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל בשל שירות מילואים ממושך של בני זוגן. מנגנון הפיצוי בעם כלביא היה מנגנון כללי ולא לקח בחשבון שינויים והתאמות לנשות המילואימניקים. הפעם, וכך אנחנו סבורות, כי יש לאפשר לנשות מילואימניקים לבחור להשוות את מחזור ההכנסות לתקופת זכאות חלופית, או מחזור ההכנסות מרץ-אפריל 2025 או למרץ-אפריל 2024, או כמו התמלוגים של מילואימניקים שהיו ברצף, השוואה לממוצע נבחר בחודשים ינואר לספטמבר 2023. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק רגע, אני רוצה שהאוצר יקשיב לך. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> הם מכירים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם חשבתם? דיברו על זה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> בנוסף לכך, אנחנו מבקשים להחיל את החלופה בסעיף 38נ' לתזכיר החוק, שמופיע לגבי מילואימניקים עצמם, אף על בנות זוג של משרת מילואים, וכך, בנות הזוג של משרתי מילואים שהן עצמאיות וחוו ירידה זמנית, הן יוכלו בשל 7 ימים רצופים של מילואים לשנות את תקופת הבסיס שאליו הן משוות. הדבר האחרון. חשוב לציין כי לרבות מאיתנו לא היה זכאות לפיצוי מקרן הסיוע למשרתי המילואים, מאחר שבן הזוג לא גויס בפועל דווקא במהלך מבצע שאגת הארי. אולי הוא היה מגויס במהלך התקופה המקבילה ולכן חייב את הגמישות הזאת בין זמני ההשוואות. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה, אני גם ביקשתי, יושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה, שנייה. יש כאלה שהגיעו גם בדיון הקודם ולא דיברו ולכן הם קיבלו עדיפות. זה סך הכול דיון שני. אם אתה מדבר על 5 דיונים, זה דיון שני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במבצע הקודם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בשביל זה עברנו מבצע, מה אתה חושב. תמיד, כל פעם, במדינת ישראל עוברים מבצע כדי שלא תבקש את המבצע הקודם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר: עליתי ב-5, דיברתי פעם אחת. זה מבצע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מבצע 1+5. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה, אני גם ביקשתי רשות דיבור, אני גם רוצה לדבר. כבר פעם שנייה מגיעה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה. רגע. אני גם יכול להגיד לך מאיפה הגעת, אני זוכר אותך. אז דקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מרחובות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, קיסריה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רחובות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, מבני ברק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני גרה בבני ברק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אני אתן לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חושבת שאני גם קו עימות. << דובר >> ורד לוי: << דובר >> כולכם קרובים, אבל אני הגעתי מעכו, ולא בכדי, אני חושבת שאני באה מטעם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תדעי לך, עכשיו אמרת עכו, את סיבכת אותי. << דובר >> ורד לוי: << דובר >> ואף פעם לא דיברתי. באמת שמעתי את כולכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא, לא, אמרת עכו, סיבכת אותי. אני חייב להגיד גילוי נאות, נולדתי בעכו, אז עכשיו את סיבכת אותי לגמרי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ורד לוי: << דובר >> זכינו, זכינו. אבל אני אשמח באמת להגיד כמה דברים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק לפרוטוקול: זכות דיבור היא לא תולדה של מרחק גיאוגרפי מהוועדה. כולם צריכים לקבל, גם מי שהגיע מירושלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כפיר, נשות המילואימניקים העלו פה את הנקודות. אנחנו נצטרך לתת מענה לנקודות שהן העלו, חייבים לתת לזה מענה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים יש לנו 4 דקות לתת לכולם. בשעה 10:50 אני רוצה שהאוצר ידבר, כי גם יוראי צריך לצאת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> או שפשוט תעשה הפסקה לתשובות ואז תחזור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו לקראת הסיום. בבקשה, מורי הדרך. אמרת שתי נקודות, בוא נראה שאתה עומד בזה. << אורח >> אדריאן וייסברג: << אורח >> אני לא אחזור על כל הדברים שאמרו כאן. שליש מהמקצוע שלנו הם אנשי 67+, שלא נכללו באף מתווה. נאמרו להם כל מיני דברים. יש הרבה מאוד שאפילו לא קיבלו את מענק ההסתגלות בגלל כל מיני תנאים, למשל יש לך קטנוע להגיע לתחבורה ציבורית להגיע לעבודה ביום ולאשתך יש רכב – אתה לא רשאי. דברים כאלה שהיו. אנחנו לא נכללנו בשום מתווה בצורה הולמת מאז חרבות ברזל. בכל הדיונים שהיו מאז חרבות ברזל אנחנו אפילו קיבלנו אישור מחבר הכנסת גפני שהיה יושב-ראש: אנחנו נדון עליכם, אני מבטיח לכם. בערב אותו דיון הוא התפטר, אז זה לא יצא לפועל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי הוא התפטר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא התפטר, הוא יצא לפרסומות. << אורח >> אדריאן וייסברג: << אורח >> רוב מורי הדרך בארץ לא יושבים בקווי עימות. אבל בלי להגיע לקווי עימות אין לנו עבודה. אנחנו עובדים בגליל, אנחנו עובדים באצבע הגליל, אנחנו עובדים בגולן, אנחנו עובדים ביהודה ושומרון. ואי-אפשר לעבוד. אנחנו לא עובדים בתל אביב וביפו כל הזמן, מעט מאוד. התנאי הזה, מה קבע פיקוד העורף לאזורים של מגורים או של ביסוס העסק, שזה הכתובת בבית אצלנו כי אנחנו כולנו עצמאים, זה לא מתקבל על הדעת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל התנאי הזה שונה בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תנו על זה את התשובות בבקשה. << אורח >> אדריאן וייסברג: << אורח >> אני רוצה להוסיף נקודה נוספת. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> כל מורי הדרך אצלנו בגיל 67+ מקבלים מענק מיוחד מביטוח לאומי. אבל אם אתה מרוויח מיליון שקל, המינימום, תקבל ליום 134 שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נכון. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> למה? לא יודעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחזור רווח. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> מחזור, מחזור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> התפלאתי, כי רציתי להגיד לך, מיליון שקל, גם אני מוכן 134 שקל. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> לא, אבל הוא משלם מיסים. זה דבר ראשון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז תבטלי את המיליון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא משלם מסים? אז מה אם אני חרדי? אני משלם מסים, תאמיני לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא יוותר. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> אוקיי. אם אנחנו מתכננים תכנון על מנת שתיירים יבואו וכלל ישראלים יטיילו, זה יגיע רק באפריל שנה הבאה, כי צריך לתכנן. וזה בלי החלטות של טראמפ, אם המצב רגוע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, חשבתם על טיול למשל במצר הורמוז? << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אחלה. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> יש אצלנו דוברי פרסית, עיראקית, מה שאתה רוצה, אנחנו דוברי שפות, אפילו סינית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז תהיו מתואמים איתו אני חושב, רק תיזהרו מהמוקשים. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> טוב. לא, יוציאו אותם, אל תדאג, טראמפ עושה את זה. ממשיכים. יש לי 4 שאלות שאף אחד לא יודע לענות תשובה, לא עורכי דין, לא ביטוח לאומי, לא כלום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כפיר ייתן לך תשובה עכשיו. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> אוקיי. נראה. מי זה כפיר? תרים את היד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תרשמו אותם. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> הם לא רושמים כי - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כפיר, הוא לא מזלזל, הוא מרים לך. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> שאלה ראשונה. מורי דרך, אנשים מעם כלביא לא קיבלו את המענק, 134 שקלים. אמרו להם: הנוסחה מסובכת, כי אתם לפי צו סיווג מבוטחים. חשבתי שזה פיזיקה גרעינית. אבל אחד פנה למיכל, יושבת-ראש ועדת רווחה וכלכלה, היא כתבה לביטוח לאומי, ביטוח לאומי העבירו לו 1,500 שקלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש לקצר, להגיד את הבעיות. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> אז הבעיה: הוא קיבל 1,600 שקלים, יום אחרי זה הוא בחוב. פניתי לביטוח לאומי, אומרים: זו הייתה מקדמה, זו טעות, לא להתייחס לזה. אמרתי: מה זה לא להתייחס? תנו לי אישור. אי-אפשר להוציא אישור. אז הוא בחוב, אז הוא לא קיבל. האיש השני: מה קורה למורה דרך שיצא להדריך בחו"ל קבוצה, נתקע, לא יכול לחזור לארץ? הוא לא יכול לקבל חל"ת. אבל אזרח שכיר שיצא עם משפחתו ונתקע, הוא כן מקבל חל"ת. למי אני צריכה לפנות? זהו. אני צריכה תשובות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. בבקשה, עכו. << דובר >> ורד לוי: << דובר >> קודם כול אני מבקשת לשלוח את תנחומיי ליושב-ראש הוועדה, שלא תדעו עוד צער. אני באמת עומדת כאן בשני כובעים, גם כבעלים של משרד veredtop תיווך נדל"ן, גם כיועצת משכנתאות וגם כמתווכת נדל"ן, בכובע של כל עולם התיווך וגם המשכנתאות. וגם, אני מובילה כיושבת-ראש פורום מאוד ענק של תחום העסקים, והוא נכלל בכל הכובעים. יחד אנחנו כוח בעיר עכו. לא הגעתי, כפי שאמרתי ליושב-ראש, כדי לשאת נאומים, זה לא המקום פה. אני גם לא מבקשת רחמים. הגעתי כדי לקבוע עובדות ולהשמיע את זעקת העצמאים שהם המנוע הכלכלי של המדינה שלנו. הדרישה שלי, יחד עם חבריי היקרים שהגיעו לפה ולא פעם ולא פעמיים, אורן בוטא היקר, יושב-ראש תנועת העצמאים, עורך דין מרדכי זרח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל תני לנו, תדברי. מה? מה? לעניין. << דובר >> ורד לוי: << דובר >> אנחנו דורשים מסגרת ייעודית ומשופרת שתתבסס על 3 עובדות עיקריות. קודם כול המשכיות ולא קטיעות. ואני גם פונה למשרד האוצר פה היקרים וגם לרשות המסים. אסור להחריג את חודש אפריל, היקרים שלי, הפיצויים והנזק בצפון הם מצטברים. ואני לא רק מדברת כבעלים של עסק עצמאי. אני גם אם חד-הורית בישראל, שמגדלת חייל, והוא ברוך ה' משרת בחיל הים. זאת ההכנסה היחידה שלי, ואם אני לא אקבל את מה שמגיע לי – אני לא רוצה להגיע לקריסה, אני הצלחתי בכוחות עצמי ואני רוצה להמשיך להניע את הכלכלה הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << דובר >> ורד לוי: << דובר >> מעבר לכך, אני רוצה גמישות לעסקים הקטנים. מסלול שכר חייב לכלול עוסקים מורשים ופטורים. העצמאי, הוא יכול להיות גם כעובד מורשה, עובד של עצמו, ואסור להשאיר אותו ללא מענה בתוך המתווה. בנוסף, הנתונים מהשטח בעכו. עכו נחשבת לאשכול סוציו-אקונומי 4, היא שטח מת כלכלי. לא מפונה רשמית, אבל משותקת בפועל, לפי נתוני הלמ"ס, שנת 2023, כי מה לעשות, זה מה שמעודכן כרגע במערכת. המדינה לא רק שקיבלה 71 מיליון שקלים מבעלי העסקים ארנונה. בשנת 2026 זה הולך להיות ריסוק מטורף למדינה. וזה מה שצריך להגיש למשרד האוצר, נתונים אמיתיים, כי אני רואה פה פעם ופעמיים שכולכם מגיעים לפה ואין תוצאות בשטח. אנחנו באמת לא מבקשים טובות. זה המקום שלנו, ואני בטוחה שכולכם תירתמו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מרדכי זרח: << אורח >> אני רוצה ברשותך להוסיף רק עוד נקודה אחת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. בבקשה, אחרונת הדוברים. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> אני מענף התיירות, אני סוכנת נסיעות עצמאית, פרילנסרית שעובדת תחת משרדי הנסיעות, ואני רוצה להדגיש משהו קטן. אצלנו הנפילה מתחילה עוד לפני הטיל הראשון. אני רוצה להזכיר את עם כלביא ביוני, שבוע לפני היה לי אירוע של כמעט 2,000 איש בחו"ל, כנס בחו"ל, שבוע לפני האירוע בוטל. אני מאז נשארתי עם חוב של 120,000 יורו למשרד נסיעות עצמו, כי אני משלמת למשרד נסיעות עצמו ומקבלת מהמשרד נסיעות עצמו. אנחנו חזרנו לעבוד ממש, התחלנו לראות אופק, רק בינואר השנה, התחלנו לבנות את שנת 2026, ועוד פעם בתחילת פברואר התחילה אי-ודאות של מה שיהיה. גם האירוע שהיה לי בסוף פברואר התבטל שבוע לפני. זאת אומרת במקום 2,000 איש הגיעו לי בקושי 500 איש. הפסדנו גם שם 50,000 יורו. מה שקורה עם העצמאים במשרדי הנסיעות, שכל העניין של העבודה, גם כרגע שחוזרים לשגרה, כל התזרים לא נכנס אלינו, לעצמאים, הוא נכנס למשרדי הנסיעות. זאת אומרת שאם אני עשיתי עבודה בפברואר והיא בוטלה, לא קיבלתי כסף במרץ, במרץ לא הייתה לי עבודה, לא אקבל באפריל, באפריל לא הייתה לי עבודה, לא אקבל במאי, במאי לא תהיה לי עבודה, כי כרגע יש - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, נגעו בזה. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> רגע, לא, לא תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, נגעו בזה. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> בסדר, אני רוצה להסביר משהו. עכשיו גם כמה חודשים קדימה אנחנו לא נקבל כסף, כי אנחנו מקבלים את הכסף רק כמימוש, רק כשהנסיעה מתבצעת. זאת אומרת שעכשיו אני גם לא יכולה לבנות לאירוע שיש לי ב-30 לאפריל, אני לא יודעת עדיין, שבועיים לפני, אם הוא יתקיים – כי מה יקרה אם עכשיו תהיה עוד פעם התקפה? והאירוע שיש לי ביוני, אני עוד פעם לא יודעת אם זה יתקיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הובן. דובר. חבל שחוזרים על זה. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> אז מה שקורה כרגע, כל 2026 כמעט נגמרה לנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבנו. תודה רבה. האוצר בבקשה, מי מתחיל? << דובר >> ורד לוי: << דובר >> סליחה, היושב-ראש, ברשותך, נקודה אחרונה, אני רוצה לדעת אם עכו במתווה. חשוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תכף. אנחנו מטפלים בזה. נראה לך שאת עכו אני אשאיר ככה? << דובר >> ורד לוי: << דובר >> חשוב לי מאוד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, בבקשה יוראי. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק תחשוב אם אתה רוצה להתחיל לדבר. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אין לי ברירה מה שנקרא. אחד, כפיר כבר יציג את המתווה. יש שתי סוגיות שאנחנו רוצים להתייחס אליהן, שעלו פה גם בדיון הקודם וגם היום. כמובן, לגבי הצפון, היישובים שנכנסים או לא נכנסים לקו האימות, כי הסוגיה הזו בוערת והיא כן טופלה, באופן יזום. אנחנו ניהלנו בימים האחרונים שיח עם פיקוד הצפון. אתמול בערב יצא מכתב שלי לאמיר שמתכלל את עבודת המטה שנעשתה מול פיקוד העורף ופיקוד הצפון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לאמיר דהן. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> ושם הצגנו 11 יישובים שנמצאים תחת הנחיות מחמירות של פיקוד הצפון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כסרא-סמיע, יאנוח-ג'ת? תגיד. עכו, צפת? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> תכף אני אתן את הרשימה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אה, לא? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> היישובים האלה, חלו עליהם מ-28 בפברואר הנחיות מחמירות של פיקוד הצפון, און טופ ההנחיות של פיקוד העורף, שכללו בין היתר חסימת צירים מרכזיים, נוכחות מתמשכת של כוחות צה"ל במרחב, שימוש בתשתיות אזרחיות לצרכים ביטחוניים וצבאיים, וכמובן ירי ארטילרי וסוללות ארטילריה שהונחו, נמצאות סמוך ליישובים. הדבר הזה כמובן משבש את היכולת ואת הפעילות הכלכלית השוטפת באזור, וכמובן, כפי שעשינו גם במקרים קודמים, גם בחרבות ברזל וגם בחיצי הצפון, על בסיס הדבר הזה פניתי לאמיר, ביקשתי ממנו שאת היישובים האלה הם יוכרו כחלק מיישובי קו העימות לצורך פתיחת מסלול אדום/מחזורים. 11 היישובים הם: יסוד המעלה, חולתה, מירון, שדה אליעזר, בית ג'ן, בר יוחאי, ספסופה, אור הגנוז, כסרא-סמיע, כפר ורדים ושבי ציון. אלה היישובים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חמד, אתה יכול לנסוע. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> רק חידוד נוסף. 4 מתוך היישובים האלה הם לא יישובי ספר, ולכן עליהם נצטרך להביא הוראת שעה כדי לעדכן אותם. אבל ה-7 הנותרים הם יישובי ספר, ולכן באופן מיידי אמיר יפתח להם את האפשרות להגיש תביעות והם יוכלו לקבל מענה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, מה הם שונים משבוע שעבר או מאז שעשיתם את המתווה? מה קרה שפתאום עוד פעם הם באו? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> השלמנו את העבודה. אנחנו לא חיכינו. אנחנו לא חיכינו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש משהו אחד שחייב לפני: הם מוגדרים בהנחיות פיקוד העורף באזור הנחיה גליל עליון, הם לא מוגדרים כקו עימות. הבדיקה שלנו שנעשתה, וזה מה שיוראי עשה, אושר לנו שיש פעולות מטה במשרד הביטחון, דברים אחורה, ובפיקוד הצפון, שהם בעצם כמו יישובי קו העימות. בגלל זה לא יכלנו מראש לקחת אותם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ולמה את עכו וצפת לא הכנסתם? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> עכו וצפת זה אירוע. עליהן, דבר ראשון, לא חלות את ההנחיות האלה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> וטבריה? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> שנייה, רגע, רגע, אני אסביר. על כל יתר היישובים שנמצאים באזור הנחיה גליל עליון, ולא רק בגליל עליון, יש גם גולן צפון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא נתת את כל גליל עליון, נתת כמה יישובים סמוכים. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> נכון, נכון, זה בדיוק האירוע, אני מסביר. עליהם לא חלות ההנחיות המחמירות של פיקוד הצפון שאותן פירטתי פה ולכן הם לא נכנסים, הם לא חלק מיישובי קו העימות אנחנו לא רואים אותם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל היו עדיין הנחיות אחרות של פיקוד העורף, שהן היו כתומות, במשך, גם לאחר שהייתה הפסקת אש עם איראן המשיכו. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אז דיברנו על זה, ינון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה שדיברנו על זה ועדיין לא הבאתם את זה ליישום, אז זה לא - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא, אבל אנחנו אמרנו שיש מספר ימים שבהם צריך - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין מספר ימים. מספר ימים זה מעל, אם עבר חצי חודש והם היו בכתום זה מספיק. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא, הכלל הוא - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> דבר ראשון, חיפה ממש לא ככה, היא לא הייתה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אמרתי לכם דבר אחד, שתבדקו את העניין הזה. יש אפשרות לעשות שכל מי שהיה כתום כל החצי חודש עד ה-15 באפריל, הוא יכול להיכנס במסלול - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני אתייחס לזה, אני אתייחס לזה רגע. אני אתייחס לזה, כדי שהדברים יהיו - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה בפעם הקודמת הם היו בפנים? איך הם יצאו? << דובר >> ורד לוי: << דובר >> בדיוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איך הם יצאו? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא. רגע, רגע, רגע. << דובר >> ורד לוי: << דובר >> גם אנחנו ספגנו. גם אנחנו ספגנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הייתה סימולציה, דיברנו על יישוב-יישוב. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> חבר'ה, חבר'ה, תנו לי להסביר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> תנו להסביר רגע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא להפריע. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> התשובה היא כזו: אזור הנחיה גליל עליון, כמו שאמרתי, יש חלק מהיישובים שלו שנמצאים תחת ההנחיות של פיקוד הצפון, ולכן אנחנו רואים אותם, למרות שפורמלית הם לא חלק מיישובי קו העימות, כי יישובי קו העימות אלה 11 היישובים שעליהם דיברתי עכשיו. יתר היישובים, ביניהם עכו, צפת, שנמצאים באזור ההנחיה גליל עליון, לא חלות עליהם ההגבלות המחמירות האלה, ולכן אנחנו הולכים לפי הנתונים של פיקוד העורף. נכון לעכשיו, לגבי חודש מרץ, האזורים האלה היו כמו כלל הארץ, ולכן אין הבדל בין תל אביב לבין צפת בעניין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש, יש הבדל אגב. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> שנייה, שנייה, רגע יקירי, אבל אני אענה, אני מבין. אני אשלים. ינון, אני מבין שאנחנו חלוקים, אבל תן לי להסביר לך איפה אנחנו עומדים עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, סליחה. << דובר >> ורד לוי: << דובר >> לא רק אין הבדל. אני כבעלים של עסק עצמאי עוד שנייה קורסת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, סליחה, סליחה, אני מבקש לא להפריע. אני אומר לך, עם כל הכבוד, אתה עכשיו צריך לצאת ולכן אתה שם את זה והולך. לא. לא יהיה. לא, לא יהיה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא, אני לא שם את זה והולך. אבל תן לי להשלים רק, לפני שאתה מתייחס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל השלמת. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא, לא השלמתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, בסדר, תשלים, בבקשה תשלים. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לגבי חודש מרץ. אמרנו שם אין הבחנה, ההנחיות היו זהות לגליל עליון וגם לגוש דן, כולם היו כתומים. לכן שם אנחנו בוודאי לא יודעים לעשות הבחנה. לגבי חודש אפריל. מ-8 בחודש, מהפסקת האש, היו הנחיות מחמירות בגליל עליון וגם באזורים נוספים בגולן צפון. ההנחיות האלו, כרגע הן לא על מחצית התקופה, כלומר לא על מחצית החודש, הן ל-9 ימים בלבד. אני אומר, כרגע יש עוד 10 ימים עד סוף חודש אפריל. בכל מקרה הפסקת האש אמורה להסתיים פורמלית לפני. ולכן אני אומר, אנחנו ממשיכים ועוקבים כרגע צופה פני עתיד כי החודש עוד לא נגמר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> להזכיר לך את הוויכוח ביום חמישי? עזוב, נו מה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אתה יודע מה אמרתי לך, אתה יודע מה אמרתי לך ואיפה עבר שם קו פרשת המים שלא הגענו אליו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואתה יודע שאמרתי לך שאני לא מסכים לדבר הזה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> בסדר, אני מבין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> והינה, וזה הגיע, - - - יש הפסקת אש, וידעתי שזו התשובה שלכם שתהיה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני מבין. עם כל הכבוד שיש, בוודאי אנחנו כמשרד האוצר לא משפיעים על אם נפתחה הפסקת אש או לא נפתחה הפסקת אש. זה לא. אבל אמרתי לך עוד אז שצריך לחכות ולראות, למרות שהנחיות פיקוד העורף באופן פורמלי חלו עד יום ראשון בשעה 8, צריך לראות שאכן ההנחיות האלה מגיעות ואנחנו מגיעים וחוצים את קו פרשת המים. כרגע זה לא קרה. אני מציע לכולם להיאזר בסבלנות, להמתין. אנחנו מבינים את המצוקה של העסקים באזורים האלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סליחה, סליחה, אני לא רוצה להוציא. אני לא רוצה להוציא. יוראי, לנושא הזה, אני אגיד לך דבר אחד, אני אזכיר לך תשובה למה שאתה אמרת, שאם עד יום ראשון ב-8 בבוקר יישארו עדיין אותן הוראות של פיקוד העורף, יהיה אפשר לעשות את המסלול מחזורים לאותם אלה. אני רק רוצה להגיד לך משהו אחר. אתה שואל: מה קורה אם כל הארץ כולם היו אותו דבר בחודש מרץ? אם אתה לוקח ואתה אומר שמי שהיה, כולל בחודש השני, כלומר בחודש אפריל, חצי חודש, הוא היה עדיין בכתום, או שתיקח את זה שמי שהיה 45 ימים במצב של כתום, יוכל לקבל את המסלול מחזורים, כי הפגיעה שלו יותר קשה. אגב, רק להזכיר לך, שאותם אלה גם חטפו יותר. הם חטפו בעצם משני מקומות, הם חטפו גם מאיראן וגם מלבנון, אז גם ככה המצב שלהם היה יותר קשה. ולכן, אם אתה הולך, יש לך פה תרתי לריעותא כלפיהם ואתה יכול לקבל את תרתי לריעותא בשבילם, ותיקח 45 ימים שהיו כתומים ותיקח את זה שהיו להם משני מקומות באופן קבוע, באופן תדיר, כמעט ביום-יום היה להם מכיוון לבנון, וזה מה שייתן לך להחריג אותם או להבדיל ביניהם לשאר הארץ. זה מה שצריך לעשות. אם רוצים אפשר לעשות את זה, ואם לא רוצים אי-אפשר לעשות את זה. ולכן אני בא ואומר, כדאי שתפתחו את הראש בעניין הזה, תיגשו למי שאתם צריכים לגשת, וכדאי לעשות את זה בצורה הזאת, כי אני חושב שזאת התשובה שיכולה להיות וזה המענה שיכול להיות למה שאתה מעלה, לקושי הזה של כלל הארץ. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אדוני היושב-ראש, הנושא הזה מרגיז. הדיון הזה התקיים. דיברנו אז עם פיקוד העורף, דיברנו עם פיקוד הצפון, דיברנו עם כולם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הגענו לזה שפורס את סוללות התותחים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק, ודיברנו. זה הרי לא יכול להיות. עכו מבחינה כלכלית היא כמו תל אביב? צפת היא כמו תל אביב? איך אפשר להגיד דבר כזה? אתם הרי אנשים מקצועיים, אתם יודעים את האמת. איך אפשר להגיד את זה אחרי שהתקיים כבר דיון? אנחנו כבר יודעים את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עוד דבר אני אגיד לך. כמה זמן התרעה יש מאיראן? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו לוקחים את זה בחשבון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה זמן התרעה יש מלבנון? בדיוק במקומות האלה הם היו תחת אש, עם פחות. וגם, בשאר הארץ יכלו לפתוח עסק. אגב, במקומות שיכלו לפתוח את העסקים, היה להם מרחב מוגן שהם היו יכולים ללכת אליו. אגב, הסתובבתי בארץ באותה תקופה, נכנסתי, 10 דקות, נותנים, הולכים, הספקתי לעצור את הרכב, מצאתי מקום. הייתי גם בצפון, הייתי באזור הצפון – 40 שניות, 0, 10 שניות, 15, כל המספרים יש לך שם. אבל אין להם, אין להם את הפריבילגיה של 10 דקות, מקסימום דקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היושב-ראש, אני גר בצפון וכל אזעקה אני שומע. מה שאני מציע לאוצר, לבדוק בעכו - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה מציע ולא כופה את זה בחקיקה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני דורשת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - בצפת, כל כמה זמן הייתה אזעקה שם. ברגע שיש אזעקה, כל העסק מושבת. אני אומר לך, כל חצי שעה-שעה-שעתיים הייתה אזעקה שם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יוראי, תענה לו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תבדוק כל כמה זמן הייתה אזעקה בעכו, אני אומר לך. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני אענה לך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ותבדוק כל כמה זמן הייתה אזעקה בשפרעם. תבדוק לפי זה. ברגע שיש לך אזעקה הכול מושבת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יוראי, שנייה. אני רק אוסיף. בתחילת אפריל להרבה מהעסקים, גם באזור המרכז, ניתנה להם האפשרות לפתוח, גם הרבה לפני, ניתנה להם האפשרות לפתוח בסמוך למרחב מוגן, מה שהרבה פעמים בצפון, אני חושב שמעל 80%, לא יכולים. זאת אומרת שגם אם פיקוד העורף שם צהוב וצהוב או ירוק וירוק, גם בצפת, מה שאני לא מסכים עם מה שאמרת, אבל מילא, גם בצפת וגם בתל אביב העסק עצמו לא יכל לפתוח כי אין לו מרחב מוגן. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אבל זה לא מדויק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> רגע, רגע, אני אענה לכם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> העסק נסגר. אנשים לא יוצאים מהבית. אנשים לא באים למסעדה. כל הזמן היו אזעקות שם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם בפעם הקודמת עשינו את כל הנגלה של המכבסה וצפת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש לי רק שאלה אחת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק שאלה אחת? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רק אחת, רק אחת. רק אחת בעניין הזה, שאלה אחת, בנושא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אה, בנושא הזה. התפלאתי שהבן אדם בלי שאלות. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> ינון, אני יכול להשיב? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כבר אני אתן לך, שנייה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> האם הריבון במדינת ישראל, שאני נמצא בו עכשיו, כנסת ישראל - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי? אתה לא בריבון עכשיו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> - - לא יכולה להחליט בחוק שיישוב כזה או אחר יכול לקבל מסלול מחזורים? האם אין סמכות לריבון לקבל את ההחלטה הזאת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין סמכות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא על בסיס קריטריונים שהם לא שווים. לא על בסיס מה שהוא לא הנחיות פיקוד העורף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אני מסתמך על פיקוד העורף אם הוא לא מגיע לוועדה? שיגיע לוועדה, ואחרי זה אני אסתמך על פיקוד העורף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בדיוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שיגיעו לוועדה, שיסבירו לנו בדיוק כל כמה זמן הייתה אזעקה בכרמיאל, כל כמה זמן הייתה אזעקה בעכו. כל כמה זמן הייתה אזעקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, באוקטובר 26' יש בחירות, אתה מוזמן להתמודד ולראות אם יש לנו סמכות או לא. אבל לא נראה לי שתחליף את זה, תאמין לי, מתאים לך שאנחנו נעשה לך את העבודה, אני מכיר אותך. תודה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני רוצה לענות על שתי הנקודות שעלו פה, גם לגבי הסיפור של זמן ההתרעה. זמן ההתרעה – אנחנו בוודאי לוקחים את זה בחשבון וזה נתון רלוונטי כחלק ממכלול שיקולים. אני כן אומר לך, שגם לגבי הדבר הזה, לגבי עסקים בתל אביב, שמענו טיעון שאני בוודאי לא יכול לסתור אותו בצורה גורפת, שאומר שאם יש מקלט ציבורי במרחק 10 דקות הליכה, אז נכון, יש לי דקה וחצי התרעה או כמה דקות גם לפני, במקרים מסוימים תהיה לי התרעה מקדימה. אבל כדי לסגור את העסק אני צריך להוריד את התריסים, אני צריך ללכת 10 דקות הליכה למקלט הציבורי שנמצא סמוך אליי. ולכן דה פקטו, גם אם יש לי התרעה של דקה וחצי או קצת יותר במקרים מסוימים, אני לא יכול לפתוח את העסק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אז שנייה, רגע, שנייה. נאור, מה שאנחנו עושים, אנחנו לא לוקחים את זה כנתון יחיד, אנחנו לוקחים את זה כמכלול. פה, כשאני מסתכל כמכלול, אני מסתכל גם על זמני ההתרעה הקצרים, שדרך אגב בעכו ובצפת הם לא 0 כמו בקו העימות, בקו העימות זמן ההתרעה הוא 0, זה לא המצב לא בעכו ולא בצפת, << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה זמן בעכו ובצפת? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל אותך, כמה זמן ההתרעה? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני אענה לכם, אבל חבר'ה, אם אתם תצעקו עליי זה לא יעזור. אני אומר לכם, תקבלו את התשובות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא צועקים עליך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זמן ההתרעה בעכו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יוראי, מדברים איתך בקול, לא צועקים עליך. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אין לי בעיה גם שיצעקו. אני פשוט לא אצליח לענות. אני לא מתרגש מזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זמן ההתרעה בעכו ובצפת? 50 שניות? פחות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, סליחה, אני מבקש לא להפריע. אתה הרי גם ככה שואל את מה שאנחנו שואלים בשבילך. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זה היה 30 ואחרי העדכון זה 60. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מתי היה העדכון? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי היה העדכון? היה 30 שניות בעכו. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> העדכון היה לפני 8 בחודש, כלומר לפני הפסקת האש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז זה משנה, טוב מאוד. אז מה אני אומר? שהוא עדיין היה שונה מכולם. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אבל תראו מה אני מציע, רגע חבר'ה, גם לעניין ההתרעות, וזו הנקודה השנייה. תבינו כמה זה מסורבל ומורכב. כשאנחנו מתייחסים להתרעות, בגלל שאנחנו מדברים פה על שונה מהמלחמות הקודמות, גם מעם כלביא שהיה אירוע זהה, אבל בוודאי לא באותה עצימות, וגם בוודאי מחרבות ברזל, כל הארץ פה הייתה זירה אחת וגוש דן הייתה מרכז של הרבה מאוד התרעות. לשם השוואה, 92, וזה נתון שהוצאנו עכשיו, אנחנו מכירים אותו קודם, הוא גם לא נכון רק ספציפית לעכו, אפשר להשוות אותו גם לצפת. 92 התרעות בעכו לעומת 175 התרעות בתל אביב. זה כמעט כפול. זה כמעט כפול. עכשיו תגידו לי על העסק בתל אביב שהיה צריך ללכת 175 פעמים בתקופה הזו. 175 פעמים לסגור את העסק שלו וללכת ולסגור וללכת ולסגור. איפה עובר קו פרשת המים? וכמו שירון אמר, בסוף אין מה לעשות, כשאני נותן, ואתם מכירים את זה גם מדיונים קודמים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פיקוד העורף הביא 324 התרעות בעכו, רק שתדע. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא, לא נכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פיקוד העורף לא יודע מה הוא אומר? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אין דבר כזה. אין דבר כזה, חבר'ה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סליחה, סליחה, בפעם הבאה מי שמדבר אני מוציא אותו החוצה. בפעם הבאה בלי התראה. לא 10 דקות של התראה ולא 40 שניות. במקום. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אין נתון כזה. הנתונים שאנחנו מביאים, הם נתונים מאומתים של מספר ההתרעות לפי פיקוד העורף ופיקוד הצפון. ואני אומר לכם, שלא רק לגבי מקרה הבוחן של עכו, גם לגבי מקרי בוחן אחרים שלקחנו, אפילו במקומות קיצוניים יותר וקדמיים יותר, כמו מטולה ושלומי, בגוש דן ברוב התקופה היו יותר התרעות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יוראי, זה לא משנה, יש לך זמן התרעה שאתה יכול להתארגן איתו. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני מבין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה יודע מה הפירוש זמן התרעה שאתה יכול להתארגן איתו, איזה הבדל זה? אני בטוח שגם אתה היית כמו שאני הייתי, היה גם בקריית שמונה, גם בנהריה, גם בשלומי, גם בחיפה, גם באשדוד וגם בתל אביב. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> ינון, אני מבין ואנחנו כולנו מבינים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כשאין זמן התרעה, אף אחד לא יוצא החוצה. זה לא אותו הבדל. אף אחד לא קונה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> בוא נסכם את הנקודה הזאת כך, ננסה, כי אני בוודאי לא רוצה, איך אתה אומר, לצאת, והנושא הזה מטריד אותנו. הסיבה, ובמענה לשאלתו של חבר הכנסת גפני גם – אנחנו עשינו את המהלך היזום לגבי 11 היישובים האלה לפני שהוועדה ביקשה מאיתנו. כשעמית סופר היה פה בדיון הקודם ואמר את מה שאמר לפרוטוקול, אמרתי לו: עמית, אנחנו כבר בבדיקה. לכן בוודאי במה שאנחנו יכולים להקל ולעשות, אנחנו עושים באופן יזום, כמה שיותר מהר, וזה גם מה שעשינו מול הפעם הקודמת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא איש מקצוע, המדינה יכולה להתברך בו. אבל הפטנט הזה מוכר. מנהלים ויכוח פה, מיותר לחלוטין, אם עכו בפנים או צפת בפנים וכל הדברים האלה. בינתיים, לא מטפלים בבעיות האמיתיות, בתיירות, בכל האירועים האלה שלא נמצאים בתוך המתווה בכלל, ומתווכחים עכשיו על אור הגנוז. אבל על אור הגנוז כבר דיברנו. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> הם בפנים, הרב גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע שהם בפנים. אנחנו צריכים להגיד לכם תודה רבה שאור הגנוז בפנים, במקום לדבר על אותם מתווים שלא נמצאים במתווה הגדול, שעל זה ננהל את הוויכוח. אבל כבר יהיה מאוחר, בגלל שאנשים לא מקבלים לא מקדמה, לא במתווה, לא בשום דבר. הפטנט הזה מוכר לנו, שלא תחשבו שאתם עובדים עלינו, אנחנו יודעים שלזה אתם מתכוונים. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני לא רוצה לצאת בהצהרות חד משמעיות, כמו שאמרתי, כי החודש עוד לא נגמר. אני שומע את הערות הוועדה. אני שומע את הערות הוועדה. אנחנו גם בעצמנו, וזה בסוף משתקף גם בהנחיות פיקוד העורף, כי יש עוד 9 ימים נוספים שהאזורים האלה, גם גליל עליון, גם גולן צפון, לרבות קצרין וקדמת צבי, היו תחת הנחיות מחמירות יותר, כתומות, של פיקוד העורף. אני מבקש מהוועדה להמתין מספר ימים, לראות איך, לאן הדברים הולכים, כדי שאנחנו נוכל לתת את הדעת על כלל המרכיבים. במקביל אנחנו עושים גם בחינה מול פיקוד הצפון כדי לראות אם יש דברים שפספסנו או לא פספסנו לגבי יתר היישובים, ואנחנו נראה מה אפשר לעשות לקראת סוף החודש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני מתאר את המצב דהיום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יוראי, בסדר, אני רק אומר לך דבר אחד, שהדרישה שלנו שזה יהיה בפנים. תמצאו את הפתרונות. הבאתי לכם גם את הפתרונות. אגב, אבל יהיה פה דבר אחד, איך שלא נעשה במתווה הזה, קשה לראות איך אנחנו מכניסים אותה, כי היא הייתה ירוק כל הזמן, טבריה. לטבריה המדינה צריכה להביא פתרון כמו שהבאנו אז לאילת. צריך להביא פתרון לטבריה. זה תיירות נכנסת. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני אגיד מילה לגבי טבריה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, רגע. וכמובן, זה שהכנסתם את כל היישובים. בפעם שעברה דיברתי על חושן. אתה יודע מה זה חושן? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> ספסופה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואז קיבלתי כותרת, כשדיברתי. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זה בפנים אבל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא, אני אף פעם לא מדבר על זה, אני יודע שזה בפנים. גם לא דיברתי בפעם שעברה, שיהיה להם מקום בעיתון להכניס מקומות אחרים במקום ספסופה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ניגוד עניינים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בגלל הניגוד עניינים שלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לגבי טבריה. אנחנו קיבלנו אינדיקציות. שוב, זה בבדיקה. אנחנו נשלים את הבדיקה ואז אני אוכל לתת בהירות אולי גם בנושא הזה. אבל יכול להיות שחלק מהחופים נסגרו בהנחיית פיקוד - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע. למה להפריע? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני אומר בזהירות, הגר, כי אני רוצה לבדוק את הדברים לפני שאני מצהיר לפרוטוקול הצהרה שהיא חד-ערכית לפני שבדקתי. אנחנו פנינו לפיקוד העורף בהקשר הזה. יכול להיות שיש חלק מהאזורים סביב הכנרת, חופים מסוימים, שעליהם היה צו שטח צבאי סגור. ככל שזה המצב, אנחנו נבדוק איך אפשר לתת לזה מענה, כי ברור לנו שבאזורים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה שיבוש שגרת החיים כמו שהיה בשאר המקומות שכרגע דיברת. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> נכון, נכון, ולכן בהקשר הזה אנחנו נשלים את הבדיקה, ואני מקווה שכבר ביום חמישי אנחנו נוכל לעדכן את הוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני קודם כול מאוד מודה לכם על עצם ההשתדלות שלכם. מנכ"ל משרד התיירות ביקש דקה. בבקשה מיכאל. << דובר >> מיכאל יצחקוב: << דובר >> קודם כול אני רוצה לשלוח תנחומים לחנוך יו"ר הוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> - - - << דובר >> מיכאל יצחקוב: << דובר >> מיכאל יצחקוב, מנכ"ל משרד התיירות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בגלל שהתיירות על הפנים, בגלל זה לא מזהים אותך, שלא תחשוב, זה לא אישי. << דובר >> מיכאל יצחקוב: << דובר >> זה בסדר. אני לא יודע אם זה נכון שבאתי עוד פעם. אני לא יודע אם יש לי מה לחדש או לא לחדש. מאידך, אפשר לברוח מהדבר הזה, ודיברתי ארוכות גם עם דובי וגם עם אחרים. אם אנחנו נסתמך רק על הוראות יבשות ונחפש מדדי השוואה, כי אני מבין, גם אם אני הייתי בצד הזה, אז גם אני הייתי אומר: וואלה, זה לא שוויוני. הוא אמר משהו נכון בעניין התיירות, גם בתל אביב התיירות נדפקה. כן, שלא נטעה, לא רק בצפון, גם בתל אביב. אבל לא דומה, לא דומה פגיעה כלכלית בתל אביב נניח לפגיעה בצפון, שהצפון, אנחנו יודעים, שהוא לא משתקם. אנחנו פה רוצים לעזור לאנשים. כולנו פה בסוף אזרחי ישראל. הצפון, בגלל מכלול השיקולים, מ-8 באוקטובר עדיין לא מצליח להניע את הגלגלים. מבחינתי טבריה זה צפון, לא מוציא את אזור טבריה, צפונה זה צפון. אפשר להסתכל על החיים עצמם. בואו נסתכל מה עשו. תמיד אנחנו מדברים על זה ש-15% מהעובדים בפריפריה עובדים בתיירות. נראה לי שיש כבר יותר מ-15%. אני רואה את זה בוועדה, אני רואה פה את האנשים ואת הקשיים. אני פה בשביל להילחם על התעשייה שאני מייצג אותה. יש פה תעשייה. אני כבר לא שומע את כמות הצעקות, כי פשוט כנראה הם עייפים. אני מבין שצריך פה מדדי השוואה, צריך פה להיאחז במשהו, דיברתי גם עם היועצת המשפטית. זמן התרעה לא מספיק, בסדר, אבל צריך פה לקבל החלטה מהותית האם, כמה נזק נגרם לתעשייה הזאת במצטבר. אגב, הגר שלחה לי פה את המבצעים הקודמים, שכל מבצע הצפון קיבל עד 40 קילומטר הכרה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> תיירות, תיירות. << דובר >> מיכאל יצחקוב: << דובר >> אני מדבר רק על התיירות. אני קטונתי מלדבר על תעשיות אחרות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> שלא יגידו: השלכות רוחב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא מנכ"ל משרד התיירות. << דובר >> מיכאל יצחקוב: << דובר >> אני לא רוצה גם להיות פופוליסט, צריך להרחיב לפי שכל ישר, להסתכל מה נפגע באמת ולכמה זמן. זאת אומרת להסתכל בצורה חכמה. אם העסק הזה הרוויח והוא חזר להרוויח, המדינה לא צריכה גם לרוקן את עצמה. אנחנו לא באים ומשחקים בכסף הציבורי איך שאנחנו רוצים. אבל בואו נסתכל על מדד של פגיעה מתמשכת. יש פה פגיעה מתמשכת. האם כל המלונות בטבריה צריכים שנתיים אחורה עזרה? לא. << דובר >> ורד לוי: << דובר >> זה לא רק טבריה. << דובר >> מיכאל יצחקוב: << דובר >> צריך להסתכל על מרכיב של ירידה בהכנסה בצורה מתמשכת, פגיעה. האם תל אביב חזרה לעצמה? קצת יותר טוב. לא יותר ממה שהיה, כי תל אביב נפגעה מאוד מבחינת התיירות, אבל היא חוזרת מהר. הצפון חוזר לאט. צריך להבין את זה. צריך להכיר שבמדינת ישראל קשה יותר להניע כלכלה באזורים האלה. מה לעשות, זאת העובדה, זה החיים. אני מבקש לבדוק קודם כול בהשוואה ל-23', לכמה מענפים בתוך תעשיית התיירות. זה דבר שדיברנו עליו וגם דובי מדבר עליו, ואני לא רוצה להיכנס לנעליים גדולות, אבל שמעתי פה לגבי מדדים, ואתם חברי הכנסת פה מדברים הרבה על 40 שניות, דקה וחצי. בסוף יש פה פגיעה מתמשכת ביישובי הצפון עד 40 קילומטר, וזה לא משנה אם היה פה טיל, כמה התרעות היו בטבריה, כי זה לא משנה, התיירות נפגעת ברגע שמתחילה מלחמה. זה לא משנה בכלל כמה התרעות. גם אם יירו חצים ברוגטקה ויכריזו שיש מלחמה במדינת ישראל, התיירות תיפגע. קודם כול לא היו טיסות, תיירות נפגעה בוודאות. אני אשמח, נטע, אם תקשיבי לי, כי זה לא מכובד קצת לנהל שיחות קצה. אם אני מיותר פה זה בסדר, אבל - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא מיותר, מאוד חשוב שאתה בא לכאן. לא לתת לנושא הזה לרדת מסדר היום. זה שאתה פה, זה יהיה על סדר היום. << דובר >> מיכאל יצחקוב: << דובר >> אני מבקש לחשוב על פתרון שהוא לא דווקא מבוסס על עניין פיקוד העורף, כי אני מבין שזה לא יעבוד כלפי חבל הארץ הזה מבחינת עולם התיירות, כי עולם התיירות, הוא, מה לעשות, אוהבים, לא אוהבים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מכניס כסף. << דובר >> מיכאל יצחקוב: << דובר >> לא, זה מקור הפרנסה של האנשים האלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ברור. << דובר >> מיכאל יצחקוב: << דובר >> אפשר לא לאהוב אותו. אמרתי לאוצר כבר בזמנו: תמצאו להם פריון חלופי. עוד לא מצאו. כשימצאו, אז אפשר יהיה לסגור את ענף התיירות. זה בנפשם. אבל עם זאת, כרגע יש עובדה, העובדה שהאנשים האלה עדיין לא משוקמים. אתם רוצים שיהיו פה סגירות מלונות ואנשים יתחילו להפגין? לא נראה לי שזה מה שרוצה משרד האוצר ושר האוצר. אנחנו רוצים למצוא פתרון. אנשים האלה כבר חנוקים עד הקצה. ענף התיירות צריך פתרון, כי ענף התיירות חולה כבר 6 שנים. ענף התיירות חולה כבר 6 שנים כענף. יש בפנים אנשים שהתפרנסו והרוויחו והכול בסדר ויש כאלה שלא, צריך גם לעשות את ההבחנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הגדרה של פגיעה מתמשכת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, הוא לא צריך עזרה. << דובר >> מיכאל יצחקוב: << דובר >> מי שהתפרנס בכבוד, ואז הוא נפגע קצת, הוא יקבל את מה שמגיע לו וילך להמשיך. אבל מי שנפגע כבר בצורה מתמשכת והוא כבר בקושי עם הראש מעל המים, בואו לא נטביע אותו עד הסוף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - אין פתרון אחר - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, תודה רבה, תודה. סליחה, את רוצה לצאת? תודה רבה לך אדוני המנכ"ל. בבקשה כפיר, נשתדל להפריע לך קצת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ראשית גם הצד שלנו, שולחן הממשלה, רוצה להשתתף בצערם של חברנו שחר מנכ"ל איגוד לשכות המסחר וכמובן של יו"ר הוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כשאתם מתייחסים, תתייחסו למענק של פגיעה מתמשכת, דיברנו על זה גם בעבר וגם עכשיו הזכיר את זה המנכ"ל. זה היה באומיקרון למשל. זה יכול להיות מענה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו ננסה לתת התייחסות להכול כמובן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולבן שאמור להיכנס לגן בעזרת ה'. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נתחיל מלהציג את המתווה כי עוד לא עשינו את זה בוועדה. ראשית, אנחנו מביאים מתווה, גם בתשובה, הרב גפני, לשאלות שאתה שאלת, אנחנו מביאים את המתווה שחוקקנו בחרבות ברזל. עשינו עוד התאמות בעם כלביא, במיוחד בעם כלביא עשינו את העניינים של נזק ישיר. אבל התנאים הבסיסיים שמאפשרים לקבל את המענקים נשארים ממה שכבר הגדלנו ועשינו את השינוי בחרבות ברזל, שבא על מה שעשינו בקורונה. היו הרבה מאוד דיבורים על החורים או הבעיות במתווים האלה. אבל המתווים האלה עובדים, אנחנו יודעים שהם עובדים, כי יש לנו, כמו שראינו, ניסיון רב בדברים האלה, גם בקורונה, גם בחרבות ברזל וגם בעם כלביא, ואנחנו רואים פעם אחר פעם שהמשק מתאושש בצורה מאוד מאוד טובה. אגב, בקורונה באמת לקח לנו יותר זמן ההתאוששות, במיוחד של חזרת העובדים, למרות שעשינו את זה הרבה יותר מהר ממדינות אחרות. השינוי הגדול שעשינו פה יחד בוועדה עם רבים מחברי הכנסת שיושבים כאן היה בכלל הכנסת מסלול השכר לתוך המתווה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא פייר שאתם מתייחסים אלינו כאילו אנחנו לא מבינים. אתה לא יכול כל הזמן לבוא ולהגיד: הכול בסדר, ומאוד יפה, ואנחנו לקחנו את מה שהיה. לא לקחתם את מה שהיה. יש פה ויכוחים, היום, על השולחן. אור הגנוז כבר אמרנו? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> חבר הכנסת גפני, הדבר האחרון שאני רוצה זה לעצבן אותך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אתה אומר דברים שהם לא נכונים. באתם עם תוכנית של 4.5 מיליארד ויצאתם עם 17.5 מיליארד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ועכשיו גם ככה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אותו דבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם מנצלים את זה שלא למדתי ליבה. לפחות להבדיל בין 17.5 ל-4.5. קצת למדתי אבל. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני רוצה להדגיש, כדי שכל אחד מבעלי העסקים גם שנמצאים פה לא יוטעה מהעניין הזה. הזכאות לקבלת המענק היא כפי שהגדרנו בחרבות ברזל. בזמנו זה יצא בגלל שהיינו ב-3 חודשים של אירוע, וגם בגלל שהאירוע היה הרבה יותר קשה, כמות המענקים שניתנו הייתה הרבה יותר גדולה לפי התנאים האלה. התנאים האלה, אלה התנאים שאנחנו באים איתם עכשיו, התנאים שכבר חוקקו, לא הלכנו צעד אחד אחורה בשום דבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם קדימה לא אבל. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן נכון. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל תדייקו במינוחים. זה לא מענק. זה לא מתנה. זה פיצוי כנגד נזק. חשוב שהמינוחים יעמדו על השולחן כמו שצריך, כי זה לא היו מענקים, נתבקשנו להחזיר אותם. זה פיצוי כנגד נזק בעבור החלטות ממשלה. לכן המינוח חייב להיות מדויק. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> עכשיו רק להערת חבר הכנסת גפני. גם הוויכוח על היישובים, הוא לא ויכוח שקשור לחקיקה הספציפית שאנחנו מביאים עכשיו. את היישובים תמיד הבאנו בתקנות, לאורך שנתיים וחצי, גם היו שינויים רבים שעשינו, כל חודשיים היינו פה בוועדה והבאנו תקנות שנגעו ספציפית ליישובים, והיו באמת שינויים מפעם לפעם, בהתאם למצב, ולכן יש שינויים גם ביישובים. אבל יש את החקיקה שאנחנו באים איתה עכשיו, שזה המתווה הכלל ארצי, ויש את הסיפור של היישובים, זאת לא החקיקה שכרגע אנחנו דנים בה בשלב הזה בהצעת החוק הספציפית הזאת. כשאני אומר שהמנגנונים עובדים, זה כי אנחנו רואים גם בעניין של שוק העבודה איך אנשים חוזרים מהר מאוד מהחל"ת גם בחרבות ברזל, גם בעם כלביא. אני אומר את זה פה לא כדי להתחנף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה שאנשים חוזרים לא מעיד שהפיצוי מספק. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> השינוי הגדול שעשינו בחרבות ברזל מהקורונה היה שהכנסנו את מסלול השכר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ולכן להבדיל ממצב של 25% ל-30% חל"ת שראינו בקורונה, בחרבות ברזל היינו בקצת פחות מ-3% עובדים בחל"ת, וכולם חזרו מיד לעבודה, זאת אומרת הם יצאו וחזרו, ובעם כלביא היינו ב-2.5%, שזה אני חושב דבר נהדר. חברת הכנסת כהן דיברה על זה כמה פעמים. אנחנו חושבים שהדבר הזה בהחלט השיג את מטרתו ובצורה מצוינת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> משכי זמן הם גם שונים לגמרי מהקורונה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> משכי זמן בחרבות ברזל היו גבוהים יותר. בחרבות ברזל היינו ב-3 חודשים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אל מול קורונה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא, בעם כלביא. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בקורונה היינו בסגרים הולכים וחוזרים, וזה היה אירוע קצת אחר, מהרבה סיבות. אגב, כל הפיצויים, כל הסכומים, כל הדברים גדלו בצורה משמעותית מהקורונה. דיברת על הקאפים, הקאפים בקורונה עלו 250,000 בחודש, הם גדלו ל-600,000 בחרבות ברזל. גם לעשות את ההשוואה לעם כלביא זאת לא ההשוואה הנכונה, כי בעם כלביא עשינו קופי פייסט למה שהיה בחרבות ברזל, אבל זה לא שבנינו את המתווה מתוך ההסתכלות על 12 ימים, אלא מתוך ההסתכלות על 3 חודשים, שזה מה שהיה בחרבות ברזל. ולכן בכל מקרה, גם בפרופורציות של כמות הזמן אנחנו חושבים שזה גם מתאים, מה גם שזה סכום קאפ לחודש ולא למשך כל התקופה. זה גם בהקשר של מה שציינת על משכי זמן ועם כלביא והדברים השונים. המתווה הזה הוא מתווה מקרו. יש מאות אלפי בקשות של עסקים במתווים האלה. בחרבות ברזל, אם אני לא טועה, היו מעל 700,000 בקשות. בעם כלביא מן הסתם זה היה קצת פחות. אבל אנחנו מדברים על לבוא ולתת מענה לציבור של מאות אלפי עסקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> העניין זה לא כמה בקשות. כמה בפועל קיבלו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> כמה בפועל קיבלו. אז גם זה, שוב, אני נוהג לציין את הדוגמה הזאת: כיפת ברזל היא מערכת מצוינת, היא מצליחה ליירט טילים מהאוויר, וגם כיפת ברזל לא פוגעת תמיד ולכן יש נפילות. היא פוגעת ב-90% ומשהו, וכמובן הנפילות זה הדברים שאנחנו מכירים, שומעים ורואים. זה לא אומר שהמערכת של אמיר וכל האנשים, שהם עושים, לא מצליחים בצורה פנומנלית לדעתי – קל לי להחמיא, כי זה לא אצלנו – לטפל ברוב המוחלט של הבקשות. האם יש עוד דברים שנופלים? בוודאי. המערכת לא מושלמת. אנחנו כל הזמן עובדים כדי לנסות לשפר את זה. וגם, בסוף יש פה גם עניין של משך הזמן שמקבלים את הפיצויים. גם כשאנחנו נדבר תכף פה וניכנס לנוסח החוק, יש את התקופה שבה ניתן להגיש בקשה, ואז יש את התקופה כמה זמן ניתן לרשות לתת מענה. אבל הרבה פעמים אנחנו רואים שגם בהגשת הבקשה יש עיכובים, וזה גם גורם לכך שבסופו של דבר חלק - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל למה יש את הקאפ הזה של ה-600? אם יש לו הרבה עובדים, אז יש לו הרבה עובדים, זה 75%. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> חברת הכנסת כהן, המטרה של המתווים האלה היא לתת המשכיות עסקית לעסקים קטנים ובינוניים. בסופו של דבר, אם לא נשים את הקאפים, אנחנו נגלה שבעסקים מסוימים, דווקא הגדולים ביותר בהם, אנחנו נותנים כמות מאוד מאוד גדולה של הכסף, ובסופו של דבר יש מסגרת פיסקלית מסוימת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל גם החל"ת יעלה לך. גם החל"ת יעלה לך. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> החל"ת גם עולה לי. אבל שוב, יש פה איזונים גם בין החל"ת. החל"ת הוא רשת הביטחון הנוספת שניתנת. אגב, אם העסק סגור, יש צורך להוציא את האנשים לחל"ת. הסיפור של מתווה השכר, גם הוא נולד בדיוק לייצר את הגמישות לעסקים שמנסים לעבוד. אותה מסעדה שמנסה לפתוח, ואז המדינה באה ומשתתפת ב-75% מהשכר של אותו עובד שעובד, שנותן ערך גם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומרת שבקאפ הזה, ברגע שהוא עובר, הוא יוציא לחל"ת, זה יעלה למדינה בכל מקרה ותקבל עוד עובד בחל"ת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 75% כשיש הפסד של 100%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של 100%. יפה, ינון, יפה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו ראינו פעם אחר פעם שמסלול שכר עובד. הייתה לך עוד שאלה, חברת הכנסת כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הייתה לי על הימי חופשה: למה אחרי יום אחד? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> על ימי חופשה. בחרבות ברזל לא עשינו את זה. חרבות ברזל לא התייחסנו אם הוצאת לחל"ת או לקחת ימי חופשה לבין הזכאות שלך לקבל את השכר. זה גם עלה פה, הרצון, אני לא זוכר כבר מי ציין את זה, שפיצוי בגין המסלול שכר יינתן רק על שכר בפועל. זה המתווה באופן אינהרנטי, רק מי שמגיש את השכר, הוא יוכל לקבל בגין זה. בעם כלביא, וזה גם תקף לעכשיו, אם עכשיו המעסיק הוציא את העובד לחופש, ובעצם ניכה עבורו, ניכה לו ימי חופש. זאת בעצם זכאות של העובד. לשיטתנו, וזה היה פה בהסכמה של חברי הכנסת, גם עם ההסתדרות, וגם המעסיקים בסופו של דבר אני חושב שהבינו את זה, לא היה נכון לשלם למעסיק עבור אותם ימים, שגם אם הוא שילם לו את השכר, הוא ניכה לו ימי חופש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה היה סך הכול 12 ימים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כי היה חל"ת 10 ימים מתוך 12 ימי לחימה, כפיר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> גינדי, אני לא צריך עזרה, תודה. אני יודע. חברי הכנסת העלו את זה, וגם את חברת הכנסת כהן שלחת לנו מכתב הנושא. אנחנו מבינים שיש פה את העניין של חופשת פסח. אמרנו שאנחנו מציעים לשבת בצורה סדורה גם עם ההסתדרות, כי שוב, זה הדבר שנועד גם להגן על העובד ולראות איך מוצאים פתרון, כי יש פה אירוע של פסח ואנחנו חושבים שנכון יהיה לעשות - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> צריך איזון אחר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> - - איזושהי הסדרה של הדבר הזה, למרות שהעיקרון בבסיסו הוא נכון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, אתה רוצה הערה בנושא הזה? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כן. אחת הבעיות הכי קשות של המתווה הזה שתפגע קשה בעסקים, גם הקטנים, אורן, היא שאנחנו עושים 2 דברים מאוד משמעותיים. אחד, תחשבו על סיטואציה, מרץ, כולנו מסכימים שזאת תקופת מלחמה, נכון? אין לנו ויכוח, נכון? יופי. יצאו עובדים לחל"ת במרץ. קראו למשק להחזיר את העובדים. החזרתי את העובדים במרץ, אותם אלה שיצאו לחל"ת, שילמתי להם משכורות בפועל, חברת הכנסת מירב, ואני אקבל על זה 0 שקלים מהמדינה. שימו לב, מעסיקים, אל תטעו, כל מעסיק שהחזיר עובד מחל"ת כי הוא רצה להפעיל את העסק שלו, כי הוא רצה להתפרנס, כי הוא רצה שתהיה לו פחות פגיעה במחזורים, כי יש אינטרס לאומי להחזיר את העסק שלו, יקבל על העובד שהוא החזיר מחל"ת 0. בחרבות ברזל, אמר לפני כן כפיר: לקחנו את המודל של חרבות ברזל, העתקנו אותו לעם כלביא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שם זה לא היה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שם זה לא היה, בחרבות ברזל, גם החופשה לא הייתה בחרבות ברזל. מה ההיגיון? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אמרתי את זה הרגע. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רגע, רגע, כפיר. מה ההיגיון? בעם כלביא נתנו חל"ת 10 ימים מתוך 12 ימי לחימה. אז אמרו לך: רגע, אם החזרת, זה כאילו כבר לא על ימי לחימה. אבל בשאגת הארי כל מרץ זה לחימה. זאת אומרת אם החזרתי את העובד בתקופת לחימה, אתה לא נותן לי עליו כסף. בוא נדבר על אפריל. באפריל אנחנו יודעים שיש לנו את חול המועד, שיש הרבה עובדים שבכל מקרה לא היו עובדים, אז אנחנו מדברים על הימי חופשה. אבל בוא נדבר על זה שהחזרתי עובדים באפריל. מה, חזר לתיירות באפריל? הוא לא בתקופת לחימה, התיירות, באפריל? והאירועים באפריל לא בתקופת לחימה? והפקות באפריל לא בתקופת לחימה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בעצמאות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> והמלונות באפריל לא בתקופת לחימה? זאת אומרת אם אני עכשיו רוצה לעשות כנס ביוני או ביולי, ואני מחזיר את העובדים שלי מחל"ת באפריל כדי לייצר פרנסה קדימה, כדי שלא תהיה לאותם ענפים מוכים פגיעה מתמשכת לאורך שנה, אלא שלאותם אנשים שיושבים פה תהיה פגיעה מתמשכת רק לחצי שנה, אז לכל העובדים שהחזרתי באפריל בשביל לייצר הכנסה הוא נותן לי עליהם 0. זה עיוות, שאני אומר לכם, חברי הכנסת, אסור לכם להסכים, כי אם אתם מסכימים לזה, אתם פוגעים פגיעה ישירה בעסקים, לא מידתית גם ככה. אני מזכיר שאתם נותנים לעסקים 0 פיצוי על אובדן רווחים ו-0 פיצוי על אובדן הפסדים. אל תעמיקו להם אותם, זה הכול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה על הייעוץ החינמי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כפיר אמר שהם ישקלו את זה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אבל אני אשתדל בחצי מידה של פאתוס להשיב לגינדי, כי אני חושב שבסיפור של הימי חופש בהחלט יש פה משהו וצריך לשקול, ושוב אני אומר, זה נעשה יחד עם ההסתדרות וחברי הכנסת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כן, בסדר, כי היה רציונל מאחורי זה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אבל הסיפור של מה שהוא אומר פה עכשיו על החל"ת והניסיון שלו לפנות אליכם בעניין הזה, זה לדעתי עיוות מוחלט של המציאות, וזה בדיוק גם מה שאת התייחסת חברת הכנסת כהן, עניין של התמריץ לחל"ת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מבקשת להגיד למה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> המטרה הייתה רצון שלא יוציאו לחל"ת, ולכן נותנים את הכסף. אבל אם הוצאת עובד לחל"ת וניכית לו מהמשכורת, ועכשיו החלטת שאתה רוצה להחזיר אותו כי אתה רוצה אותו, כי הוא משרת לך את העסק והוא נותן לך ערך, אז בוודאי שאני לא נותן לו עכשיו על 75% בדיוק, אלא על החלק הזה. זה בדיוק מה שדיברנו עליו בעם כלביא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל לא על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה ששילם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתמול נתנו לנו דוגמה עוד יותר קשה, גם במעונות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה, שנייה, ירון, ירון. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אתם צריכים להבין איך הנוסחה בנויה, וגינדי יודע את זה מצוין כי הוא דאג שזה יהיה בדיוק ככה. עכשיו עסק, נגיד מסעדה, יש לה שני שפים, היא הוציאה עובד אחד לחל"ת ואחד השאירה. העובד שהיא השאירה נתן לה 50% תפוקה. אני עושה את זה בכוונה בצורה פשוטה. אותו עובד שהשיג לה את ה-50%, נתן לה, קיבל 50% הכנסות לעסק, כי נניח זה היה משלוחים. הוא עדיין יקבל 50% כפול 75% כאילו על העובד שהוציא לחל"ת. למה? כי בסוף אותו עובד שעובד אצלו, הוא נתן לו 100% תפוקה, לצורך העניין לא צריך לסבסד לו שכר ולא כלום, נתן לו 100% תפוקה - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> איך הוא נתן לו 100% תפוקה אם יש ירידת מחזורים של 50%? << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אבל זאת בדיוק הבעיה שלו. אבל זאת בדיוק הבעיה שלו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> איך נתן 100% תפוקה? << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אבל זאת בדיוק הבעיה בתיאוריה שלך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התפוקה שלו. התפוקה שלו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, אני אסביר, התפוקה שלו, ה-50% תפוקה זה ה-100%. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נכון. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> כן, ברור – אתה מבין? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל זה לא נכון. אבל זה לא נכון. אני אסביר לך למה זה לא נכון. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אותה מסעדה שהחזירה את השף, היא לא מגיעה לתפוקה שלה ביום רגיל, היא מגיעה לתפוקה של 50% אולי מהתפוקה שלה מיום רגיל. והוא משלם שכר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> באותו יום הוא בהפסד לעומת המחזור הרגיל שלו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה, רגע. אמיר, ירון, אתם רוצים שניכם לצאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם לסבסד את העובד וגם להתנדב בעסק של עצמך. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> זה לא הולך ליניארי בעסקים, כפיר, זה לא ליניארי, חוזר השף, חוזרים למחזור רגיל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אגיד לך רק משהו אחד. אומנם הוא נותן לו עכשיו תפוקה 50%, כביכול זה 100% – שאגב, זה לא בטוח, אבל לא חשוב - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור שלא. בטוח שלא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - כי כל אחד יש לו את הייחודיות שלו. אבל אם בעל המסעדה היה יודע שזה הרווח שייצא לו, הוא לא היה פותח מסעדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נכון. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא נכון. אני אגיד לך משהו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הוא קיבל 37.5%. 75 כפול 0.5 זה 37.5%. שילם 100. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה אתה נותן החזר שכר של 75%, השתתפות בשכר? כי אתה אומר: הוא נתן לו משכורת, הוא רוצה, צריך לעזור לו. נכון? ב-75%. כשאני בעצם בא, ואתה עושה את החישוב, ובסופו של דבר כפול המחזוריות שלו, והוא שילם לו את ה-100% – הוא שילם את ה-100%, כי אחרת הוא לא היה מקבל. אבל הוא קיבל עליו לא 75%, זה רק אם היה לו הפסד של 100%. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא, לא מדויק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוודאי. מה זה לא? מה זה לא? זה החישוב שאתה עושה. אם היה לו ב-50%, אז אתה עושה לו את זה כפול זה, אתה מגיע ל-37.5. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> ובן אדם שהיה 3 ימים בחל"ת במרץ, מה, כל מרץ הלך? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, אתה רוצה לצאת לקפה? לא, נכון? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני חוזר רגע שוב, על הימי חופש, וגם יש משהו חשוב מאוד שאתם צריכים להבין. הנוסחה לא בנויה ככה, בעיניי, שגיאה, אנחנו רצינו להביא אותה בצורה כזאת, שאם עכשיו אני הוצאתי 50% מהעובדים שלי לחל"ת, אם עכשיו העסק שלי הניב לי 50%, אז לא הייתי צריך לקבל פיצוי שכר. הוצאתי 50% מהעובדים לחל"ת, קיבלתי 50%. לכאורה, ההשוואה הזאת בין רמת הפגיעה לרמת העובדים שהוצאתי לחל"ת. ואז בעצם רצינו לתת את ה-75% רק לעובד השולי, שהוא כאילו לא מי שסיפק לי את התפוקה של ההכנסות שקיבלתי, כדי שיהיה לי את התמריץ. אבל הנוסחה היא לא ככה, היא הרבה יותר מיטיבה עם העסקים. בעיניי היא פחות מתמרצת את ההשארה של העובדים, היא הרבה יותר מיטיבה עם העסקים, ככה שגם אם הוצאתי 50% וירד להם מחזור ב-50%, אני מקבל 50% כפול 75. כלומר כל העובדים שנמצאים מניבים לי את התפוקה, כל העובדים שהוצאתי לחל"ת - - - עדיין אני מקבל 50% כפול 75. חשוב מאוד שאתם תדעו את זה לפני שאתם שוקלים את מה שהוא מציע על חל"ת. אני אומר שוב, הסיפור של הימי חופש, הוא גם לשיטתנו היה נועד להגן על העובדים, ואנחנו חושבים שיש פה באמת אירוע. על החל"ת – אני חושב שכל שינוי בדבר הזה, מתן האפשרות לשלם לעסק שעובד שלו היה בחל"ת, בעינינו זאת שגיאה חמורה. << אורח >> גילית רובינשטיין: << אורח >> ישבתי בשקט, הקשבתי לדברים של חברת הכנסת מירב כהן. היא קיימה דיון ראשון בוועדה אצלה בזמן המלחמה. כשאתה מקיים דיון על החל"ת ועל הפיצויים בזמן המלחמה, יש הרבה דברים שאתה יכול לעשות ולהציע ולהגיד, זה כן מתמרץ את המעסיקים, זה לא מתמרץ את המעסיקים. עכשיו אנחנו אחרי האירוע. היחידים שנדפקו, אם לא תתקנו את זה, הם העובדים, כי כבר גרעו להם את הכסף. אז אי-אפשר לדבר כאילו אנחנו לפני. אנחנו בתוך האירוע. ולכן אם רוצים להיטיב עם העובדים, וסליחה שאני רגשית נורא עכשיו, אתמול הייתי בהלוויה של אימא של שחר, ובהלוויה עצמה על זה הוא דיבר, על מי זאת אימא שלו, במה היא עבדה, מאיפה היא באה ועל איזה עובדים צריך עכשיו להגן במתווה החל"ת. זה מה שעניין אותו גם שם, מתחת הקבר - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא דיבר איתי הבוקר, כן. << אורח >> גילית רובינשטיין: << אורח >> אני יודעת. - - כי זאת המורשת שלו, ואני פה מייצגת אפילו את המורשת שלו כרגע. ולכן אני אומרת, אין מה לדבר רטרו ואין מה לדבר על המעסיקים. זה העובדים. אם אתם רוצים לתמוך בעובדים המוחלשים תנו את ה-5 ימים. ולטענה של האוצר שעל ה-5 הימים האלה יבואו עכשיו מלא עסקים וזה יעלה המון כסף, יש לי 2 דברים להגיד. אחד, אי-אפשר להעניש את כולם, את כל העובדים, בגלל שיהיה איזה מעסיק אחד שינצל את המערכת. ושתיים, אפשר להגדיר שהתקופה של ה-5 ימים היא רק ה-5 הימים הראשונים בתאריכים שהמשק היה סגור, ואז זה מקטין מאוד מאוד את היכולת לשחק עם זה ויענה למי שבאמת צריך את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. בבקשה כפיר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז אני ממשיך לענות על הכול - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם על משפחתונים וגם על מעונות יום הפרטיים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> על מעונות יום ומשפחתונים תכף נטע תתייחס. איחוד עוסקים – זה אמיר יתייחס וגם לענייני המנגנון ודברים מהסוג הזה. חשוב מאוד גם להבהיר איזושהי נקודה, ואני חושב שגם על זה דיברנו ב-7. בסוף כל הארץ הייתה פה באירוע מאוד מאוד עצמים. המנגנון נועד לטפל בזה בצורה הבאה: מי שנפגע יותר מקבל יותר, באופן אינהרנטי. ולכן זה לא שאנחנו מנסים לחפש איזה יישוב נפגע יותר, בין אם זה תל אביב או פתח תקווה. אנחנו מסתכלים על העסקים שם, ועסק שנפגע ב-60% מקבל פחות מעסק שנפגע ב-100% וכן הלאה וכן הלאה. ולכן זה בנוי באופן אינהרנטי במודל ונותן את המענה, ששוב, הוא לא מענה מושלם, אנחנו לא באים להגיד שיש במנגנון הזה מענה מושלם. המטרה של מענה כזה כשיש לנו אירוע כלל ארצי הוא לייצר המשכיות עסקית, לייצר מצב שבו עסקים נשארים עם ראש מעל המים. נאמרו פה כמה וכמה פעמים הנתונים שהיו, גם לגבי סגירת עסקים וגם דברים אחרים. חשוב לי שתדעו את זה, כי זה לא מה שהעובדות מראות. אחד, שיעורי תעסוקה, אמרנו שחזרו מהר מאוד. שתיים, אנחנו רואים בהוצאות כרטיסי אשראי ותשלומי המע"מ איך הדברים עולים. ושלוש, גם בפתיחה וסגירה של עסקים, גם בשנת 24' היינו בנטו חיובי של מעל 20,000 עסקים, גם בשנת 25'. כל שנה אנחנו רואים את הנטו החיובי הזה. לכן נתונים שנאמרו פה הם פשוט לא נכונים. עכשיו נעבור רגע לכמה התייחסויות. ביקשתם גם לגבי הסיפור של מעונות, ואחר כך גם אמיר יתייחס לכמה דברים אצלו. ושוב אני אומר, אם יש דברים ששכחנו, אנא תעירו ונתייחס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תיירות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, תעירי. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> יש לי הערה קטנה. לפני פסח פיקוד העורף ביקש ממשרד התיירות וממלונות להכין מלונות, כי אולי יצטרכו פינויים. הייתי צריכה להחזיר עובדים הרבה לפני כדי להכשיר, כי פסח זה לא חג רגיל. החזרתי אותו מחל"ת, הוא איבד את הזכויות שלו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא הוא איבד את הזכויות. המלון איבד את הזכויות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא הוא, המלון איבד, בעל החברה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אבל הגר, זה לא נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא דיברה: הוא. זה המלון. מה אתם קופצים? היא מייצגת את המלונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם וגם. גם וגם. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני מדברת על המלונות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, אתה קודם כול קופץ. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני מדברת על המלונות. אם החזרתי את העובד לפסח והייתי צריכה להוציא אותו שוב, ואני מוציאה אותו שוב כי אין לי ברירה - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא לא תקבל עליו. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> - - הוא צריך לספור עוד פעם 10 ימים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הלך הפיצוי, הלך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ברור. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, רגע. תקבלי תשובה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני חושב שאת טענת 2 טענות, הגר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל רגע, כפיר, תן לי להגיד לך עוד משהו. אתה אומר לי: המלחמה נגמרה. כל פוש פה – אין תיירות. אתה לא יכול להגיד לי המלחמה נגמרה, כי בעניין התיירות המלחמה לא נגמרה. כמו שבמקרים אחרים לקחו 40 קילומטר מהגבול והחריגו את המסעדות, את המלונות ואת האירועים, אתם צריכים לעשות את זה גם עכשיו. לא יעזור לכם, תיירות זה לא כמו כל הדברים שאתם מחשבים פה יום, פה יום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. בבקשה כפיר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בשיטה של כפיר - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא, רגע ירון, סליחה, נו באמת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, אתה לא מייצג את המלונות, נכון? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מי אמר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הוא מייצג את כולם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> וואלה? אמרתי לך שאנחנו עובדים אצלך. תראה מה זה. הבנתי. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הגר, להבנתי יש 2 סוגיות. זה נכון, אם עכשיו עובד היה בחל"ת והחזרת אותו, זה היה הדיון הקודם שהיה לנו, לא מקבלת בגינו 75% שכר. זה עניין אחד. אבל זה העניין של המלון, זה לא העניין של העובד. העובד בוודאי זכאי לזכאות שלו. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני מדברת על המלונות. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז אני אומר שוב, העובד זכאי לקבל קצבת חל"ת, ואז הוא חוזר לעבודה ומשלמים לו את השכר. ואם את מוציאה אותו שוב לחל"ת, שזו הייתה הטענה השנייה שלך, הוא שוב זכאי. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> הוא שוב זכאי. מה עם המלונות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא זכאי. אבל הרסת לה את הפיצוי. זה מה שהיא אומרת לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא אמרה משהו אחר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ינון, תחשוב, החזירו לפסח עובדים, העובדים עבדו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. זה מה שמסבירים לך. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> מה לא עבדו? עבדו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עבדו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא עבדו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> באו פיקוד העורף, אמרו לה: תראי, אנחנו רואים שיכול להיות, יש חשש לפינויים, אני מבקש ממך להכשיר את המלונות. בשביל להכשיר מלונות היא צריכה להביא את העובדים. x עובדים היא החזירה. הם סיימו להכשיר את המלונות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא היו פינויים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אממה, לא באו. למה? מכיוון שלא היו פינויים, ולפתוח את המלון בשביל כמה אורחים שרוצים להגיע לא שווה. אז היא אמרה: אוקיי, חברים, גשו בחזרה לחל"ת. העובד מסודר, קיבל את החל"ת. עכשיו מגיע מתווה הפיצויים, והיא אומרת: על חודש אפריל אני רוצה להגיש את הפיצויים. אתם אומרים לה: לא, היו לך עובדים אז שבאו לעבוד, בחודש אפריל, את כבר לא יכולה לקבל על זה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> או על מרץ, אדוני היושב-ראש. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אענה, אני אענה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני אלך איתך על משהו עוד יותר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא, לא, בבקשה ינון, תן לי לענות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רגע, אני רוצה לתת דוגמה יותר גרועה מזאת, כפיר. משהו חשוב, חשוב. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> - - - רצינו להתייחס ואנחנו לא מצליחים - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כפיר, יש לי שאלה חשובה, כפיר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא, יש לי, יש לי תשובה - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא, אני רוצה משהו חשוב, יותר גרוע. יותר גרוע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הרגשה לא טובה, אה, שהוא קופץ לנו באמצע? כשהוא קופץ באמצע זאת לא הרגשה טובה, שהוא מפריע כל פעם וכל פעם הוא מוציא לנו איזה משהו, אה? תן לו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שאלה טובה אני רוצה לשאול אותך. אני השארתי את העובדים שלי עד 28 במרץ, אמרתי אני לא רוצה לפגוע בעובדים שלי. אתם אומרים שהעובד מקבל 70%. אתם מטעים. עובד שמרוויח 15,000-16,000 שקל בחודש ברוטו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל זאת טענה נוספת על החל"ת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> מה זה קשור? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רגע, אני רוצה להגיד לך מה זה קשור. השארתי את העובדים שלי בבית. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> את כולם, את כולם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שילמתי להם שכר מלא. לא הייתה לי פרנסה כי רציתי לשמור עליהם. מה קרה? במרץ ראיתי לקראת הסוף שהמלחמה מתארכת, היא הולכת גם לאפריל. אז מה עשיתי? ב-28 במרץ הוצאתי אותם לחל"ת. עד 28 במרץ שילמתי להם משכורות מלאות. רגע, חשוב שהוא יקשיב, כי זה חשוב למלונות, זה חשוב פה לכל העסקים קטנים, גדולים. אני שילמתי לעובדים שלי משכורות עד 28 במרץ. ראיתי שהמלחמה מתארכת גם לאפריל, הוצאתי אותם לחל"ת. נכון? קיבלתי עליהם 0 על מרץ. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, אבל אמרתי את זה. למה אתה חוזר על זה? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא, הפוך. אתה אמרת שהם החזירו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, ממש. זה לא משנה אם החזרת או הוצאת. זה לא משנה. ההפך, אם היו, והחזרת, אתה צריך לקבל עליהם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא קיבלתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, אז אמרתי את זה. תדעו לכם, אמרתי את מה שירון רצה להגיד, הקרדיט כולו שלו. ירון, קיבלת. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל ינון, אני רוצה להגיד משהו נוסף על כל העניין של המתווה של המלונות. אנחנו מחויבים לפי המדינה לשלם לעובד זר מלא גם אם הוא לא עבד. מה קורה? אני מגיעה לתקרות, אני לא יכול לקבל פיצויים בכלל. זה אבסורד. זה לא יעזור, את התיירות צריך להפריד מהמתווה הזה או לתקן את המתווה הזה בתיירות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה כפיר, תענה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> עוד לא התייחסנו למעונות. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אענה קודם לשאלה הראשונה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, לשאלה הראשונה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הגר אמרה: חזרו עובדים לפסח, ואחרי פסח אני הוצאתי אותם שוב לחל"ת. והיא אומרת שגם המלחמה לא נגמרת ולכן העובדים עדיין בחל"ת. אז אני אומר שוב, כדי שזה יהיה מחודד. עובדים יצאו לחל"ת, קיבלו את החל"ת שלהם, חזרו לעבודה, קיבלו שכר. ואגב, מלונות בפסח היו מלאים והיה הרבה מאוד - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> רק אילת וים המלח. אל תגיד לי מלא. תביא לי נתונים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> היה הרבה מאוד - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם היו מלאים, הכול בסדר, לא יקבלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא יקבלו פיצוי. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> הוא מחוץ למתווה אם הוא לא ירד במחזורים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, אני מוכנה להראות לו את הצפון מחיפה והלאה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה. בבקשה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> עובדים היו בחל"ת כשלא היה צריך אותם. היה צריך אותם לפסח, בצדק, היו הרבה ביקושים, עם ישראל הלך ונפש, רצו את העובדים חזרה לפסח. הביאו את העובדים חזרה, שילמו להם שכר, הוציאו אותם אחר כך שוב לחל"ת כי אמרו: אנחנו לא צריכים אותם, שימשיכו לקבל את הקצבה שלהם. לכן הפתרון הזה, מה שאנחנו אומרים, שאנחנו לא רוצים לתת את התקופה הזאת. נניח המלון ירד במחזור לאורך החודשיים האלה כי השבוע של פסח לא כיסה את הכול, שבשבוע שעובדים היו צריכים לעבוד, נתנו את התפוקה למלון, שם נסבסד 75% שכר, כי הרעיון בבסיס הוא לתמרץ לא כשאתה צריך את העובד, שאתה תבוא ותיתן לו את ה-75%, לא כשאתה צריך אותו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה נתת את זה בחרבות ברזל? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> חאלס גינדי, נו באמת. למה לא נתנו את זה בחרבות ברזל אני עניתי על זה גם כן, בחרבות ברזל עשינו לראשונה את המסלול שכר והדבר הזה התפספס לכולנו, כולנו לא חשבנו על זה. כולנו לא חשבנו על זה. ואז ישבנו פה בעם כלביא, הבנו למה הדבר הזה הוא שגיאה גם מבחינת העובדים וגם מבחינת הרציונל של הדבר הזה. ושוב אני אומר, הכול התחיל מזה שהנוסחה בבסיס שלה, גינדי יודע את זה מצוין, כי אנחנו רצינו לבוא ולהביא את הנוסחה ככה והוא שינה את זה, גרם לכך שהיא תשתנה. עובדה שזה לא שאני עכשיו מסתכל על כמה העובד השולי שאני רוצה אותו לתמרץ ועליו אני נותן, מראש 50% הוצאתי לחל"ת ו-50% השארתי, אני מקבל 50% כפול 75, למרות שזה כאילו על העובדים שנתנו לי מלוא תפוקה. לכן מראש יש פה עיוות מסוים, שהוא שוב לטובת המעסיק, אנחנו לא באנו ותיקנו את הדבר הזה עכשיו פה בהגשה הזאת, כי אנחנו הבנו שגם יש הרבה רציונל בזה שיש מתווה, גם מייצגים מכירים אותו, גם עסקים מכירים אותו, ואנחנו ממשיכים עם הדבר הזה. זה לא שהכול רע. הדבר הזה עובד. לכן אני חושב, עם כל השיקולים, לא יהיה נכון – שוב, אם אני חוזר רגע לסוגיה של החל"ת – לאפשר את הדבר הזה, שאתה יכול גם להוציא לחל"ת וגם לקבל על העובד את השכר והימי חופש. יש פה משהו אחר ועל זה אנחנו צריכים לשבת ולחשוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל לא על זה מדובר. כל מה שאמרת, זה לא מה ששאלתי אותך. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה מה שהגר שאלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה שהיא שאלה, זה לא מה שהיא שאלה. הייתה שאלה פשוטה: הגיע חודש אפריל, מתקשרים פיקוד העורף: המלון סגור, תכינו את המלון, יכול להיות שאנחנו צריכים פינויים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הטענה היא רק ל-5%. אני לא מכיר את הדבר הזה, כי זה החוזה שלנו. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני אתן לך את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> דרך אגב, זה חוזה לקרן פיצויים לעניין הפינויים. אנחנו לא ביקשנו להכין מלונות סגורים. ביקשנו שתעשו לנו אפיון איפה שהמלונות פתוחים איפה יש חדרים פנויים, שאם יקרה אירוע נדע לאן לפנות. לא ביקשנו לפתוח מלונות חדשים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> ביקשתם 5%. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 5% – את זה היה צריך להגיד קודם כול בהתחלה. זה 5% לטענתה. אבל תזכרו שאנחנו לא ביקשנו את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה עובדים יש בכל בתי המלון בערך? 4,000? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני לא יודעת. משהו כזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על אלה שאת מדברת – כמה בסך הכול? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני יכולה לבדוק את זה. אין לי את הנתון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אני אומר לך את השאלה שלי. עכשיו אני לא יודע – 5%, 10%, 2%, 3%. לא משנה. יש פה בעיה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ברגע שהוצאתי את העובד, קראתי לו לחזור לעבודה, זה בעצם מה שקרה, שהיה, הוא חזר לעבודה, התברר שלא צריך אותו או לחילופין שפיקוד העורף עוד פעם החמיר את ההתרעות ואמר שצריך לחזור ולסגור את העסק. הוא לא הגיע לעבודה, אז אני מוציא אותו עוד פעם לחל"ת, כדי שעובד לא יפסיד. אתה אומר: לא, בגלל שכבר חזרת לעבודה באותה תקופה, זה שאחר כך יצאת לחל"ת, זה לא מעניין, אתה לא תוכל לקבל על זה פיצוי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> רגע, דקה, אני באמת לא הבנתי. על היומיים שהוא לא עבד? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא מדבר איתך על העובד. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז אני שואל, העסק, על היומיים שהוא לא עבד?? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> העסק, העסק. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> התשובה שלי אליך, ינון, היא בתצורה הבאה: אני לא מכיר, וכמו שאמיר אמר גם, דייק פה אם זה 2%, בסוף יש פה מתווה שאמור לטפל במאות אלפי בקשות. הסברתי את האיזון שאנחנו עשינו עם הסיפור של החל"ת, למה הוא נכון ולמה אנחנו חושבים שצריך להשאיר אותו. האם יכול להיות המקרה הקצה הזה שבו עובד חזר ליומיים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא מקרה קצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - העובדים חזרו ב-8 באפריל, מה זה יומיים? כל העובדים חזרו - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אתה מכיר את זה. הייתה הפסקת אש, יצאו לפסח, חזרו. - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אזורים, זה גם אזורים, זה לאו דווקא מלונות. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> המתווה לא מושלם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה לא רק תיירות. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה לא חור שכשהמעסיק היה צריך את העובד, קרא לו לחזור לעבוד אחרי שהוא היה בחל"ת, הוא משלם שכר מלא בלי לקבל 75. מבחינתנו זה לא חור, כי כשהוא היה צריך אותו הוא קרא לו וכשהוא לא היה צריך אותו הוא שלח אותו. הרעיון של 75 היה כשהוא לא צריך שישמר אותו. זה למה זה לא חור. האם היו יכולים להיות מקרים מסוימים? ואת זה אני אומר בכנות וביושר – ושוב, אנחנו מבינים שזה לא בדיוק המקרה – אני מדגיש: זה לא מושלם. לכן, אם אתה תחפש, יכול להיות. אם פיקוד העורף אמר בוא תעסיק אותו, ואז הוא לא היה צריך אותו, ובסוף הוא אמר: אני לא צריך לשלם לו גם בלי זה –אני אומר שאין לי דרך לפתור את העניין הזה, כי בסוף אני מטפל פה במאות אלפים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל זה לא נכון. זה לא נכון. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, אם הייתם מאשרים חל"ת גמיש, לא הייתה בעיה עם זה, כפיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ינון, אם המתווה לא מושלם כפי שכפיר אומר, והוא חזר על זה 3 פעמים, גם לתקן אותו וגם שתהיה ועדת חריגים כי הוא עוד פעם לא יהיה מושלם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כפיר, מקרה כזה, אתה יכול להחריג אותו, במקרה של 5%? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אתה אומר על מקרה שבו המדינה קראה. לאמיר יהיו מאות אלפי בקשות עכשיו, ועל הניסיון עכשיו לבוא ולבדוק אם יש איזה אירוע שבו גורם חיצוני, מדינה או מי שזה, אמרה לעסק להחזיר עובד למרות שהוא לא צריך. אני חושב, ינון, יצא שכרנו בהפסדנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, מה אתה אומר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שימותו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל ועדות החריגים שמבקשים אותן, זה בלתי-אפשרי ליישם את זה. מה יהיו הקריטריונים? איך הקריטריונים יעבדו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מסכים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ומיהו חריג? ומיהו לא חריג? בסוף זה כמו שכפיר אמר, יש כאן נוסחה אחת שהיא חליפה אחת על כל המדינה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל זה לא יכול להיות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אבל זה לא יכול להיות. - - -. כולם צריכים לקבל. - - -. ככה דפקתם אותנו בתיירות 3 שנים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש כאן המון הצעות טובות שנשמעו במהלך היום הזה וביום הקודם, ואנשים צודקים. אבל יחד עם זאת צריך לזכור, שלעשות לענף ספציפי מתווה בנפרד ולענף אחר דרך אחרת, וכל דבר שאנו מבקשים, זה יכול להיות מצוין, אבל זה אומר שהטיפול לא יכול להיות מהיר כמו שמבקשים מצד שני. זה או טיפול מהיר שנותן למרב העסקים את הפתרון או שהוא טיפול יותר איטי, והוא הרבה יותר איטי, אי-אפשר לתת פתרון שלאלה תיתן את התשומות רק של תקופת הבסיס ולאלה תיתן את התשומות הממוצעות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז אתם לא יעילים. אתם לא יעילים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה בלתי-אפשרי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> המדינה יצאה בהכרזה, שר האוצר יצא ואמר לעסקים: תחזרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לאחר כמה ימים המדינה פתאום עוד פעם החמירה את ההתרעה וההנחיות הוחמרו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה לא קרה. זה לא קרה הפעם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה זה לא קרה? מה זה לא קרה? בטח שקרה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - -. בטח שקרה. מה זה לא קרה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה לא קרה, ינון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא קרה? לא? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זאת לא הייתה החמרה. תמיד הייתה רק עלייה מלמעלה אדום וירד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל הייתה תקופה שנתנו להם לצאת לחל"ת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא, במוסדות חינוך זה לא נכון. במוסדות חינוך זה לא נכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - -. הייתה החזרה. - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> תעופה – חוזר, סוגר, חוזר, סוגר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חלק חזרו וחלק עוד פעם יצאו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא, ינון, גם מוסדות חינוך באשקלון למשל, הם היו פעם כתום, פעם אדום, הוציאו את העובדים לחל"ת, החזירו אותם לעבודה. זה לא נכון מה שהם אומרים, זה לא תואם את המציאות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר. 5 ימים ראשונים זה היה אדום ואחרי זה זה הפך להיות כתום. פה עסקים החזירו עובדים לעבודה. אבל לא הייתה הנחיה שרודדה ואחרי זה הייתה חמורה יותר. 5 ימים היה אדום ואחרי זה זה הפך להיות כתום, ולאט לאט זה ירד לצהוב ולירוק באזורים נוספים. פה המקרה שהחזירו עובדים אחרי 5 ימים, כי היה אפשר לפתוח את העסק, וזה מתווה החל"ת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אתם דיברתם הרבה על מתווים מיוחדים. במתווים מיוחדים, אמרתם בצדק, מסעדות, אולמות אירועים, הפקות ואירועים, תיירות, מעונות. כל העסקים שהגדרנו אותם כמתווים מיוחדים, אלה העסקים שבשבילם המתווה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון, לא נכון. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> שנייה, חברים, שנייה. אני אומר לכם, גם בהיבט היישומי וגם בהיבט המהותי, כל סוגי העסקים האלה, בשבילם אנחנו עשינו את המתווה. לא עשינו את המתווה לבנקים ולא ליועצים שיושבים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, כפיר, אתה מיתמם פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז תיתן להם. אז תיתן להם. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו נותנים להם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם לא עשית בשבילם, אז תיתן לאותם אלה שיושבים פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל מי שמשלם ארנונה במדינת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המתווה הזה הוא למען המדינה, הוא לא למען העסקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כפיר, איפה הבעיה שלך? שיש פה נציגים של המגזרים האלה ואף אחד לא מקבל את מה שאתה אומר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה שלא מקבלים את מה שאני אומר, זה לא אומר שזה לא נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז כולם טועים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע. הם כן מקבלים? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הם מקבלים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה מקבלים? לא מקבלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל יש פה בעיה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> חברים, שנייה, אנחנו מנסים לענות לכם, כדי שנוכל לתת לכם תשובות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אל תתנתק ממה שאנשים אומרים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני לא מתנתק בכלל. מה שאני בא ואומר, אגב, כמו שגם אחרי 7 באוקטובר אמרנו שאין משמעות יותר לקילומטרים, כי כל הארץ, וזה באמת היה כל הארץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא בדיוק. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> וגם עכשיו אנחנו באירוע שכל העסקים האלה, הם כולם – אתה שאלת הרב גפני אם הם מקבלים. זה נועד בשביל הדברים האלה. מה שאנחנו אומרים - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל הם לא מקבלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הענף לא מקבל, לא כמה בודדים. ענף שלם לא מקבל. והפתרון בשבילנו, אפשר להתייחס לזה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אם תרצה, אני אתייחס גם ספציפית למארגני התיירות הנכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מאוד נשמח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם היוצאת, לא רק הנכנסת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני מנסה לתת לכם תשובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כאילו אתה מנותק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, סליחה, אני מבקש ממך לדבר בכבוד. אני עוד לא הוצאתי אף אחד היום. את רוצה להיות הראשונה? אני יודע, גם לי כואב, תאמיני לי שאני חש, והייתי בעסקים האלה וביקרתי אותם, ואני יודע מה זה. אבל באמת, אי-אפשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ינון, אפשר שהוא ייקח ענף אחד לדוגמה ויפרוט? << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מועלמי, רגע. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> האוצר לא יודע שענף האירועים הוא עונתי? הוא יצר איזה פתרון? הוא לא יודע שזה דורש תקופת התארגנות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורן, אורן, אתה רוצה לצאת, הראשון? << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> לא, אבל הם אומרים שמקבלים. לא עשו שינוי של פסיק. זה נועד בשבילנו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, בסדר, בסדר, אז הוא אומר. אז הוא אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש עסקים שלא קיבלו עדיין את הפיצוי של העם כלביא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ולדימיר ואחר כך נאור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפני שאתה ממשיך. אנחנו יושבים פה יומיים. דיברו פה עשרות אנשים, מכל מיני ענפים, שאנחנו קראנו לזה ענפים מיוחדים, וכל אחד העלה את המצוקות שלו וטען שהמתווה לא נותן לו מענה. אתה לא יכול עכשיו לבוא ולהגיד שכולם טועים, כי יש להם ניסיון, יש להם ניסיון מחרבות ברזל ויש להם ניסיון מעם כלביא. אין מענה ספציפי לאנשים האלה. איך אנחנו יודעים? כי הם לא קיבלו את זה. אתה לא יכול עכשיו לבוא ולהגיד שהמתווה הזה נועד לאנשים האלה, כי הוא לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא רק הם טועים, גם חברי הכנסת טוענים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה בסדר, אנחנו כל הזמן טועים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וזה אותם ענפים שבאים לכל הדיונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רק מחדד, אני חושב בטרמינולוגיה יש איזה משהו שחושב שנבהיר: המתווה הזה, הוא לא לעסק כזה או אחר, הוא אפילו לא לענף כזה או אחר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המתווה הזה הוא למענך ולמעני. זה למען המדינה. כשהמדינה באה ומסייעת לעסק, היא מסייעת לעצמה. אני אומר לך למה זה חשוב, כי הרבה פעמים הם מגיעים לפה מתווה אחר מתווה אחר מתווה ומתחננים, והם לא צריכים להגיע לפה. אני לא אמרתי שאתה מנותק. אני גם לא חושב שאתה מנותק. אני חושב שבסוף יושבים פה אנשים ולא בפעם הראשונה, את הפרצופים כולנו כבר מכירים, אנחנו יכולים להגיד לך מה הם אומרים לפני שהם אומרים את זה, והם עדיין באים, אחרי כל-כך הרבה מתווים וכל-כך הרבה רגעי משבר במשק וטוענים את אותם טיעונים. אי-אפשר להגיד להם: אתם מנותקים. אי-אפשר להגיד להם: החנות הספציפית הזו במקרה הזה, אז בואו נלך לאמיר ונפתור את זה. יש פה בעיה מערכתית, וצריך להכיר בזה. זה לטובתה של המדינה, זה לא טובתו של העסק. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני יכול לענות רגע ואז אני אתן לאמיר. אני בוודאי לא אמרתי שהם מנותקים, וגם אני לא חושב שהם, כל אחד במקרה שלו, לא בא ואומר למה הוא רוצה לקבל יותר. מה שאני בא ואומר מראש: המתווה לא מושלם. המטרה של המתווה היא לתת המשכיות עסקית. כשאמרתי לעסקים האלה, זאת בדיוק המטרה, זה כל אותם סוגי העסקים האלה. כשעשינו את הסיפור של 75% של השכר, זה היה כשישבנו עם בעלי המסעדות וניסינו לחשוב איך אפשר לעשות את הפתרון שלהם. וכשאמיר עשה את התיקונים ועשה את כל המזומן עם השוטף פלוס, זה היה בפעם שעברה כשישבנו עם המפיקים והחבר'ה האלה. ולכן, כל אחד היה בסוף לאורך הדרך, גם כשבנינו את זה ביחד לאורך השנים, זה היה כדי לתת את המענים שמראש אנחנו אומרים שהם לא מושלמים. המתווה הזה, מעבר לעניין התפעולי, שהוא נועד לתת פה את ההחזר על ההוצאות האלה, הוא מה שאנחנו באים למדינה ואומרים: זה המתווה שאנחנו שמים כדי לייצר את אותה המשכיות עסקית, ששוב, המטרה שלנו היא בעיקר עסקים קטנים ובינוניים. קחו למשל את העצמאים הקטנים. אני לא מתייחס למה המקצוע שלו או משלח היד שלו. אני בא ואומר בכל ה-300,000, שזה באמת הכי קטנים, שנתנו להם מההתחלה את המתווה, וישבנו עם ולדי וינון שעות בחדר כדי לדייק שם. אני מסתכל על הטבלה, אפשר לבחון אותה אלף פעם, וזה שוב 450,000 מתוך העסקים בישראל, זה העסקים האלה, העסקים העצמאים עד 300,000. נתנו להם, יחד עם רועי שנלחם עליהם, אנחנו נתנו את המענה המצוין הזה. אז אני אומר, אני לא בא להגיד שהכול מושלם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל כשנכנסת בפעם הראשונה לאולם הוועדה עם 4.5 מיליארד אמרת: זה המתווה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז מה אתה בא להגיד לי? הינה, הבאת לי בפעם שעברה, אז אני אעלה עכשיו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בא להגיד שיש מקום להרחיב, לשפר ולדייק. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז אני אומר, יש מקום להרחיב, לשפר ולדייק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם היום, כפי שעשינו את זה בנובמבר 23'. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז יש מקום לשפר ולדייק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה כל מה שאני אומר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אבל אני כן מבקש, זה לא עניין של לקחת כי זה מה שהאוצר אמר. זה לא מה שהאוצר אמר. זה מה שאנחנו בנינו פה 3 שנים, יצא מהוועדה הזאת, עם המספרים האלה, עם הנתונים האחרים. עכשיו אמיר ייתן דוגמה. רציתם לקבל איזו דוגמה, אז אמיר גם יכול לתת דוגמה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רציתי לתת דוגמה, כי אמרת: יש כאן ארגוני עסקים שכל הזמן טוענים. יש כאן טענה שעלתה גם בדיון הזה וגם בדיון השני. עזבו את הצד התפעולי, עוד רגע אני אגיע לבעיה שבקרן פיצויים זה יעלה את כמות התביעות, זה ייקח זמן טיפול. אני אומר לכם ש-70% מהעסקים ייפגעו. הדוגמה הזאת של חד-חודשי, שרוצים שהוא יגיש 2 תביעות, אם תעשו את הבדיקה, בגלל שזה ליניארי, ירידת מחזורים, יש מדרגות, אני שלחתי גם לינון דוגמה וגם לירון גינדי ולעשרות עסקים – אתם תיפגעו ב-70% מהעסקים. כי בסוף, עסק שיש לו 59% ירידה במרץ ויש לו 23% ירידה באפריל, עדיף לו את החודשיים כי הוא יקבל תקרה יותר גבוהה, שכר יותר גבוה והוא יהיה באותה מדרגה. תעשו את הבדיקה. גם אם הוא ירד מדרגה בפיצוי, הוא יקבל פיצוי גבוה יותר, כי התשומות הן של חודשיים והשכר הוא של חודשיים. לא כל מה שנאמר כאן על ידי הארגונים העסקיים מכסה את כל העסקים בצורה מדויקת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי את זה. לא אמרתי את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש איתם המון טעויות. אני על הנושא הזה ישבתי כמה ימים, עשיתי עשרות בדיקות, ב-70% מהעסקים זה פגיעה. במי זה לא יפגע? במישהו שאולי בחודשיים הוא ירד מתחת ל-25%. אבל אני חושב שזה העסקים אולי פחות חשבנו שאנחנו רוצים לעזור להם, ואנחנו רוצים לעזור לעסקים שיש כאן פגיעה יותר מהותית. אז צריך לזכור, שלא משנה מה נעשה, תמיד יהיה מישהו שייפגע. נעשה את זה חודשיים, אז יהיו יותר עסקים שייפגעו ויגידו: רגע, למה חודשיים? למה חודש בנפרד ולא חודשיים ביחד? בסוף יש כאן חליפה שלקחנו אותה ושיפרנו אותה מחרבות ברזל לעם כלביא. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אבל לא את חודש הבחירה. לא עשיתם את חודש הבחירה. 2023, 2024, 2025. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, בוטא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אגיד עוד משהו. דיברו על תיירות נכנסת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תתייחס גם לפגיעה מתמשכת למשל, זה חשוב מאוד שתתייחס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> להכול אני אתייחס. דיברו כאן על תיירות נכנסת. קודם כול חד משמעית הם נפגעים, אני לא אומר שלא. אבל לא שאגת הארי או עם כלביא זה היה אירוע שפגע בהם. אני אתן דוגמה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל זה היה מתמשך, זה בדיוק המתמשך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסוף אנחנו מגיעים לחקיקה שהיא באה לתת פתרון, בגלל שהתחיל מבצע חדש שנקרא שאגת האר. זה הפתרון שאנחנו מנסים לתת. אם יש עסק, ואני באמת מעריך תיירות נכנסת וישבנו מספר רב של פעמים בנושא הזה בינואר לפני שאגת הארי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שאני אומר, המתווה הזה לא נותן מענה לתיירות הנכנסת. זה בדיוק מה שאמרת עכשיו, אני מסכים איתך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא לא נותן פתרון בגלל שאגת הארי. זה אותו פתרון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אני איתך, אני מסכים איתך, אני מסכים איתך. אבל אם כבר אנחנו באים לחוקק משהו שאמור לתת מענה לבעלי העסקים, אז בוא ניתן להם מענה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשבאנו לדיון על ענפים שנפגעים פגיעה מתמשכת, לא בא אף אחד מהאוצר. אז תכניסו את זה עכשיו למתווה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש לא להתפרץ, לא להתפרץ. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> הרב גפני עוד חייב לנו דיון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורן – צא, צא. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוטא – החוצה. בוטא – החוצה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה, נהיית לי רוטמן עכשיו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוטא, עוד חמש דקות תצא. בוא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל הכבוד, ינון. אמיר, אבל תתייחס דווקא למה שאמרת בסוף, כי בעצם הכרת בזה שיש נזק מתמשך שהוא משמעותי, לא תלוי באיזה לוע ואיזה חתול שואג. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמיר, למה אתם לא פותרים את הבעיה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא חושב שאפשר למצוא פתרון טוב וכללי - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אפשר למצוא פתרון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> - - לענפים ספציפיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא? אבל יש החרגה בחוק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר, אפשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו שמחריגים יישובים, מחריגים ענפים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, מה ההבדל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמיר, אוקיי, אז לא כללי, אז ספציפי? זה משהו שאתם מתכננים? נניח מתוך ההבנה, מתוך מה שאמרת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ינון אמר כמה דברים, בעבר, זה לא בתחום אחריותי. אבל אני יכול להגיד שכמו שמצאנו, עשינו כל מיני פתרונות והחלטות ממשלה במהלך חרבות ברזל למקומות, נבחן גם את הנושא של התיירות הנכנסת. אני מניח שכפיר יגיב על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא רק תיירות נכנסת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סליחה, סליחה, בואי תצאי בבקשה עכשיו, תודה. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> ינון, אפשר מילה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, חכו עכשיו. די, מספיק. מה, באמת, כמה אפשר? << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> לא, כי הוא מדבר ספציפית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל בסדר, דקה, עוד מעט תקבלו את התשובות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אענה לחבר פה על הפתרונות הספציפיים שהוא נתן. קודם כול אני אתחיל מזה שהוא טען שעסקים עד 300,000, צריך להכניס את התשומות שלהם. חד משמעית לא. אני מצטער שהעסק אפילו לא פותח את הסימן שאלה שרשום ליד. ורשום לו: אם אתה עד 300,000 - - - << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אז אל תשים אותו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני מסביר. אני אענה. תן לי לענות, אורן, בבקשה. בסוף אתם מבקשים שאנחנו נעלה מערכות במהירות, נעשה שינויים תוך כדי. כדי לעשות את השינויים האלה, לפתוח 2 מערכות מיוחדות ל-300 ולעסקים גדולים, אני צריך יותר זמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורן – בבקשה החוצה. מועלמי – החוצה בבקשה. זהו, מספיק. בבקשה החוצה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני שמעתי כאן מגברת מאוד נחמדה שדיברה על הגנים ועל רואי חשבון ועל הדבר הזה שלא קוראים את הסימן שאלה שכתוב ועל הוראת ביצוע שלא קוראים אותה. לשכת רואי חשבון – אני לפחות, אמיר, עשיתי 15 הרצאות לכל הרואי חשבון במדינת ישראל, ליועצי המס עשיתי 10 הרצאות. נתנו חשיפה מאוד מאוד גדולה של הקרן. כתבנו הוראות ביצוע והוצאנו הבהרות, וכל ארגון עסקי שפנה אלינו באנו והרצינו, ניסינו להעביר את המידע לכמה שיותר אנשים. היו לי עשרות שיחות עם מייצגים. כששאלתי אותם: קראת את הוראת ביצוע? רשום שקראת? סימנת שקראת? הוא אומר: לא, סימנתי והמשכתי קדימה, זה לא מעניין אותי. אנחנו לא יכולים לשלוט באותם מייצגים ולהכריח אותם לקרוא את מה שכתוב בפנים. אנחנו מנסים לעשות את המקסימום, אבל אני לא המייצג. אנחנו מנסים לתת את הפתרון כמה שיותר ולחשוף את המידע. בעל עסק שלא יודע את המחזור שלו החודשי? לטעמי אין דבר כזה, כי כל בעל עסק אמור לדעת מה המחזור שלו החודשי, הוא מעביר את החשבוניות למייצג שלו. אם הוא לא מעביר, סליחה, ואולי אני אגיד את זה בצורה בוטה, אם הוא לא יודע מה המחזור החודשי שלו, הוא לא יכול לנהל את העסק שלו. בעל עסק יודע יותר טוב מרואה חשבון ומיועץ מס איך העסק שלו מתנהל. אני לא באתי מעולם תיאורטי, אני באתי מהעסק לפני ואני יודע בדיוק מה זה. אז אף אחד לא יכול להגיד שהוא לא יודע והוא מפחד לדעת כמה הדיווח שלו היה במרץ 23'. הוא יודע בדיוק כמה הוא דיווח במרץ 23'. הנתונים האלה ידועים, פשוט צריך טיפה יותר לקרוא וטיפה להשקיע עוד 5 דקות ולדעת את הנתונים פנימה. לגבי עסקים משולבים. אורן דיבר על עסקים משולבים, בסיס מזומן, שחלק הוא שוטף+30 וחלק הוא לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תכניס את אורן. אורן, הוא מדבר עליך, כנס, אורן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ואז באותו משפט הוא אמר שצריך לתת מקדמות תוך יומיים. אז אני באמת שואל את עצמי: איך אפשר לטפל בעסקים עם שוטף משולב, שהוא פעם אחת 30, פעם אחת 60, פעם אחת 90, ומצד שני לתת מקדמה תוך יומיים? בסוף עשינו חקיקה שהיא נותנת שוטף+60. לקחנו את החודשיים קדימה, את המקסימום שאפשר, ומנסים להכניס את מרב העסקים לתוך החקיקה. אני לא מכיר פתרון שאפשר לתת פרטני לכל אחד ולהמשיך להיות מהיר כמו שמבקשים. לעניין התשומות שהוא דיבר עליהן בעסקי תיירות או הפקות ודברים כאלה. אנחנו לוקחים תשומות ממוצעות של כל השנה. ההוצאות הקבועות הן לא רלוונטיות. בתקופת הבסיס שלך אנחנו לוקחים את הממוצע. אם לא הוצאת את ההוצאות האלה בתקופת הזכאות, בסופו של דבר, כשלקחנו לך את הממוצע - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> - - והגבלנו את זה באחוז, של 22%, ברוב העסקים האלה, דווקא בעסקים שלך, 22% זה הרבה מעבר להוצאות הקבועות שיש להם. הרבה מעבר. בניתוח דוחות כספיים זה הרבה מעבר. הוצאות קבועות של רוב העסקים במדינת ישראל נעות בין 10% ל-15%, למעט עסקים של מקצועות חופשיים שיכלו לעבוד בדרך אחרת, עסקים מצד שני. דרך אגב, חדרי כושר מצד שני, שיש להם הרבה יותר, אבל המתווה של 22% הוא מאוד גבוה, נתנו פתרון להגדיל ל-33%, אז אותו עסק יכול להגדיל את התביעה שלו. תבדקו. ונתנו אפשרות, לבקשת ירון גינדי, שזה יהיה בשלב התביעה, בפעם הקודמת. נתנו הגדלה ל-33%. הוגשו אלינו 500,000 תביעות בחרבות ברזל, רק 1,700 עסקים ביקשו להגדיל את המקדם. זאת אומרת אין באמת מהות לבקשה הזאת, כי המקדם מראש כיסה את רוב העסקים במדינת ישראל ונתן להם פיצוי טוב. זה לא מושלם לכולם. אני מסכים שיש בעיות בתיירות נכנסת, בתיירות בכלל ואולי בהפקות. אבל בסוף המתווה הוא כלל-ארצי. יכול להיות שצריך למצוא, לחשוב על פתרונות, אבל לא בחקיקה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי אי-אפשר. מצד אחד אתם אומרים שזה מאוד מורכב, אין מספיק, לא יודעים איך ליישם את החקיקה הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כשאתה אומר שאתה יודע שיש בתיירות נכנסת בעיות, ואני חושב שגם בהפקות - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בתיירות נכנסת במיוחד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בפעם שעברה גם לא בדיוק טיפלנו בהם, וגם בפעם לפני זה גם לא טיפלנו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. אני עכשיו מדבר עם אמיר. האם לפי דעתך לא נכון פעם אחת להביא פתרון לאותה תיירות נכנסת? כי בוודאי שיש להם נזק מתמשך. ואם יש להם פגיעה מתמשכת, אז דווקא לאותם אלה שיש להם פגיעה מתמשכת, באמת פגיעה מתמשכת. זה לא עסק שהפגיעה שלו היא 5%, 10%. יש פה עסקים שיש להם פגיעה מתמשכת שמגיעים ל-50%, ל-70%, אם תסתכל על ה-23', ואתה אומר: תשמע, הפגיעה שם היא באמת חזקה. האם לא היה נכון פעם אחת להביא להם פתרון? אגב, אני חושב שדווקא בחוק הזה, כי אם נגיד לך שזה יהיה בחוק אחר, זה לא יהיה, אנחנו יודעים את זה. אז אומרים לי: תשמע, העסקים מחכים, בואו נגמור עם המתווה הזה. שום דבר לא יקרה. אני אומר לך, אמיר, גם אם אני אצטרך לחכות פה עוד שבועיים בשביל לסיים את המתווה הזה, אבל יקבלו בסוף יותר עסקים יותר פיצויים, שווה לחכות את השבועיים האלה מאשר להביא עכשיו את המתווה, עכשיו להצביע, ויהיה יותר נזק מזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שאמרתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מסכים, מסכים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> את הוויכוח הזה אני מכיר מפעמים רבות שהיה כאן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מששת הימים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם עושים עבודה מקצועית, אנשי האוצר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עבודה נהדרת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ובמקרה הזה עושים עבודה מקצועית. יש דברים שיש בהם טעויות. הטעות היא, כמו שאמרת, יש חלקים בתוך המתווה הזה שלא יקבלו פיצוי, לא יקבלו פיצוי עכשיו, לא יקבלו פיצוי גם אחר כך. לכן אני פונה אליהם, אני מבין שהם באים עם נושא סגור ועם כסף שאותו המדינה משקיעה, את התקציבים בעניין הזה: להביא כמו שהיה בעבר, להביא יותר כסף, לפתור היום את הבעיה. לפתור את הבעיה של תיירות נכנסת זה לא הדבר היחיד, זה אחד הדברים הבולטים. אבל המציאות היא מציאות שאי-אפשר לחיות איתה, יש אנשים שיתמוטטו. אתם חייבים בעניין הזה להיות יותר פרודוקטיביים, לסייע בעניין הזה. ואני פונה לשר האוצר, שר האוצר צריך להשקיע יותר כסף, כפי שהיה בעבר. היו פה דיונים והוועדה הביאה נתונים, שהנתונים האלה היו פגיעה בסקטורים שונים שהיו בתוך המערכת, ומשרד האוצר הביא כסף. אתם הייתם בעניין. למה אתם מתעקשים עכשיו להצדיק את המתווה הזה? מה יקרה בסוף? אני היום מצביע מה שאני רוצה, אז אני אציע, הדברים האלה שדיברנו עליהם, בואו נצביע. לא יהיה אחד שלא יצביע על זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לגבי ההצבעה: פעם הצבעת על משהו שאתה לא רוצה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אל תשאל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא חשוב, נעזוב את זה עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על הרווחים הכלואים, על הרווחים הכלואים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> צריך את הדבר הזה לפתור, ואפשר לפתור את זה. ואם אתם פותרים את זה, יהיה יותר קל בישיבה הבאה להביא את הנושא הזה לסיכום מיידי. מדובר על להביא יותר כסף או פחות כסף, ואנחנו מציעים שתביאו יותר כסף, מכיוון שזה תפקיד של נבחרי ציבור לעשות, אפילו אם אתם צודקים. אבל אנחנו בסוף צודקים, בגלל שאנחנו מצביעים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, בבקשה, תסיים את התשובה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לשאלתך, החוק הזה שהוגש לממשלה, הוא חוק שמדבר על שאגת הארי. אתה מדבר כאן על דברים טיפה יותר רוחביים ויותר ארכי טווח שהם לא שאגת הארי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אני מדבר על שאגת הארי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדוגמאות שהם נתנו הנזק לא נגרם משאגת הארי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה המסמר האחרון, עם הלוואות על הלוואות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, אבל אמיר מדבר על הפיצוי הנקודתי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לגבי העסקים האלה, אם היה שאגת הארי או לא היה שאגת הארי, המצב הכלכלי שלהם היה בדיוק אותו דבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא בטוח. אתה יודע למה לא בטוח? כי יש רצף - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטוח שלא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - כשאתה נמצא, כשאתה מנסה לקום. אבל פתאום נותנים לך עוד מכה, אז אתה לא קם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אתן את 2 הדוגמאות. בדוגמה הראשונה העסקים שלא ציפו לקבל מחזור בחודש מרץ ואפריל ולא ציפו שיכנסו תיירים למדינה, אז המצב היה נשאר בדיוק אותו דבר. ולצערי, זה לא שאני אומר שזה טוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אמיר, עסק לא עובד ככה. לא הבנתי. מה זה לעסקים - - -? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר. אני אתן דוגמה מתיירות נכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה שלא תן דוגמה של משרדי נסיעות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל קח את הדוגמה שבדיוק ההפוכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קח תיירות יוצאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה לוקח את הדוגמה הקיצונית שעונה רק על הקריטריון שלך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קח תיירות יוצאת, זה תיירות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש תיירות פנים שבנתה על תיירות שנכנסה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגלל זה אנחנו נותנים לתיירות נכנסת את תקופת הבסיס של 2025. מה הבעיה? מה ההבדל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומה עם תיירות יוצאת? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מי שעבד בשנת 25', יש לו בוודאות פתרון. למי שתכנן לעבוד גם בשנת 26' באותה תיירות נכנסת שעבד בשנת 25', ואתה משווה לו את התקופה לשנת 25', אז הוא מקבל פתרון מלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מטעה את הוועדה לצערי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא מטעה את הוועדה. אני אענה קודם כול תשובה בכוונה על תיירות נכנסת, אבל זה על יתרת עסקים שיש להם אותו מצב. יש עסקים שלצערי יש להם נזק, נזק מתמשך, והנזק הזה גם ללא שאגת הארי - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> - - לא ציפו לקבל הכנסה בחודש מרץ 2026. אם היה מבצע שאגת הארי או לא שאגת הארי. לדוגמה, ניקח תיירות נכנסת, תיירים לא היו צריכים להיכנס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא נכון. אתה לוקח דוגמה אחת. זה לא נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה מפריעים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - אבל הוא ממשיך להגיד דברים לא נכונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה חברים, רק רגע, סליחה, אם אפשר בשורות האחוריות קצת שקט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבל שאין פה חברי כנסת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קצת שקט בבקשה, תנו לו לסיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני שוב נותן את ההסבר. לעסקים שחזרו לעבוד בשנת 2025, הפיצוי של תקופת הבסיס של שנת 25', נותן להם את הפיצוי. מנבא מה היה הצפי להיות המחזור במרץ-אפריל 26' אילולא היה שאגת הארי. אם יש עסקים שאילולא שאגת הארי המחזור שלהם בינואר ופברואר 2026 היה אפס, ולצערי עדיין לא היו אמורים להגיע למחזור במרץ-אפריל, אז לא שאגת הארי גרמה להם נזק, יש להם נזק מצטבר. אני לא אומר שהוא לא קיים, אבל לא החקיקה הרלוונטית שהובאה לכאן על ידי הממשלה כחקיקה שהיא מיוחסת לשאגת הארי. אני מסכים שצריך לחשוב על פתרונות אחרים. אבל החקיקה הספציפית הזאת ניתנה עבור שאגת הארי בלבד. ברגע שאנחנו נפרוט את זה לכל מיני משתנים, אז אין לי קשר סיבתי יותר בחקיקה, החקיקה לא שווה יותר כלום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הקשר הסיבתי הוא, אמרתי לך, אדם שמנסה להתרומם. אדם בשיקום מתאונה, אם הוא עובר עוד תאונה תוך כדי, השיקום שלו יותר קשה. לכן אני אומר לך, כשאני בא עכשיו לטפל בו, הוא קיבל פגיעה, פתאום הפגיעה הופכת להיות בפעם אחת מערכתית, ואז אתה חייב לטפל בזה מערכתית. מה תגיד? רגע, נחכה לתאונה הבאה? כבר אי-אפשר, הוא כבר בפגיעה מערכתית וצריך לטפל בזה. וזה האירוע שאנחנו נמצאים בו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וגם כשאתה מטפל, אתה תמיד מטפל בסימפטום נניח, שאתה מתאר פה. אבל גם סימפטום הוא חלק מהבעיה המרכזית. החוק לא מטפל בסימפטום בגלל הבעיה המרכזית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> החקיקה הזאת באה לפתור את שאגת הארי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, אנחנו גם רוצים לקחת את זה כמודל לעוד שנתיים. ואז מה יקרה, אם חלילה יהיה עוד? ולצערנו יכול להיות שיהיה, במקרה. ואז מה יהיה? תגיד לנו: לא, אנחנו עכשיו נותנים את זה בדיוק להכשת הנחש, זה מה שאנחנו עושים. נכון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתה מבקש פה שעם כלביא גם יהיה מתווה ארוך, אז בעצם, כל מה שאנחנו אומרים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל כמה? כל פעם אנחנו דוחים את זה, אומרים בפעם הבאה, בפעם הבאה, ומקווים שלא תהיה הפעם הבאה. יש פה אירוע שצריך לטפל בו. יש פה פגיעה מתמשכת שצריך לטפל בה. אני חושב שכדאי לתת על זה את הדעת. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> ינון, אתה יודע כמה עסקים לא יפוצו בגלל שזה עם כלביא? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אני מייצגת את הגנים הפרטיים יחד עם קרן ולוסי, תודה על האפשרות. אני רק רוצה לפנות אליכם, באמת. אני לא חושבת שיש פה אדם אחד בחדר הזה שיסתכל על עצמו ויגיד שאין לו קשר לגנים הפרטיים. לכולכם יש קשר לגנים הפרטיים, אם זה הנכדים שלכם, הילדים שלכם, הכלה, החתן - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נינים. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> נינים, שמתמודדים עם סאגת הגנים הפרטים. הגנים הפרטיים נמצאים במצוקה לא רק כלכלית, גם היחסים הבין-אישיים עם ההורים עלו על שרטון. קשה לנו. אני רוצה לספר רגע על עצמי. יש לי דקה? אתמול בנות שלי נלקחו למילואים, שירות המדינה. יש לי עוד 2 בנות שהחליטו שהן לא חוזרות מחל"ת. ואני טסתי לגנים. יש לי 4 גנים. איפה אני אפצל את עצמי? לא ידעתי. מצאתי את עצמי בגן אחד, אבל לא יכולתי להיכנס לגן כי לא רציתי להתעמת עם הורים, לא רציתי את עקימת פרצופים הזאת, את זה שהם מורידים את הראש ויוצאים מהגן, את זה שאני נכנסת ואנחנו בדרך כלל מתחבקים ומקשקשים – ופתאום שום מילה לא עוברת. ואני רוצה לגשת לילד, לעזור לו בבוקר, קשה לו, אני יכולה להראות לך סרטונים כמה קשה להם, ורק חיכיתי שאימא שלו תצא. למה אתם שמים אותי שם? אני צריכה לחכות שאימא של ילד תצא, כי אנחנו נתחיל להתווכח על כסף? זה לא אנושי לעשות את זה. אני חושבת שאתם חייבים, ינון היקר, אתה מכיר את זה מקרוב, אתם חייבים לנתק אותנו מכל המתווה המקסים של כל מי שעומד פה. כואב לי הלב יחד אתכם, אבל הגנים הפרטיים לא יכולים להיות חלק מהמתווה הזה בשום פנים ואופן, מתווה סקטוריאלי זה הפתרון שאתם צריכים לתת לנו. ויפה שעה אחת קודם. ולמה? כי ביום שאני לא יוכל להיכנס לגן שלי, הגן שלי יקרוס. הילדים צריכים אותי, ואני כל הזמן מחכה באוטו לראות מתי אחרון ההורים יוצא. אין לי כוח להתעמת איתם. הווצאפ שלי נראה כמו שדה קרב, אני רבה איתם: אתם תחכו בסבלנות, יהיה לי מה להגיד, יהיה לי מה לעדכן, אני אעדכן. זה לא עובד ככה. ואני יודעת שאני לא בסדר. סליחה, הורים, הינה אני אומרת: אני יודעת שאני לא בסדר. אבל אין לי את הכלים. תנו לי רגע להבין מי קיבלה את החל"ת. אני רוצה לספר לאדוני היושב-ראש שמתוך משכורת של כמעט 10,000 שקל הבנות שלי קיבלו 3,990 שקלים. זה לא דומה ל-70%. יותר מזה, כאלה שהמשכורות שלהן יותר גדולות, לא פגשו בכלל את המשכורת שלהן, אפילו לא ב-50%. אז אני לא יודעת מה המדינה עושה. דיבר כאן אמיר, הוא אמר שבעל עסק אמור לדעת מה הוא מרוויח. אז בוא אני אספר לך, אמיר, אני מרוויחה את הילדים שלי, לא יודעת מה הולך לי בחשבון, מודה, בעלי מתעסק בזה. לא מתעסקת בזה, זה לא מעניין אותי, מתעסקת בילדים. אני מוציאה כל שנה כמעט 50 ילדים לגני עירייה, כשהם עצמאיים, מדהימים, עם שפה רהוטה, עם ביטחון. זה לא פייר מה שאנחנו מקבלים מכם. זה לא פייר. אתם לא יכולים להסתכל עלינו ולהגיד שאנחנו אח חורג. אמרתי את זה לגינדי מקודם, אנחנו לא אח חורג. אנחנו, חמודים, עמוד התווך שלכם. תגידו לנו שאין לנו גנים, נסגור אותם, נפתח סופר, אני ארוויח ים של כסף. אתם לא תסגרו אותי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה את מבקשת? << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אני מבקשת מענק סקטוריאלי. אני מבקשת שתסתכלו עלינו שנייה. קרן יכולה להסביר את זה הרבה יותר טוב ממני אם תסכימו לה לדבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שמה? << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> קרן תוכל לבקש, כי לכם יש, בלחיצת כפתור ממש, תקדימים שהיו בעבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בקורונה. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> בקורונה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> סימה, את יודעת שהרב גפני בשומר חומות יצר מתווה לעובדים, שהוא נתן תג מחיר ליום עבודה כפול שכר עובדים כפול ימי המלחמה, ונכנס מתחת לאלונקה, והוא עמד שם על רגליים אחוריות בעבורנו ויצר תקדים שאפשר להישען עליו. ובלי קשר, יודע ינון שאנחנו כל הזמן באים עם הדגל הזה, והוא דגל לבן, הוא לא אדום, הוא לא שחור. אנחנו כפסע לצאת לרחובות. אנחנו כל-כך נאחזים בחינוך ובמקום של הערכים ולא הולכים לנקודות קיצון, כי אנחנו באמת מאמינים שכל מי שיושב כאן צריך לשבת כאן ולשאת דברים. אבל לא יכול להיות שחינוך יישב על השולחן הזה. אנחנו אמרנו ואנחנו אומרים שוב, אנחנו מגזר פרטי שנותן שירות ציבורי. ולכן כשאמר אמיר: תפרנו חליפה אחת לכולם - - - << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> חליפה לא למידותינו. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא יכול להיות שחליפה של גן ילדים היא חליפה של חקלאי או של אמן או של מסעדן. לא יכול להיות שסימה לובשת שמאל ואני אקסטרה לארג' ויגידו לנו שיש לנו את אותה חליפה. זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות. ולכן אנחנו לא מקבלים שיגידו: אחת לכולם. אבל מה שכן אני אגיד לך, ינון, משפט אחרון, אנחנו כולם בשביל אחד ואנחנו צריכים אחד בשביל כולם. תעזור לנו, אנחנו כולנו כאן כתף לכתף. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> קרן, אבל תגידי להם מה אתם רוצים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אנחנו רוצים מתווה סקטוריאלי עם מענק ייחודי, שיתמוך בהורים, בציבור הזה של מעמד הביניים. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> ובעיקר שלא נתבייש להיכנס לגנים שלנו. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אם הורה קיבל70% , איך הוא יכול לשלם לי 100%? הוא לא יכול. הורה שקיבל 70% לא יוכל לחלוק בנטל עם הגן. הוא לא יוכל. זה אותה עובדת, זה אותה עובדת שתקבל מסימה 3,900 ותצטרך לשלם לגן 3,900. היא לא יכולה. היא לא יכולה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קרן, תודה. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אני רק רוצה להגיד משהו אחד אחרון, שזה מאוד מזכיר גן ילדים מה שקורה פה, אז אתם יכולים להבין יותר טוב מכולם מה אנחנו עוברות ביום-יום ולהניף אותנו קדימה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם מישהו חושב שהוועדה כאן תאשר את המתווה הזה, בתקופה שאנחנו נמצאים, כמו שהוא, זה פשוט לא הולך לעבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז שיזרימו מקדמות ויטפלו בחקיקה, זה ייתן אוויר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> צריך לפתור את הבעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיעלו את המקדמות ל-80%, ובזמן הזה יביאו הצעת חוק מותאמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיפוי. ביקשנו. ביקשנו שיפוי מלא להורים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כפיר, מקודם אמרת שהמתווה הוא כמו בחרבות ברזל פחות או יותר. תן רק את המתווה עצמו כדי שיהיה בפרוטוקול. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע מה? אני מקרא בעקשנות שלך. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אל תקנא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אה, לא לקנא? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אין מה לקנא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> והוא צודק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה, מה אתה הולך להרוויח מזה? זה לא הולך לעבור כאן בוועדה. תמצאו פתרון. אני לא אומר שאפשר לפתור את כל הבעיות. אבל זה לא יעבור. בימים רגילים לא נתנו לזה לעבור ככה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את רוצה התייחסות רק לגנים, לסיים את זה? בבקשה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אנחנו גם ישבנו עם כל החברים פה. אני רוצה להסביר רגע איך המתווה שאנחנו מביאים היום יכול לתת מענה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רק מבקש, במיוחד מהמייצגות של הגנים הפרטיים, לא להפריע באמצע, גם אם אתן לא מסכימות לזה, גם אם זה לא נכון והיא מספרת סיפורים. תמתינו, תקשיבו, אחר כך אני אתן לכן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> את הולכת להסביר על הגנים? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> את בטוחה שאת רוצה, נכון? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> המתווה שאנחנו מציגים היום נותן את הגמישות ואת הכלים לכל עסק ולכל גורם במשק לעשות את השיקולים שלו ולפעול לפי מה שהכי מתאים לו. אנחנו סבורים שבמקרה של המעונות הפרטיים זה גם נכון ואני אסביר בדיוק איך. במעונות, בגלל שהמעונות היו סגורים כל חודש מרץ, המתווה המרכזי שמתאים פה הוא מתווה החל"ת בשילוב עם מתווה ההוצאות הקבועות שמפצה על ההוצאות הקבועות. בנוסף לזה, צריך לזכור שלמעונות, וגם לכל עסק בעצם, הוצאות שוטפות שייחסכו, למשל תשלומי אוכל ודברים כאלה שקונים לילדים. לפי חישובים שאנחנו עשינו, אנחנו מבינים שברור שיש פה איזושהי חלוקה בנטל, אף אחד לא יקבל 100%, לא המטפלת, לא ההורה ולא בעלת המעון. אבל יש פה איזושהי תשתית מספקת שיכולה גם לאפשר החזר משמעותי להורים, גם לתת איזשהו סכום לגננות שיוצאות לחל"ת וגם להשאיר רווח משמעותי אצל בעלי המעונות. ברור שאין 100% לכל צד וזה איזשהו נטל שמתחלק בין שלושת הגורמים האלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מאיפה הוא ייתן החזר להורים? אבל היא שולחת אותנו חזרה להורים. ההורים יצאו לחל"ת גם. נטע, לא הבנתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בדיוק לא רצו להגיע למקום הזה, המריבה עם ההורים. מה את עושה בסופו של דבר? את אומרת להם: לכו תריבו עם ההורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגמרי, לגמרי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה קרה במעונות סמל? נתנו להם כסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 85%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה המדינה נתנה להם כסף? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי היא הכירה בצורך הזה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אם אתם רוצים לדבר על מעונות סמל, אז אפשר לדבר על מעונות סמל. נתנו שם אותו מתווה בדיוק, שמתבסס על הוצאה לחל"ת, וכל מה שהשארנו זה את חלק הסבסוד של המדינה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ברור שאני רוצה שתשאירי להם. ברור שאני רוצה שתשאירי להם. גם פה, תבואי, תני להם את החלק הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נטע, אבל העובדות שם קיבלו תוספות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם קיבלו קומה נוספת, של דרגה 3. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו לא יודעים. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה בטח לא משהו שאנחנו נתנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל סבסדתם אותם. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> רק משפט אחד אחרון. נאור, יש פה אלמנט אחד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> משפט אחד אחרון, ואחר כך אתה חוזר, אני רוצה שתציג את המתווה, ואני אגיד מה עושים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יש חוזים של ספקי שירות שונים ומשונים, אם זה הדבר הכי חשוב לנו בעולם שזה הילדים שלנו או דברים אחרים, שבהם אנחנו כמדינה לא נכנסים או מתערבים. סתם כדוגמה, רציתם לתת פה דוגמאות, הקטן שלי בגן פרטי, יש לנו בחוזה מראש, שאם יש השבתה עד שבועיים – לא קורה כלום, מעל שבועיים 75% מוחזר לגן ו-25% ממשיכים לשלם. אפשר להגיד שזה יותר הגון, פחות הגון. יש פה הרבה יחסים כאלה ואחרים. מה שאנחנו כמדינה יכולים לעשות מבלי להיכנס לחוזה הספציפי בין ההורה לבין המעון, או בין ספק השירות, בין אם זה אולם האירועים למתחתנים, או כל סוג של מערכת יחסים עסקית בין נותן שירות למקבל שירות, זה לבוא ולהגיד: אם יוחזר הכסף, אם יהיה פה אובדן הכנסות מצד אחד - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נגיד היא מחזירה את הכסף. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז המדינה באה ונותנת פיצוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עד? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> את הפיצוי של המנגנון. בגלל שיש את הסיפור של הגנים הפרטיים, גם בשיח איתם, חשבנו שבגלל שיש פה דברים שהם טיפה שונים, הירידת מחזור נובעת מזה שמחזירה את הכסף, אבל את לאו דווקא יודעת להחזיר את הכסף, יודעת אולי לא לגבות בחודש הבא. אז אמרנו, נראה איך אנחנו עכשיו פותרים שגם יהיה אפשר לעשות את הקיזוזים על מאי וכל מיני דברים מסוגים שונים. גם אמיר אמר לי מקודם שנראה איך אנחנו יכולים להקדים את המקדמות דווקא לגנים הפרטיים, לסמן אותם, להקדים להם את המקדמות. דברים מהסוג הזה. אבל ברמת העיקרון המתווה יכול, הוא מאפשר, הוא אומר שאם יהיה החזר כסף להורים, אז יהיה בגין זה פיצוי. כמובן שאם אין החזר כספי, אין ירידת מחזור, אין פיצוי. אבל בסיטואציה כזאת, בטח גם כשמוציאים לחל"ת, אנחנו לא רואים סיבה למה לא להחזיר לפחות חלק מהכסף להורים, גם לאו דווקא 100%, נתתי לדוגמה את הגן הספציפי שלי, כי שוב, גם אם היו מחזירים 100%, זה היה מכסה את ההוצאות הקבועות, בטח גם עם הסיפור של 1.5. אבל יש פה, כמו שנטע אמרה, איזושהי חלוקה מסוימת שאנחנו מאפשרים אותה. האם זה עדיין שם אותך מול ההורים? כן. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> ברור שכן. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני לא יודע לבוא ולהגיד: אני נכנס עכשיו בינך לבין ההורה ואומר לך שאת עכשיו מחזירה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> בית המשפט נכנס בנעלי הסוגיה שהעלה כפיר – שלא יינתן תשלום בעבור שירות שאינו ניתן, וקבעה הרשות להגנת הצרכן שמחויבים גני הילדים להחזיר להורים, על אף החוזה - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה? כמה חייבים להחזיר להם? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> - - מכיוון שהמלחמה מייצרת סעיף של סיכול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, אבל כמה חייבים להחזיר להם?100% ? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> צריכים להחזיר. לא נאמר כמה. כשהאוצר מחזיר אותי לעמוד מול הלקוח ולהגיד לו שאני זאת שקובעת את מידת ההחזר, זאת ביצה ותרנגולת, הוא מצפה שאני אגיד להורים שכשאני אקבל אני אשיב. אם אני לא אשיב, לא תהיה לי ירידה בהכנסה, לא אוכל להציג הפסד. אז אני לא יכולה גם להחזיק את ההורים שבויים ואת הכסף, וגם להגיד להם שאני אחזיר כשאני אקבל. אני חייבת להחזיר כדי לקבל. הסוגיה הזאת חייבת להיפתר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קרן, תודה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> בסוגיה הזאת ספציפית קרן צודקת, ולכן כפיר הציע שאנחנו נאריך גם את המקדמות וגם את הסיפור של מאי, אנחנו נאריך את היכולת להגיש בקשות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> המקדמות ייתנו פתרון, קודם כול ראשוני. ברגע שנפתח מערכת שהיא תהיה מבוססת על מבצעים קודמים, על מה שהם קיבלו במבצעים קודמים, אז יהיה להם תשלום מקדמה מהירה ואז זה ייתן להם להחזיר כסף להורים. ברגע שנכניס מקדמות והחקיקה תעבור והמערכת מוכנה מבחינתנו. ברגע שיהיה אפשר אנחנו נעלה את המערכת הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא יהיה לפני מאי. זה לא יהיה לפני מאי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה יהיה פתרון לנושא הזה. אולי הוא לא פתרון מקסימלי. אבל צריך לזכור שלא רק שמחויבים להחזיר כסף להורים. יכול להיות שהייתי עסק סגור גם באותו חודש, אז גם לי יש הכנסה של 0. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> קרן ביקשה שנציין פה איזשהו מספר או איזשהו החזר, שנגיד מראש להורים. אבל אין לנו יכולת כמדינה לעשות את זה. וגם, זה בסוף ירעה עם בעלי מעונות. כל מעון ומעון יש לו את מבנה העלויות שלו, לחלק השכירות יותר גבוהה, חלק משלם שכר יותר גבוה, חלק בתל אביב, חלק בחולון, חלק באילת ויש להם הוצאות אחרות. אין לנו יכולת לחזות את הדבר הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כפיר, תסיים בבקשה עם המתווה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אתה רוצה שגם נתייחס לעמותות? כי עלו פה שאלות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני תכף אתן לך. אני רק רוצה שהוא יסיים להציג את המתווה בצורה סדורה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> החקיקה הזאת מדברת על מתווה של פיצוי לעסקים. אני לא אדבר עכשיו על הנורמטיבי, אלא על האובייקטיבי, מה בסוף יש. יש פה קודם כול מענקים לעסקים עד 300,000 ש"ח. יכולים להיות עסקים גם מעל 300,000 ש"ח. אבל הם תמיד יכולים לקבל את המינימום שהוא המקסימום בטבלה הזאת. יש טבלה מסודרת שמראה כמה מקבל כל אחד מהעסקים האלה, בהמשך גם לתשובה של אמיר, לא נכנסים לתשומות, לא להוצאות. יש לך ירידה בהכנסה? אתה מקבל את הסכום הקבוע לפי הטבלה. זה עד 300,000. מעל 300,000 יש נוסחה שמורכבת משני רכיבים. אחד זה הרכיב של הוצאות השכר, שמכפילים לך את שיעור ירידת המחזור ב-75% מהוצאות השכר בפועל שהגשת על החודש של אותה המלחמה. כלומר אנחנו כרגע מדברים על מרץ-אפריל. אתה מגיש את דוח השכר של מרץ ואפריל ומקבל בגין זה את ה-75%. לכן זה מבטיח, לשאלתך, את זה שהפיצוי שכר משולם בגין השכר בפועל. לצד זה יש את העניין של ההוצאות הקבועות, שעובד לפי מדרגות: בין 25% ל-40% – 7%; בין 40% ל-60% – 11%; בין 60% ל-80% – 15%; ובין 80% ל-100% – 22%. מסך התשומות שמחושבות לפי שנה קודמת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הממוצעות, של שנה קודמת, עבור חודשיים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> עבור חודשיים, של מרץ-אפריל. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אז זה יהיה נמוך, ואז יגידו: זה לא בגלל שאגת הארי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, חבר'ה, לא מפריעים. כפיר מסיים להציג. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה האובייקטיבי, זה המתווה. יש כמובן את מה שקצת נגענו, על הימי חופש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> וה-75%, ל-90% להגדיל את ההשתתפות בשכר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם עסקים מעל 400 מיליון? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> כל מה שאמרתי עכשיו זה עסקים של עד 400 מיליון. מעל 400 מיליון, אם אתה רוצה שוב עכשיו, אני לא אדבר על האובייקטיביות, מה זה, אלא מה עמדתנו בעניין, תגיד לי, אני אתייחס לזה. זה לעניין הרכיב הזה. יש גם, ציינו פה, ניתן להגיש בקשה להגדיל פי 1.5, מתי שההוצאות הקבועות הכי גדולות. דיבר פה הבחור בשבוע שעבר מאולם אירועים שאצלו זה היה 30%. הוא יכול להגיש לאמיר ולקבל את המוגדל. ברוב המשק 22% זה הרבה מעבר לנורמטיבי, ולכן לא רואים לנכון להגדיל באופן גורף, אלא רק לפי בקשות. ספציפית לשאלתך, למה עכשיו 75% לא גודל ל-90%. 2 סיבות: אחת, קודם כול ראינו שהדבר הזה עבד. המטרה העיקרית של זה הייתה לאפשר את הגמישות הזאת לעסקים שלא יצאו לחל"ת. ראינו, כמו שאמרתי, 2.5% ו-3% בחרבות ברזל ובעם כלביא, ולכן הדבר הזה כשלעצמו עבד. וגם, אם אתה זוכר, בכלל התחלנו מ-60 ואתם העליתם את זה ל-75%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, כל פעם אנחנו מעלים, גם הפעם נעלה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> שתיים, הרכיב של הדבר הזה הוא החלק הארי בסכומים, כלומר רוב הכסף שיצא גם בחרבות ברזל וגם בעם כלביא, יצא על הרכיב הזה. שוב, בעייני זאת הצלחה אדירה שלנו כולנו, כי באנו בקורונה, תיקנו את הדבר הזה, הוא עבד, רוב הכסף הלך גם לדבר הזה, והוא הצליח במטרה שהוא רצה לבוא וליישם, שזה לתת מצד אחד את הגמישות ומצד שני שפחות ייצאו לחל"ת. לכן לשיטתנו אין צורך להגדיל את הדבר הזה, גם בגלל העלות הכבדה שלו וגם בגלל שהוא 75%, הוא נותן את המענה. תרצה שאתייחס לעניין ה-400 מיליון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תתייחס. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני כל פעם אמרתי למה הדבר הזה נועד כדי לייצר המשכיות עסקית לעסקים קטנים ובינוניים. לכן שוב, גם בתוך זה, חלק גדול שמנו את הדגש על מתחת ל-300,000 ובתוך הרכיבים האלה שמנו את הגג על 400 מיליון. וכל פעם גם חזרו ואמרו לנו איך אותם עסקים מעל 400 מיליון יקרסו ביום שאחרי. ואנחנו פעם אחר פעם ראינו שבדיוק אותם עסקים שאמרנו שמבחינה תזרימית יש להם קצת יותר יכולת גם לשרוד את התקופה הזאת, איך אותם עסקים גם פורחים ביום שאחרי. היופי שגם רוב העסקים האלה מעל 400 מיליון הם גם עסקים ציבוריים. לנו אפשר לספר הרבה מאוד סיפורים, אבל לבורסה אף אחד לא משקר, ואנחנו רואים את התוצאות. ואם תרצו, אני אפתח בפניכם אלף ואחד דוחות כספיים של עסקים שבדיוק אמרו לנו כמה שהם עוד רגע בקריסה, וכמה מיד אחרי האירוע השלימו, בגלל שהרבה מהם זה גם ביקושים כבושים, מה שלא קנית היום אתה קונה מחר, אתה משלים את הדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא בגני ילדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר, הוא מדבר על מעל 400 מיליון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז כפיר, תקבעו מבחנים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אמרתי, עסקים מעל 400 מיליון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני ממש מבקשת להתייחס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, אבל רגע, תני לו לסיים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל חבר הכנסת אזולאי - - - המשפט הכי חשוב, יש לו קשר נסיבתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, דקה, בסדר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רק כמה עובדים במעמד ביניים יש במעל 400 מיליון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נכון. בדיוק. לא רק זה. תקבעו מבחנים אובייקטיביים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה שאמרת עכשיו, באמת דיברת מאוד יפה, זה יכול להיות נאום בחירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. תקבעו מבחנים. רגע, אני ממש מבקשת להתייחס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כפיר, אתה יכול להגיד שאתה לא רוצה לתת למעל 400 מיליון כי הן חברות ציבוריות, מחלקים דיבידנדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הקשר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הכול טוב. אבל אתה יכול גם לעשות סייגים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נכון. נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה יכול להגיד: אני נותן לאלה שלא נסחרות - - -. יש מספיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> התאמות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הבעיה לקבוע מבחנים אובייקטיביים לחברות מעל 400 מיליון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, זה מה שאמרתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועוד פעם, לא מתייחסים לתחום התיירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להחריג את האיחודי עוסקים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כבר כמה יצאו. אני לא רוצה להוציא עוד. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ינון, לא התכוונתי שבגלל שהן ציבוריות הן לא צריכות. אני לא יכול לראות את הנתונים כשהן לא ציבוריות. לכן זה מאפשר לי איזושהי בדיקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת בדיוק הבעיה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני זוכר, בדיוק היינו בדיונים האלה איך יקרסו החברות. אנחנו למודי ניסיון, והסיבה שאנחנו לא נותנים את זה, כי בסוף יש סכום כסף מסוים של המדינה שהיא מתעדפת לתת אותו. האם היא מתעדפת לתת אותו לעסקים קטנים ובינוניים או לחלק עכשיו לכמה, בגלל שברור שהם ברף העליון של הקאפ, של ה-1.2 מיליון? עכשיו, אם 200 עסקים כאלה יקבלו, זה 240 מיליון שקל, שאנחנו מעדיפים, תחת הידיעה שלנו כבר בדיעבד, של כמה וכמה מקרים. וגם בקורונה הם לא קיבלו, שבקורונה היינו במצב הרבה יותר גרוע מעכשיו, גם בהגבלות המשקיות גם בפגיעה המשקית. אנחנו התעקשנו לא לתת את זה. ופעם אחר פעם ראינו איך אותם עסקים, אותם עסקים, לא רק שהם מתאוששים אחר כך, הם כמו קפיץ, ההכנסות שלהם חוזרות אחר כך. כלומר גם אם הייתה פגיעה מסוימת בחודשיים האלה, הם משלימים אותה מהר מאוד אחר כך. יכול להיות שיש הרבה מאוד עסקים שם. אבל בעסקים הקטנים והבינוניים, ואני חושב שכולנו שותפים לעניין הזה, העניין של התזרים הוא עוד יותר חשוב, ולכן חשוב להעביר את הכסף מהר מאוד, כדי שגם אם אחר כך יצליחו לכפר על זה, יהיה להם את הבסיס לצלוח את התקופה הקשה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם היית נותן להם נורמלי כמו שאנחנו חושבים - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - אז הייתי אומר לך: בוא נביא את זה מהר. הבעיה שגם לעסקים הקטנים והבינוניים, פחות מ-400 מיליון, אתה לא נותן כמו שצריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבסיס נמוך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה בא ואומר לי: תשמע, מעל 400 מיליון מתאוששים מהר ואני רוצה שגם הקטנים והבינוניים יתאוששו מהר. אבל אנחנו יודעים - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אומר שוב, גם בדיעבד, ברטרוספקטיבה, גם בעסקים, אנחנו רואים את ההתאוששות. רואים את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז בגלל שאתה רואה כל פעם התאוששות, אתה אומר: בוא ניתן להם עוד מכה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא. אני רוצה לתת להם מכה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל זה לא עניין שאתה רוצה או לא רוצה. זאת המציאות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - -. אפשר בבקשה להתייחס לנקודה של ה-400 מיליון? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> ינון, יש משהו יותר חמור, ואני אתן לך דוגמה ממלון בטבריה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ינון, אפשר בבקשה להתייחס לנקודה של ה-400 מיליון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> על הקשר הנסיבתי. הוא לא מבין את כל המקרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> די. אני מקודם הוצאתי. מספיק. אני לא רוצה להמשיך להוציא. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל מה עם הקשר הנסיבתי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר. ירון, הבטחתי לך אחרי אמיר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה, למה לא נותנים לכפיר לדבר לעם ישראל איך כל-כך טוב, הכול מלא, הכול מצוין? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני, אתה מדאיג אותי, באמת אני אחשוב שאתה באופוזיציה. אתה מתחיל לדבר כמו נאור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא רוצה שהוא יהיה ראש מערך ההסברה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני באופוזיציה, כן, אבל אני לטובת העניין במקרה הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא רוצה לתת לו ראש מערך ההסברה, לכפיר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש פה כמה נושאי ליבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל ירון, בקצרה, אני יודע שקשה לך. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני לא מבטיח? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא מבטיח? אני גם לא מבטיח שאתן לך להשלים את הדברים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אוקיי, אני צוחק. יש פה כמה נושאי ליבה, שבסופו של דבר יקבעו - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אל תגיד ליבה, זו מילה בעייתית פה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה? גפני למד ליבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש כאלה שעלולים לא להבין את מה שאתה מדבר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> - - אם בעלי עסקים מכל התחומים יקבלו מענקים או לא. הנושא הראשון זה נושא החל"ת, האי-תשלום בגין אלה שיצאו לחל"ת. אמר כפיר ביושר – ואני אומר לכל ראשי הארגונים פה, תקשיבו טוב מה שאני אומר לכם – שהחלק העיקרי של המענקים היה בגין השכר. אז הינה אני אומר לכם, שבמצב הזה שלנו במרץ-אפריל, מכיוון שאו שהוצאת לחל"ת או שהחזרת לחל"ת, העסקים יקבלו, במקום שהם קיבלו הכי הרבה כסף, 0 כסף. היום אני יוצא מפה ואם שואלים אותי: מה הבשורה שיוצאת מהוועדה? אני אומר: אם מקבלים את עמדת האוצר שבגין אחד, שאני אפילו שימרתי אותו 90% מהחודש, שילמתי עליו, ובגין 10% מהחודש שלא שימרתי עליו, אני אקבל 0, הבשורה שיוצאת היום מוועדת הכספים – חבל שאין פה עיתונאים – היא שהמגזר העסקי - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כל אחד מהם אלה עיתונאים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יקבל 0% כסף על חלק השכר. עכשיו פה מדברים על המלונאים, הגנים, ההפקות, האירועים, התיירות, גני האירועים, מי שאתם רוצים – כולכם תקבלו בשכר 0, כי או הוצאתם לחל"ת או יצאתם לחל"ת. אסור שכנסת ישראל תעביר כזאת חקיקה. זה אחד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה נאום לאומה מה שאמרת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> חשוב, נאום חשוב. מי בעד שהנאום חשוב, שיצביע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש עוד מעט יום העצמאות. תעמוד על הבימה של יועצי המס ותן להם נאום. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל יש לי רוב, כולם הצביעו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפני שחברי הקואליציה נכנסו להצביע. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רגע, חבר'ה, בואו, אחרת לא תהיה לי הקשבה, אם לא הייתי ככה. הנושא השני זה הקשר הסיבתי, ואני רוצה רגע להסביר עקרונית את הנושא הזה. באים לפה המלונות, הפקות האירועים, התיירות, המילואימניקים, גני הילדים, כולם, ובואו נקרא להם העסקים המיוחדים. ומה אומרים לנו? אמר ביושר אמיר דהן, והוא צודק: חבר'ה, אני נותן פה מענק רק על שאגת הארי. זאת אומרת, זה שאתה נדפקת לפני כן כבר בחרבות ברזל ואחרי זה בעם כלביא, ואולי גם לפני כן בקורונה, זה לא היה רחוק, לא ציפית בכלל בחודשים האלה של שאגת הארי שיהיה לך מחזור מסוים, ולכן אתה לא מקבל מענק. והוא צודק. עכשיו כל אותם עסקים מיוחדים לא יקבלו מענה בשאגת הארי, מכיוון שאמיר דהן צודק. לא משנה מה אתם תקבעו פה. נשווה ל-23', נשווה ל-24', בסוף יש לו ירידה טבעית לאורך 24', לאורך 25', שלא קשורה בכלל לשאגת הארי. ולכן לא חשוב שאתם תקבעו פה. הקשר הסיבתי – אמיר דהן צודק – הוא אבן יסוד בחקיקה הזאת. ולכן הפתרון היחידי זה הפתרון לכל המיוחדים ולכל עם ישראל – כל אחד חושב שהוא מיוחד – זה מענק פגיעה ממושכת. כל אותם עסקים, יש להם מכנה משותף אחד: פגיעה ממושכת. ופגיעה ממושכת עמוקה יש לכל אותם עסקים. לכן אם אנחנו ניתן מענק פגיעה ממושכת, פתרנו את כל האירוע הזה של העסקים המיוחדים והעמדנו אותם על הרגליים, כי אנחנו צריכים, מדינת ישראל צריכה כל עסק, עסק חי, בסיום המשבר זה. דבר נוסף זה מרץ-אפריל. אני הסכמתי בישיבות, אחרי שאמיר דהן הציג ואמר: חבר'ה, מה אתם עושים לי, אתם באים בטענות? כוח אדם האוצר לא נתן לו, יש לו 2.5 אנשים לטפל במאות אלפי עוסקים. לא נתנו לו, הרגו אותו, כוח אדם לא נתנו לו. מה כן? אל תכפיל לי את התביעות, אומר אמיר דהן. אמרתי לו: אתה יודע מה, אמיר דהן, אתה צודק, גם עשיתי תחשיבים, אתה צודק. אבל ברגע – ואנחנו נסכים לזה, אני אשכנע פה את כל בעלי העסקים – שאנחנו נסכים לזה שיאוחד מרץ-אפריל, בתנאי אחד: שמי שיצא לחל"ת, אתם לא תפגעו בו גם באפריל. כי מה אז ייצא? אפילו אם לא הוצאתי אותו לחל"ת במרץ ושילמתי שכר גבוה במרץ, זה שאני עושה מרץ-אפריל ביחד וזה הוריד לי את המחזורים, יפגע לי אפילו בשכר שכן שילמתי ולא הוצאתי לחל"ת במרץ, כי האחוזים שלי ירדו. לכן אמיר דהן רוצה לאחד את מרץ-אפריל. אנחנו חוזרים לאותו עניין, של הסיפור שחל"ת לא יפגע - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גמיש. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא, זה לא בחקיקה הזאת. הוצאתי עובד לחל"ת, או הוצאתי או החזרתי, זה לא פוגע לי בכסף שכן שילמתי. למה אף אחד לא מסתכל על זה שמראש אתם באים לעסקים ואתם אומרים להם: אתם משתתפים ב-25%? תראו מה יש פה. כבוד היושב-ראש, תראו מה יש פה. השכירים במגזר הציבורי ברוך ה' מסודרים. השכירים במגזר הפרטי, למעט אותם 5 ימי חל"ת, גם מסודרים, מקבלים חל"ת, פחות מהשכירים במגזר הציבורי. מי לא מסודר? העצמאי שלא מוציא לעצמו תלוש, שכולם יש להם דמי מחיה והוא לא. מה אנחנו אומרים לאותו עצמאי? אתה – לא רק שאתה לא מסודר - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תספוג. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> - - גם 25% עליך. 25% עליך, אתה תשלם. לא רק 25%. 25% כפול שיעור ירידת המחזורים שלך. זאת אומרת אתה יכול לקבל 22%, 23%, בטוטל. ולכן אנחנו מבקשים את זה להעלות. לא דומה עם כלביא שהיה 12 ימים – ואני הוצאתי אנשים לחל"ת ל-10 ימים מתוך 12 – לא דומה לשאגת הארי, שיותר דומה לחרבות ברזל. בחרבות ברזל לא פגעו במי שהוציא או החזיר מחל"ת, לא פגעו לו בפיצוי. והדבר האחרון שאני רוצה לגעת בו. עשינו בדיקה, אני מדבר רגע על עסקים הבאמת קטנים. אנחנו דרשנו שבעסקים עד 120,000 ניתן להם הגדלה. עשיתי בדיקה כמה זה עולה, כי כולם שואלים אותי כמה זה עולה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בחרבות ברזל, אוקטובר, הגישו 69,000 עסקים. חרבות ברזל, נובמבר-דצמבר, אם אני לא טועה, 54,000. עם כלביא – 32,000-34,000. זאת אומרת אם אני הולך לקיצון של 70,000 עסקים - - - << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתה מפריע לי, באימא. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> אני רוצה לבדוק את הנתונים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא, אל תבדוק אותי. תבדוק אותי אחר כך. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> אתה לא מייצג את הקטנים. את ה-120,000 לא אתה מייצג. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מועלמי, מועלמי, מקודם לא יצאת. אתה רוצה עוד פעם? אתה יכול? אין בעיה, אז תצא. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך? רגע, אני רוצה להגיד לו רגע מה ההבדל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תגיד לו אחר כך, בטלפון תגיד לו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אה, אחר כך להגיד לו? לא, עכשיו אני אגיד לו. למה אחר כך? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזוב - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אצלי, יועצי המס, שמייצגים 600,000 עסקים, העסקים האלה חתמו על ייפוי כוח. חתום. תראה לי ייפוי כוח אחד חתום לך. יש לי 600,000 ייפויי כוח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזוב, עזוב, נו, די. זה לא אישי פה. לא, ירון, זה לא אישי פה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא, זה לא אישי, זה לא אני. אני לא מייצג את יועצי המס. אני מייצג את המגזר העסקי. העסקים הקטנים האלה, אם אני נותן להם את מה שאנחנו ביקשנו, זה 50 מיליון שקל, 50 מיליון שקל שפותר בעיה של 70,000 עסקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב. הלאה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הלאה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> תפתור את 4 נושאי הליבה האלה, נחתום ונלך הביתה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ירון, אבל אם אתה פותר את הנסיבתי, איך אתה עושה מנגנון קבוע? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> סליחה, שכחתי על גני ילדים. מה הבעיה בגני ילדים? אמיר דהן מכיר את זה, אמיר דהן פותר את הבעיה של גני ילדים באפצ'י. הוא פתר אותה כבר בעבר. הוא פתר אותה לגני ילדים. הוא פתר אותה לחדרי כושר. הוא פתר אותה לכולם. איפה הבעיה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זאת אחת מהבעיות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אחת הבעיות. הגננות המדהימות שיש פה, ואני רואה את הלקוחות שלי הגננות, הן באמת בדיוק מה שהיא תיארה כאן, זה אחד לאחד, הן לא ידעו מה לעשות. כסף הן לא קיבלו. אז היא משכה טיפה מרץ לא להחזיר להן, אמרה להן: נראה מה יהיה באפריל, אולי אני אחזיר. עכשיו אולי היא תחזיר במאי. מה יקרה כשהיא במאי, כשהוא יביא לה? תהיה לה ירידת מחזורים מרץ-אפריל. גמורה. היא לא יכולה לקבל שקל מענק. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה נכון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> היא תחזיר להן במאי ולא תהיה ירידת מחזורים במאי. ולכן מה אמיר דהן עשה בפעמים הקודמות? כי יכול להיות שאותה גננת תגיד להם: תקשיבו, אני לא מחזירה לכם עכשיו כסף. אבל אתם זוכרים את הקייטנה באוגוסט? היא מתנה. אני אתן לכם בשנה הבאה. במקום שתשלמו לי בשנה הבאה על 12 חודשים, תשלמו לי על 11 חודשים. היא תעשה להם הקפאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם אמיר דהן, אפילו לפרוטוקול כאן, יכיר בהקפאות האלה, בצורה מסודרת, ויכיר בהקפאה כחלק מזה שאני החזרתי כסף במאי, וחלק אם נתתי חלופה, לא החזרתי כסף, נתתי חוגי העשרה - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ימי חופשה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> - - ימי חופשה, כל מיני - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ירון, בלתי-אפשרי לעשות דבר כזה על כל המדינה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל הקפאות נתת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אי-אפשר. עשינו את זה בענף מאוד מצומצם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> עשית את זה בגנים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל זה היה שונה. אתם מערבבים כל הזמן, לוקחים - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שנייה, שנייה. נתת הקפאות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> - - - אפילו חדרי כושר, שהייתה להם הנחיה של מדינת ישראל 186 ימים רצוף להיות סגורים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ולגנים לא הייתה הנחיה של מדינת ישראל? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חייב להגיד משהו. מה ההבדל בין גן ילדים שהוא פשוט קיבל את ההכנסה לפני לעסק שהיה סגור ויש לו הכנסה 0? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אין הבדל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה בדיוק אותו דבר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אין הבדל, אתה צודק. אבל - - - << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אמיר, אתה יודע את ההבדל? אתה מכיר את הגנים הפרטיים? אתם יודעים איך אנחנו עובדים? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רק שנייה אחת, אני אעזור לך רגע. תני לי לעזור לך פרקטית. אתם עד עכשיו לא דיברתם איתו פרקטיקה, רק אמרתם: יש לי בעיות. לא אמרתם מה הפתרונות. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> בבקשה. אין בעיה. הוא ביקש לדעת, אז אני רוצה לענות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמיר דהן, אם אני אומר לך שבגין הקפאות או בגין החזר כספים במאי עבור מרץ-אפריל אתה תכיר בזה כחלק מירידת המחזורים, פתרנו להם איזושהי בעיה שיושבת להם על החיים. האם זה אפשרי? אני החזרתי כסף להורים במאי כי לא החזרתי במרץ-אפריל, או נתתי חלופה להורים, הקפאה, נתתי להם משהו אחר, נתתי להם קייטנה בקיץ, נתתי להם משהו אחר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תהיה ירידת מחזורים ויקבלו את הפיצוי, כמו כל העסקים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל אני מחזיר במאי. אבל אני מחזיר במאי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - אבל אנחנו לא נוכל לשלם משכורות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא להפריע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל גם לעסק אחר יש הוצאות והוא משלם, ורק אחרי שהוא מגיש את התביעה הוא מקבל - - -. מה ההבדל? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני אסביר את זה, שנייה. מסעדה – לא באת לאכול אצלי, לא היה טעים לך, במאי אני מחזיר לך את הכסף. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא קשור לזה. - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא חשוב. מה הבעיה אם הוא החזיר במאי את הכסף, הגן, שתכיר לו בזה כחלק מירידת המחזורים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי אתה תתחיל מגני ילדים, ויבוא עסק נוסף שיגיד: אני החזרתי ויש לי צ'קים שחזרו. אין לזה סוף. - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - ממה אתה מפחד? ממה אתה מפחד? למה לא לטפל - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אז איך עשית בחדרי הכושר ובהקפאות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, איזה עוד ענף היה סגור בהוראת פיקוד העורף טוטלית מההתחלה עד הסוף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם ממ"ד, בלי ממ"ד, אותו דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפקות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אולמות? הוא לא היה סגור, הייתה לו אפשרות של 50 איש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, היו לכם מגבלות, לא הייתה לכם סגירה הרמטית. - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> - - -. מה זה משנה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מדבר פה על מקומות שהיו סגורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שהיו סגורים טוטלית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שאפילו ילד אחד לא יכול היה להגיע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה שזה לא משתלם לך, אני מסכים. - - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> ואפרופו למה שאמר כפיר שעסקים עולים. אני לא יכולה להגדיל את שעות פעילות, אני לא יכולה להגדיל את כמות הילדים. אין לי אופציה. אין לי אופציה להגדיל את מות ההכנסה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני ממליץ לגני הילדים, אם אתן הולכות להחזיר כסף, תחזירו עד סוף אפריל, כדי שלא תסתבכו, ואם לא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיזה כסף? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון תודה. אנחנו יוצאים להפסקה של רבע שעה. ב-13:20 אנחנו בעזרת ה' חוזרים. בזמן הזה, כפיר, תחזרו עם תשובות למה שעלה פה, מה אתם מוכנים, ונתחיל להתקדם עם זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חודש השוואה, חשוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> וחבל, כי אני אומר לך, אם נרוץ להעביר את זה, אני חושב שגם בעלי העסקים יעדיפו לחכות עוד שבוע, עוד שבועיים - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - לקבל מתווה נורמלי, מאשר עכשיו נרוץ ולא יקבלו את המתווה נורמלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. הפסקה עד 13:20. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:10 ונתחדשה בשעה 13:20.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חזרנו לדיון על מתווה פיצויים של העסקים. בבקשה, יוסי פתאל. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אמיר, אני מבקש לחלוק על כמה דברים שאתה מציג אותם כעובדות לגבי התקופה. מכיוון שאצלנו המשבר זה תקופה אחת, ואתה אומר: אי אפשר לשייך את זה לימים של המבצע המסוים, אי אפשר גם לוותר על הימים האלה כחלק מהתקופה שאנחנו סובלים. אתה כאילו נתת פטור לימים של המבצע של עם כלביא, ואמרת: זה לא קשור. אצלנו אי אפשר לחלק את המשבר לתקופות ואתה מסכים לזה. מצד שני, לקחת את הימים האלה ולפטור אותם מתוך סך כל התקופה שרלוונטית למשבר שלנו, זה גם לא הוגן. אז הפטור הזה שאתה נותן למתווה הזה מפיצויים למארגני התיירות הנכנסת, הוא גם לא עומד לא בגאון ישר וגם לא בגאון מתמטי. אתה יכול להגיד אני לא יכול לקשור בדיוק את הימים, אני מבין, אבל להגיד: אין קשר בין המתווה בימי המלחמה, זה חלק מהנזק שאנחנו גוררים אחרינו מאוקטובר 2023, והמתווה הזה צריך לתת את הנתח שלו לטובת אותו משבר ארוך. איך לעשות את זה, אני מצטער. אני אומר לכם, כל פעם אתם חוזרים לכאן, ואתם הופכים את הקטע של לא לגעת במסגרת הקדושה של ההסדר שחס וחלילה זה יעכב את הטיפול. אחד, אני עד שאתם יודעים להגיע להסדרים מאוד יעילים ומאוד מהירים. גיא ג'ורנו כבר לא פה. אז הרשות ידעה לעשות דברים כאלה. אנחנו לא הצענו לפתוח את כל השורות. אני חולק על הדרך שבה אתה מסתכל על יחידות הזמן והקשר שאתה חוקר אותם, והדבר השני, הקדושה שאתם נותנים למסגרת שחס וחלילה אם ייגעו בה, אז כולם יסבלו מטיפול שייקח הרבה מאוד זמן. אנחנו נתנו פתרון, אתה צריך גם להסביר למה הוא לא פשוט מאוד. אם ממוצע ההכנסות שלנו מהיום הראשון של המשבר נמצא לפחות במינוס 65, יש לנו תקופת בסיס שהיא שונה. לא מסבך, יכול להיגמר בנייר אחד, הוא לא מעכב פה אף אחד מהבקשות האחרות ולא שום דבר. אבל אתה אומר כאילו אם תיתנו להם את זה, אנחנו נתקע את כל ה-170, 180, 200. למה? באמת מדובר במכניזם מאוד מאוד מאוד פשוט ואני לא רוצה, אני כן רוצה להישמע פופוליסטי, למה לא? כי כשהמדינה גובה כסף היא יודעת להגיע לרמה של החשבונית, אבל כשהיא צריכה לשלם זה נורא מסובך לקבל ממני דוח מאושר של רשות המיסים, שההכנסות שלי מאוקטובר ירדו בלפחות 65%, ולכן תקופת ההשוואה שלי תהיה 23. למה זה מסבך את כולם? כמה עסקים נמצאים ברמה שלנו? מעטים מאוד, ואם זה פורץ, כנראה שמגיע לעוד כמה עסקים. מעטים מאוד נמצאים ברמה שלנו. אתם יודעים שאנחנו מחזיקים אנשים. יש לנו 800 אנשים אחרונים מ-2,700 שהיה לנו ערב - אנחנו עושים את זה לא כי אנחנו בינתיים עושים כסף. אין לנו עסקים בלי כוח אדם. אפשר לסגור את המשרד, אפשר הכל. אנחנו בי טו בי, ואתם יודעים שאנחנו קריטיים - אתם יודעים. אתם לא מכירים בזה, קריטיים למה שקשור להתאוששות בפריפריה, אז לכן אני מבקש מכם, תהיו קצת יותר גמישים, בטח לאור המצוקה המיוחדת שאתם מכירים בה בעניין שלנו, ותנסו להגיע לפתרון שלא מכביד על המערכת, לא ידפוק את כל אלה פה אחרים שהגישו בקשות ובגללנו זמן הטיפול ייקח הרבה יותר כסף. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רועי כהן, בבקשה. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני באמת הולך לדבר קצת מדם ליבי, כי אני נמאס לי כבר. נמאס לי כבר 11 שנה להגיע לכאן ולראות את המראות האלה ולשמוע את הטענות ואת תיאור המציאות הזאת של כל ענף וענף. זהו, כבר נמאס. הגיע מים עד נפש. באמת, זה כבר בלתי אנושי ולא יהודי, מה שקורה פה ברגעים אלה, פעם אחר פעם, כלפי ציבור העצמאים ובעלי העסקים. 11 שנה שאני מגיע, זועק, מה לא עושה, ועדיין לא ידעו לייצר פה מנגנון שהיה מכניס כסף כרגע לחשבונות הבנק, בדיוק כמו שידע לעשות אמיר בנושא של חוק מס רכוש לישובי ספר. היינו יכולים עכשיו להוריד את כל המתח, ינון, כל המתח היה יורד. היינו מנהלים דיון בלי שיש לנו איזו עננה של זמן. היינו מנהלים את הדיון ויודעים לתת פתרונות נקודתיים. הייתה פה מדיניות אחרת לגמרי. זה אפשרי, ואני יודע שזה אפשרי כי גם ידעתי לשוחח גם עם כפיר וגם עם אנשי האוצר. יש מתווה שאפשר לייצר בו איזה סוג של מנגנון נוסחה שתיכנס את הפועל ותוריד את כל המתח, תאפשר כניסה, וכן, יכול להיות שחלק ינצלו אותה לרעה, אבל מה, אתה לא פוגע בכולם בגלל שיכול להיות שיהיה אנשים כאלה ואחרים שינצלו את זה לרעה. אתה לא אתה לא מייצר את המציאות הזאתי שאנשים שולחים לי, רועי, אין לי שקל כבר למעלה מ-50 יום, לא הכנסתי ואני רוצה לשלוח יד בנפשי ואני משכנע אותו, אני משכנע אותו שאני הולך להביא לו את הכסף ב-1 למאי כי יש לי איזה הבנה עם חנוך שאיך שמאושר ייכנס הכסף. אני משכנע אותו, אני אומר לו: אני מבטיח לך, אני אין לי שום סמכות, אבל אני מבטיח לך שיהיה לך ב-1 במאי כסף כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויות ולא יהפכו אותך למוגבל בחשבון. באמת, עיקר המשימה שלי כאן, לצד זה שאני אעזור ואסייע לפתור את כל הבעיות, המשימה העיקרית שלי כאן היא להבטיח שהדבר הזה ייכנס ויהיה לפחות לחמש שנים קדימה, שבה בכל אירוע תהיה הורדת המתח. אנשים יידעו שנכנס המקדמות, אנשים יידעו שיש פתרון לנושא של ההוצאות הקבועות. תהיה להם ודאות, תהיה להם היכולת לדעת מה קורה עם העובדים שלהם. זה בלתי אנושי מה שקורה כרגע, שאנשים נמצאים למעלה מ-50 יום ואין להם שום שקל אחד שנכנס לחשבון הבנק, ומצד שני, יש פה עם אחר, מוגן, שכירים במגזר הציבורי, שלא רק – ועיני לא צרה בהם - שלא רק שקיבלו את המשכורת, גם קיבלו מתנה לחג, היו בחג הפסח בחופש ובחול המועד והיה להם באמת חופשה מרוכזת, ולעומת זאת עצמאים שישבו כל הזמן בחג הפסח וחשבו איך אני דוחה עוד חשבון. שמה קורות כל הטעויות ינון. כל הטעויות קורות בזמן הזה. אנשים לוקחים הלוואות בריבית דו ספרתית, אנשים לוקחים הלוואות בשוק אפור, אנשים לוקחים מאנשים מפוקפקים כסף כדי רק לשרוד, כדי לא לעבור, ואת זה אנחנו צריכים למנוע. אני באמת מבקש, יש פה חברי כנסת מלווים את המאבקים שלנו שנים וגם אתה. די, נמאס. מספיק להפוך אותנו עניים בפתח כל פעם, מספיק להפוך אותנו אזרחים. די. הפעם צריך כמה שצריך. אם צריך להישאר פה עד 1 בלילה כל ערב, אני אשאר פה ובאמת אני אעשה את הכל כדי – די, מספיק. בוא נשים לזה סוף, נעשה פעם אחת ותמיד פתרון וכל פעם ייכנס לתוקף. נדייק אותו, כל פעם יהיה לנו את הזמן, את הרוגע לדייק במידה ויהיה אירועים. אז באמת, זה המשימה שלי לצד כל המשימות האחרות. אני באמת מבקש מדם ליבי, בואו נמנע את המציאות הזאת שאנחנו באים כמו עניים בפתח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני דווקא באתי לפה כי אמרתי: חייב שהכסף יעבור. אני פה לשורות התחתונות של הניסוח והדיוק והכל. אני ממש חושבת, ינון, בגלל שעל הדבר הזה יש הסכמה הרי - כולנו מבינים, עוד מימי הקורונה שחייב את נוהל לחיצת חירום, ועדיף נוהל לחיצת חירום רזה, אני אומרת בהתחלה, כזה שתהיה תשתית שעליה עושים- - << דובר >> רועי כהן: << דובר >> למקדמות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בכלל, תשתית שעליה כל פעם באים ולא מההתחלה כל פעם את הדבר הזה שחוזרים אחורה, חוזרים אחורה, אלא יש תשתית - לא הכי מפוארת, שעליה אנחנו שמים מתווה כל פעם כדי לרוץ, אבל כמו שאתה אומר, יש גם הרגע הראשון שהמדינה אומרת: פה נוהל חירום הופעל. נוהל חירום כזה, אני באמת אומרת, ינון, דבר גדול יקרה כאן אם אחרי קרוב ל-3 שנים של מתווה אחר מתווה, ו-5 שנים, כולל הקורונה ומה שקורה, הגיע הזמן - 6, נכון, 6 שנים, 2020, נכון. הדבר הזה כבר לא נתפס. הרי כשאמרנו את זה בקורונה, הרי מה השיקול, אמרו לנו באוצר? כמה כבר אירועי חירום יש לנו? כמה כבר קורה? זה נאמר גם לי. אולי לא אתה אמרת. זה אחת ל - לא צריך את זה, אבל וואלה, צריך את זה. אומרים לך פה כל הגופים, יש על זה הסכמה מלאה, וינון, בסוף תראה מה קורה. הרי זה לא רק שכל מדווה מתחיל מאפס והכל. ענפים ייחודיים, תמיד יש איתם בעיה, אין פה הפנמה. עסקים עונתיים, תמיד יש בעיה, אין פה הפנמה, אז זאת אומרת זה לא רק הסיפור שכל פעם מגיע מתווה רזה ולא מעודכן על הקודם. הופכים אותנו בסוף לאלה שבונים הכול. יש לנו ניסיון פה, יש לנו פה קילומטראז', לצערנו, על כל המתווים. אני אומרת, בוא נגיד מה זה ועדה מחוקקת. זאת ועדה סטטוטורית שהיא צריכה רגע אחד לומר: חאלס. איפה אנחנו פה? ואני מוכנה, ינון, מצידי, עד באמת צאת הנשמה מצידי לשבת על הדבר הזה, להביא מתווה שהוא לא קונפליקטואלי רגע, במובן הזה. העיקר שיהיה רגע את ההכרה של נוהל לחיצת חירום, נמשיך עם זה הלאה. שיהיו חברי כנסת שישפרו אותו אחר כך, אין בעיה, אבל בוא נעשה את זה. איזה דבר גדול זה אם אחרי 6 שנים של אלף סבבים ואלף דברים, יקרה סוף סוף הדבר הזה ולא יתישו אותנו, כי בסוף גם מהח"כים עושים צחוק. אנחנו באים - אבל רגע, היה את הסעיף הזה פעם קודמת, למה עכשיו הורדתם את זה? למה שיניתם? אבל כבר תיקנו פעם קודמת. כבר עושים צחוק מכולנו פה. בוא נגיד את האמת, די. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מסכים איתך אגב לגבי נוהל לחיצת כפתור. אנחנו כל פעם זועקים את זה מחדש פה. << דובר >> קרן אוחנה איוס: << דובר >> היושב-ראש, אני רק רוצה - אני יוצאת, אני רוצה ברשותך לומר לך תודה. אני חוזרת למעון שלי שהוא פתוח. אני רוצה לסיים היום את היום עם הילדים. היום ערב יום הזיכרון. אני רוצה לאחל לכל יושבי השולחן פה שתהיו מאוחדים, שתהיו גוף אחד, כוח אחד, חזית אחידה. אנחנו רשת הביטחון של הכלכלה במדינת ישראל. תעזרו לנו לצופף את השורות. אני אעמוד ליד הקבר של הבן שלי. אני מאחלת לכם שתעמדו ליד האהובים שלכם, תחבקו את הילדים שלכם, תחבקו את מי שנמצא סביבכם. אין לנו ארץ אחרת, אין לנו לאן ללכת, ואל תיתנו לנו כל פעם להנמיך קומה עוד קצת, כי אנחנו רוצים להישאר זקופים. אני זקופה, אני אוהבת את המדינה שלי, אני סומכת עליכם, אני סומכת עליך. תודה רבה ושיהיה לנו חג עצמאות שמח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קרן, אני רוצה לומר לך רגע משהו. את באמת לביאה על כל מה שאת עושה, ואני מאחלת דווקא עכשיו שסוף סוף יכירו בבן הגיבור שלך ניב כחלל צה"ל כמו שראוי שיקרה, וחבל שגם בתוך כל מה שאת עושה ועוברת, גם את המאבק הזה את נאלצת לעבור. הערכתי אלייך היא אינסופית. ממש גיבור ישראל. באמת. תודה קרן על הדברים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קרן, אני רק רוצה להגיד לך תודה רבה, בשם כולנו. אני חושב שהבן שלך הקרבת אותו בשביל כולנו ולהגיד לך תודה רבה על זה שבאת גם ביום כזה שהוא קשה, וקשה לכולנו אבל לך במיוחד, ושבעזרת השם יהיה מליץ יושר על כולנו וכל אחד ייקח מאתנו משהו לעילוי נשמתו, לפחות בסובלנות, בעוד איזה משהו נקבל על עצמנו בשבילו. תודה רבה לך. קשה לעבור ככה, אבל אם קרן עשתה את זה והיא עושה את זה בשביל עם ישראל אז כנראה שאנחנו צריכים להמשיך עם זה. ננסה להמשיך את זה גם בנעימות אחד לשני. אורן, בבקשה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> קשה לדבר אחרי קרן, אבל כמו שהיא אמרה, אנחנו צריכים להיות מאוחדים כולנו. כל העצמאים, כל הארגונים, בדרישה אחת יחד עם חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, לדאוג שהמתווה הזה יהיה המתווה הטוב ביותר. כמו שאמרתי בוועדה הקודמת, הטוב ביותר למען שלא יתרסקו עסקים בישראל. שלא יפוטרו עובדים. זו המטרה שלנו ביחד עם פקידי האוצר. פקידי האוצר באו עם 4.5 מיליארד, הם ייצאו אולי 15 מיליארד שקל, אבל זו ההשקעה, כמו שאמר רועי כהן וכמו שאמר ירון גינדי וכמו שאמר שחר תורג'מן, ההשקעה הזאת היא למען העתיד של כולנו כי אנחנו משלמים 20 מיליארד שקל ומעלה כל חודש במיסים וגם עכשיו היום ב-20.4 עוד 2 מיליארד שקלים שחסרים לקופת האוצר ייכנסו לקופת האוצר בעקבות הדחייה הזאת. אמנם הייתה דחייה לא רשמית, אבל אמרו שלא יהיה ריבית, רק הצמדה. אני מבקש כמה דברים. אחד, שתהיה בחירה פעם ראשונה בהיסטוריה של מתווה הפיצויים. תהיה אפשרות לבחור, שהם יעשו את זה במחשב בין 2023 הייתה שנה הנורמלית אחרי הקורונה היחידה, ואחרי, 2024-2025 לעסקים שכן צמחו למרות המלחמה, שהם יוכלו לבחור את השנה הטובה לעומת האפס פעילות שהייתה. אנחנו צריכים לזכור שיש פה פורים, יום האישה, כל חודש מרץ שהיה אמור להיות חודש שנותן שומן לחצי שנה קדימה ופסח, עצמאות. זה אירוע בקנה מידה. זה לא קרה דבר כזה שמבצע נמשך 40 ומשהו יום בתקופה שהיא של חגים, בתקופה של הרבה מאוד פרנסה להרבה מאוד עצמאים ועובדים שלהם. אני מבקש את זה. דבר נוסף, 15% שיהיה לא ל-120,000 שקל. שה-15% יהיה לכל ה-400,000 עסקים של עד 300,000. זה לא יהיה 50 מיליון, זה אולי יהיה 200 מיליון, 300 מיליון שקל, אבל צריך את זה, צריך את זה כי יוקר המחיה מטורף וזה בכל העולם, אבל אנחנו פה במלחמה. העולם לא במלחמה, אז צריך לדאוג לזה. ודבר אחרון, שתוקם סוף סוף ועדת חריגים שנוכל לפקח מי שנפל בין הכיסאות כי אלינו הם פונים, לכל ראשי ארגונים. הם פונים אלינו ואנחנו מעבירים לחברי הכנסת, ואנחנו פונים בעצמנו לרשות המיסים. לא יכול להיות שעסק ששילם מיסים עשרים שנה נקלע למצוקה בגלל המבצע הזה. לא יכול להיות. אנחנו צריכים לפתור את זה ולא לכתת רגליים ולהתחנן כמו אחרוני העניים. אנחנו מפרנסים את עצמנו בכבוד ואנחנו נותנים את כל מה שאנחנו יכולים למדינה היקרה שלנו. ינון, אני מבקש, אתה וחנוך וגפני, אתם יכולים לעשות משהו שלא נעשה - להביא את המתווה הזה, שהמתווה הזה יהיה ההתחלה למתווים הבאים שנקווה שלא יגיעו מבצעים יותר ולא מלחמות, אבל אנחנו יודעים שאנחנו מלחמה שצפויה להרבה מאוד אירועים חריגים וזה צריך להיות המתווה הטוב ביותר. אמרתי את זה, אני בטוח, אני מאמין, זה יהיה המתווה הטוב ביותר כי יש פה אנשים נהדרים סביב השולחן הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> אורן פסטרנק: << דובר >> אני אהיה מדויק בדברים. השאלה שלי לאוצר היא פשוטה. למה לא לייצר לעסקים מכפיל הכנסות עונתי? אני אתייחס לדוגמה לעסקים עד 300,000, ותהיו איתי אנשי האוצר, תנסו להקשיב באוזן חפצה. עסק שההכנסה שלו 240,000 שקל בשנה, הוא לכאורה עושה 20,000 שקל הכנסה בחודש, אבל הוא הפקות. הוא בפורים, זה הפיק שלו. הוא בחודש מרץ של פורים עושה 40,000. פי 2 מאשר הכנסה רגילה. אתם באים ואומרים לו: בוא נפצה אותך כמו שאנחנו מפצים חנות בגדים רגילה שעובדת והמחזור העסקי שלה כל חודש. אנחנו נותנים לך לפי הטבלה במקסימום 14,691 ₪. אבל הוא, ההכנסה שלו, הוא לא יכול לפצות על זה בחודש אחר. הוא עונתי, יש לו פורים פעם בשנה. אין לו פעמיים בשנה פורים, ולכן צריך לייצר כמו שיש מכפיל הוצאות, לייצר בצורה שוויונית לעסקים מתחת ל-300,000, מכפיל הכנסות עונתי, ולמי זה יהיה? לעסקים שתחת ההגדרה עונתי שהם לפחות פי 1.5, ההכנסות שלהם או ההוצאות שלהם יותר גבוהות מאשר ההכנסה או הוצאה החודשית הממוצעת. זה לא מסובך, זה משהו שיש במחשבים, זה משהו שבלחיצת כפתור אפשר לעשות אותו. לא צריך בשביל זה להגיש לכם, הרי מה יקרה? אני אומר לכם את האמת. אני מתכוון להגיד לכל האנשים, אם לא תעשו את זה ולא יהיה פתרון בצר לנו, להגיש פרטני. אנחנו נגיש עשרות אלפי בקשות לאוצר. אתם תוצפו בזה. אני מציע במקום זה, הכנתי נוסחאות פשוטות, שאתם תוכלו לפתור את זה בלחיצת כפתור, וגם לעסקים מעל 300,000, למה? כי אותו עסק שמוציא 600,000 שקל הוא מוציא בשנה, והוא יש לו 50,000 שקל הוצאה חודשית ממוצעת, אבל הוא בפורים מוציא 100,000 שקל, כי הוא מקים במות וגדרות וכרטיס טיסה לאומן מחו"ל ומהנדסי הבטיחות. הוא נשאר בהפסדים ולכן אי אפשר לחשב, לא מעניין אותו הוצאה חודשית ממוצעת. זה נתון שהוא לא קיים מבחינת העסק העונתי, ולכן צריך לתת לו מכפיל יותר גדול בהתאם לחישוב פשוט. לקחת את ההוצאה בתקופת הבסיס שלו, ולחלק אותה להוצאה החודשית הממוצעת, ואז לראות מה המכפיל, והמכפיל הזה לא יהיה רק 1.5, כי 1.5 זה הסף של להיכנס לתחום הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. העמותות, יש להם חוב קודם. בבקשה. << דובר >> שני אבידני: << דובר >> שני אבידני, אני מנהלת תחום תמיכות בחשב הכללי. לגבי עמותות, אנחנו נעשה מבחן תמיכה שדומה למה שהיה בחרבות ברזל עם תיקונים שנעשה במבחן תמיכה. אנחנו עובדים על מבחן התמיכה כרגע. אנחנו בימים האלה מגבשים את התיקונים למבחן התמיכה, וברגע שיהיה מבחן תמיכה אנחנו נפרסם אותו להערות ציבור. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> הם אלה שקבעו שאם מקבלים מענק ממכם אז העמותות לא יכולות לקבל מענק מהמדינה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> אז זה עכשיו המקום להסביר לאמיר דהן שלא הבין את זה ואני לא הבנתי את זה. הרי את כמדינה נותנת למעון כסף במקום ההורה, נכון? << דובר >> שני אבידני: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא קשור. אני יודע מה אתה מתכוון. זה לא זה. זה משהו אחר. זה משרד העבודה. אני רק שואל מתי תעשו את זה? הרי אם נעביר את המתווה והכל יהיה בסדר, אז העמותות יישכחו. לא בגללך, את בסדר. העמותות גמורות. << דובר >> שני אבידני: << דובר >> אנחנו ממש בימים האלה עובדים על מבחן תמיכה. יש כבר טיוטה ראשונית. ישבנו גם עם הארגונים שמייצגים את העמותות, שמענו את ההערות שלהם ואנחנו ניקח אותן בחשבון. אנחנו נבחן את ההערות וניקח אותן בחשבון במבחן תמיכה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה. << דובר >> רוית גרוס: << דובר >> עו"ד רוית גרוס, מנכ"לית מנהיגות אזרחית. זה בדיוק כמו שהיה בפעם שעברה בחרבות ברזל באוקטובר. הקריטריונים למבחן התמיכה נקבעו אחרי אישור הוועדה ואז בעצם נותנים לנו להמשיך להיאבק – שוב ,לא מתוך רוע - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא אמרה שזה יהיה כמו חרבות ברזל. << דובר >> שני אבידני: << דובר >> אנחנו בוחנים עם תיקונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בשביל זה אני לא סתם אומר את זה. אני מבקש תוך כדי הדיונים שלנו כבר לבוא עם הערות לציבור. שבו איתם, אם יש עוד היום קצת זמן, מתי שעובדים בימים המועטים שיש לנו, בשעות המועטות. מחר זה יום הזיכרון ואחר כך יום העצמאות, אבל חייב למצוא את הפתרון, ואני חושב שהפערים לא גדולים כי פחות או יותר יודעים על מה מדובר, ואנחנו רוצים לראות פה כבר להגיד לנו - הגענו להבנות ואנחנו מתקדמים הלאה, מוציאים את התזכיר, להערות הציבור. אנחנו לא נוכל לתת לזה שזה ימשיך עוד פעם נעביר את זה ואז יחפשו אתכם אז בבקשה להזדרז עם העניין הזה. << דובר >> שני אבידני: << דובר >> בסדר, אני רק אזכיר שמבחן תמיכה גם צריכים להעביר לאישור של ייעוץ וחקיקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ברור. מה נראה לך שאפשר להתקדם צעד אחד במדינה בלי ייעוץ משפטי? << דובר >> רוית גרוס: << דובר >> אדוני, אבל רגע, יש עוד משהו. אנחנו דיברנו קודם על העובדה שבעצם מבחן התמיכה כאן הוא 20 מיליון שקלים לעומת מה שהיה פעם שעברה 40 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יגדל. << דובר_המשך >> רוית גרוס: << דובר_המשך >> לא נאמר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תגדילו את זה, האוצר. זה פחות לחשכ"ל להגדיל את זה. << דובר_המשך >> רוית גרוס: << דובר_המשך >> נורא חשוב לי להדגיש שבעוד שבמגזר העסקי בעצם העסק מפוצה לפי הסכומים של הנוסחה, אנחנו בעמותות אצלנו בגלל מבחן התמיכה הוא בעצם מקבל רק חלק יחסי, כלומר ממילא הסכום הוא נמוך יותר. גם ככה הסכום נמוך בגלל שזה מבחן תמיכה ולא הסכום המוחלט של כל עמותה כמו שהיא נפגעת, כמו במגזר העסקי, אז למה פה אנחנו ניזוקים פעמיים? אז גם זה, וחוץ מזה לא ענו לגבי השאלה לגבי ההגדרה של מוסד ציבורי זכאי שאמרתי שיש שם שני קריטריונים שאחד מהם הוא מאוד בעייתי, גם במתווה הכללי עוד ללא כל קשר למבחן התמיכה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש תשובה? << דובר_המשך >> רוית גרוס: << דובר_המשך >> כרגע בהגדרה של מוסד ציבורי זכאי זה לפחות 25% מההכנסות מתרומות ותמיכות, ויש עוד תנאי, שההכנסות צריכות להיות לאורך רוב חודשי השנה. אנחנו חושבים שהתנאי השני הזה שהוא לאורך רוב חודשי השנה הוא תנאי שהוא מאוד בעייתי. הוא מקשה על ארגונים שהרבה פעמים יש להם פרויקטים שהם פרויקטליים, כלומר לחודשי שנה מסוימים ולא לאורך כל השנה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הכוונה בסעיף הזה זה במיוחד למוסדות ציבור, למקומות שאתה מקבל את כל ההכנסה בפעם אחת, ובעצם גם אם יש נזק, אתה לא מחזיר את הכסף לתלמידים, להורים או לכל מיני מקומות כאלה. אני לא מכיר כמעט בעיות שיש במקרה הזה. << דובר >> רוית גרוס: << דובר >> אז אני אומרת עוד פעם, יש הרבה מאוד עמותות שעומדות בתנאי הראשון של 25% הכנסות שהן לא מתרומות ותמיכות. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אז אם הם קיבלו בינואר 26' את כל הכסף שלהם משירותים, אז הם לא נפגעו במרץ, כי הם כבר קיבלו את הכסף מראש. << דובר >> רוית גרוס: << דובר >> למה? אז אני אומרת עוד פעם. יש להם פרויקטים מסוימים. אגב, גם פרויקטים המסוימים- - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אם יש להם פרויקטים אחרים, גם יותר קטנים, במהלך השנה, שגם מהם מקבלים שירותים, אז הם בתוך התהליך. << דובר >> רוית גרוס: << דובר >> איך אתה קובע בתוך התהליך אם אתה אומר רוב חודשי השנה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> את אומרת שרוב חודשי השנה יש לו, אבל יש לו פרויקט אחד שהוא מאוד גדול. << דובר >> רוית גרוס: << דובר >> לא אמרתי את זה. אני אמרתי שיש כאלה שיש להם פרויקטים ספציפיים לחודשים מסוימים וחודשים אחרים לא. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אז אם במרץ-אפריל לא היה לו שום רעיון לפרויקט, אז הוא לא זכאי לפיצוי, נכון? << דובר >> רוית גרוס: << דובר >> כן. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אז זה הרעיון שלנו לסעיף הזה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אתה מפרש את הסעיף אחרת ממה שהוא כתוב. תגיד לפרוטוקול איך אתה מפרש את הסעיף. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אנחנו מפרשים את זה שאם יש הכנסה משירותים במהלך רוב חודשי השנה, גם אם יש מקרה אחד שרוב ההכנסה היא בינואר, אבל עדיין יש לך הכנסות קטנות במהלך השנה את בפנים, ויש לך מלכ"ר שהוא רק מקבל פעם אחת בשנה ממתן שירותים בינואר, אז במרץ אפריל אין לו פגיעה. << דובר >> אמיר קינן: << דובר >> אבל אם יש לו חד פעמי במרץ אפריל? רק חד פעמי במרץ אפריל. פורים. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> נחשוב על זה. << דובר >> רוית גרוס: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> רק אני אגיד שזה מקרה הקצה ביותר שהוא בדיוק עובד בפורים, אז צריך לראות איך אנחנו לא— << דובר >> אמיר קינן: << דובר >> זה לא בדיוק מקרה הקצה, אמיר, כי בחוק כתוב ברוב חודשי השנה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> מקרה הקצה הוא שיש עמותות שמקבלות רק במרץ אפריל הכנסה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אפשר שזה יהיה כתוב בחלק מחודשי השנה ולא ברוב חודשי השנה? ואז פתרת את הבעיה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אין בעיה לרשום בחלק מחודשי השנה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה. << דובר >> רינה קמני: << דובר >> רינה קמני, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות. לגבי חברות מעל 400 מיליון במגזר התיירות, ואם רלוונטי למגזרים נוספים, למה אי אפשר לקבוע מבחנים אובייקטיביים לחברות מעל 400 מיליון, שאם הם יעמדו בהם הם יוכלו להיות חלק מהמתווה? אני ציינתי ולא קיבלתי התייחסות לפני ההפסקה, שבענף שלנו, משרדי נסיעות, יש כמה חברות גדולות שהמחזורים שלהם הם בעצם פיקטיביים, מכיוון שאנחנו סוג של - משרדי נסיעות הם סוג של מתווכים. עוברים אצלם מחזורים מאוד גדולים- - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אני חייב לשאול שאלה בנושא הזה. משרדי הנסיעות יודעים כבר את עמדת רשות המיסים בלי קשר לקרן פיצויים במהלך עשרים השנה האחרונות. אתם צריכים לדווח לפי הנטו. העמדה של רשות המיסים מאז ומתמיד, שאתם צריכים לווה על העמלות, לפי הנטו. וזו העמדה של רשות המיסים במע"מ כל הזמן. משום מה לא מתיישרים לעמדה של רשות המסים. הגיעה קרן הפיצויים במהלך השנים. הרי בסוף, את אומרת: אני רק מתווכת. אני לא צריכה לדווח את ההכנסה הזאת של כרטיסי טיסה לדוגמה. אני לא אמורה לדווח אותה, ובסופו של דבר היה איזה הסכם מסוים שעשינו בעבר, אבל לא כל הארגונים נכנסו לתוך ההסכם. אתם גם מכירים את המלחמות שיש מהקורונה. זה בדיוק אותו דבר. אז מי שחשב והתיישר לאותו והלך ודיווח רק על הנטו כדי ש – היה מקבל. << דובר >> רינה קמני: << דובר >> אני אענה על זה. יש לי לפחות חברה אחת שהיא חברה ציבורית והיא מחויבת לדווח בברוטו, אבל זה לא משנה את העובדה ששולי הרווח שלהם אפסים, הפגיעה שלהם אנושה. אתה גם מעמיד אותם בעמדת נחיתות מול חברות קטנות יותר, כי הם לוקחים להם את העובדים, אז למה לא לקבוע, הבנתי. יש כאלה שלא יכולים לדווח בנטו. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> החברה הבורסאית מחויבת בברוטו למס הכנסה, לא למע"מ. למע"מ הם יכלו לדווח רק את הנטו. למס הכנסה היה אפשר להגיש דוח אחר של ברוטו. אתם יודעים את הדבר הזה. יש סיבות אחרות שהחברות האלה רצו לעשות את זה. << דובר >> רינה קמני: << דובר >> למה לענות לי על שאלה בשאלה? למה לא לקבוע מבחנים אובייקטיביים, שלא יקרו מצבים- - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבל יכול להיות לי גם חברה עם 500 מיליון שקל שמוכרת בגדים ושולי הרווח שלהם זה אחוז, אז זה אותו דבר. << דובר >> רינה קמני: << דובר >> למה שלא יקבלו? תן התחייבות שלא יחלקו דיבידנדים, תבדקו פגיעה במחזורים, תבדקו שולי רווח. למה אי אפשר להכניס אותם למתווה ולהפלות אותם בצורה כזאת בגלל מקרה שהיה עם ויזל, שייזכר לדיראון עולם? זה רק מזה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה קשור לעמדה של רשות המיסים בעניין מע"מ במהלך ה-20 שנה האחרונות, ואתם יודעים את העמדה של רשות המיסים בעניין מע"מ ב-20 שנה האחרונות, וזאת עמדתכם, אז אי אפשר למשוך את המקל משתי הקצוות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, אם אני מבין אותך נכון, בגלל שכל השנים האלה הם לא עשו את מה שאתם ביקשתם, אנחנו עכשיו מתחשבנים איתם. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אנחנו לא מתחשבנים אתם. עדיין הם מעל 400 מיליון. אני לא יודע לתת את הפתרון מעל 400 מיליון לדעת. << דובר >> רינה קמני: << דובר >> אבל הם לא עונים לי לשאלה. למה אי אפשר לקבוע מבחנים אובייקטיביים לחברות האלה? אני לא מקבלת תשובה לשאלה. שאלתי אותה כבר 10 פעמים. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> יש פסק דין והם הגיעו אתנו להסכם שהם ידווחו רק על הנטו עם רשות המיסים. הסיטונאים והענפים האחרים לא מוכנים, ואנחנו חושבים שזה הדרך המקצועית היותר נכונה לבדוק אותם לעניין מע"מ. לעניין מס הכנסה אני לא מתווכח איתך. את יכולה לדווח למס הכנסה מעל 400 מיליון, ולעניין מע"מ להיות בנטו. יכלתם לעשות את זה כבר מהקורונה. זה אותו תהליך, אותה שאלה, סוגיה עולה מהקורונה. זה כמו ייחודי עוסקים. << דובר >> רינה קמני: << דובר >> למה אתה לא עונה לי על שאלה? למה אתם לא יכולים לקבוע מבחנים אובייקטיביים לחברות האלה. אתה עונה לי בשאלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לך כל מיני טענות על חברות שמעל 400 מיליון, אתה אומר- - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> על הסכום הזה ספציפית זה משהו אחר. הם לא כמו כל חברה מעל 400 מיליון. הם מדווחים מעל 400 מיליון והם אומרים שאנחנו מתווכחים. רוב הדיווח שלנו בעסקאות הפטורות זה כל מיני סיבות שלהם- - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שחלק מהכרטיס נמצא בפנים. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> לא קשור לוויזלים, זה לא קשור. להראות אפקט של פעילות גדול וכל מיני דברים, למרות שאולי הרווח שלהם הוא מזערי לחלוטין. יש סיבות שבסוף אתה לא יכול להתנהל בדרך אחת, ולדעת שהפיצוי, אז צריך להחליט לאיזה מקום אתה הולך. אין דרך לתת פתרון בשני המקומות האלה. << דובר >> רינה קמני: << דובר >> אבל אני לא מקבלת תשובה על השאלה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כמו שגם רשות המיסים חושבת שצריך להתנהל לעניין מע"מ, ואז הם היו מקבלים פיצוי כמו כולם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נתנאל היימן, רצית משהו? לא. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> גם עלתה כאן שאלה על איחודי עוסקים מעל 400 מיליון שיש בתוכם איחודי עוסקים קטנים. אז קודם כל, ליאת דיברה על זה. לא עניין טכני איחודי עוסקים. איחודי עוסקים זה לא רק לדווח למע"מ. יש כאן הטבה מאוד גדולה, מימונית לעסקים יש הטבה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> מה ההטבה במימון? בוא נספר להם רק מה ההטבה במימון. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> ההטבה היא שאתה לא צריך לשלם את המע"מ באותו חודש בחברה מסוימת, בגלל החזר של חברה אחרת. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> בוא אספר לכם מה ההטבה. אני מגיע למכס, מקבל סחורה. אני בא למכס, מה אומרים לי במכס - תשלם לנו מעם על הסחורה, נכון? אני משלם מעם על הסחורה עכשיו במכס, אני הולך אחרי שלושה שבועות למדינה, ואותה מדינה, אני מבקש מהם את המע"מ בחזרה. איזה הטבה של מימון קיבלה המדינה ממני. אז למה לא הפוך? מה ההטבה? ההטבה אומרת שחברה אחת שלי קנתה מוצר, שילמה מע"מ, חברה אחרת שלי מכרה את זה לחברה שלי. תחשוב שיש לי שתי חברות, חברה אחת שהיא קצבייה וחברה אחת שהיא מסעדה. הקצבייה קנתה בשר, שילמה מע"מ, נכון? יופי. היא העבירה את הבשר עכשיו נניח למסעדה. המסעדה תקתקה בקופה, משלמת מע"מ. במקום שהקצבייה תחכה להחזר, והמסעדה באותו רגע שהיא מקבלת את הכסף מע"מ מהלקוח תשלם, זאת הטבה? המימון הזה זה הטבה? הפוך. המדינה מקבלתהטבה. אמיר, אני בדרך כלל 99.9% מסכים איתך. אולי בגלל שהמע"מ זה לא התחום שלך, אז אנחנו לא מסכימים. אבל אני אומר, הקטע הזה של האיחודי עוסקים, אתם יודעים מה אני מסכים עם אמיר דהן? אני אמרתי לכל האיחודי עוסקים, שחררו את האיחוד עוסקים, תפרקו אותו. איפה הבעיה? זה עוד יותר בירוקרטיה ועוד יותר בירוקרטיה על העסקים, וכל הזמן ממשלת ישראל אומרת: אנחנו רוצים להוריד בירוקרטיה. איחוד עוסקים זה הורדת בירוקרטיה. אז מה, נפגע גם בזה? חבל. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> עמדת רשות המסים היא כבר שנים- - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, עוד פעם אתה חוזר על אותו דבר שאמרת ואני לא מסכים איתו. אגיד לך מה אני לא מסכים. מה אתה אומר לירון, למה לא? לה אתה אומר מכיוון שהם לא מדווחים כמו שאתם רוצים. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כמו שהחוק קובע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, כמו שהחוק קובע. לירון אתה אומר: הדעה שלנו מזמן צריך לפרק את איחוד העוסקים, כלומר הגענו לאיזשהו מקום בדיוק כמו שאמרתי לך. זה הזמן לחסל חשבונות, וזה לא נכון לעשות את זה בתגובה הזאת. זה מה שקורה איתם. לא אמיר דהן - אמיר דהן אתה יודע איזה הערכה והוקרה יש לי. מה קורה בסוף? אמיר, מה אני מתכוון להגיד לך? שבסופו של דבר זה מתנקז לאותה - אגב אני חושב במשך כל השנה, הם לא נוהגים על פי החוק - תטפל בהם. אבל מה, אם זה חוק והם יכולים לעשות את זה, אין מה לעשות, אבל אם זה לא חוק ובניגוד לחוק, תטפל בהם. אם איחוד עוסקים זה בניגוד לחוק, תטפל בהם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> דרך אגב, הם באו לכנסת אליכם לבטל את האיחוד עוסקים, ו-וועדת הכספים סירבה. המחוקק אמר לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לירון. קודם כל שיהיה לך בהצלחה בשעה טובה בתפקיד החדש. מאחלים לך בהצלחה. אמנם זה נעליים גדולות אבל מי שמכיר אותך יודע שאת יכולה גם את זה, ושיהיה בהצלחה גם להגר בכל תפקיד אשר תעשה, ומקווה שעוד נראה, אני מאמין, לא מקווה, מאמין עוד שנראה אותה פה בכל מה שבמסגרת התפקידים שלה. אז שיהיה בהצלחה לך ולה. << אורח >> לירון בנדק: << אורח >> תודה רבה. אני לא אחזור על מה שנאמר, רק שתי נקודות שמתייחסות, כפיר, למה שאתה אמרת. אחד, העניין של ימי החופש. אמרת שצריך לתקן את זה לאפריל, אבל גם למרץ. שני דברים: מרץ זה חודש שלם. עובד לפעמים לוקח יום חופש. אין סיבה שאני אמנע ממנו. אין סיבה שאם הוא לקח יום חופש, אני לא אקבל, בגלל זה העסק לא יקבל את הפיצוי. דבר שני, ערב פסח היה 1 באפריל. לא יכול להיות שכל מי שלקח או לקחה יום לנקות את הבית, כולל אני, ימנע פיצוי מהמעסיק שלו. זו נקודה ראשונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה דבר שבוא נגיד ככה, אפשר לפתור אותו ואנחנו בדיון על העניין הזה. אם זאת הבעיה, אפשר עכשיו לסגור את הדיון, להצביע וללכת. << אורח >> לירון בנדק: << אורח >> דבר שני, אמרת שהחוק הזה נועד לעסקים הקטנים והבינוניים, וזה חשוב מאוד, אבל יש עסקים גדולים עד 400 מיליון, שהם כן בחוק, והתקרות האלה, הפער בין הנוסחה שקיימת בחוק לתקרות הוא פסיכי. אי אפשר את זה. חייב את התקרות האלה להעלות. הן לא מספיקות. את ה-600 צריך ל-1.2. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מ-600 ל-1 ומ-1.2 ל-2. זו הדרישה שלכם. בבקשה. << דובר >> אמיר קינן: << דובר >> אני רוצה להתייחס לנושא של איחוד עוסקים. למעשה אנחנו פה מנסים לייצר איזשהו מודל, שייתן פיצוי לעסקים שנפגעו עד איזשהו גודל מסוים, ובטענה, שהיא טענה טכנית, אנחנו מונעים מעסקים שהגודל שלהם הוא לא כזה גדול לקבל פיצוי. מה שם העסק שהמחזור שלו 20 מיליון, שהוא בתוך קבוצת חברות, שזה עסק בפני עצמו, הרווחיות שלו, המנכ"ל שלו, העובדים שלו. למה הוא צריך להיכנס במטריה הזאת של 400 מיליון בשם הטכניקה? הרי במקום להיכנס למהות, ולהבין האם העסק הזה בתוך הקבוצה נפגע, העסק עצמו, המפעל הזה שבכלל יכול לדווח באיחוד עוסקים עם מפעל שנמצא בצפון הארץ בכלל. אין להם שום קשר חוץ מזה שהם מדווחים ביחד בטכניקה. אנחנו מתמסרים לטכניקה במקום למהות, וזו הבעיה הכי גדולה של הטענות פה, למה האיחוד עוסקים הוא לא צריך לקבל פיצוי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. אחר כך תענו. בבקשה. אם יש לכם עוד משהו להוסיף על זה. << דובר >> גילית רובינשטיין: << דובר >> גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, מייצגים את המסחר והשירותים. 90% מהעסקים אצלנו אגב הם קטנים ובינוניים. 10% גדולים. אני מציינת את זה כי תכף אני אתייחס לזה אבל אני חושבת שהשאלה הנשאלת, וינון, אתה שאלת אותה על הנושא של האירוע המתמשך. אי אפשר להתעלם מהאירוע המתמשך. גם כשמדברים על עסקים קטנים ובינוניים וגם שמדברים על עסקים גדולים. אם אנחנו מתעלמים מזה, אז בסדר, אז אני ממש מבינה את האוצר, ממש מבינה את ההסתכלות גם הדיכוטומית בין גדולים לבין קטנים ובינוניים וגם על התקרות שהם שמו וגם על כל המודל, אבל אם אנחנו מבינים, שמהקורונה, ואמרו את זה עשרות פעמים פה בדיון, אנחנו בגלגל אחרי גלגל אחרי גלגל אחרי גלגל, אנחנו לא יכולים להתייחס לזה באותו אופן, ואז גם מן הסתם יש צורך כן להסתכל על העסקים הגדולים כחלק מהמתווה הזה. אז אני מבינה ומסכימה גם, שהעסקים הקטנים והבינוניים, אנחנו צריכים לתת מענה טוב יותר שחלק ממנו זה התזרים וזה גם המקדמות שאני אשמח אם נוכל לצאת כבר בדיון הזה עם איזושהי בשורה לעסקים הקטנים והבינוניים לגבי המקדמות, כמו שרועי דיבר על זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ברגע שיש חוק יהיה מקדמות. השאלה שנשאלת האם להעביר את החוק ככה ולתת מקדמות והמתווה לא טוב. זה השאלה. << דובר_המשך >> גילית רובינשטיין: << דובר_המשך >> בסדר, אחד. שתיים, לגבי התקרות, שעלה פה הנושא של התקרות. חשוב מאוד לתת לזה את המענה ובהקשר הזה אני חוזרת למה שירון אמר על הבשורה שהוא יוצא ממנה מהוועדה, שעל רכיב השכר נקבל אפס שקל. מצטטת. אם זה המצב אז בוא נדבר על התקרות או בואו נדבר על דברים אחרים או נתקן. אי אפשר מכל הכיוונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> במידה ונגיד בחודש אפריל חזר, החזירו חלק מהעובדים אז על ההשתתפות בשכר תקבלי עליהם אפס גם במרץ. << דובר_המשך >> גילית רובינשטיין: << דובר_המשך >> לכן אני אומרת - נדבר על התקרות. אי אפשר להחזיק את המקר מכל הצדדים שלו. דבר נוסף ואחרון, אני קצת מקשרת פה כחוט השנית כל מה שנאמר, אבל תיירות, תעופה, כנסים, אירועים, מסעדות, גנים - כבר ברור לכולנו מכל הדיון פה, מה הם המקומות שבהם צריך לטפל, אם זה במענק רוחבי שהוצע פה, ואם זה במענה סקטוריאלי לכל אחד מהם, אז בואו ניכנס לסוגיות האלה ונתקדם. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, הגר. << דובר >> הגר שרן: << דובר >> מעבר לכל מה שאמרו פה על תיירות, כולם מבינים כבר איזו בעיה יש בתיירות. אני רוצה לציין שלא רק שזה שש שנים. זה לא נגמר. המלחמה אצלנו בעולם התיירות לא נגמרה, לא הסתיימה. כל פוש שיש לך עכשיו בטלפון, הלך עוד הזמנה במלון. עצוב שיושבים פה אנשים, שישבו בירושלים וכתבו את המתווה הזה. לקסטל הם לא הגיעו. אני מזמינה אותם לטבריה, שכל כך אומרים לי כמה היא ירוקה. שיסתכלו מה הולך בטבריה, שיסתכלו מה הולך בצפת, בעכו, ואפילו בחיפה וגם בתל אביב. מלונות סגורים. לא יעזור לאף אחד מה שיגידו פה. והכי עצוב, זה לא קשור לשאגת הארי. זה קשור לעם כלביא, זה קשור לקורונה, זה קשור לזה. אז הם לא יקבלו כלום, הם לא יקבלו פיצויים, כל עוד המשפט הזה בקשר נסיבתי מופיע באירוע הזה - סיבתי, סליחה. עוד משהו. זה לא בושה להיות עסק מעל 400 מיליון שקל. הוא מעסיק המון עובדים. לא רק שזה גאווה, בכל אופן במלונות זה מפוזר. מלון בטבריה שאני אסגור אותו, כי מה לעשות, הוא לא רווחי עכשיו, אני אפטר את העובדים שם, אני אפסיק לשלם שם מיסים לעירייה, זה מעגל. אם יש תלונות למשרד האוצר לגבי הכנסות, תבדקו. תבדקו חברה שנותנת דיבידנדים, אבל למה בגלל שאני מעל 400 מיליון שקל, אני צריכה לא לקבל פיצוי? לא קיבלנו פיצוי בעם כלביא, לא בחרבות ברזל, עכשיו גם לא בשאגת הארי? יש גבול. החמצן שלנו נגמר כבר, גם של הגדולים, וזו לא בושה להגיד את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לך נתונים אולי של מלונות שהיו סגורים בכל התקופה? << דובר_המשך >> הגר שרן: << דובר_המשך >> ודאי. שלחתי לך. אני יכולה להגיד לך בעל פה 270 מלונות. בהתחלה היו איזה 20-30 מלונות פתוחים, רק אלה שפינו אנשים לפינויים. אחר כך זה עבד משהו כמו 300 מתוך 430 שהיו סגורים. רוב המלונות שהיו פתוחים, הם היו פתוחים גם כי קשה להניע אותם עוד פעם, אז הם היו עם תפוסה של 10%, 20% גג, ורק בסופי שבוע, ואני לא מדברת על 40 קילומטר מהגבול שאין בכלל חדרים. הכול סגור. הכול נעול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> גל אוחיון: << דובר >> שלום, אני בעלת שני גנים פרטיים במרכז הארץ, ואני פה עם חברותיי למאבק. רציתי לשאול את אמיר דהן - קודם נאמרה איזו אמרה שגן הוא כמו כל עסק. במילים אחרות גן הוא כמו דוכן פלאפל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. מי שמכיר את אמיר, זה לא ההשוואות שלו וזה לא הדיבורים שלו. הוא מסתכל על כל אחד. אני חייב להגיד לכם, אני רק אגיד הערה קטנה בעניין הזה. שתדעו, אני הסתובבתי בארץ, אני יכול להגיד לכם, מערד עד קריית שמונה, אין מקום שלא הזכירו את השם אמיר דהן,. אין מקום שלא התקשרתי לדעת וידע לענות לי על כל עסק ועסק. על כל בית או בניין שנפל שהוא ידע והעלה לי על הקו את הבן אדם. זה לא האדם הנכון להגיד עליו שהוא מסתכל על כל אחד. אני באמת מוחה כי אני באמת אומר לך, מוקיר ומעריך. גם כשיש לי ביקורת הוא יודע שאני נותן את הביקורת שלי אבל בעניין הזה באמת זה אחד האנשים שבכל מקום רואים אותו ובכל מקום שומעים שהוא גם עוזר ומסייע ולא בגלל שאני פונה - עוד לפני זה הוא פותר את הבעיות. הוא משתדל. לא הכל יכול אבל הוא משתדל. << דובר_המשך >> גל אוחיון: << דובר_המשך >> אני שמחה לשמוע את זה ובגלל זה אני באמת פונה אליך אמיר. שוב אומרת, אם אתה באמת מבין את הנקודה, אז באמת חשוב לי לחדד. בסופו של יום, גן הוא באמת חובה, הוא לא מותרות. אז יש פה באמת ענפים עם מצוקות מאוד מאוד קשות כמו תיירות ובידור, אבל גני ילדים זה חינוך. זה חובה. זה באמת קצת שונה מכל עסק, והגנים הפרטיים, כמו שאמר קודם אופיר, אם אני לא טועה, שבסוף אנחנו שורדים ובסוף אנחנו יוצאים מזה ובסוף אנחנו מצליחים. אין לנו יותר מקום להצליח לשרוד את זה. אנחנו אחרי המון המון הלוואות של קורונה, של מיגונים, של ממ"דים. אין לנו יותר מאיפה גם לקבל הלוואות, אין לנו יותר מאיפה לקבל את האוויר הזה כדי לשרוד את זה. והמילה האחרונה זה שאם אנחנו לא נשרוד, ואם הרבה מאתנו יסגרו וזה כבר קורה, אז אם אין גנים, אין עבודה, ואין להורים איך להגיע ואז אף אחד מבין האנשים פה בשולחן לא יישב כאן, כי לא יהיה לו באמת איפה לשים את הילד שלו מחר בבוקר. אז אני כן חושבת שיש מקום לאיזשהו סקטוריאלי או משהו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> נוגה בן פרז: << דובר >> אני לא מייצגת אף גוף. אני באה לפה, האזרח הקטן. זה לא העבודה שלי. אני רוצה להדגיש עוד פעם את הקטע של הנזק המתמשך, כי הנזק המתמשך לא של קדימה, של המשכיות עסקית קדימה, לא אחורנית, כי בסופו של דבר כשדיברתי עם כפיר אז הוא אמר: אין ספק שנפגעתם, אבל אני גם לא רואה את התיירות חוזרת קדימה הרבה זמן למצב רגיל, אז אם אתה לא רואה את התיירות חוזרת קדימה למצב רגיל הרבה זמן, אז זה ברור שצריך לפצות אותנו. בסופו של דבר אמא שלי נפגעה ב-7 לאוקטובר, יש לי ילד שנפגע ב-7 לאוקטובר, ומה שאני עושה בשנתיים האחרונות זה מגיעה לפה לוועדות, לנסות לדאוג לפרנסה שלי במקום להתעסק בשיקום של הילדים שלנו. יש פה המון משפחות כאלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. האוצר, רשות המיסים, אתם רוצים להתחיל להתייחס? יש לכם עוד משהו להוסיף מעבר למה שאמרתם? כפיר אולי אתה רוצה להגיד שיאללה בואו נתקדם על ה-15%, אנחנו נותנים, מכניסים לצפת בין 75%, מעלים את זה 90% מהשתתפות בשכר 5 ימים. בבקשה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> דבר אחד זה הסוגיה של הטבלה של מתחת ל-300,000. אפשר לפתוח את הטבלה ולעבור רובריקה רובריקה, ובסוף ישבנו עליה וניסחנו טבלה שבעיניי היא גם מאוד מרחיבה במה היא נותנת, ויש באמת את הפער בין העוסק זעיר לבין המעל, העוסק פטור לעומת המעל, בהיבט שזה משהו אחיד. דווקא העובדה, וזה אמרתי לך גם רועי, שאת מרץ אפריל אנחנו מאחדים, היא נותנת דווקא אפשרות כי אתה מקבל פעמיים - הרי בסוף יקבלו, כל סכום בטבלה מקבלים אותו פי 2, בגלל שאנחנו מאחדים את שני החודשים. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> יש חודשיים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אבל בחודש אפריל כבר ב-8- - << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אתה שוכח שיש 30% הוצאות. הסברתי לך את זה בחוץ. מ-3,000 שקל, 30% נשאר לו 2,000 שקל. הסברתי לך את זה. אתה פשוט לא מבין את האירוע הזה. זה לא אנשים שאתה מכיר אותם ביום יום. זה הסאונדמן, זה התאורן שהוא מרוויח 7,000 שקל אבל עדיין יש לו ביטוח ואחריות מקצועית ויש לו ביטוחים ויש לו הוצאות. אתה הולך לתת לו 3,000 שקל, ירד לו מזה 30% נשאר לו 2,000 שקל. אי אפשר לחיות מ-2,000 שקל. אני ניסיתי להסביר לכם את זה פעם שעברה. רבת איתי פה בצעקות ואמרת רועי: אבל יש לו 12 יום רק, ובשאר הימים הוא יוכל להמשיך לעבוד. פה במקרה הזה זה חודש מלא. לכן שכנעו אותי פה למרות שאני רציתי- - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז גם אם אתה נותן לו זה בעצם פיצוי על מה שעוד קטן לעומת מה שהיה צריך להיות לו פה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בואו נעבור על טבלה. הטבלה הזאת אנחנו בנינו ביחד. אגב, עם המספרים שרועי שם לנו, ואחר כך אתם העליתם. הרי אנחנו מתייחסים, גם אם הפגיעה היא בין 25% ל-40%, מקבל את ה-3,300 שקל, 4,000. כלומר גם אם הוא נפגע בפחות ממחצית מהמחזור שלו, עזוב את זה שאולי לא היו לו הוצאות משתנות כאלה ואחרות, מקבל 3,300. גם אם נפגע ב-50%, ונפגע בפחות מ-3,000 שקל, מקבל מהמדינה 3,300 שקל. לכן, אי אפשר לקחת כל פעם רק את הצד הקיצון. ומה שאמרתי לך על עניין של מרץ-אפריל, הרי בגלל שגם אם עכשיו כל הימים של תקופת המלחמה, נקרא לזה, מ-28 ועד 9 באפריל, היה כאילו סגור עדיין, ואחר כך נפתח והצליח לעבוד, עדיין במצב הזה הוא מקבל סכום שהוא לא 3,000 שקל על 7,000 שקל, כי באפריל הוא יכל לחזור לעבוד, קיבל סכומים, ושוב, אתה כל פעם לוקח את הקיצון לצד אחד, וזה עובד לשני הצדדים. הרי לא סתם החבר'ה שמרוויחים עד 10,000 שקל מקבלים 4,400, ועוד החבר'ה שמרוויחים מעל, על ה-25% מקבלים 2,700. כל הדבר הזה הוא נעשה בשום שכל. ינון, גם אתה זוכר, ישבנו ממש אחד אחד על המספרים שם. ולכן, אם נעבור פה בטח על החבר'ה של מעל 120, ונסתכל מה אחוז הפגיעה אל מול מה אחוז הקבלה שלהם, הוא סכום שהוא גבוה מאוד, יותר גבוה, אגב, מכל טבלת דמי האבטלה. ולכן אני חושב שזה באמת עובד טוב. אין צורך סתם להגיד בוא נגדיל את זה ביותר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא צריך להגדיל את זה בכלל לדעתך. << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> אנחנו לא חושבים שצריך להגדיל את זה. << דובר >> אורן פסטרנק: << דובר >> תנסה אתה לחיות מזה. אבל יש דמי קיום סוציאליים? אתם נותנים חוק דמי קיום סוציאליים או שאתם אומרים לו: בוא קח את זה רק לא הוצאות? יש לו לשלם שכר דירה על החנות ויש לו לשלם שכר דירה על הדירה שלו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה בסדר להיות פופוליסטי. << דובר >> אורן פסטרנק: << דובר >> מה פופוליסטי בזה? הוא נשאר בהפסדים עם מה שאתה משאיר אותו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ואז ה-300,000 לא מתייחסים. כבר אמר לך את זה אמיר. אין שום עניין של רכיב תשומות כזה או אחר, נותנים לו את הסכום שהוא קיבל פה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה מוריד להם 30% כי יש להם בכל מקרה הוצאות. לא אני קבעתי את זה, רשות המיסים קבעה שהם יכולים לסמן 30%. כלומר, מ-4,400 תוריד 30%, נשארים 3,000 שקלים. עם זה הוא צריך גם לשלם את החשבונות שלו, גם את ההוצאות שלו, וזה לא הוגן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רועי, זה מובן. תענה לו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> רועי, אני אשמח לענות לך. דבר אחד, הסיפור הזה של ההוצאות, חלק גדול מזה זה הוצאות משתנות. אני רק אסבר את האוזן. קח נהג מונית שרוב ההוצאות שלו – כוועדת מחירים היינו מפקחים – הרוב המוחלט של ההוצאות שלו זה דלק, אז גם הסיפור של ההוצאות יורד. כמובן כאשר אתה מוריד את ההוצאות, אתה לא יכול להגיד לי 10,000 שקל, אבל בעצם זה 3,000 שקל הוצאות, כי אז אתה מתכוון 7,000 שקל. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> צלם צריך לשלם על תוכנה? אני אתן לך דוגמה. באו אליי הצלמים, יש קרוב ל-5,000 צלמים בישראל. צלם היה צריך לצלם אירועים, 10,000 שקל רווח, הוא עוסק פטור, הוא עוסק זעיר. הוא משלם על תוכנה, הוא משלם על מחשב, הוא משלם ביטוח, הוא משלם טסט על הרכב שלו – כל הדברים האלה בשנה, שלא אני קבעתי, משרד האוצר אמר לו: תצלם, תעשה V, 30%. עכשיו ה-10,000 שקלים האלה הלכו לו. יש אפס. אין שום אירוע. לא עשו אירוע, אפילו ברית לא עשו. כלום. אפס יש לו. אתה בא ואומר לו: תשמע, אני נותן לך 4,400. עם ה-4,400 האלה הוא צריך להמשיך לשלם את מה שהוא התחייב. את התוכנה הוא קנה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבנו. רועי, הבנו. תענה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> שתי תשובות: הסיפור של ה-30% כולל בתוכו גם את ההוצאות המשתנות שנחסכות לו. זה דבר ראשון. דבר שני, דווקא בגלל העובדה, כמו שאמרת, שאז היו 12 יום, מתוך החודשיים היינו ב-40 יום של המלחמה, ולכן דווקא העובדה שאנחנו בדו-חודשי, אנחנו מסתכלים לו על כל החודשיים האלה ביחד, כלומר, כל הפסד ההכנסות, נגיד היה 100% הפסד הכנסות במרץ, ובאפריל הוא התחיל לחזור לעבוד, אז נניח הוא יהיה בסוף החודש באזור ה-60% פגיעה, הוא עדיין יקבל את ה-4,400 כפול 2. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ראית אירועים שחזרו? ראית הפקות שחזרו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה אירועים? על איזה אירועים אתה מדבר? אני מפיק, אין לי שום אירוע. על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רועי, בוא נסגור את הדיון וזהו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך שנגמרה המלחמה, התחילו הצילומים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא הבנתי, כל אחד צריך שיקראו לו בנפרד? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בוודאי שכל החברה שלהם, מעל ה-120 שאנחנו מתייחסים אליהם אחד לאחד לגבי רמת הפגיעה. שוב, זה גם לשני הכיוונים, כי תשימו לב, בטבלה מעל ה-120, כאשר אתה ב-25% פגיעה זה 2,700 לעומת זה שהכניס לפני כן פחות על 4,400. זה בדיוק האיזון שיצרנו, והוא נותן את המענה, כמה שאפשר. פעם אחת הוא נותן מעבר, פעם אחת הוא נותן קצת מתחת. זה הסיפור. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא נגיד את המספרים שאתם באתם איתם. זה איזון שאנחנו יצרנו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא אמרתי שמי שהביא את המספרים האלה היה רועי? אחר כך ינון וולדי ישבו בתוך החדר ודייקו. זה הסיפור. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה הסיפור. אמרתי את זה 1,000 פעם. זה מה שיצא מוועדת הכספים. ינון, האם אתה רוצה לכוון אותי ספציפית למה עוד אתה רוצה שאני אתייחס חוץ מהדבר הזה? << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> חודש ההשוואה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> חודש ההשוואה, מה שאתה העלית. אם אני מבין אותך נכון, אורן, אמרת בסוף שיכול להיות שעל החודש הזה ספציפית הייתה אמורה להיות לו הכנסה יותר גדולה, למרות שבחודש אחר ההכנסה שלו הייתה לכאורה הרבה יותר נמוכה, כי מסתכלים על השנתי. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> עסק עונתי, יש לו חודשים, כמו פורים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> קודם כול, הסיפור של ההשוואה לעונתיות, זה פוטר את ההשוואה. מה שאתה אומר, אני לא אומר שהוא לא יכול לקרות או שאותו עסק לא נפגע, אבל אז גם היית אומר את זה לצד השני. כלומר, בצד השני, אותו עסק שאתה אומר שבמרץ-אפריל היה אמור להרוויח הרבה יותר, למרות שעדיין הממוצע שלו הוא 120, לכאורה באוקטובר-נובמבר, או עסק אחר שבמרץ-אפריל דווקא יש לו ירידה, כי בחגים הוא פחות עובד, אז אתה אומר שהוא היה צריך לקבל פחות לפי ההיגיון הזה. אם אתה אומר שאני עכשיו צריך להסתכל, עזוב שקשה מאוד, שוב זה עניין היישום של אמיר דהן לבוא ולעשות את זה מהפן התפעולי, אבל גם במובן המהותי, גם אם סומכים על הדבר הזה, אם באמת אני מחפש כמה הוא היה אמור להרוויח במרץ-אפריל ולא להסתכל על ההכנסה הממוצעת השנתית שלו, אז זה לשני הצדדים, יש גם את מי שאמור להרוויח פחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז אני אענה לך. אין שום בעיה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני לא צריך שתענה לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מאוד פשוט. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עוד משהו מאוד חשוב על עסק עונתי. בעסק עונתי הנוסחה מחשבת ירידת מחזורים לעסק עונתי. אנחנו בודקים את מרץ-אפריל 2026 מול מרץ-אפריל 2025, זאת אומרת, אותה עונה בשנה הקודמת. ככל שזה עסק עונתי וזו התקופה הגבוהה שלך, במרץ-אפריל השנה - - - << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אתה טועה, אמיר. החישוב שלך הוא לפי הוצאה חודשית ממוצעת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורן, אני לא יודע מה הוא רוצה להגיד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תן לי רק לענות עד הסוף. ככל שאתה עסק עונתי, מה אתה אומר? בגלל שאני עסק עונתי במרץ-אפריל בשנה הקודמת היה לי מחזור גבוה, והשנה יש לי מחזור נמוך יותר, אתה אומר שהירידה שלי יותר גדולה. זאת אומרת, הגעת בטבלה למקדם הגבוה ביותר, ל-22%. זאת אומרת, בגלל שאני עסק עונתי ובתקופת הבסיס שלי, זו בדיוק התקופה הטובה שלי, ועכשיו אני במחזור נמוך, עברתי את ה-80%, אז אתה מקבל מקדם יותר גבוה. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> זה לא מספיק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא מצליח להבין. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אני מסביר. קח לדוגמה עסק שעושה 600,000 שקל הוצאות בשנה. תחלק ל-12, זה אומר שהוא מוציא 50,000 שקל הוצאה חודשית ממוצעת. אתה בא ואומר לו: אני אתן לך 22% מ-50,000. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל במרץ-אפריל 2026 הוא לא הוציא את ההוצאות השוטפות. אנחנו בודקים לו גם את ההוצאות השוטפות וגם את הקבועות ומכפילים את זה ב-22%. ההוצאות הקבועות נשארות שקועות בעסק, כל חודש אתו דבר. זה לא משתנה בכל חודש. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אבל הוא כמפיק שכר את הגדרות, הביא את הבמות, הביא את האומנים, שילם על כרטיסי טיסה והוציא 100,000 שקל מהכיס שלו, ואתה אומר לו: אני אתן לך 22% על 50,000. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ירון יצג אתכם מאוד יפה בפעמים הקודמות ודאג שזה יהיה רשום בפרוטוקול שגם הוצאת משתנות שירדו לטמיון ייכנסו פנימה כהגדלת מקדם. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אתה לא שם לב למה שאני אומר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל מה שאתה אומר זה בדיוק התשובות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורן, תן לו לסיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני נותן לך בדיוק. הוא במרץ-אפריל השנה שכר מקום, ובסוף זה בוטל ולא החזירו לו את הכסף. ה-22% באמת לא מספיקים לו, אבל אתה יכול להגדיל זה ל - - - << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> עד 1.5%. אבל הוא עסק עונתי, אני מדבר איתך על עסקים שההגדרה שלי מלכתחילה היא פי 1.5%, לפעמים הם פי שניים, פי שלושה, פי ארבעה, פי חמישה בחודשי. לו יש פיק בפורים שהוא פי חמישה ממה שהוא עושה בחודשי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורן, זה מובן, תודה. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אבל הוא לא עונה לזה. אין לו תשובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז הוא לא עונה. זו התשובה שיש לו. אתה לא חייב לקבל את התשובה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לכל אחד בסוף - - - << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> זה לא כל אחד. זה ענף, זה לא רק לענף אירועים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורן, אני לא רוצה להוציא אותך. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> רגע. סוף-סוף יש פה שיח מקצועי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל אתה לא נותן לו לדבר בשיח המקצועי. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> הוא ענה. הוא הבין - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל ה-100,000 ירדו לטמיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אגיד לך משהו, אורן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל ה-100,000 ירדו לטמיון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה, תן לו לענות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל ה-100,000 ירדו לטמיון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> המענק הזה נותן פתרון במתווה הזה בדיוק לעסקים עונתיים. הוא מושלם לעסקים עונתיים, מכיוון שאתה בודק תמיד את החודשיים המקבילים שנה אחורה. מה אתה בא ואומר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רגע. רגע. רגע. שנייה. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> מקצועית אתם אומרים דברים לא נכונים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אנחנו אומרים רק דברים נכונים. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> הוצאה חודשית ממוצעת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כל החדר הזה, אם תכפיל אותו ב-1,000 לא הגיש מענקים כמוני. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אתה אמרת לי עכשיו שמסתכלים על החודש שלו בשנה שעברה וזה לא נכון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> תקשיב. אתה לא מקשיב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך להשוות ל-2023. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא קשור. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> הנקודה היא הוצאה חודשית. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רגע, אני אסביר. אל תגידו סתם דברים. אני שואל אותך שאלה. השוו לך ירידת מחזורים מרץ-אפריל בשנה הקודמת למרץ-אפריל השנה. גם במרץ-אפריל בשנה הקודמת הייתה מבחינתך אותה עונה. זאת אומרת, ירידת המחזורים שלך, ההפך, תהיה עמוקה ותשקף פגיעה גדולה. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> א', לא נכון, כי 2025 הייתה שנה עם ירידה שלא פוצינו עליה. זה צריך להיות 2023, אבל בוא נניח כדי שנוכל להתקדם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני יכול לענות לך גם לזה, כי ב-2026 לא ציפית שיהיה לך את 2023. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> כמובן ציפיתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון. ירון. תודה, עזוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אז אני אגלה לך סוד, אני אגלה לך סוד מקצועי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון. ירון גינדי. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> אני אגלה לך סוד מקצועי שאתה לא יודע. אם ציפית, ואתה תוכיח לו שציפית, תקבל את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - ההבהרה שפרסמנו לציבור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון גינדי ואורן, תודה רבה לשניכם. תודה רבה לשניכם. יוסי, רצית להגיד משהו. יוסי פתאל. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אדוני, גם לוועדה וגם לגורמים המקצועיים. יש הסכמה ברורה לגבי התיירות. וזה רגע נדיר. אם רוצים באמת לפתור את הבעיה, למה לא להכניס אותנו למסלול של הפיצוי ההמשכי במסגרת החוק הזה ולפתור את הבעיה? רף הכניסה שלנו הוא ירידה של לפחות 65% מאוקטובר רצוף עד היום, רף שרק עסקים שנמצאים בקו החזית יכולים לעמוד בו. אם יש רצון טוב ויש הבנה, יש הסכמה, יש הסעיף המתאים בחוק הזה, ולא לשלוח אותנו עכשיו לאיזה דרך ארוכה, שכולנו יודעים שלא יצא מתווה מיוחד, ניכנס אנחנו למסלול של הפיצוי ההמשכי עם רף הכניסה הדרקוני, כי אתם יודעים שאנחנו מושבתים, ואתם צריכים אותנו פה כשהתיירות תחזור פעם, ובא לציון גואל. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אומרים? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> לגבי התיירות, נבחן את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> לגבי שנת ההשוואה, ינון, אני אשמח לתשובה. 2023, 2024, 2025 – מה הבעיה שלכם שהעוסק יבחר את השנה הטובה? גם ככה היו שנים לא טובות, זה לא 2019. זו השאלה, אמיר. שנת ההשוואה 2023 או 2024 או 2025. להקים מערכת. דיברנו על זה כבר במתווה פיצויים קודמים, שאמרתם שצריכים 8 מיליון שקלים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ניסיתי להסביר כמה פעמים פה את המהות, ואת הדבר העיקרי בחקיקה הזאת. בגלל שהחקיקה הזאת מהירה והמדינה משלמת הרבה כסף, אתה רוצה שיהיה קשר סיבתי למלחמה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> סיבתי למלחמה של ה-7 באוקטובר, לא רק למבצע הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שינוי כל המהות של הפיצוי, כבר הסבירו את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, תודה. רווית, רצית להעיר הערה? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אני שוב מחזירה לעמותות רק לדקה. אמיר, שאלתי אותך את השאלה הזאת. אם יש עמותה שנכנסת לסיפור שלה עם מבחן התמיכה, כי היא מקבלת תמיכות ותרומות, אבל בנוסף לזה יש לה גם הכנסות עצמיות, האם היא תוכל לקבל מענק גם לפי המתווה הכללי? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> לדעתי זו הגדרה מוציאה. זאת אומרת, מי שזכאי למתווה הכללי, לא זכאי לעמותות, ולהפך. זאת אומרת, מתווה העמותות נגזר מזה שיש עמותות שלא יכולות לגשת למתווה הכללי - - - << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אם היא ירדה בהכנסות העצמיות - - - אני לא יודעת איך מלכתחילה היא יכולה לגשת גם לזה וגם לזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היא לא יכולה. לפי מה שעשו בעבר, לא יכלו גם לזה וגם לזה. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אבל יכול להיות שהיא ירדה גם בהכנסות העצמיות שלה וגם בתרומות ובתמיכות. וזה חלקים נפרדים. יכול להיות שהיא ירדה גם בהכנסות עצמיות וגם בזה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> יש פשוט תנאי סף של 25% מההכנסות - - - << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> ברור. שהיא תעמוד בתנאי הסף. ברור. על זה אני לא חולקת. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> ההגדרה של מוסד זכאי הוא לא זה. שער הכניסה לסעיף הזה ולמתווה הכללי הוא בהכרח תנאי מוציא, או שאת פה, או שאת שם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לגבי מעונות יום. קודם ירון דיבר על זה. אמרתי את זה בהתחלה, עמותה שיש לה שני מעונות יום שהם תחת סמל ושני מעונות יום שנקראים "גנים פרטיים". במשרד העבודה אמרו שהם מקבלים, תחתמו או שאתם לא מקבלים יותר. מה עם גני הילדים הפרטיים שבאותה עמותה? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> הם גנים פרטיים, הם לא מקבלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם יכולים לקבל אפילו שהם תחת אותה עמותה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> הם עמותה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בעמותה הזאת יש להם שני מעונות סמל ושני גנים פרטיים. על הסמל הם מקבלים, הכול בסדר. עכשיו הם צריכים להגיש על גנים פרטיים. אמרו להם: תחתמו לנו במשרד העבודה שאתם לא מבקשים. אין בעיה, הוא לא מבקש על הסמל, אבל הוא רוצה לבקש על הגנים הפרטיים. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> נבדוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> צריך לפתור את הבעיה הזאת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כפיר, בעניין הזה, מה שאני חושב שצריך לעשות, מה שאתם צריכים לבדוק, ההורים מקבלים בסמל חלופה לכספי ההורים. התמיכה היא במקום ההורה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה לא בדיוק כך, ירון. יש שם סבסוד שניתן במהלך השנה, סכום כסף שמקבל המעון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> במקום ההורה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה סבסוד שמקבל ההורה שעובר ישירות למעון. זה לא קשור לפיצויים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> נכון, אז אם זה סבסוד שמקבל ההורה, שניתן ישירות למעון, זה לא תמיכה. המעון ניטרלי. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אתה אומר לנו איך לפתור את זה? נפתור את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתה מתעצבן. הוא אומר לך איך לפתור את זה. מה הבעיה? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה לא קשור, זה לא אותם סעיפים. פה מדובר על מתווה העמותות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מתווה המעונות – הוא מציע הצעה איך לפתור. מה הבעיה? למה אתם כועסים פתאום שהביאו לכם הצעה טובה? מה קפצתם? בן אדם מביא לכם הצעה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה לא עניין של כעס. זה לא קשור לחקיקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה קשור לחקיקה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא. זה לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה קשור, כי פה אנחנו מטפלים גם במעונות היום. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ינון, אמרת בצדק, מה שהוא מציע למשרד העבודה. זה לא קשור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תפתרו את הבעיה. אני רוצה לשמוע מה פתרון הבעיה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני אגיד לך למה זה קשור. אתה רוצה לשמוע למה זה קשור? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אשמח לשמוע. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הם החתימו אותם על מסמך שאמרו להם: אנחנו שילמנו לכם רגיל בשם ההורים, כמו שבכל חודש היינו משלמים לכם. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא. לא מדויק, אבל תמשיך. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה לא? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> כי זה לא מדויק. ההצהרה אומרת שאתה חותם על זה שאתה לא הולך למתווה הרגיל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מקבל בתמורה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מה התשלום שנתת לי? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נכון, כי אתה מקבל את הכסף - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רגע. נתת לי תשלום בשם ההורה, במקום ההורה. בכל חודש נתת לי את התשלום הזה. נכון, כפיר? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> מה שינון העלה פה זה איזה תיקון, מחשבה שאנחנו צריכים לעשות, לא במה שאמיר דהן בודק בצד שלו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בטח שכן. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא. אני מנסה להגיד שבמה שמשרד העבודה - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> נכון, להגיד למשרד העבודה: אל תבקשו את הכסף חזרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, הם הבינו. זו בעיה אחת. והדבר הנוסף שיש לנו, איך אנחנו בסופו של דבר, לא אלה שיש להם העמותה המעורבת, העמותה הרגילה, איך אנחנו פותרים להם את הבעיה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> העמותות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ינון, בעמותה המעורבת צריך לבדוק ירידת מחזורים כללית משני הסקטורים יחד ולראות שהם עברו את ה-25%, ואז הם יהיו זכאים. בעמותה המעורבת צריך להסתכל על העמותה כמכלול אחד, לראות אם הם ירדו מעל 25%, ואז לתת להם, ומה שהם מקבלים, הם לא צריכים להחזיר למשרד העבודה. זה הפתרון שצריך להיות. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> עמותות שהן גני ילדים, בדרך כלל יש להן יותר מ-25%. אין בעיה שעמותות בכלל יקבלו מהמתווה. יש עמותות ספציפיות שהן רק נשענות על תרומות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון, אבל אלה עם שני סוגי הגנים, צריך לסדר להם. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה סבבה. בסדר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון. << דובר >> גליה אוחיון: << דובר >> מה התשובה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין תשובה. זה חלק מהסיכום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על פגיעה מתמשכת הם לא הגיבו אם הם נותנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לעניין שלנו הם אמרו שהם ישקלו את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כול, בראש ובראשונה, צפת, עכו – האזור הזה, תשברו את הראש, תמצאו את הפתרון לזה. לא מעניין, זה צריך להיות בפנים. זה צריך להיות במסלול מחזורים. אמרתי לכם, הייתי בצפת, כשאני עובר שם לראות עסקים סגורים כואב הלב, נצבט הלב לראות את העסקים שם. עיר של תיירות, בתקופה של תיירות, אתה רואה שסגור. אתה עובר בעכו, אתה רואה אותו דבר. אין שום סיבה לא להכניס אותם. הבאתי לכם גם פתרון משפטי בעניין הזה. תלכו עם שיעורי הבית האלה. מה שאנחנו רוצים שתחזרו עם התשובה, תדעו לסדר את זה גם עם הייעוץ המשפטי, זה לא מעניין. צפת צריכה לקבל את מה שמגיע לה. בכל פעם אנחנו באים, ואחר כך להכניס בתקנות או לא בתקנות. הם יקבלו גם על החודש השלישי, גם על החודש הרביעי. זה מה שצריך להיות לצפת, עכו וכל אלה שבאזור הזה. הבאתי לכם פתרון משפטי. אני לא משפטן, הבאתי לכם פתרון משפטי. ביקשנו להעלות את ה-15% לעוסקים. דיברנו עד 300,000, תחזרו בבקשה עם תשובה. כבר בפעם שעברה ביקשנו את זה. עדיין לא חזרתם עם תשובה. פגיעה מתמשכת – צריך לפתור את הבעיה הזאת. אין מה לעשות. בחוק הזה צריך לפתור, ואי-אפשר להגיד לנו שזה נמצא, אבל זה לא בדיוק קשור לאירוע הזה. זה אירוע גדול. מעצם זה שיש פגיעה מתמשכת, נחכה שהעסק ימות ונגיד שאין לו כבר פגיעה יותר? אנחנו לא רוצים להגיע למקום הזה. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה של הפגיעה המתמשכת. אני מבקש גם את זה לפתור. הנושא של השכר, 75%, דיברנו שאנחנו רוצים את זה, גם הם ביקשו 90% השתתפות בשכר. הרי אנחנו יודעים שרק פגיעה של 100% מקבלת את ה-75%, בבקשה תביאו פתרון לעניין הזה. תוסיפו מ-75% ל-90%. כל עוד אני מעלה את זה ולא אמרתם לי משהו אחר, סימן שאתם לא מסכימים. אם אתם לא מסכימים, תיכף נגיד לכם מה יהיה. דיברנו על חד-חודשי. אמיר, הסברת את החד-חודשי. אני חושב שעוד פעם צריך לעשות חשיבה, גם של המייצגים וגם שלך, ולראות איפה נפגעים פחות. לכולנו יש רצון אחד, שייפגעו כמה שפחות. ואם בסופו של דבר ייפגעו כמה שפחות בחד-חודשי, נצטרך לפתור את הבעיה הזאת לחד-חודשי. אין מה לעשות, צריך לטפל בנושא הזה. דיברנו על החמישה ימים של החל"ת, תפתרו את העניין הזה. תיירות נכנסת – אם יש לך פגיעה מתמשכת, זה פותר את הבעיה. הגנים הפרטיים – לא יעזור כלום, תמצאו פתרון שיהיה להם. אי-אפשר. תשבו איתם עוד פעם אחת. אני מאמין שאפשר בסוף למצוא פתרון. בפעם שעברה, בקורונה, היה להם מענק סוציאלי, אני זוכר את זה טוב מאוד. צריך לפתור את זה. לא יודע. תחשבו על פתרון יצירתי. אפשר לעשות את זה. דיברתי אתכם בפעם שעברה גם על ארנונה, לפחות לאלה שנמצאים בקו עימות. אני חושב שצריך לתת ארנונה ישירות לרשויות, להוריד מהחישוב את הארנונה בעסקים. אמרתי לכם שהייתי בקריית שמונה וסיפרו לי על זה, הייתי בצפת ודיברו איתי, כולם דיברו איתי על זה. ביקרתי גם בעיריות וגם בעסקים. בעיריות אמרו לי: אנחנו לא מקבלים. כבר עומדים להיות עיקולים. איך אני הולך לעיקולים? אדם בקריית שמונה, איך אני יכול ללכת לעיקול כשהוא מסכן, הוא בכלל לא נמצא בבית שלו, מצד אחד, או בעסק שלו הוא לא נמצא, ומצד שני בעל העסק אומר: קיבלתי כסף, לא שלא קיבלתי, אבל אתה יודע, כשאני מקבל מקדמה, יש לי את הילדים להאכיל. אני צריך לפתור את הבעיה הזאת. צריך לראות איך אנחנו לא מחשבים להם את זה הפעם ומעבירים - - - << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> אדוני, זה לא רק ברשויות המקומיות. אנחנו באפס הכנסות. הנושא של הארנונה חל גם עלינו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על מה דיברתי? דיברתי על העסקים. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> אמרת "קריית שמונה", שאני מאוד מקבל את זה, אני מסכים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אגיד לך משהו: יש דברים שאני יכול ללכת על כל הארץ, יש דברים שיותר קשה ללכת על כל הארץ. תפסת מרובה – לא תפסת. כשאני הולך על כל הארץ, אני יודע שזה לא יהיה. אני אומר את האמת. כרגע בקו העימות, חלקם גם עזבו את הבית, והם עדיין לא חזרו לשם, ולכן ההסתכלות שם צריכה להיות קצת יותר רחבה בעניין הזה. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבין גם את מה שאתה אומר, לא שאני לא מבין את זה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הכי חשוב הוצאתי או חזרתי מחל"ת, לא קיבלתי אפס מענק. זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על זה דיברנו. זו בעיה שאנחנו צריכים לפתור אותה ביחד. דיברנו גם עם ההסתדרות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא קשור להסתדרות, לא לחופשה, על החל"ת, שהוצאתי והחזרתי מחל"ת, על מה ששילמתי בפועל. גם אם הוצאתי אותו לחל"ת באותו חודש או החזרתי אותו, אם זה לא נפתר, אין מענק. אין מה להעלות ל-90% כי - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה שדיברנו על חודש אפריל או מרץ, אבל בעיקר זה קרה לנו באפריל, שהחזרתי אותו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> גם במרץ. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם במרץ, גם באפריל, צריך שזה יהיה. אני חושב שסיכמנו פה. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> קריטריונים למבחן התמיכה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מבחן התמיכה אמרנו. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> ושנת ההשוואה. אני רוצה תשובה מהם לגבי בחירת שנת ההשוואה, שנת הבסיס. זה הכי חשוב. לפחות 100,000 איש ייפלטו, אם לא תהיה להם הבחירה הזאת. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> מה עם ה-400 מיליון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על ה-400 מיליון לא נתנו תשובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על ה-400 מיליון הם כבר אמרו תשובה שהם לא מוכנים לזה. זה מה שקיבלתי תשובה חד-וחלק. הם אמרו את התשובה הזאת. ביקשתי גם אז שתבדקו בנושא הזה, אולי רק במרכיבי שכר. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> קריטריונים. ותגיד לנו למי פונים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ושנת הבסיס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מקדמות בתקרה העלינו. האם יש לכם תשובה לגבי ההעלאה של התקרות, של ה-600,000? האם יש לכם תשובה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו מתנגדים להעלאה. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> למי לגשת בעניין החל"תים למי שקיבל 70% פחות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קיבל 600 שקלים חל"ת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נטע תעזור לך אחרי הדיון. << דובר >> גליה אוחיון: << דובר >> אדוני, שכחת שהם צריכים להביא פתרון לטבריה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מקדמות. להעלות את אחוז המקדמה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש שני דברים, אם רוצים להעלות את ה-60%, אי-אפשר לתת מקדמה גם לפני הגשת התביעה ואת שני הדברים ביחד. אנחנו פיתחנו מערכת שתהיה מוכנה לשבוע הבא, היא מוכנה כבר היום יותר נכון, שאפשר לתת מקדמה לפי אחוז מסוים ממה שקיבלת ב"עם כלביא" או ב"חרבות ברזל". המערכת תבחן את הגבוה ביותר, ותיתן לך מקדמה. אני לא חושב שברגע שנותנים את זה, זה רלוונטי - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה הוגן, ואני גם מעדיף שזה יהיה ככה. טיפלנו בעסקים שנתנו להם יותר, ובסופו של דבר הייתה להם בעיה להחזיר. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> על כמה אחוז תהיה המקדמה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אמר הגבוה ביניהם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> 80%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא מתחייב לך על 80%. בין 70% ל-80%. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הוא אמר לנו 80%. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> ינון, הם ציינו שהם יבדקו את עניין התיירות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דיברנו על התיירות. אני מבקש לבדוק את כל הדברים האלה. אני מאמין שאם אתם מביאים את זה, אפשר בכמה דקות של הקראה לסיים את האירוע הזה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> ינון, שנת הבסיס מאוד חשובה, כי 100,000 עסקים לפחות ייפלטו, כי זה קרה גם במתווים הקודמים, גם באומיקרון וגם בחרבות ברזל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יכול להיות ששנת הבסיס הם יכולים להביא במקום נזק מתמשך. חברים, האוצר צריך לחזור עם תשובות. לגבי יום חמישי תצא הודעה. אני צריך לראות מה קורה עם האוצר. אם האוצר חושב שבכל פעם נבוא לפה לסבב הזה להגיד שהם עושים השתדלות ואנחנו לא בסדר, אנחנו לא נעשה את זה. אתם סביב השולחן הזה, ואם אני טועה, אני מבקש מכל המייצגים פה שיגידו. אני חושב שהבאת מתווה רק בשביל להביא את המקדמות ולקבל מתווה שהוא לא טוב, אני חושב שאפשר לא להביא אותו כרגע, לכן עדיף לחכות עוד קצת זמן ולהביא גם מתווה טוב וגם מקדמות. רק לסיום, אנחנו נמצאים ערב יום הזיכרון של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, תרשו לי רק לומר משנה קטנה ממסכת אבות. אני חושב שאם כל אחד ייקח משהו קטן מהמשנה הזאת, אני חושב שאנחנו רק נרוויח מזה. "אמר להם, צאו וראו לב איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר, עין טובה. רבי יהושע אומר, חבר טוב. רבי יוסי אומר, שכן טוב. רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר, לב טוב. אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם. אמר להם: צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם. רבי אליעזר אומר, עין רעה. רבי יהושע אומר, חבר רע. רבי יוסי אומר, שכן רע. רבי שמעון אומר, הלוה ואינו משלם. אחד הלוה מן האדם, כלוה מן המקום לה ברוך הוא, שנאמר (תהלים לז, כא) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. רבי אלעזר אומר, לב רע. אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם." שתהיה לנו תמיד עין טובה אחד על השני, ונסתכל אחד על השני במעלות שלו ולא בחסרונות שלו, ושיהיה לנו, לעם ישראל, בשורות טובות בעזרת השם, שאותם החללים שנפלו למעננו, נהיה אנחנו ראויים להם, ובעזרת השם נהיה מאוחדים תמיד, ותמיד נסתכל אחד על השני. לב טוב זה אחדות, זה כוחנו, וכך בעזרת השם נוכל להגיע לניצחון, לכל דבר ועניין בחברה פנימה וזה יקרין החוצה. תודה רבה לכולם ובשורות טובות לעם ישראל. הישיבה סגורה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:57. << סיום >>