פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 433 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, ג' באייר התשפ"ו (20 באפריל 2026), שעה 11:15 סדר היום: << נושא >> המשך העלאתם של בני העדה האתיופית לישראל- יישום המלצות דו"ח הוועדה לגיבוש מתווה העלייה מאתיופיה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר צגה מלקו חברי הכנסת: פנינה תמנו מוזמנים: אפרים נגוסה – מנהל תחום דיור ארצי, משרד העלייה והקליטה בר מיוחס – רפרנט תעסוקה אג"ת, משרד האוצר רונית ממאי ברהנו – דסק זכאות, רשות האוכלוסין וההגירה מיכל יוספוף – מנהל אגף אוכלוסיות זמניות, רשות האוכלוסין וההגירה הבטאמו יוסף – מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית יצחק מולה – יו״ר המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, המאבק להעלאת יהודי אתיופיה גברה וורקו – יו"ר כח לעלייה וודנך אדמה – ארגוני עולים באזזאו אטנאו – ארגוני עולים אסמאץ' אמבאו – ארגוני עולים אמבט גנאנאו – ארגוני עולים ישעלם דגו – ארגוני עולים דסאלן דמוז – ארגוני עולים אלימלך טגביה – ארגוני עולים אדלה טגנ'ה – ארגוני עולים ישעלם טגנ'ה – ארגוני עולים יננאט טשומה – ארגוני עולים שי אדונ'ה דסה – ארגוני עולים יוהניס אלנה – ארגוני עולים אדוניה בוגלה – ארגוני עולים אסי דאודה – ארגוני עולים יננאט גנט – ארגוני עולים מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> המשך העלאתם של בני העדה האתיופית לישראל- יישום המלצות דו"ח הוועדה לגיבוש מתווה העלייה מאתיופיה << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שלום לכולם, צהריים טובים, אני מתנצל על האיחור בפתיחת הדיון. אנחנו היינו בדיון שעסק בקליטתם של בני נוער וצעירים, ואנחנו מקיימים כרגע דיון רביעי בנושא של המשך עלייתם של בני העדה אתיופית לישראל. זה דיון רביעי של הוועדה שאנחנו מקיימים בשנה האחרונה. קיימנו דיון בחודש מאי, בחודש ספטמבר בשנה שעברה ודיון נוסף בפברואר בשנה הזאת, ואנחנו נמשיך לנהל את הדיונים הללו כל עוד הכנסת ממשיכה בפעילותה. תודה לחברת הכנסת צגה מלקו שהצטרפה לדיון שתאמר גם היא דברים בפתיחה. מכיוון שאנחנו נמצאים בדיוני המשך המטרה שלנו בדיונים הללו היא להתקדם עם תשובות. אנחנו לא פותחים כל פעם מחדש את הנושאים. אנחנו בדיון מעקב, המטרה שלנו היא לקבל את התשובות. בשעה 13:00 אנחנו מסיימים את הדיון. נראה עד אז מי יספיק לדבר. אני רוצה לבוא ולומר בצורה מאוד ברורה, אנחנו נמצאים בערב יום העצמאות, ותמונת המצב היא קשה, והיא צריכה להיאמר בצורה מאוד ברורה. בפועל שערי ההגעה מאתיופיה סגורים. זאת תמונת המצב, למעט טפטוף עדין של עולים מכוח חוק השבות, בגדול אין הגעה מאתיופיה. החלטת הממשלה של צור ישראל נגדעה באיבה משיקולי תקציב. אנחנו לא מאתרים כרגע מגמה להעמדת תקציב לטובת השלמת המבצע הזה, ומבחינתנו התמונה היא תמונה קשה מאוד ועגומה. אני אמרתי בישיבה הקודמת, אני אחזור על זה עכשיו – זה לא יהיה בדיון הזה כי אנחנו בתוך הפגרה ובפגרה פחות נוהגים לעשות הצבעות, אבל אני הודעתי שאני אביא הצעת החלטה של הוועדה שעוסקת בתמונת המצב. יכולים להיות דיונים וויכוחים עד כמה צריך להרחיב את המבצע, מה נכון לעשות. יש דוח כנפו עם אופציות שונות. אבל אי אפשר להתחמק מהעובדה שהחלטת הממשלה הקודמת לא יושמה במלואה ולא מעמידים תקציב כדי ליישם אותה במלואה. זה דבר שמעיד על איזושהי כוונה. אפשר להתווכח על המשך הדרך, אפשר שתהיינה דעות שונות, תמיד יש איזשהו קו גבול שאתה שם בתוך תהליך של איחוד משפחות – תמיד יש, בכל עלייה. אבל להיות במצב שיש שם החלטת ממשלה לגבי קבוצה מסוימת, עוצרים את זה, לא באמצע, אלא איפשהו שם כבר בחלק השני – אני חושב שישנם עוד כ-300 בקשות – ופשוט אנשים בין שמיים לארץ לא בוחנים את הבקשות שרלוונטיות לקריטריונים של החלטת הממשלה, אז זה דבר אחד שמאוד מטריד; הדבר השני הוא כמה זמן אפשר לשבת ולדבר על תקנים נוספים שיש לדסק שאמור לטפל בעולים מאתיופיה, ושום דבר בסוף לא קורה. הרי בסופו של דבר עם כל הכוונות הטובות או שיש דסק שמטפל בבקשות של עולים מאתיופיה או שהדסק הזה פוזר כי לא ניתנו תקנים; ואם ניתנו תקנים אז לא בוצעה בירוקרטיה לטובת התקנים. זה הדבר השני שהוא מאוד מטריד מבחינתנו, ואנחנו נצטרך בעניינים הללו לראות איך אנחנו מעבירים מסר מאוד ברור לממשלה, שלפחות בשני הדברים הללו חייבים להתקדם. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה, ואז אנחנו נפנה לשמוע תשובות מהממשלה, ואז נאפשר לאנשים להתייחס. בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכולם. אדוני יושב הראש, אני מעריכה, למרות שאנחנו בפגרה שאנחנו ממשיכים את הדיון, מקיימים את הדיון ועוקבים איך הדברים מתנהלים או שעד עכשיו איך התנהלו. אדוני היושב ראש, אני ממשיכה את דבריך, אני הייתי רוצה לשמוע את המעקב, מה שנעשה, ובנוסף בראש שלי ממש בתוך המוח עדיין מצלצל העניין של 1,226 אנשים, העניין של הגורל הזה של האנשים האל לפי קריטריונים של החלטת הממשלה הקודמת. אני בטוחה שירחיבו ויעדכנו אותנו נציגי משרד הפנים; בנוסף גם מה שהובטח לנו שיהיו עשרה תקנים. גם שר האוצר אמר לי בשיחות אישיות, שעשרת התקנים האלה הגיעו, או עדיין נמשיך לדבר על זה. יחד עם זאת אני חברת ועדת עלייה וקליטה, אדוני היושב ראש, אנחנו מספר חברי ועדה לא מבוטל, אני חושבת שאחרי שנשמע את הדיווח אני חושבת שיש מקום, אדוני היושב ראש, למרות שאנחנו בפגרה, איכשהו להזמין את השרים. צריך להביא את השרים שהעניין נוגע להם. בשביל זה אנחנו חברי כנסת, ותפקידה של הכנסת ותפקידם של חברי כנסת – אנחנו לא שרים, אנחנו לא בממשלה – למרות שהמפלגה שלי היא הליכוד והממשלה מי שצריך לתת את המענה הם השרים. אז צריכים להביא את השרים שייתנו לנו אחת ולתמיד תשובה כי בכל ישיבה שאנחנו קיימנו עדיין לא קיבלנו תשובה. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. אני, ברשותכם, רוצה, בבקשה, להתחיל עם משרד הפנים, עם רשות האוכלוסין וההגירה. תודה רונית, תודה מיכל שהצטרפתן. אנחנו הצבנו בסיכום של הדיון הקודם מספר נושאים, ואני מבקש ראשית להבין איפה עומד נושא התקנים ואיוש התקנים. אני מבקש להבין, אתם שלחתם לנו, ותודה, מענה לבקשת המידע, ואני מבין שהמספרים שהתייחסתם אליהם כאן הם לבקשות לוועדה ההומניטרית או לעלייה. << אורח >> רונית ממאי ברהנו: << אורח >> לא, זה מה שאתה ביקשת, הוועדה ההומניטרית. סעיף ראשון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אז אני מבקש שתציגו את המענה שנתתם על הפרטים. והדבר השלישי שאני אבקש זה עוד פעם את התייחסותכם לבקשה של הוועדה שיתחיל תהליך של בדיקת אותן בקשות שהוגשו במסגרת צור ישראל גם בהיעדר תקציב. אנחנו צריכים להיות ערוכים. כשתתקבל החלטת ממשלה לא הגיוני שאז – אולי מ-300 האלה יסתבר שרק 100 יכולים להגיע? אז צריך פחות תקציב. אז אלה שלושת הדברים שאני מבקש את התייחסותכם. נתחיל בנושא התקנים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אולי נמתין לתקנים כי בר יגיע ב-12:00. הוא פשוט בדיון בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> נתחיל קודם כול עם הוועדה ההומניטרית. ממרץ 2024 התקבלו 169 בקשות הומניטריות מזרים. אני לא יכולה להגיד לך איך הזרים הגיעו; אין לנו פילוח איך הזרים הגיעו לארץ, אם הם הגיעו במסגרת תיירים, אם הגיעו במסגרת של החלטות ממשלה או הם הגיעו במסגרות של שבות. אני יכולה להגיד לך שמתוך 169 בקשות אושרו 72 שעמדו בקריטריונים והוועדה אישרה אותם; ל-25 בקשות סירבנו, ו-51 בקשות עדיין לא עברו את הוועדה, והם ממתינים לוועדות הקרובות. בין היתר גם היו 21 בקשות שתוך כדי התחלת הטיפול בהן המבקשים ביקשו לבטל את הבקשה, או שלא עמדו בדרישות הסף של הנוהל. זה לגבי הוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה להבין, זאת ועדה הומניטרית ואלה הבקשות שהוגשו על-ידי אנשים שנמצאים בישראל. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. דרך אגב, זה התנאי להגשת בקשה לוועדה ההומניטרית? זאת אומרת אתה לא יכול להגיש מחו"ל. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. אתה לא יכול להגיש מחו"ל. וזה למי שנמצא כאן בארץ. באותו סעיף ביקשת לדעת לגבי נוהל הורה קשיש. הוגשה בקשה אחת והיא אושרה. לגבי הורה חייל אושרו שש בקשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוגשו ואושרו כולן. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> מי שעומד בסוף בקריטריונים של הנוהל, ואין משהו חריג ופלילי אצלו אז אין מניעה לאשר. לגבי החלטת ממשלה, כמו שאמרנו בוועדות הקודמות, כל עוד אין לנו תקציב אנחנו לא ממשיכים בתהליך של הבדיקה. חלק מתהליך הבדיקה זה לראיין את המשפחה בארץ ואת המועמד בחו"ל. מניסיון אישי אתה מכניס לאותו מועמד שנמצא באתיופיה ציפיות. היו לנו מקרים שאנשים באו ואמרו, ראיינו אותי לפני 10 ו-15 שנה. אני לקחתי את הנושא הזה לידיים בשנת 2020. תוך כדי בדיקה שעשינו בשנת 2020 על ההחלטות שהיו קיבלנו כל הזמן מהמשפחות פה בארץ תגובות שראיינו אותם לפני עשר שנים ואמרו להם, אתם תחכו, תקבלו את האישור. אנחנו לא רוצים להגיע למצבים כאלה. אנחנו רוצים להמשיך את תהליך הבדיקה כי אני יודעת שיש לי תקציב, והסיכויים שאותו אחד שעומד בקריטריון יגיע לכאן, זה 100% ולא ימתין ויחכה עד שהתקציב יגיע. לכן אנחנו לא עושים את זה. ברגע שאני אקבל את התקציב והחלטת הממשלה תגיד, יש תקציב, הנה זה התקציב, זו החלטת ממשלה, אנחנו נדע איך להמשיך בתהליך ולעשות אותו הכי מהר שיכול להיות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> על איזה מספר מדובר? את מדברת על 1,200? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> על 1,200, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל צריך להדגיש עוד פעם, וכל הזמן לחזור לגבי 1,200 האלה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן, 1,200. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הם לא נבדקו? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> הם נבדקו בדיקה ראשונית, לא בדיקה מעמיקה יותר, בדיקה ראשונית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו מדברים על 300 בקשות, כי 1,200 האלה מתכנסים לכ-300 בקשות משפחתיות, אני מבין. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> נראה לי שאפילו פחות. אבל זה הרעיון, זה העיקרון – לא ממשיכים כל עוד אין תקציב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה רגע לחדד עוד פעם, ונמצאים איתנו פה הרבה חברים וחברות מכובדים. זה גם כדי לדייק לציבור ולפרוטוקול וגם בעבורי. אני מניח שחברת הכנסת מלקו בקיאה בעניינים. אנחנו בעצם מדברים על קבוצה שהבקשות בגינה הוגשו עד 2016, נכון? וזו הקבוצה שרלוונטית להחלטת הממשלה. מכוח החלטת הממשלה עלו 3,000 אנשים שענו לקריטריונים הראשונים מבין ארבעת הקריטריונים של הבקשה; ואנחנו נמצאים עם עוד קבוצה שמבחינה מספרית היא פחות או יותר שליש מסל הזכאים, ואלה האנשים שבעצם על פניו רלוונטיים לקריטריון מספר 3 וקריטריון מספר 4. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> זה משהו כמו אחים ואחיות למחצה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, זה לא הורים ולא ילדים. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא. אחים ואחיות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה קריטריון 4. ואנחנו נמצאים במצב שבו הייתה החלטת ממשלה, הם הגישו את הבקשה בזמן. על פניו מכוח החלטת הממשלה הם היו זכאים להגיע, ואנחנו מדברים על עשר שנים שחלפו. נכון? עברו עשר שנים? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם הבקשות הוגשו עד 2016? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> הבקשות הוגשו עד 2016, ואנחנו כמובן גם נצמדים לרשימות שאנחנו מקבלים שהונחו בזמנו במזכירות הממשלה. אבל ההחלטה האחרונה הייתה ב-2022. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבקשות הוגשו ב-2016. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אם לא הייתה מכסה, גם היו יכולים לעלות? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אם לא הייתה מכסה, הם היו יכולים להיכנס. אם היו אומרים לי תבדקי את כל הבקשות שעומדות בקריטריונים א', ב', ג', ד', אז כן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זה אומר שהם נבדקו. למה צריך עוד פעם לבדוק אותם? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> הם נבדקו בדיקה ראשונית באיזה קריטריון הם נופלים. האם הם נופלים בקריטריון של הורים שמזמינים ילדים, ילדים שמזמינים הורים, אחים ואחיות משני הצדדים, אחים למחצה מצד אחד, או דברים כאלה. בזה הם נבדקו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה זה קריטריון 3 וקריטריון 4 בהחלטה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אחים ואחיות משני הורים או אחים ואחיות למחצה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה הקריטריונים שנשארו. בסדר גמור. ובעצם בפעם האחרונה שדיברנו בישיבה הקודמת, אתם הצגתם לפחות את המענה המקצועי שאנחנו לא נמצאים בסיטואציה שבה הורים עלו במסגרת ההחלטה הזאת והילדים שלהם נשארו מאחור כי קריטריון 1 ו-2 זה קריטריון של ילדים ושל הורים, נכון? אתם אומרים שלמעט מקרים בודדים שיכולים להיות, שבן אדם החליט - - << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בהחלטה האחרונה החלטנו להעלות את כל ההורים והילדים, את האשכול, לא להשאיר ספיחים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וברמה העקרונית אם נשארו מקרים כאלה בודדים העמדה שלכם היא שכשיחודש התקציב - - << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אם נשארים מקרים כאלה בודדים זה אומר שהם לא היו ברשימות שהונחו במזכירות הממשלה בזמנו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מ-1,200 האלה אין אף אחד בקריטריון 1 ו-2? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אמרתם שאם יש מכסה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם יש לכם היום הערכה כלשהי כתוצאה מהעבודה המקצועית שלכם, בקשות שאספתם, אולי לסוכנות יש פה מידע – בכל זאת כמה מקרים יש לנו או של הורים שנמצאים כאן, ובן או בת נמצאים שם עם משפחתם? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אין לנו הערכה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וגם לא הצטברו אצלכם איזשהו צבר של בקשות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אין לנו הערכה ואנחנו גם לא אוספים נתונים כאלה בכלל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש לסוכנות איזושהי הערכה כאן? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> אין לנו הערכה. ניסינו תקופה דרך הקהילה שם לנסות לכמת את זה למספרים. אני חייב לדייק משהו כי בשפה המשותפת של כולם זה לא תלוי במיכל ורונית, אבל קריטריון הסף זה מי שהגיע לקהילות עד ינואר 2010. זאת אומרת מי שהגיע אחרי כן, יכול להיות שיש כאלה שהם הורים וילדים, הם לא נכללים בתוך ההחלטה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. הם לא נכללים בתוך ההחלטה כי הבקשה לא הוגשה - - << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> בלי קשר לבקשה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בלי קשר לבקשה. יש רשימות שב-2010 הונחו במזכירות הממשלה. על-פי הרשימות האלה, אנחנו עובדים. כמובן, הבקשות חיזקו לנו את ההרכב המשפטי, את הבקשות. היה לנו יותר קל לעבוד דרך הבקשות מאשר דרך הרשימות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה, אדוני היושב ראש, אני קצת מבולבלת פה. אני זוכרת שבתור עיתונאית שהייתי משדרת שנים רבות דובר שהרשימה המקורית הסתיימה ב-2010. נכון? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> נסגרה ב-2010. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> ב-2010 נסגרה. אבל עכשיו אמרנו את הבקשה – 2016 אמרתם אם אני לא טועה. אז 2010 זה שם. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> הבקשות שעל-פיהם עבדנו, בזמנו הייתה ועדה שפתחה את הנושא להגיש בקשות. הם היו אמורים עד תאריך מסוים להגיש בקשות. אז על הבקשות האלה עבדנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הצטרף אלינו איש אגף התקציבים. שלום, בר, ברוך הבא לוועדה. אני אבקש עכשיו התייחסות כפולה גם של משרד האוצר וגם של משרד הפנים, איפה עומד נושא איוש התקנים לדסק שיבחן בקשות של מבקשי עלייה מאתיופיה. אני רוצה להזכיר שבניגוד לארצות אחרות שבהן הסוכנות או גורמים אחרים מבצעים את הבדיקה, כאן הבדיקה מתבצעת על-פי החלטת ממשלת ישראל בתוך משרד הפנים. זאת אומרת שאם אנחנו שמים רק אדם אחד שיכול לעבוד על העניין הזה, אז בהגדרה אין אחרים שעושים את זה, נכון? חשוב, קודם כול, שהציבור יבין שמשרד הפנים לא בודק את בקשות העלייה מארצות הברית וגם לא מרוסיה. בשביל זה יש סוכנות, נפש בנפש ונתיב. אבל באתיופיה הממשלה החליטה שהכול ייבדק ברשות האוכלוסין. ועכשיו כבר הרבה מאוד זמן – מיכל תוכל לומר לנו כמה זמן – יש במקרה הטוב אדם אחד שמופקד על המשימה הזו. רונית איתנו, אבל אנחנו יודעים שידיה של רונית עמוסות עבודה גם בעוד משימות. אז בעצם יש אדם מאוד מוכשר שעוסק בזה, אבל יש לו עוד הרבה משימות חוץ מלבדוק את הבקשות. לכן התקבלה כבר החלטה על 10 תקנים. אנחנו שואלים מה יקרה קודם: תחודש העלייה מאתיופיה, יבוא המשיח או יהיה איוש של תקנים חדשים. אז, בר, כמומחה בעניין תסביר לנו איפה עומד איוש התקנים. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> בוודאי, באמת כמו שציין יושב הראש, ב-25 בינואר השנה עברה החלטת ממשלה 3812 שבה הוחלט על העברת תקני כוח אדם לרשות האוכלוסין כדי להגביר את קצב הבדיקות של הבקשות לעלייה, על-פי חוק השבות, של הממתינים מאתיופיה. משרד האוצר העמיד לרשות רשות האוכלוסין את עשרת התקנים וכן תקצב אותם מיד עם העברת החלטת הממשלה במסגרת התקציב ההמשכי טרם העברת התקציב המדינה בשלוש קריאות לשנת 2026 מה שהתרחש ממש לפני כמה שבועות. כעת לאחר אישור תקציב שנת 2026 יש צורך לאשר את העברת התקציב והתקנים שוב בוועדת הכספים – זה הנוהל. משרד האוצר פועל להגיש לוועדת הכספים בהקדם את הפנייה לוועדת התקנים, ועם קבלת אישורה יעמיד את התקנים לרשות האוכלוסין. זאת אומרת אנחנו כרגע מכינים פנייה. זה תהליך שהוא טכני לחלוטין, וממש בקרוב היא תונח על שולחן ועדת הכספים. ברגע שהיא תאושר יתוקצבו התקנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם הייתה החלטת ממשלה בינואר, והתקציב אושר בסוף מרץ, מדוע צריך ועדת כספים? למה זה לא נכנס לתוך התקציב? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> זה נכנס בתקציב המשכי ממש מיד עם אישור ההחלטה, ועכשיו צריך לאשר את זה שוב בתקציב המקורי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל התקציב אושר - - - למה לא הכנסתם? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> התקציב הונח על שולחן הכנסת לפני כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואי אפשר היה לתקן במסגרת השנייה והשלישית? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> לא ניתן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ניתן היה, בחרתם לא לעשות. הרי העבירו בהצבעה במליאה עוד 800 מיליון שקל בהסתייגות. היה אפשר. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> זה לא נוהל שיכולנו לעשות. אנחנו כרגע עוברים על הפנייה, והפנייה תוגש. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כמה זמן זה ייקח, להערכתך? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> זה עניין טכני לחלוטין, זה משהו שכבר נמצא בעבודה במשרד האוצר. אני מאמין שזה עניין של שבועות ספורים << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי מידע שאמרו לי שלא יהיו עשרה, שמקצצים להם שניים. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> לא, לא, אנחנו מגישים עשרה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה שבאת ואמרת את זה. חשוב לי לומר, אתה יודע, יש לי עבר של 30 שנה של מאבקים משפטיים עם רשות האוכלוסין, אז אני לא חשוד בחנופת יתר. אבל אני רוצה לומר שהושמעו כאן בוועדה טענות נגד רשות האוכלוסין – מה זאת אומרת, התקנים עומדים לרשותכם, למה אתם לא מאיישים אותם. זאת פעם ראשונה שנציג האוצר בא ואומר שעד לרגע זה לא הסתיימה הבירוקרטיה של העמדת עשרה תקנים. אנחנו שומעים כבר חודשים כאן בוועדה שיש עשרה תקנים, ויש עשרה תקנים, ויש עשרה תקנים. ואנחנו תמיד אומרים למיכל, מי מוותר על עשרה תקנים, נכון? ואני חייב לומר לזכותם של אנשי רשות האוכלוסין, שהם אמרו לאורך כל הדרך, אין לנו עשרה תקנים, אנחנו לא יודעים על מה אתם מדברים. אז קודם כול, כוונות זה דבר חשוב אבל צריך לומר שעד לרגע זה אין לרשות האוכלוסין היתר להגדיל את הדסק. החלטת הממשלה עוד לא אושרה בוועדה. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> זה לא כל כך מדויק, זה פשוט עניין טכני. התקנים שניתנו בתקציב ההמשכי מתוקף החלטת הממשלה ניתנו לצורך התקציב ההמשכי. כדי להכניס אותם לתוך התקציב הקבוע יש צורך לאשר את זה בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברגע זה רשות האוכלוסין לא מסוגלת להעסיק את העובדים החדשים, נכון? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> לא עד אישור התקנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז זה חונה בטריטוריה שלכם. כשהבקשה תהיה מונחת על שולחן ועדת הכספים, אז נבוא בדרישות ובבקשות לוועדת הכספים. אז היושב ראש יצטרך לומר מה סדרי העדיפויות שלו. פה אני בטוח שחברתי צגה מלקו תסייע – מדובר בוועדה שעומד בראשה הוא חבר במפלגתה. אבל כרגע אפילו עוד לא הנחתם את הבקשה. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> אני פשוט חייב לרוץ לוועדת הכספים, אבל חשוב לי להדגיש שהכול פה זה עניין טכני, אנחנו מתקדמים כמה שיותר מהר עם הבקשה, וברגע שהיא תעבור את הכול מבחינתנו זה עניין של שבועות ספורים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה זה שבועות ספורים? שבועות ספורים זה יכול להיות גם 8 שבועות. מתי? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> זאת לא הכוונה. אני לא יודע להגיד כי זה לא עומד רק אצלי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב ראש, ברשותך, אתה נציג של האוצר, אנחנו פה דנו על עשרה תקנים יותר משנה. ממש, כל פעם שנה, כן. ועד עכשיו לא קיבלנו מענה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> פעם ראשונה אנחנו מקבלים מענה - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כבר יש תקציב של המדינה, והחלטת הממשלה הייתה בינואר, ועד עכשיו זה לא הוגש לוועדת הכספים. אז אני חושבת שיש איזושהי בעיה. לכן כשאתה אומר לי כמה שבועות ספורים אני לא באה באופן אישי אליך בטענה – אני מתחילה לדאוג. אני באמת דואגת. אדוני היושב ראש, בואו נשמע כמה שבועות –שבוע הבא? בעוד שבועיים? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> אני באמת לא יודע לתת את התשובה כי לא רק אני אחראי על זה, אבל זה משהו שלא מורכב בשום צורה על-ידינו לחלוטין. תודה רבה << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק רוצה לסכם את הנקודה הזאת. אנחנו מבקשים שעד 1 במאי תונח הבקשה על שולחן ועדת הכספים, זה יהיה בהחלטת הוועדה היום. אנחנו נכנס ישיבה קצרה בראשית חודש מאי של חצי שעה לקבל עדכון; ואני רוצה לומר, כל שבוע אחרי תחילת מאי שהבקשה לא תונח ייקבע דיון כאן בוועדה. חצי שעה, נפתח ככה את השבוע. איפה עומדת הבקשה? כי אחרי שנה שמספרים לנו שיש עשרה תקנים, ומשום מה משרד הפנים מסרב להעסיק את העובדים החדשים, אז יוצא המרצה מהשק. הכדור חונה אצלכם, הוא לא חונה בשום מקום אחר, אני אומר באמת, אין לי אינטרס לשבח את משרד הפנים. אבל הכדור חונה אצלכם, ועכשיו אנחנו נבין האם המצב הזה שנמשך כבר כמה שנים, מיכל, שיש רק את רונית בדסק? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> מ-2019. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם זה הגיוני שיש אישה אחת שמטפלת, מוכשרת ככל שיהיה, שמטפלת בבדיקת בקשות של עלייה של זכאי שבות מאתיופיה, מטיגריי – בעצם מכל המרחב האתיופי. אז אנחנו אומרים, הסיפור הזה מבחינתנו הוא בלתי נסבל. אני לא רוצה לספר לך כמה עובדים בנתיב בודקים. זה גם לא בדיוק אותו מספר בקשות וכולי; או כמה כסף נפש בנפש מקבלת ממדינת ישראל כדי לבדוק את הבקשות של העולים מארצות הברית. אנחנו מבקשים שעד 1 במאי תונח הבקשה על שולחן ועדת הכספים, ואז העבודה שלנו לשכנע את חבר הכנסת מלביצקי, אם זה כל כך פשוט שייתן ותצאו לדרך. תודה, בר. מיכל, אני רוצה לשאול אותך. הרי הדסק הזה אמור לטפל כרגע, לפחות, בבדיקת זכאויות על-פי חוק השבות, נכון? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רונית מסייעת גם לוועדה ההומניטרית אם מגיעה בקשה? לא. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא. הוועדה ההומניטרית זה דסק אחר בכלל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז העבודה הברוכה של רונית מוקדשת לנושא של זכאות על-פי חוק השבות מכל המרחבים שאנחנו מכנים אותם יהדות אתיופיה. יש לנו טיגריי, יש לנו אתיופיה. << אורח >> רונית ממאי ברהנו: << אורח >> טיגריי היא חלק מאתיופיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני יודע. חשוב לומר, תגרה היא חלק מאתיופיה - - << אורח >> רונית ממאי ברהנו: << אורח >> חלק - - - אנחנו חילקנו את המדינה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני לא שר החוץ, הכול בסדר. זה לא התפקיד שלי, ששר החוץ יסביר את עצמו בעולם. אני מתייחס לעניין הזה מכיוון שיש פה, בסופו של דבר, מדינה אחת שאנחנו מכירים בה, כמובן, כמדינה אחת. אבל יש פה קהילות שונות. גם לגבי יהדות חבר המדינות אנחנו נוהגים לדבר על קהילות שונות – הכול. מיכל, זה לא יפגע לך בעשרת התקנים, אבל אני רוצה להבין, בקצב הבקשות שקיים היום – אני לא מדבר מה יקרה אם הממשלה תשים סכום להשלים את החלטת צור ישראל; אבל בקצב הבקשות שמגיעות בהקשר של חוק השבות, ברור לנו שאדם אחד זה לא מספיק, נכון? איזה נפח של דסק, להערכתך, יאפשר לכם לתת מענה יעיל וראוי? כי אני מניח שמחר יאשרו עוד עשרה תקנים – זה לא שאתם מאיישים עשרה תקנים באבחת חרב. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> קודם כול, עשינו איזשהו תהליך, זה לא שחיכינו לעשרה תקנים. עשרה תקנים זה רק חלק מהתהליך כי את אותם עשרה אנשים שנגייס אנחנו צריכים לשים באיזשהו אתר מסוים; ובין היתר התחלנו גם לחשוב על כל מיני אמצעים טכנולוגיים שיעזרו לזרז את התהליך. אנחנו צריכים אמצעים טכנולוגיים שיהיה קשר בין הארץ לבין אתיופיה, כי יש מה שנקרא אבטחת מידע שאסור לי להעביר את זה - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כלומר, אתם כבר מתחילים כבר את ההכנות בהקמת הדסק. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> התחלנו את ההכנות של הדסק. כמובן, כל מה שאמרתי כפוף לתקציב. אני מאמינה שהמשרד ינסה להוציא מהתקציב שלו או אולי יפנה למשרד האוצר עוד פעם, אבל אנחנו התחלנו לחפש. כשיגיע היום, כשישחררו לנו את התקנים, ואני אדע בדיוק איפה יהיה האתר, אז אנחנו נתחיל לפרסם מכרזים לגבי האתר. אבל המטרה שלנו זה, קודם כול, למשוך עובדים מתוך המערכת שמכירים את זה כדי שלא נתחיל ללמד מחדש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. להערכתך, מהרגע שמאושר לך התקציב ואומרים לך, יש אור ירוק לגייס את האנשים, תוך כמה זמן הדסק החדש מתחיל את פעולתו. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני מעריכה שתוך חודשיים אני מתחילה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את מתחילה בהרחבה של הפעילות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני מתחילה בהרחבה של הפעילות אבל אנחנו ממשיכים. שלא תחשוב שאנחנו מפסיקים. רונית ממשיכה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו יודעים. חשוב לי לומר, אנחנו גם רואים את המספרים, יש כל הזמן טיפול בבקשות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> היום אחרי הוועדה הזאת אנחנו אמורים לשבת עם הסוכנות ומשרד הקליטה, לשלוח אנשים לאתיופיה כדי לבצע ראיונות למשפחות שנמצאות שם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> במסלול של השבות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם היום הממשלה הייתה מחליטה לשים עוד כסף כדי לסיים את הבאת הזכאים על-פי הקריטריונים והתנאים של צור ישראל; שזה אומר, מי שהגיע לקהילות עד 2010, הגיש בקשה עד 2016 ועומד בקריטריונים של ההחלטה של 2022, שזה אותם – כל הזמן אומרים 1,200 – אנחנו לא יודעים אם זה 1,200, אנשים נולדים, אנשים הולכים לעולמם – הכול ידוע. אבל בגדול אותו דסק יעבוד גם על זה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> סביר להניח שאותו דסק יעבוד על זה, אולי עם תגבור קטן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לבחון את הלג השני. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> עם תגבור שנתגבר כדי לעבוד בשני מסלולים ולא לשים את השבות בצד ולהתחיל עם החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. כשאני מסתכל על סעיף 5 בבקשת המידע שלנו – 3, 4, את אומרת שהניסיון האנושי והמקצועי שלך אומר, בואו לא נבלבל את האנשים, ניטע בהם תקוות, נראיין אותם עכשיו, ואז הממשלה עוד עשר שנים לא תשים תקציב, אז למה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני חייב לומר שזה הולך לכאן ולכאן. יכול להיות שאם הראיונות היו מתקיימים אז דווקא היה נוצרת ההבנה לממשלה שאתה לא יכול להשאיר אנשים מ-2010, 2016 ו-2022 תלויים באוויר. לפחות תעמדו במילה שלכם ותסיימו את פרויקט צור ישראל. אחרי זה בהתאם לדוח כנפו תקבלו החלטות אסטרטגיות. אבל קודם כול תחדשו את העניין. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה, אדוני היושב ראש, ברשותך, אם אתם מקבלים עכשיו עשרה תקנים, ואתם אומרים שזה לפי חוק השבות, כמה יש ברשימה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה סעיף 5, נכון? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> זה סעיף 5 שכבר בדקנו. זה מה שיש כשיש לנו הגשה על השולחן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר, אנחנו ביקשנו מרשות האוכלוסין וההגירה, כי אנחנו כל הזמן הולכים פה בשני מסלולים. מסלול אחד זה דרך המלך של חוק השבות. פה אין החלטת ממשלה, זה החוק וכולי, רק צריך לבדוק שאנשים הם זכאי שבות; המסלול השני זה המסלול של צור ישראל; המסלול השלישי זה מסלול שהממשלה עוד בכלל לא התחילה לדון בו, וזה מסקנות דוח ועדת כנפו, מה קורה עם כל האנשים שלא נכנסים בצור ישראל. אבל כרגע אנחנו לא מדברים על זה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אחת האופציות בוועדת כנפו הייתה השבות. הדפ"א הראשונה הייתה השבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, בסדר גמור. לא ראיתי בינתיים שהממשלה בחרה באיזושהי דפ"א, אז הכול בסדר. דרך אגב, אני רוצה לומר שמשפטית וציבורית אני מבין למה בדוח כנפו שמו את דפ"א 1 שהיא בואו נתחיל ונסיים רק עם זכאי השבות. אבל מבחינה משפטית וציבורית, ובעיניי מוסרית, זאת דפ"א שהיא פשוט לא רלוונטית. יש החלטת ממשלה, החלטת ממשלה קבעה זכאות, הזכאות הזאת היא לא תיאורטית, יש פה משפחות שחיות בנפרד למרות שעל פניו, על-פי החלטת ממשלה, הן היו צריכות לחיות ביחד; יש פה אי יישום של החלטה, יש אינטרס הסתמכות של אנשים שנמצאים שם ויודעים שהם עונים לקריטריונים. אני יכול לקבל שדפ"א 3 ו-4 מרחיבות, המדינה תאמר, אנחנו לא הבטחנו את זה מעולם, לא פה. בסדר, זה דיון ציבורי ערכי. אבל לגבי דפ"א 2 לסיים את העבודה על צור ישראל, זה בעיניי לא מחזיק מים מבחינה משפטית. אני אמרתי פה לארגונים את עמדתי. לדעתי, מזמן הייתה צריכה להיות עתירה בנושא הזה. זה לצערי. אני תמיד שמח שדברים ייפתרו פה בבית, אני מאמין ברשות המחוקקת. לא הלכתי להיות שופט, באתי להיות חבר כנסת. אני מאמין בבית הזה. אבל, בעיניי, במקום שאנחנו נמצאים בו - - << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> בעזרת השם, בשבוע הבא אנחנו נגיש בג"ץ; כי כבר נתנו שלוש שנים שכל הזמן מדברים איתנו רק בסיסמאות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז אני אומר עוד פעם, לדעתי, סביב הסיפור של צור ישראל זה לא רק עמדה פוליטית. יש פה אינטרס הסתמכות של אנשים, יש פה החלטת ממשלה. אם אתם לא רוצים, תעבירו החלטת ממשלה שמבטלת את צור ישראל, בואו נראה אתכם. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> עד עכשיו שלוש שנים אמרו לנו שזה בכלל לא קשור לתקציב. היום אני דווקא שמח שהם מגלגלים את זה כאילו זה באמת בעיה של תקציב. בעיה נוספת שלנו היא שחברי כנסת שישבו בוועדת הכספים לא דאגו להעלות את הנושא הזה לתקצב את העלייה. לא דאגו. רק לדבר בוועדה כל היום - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה רגע לומר לך בעניין הזה משהו, בסדר? צגה מייצגת פה מפלגה שהיא בקואליציה, אני מייצג מפלגה באופוזיציה. כשממשלה לא מחליטה, ומדובר על פרויקט גדול שנוגע להגעה לישראל, עלייה, הגירה של אלפי אנשים; כשמדובר על תקציב של מאות מיליוני שקלים זה לא חונה בשאלה מה חבר כנסת כזה או אחר מוכשר יותר או מוכשר פחות עושה בוועדת הכספים. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> לפחות, שיעלה את הנושא, זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתה יודע, אין לי הרבה דברים שאני מסכים בהם עם צגה. בעתיד יהיה, אבל עכשיו, מה לעשות, אנחנו לא בדיוק מסכימים אחד עם השני על 90% ממה שקורה במדינת ישראל. על הנושא הזה אנחנו מסכימים, אבל אני חושב שצריכים להיות פה מאוד חדים. כי אתה צודק, די דיבורים. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני בטוח שאם אתה היית בוועדת הכספים, והיה עניין שקשור אליך, אג'נדה שאתה ממש רוצה, היית דופק על השולחן עד שתקציבו לי את התקציב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אחרי זה נלך לצידה, אני אספר לך על רשימה של הרבה מאוד דברים שאני רוצה, כולל חידוש העלייה מאתיופיה, שבינתיים אנחנו לא עושים. אבל עזוב, אנחנו בדיון מאוד מאוד ממוקד, אתם רואים שהמטרה שלי היא לראות מה עושים – בתקווה בממשלה הזאת, ואם לא בממשלה הבאה. אבל במצב כזה שהדברים לא מתכנסים אני מאמין בעתירה. תכף נפתח את הדיון, וכולם ידברו. אני רוצה לסיים את התשובות שאני מקבל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לחדד פה דברים. אחרי הביקורת שלך לגבי חברי כנסת, למרות שאני לא שרה ואני לא חברה בוועדת הכספים, יש דבר אחד ממה שהוא אמר ואני יכולה להסכים איתו. אמרו לא לגבי תקנים, אלא לגבי עלייה. אני דיברתי עם שר האוצר, והוא אמר, אין בעיה של תקציב, הבעיה היא לא תקציב, אלא בדיקת זכאות, על זה אני שולח עשרה אנשים. בכלל לא דובר על בעיה של תקציב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אסור לנו לבלבל בין השבות לבין צור ישראל, חבר'ה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני מסכימה איתך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צור ישראל זה פר אקסלנס גם מדיניות וגם תקציב. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני מסכימה איתך. אפילו בנושא מספר זכאי חוק השבות – אני לא יודעת, תתקנו אותי, אני לא עובדת משרד הפנים – זכאי חוק השבות, מספרם קטן. רוב האנשים פה זכאי החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור, ברור. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אז לכן אני מסכימה איתך, אדוני היושב ראש, אבל למה אני אומרת שזה כל כך חשוב – הביקורת שלו, שיש ביקורת – מה שהוא אמר זה לא נכון כי השר בעצמו אמר שזאת לא בעיה של תקציב להביא אותם. הבעיה מבחינתו היא שישלח עשרה אנשים, ייתן עשרה תקנים ויבדוק את הזכאות. אני אומרת את זה בשביל הפרוטוקול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה רגע לעבור לסעיף 5. מיכל, סעיף 5 מתייחס לבקשות של זכאי שבות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וכדי שנדע הנתונים הם שמ-2022 עד 2026 הוגשו 1,252 בקשות להכרה בשבות שכוללות כמעט 4,000 נפשות כחלק מהבקשות המשפחתיות; ובעצם אושרו 117 בקשות שכוללות 310 אנשים, זאת אומרת בגדול אנחנו מדברים בערך על 10% מהבקשות ומהפונים שאחרי בדיקה של זכאות לשבות הבקשות מאושרות. נכון לרגע זה, כמה בקשות ממתינות? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> נכון לרגע זה ממתינות 184 בקשות. כמו שאמרתי לך, אנחנו אחרי הוועדה הזאת אנחנו אני אמורה לשבת עם הסוכנות. כמובן, זאת אופרציה לשלוח לשם אנשים כדי לזמן את המשפחות ולראיין אותם. ניסינו לעשות את זה בזום, וזה לא עובד טוב כל כך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני רוצה רגע להבין, ואני מזכיר עוד פעם שפה אנחנו מדברים על המסלול של השבות. אני רואה שאנחנו נמצאים עם 192 בקשות בטיפול. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. קיבלנו אותן, ועדיין לא נבדקו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ומה בין זה לבין הממתינים לריאיון? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אלה נבדקו ראשונית, והם צריכים לעבור ריאיון - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת שאנחנו נמצאים כרגע במצב שבו מתוך 1,252 בקשות שהוגשו מ-2022 אנחנו נמצאים בעצם במצב שקרוב ל-400. בגדול שליש מהבקשות עדיין נמצאות בתוך התהליך, ה-400 האלה. אנחנו גם יודעים שהיו עניינים דיפלומטיים עם ממשלת אתיופיה; אנחנו יודעים שהיו תהליכים, אתם אומרים, זום. 400 הבקשות הללו הן בקשות מהשנה, שנתיים האחרונות או יש לנו פה פיגור? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זה בקשות או נפשות? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לא, זה בקשות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> זה בקשות, זה מהשנה האחרונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> השנה האחרונה זה אומר 2025. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ב-2025 ו-2026, נכון? יש לנו פה 400 בקשות שהן מ-2025 ו-2026 שלגביהן אתם אומרים שצריך להוציא אנשים בשביל לקיים בגדול את הראיונות שם. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 50% מהם, כן, לבצע ראיונות שם, ו-50% עדיין להמשיך בדיקה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> להמשיך בדיקה, וחלק מהם ידרשו ריאיון, וחלק אתם תפסלו. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה, להערכתכם, הקצב הזה של 300 בקשות בשנה משקף עכשיו את מה שיקרה גם בשנים הקרובות? היה פה איזה אירוע מיוחד? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני יכולה לומר מהניסיון שיש הבנה שברגע שנפתח פה יחידה של שבות, אנחנו נקבל הרבה בקשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> סליחה, מה זה "אחר" פה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> "אחר" זה ילד לאזרח ישראלי שהילד נולד אחרי שהאבא עלה לארץ. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בקיצור זה לאו דווקא חוק השבות. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> לפחות ממה שאני רואה נהייתה הרבה יותר מודעות לאנשים שיש המסלול של השבות וגם יש טופס ומייל ייעודי שאפשר לשלוח לשם; וחלק מהאנשים שהמתינו להחלטות הממשלה מבינים שהם יכולים להגיש לבקשת שבות ומגישים, ואתה רואים את המספרים משנת 2022 עד שנת 2025 שיש שם גידול אפילו של כמה מאות אחוזים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת אנחנו רואים גידול בגלל שבסופו של דבר אין החלטת ממשלה, ויש הרבה ממתינים. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> המודעות גדלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ועדיין 10% מהממתינים מאושרים, צריך לומר. יש לנו שם אנשים שיושבים שם שהיו יכולים לעלות לישראל, על-פי חוק השבות, והם יושבים וממתינים כי הם לא ידעו, לא התארגנו על מסמכים. בסדר. רונית, עוד משהו לגבי הדברים האלה? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה אחת לגבי חוק השבות. יש מקרים של אנשים שהם זכאי חוק השבות ורשמו אותם עוד לפני 2010 בטעות כלא זכאים? יש דברים כאלה? הרבה אנשים אומרים לי, תשמעי, אני זכאי חוק השבות, אבל ברשימה קודמת רשמו אותם כלא זכאים. אנשים אחרי דור שלישי, נגיד דור רביעי – נין ליהודי, למשל. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> נין ליהודי הוא לא זכאי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה לא חוק השבות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> הוא לא זכאי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבטמו, אתה רוצה רגע להוסיף משהו? אחרי זה נשמע גם את משרד העלייה והקליטה. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> אמרתי גם בדיונים הקודמים – ברגע שתקבל החלטה, מבחינתנו, אנחנו יוצאים לשטח. כבר התחלנו כרגע את ההיערכות לשבות. היינו בשבוע שעבר בדיון בנוגע לתשתיות - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה התפקיד שלכם? כשאתם שולחים אנשים לאתיופיה לראיונות זה אנשים שלכם. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> כן, אבל בסוף בשביל לזוז באתיופיה הם צריכים אותנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל כל עוד אין לכם את התקנים החדשים, מי אמור לנסוע? רונית אמורה לעבור לגור באתיופיה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא, אנחנו נעשה איזושהי משלחת קטנה שתלך ותתלבש על זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. אתם מתכוונים לעשות איזשהו מבצע ייעודי של הגעה לאתיופיה לטובת הראיונות של בקשות השבות. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> כן, אנחנו נעמיד את התשתיות שלנו. אנחנו משמרים תשתיות בלי קשר להחלטות ממשלה. יש 12 עובדים גם בגונדר וגם באדיס; תשתיות התקשורת ערוכות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הסוכנות היהודית היו שם? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> כן. זה עובדים מקומיים, לא ישראלים. אלה עובדים מקומיים שאנחנו ממשיכים להעסיק אותם כי קשה מאוד לגייס אנשים, והם שומרים גם על המתחמים בגונדר וגם חלקם עובדים בתוך השגרירות. אנחנו גם בודקים את האפשרות להקים תשתית גם בטיגריי אם זה ייצא שם לפועל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> רגע, אתם מתכוונים שהאתיופים המקומיים יבדקו אותם? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> לא. בסוף צריך מאבטחים למקום, צריך עובדי מנהלה, צריך עובדי ניקיון. אנחנו צריכים אנשים שיעזרו לנו בעבודות המנהלתיות. בלי קשר לזה ברגע שתהיה החלטה שליח הסוכנות, עובד ישראלי, טס יחד עם העובדים של רשות האוכלוסין והם מבצעים את כל מה שנדרש לעשות מבחינה בירוקרטית מול מי שאושר לעלייה; כי ברגע שהם מאשרים אותם הם עוברים אלינו לתהליך הכנה לעלייה שלוקח בערך חודש, חודש וחצי. אז גם בזה אנחנו ערוכים. אני מזכיר, היושב ראש, גם אם תקבל החלטה אני מעלה שוב פעם – אין פה נציג משרד החוץ – הסיפור של מסמכי הנסיעה עדיין לא נפתר. לקחתי את הסיכום שהיה בדיון לפני הקודם. נעשתה פנייה נוספת למשרד החוץ, פניתי גם לראש האגף וגם לראש החטיבה, והתשובה עדיין לא השתנתה. כרגע יש לנו 37 זכאי שבות שאושרו. אנחנו תקועים בגלל מסמכי הנסיעה, וברגע שזה יאושר אנחנו מביאים אותם. מרכזי הקליטה ערוכים לקליטה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. אנחנו נקיים עם חידוש המושב ישיבה קצרה חסויה עם נציגי הסוכנות, המשרדים הרלוונטיים ומשרד החוץ, בסדר? קשה קצת לצלול לכל ענייני מסמכי הנסיעה והדיפלומטיה. עדיף שזה ייעשה במסגרת חסויה, ונבין בדיוק איפה הדברים עומדים, ואיפה משרד החוץ מסייע. תודה, הבטאמו. נציג העלייה, בבקשה. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> שלום אדוני, כפי שאמרתי פעם שעברה בדיון הקודם, מדיניות השר לא השתנתה לעומת מה שאמרתי. העניין הוא באמת כמו שאמרנו, לרתום את כל המשרדים ולעשות עבודה מקיפה על כל הממתינים בגונדר ובאדיס, ולהביא איזשהו מתווה כולל ולא משהו נקודתי על 300 משפחות וכל אלה שאמורים לעלות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> העמדה הזאת לא השתנתה למרות שהוועדה ביקשה לשנות. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> לא. זאת מדיניות השר, והעמדה הזאת לא השתנתה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לומר מתוך הערכה גדולה לשר סופר אבל גם מתוך ויכוח ויכוחים איתו, התכוונתי לעשות את זה הפעם אבל מכיוון שקבענו את זה הפגרה ולא נוהגים לעשות הצבעות בפגרה, אלא בנושאים דחופים למרות שזה בעיניי נושא דחוף – תגובש הצעת ההחלטה של הוועדה ששוללת את עמדת השר. אין לנו סמכות, כמובן, לכפות, אנחנו לא ממשלה, אבל תהיה פה הצעת החלטה בישיבה הבאה בנושא. אני אודיע על מועד ההצבעה. אנחנו לא מקבלים את עמדת השר, אנחנו חושבים שעמדת השר בלתי מתקבלת על הדעת. העובדה היא שתחת המשמרת של השר נסגרו השערים מאתיופיה. עם כל הכבוד לאמירה של הצעת החלטה כוללת, לא ראיתי שהוא עבד על הצעת החלטה כוללת. אם הייתם מודיעים פה בוועדה שהעמדה של השר היא שצריך החלטה כוללת, בבקשה, תעבדו. שלוש שנים וחצי השר מכהן, שלוש שנים וחצי החלטת הממשלה צור ישראל לא מיושמת וגם לא משנים אותה. אני רוצה לראות את שר העלייה והקליטה בא ומבטל את צור ישראל. אז זה לא לבלוע ולא להקיא. עכשיו מה זה הוא שר העלייה והקליטה, אז למה הוא מחכה? הוא מינה את דוח כנפו? אז שיביא הצעה. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> זה הוא ושר הפנים. זה שני המשרדים המשותפים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מכיר שר אחד במדינת ישראל שהאחריות שלו היא על תחום העלייה והקליטה. המצב באתיופיה נמצא תחת האחריות המיניסטריאלית של משרד העלייה והקליטה. דרך אגב, אין שר פנים אז אני מציע שהוא לא ינסה להתייעץ עם שר הפנים כי כבר שנה אין שר פנים למדינת ישראל. אני בכוונה לא הולך פה לכיוונים פוליטיים מפלגתיים, כי, לפחות, בוועדה הזאת לא יכול להיות ששר העלייה והקליטה יאמר – מי אמור להביא את ההחלטה הזאת? מי אמור לגבש את הצעת המחליטים? מי, שר החקלאות? מי? אני פשוט לא מצליח להבין. הוא מינה ועדה? אפשר לדעת מה העמדה של השר על ארבע האפשרויות? תעזוב החלטת ממשלה – מינית ועדה, שמת אדם מוכשר בראשות הוועדה – יש דפ"א 1, 2, 3, 4. מה העמדה של השר, אם זה היה תלוי בו? << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> אם אנחנו מדברים פה על מתווה כולל, המשמעות היא שזה דפ"א 4, מן הסתם. זאת בדיקה של כל הממתינים. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> השר סופר הוא אטום, הוא בכלל לא רוצה עלייה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני ידידי, חבל כי זה לא הגון שזה יתגלגל לפתחך. אני מודיע שתהיה הצבעה בוועדה על החלטה ששוללת את עמדת שר העלייה והקליטה. אם לא יהיה לזה רוב אז כל אחד יצביע בהתאם למצפונו; כי אנחנו חושבים שהאמירה הזו "פתרון מלא" זה דרך למרוח זמן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת? המתווה של צור ישראל נתן להם פתרון מלא. אני תכף אגע בזה. היה להם מתווה ברור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צור ישראל נוגע לאנשים שהגיעו עד 2010 והגישו את הבקשות עד 2016. זה לא פתרון לכל הסוגיה של אלפי המשפחות שממתינות. זה דיון, שהממשלה תעשה דיון. אבל, אפרים ידידי, יש החלטת ממשלה על צור ישראל, לא ביטלתם אותה. עכשיו יש החלטת ממשלה, ואין יישום. אז למה בדיוק מחכים? אני לא מבין, שמה, שתתחלף הממשלה, ואז השר יאמר, לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי? זה מה שקורה. שלוש שנים וחצי אנשים, שעל-פי החלטת ממשלה היה צריך להכיר בזכאות שלהם ולהביא אותם – אני מדבר רק עליהם – תקועים בין שמיים וארץ. אחרי זה, האם ממשלת ישראל רוצה צור ישראל 2? ישבו וידברו. אבל אני לא מצליח להבין את זה. יש החלטת ממשלה. יש חוק השבות – זה דפ"א 1 – לא צריך שום דבר, זה החוק; עכשיו יש דפ"א 2 צור ישראל – יש החלטת ממשלה. למה לא סוגרים את צור ישראל, ואחרי זה הממשלה הזאת, הממשלה הבאה תדון. אתה יודע מה השורה התחתונה? השורה התחתונה היא שאנשים יושבים שם בתנאים לא תנאים ומחכים כי יש החלטת ממשלה. לא דינם כדין כל אדם שהגיע לשם ואומר, טוב, הוא הגיע; הוא שם בגלל שיש החלטת ממשלה, הוא מ-2010 ברשימות. כשאני אסכם אני אומר במה התקדמנו, במה לא. העמדה של משרד העלייה והכיתה מאוד מאוד מאכזבת פעם אחרי פעם. זה כאילו מבחינתכם אתיופיה לא על המפה. אני רוצה לומר לך שהמעורבות של משרד העלייה והקליטה בפתרון הטירוף עם התקנים הייתה מינורית. אני ציפיתי, שלפחות, על חוק השבות לא יהיה ויכוח. אז שהשר יסתער על התקנים אתם מודעים לזה שיש 400 בקשות שממתינות? שצריך לשלוח עכשיו משלחת? אתם מעורבים בזה? << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> בטח. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> השר הוא מהמפלגה של שר האוצר. עכשיו העבירו תקציב למשרד העלייה והקליטה. למה לא דאגו לתקן את הסיפור של עשרת התקנים בוועדת הכספים לפני אישור התקציב? הרי אין שר פנים אז ששר העלייה והקליטה ידפוק על השולחן, ויאמר לפחות באלה של חוק השבות תטפלו כמו שצריך. פנינה, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב ראש, קודם כול תודה רבה לך, פשוט לא עודכנו בהקדמת הדיון כי אני כנראה לא חברה קבועה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> - - - לחברי ועדה וגם ליועצים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. כך או כך אני רוצה לברך אותך ואת המנהלת על כך שאתם באופן סיסטמתי ועקבי דואגים להעלות את הסוגיה הכל כך כאובה הזאת. אני רוצה לפתוח בזה ולומר שבשבוע האחרון, לפני מספר ימים, אבא ובן מהממתינים לעלות לארץ נרצחו. זה פשוט לא הגיוני שאנשים שם נחטפים בשביל כופר, נרצחים; ילדים נחטפים ונרצחים. האם הכאב של האימהות האלה הוא פחות? האם העובדה שאני שומעת שקולות האימא של הבן שנרצח השבוע פילחו את מרכז הקליטה בבאר שבע על מות בעלה ובנה. יש להם ילדים, יש להם הורים, יש להם אימהות, יש להם אבות – מישהו דואג להם? מישהו מסתכל עליהם? מישהו מקנה להם הגנה בזמן שהם ממתינים? האם היינו מעלים בדעתנו שמישהו היה מפקיר את יהדות צרפת? האם היינו מעלים על דעתנו שמישהו היה עוצר את העלייה מארצות הברית או את העלייה מרוסיה? אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, שמעתי בקפידה את דבריך. גם אם היה פה שר, גם אם השר הזה היה עכשיו עוצר את העלייה מצרפת, מרוסיה או ממקומות אחרים, ראש הממשלה בכבודו ובעצמו – אותו ראש ממשלה שיודע להגיע לבתים לפני בחירות ולשתות בונה, ולהגיד אני אמחק לכם משכנתה, ואני אעלה אתכם – ראש הממשלה נתניהו אחראי לביטחון שלהם, לדאגה להם. וזה לא מעניין איזה שר יהיה. יש פה ראש ממשלה. נכון, הייתה מלחמה, נכון שהוא עסוק מאוד. לצד זה הוא לא יכול להגיד, לא שמעתי, לא ראיתי, לא ידעתי. לא יכול להיות שכשמדובר ביהודי אתיופיה פתאום אין רישומים מסודרים. עלייה מרוסיה – כולנו יודעים, נתיב הוא גוף מדינתי, נתיב ממומן על-ידי ממשלת ישראל. למה כשמדובר ביהודי אתיופיה לא רק שאין רישום מסודר, שום החלטה לא מבוצעת עד תומה. אז באים ואומרים, אה, אבל הבאנו אותם, לקחנו החלטה על 9,000 ואז מביאים לכם 2000 ואז אומרים, איך הם לא נגמרים, כאילו אנחנו מסכנים, אסור לנו להתרבות, אסור להם ללדת, אסור להם להתחתן. תבינו באיזה מצב הם נמצאים. בחורה צעירה התאהבה ורוצה להתחתן – לא יכולה להתחתן. היא אומרת, אם אני אתחתן לא יביאו אותי, אז אני לא אלד ילדים כי אז ישאירו אותם או אותי. איזה מציאות זאת? זה לא מציאות נורמלית, צריך לומר את זה. זאת גזענות. לא רוצים לראות את שארית יהודי אתיופיה עולים. כולנו מכירים את המורכבות של האנוסים; כולנו מכירים את המורכבות של אלה שהתבודדו; כולנו מכירים הכול, הכול. ואני אומרת לך כשרת העלייה והקליטה לשעבר, הבאתי מתווה, וגם אם הוא לא היה סופי הוא היה אמור לתת מענה. קודם כול, מחברים את כל ההורים והילדים שהופרדו. אני אגיד לך, אדוני היושב ראש, בתוכם זכאי שבות שהזכאות שלהם היא לפי נכדים השאירו את הילדים שלהם מאחור. יודעת את זה מנהלת הוועדה. הבאנו אלפיים כאלה זכאי שבות שאמרו להם, תעלו, תכף נביא את הילדים שלכם. לא הביאו אותם כמו כל עלייה אחרת, שלא יספרו לנו סיפורים. זכאי שבות שהם עצמם היו זכאים, לא ילדים של זכאי שבות. נמצא פה הבטאמו יוסף – כמה עבודה; גם אפרים יודע, גם את, מיכל, יודעת שבאו למעלה מ-200 זכאי שבות בתקופה שלנו ש-30 שנה המתינו. על מה? צריך לתבוע את המדינה הזאת, את הממשלה הזאת. אני תכף מסכמת. זה אמור להרעיד. אנחנו טובים מדי, חמודים מדי, נחמדים מדי. צור ישראל, 1,200 – הכול חתום, מאושר. זה אנשים שאמרו להם שהם צריכים לבוא. זאת לא רק שאלה של כסף, ממש לא – זה מי שסגר את השערים וצריך לומר את האמת לציבור באמהרית, בעברית, באנגלית, ומצדי שיגידו את זה בצרפתית, ברוסית – אסור לשתוק יותר על הדבר הזה. ואני אומרת לך כמי שאני יודעת שאתה לוחם צדק – אנחנו צריכים להרעיד את המדינה הזאת – אין להם זמן. השבוע רוצחים בן וילד – אתה שמעת על זה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מישהו שמע על זה שרצחו את האבא והילד הזה? מישהו שמע על האימא המסכנה שיושבת עכשיו שבעה? אני אספר לך משהו: אפילו ישראלים שנתקעו בתקופת המלחמה – לא רצו להביא אותם. אתה יודע איזה דרך חתחתים הייתי צריכה לעבור, להתקשר אחד אחד, להעלות אותם על ארבעה מטוסי חילוץ. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אחד נפטר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אחד נפטר, ועכשיו נפטר עוד אחד שהצלחנו, לפחות, להביא אותו בטיסה הרביעית. והוא נפרד מהילדים שלו, זכה לכמה ימי חסד להיפרד מהילדים שלו. אז אתם אומרים לי על הממתינים? גם את הישראלים יוצאי אתיופיה הם לא סופרים. אז אני מאוד מקווה שצריך לעלות פה הילוך עד שראש הממשלה וגם השר יידרשו לזה בעצמם. דבר אחרון, אני רוצה להודות ולברך על כך שלפחות בני המנשה שגם הם סובלים שנים ארוכות הולכים לנחות ביום חמישי. אני מקווה שזה פתח להעלות את כל האחים הממתינים שלנו באתיופיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, פנינה. צגה, התייחסות אחרונה שלך, ואז נשמע את האורחים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לדבר לעניין לנושא עצמו, לא לדבר פוליטיקה כי הנושא הזה לא פוליטי; הנושא הזה בנפשנו, לכולם, זה לא אופוזיציה, זה לא קואליציה - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ראש הממשלה הוא ראש המפלגה שלך, זה לא קשור לפוליטיקה. יש מקבלי החלטות. ראש הממשלה מחזיק את המפתח לעלייה שלהם. אם ראש הממשלה רוצה מחר כולם עולים. לא לספר סיפורים << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> פנינה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, ראש הממשלה היה בכנסת איתך 13 שנה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, אני רוצה לדבר, סליחה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> די, חברות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> די, לא מדברים על פוליטיקה. אם רוצים פוליטיקה אני יכולה לפתוח את זה ולא כדאי לנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. צגה, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה אני אומרת את זה? עד עכשיו לא היו צרחות ולא השתוללות, לא דיברנו פוליטיקה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם היית מייצגת את הקהילה כמו שצריך אז הם היו בארץ. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> סליחה, סליחה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, די. חברותיי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> את 13 שנה בכנסת. חוץ מלהשתולל לא עשית שום דבר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא עשית שום דבר. פגעת בשכר הלימוד של הסטודנטים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היא אורחת? לא הבנתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> - - - יש לי סבלנות - - - את משתוללת - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את חברת כנסת במפלגת השלטון - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> - - - זה רשות הדיבור שלי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם היית מייצגת את הקהילה כמו שצריך הם היו פה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברת הכנסת מלקו וחברת הכנסת פנינה תמנו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את סגרת את השערים, את סגרת את השערים, את סגרת את השערים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני סגרתי? אני הייתי שרת הקליטה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את סגרת את השערים. את רוצה שאני אספר לך מה אמרו לי? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לא, לא, שנייה, פנינה, סליחה, בשום פנים ואופן לא. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם הקהילה שלנו זכאית לאמת. אדוני היושב-ראש, גם קהילת יהודי אתיופיה זכאית לאמת. אנחנו נתחיל להגיד את האמת. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צגה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> את לא תבואי לוועדה רק לצרוח פה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם את היית חזקה הם היו פה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צגה ופנינה, חברותיי - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם את היית חזקה הם היו פה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> פנינה וצגה, סיימנו. אני אוציא את הוועדה להפסקה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> את לא תבואי לוועדה רק להשתולל. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את סגרת את השערים, את סגרת את השערים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את הלכת ואמרת, פנינה הביאה רק נוצרים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את יודעת, אם את חברת המפלגה השלטת איך יכול להיות שאת לא דופקת על השולחן של ראש המפלגה שלך שהוא ראש ממשלה ודורשת ממנו להביא אותם? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> פנינה, די, סיימנו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העיקר את כל הזמן אומרת, משרד הקליטה, משרד הפנים. את אשמה, את מייצגת - - - אם את פותחת את זה תקבלי את כל האמת לפנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> פנינה, סיימנו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברת הכנסת מלקו, חברת הכנסת תמנו שטה, סיימנו. משפט אחד, ואחרי זה אנחנו שומעים את המשפחות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני מבינה, הלחץ של כחול לבן ששואפת לאפס בסקרים - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מוציא את הוועדה להפסקה. חבריי וחברותיי, חמש דקות הפסקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אצלי בוועדה אין דבר כזה. הדיון הסתיים. חמש דקות הפסקה – נחזור כשיירגעו. אני לא מוציא חברי כנסת מהוועדה שלי, אני מוציא את הוועדה להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:45 ונתחדשה בשעה 12:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, אני מחדש את הדיון. צגה מלקו, דברי סיכום שלך, ואני פונה לאנשים המכובדים שהגיעו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> סיכום שלי, אדוני, חברים. אדוני היושב ראש, אני יכולה להגיד לכם, אני פה חברה קבועה בוועדת עלייה וקליטה וגם בכמה ועדות אחרות: חינוך, בריאות, עבודה ורווחה, ולאחרונה גם בוועדת תקשורת. אף פעם אני לא משתוללת, אני מדברת ברוגע. אני באה מוכנה, אני באה ובודקת. את הקהילה אני מכירה המון שנים 34 שנים שירתי את הקהילה לפני שבאתי לכנסת. ככה אני נוהגת, אני לא משתוללת. אני לא באה למצלמה שיראו אותי, ואחר כך לשים בטיק טוק. עבודה פרלמנטרית היא עבודה חשובה. כל עוד אני פה אני עושה בצורה מסודרת, מתורבתת עם נתונים מדויקים בלי להשתולל. אבל זה לא אומר שכשיש משהו אני שותקת. הסיכום שלי לעניין הוועדה. אפרים, כנציג משרד הקליטה, שלוש שנים וחצי, ולפחות שנתיים וחצי אחרי מתווה כנפו, אני לא יודעת מה עמדתו של השר. אני לא יודעת מה העמדה שלו. הביאו את ארבע האפשרויות – במה הוא תומך מתוכן? אדוני היושב-ראש, הייתי רוצה לבקש, כמובן לא עכשיו, אלא אחרי שנחזור מהפגרה ששר הקליטה יגיע להסביר לנו. היו באמת הרבה דברים – שום דיון בוועדה אני לא מפספסת. אני לא באה לעשר דקות, אני באה מההתחלה עד הסוף בכל הוועדות שאני חברה בהן, ואני גם באה מוכנה, עושה שיעורי בית. אני לא זורקת, אף פעם אני לא מדברת בסיסמאות. למה אני אומרת את זה? היו ארבע אפשרויות שדיברנו עליהן; דיברנו על עשרה תקנים, ועד היום, הנה, אני מקווה שאוטוטו תקבלו עשרה ולא שמונה. דרך אגב, יש לי מידע ששמעתי שיקבלו שמונה. זה גם חשוב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שיקבלו משהו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כן, נכון. כנציג של משרד הקליטה, זה לא אישית, אתה יודע, מה שקורה לפעמים, גם במקרה של היימנוט הילדה, משרד הקליטה שולח נציג של בן העדה בדרך כלל, וגורמים להם לאי נעימות. אני יודעת את זה, אבל אתם עושים את העבודה שלכם, אתם עושים את תפקידכם, כנ"ל במשרד הפנים. לכן תחזור לשר. הכי חשוב. הוא צריך להסביר לנו איזה מתווה הוא בחר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תחזרי לראש הממשלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> די, פנינה. אני עובר לנציגים. אחרי זה אסכם את הדיון. ייקבע דיון המשך, כפי שאמרתי, וממש בקרוב מאוד תובא גם החלטה להצבעה. אני אתייחס לזה בדברי הסיכום. חברים, אני רק מבקש הערות נקודתיות וקצרות כדי שכולם יוכלו לדבר. גבי, בבקשה. חברים, כדי שניתן לכמה שיותר לדבר, יש לנו בערך כחצי שעה. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> קודם כול, שלום לכולם, כבוד היושב ראש, אני מעריך את מה שאתה עושה, שאתה מקיים דיון למרות האטימות של כל המערכות, בוא נגיד ככה. אתה באמת מנסה להוציא מהסלע מים. זה מאוד קשה, לא משה רבנו. אז, בעזרת השם, אני מקווה שמתישהו תהיה החלטה ראויה. לפני חודש ומשהו חזרתי מביקור באתיופיה. הייתי בגונדר, בשני המחנות וגם באדיס אבבה. ראיתי את האנשים שממתינים; מעל 3,000 הגיעו למחנה כדי באמת לראות אם יש לזה תקווה. אני התרגשתי, אני בכיתי. ראיתי את האנשים, ראיתי את הנשים, ראיתי את הילדים, ראיתי את הצעירים שאיבדו תקווה. והממשלה כל הזמן דוחה את הקץ, ומשאירה אותם שם בתקווה שהם יעלו, אבל הם נמצאים ברשימה כבר מזמן. וכמו שציינת קודם תמיד אומרים להם עוד מעט. אבל התקווה הזאת כרגע לא מגיעה. אפילו אנשים שעברו סינון, ריאיון. כבר שלוש שנים אנחנו אומרים שזאת בעיה של תקציב ואומרים, בבקשה, תעלו את העניין הזה, אבל אף אחד לא רוצה להרים את הכפפה, לשאול ולבקש לתקצב את עליית יהודי אתיופיה. אין אנשים, אין נציגים. אני זוכר שב-2015 כשד"ר אברהם נגוסה היה בכנסת, הוא ודודי אמסלם עשו מרד כדי לקדם את העניין של העלייה מאתיופיה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> כאן אין, אף אחד לא מתייחס, לא מעניין אותו בכלל. זה מה שאני יודע. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מבין - - - << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> הייתי שבוע באתיופיה, והסתובבתי בכל האזורים. יש להם מצוקה קשה מאוד היום לא רק לחיות, גם למות, להיקבר. אין להם מקום. הם הולכים קילומטרים ברגל עם הגופה. המקומים שם צוחקים ואומרים, תראו מה זה, ישראל מדינה חזקה אבל לא מתייחסת למסכנים האלה; המסכנים האלה הולכים ברגל קילומטרים בכביש הראשי. יש לי סרטונים, אני אעביר לכם אחר כך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> כשהייתי שם כבוד הנשיא הרצוג היה באתיופיה. הוא פגש את הנציגים שאת חלקם הבאנו מגונדר, את חלקם מאדיס אבבה, והוא גם פרסם את הדבר הזה. היום אתה רואה את כל האנשים האלה המבוגרים – השאירו ילדים, השאירו אחים ואחיות, והשאירו אבא ואימא ודודים. אלה שאתה רואה אותם מחזיקים את המשפחות שם. מה שאין להם פה בארץ, את הכסף שלהם ממה שהם עובדים הם שולחים לשם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גבי, לסיום. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> באותו מקום שדיברתי, אתה יודע מה אמרו לי האנשים? אמרו לי, גבי תסתכל על כל אחד מאיתנו. הם כבר נקבו בסכום כסף מסוים את מי הם יחטפו כדי שנקבל יותר כסף ממנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גבי, תודה. הדברים - - << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> בעזרת השם, מה שציינתי קודם – בשבוע הבא שני ארגונים, ארגון מארצות הברית וארגון כאן בארץ, נגיש יחד איתם בג"ץ בעניין הזה. אני מקווה שייתנו לפחות תשובה לבג"ץ אם לא נותנים לוועדה שמזלזלים בה, לא סופרים את הוועדה. במיוחד השר סופר לא סופר את הוועדה ולא סופר את הקהילה בכלל. לא סופר אותנו, לא רואה אותנו ממטר. רק כשיש חג הסיגד הוא עומד על במה ומדבר כאילו הוא זה שדואג לעלייה. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. מר יצחק מולה, בבקשה, אדוני. היום ערב יום הזיכרון ואנחנו חייבים לסיים ב-13:30. אז, בבקשה, נקודות מרכזיות, פרקטיות וציפיות כדי שנמשיך. << אורח >> יצחק מולה: << אורח >> תודה רבה יושב ראש, אני רוצה לגעת בנקודה אחת של הנוהל של החיילים. אם הם הגישו את הבקשות מ-2025 עד 2026; ודבר אחר, בני המנשה, כמובן, עלייתם מבורכת, אבל אין להם לובי, אין להם אנשים שעושים הפגנות, ובכל זאת הם הצליחו לעלות - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי אמר שאין להם לובי? << אורח >> יצחק מולה: << אורח >> תלוי את מי שואלים. אבל הם הצליחו להעלות 5,000 אנשים, והתברר שאם יש מישהו שיכול למשוך אותם מתוך הפוליטיקה, וכמובן יודעים איזה כוח הפעיל את העלייה שלהם, אז שיפעילו את הכוח הזה. כמובן, יש לנו כמה נציגים בתוך הכנסת ובתוך הממשלה שיפעילו להעלות את הממתינים שנמצאים שם מאז היוולדם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. אני מקווה שאני אומר את השמות נכון כי הכתב לא ברור. אני מבקש שבפעם הבאה אנשים יירשמו מסודר במזכירות הוועדה. בוגלה, בבקשה, בקצרה. << דובר >> אדוניה בוגלה: << דובר >> השם שלי אדוניה, ושם המשפחה בוגלה. תודה רבה. אני בוועדה הזאת פעם שנייה מאז נבחרתי להיות היושב ראש הארצי עם פורום רבנים, קייסים לכל אורך הארץ. בעבר שמעתי פה וגם נכחתי פה, גם אתה יושב ראש היית פה, דיברתי על דברים באמת הכי נוגעים לנו משום שהמשפחות שלנו לא עולות לפה. למה הדבר כזה קורה? גם באותו יום נציגי משרד הפנים ומשרד הקליטה דיברו ואמרו משהו שאמרו. גם היום נאמר אותו נושא. אבל יש לו יתרון פה, ובאמת אתם מנסים עכשיו לפחות בשני שלבים, משהו ששמעתי. העניין של חוק השבות – יבדקו אם יש להעלות אותם, ואחר כך גם העלאה לחוק הכניסה. קודם כול, זה דבר מוערך; שנית, גם צריך לאשר עשרה תקנים כדי שיהיה תקציב. זה בסדר גמור, זה נותן לנו קצת פתח לשמוח בתקווה, תמיד אנחנו בתקווה. אבל הייתי רוצה לבקש בנקודה הזאת שאתם שולחים אנשים לשם או לטפל או לרשום אותם ולבדוק את הזכאות שלהם לעומק, תשלחו את האנשים הכי נכונים, מקצועיים או דיסציפליניים בנושא של בירור משפחות לעומק. הממשלה לא היום התחילה להשאיר תקציבים, וברגע שהיא אומרת להעלות בכמות מסוים – 3,000, 4,000, 5,000 – אבל הממשלה נתנה החלטה, והאנשים האלה בבקשה מגישים בקשה. אנשים נמצאים בגונדר ובדיס אבבה, אבל אחרי שנתיים אתה מסתכל על העלייה, ושם נמצאים 28 שנים והם לא באו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אולי שישימו את התקנים לקייסים. << דובר >> אדוניה בוגלה: << דובר >> הם לא באו. למה? מי עושה את הדבר הזה? הממשלה מחליטה, משרד הפנים מחליט. עולה שם עוד חוק תחת הממשלה – מה, היא עושה חוק לעצמה? - - - הוא הולך ומביא. למה החיים שלנו, למה אבא שלי, למה הדוד שלי, למה האחות שלי מ-1993 זכאים לחוק השבות. אני עליתי ב-1991, ומאז הם נמצאים שם 28 שנים, 29 שנים. למה? מאז לא עלו איתו יהודי בית ישראל של אתיופיה? בטח עלו. מי נותן את הרשימות האלה? מי קובע ללכת בכפרים להסתובב ולרשום להביא אותם? איפה המשפחות שלנו? למה כולם בוכים? למה כולם באים לפה? יש שם הורים, אחים, דודות, דודים. חיילים פה משרתים את המשפחה שלהם שם; חיילים שלנו, ילדים שלנו נהרגים למען הגנת המדינה, למען המולדת. למה המשפחות שלהם לא פה? למה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוגלה, תודה רבה. דברים חשובים וקשים. אני גם אתייחס אליהם בסיכום כי הסיפור של הרשימות עד 2010, עם כל הכבוד, צריכה להיעשות בדיקה. אני אדבר על זה בסיכום, זאת גם תהיה בקשה שלנו אליכם. אני לא מקבל מצב שבו מדינת ישראל לא בודקת בקשות אחרי 2010. בסדר, תכף נדבר על הדברים האלה. << דובר >> אדוניה בוגלה: << דובר >> סליחה, מה עם אלה לפני זה שנרשמו? משהו שעכשיו שאמרתי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מ-1993 הם מחכים. << דובר >> אדוניה בוגלה: << דובר >> נכון. אני עליתי ב-1991. מ-1993 למה אתם לא הולכים - - - באמת, תשלחו, אנשים - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוגלה, אני שומע, תעצור. << דובר >> אדוניה בוגלה: << דובר >> - - - שתבדקו שיעלו אותם, ולפני כן לתת להם את הזכאות. אל תשלחו אנשים לא יודע מה - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. בוגלה, אדוני. << דובר >> אדוניה בוגלה: << דובר >> - - שלא יודעים את הסביבה שלהם אדוני, לא יודעים את המחוז שלהם בכלל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לא, אדוני, עכשיו אתה עוצר. שמענו, אנחנו גם נתייחס לזה בסיכום. אסי, בבקשה. << דובר >> אסי דאודה: << דובר >> שלום, אני פעם ראשונה בוועדות. אני רק רוצה לשאול, למה בכלל צריך את הוועדה הזאת בשביל להעלות את יהודי אתיופיה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני מכיר את ההבדל בין חוק השבות לבין צור ישראל, אתה יודע. אני לא הולך לפתוח עכשיו את הדיון מחדש, זה דיון רביעי. << דובר >> אסי דאודה: << דובר >> למה? לעליות מצרפת, מרוסיה יש גם ועדות? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, דרך אגב, כן. יש בדיקת זכאות בנתיב. << דובר >> אסי דאודה: << דובר >> בוא נקרא לילד בשמו. פשוט מה שאתם עושים בוועדות האלה, אתם מביאים עסקנים, והעסקנים האלה לוקחים לכך שהעלויות האלה ייתקעו. אז שעה אחת לפני כן תחשבו טוב – במקום שכולם יילחמו להעלות את שארית יהודי אתיופיה, פותחים פה ועדות, כל מיני ערוצים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, אתה לא חייב להיות בוועדה. << דובר >> אסי דאודה: << דובר >> אני לא - - - אני נמצא פה על מנת לשאול. למה? זה כואב? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, תקשיב, לא, לא, סליחה, אדוני. אדוני, אני אקשיב לך, הכול בסדר. אם אתה שואל בשביל מה צריך ועדה, אתה לא צריך לבוא לוועדה. << דובר >> אסי דאודה: << דובר >> למה לא מעלים את שארית יהודי אתיופיה? זהו, נקודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת שאלה טובה, גם אנחנו שואלים אותה. << דובר >> אסי דאודה: << דובר >> אתה נמצא בפרונט, אני אזרח קטן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין אזרחים קטנים, לפחות לא פה בוועדה אין אזרחים קטנים. אני שותף לשאלה הגדולה שלך, מה קרה עם העלייה מאתיופיה בשלוש שנים וחצי האחרונות. אני שותף לה, ואני אמשיך לשאול את השאלה הזאת, ונמשיך להיאבק ביחד איתכם. אסי, תודה. אני מעריך את זה שבאת כאן, כי בסוף הוועדות האלה זה המקום שבו אפשר להעלות את הסוגיות הללו, ואם אין מקום שבו אפשר להשמיע את הזעקה ששומעים אז באמת הציבור הישראלי עוצם את העיניים מול העיוות שקיים מול העלייה מאתיופיה. אני קיבלתי את השמות בצורה שקצת קשה עליי לקרוא אז אני מתנצל. אני מבין שיש כאן אימהות שהילדים או ההורים לא איתנו. אז אני אשמח לשמוע. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אימהות שבניהן לא עלו לארץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על אימא שלי אני מדבר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אין התפרצות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על אימא שלי אני מדבר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על אימא שלי אני מדבר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, מייד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דוקטור צגה, שגם לנו תינתן ההזדמנות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני שואל: האם יש כרגע זוועות? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אימהות שבניהן נשארו שם, מי שרוצות לדבר, תדברו. אנחנו נתרגם את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה נקבל את ההזדמנות לדבר. יש לנו בעיה גדולה במשפחה שלנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> אסמאץ' אמבאו: << אורח >> (אומרת דברים בשפה האמהרית): שמי אסמאץ' אמבאו. כשעלינו לארץ, אמרו לנו שהילדים יבואו אחרינו, והפרידו בינינו והשאירו אותם. עכשיו, הם עדיין שם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כמה הם? << אורח >> אסמאץ' אמבאו: << אורח >> שניים. הביאו ילדים לעולם. יש להם ילדים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> (מתרגמת את הדברים מאמהרית): שני הילדים שלה נשארו, ויש להם משפחה משלהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> והיא נמצאת כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרו להם שהם תכף יעלו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את לא יכולה להגיד שכל הקהילה שקרנית. בכל העדויות אומרים לנו שהבטיחו להם שהילדים באים אחר כך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, שנייה. איך האימא הגיעה לכאן כזכאית חוק השבות, כצור ישראל? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> את זה אני לא יודעת. ננחש שזה לא חוק השבות? היא הגיעה בחוק הכניסה. אמרו לה ששני הילדים שלה יבואו אחריה, אבל הילדים שם היום, ולכל אחד יש משפחה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מתי עליתם לארץ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עלינו לפני 14 שנה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אוקיי. בואו ננחש לנו, זה לא חוק השבות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוק הכניסה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> חוק הכניסה. בחוק הכניסה היא הגיעה, האימא הגיעה. שני ילדים, אמרו, שיבוא אחריה. אבל הילדים היום שם. כל אחד יש לו משפחה. תמשיכי. << אורח >> ישעלם טגנ'ה: << אורח >> (אומרת דברים בשפה האמהרית להלן תרגומם): שמי ישעלם בביל, משפחה טגנ'ה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> ישעלם טגנ'ה. אוקיי. << אורח >> ישעלם טגנ'ה: << אורח >> כן. אחים שלי – שניים. הם חתמו לפניי. היו אמורים לעלות לארץ לפניי, אני לא יודעת את הסיבה, הם עדיין שם. שתי אחיות, שני אחים – לאחת יש תשעה ילדים. לשנייה יש שני ילדים. לאחי יש ארבעה ילדים. כולם יחד עם ילדיהם נעלמו לי. הם חתמו לפניי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> (מתרגמת את הדברים מאמהרית): שני האחים שלה ושתי האחיות שלה והמשפחות שלהם לא הגיעו. אמרו להם שהם אפילו היו צריכים לעלות לפניה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני אמר שאימא שלך נמצאת שם? << אורח >> וודנך אדמה: << אורח >> שלום ותודה. אימא שלי ממתינה בגונדר 15 שנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה השם שלך? << אורח >> וודנך אדמה: << אורח >> אדמה וודנך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתה הגעת לישראל במסגרת חוק הכניסה? << אורח >> וודנך אדמה: << אורח >> אני הגעתי ביולי 2011. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בחוק הכניסה. << אורח >> וודנך אדמה: << אורח >> נראה לי שכן. לאימא שלי יש שישה ילדים – שלושה פה ושלושה שם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> איפה אימא? << אורח >> וודנך אדמה: << אורח >> אימא בגונדר. היא ממתינה עם שלושה ילדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם הגשתם בקשה ספציפית להביא אותה לפי נוהל הורים? << אורח >> וודנך אדמה: << אורח >> יש לי הכול מסודר, מה ששלחו לי ב-2017. הכול רשום פה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה היא לא עלתה איתכם? << אורח >> וודנך אדמה: << אורח >> היא הייתה בכפר. האחות שלי הייתה באדיס אבבה 28 שנה. יש לה שני ילדים, הבעל שלה נפטר. עכשיו היא חזרה לגונדר לאימא שלה, היא חולה. היא הייתה שנתיים בבית חולים, ועכשיו - - - ממש לא בסדר. אני לא יכול להגיד לכם מה המצב שלה, מה היא אומרת לעצמה בראש אם אימא שלה חזרה. במקום לעלות לארץ ישראל היא חזרה עכשיו לגונדר לאימא שלה. אימא שלה עם שלושה ילדים, ושלושה ילדים שלה פה. הנכדים שלה בצבא נלחמים בלבנון ובעזה. שאלתי את ד"ר צגה, אם את זוכרת אותי, לפני שנתיים שלחתי לך בוואטסאפ מה שיש לי. אני אראה לכם את זה עכשיו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. בבקשה, גברתי. << אורח >> אמבט גנאנאו: << אורח >> (אומרת דברים בשפה האמהרית להלן תרגומם): שמי אמבט גנאנאו. אימי, אבי, אחי, אחותי לא עלו לארץ. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> (מתרגמת את הדברים מאמהרית): אבא שלה, אימא שלה, אחים ואחיות. << אורח >> אמבט גנאנאו: << אורח >> עליתי לארץ לפני 18 שנה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תראי, פה זה גם ההורים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ילדים של זכאים בלי ההורים. כאילו הם באו משום מקום. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אבא שלה, אימא שלה, אח ואחות. << אורח >> אמבט גנאנאו: << אורח >> אחותי, אח שלי, אימא שלי, אבא שלי לא הגיעו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> איפה הם חיים? << אורח >> אמבט גנאנאו: << אורח >> בגונדר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מתי עלית? << אורח >> אמבט גנאנאו: << אורח >> לפני 18 שנה, ב-2007. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לך תשובה ממשרד הפנים? << אורח >> אמבט גנאנאו: << אורח >> כן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מה אומרת התשובה? << אורח >> אמבט גנאנאו: << אורח >> שלחו לי דף. אנחנו קיבלנו, ואמרו לי ככה. זהו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): מה, מה? שהם יעלו או שהם לא יעלו? מה התשובה? << אורח >> אמבט גנאנאו: << אורח >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): התשובה היא: תחכי, הם יעלו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך יכול להיות שילד בא? מה, הוא בא מהעולם, מרוח הקודש הוא נולד לעולם? אם היא פה, ההורים שלה כנראה זכאים, לא? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רואה את המסמך שאתה וודנך אדמה הגשת עם חתימה של עמוס ארבל מ-2017. המסמך אומר שבבדיקת הבקשה נמצא שיש זכאות על-פי החלטת הממשלה מ-716 ו-1911, ויש פה זכאות עקרונית. המטרה שלי זה לא להתקיל אתכן, אבל אנחנו נאסוף את המקרים שעל פניו עומדים בהחלטת הממשלה, נעביר אליכם ונבקש התייחסות ספציפית. פה אני אומר לך, אתה תשאיר לי את הצילום של המכתב הזה ונעקוב אחרי המקרה הזה ונבין למה אנחנו נמצאים במצב הזה, ויהיו עוד מקרים. << אורח >> וודנך אדמה: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> גם זאת עם הירוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, כן. << אורח >> באזזאו אטנאו: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): גם אני כך, ילדיי נשארו בגונדר, ארבעה ילדיי, וארבעה נכדים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> (מתרגמת את הדברים מאמהרית): יש לה ארבעה ילדים עם ארבעה נכדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה ילדים בארץ? << אורח >> באזזאו אטנאו: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): כך נשארו לי שם. עליתי לארץ ב-2003. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בכלל ילדים בארץ? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לך ילדים בישראל? << אורח >> באזזאו אטנאו: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): אין לי. הם שם. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> הוא עלה כבן זוג של זכאי חוק השבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לזכאית חוק השבות? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא עלה כזכאי, כבן זוג לזכאית חוק השבות. חוק השבות כולל זכויות של בני זוג, הכול בסדר. מיכל, הבנתי. ברור לי. בסדר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מי שלא דיברתם, מבוגרים, שלא תחזרו לחינם, תדברו. << אורח >> דסאלן דמוז: << אורח >> דוקטור צגה, שתינתן לי ההזדמנות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לכולם תינתן ההזדמנות. << אורח >> דסאלן דמוז: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): תינתן לי ההזדמנות קודם כול. אם נותנים לי ההזדמנות, אני מודה לכם. שמי דסאלן דמוז. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> (מתרגמת את הדברים מאמהרית): הוא 22 שנה בארץ, 22 במאבק. אני מדבר על הילדים היתומים שההורים שהמתינו הרבה שנים נפטרו. הסבתא פה בארץ, כל הדודים והדודות בארץ, ורק הם נמצאים שם. פשוט ההורים נפטרו. אנחנו יהודים מכל כיוון שתחשוב ותבדוק. אנחנו יהודים באופן שלם. הוא אומר שהם נרשמו בצור ישראל, קיבלו אישור כי בזמנו תיקנו – מה קורה? יש הורים שממתינים, ואז הגישו בקשות. אם ההורים נפטרו אומרים להם, אתם לא באים גם אם הם המתינו 20 שנה. זה היה הפעם הראשונה שתוקן - - - והוא אומר שבגלל שההורים נפטרו למרות שהם קיבלו אישור לעלות, עצרו את זה בצור ישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה כי המטרה שלנו להבין: אחרי שלא ניתן להם אישור המשפחה שנמצאת פה בארץ פניתם לוועדה ההומניטרית? << אורח >> דסאלן דמוז: << אורח >> אנחנו פנינו למשרד הפנים. סבא וסבתא פה בארץ והדודים בארץ. סבתא 40 שנה לא זכתה לראות את הילדה שלה, והיא נפטרה. סבא חי פה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש לקבל את הפרטים של המקרה הזה, אני רוצה לבדוק אותו. << אורח >> דסאלן דמוז: << אורח >> ב-2013 מר טדי פקדה התקשר אליי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ידידי, תקשיב, כדי שזה יהיה אפקטיבי תעביר להנהלת הוועדה את המקרה, ואנחנו נבדוק אותו. בבקשה, הדוברת האחרונה, ואני רוצה לסכם. << דובר >> יננט גנט: << דובר >> תודה. שמי יננט גנט. אני הגעתי ב-2008 עם הילדים שלי מאדיס. ההורים שלי הלכו לגונדר, והם עדיין מחכים בגונדר מ-2010. שלחנו את כל הטפסים של משרד הפנים. כל מה שאומרים לנו אנחנו ממלאים, ואפילו שולחים במייל. לפני כן שלחו לנו שקיבלו את כל הטפסים. כל הרשימה הגיעה למשרד הפנים בירושלים. גם שם הם מילאו עם המשפחה, עם הילדים, הם פה. אחרי זה הם לא הגיעו בזמן ועוד פעם שלחנו טופס ומיילים ואמרו לנו במשרד הפנים שהם לא ברשימה. לפני זה אמרו לנו שהם ברשימה כל המשפחה – אימא ואבא שלי, אחיות שלי, כמעט 30 נפשות נמצאות שם. אחי ואני הקטן פה שנינו. הם יהודים בשני הכיוונים. אבא שלי כבר הזדקן. קשה לו לראות וקשה לו לשמוע וקשה לו לצאת החוצה שלא יחטפו אותו. גם אני פה מפרנסת ארבעה ילדים לבד. לשלוח להם כסף ולשאול אותם ממש קשה לי, קשה לי להסתדר. אימא שלי מבוגרת, אבא מבוגר – החיים של כל אחד מהם בנפרד כי הם לא יחד. למי לתת ולמי לא לתת? הכלכלה שלהם שם ממש קשה גם בשכירות, גם באוכל, הכול בקניות גם מפה וגם משם. אבל במיוחד לי קשה ממש. לפחות אימא או אבא או עוד בן משפחה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את והאח הקטן שלך הגעתם לארץ באיזו מסגרת? << דובר >> יננט גנט: << דובר >> הגענו ב-2008. אני לא זוכרת דרך מה. כבר 18 שנה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וההורים שם? << דובר >> יננט גנט: << דובר >> ההורים שלי בגונדר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם היא נולדה מרוח השכינה. << דובר >> יננט גנט: << דובר >> כולם בגונדר, כמעט 30 נפשות. << אורח >> דסאלן דמוז: << אורח >> סליחה, אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שנייה, רגע, אדוני, דיברת. << אורח >> דסאלן דמוז: << אורח >> רק משפט אחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בבקשה. << אורח >> דסאלן דמוז: << אורח >> אני מכיר משפחות שלנו בצד אחד, בצד אימא שלי ואבא שלה. לפני 22 שנה נכנסו איתי - - - אדוניה היה שם בקונסוליה. (אומר דברים בשפה האמהרית): << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> (מתרגמת את הדברים מאמהרית): בא בן אדם שמחתים. החתימו את הילדים של דוד שלי. 11 נפשות נפטרו, לא זכו לעלות. 11 נפשות מהמשפחה הזאת מתו בזמן שהם ממתינים. << דובר >> בת אל טגן: << דובר >> אדוני, בבקשה, 10 שניות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רגע, שנייה. עכשיו לעצור. יש לנו עוד שמונה דקות כי הישיבה הזאת נגמרת ב-13:30. תיקבע עוד ישיבה בשבועות הקרובים ממש, בתחילת מאי. המטרה שלנו מישיבה לישיבה זה לא רק לשמוע את הדברים הקשים שהם כואבים והם בושה למדינת ישראל, הדברים שאנחנו שומעים כאן. וקשה בערב יום הזיכרון כאשר חברים צעירים ממשפחות של יוצאי אתיופיה נפלו בקרבות, כולל במלחמה האחרונה, כשאנחנו יומיים לפני יום העצמאות – בושה לשמוע את הדברים הללו. לכן אני אומר שוב, המטרה שלנו היא לא רק לשמוע את הדברים, אלא גם יחד לייצר את הלחץ בבית הזה ובציבור הישראלי לטובת פתרונות. מכיוון שיש פה נציגה של הדור הצעיר, תציגי את עצמך ותדברי. בפעם הבאה אני מבקש שאנשים יירשמו מראש בוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני נרשמתי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש מה שנקרא להירשם לדיון. אבל בקשת זכות לדבר – ואתן ניהלתן ועדות, את יותר ממני – אתם יודעים איך זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אני ביקשתי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא ייתן לך תכף אם נרשמת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בבקשה, בת אל, דברים קצרים. << דובר >> בת אל טגן: << דובר >> ממש בקצרה. בת אל טגן, עורכת דין, מרצה, פעילה חברתית ויושבת ראש מטה פריפריה גיאוגרפית וחברתית במפלגת המילואימניקים. אני רוצה לדבר על שתי נקודות קצרות ופרקטיות. דבר ראשון, יש קשיים מול משרד הפנים אפילו לאדם מן השורה, במרכאות; אפילו לאדם שיודע מה זה אימייל ויודע מה זה פקס ויודע להתנהל מול רשויות, יש קשיים. האם כיום יש גוף שנותן סיוע ועוזר גם בשפה וגם בנגישות לבני העדה האתיופית; ואם לא, אני מבקשת גם שייכתב לפרוטוקול שצריך גוף כזה שעוזר חינם לפחות להכוונה. כי יש כאלו שיכול להיות שהם זכאים לעלות גם לפי חוק השבות וגם לפי כל החוקים הקיימים, אבל אין להם נגישות, אין להם האוריינטציה; ושלא נדבר על זה שמשרד הפנים מקשה מאוד בירוקרטית אפילו לאנשים שיודעים את השפה ויודעים להתנהל. אז דבר ראשון, פרקטית, שיהיה איזשהו גוף או ארגון, עמותה שייקחו על עצמם פרו בונו לסייע ולהיות מוקד חם עבור הפניות של בני העדה בהקשר הזה של המעמד. הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו זה שהממשלה לא מבינה כמה הנושא הזה אקוטי. כרגע בזמן שאנחנו מדברים המצב הביטחוני בגונדר קשה. אני יודעת את זה, המצב הביטחוני קשה, בטח גם חלק מהמשפחות פה יודעות. אני מדברת עם לקוחה משם בטלפון שאמורה להגיע במסגרת איחוד משפחות, ושומעים יריות בחוץ. וזה לגיטימי, לכאורה. נכנסים לבתים, אונסים אנשים, רוצחים אנשים ברחובות. המצב באתיופיה קשה מאוד. באדיס אבבה פחות מרגישים את זה, אבל בגונדר ובטח לקהילה היהודית שהיא מיעוט בסביבה הזאת זה סכנת נפשות; והממשלה צריכה להבין את זה. יכול להיות שדברים ישתפרו עוד מספר חודשים, אבל לחלק מהמשפחות זה כבר יהיה מאוחר מדי. ולכן הנקודה הזאת שאני רוצה להגיד, מדובר פה בחיי אדם. יש גם תסקירים של האו"ם, של כל מיני ארגונים של זכויות אדם, ולכן שיבינו שזה עניין של סכנת חיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. חברים, מכובדיי, אני חייב לסיים ב-13:30. הארכנו את הדיון, יהיה עוד דיון. אני רוצה לסכם את הדברים הבאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יכול רק לשאול שאלה אחת? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז הוא האחרון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלימלך, אתה אחרון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שנייה, אחרת אני אסיים בלי לסכם ובלי לתת משימות למשרדי הממשלה. אדוני, דקה אחת ודקה אחת וזהו. << אורח >> אדלה טגנ'ה: << אורח >> בסדר. (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): אני לפני - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> שמך? << אורח >> אדלה טגנ'ה: << אורח >> שמי אדלה טגנ'ה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדלה טגנ'ה. << אורח >> אדלה טגנ'ה: << אורח >> אדלה טגנ'ה, כן. גם בפעם הקודמת העליתי את זה, אנחנו מעלים את זה כל הזמן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> (מתרגמת את הדברים מאמהרית): העליתי את זה פעם הקודמת. << אורח >> אדלה טגנ'ה: << אורח >> ראשית, יש לי ילד. שנית, בן אחותי ובן אחי נמצאים שם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> (מתרגמת את הדברים מאמהרית): יש לו בן אחד שם - - - << אורח >> אדלה טגנ'ה: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): האבא שלה הוא הבן החורג של אבי. אימא שלה היא בת החורגת של אימי. גדלנו ביחד, בבית אחד, וכשאבי ואימי נפטרו, אני גידלתי אותם כמו הילדים שלי. את האחד העלו לארץ, ואת השנייה אמרו שיעלו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> (מתרגמת את הדברים מאמהרית): אחד הגיע והשנייה עוד לא הגיעה. << אורח >> אדלה טגנ'ה: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): עכשיו, בזמן שהיא ממתינה שם - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> (אומרת דברים בשפה האמהרית להלן תרגומם): אמרת שיש לך ילד, נכון? << דובר_המשך >> אדלה טגנ'ה: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> (אומרת דברים בשפה האמהרית להלן תרגומם): הבן שלך, הבן שלך? << אורח >> אדלה טגנ'ה: << אורח >> כן, ישנו, ישנו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): בן כמה הוא? מה? מה השם של הבן שלך? << אורח >> אדלה טגנ'ה: << אורח >> אברהם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אברהם. << אורח >> אדלה טגנ'ה: << אורח >> אברהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אחרי זה נעשה את הבדיקה הזאת. << אורח >> אדלה טגנ'ה: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): עכשיו, בגלל שהיא מחזיקה אותו בחסותה, בגלל זה, בגלל שהיא מחזיקה את הבן שלי בחסותה, חטפו את הבן שלה. את הבחור ההוא, לאחר מאבק חוקי, שקודם אמרו לנו לתת 50,000 ביר (מטבע מקומי) ערבות, נתנו את ה-50,000 ביר, ובמקביל עבדנו מול המשטרה ועצרנו את האדם שחטף. מאז הילדים לא יכולים לצאת מהבית. כמו כן הבת של אחותי הגדולה, קודם כול, חתמה באמצעות פקס - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, זהו, אנחנו עכשיו מסיימים. אדוני, זהו, לדיון הבא. << אורח >> אדלה טגנ'ה: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): לא, רציתי לספר לה את הבעיה. קודם היא חתמה באמצעות פקס, אחר כך ברשימה של הכפר, לפני 20 שנה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, עכשיו מסיימים. מכובדיי, זהו, תודה. אני מסכם עכשיו את הדיון, אנשים מוזמנים להגיע לדיון הבא. אני פונה לנציגי הממשלה. יש ממשלה אחת, אין שלושים ממשלות. מה שקורה עם סיפור התקנים של דסק השבות הוא פשוט חרפה. צריך לומר, גם הועבר מידע לא נכון לוועדה לאורך כל הדרך. אנחנו דורשים ממשרד האוצר להניח על שולחן ועדת הכספים עד 1 במאי את ההעברה התקציבית לטובת איוש עשרה תקנים. רשמנו לפנינו את ההערכה של נציגת רשות האוכלוסין, שמרגע שהתקנים יאושרו בטווח של חודשיים, שלושה, ניתן יהיה להתניע איזושהי פעולה מחודשת, גם אם לא את כולה; וגם את האמירה שמתוכננת יציאה של משלחת מקצועית לאתיופיה כדי לזרז את הטיפול ב-400 הבקשות של השבות שנמצאות על השולחן. אני מתכוון לעקוב אחרי הסיפור הזה של התקנים, ואני מצפה, אפרים, שמשרד העלייה והקליטה יתעורר. זאת חרפה שמשרד העלייה והקליטה לא התערב עד עכשיו בנושא התקנים, והוא לא התערב עד עכשיו. זאת פשוט חרפה, ואני מבקש שתעביר את המסר הזה לשר שהוא מהמפלגה של שר האוצר; שידאגו שהסיפור הביזיוני הזה ששנה מדברים על עשרה תקנים – שהסיפור הזה ייפתר. ואם הוא לא ייפתר אז אמרתי, מ-1 במאי כל שבוע תהיה פה ישיבה חצי שעה, מה קורה עם התקנים. ככה כל שבוע. וכל שבוע אנחנו נדבר על אופיר סופר ועל בצלאל סמוטריץ' שלא דואגים לדבר הקטן הזה לסגור עשרה תקנים; אחרי ששנה מספרים לנו שבעצם מי שלא בסדר זה רשות האוכלוסין שבוחרת לא לאייש תקנים. אנחנו נקיים ישיבה חסויה כדי להבין מה קורה בהקשר של המסמכים ושל המגעים הדיפלומטיים כדי שלפחות זכאי חוק השבות יגיעו. אני רושם לפניי את הנתון ש-10% מהבקשות של השבות מאושרות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק 10%? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. אבל זה אומר שיש כרגע הרבה מאוד משפחות שיושבות וממתינות להחלטת ממשלה, אבל אם היו בודקים את המקרה של אותה משפחה, אז כל משפחה עשירית הייתה מגיעה לפה על פי חוק השבות. ויש פה אי בהירות בעניין הזה, ולכן מבחינתי הדסק צריך לקום, וצריכים להאיץ את קצב הבדיקה של הזכאות על-פי חוק השבות, ולא לחכות כמה שנים ואז להוציא משלחת. אם יסתבר שראיונות בזום לא עובדים אז משרד הפנים, רשות האוכלוסין, משרד העלייה והקליטה צריכים להסביר איך פעם בחודשיים, שלושה יוצאים - - לא, לא, גברתי, עכשיו אני מסכם. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא תצא משלחת כשהדסק יקום. יהיה שם מישהו שיושב באופן קבוע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מצוין, יותר טוב. אנחנו מצפים שהמסלול הזה של בדיקת זכאות השבות, כשמרחיבים כאן את הדסק, כשנותנים משאבים, שהוא יפעל. הדבר השני, וגם כאן אני מסתכל בעיקר עליך, אפרים, אנחנו דוחים מכול וכול את העמדה של משרד העלייה והקליטה שהחליט להיות משקיף, סטטיסט בהצגה. מיניתם ועדה, יש מסקנות, ועכשיו אני לא מבין למי מחכים. של מי האחריות בדיוק להביא הצעת מחליטים שעוסקת בהגעה מאתיופיה לישראל? איזה משרד? יש משרד לענייני אתיופיה שהוא לא משרד העלייה והקליטה? אני לא מצליח להבין. מיניתם ועדה – השר מינה ועדה, מה הוא רוצה לעשות? אני גם לא מצליח להבין – תיאוריית הפתרון המלא לעניין. יושבים אנשים, 300 בקשות שהן בערך 1,200 אנשים שהיו אמורים כבר להיות פה על פי הקריטריונים של צור ישראל – תתחילו איתם. אחרי זה אתם רוצים דיונים פילוסופיים, מה אתם עושים עם כל הממתינים בגונדר? תתחילו עם מי שעומדים בקריטריונים של החלטת הממשלה, או תהיו אמיצים ותבטלו את החלטת הממשלה. אבל את זה אתם לא מעיזים, פוליטית אתם לא מעזים לבטל; לא אתה, כמובן – השר. השר, אין לו אומץ לבטל את ההחלטה. בוא, גיבור גדול, תבטל את ההחלטה. אבל מה זה שיש החלטת ממשלה ולא ממלאים אותה? ולכן הדרישה של הוועדה, וזה יגובה בהחלטה שתהיה עליה הצבעה. ואני אישית אתקשר לכל אחד מחברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה ואבקש מהם לבוא ולהצביע – תגמרו את צור ישראל ותביאו לפה את אותם אנשים. עכשיו אני ממשיך הלאה. אני רוצה לומר לנציגות רשות האוכלוסין: תראו, ברור שבמדיניות הגירה תמיד יש איזשהו גבול שאחריו יש המון כאב אנושי. גם הורים קשישים שמגיעים לפה ממדינות אחרות בעולם לא מביאים איתם את הילדים, נכון? זה המצב. בנוהל הורה קשיש מי שמגיע זה ההורה הקשיש. ולכן אני רוצה לומר, ברור שיש מקרים קשים שאי אפשר לתת להם פתרון. אבל לא יכול להיות שיש אזרחים ישראלים שיש להם הורה קשיש באתיופיה באזורים שיש בהם סכנה, ואין שום דיון במדינת ישראל, האם ההורה הזה יכול להגיע. הדיון האם הילדים הנוספים של ההורה הזה זה דיון של מדיניות הגירה – אני לא מחליט עליו פה, זה גם לא הוועדה. אבל הרעיון הזה שיושב כאן אזרח ישראלי, אזרחית ישראלית, ואימא שלו או אבא שלו בני ה-80, בני ה-90, אין מסלול סביר שבו הם יכולים לבקש בקשה להגיע לכאן, והם חיים באזור סכנה, זה דבר לא מתקבל על הדעת. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> גם אין מסלול. יש - - - הורה קשיש - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נהדר. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אבל יש קריטריונים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה, אנחנו רק נראה אם הקריטריונים האלה מתאימים למציאות שלמדינת ישראל היה חלק ביצירתו מעבר לים; כמו השאלה, למשל, אם יש שם עוד ילדים או אין שם עוד ילדים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל רוב רובם אומרים ששני ההורים שם. אז איך יכול להיות שהם זכאים, וההורים לא זכאים? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כי יש שם עוד ילדים. מיכל, אני מבקש לקבל לידיי את הדבר הבא לקראת הדיון הבא שיהיה תוך 3 שבועות. אני מבקש לקבל את נוהל הורה קשיש או את נוהל הורה בכלל. אני מתכוון שנציג אותו בדיון הבא. אני לא בטוח שהקריטריונים שקיימים בנוהל הזה מתאימים למציאות שאנחנו מדברים עליה כאן. אני כבר אומר, בעיניי האם התנאי שיש לו ילד שם הוא לא תנאי מתאים למצב. למה הוא לא תנאי מתאים למצב? כי אולי כשמפעילים את הנוהל הזה על מדינה מערבית שאין בה סכנה, ואין בה מציאות קיום מאוד מאוד קשה, אז אתה אומר, אם לאותו הורה יש שני ילדים בצרפת, אז ההורה לא יכול לבוא אחרי הילד שהוא בן זוג של זכאי שבות. זה לא נוהל שמתאים למצב של הממתינים באתיופיה. ואם התנאים באתיופיה הם תנאים אחרים מפריז, אז הנוהל צריך לשקף את זה. מכיוון שמבחינתי המטרה היא לא רק להצהיר הצהרות, אלא להתקדם, אני מודיע שבדיון הבא בצד קבלת התשובות על התקנים, אני אזמין את שר העלייה והקליטה – לא מעניין אותי שאין מנכ"ל. אני רוצה לדעת מה העמדה של שר העלייה והקליטה על השלמת צור ישראל, והוא יזומן לישיבה הבאה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יגיד לך - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא יאמר לי, פתרון מלא, ואני אומר לו, לא מקבלים את העמדה. ואז נלך לתקשורת ונתווכח. אם הם רוצים לשמוע שהם לא מוכנים לפתור את מה שיש בהחלטת הממשלה אז נצא לתקשורת. אני כדרך אגב, מקווה שעד אז יהיה צו על תנאי בעתירה בבג"ץ. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם חייבים להביא אותם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מקווה שיהיה צו על תנאי מהר מאוד בעתירה בבג"ץ. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אנחנו נתייצב שם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מודיע שאנחנו מוסיפים לסדר היום של הוועדה מהדיון הבא את הדיון, האם נוהל הורה קשיש במתכונת הקיימת שלו מתאים למציאות באתיופיה. אני אומר את עמדתי: עמדתי היא שגם אם בנוהל זמני צריך להיכתב נוהל שמתכתב עם המציאות בגונדר ובאדיס אבבה. לא יכול להיות שאזרח ישראלי לא יכול להביא לכאן הורה בן 90 שחי היום באזור סיכון. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> אולי צריך להתייחס גם להורים שנמצאים פה, בן 95 שמחכה לבת שלו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גבי, עכשיו אני מסכם. אתם יכולים לומר מה שאתם רוצים. גם הורה שמגיע לכאן מרוסיה כי הבת שלו התחתנה עם יהודי לא יכול להביא ילד אחר שלו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אם הוא לא יהודי? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה ליהודי אתיופיה לא נותנים? בחיים לא יתנו. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> לא, לא. זה מקרה אחר. שנייה, אני אמשיך. מאותם אבא ואימא, כולם הגיעו לכאן לארץ, רק אחת נשארה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גבי, אתה רוצה, אתה מוזמן לקבוע איתי פגישה ולספר לי וללמד אותי יותר. לא צריך להגיע רק פעם בחודשיים לוועדה. בוא, שבת איתי. אם אני טועה במשהו, אני תמיד מוכן ללמוד. אני אומר לך שכדי לפתוח בעיות אני לא מוכן לעשות מהכול משמש. אני לא מוכן לשים את כולם בסל אחד, ואז שום דבר לא מטופל. בסדר? אז שום דבר לא מטופל, כי כולם מדברים על כולם. לא. יש הבדל בין אדם שהוא בן 90 וחי באדיס אבבה ובגונדר, ויש לו ילד אזרח ישראלי לבין מקרים אחרים. גם החלטת הממשלה עשתה הבחנה בין אחים, אחים למחצה, הורים וילדים. ואני רוצה להתקדם צעד אחרי צעד. נפתור דבר אחד ונמשיך לדבר הבא. אני רוצה לפתור את עשרת התקנים; אני איאבק עם כל חברי הוועדה להשלים את צור ישראל, ואני רוצה לטפל בהורים קשישים שנשארו מאחור. נצליח לטפל בזה – נמשיך לטפל הלאה, בסדר? זאת שיטת העבודה שלי. לכן אתה הולך לבג"ץ, אני עושה את זה מכאן. תהיה פה ישיבה עוד שלושה שבועות בנושא הכללי. אני מעלה שם את הסיפור של נוהל הורה קשיש, ואני מבקש מכם להציג את נוהל הורה קשיש ואת הקריטריונים. ובתוך הפגרה ב-2 או ב-3 במאי תהיה כאן ישיבה על עשרת התקנים. אני ממליץ מאוד למשרד האוצר להפסיק לנסות לבלבל את הציבור הישראלי ואת הוועדה לגבי עשרת התקנים האלה. כל שבוע אם עשרת התקנים הללו לא יאושרו בוועדת הכספים בזמן הקרוב ממש, כל שבוע הציבור הישראלי יקבל תזכורת שמשרד האוצר ושר האוצר תוקעים עשרה תקנים לדסק הזכאות של עולי אתיופיה. זהו. ראיתי את משרד האוצר בהנהגה הנוכחית יודע להעביר המון כסף להמון דברים. אני רוצה לראות האם דסק הזכאות של עולי אתיופיה מעניין את משרד האוצר או לא מעניין. אני גם ממליץ לשר העלייה והקליטה להיכנס לאירוע – שמעתי שיש לו בחיוג מהיר את הטלפון של שר האוצר. שילחץ כוכבית 1. תודה לכולם. לבנו עם המשפחות השכולות, והלוואי ותהיה לנו באמת שנת עצמאות שמחה, שלווה ובטוחה. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:41. << סיום >>