פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 516
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ג' באייר התשפ"ו (20 באפריל 2026), שעה 11:37
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ"ד-2024 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יעקב אשר – מ"מ היו"ר
סמיר בן סעיד
מוזמנים:
דנה דובר
–
רכזת תשתיות, אגף תקציבים, משרד האוצר
דביר פרנקפורטר
–
לשכה משפטית, משרד האוצר
ישי לנדסמן
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
הדס פיקסלר
–
עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה
סטיליאן גלברג
–
סמנכ"ל מדיניות, תכנון ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה
פיליפ פארן
–
ראש אגף ניהול תנועה ואחזקה, משרד התחבורה
גבריאל פלד
–
מנהל סביבה, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
משתתפים באמצעים מקוונים:
ענבל כספי
–
עו"ד, התאחדות הקבלנים
מאיה קרבטרי
–
מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון, פורום ה-15
ייעוץ משפטי:
גלעד קרן
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ"ד-2024 << נושא >>
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום הצעת תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ"ד-2024. בבקשה, היועץ המשפטי ייתן לנו סקירה. זו ישיבה שהייתה אמורה להתקיים ב-01, במרץ ואיזו שאגת ארי קטנה הזיזה אותה הצידה, אז אנחנו מקווים שלא נצטרך לשאוג יותר ושיהיה שקט ושלווה לעם ישראל, אבל כשצריך, צריך.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
צוהריים טובים, סעיף 45 לחוק קידום תשתיות לאומיות קובע שהשר להגנת הסביבה בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת רשאי לקבוע תקנות לעניין מניעת רעש בשל ביצוע עבודות לקידום מיזם תשתית חיוני מועדף. מיזמי תשתית חיוניים מועדפים הם המיזמים שנמצאים במדרג הכי גבוה בחוק לקידום תשתיות לאומיות. יש עד עשרה מיזמים כאלה שאפשר לקבוע כמיזמים מועדפים, והחוק כאמור מסמיך את השרים באישור הוועדה לקבוע הסדר מיוחד לגבי הרעש שניתן יהיה לעשות במהלך ביצוע העבודות להקמת מיזמים כאלה.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
הקמת המיזמים, זאת הרשימה?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הרשימה מפורסמת ברשומות.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
בזמנו אושרה גם על ידנו, אם אני זוכר נכון, ההגדרות שלהם.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הרשימה היא לא נמצאת בחקיקה הראשית אלא היא מפורסמת ברשומות בהחלטה של הממשלה, אם אני זוכר נכון.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני אחדד. דנה דובר, אגף תקציבים. בתוספת הראשונה לחוק יצרנו את ההגדרות שמדברות על הדיפרנציאציה בין המיזמים, ולגבי מיזמי תשתית חיוניים מועדפים זה נקבע בהחלטת ממשלה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה ושר האוצר יכולה לקבוע עד עשרה.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
לפי הבניה שאנחנו הבנינו את זה אז בחוק, אם אני זוכר.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
נכון, לפי הבניה שהמיזמים האלה צריכים להיות מיזמים שמשרתים את כלל הציבור.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
גם מופיע שם דוחות שאנחנו צריכים - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה בחוק המטרו.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אוקיי, רק אני מזכיר לך מה שאתה יודע יותר טוב ממני, שצריך לתת להם איזה הערה קטנה, למערכת.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אכן. לגבי חוק המטרו, אם אתה כבר מזכיר את זה, אז החוק קובע ששר האוצר ושר התחבורה צריכים לדווח לוועדת הפנים מידי שנה עד ה-31 במרץ על ההתקדמות ביישום החוק ברשימה של נושאים. עד היום זה לא קרה אף פעם. לא קיבלנו אף דיווח מכניסתו של החוק לתוקף. אני מדבר על החוק המקורי.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
כן, כן, על החוק הגדול.
אוקיי, תשובתך.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
היועץ המשפטי הפנה את תשומת ליבנו ואנחנו דבר ראשון לוקחים את ההערה ומקבלים אותה, ודיווח כזה יועבר בהקדם האפשרי לוועדה.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
כי הדיווח הוא כולל מאוד גם על תחילת עבודות.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אני חושב שלא רק דיווח אלא אנחנו אחרי הדיווח הזה נעשה גם דיון כדי לראות.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אין בעיה, אז נכין כבר את הדברים במקביל.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אגב, אני רוצה לומר לכם, זה לא נגד המערכת. זה הפוך.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
זה בסוף נותן רוח גבית למי שבאמת רוצה להוציא את הפרויקט הזה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אתה רוצה שכבר נקבע מועד לדיון ונכין גם את המצגת?
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
לא להיסחף. תעשו את שלכם קודם. אנחנו נעשה את שלנו.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
מקובל לחלוטין.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני רק אגיד עוד מילה אחת לפני שניתן למשרד להגנת הסביבה להציג את ההצעה. אנחנו בהנחיית היושב-ראש קיימנו בדיקות מקדימות עם משרדי הממשלה, עם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה לגבי נוסח התקנות שנשלח לוועדה. אני חושב שהגענו בהסכמה לשינויים משמעותיים בנוסח, ואנחנו נציג אותם.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
זה הנוסח, נכון?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
נכון, זה הנוסח שמוצע לדיון והוא גם מופיע לפניכם.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אולי אני אציע הצעה לייעל? אולי להקריא ואחר כך שיסבירו?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני מציע שיגידו כמה מילים.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
ואז נקריא וניכנס לדיון אם צריך. אוקיי.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני אגיד כמה מילים ואז המשרד להגנת הסביבה יציג את הנוסח. אנחנו מתואמים פה. כולנו יחד. כולנו ממשלה.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
זה בסדר, אז אתם יודעים שאני הכי אוהב את זה כשמתואמים אמיתי, לא שבאים לפה ואסור להגיד שום דבר כי זה ממשלתי אז אסור לדבר. כל אחד שיגיד את שלו ובסוף אנחנו תמיד מוציאים ברוך השם עד היום תחת ידנו דברים טובים. כן.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
התקנות מדברות כאן על ההגדרות של הרעש שאפשר לעשות בעשרה מיזמי התשתית החיוניים המועדפים, כשלמעשה מה שהן קובעות, אפשר לחלק אותו לשלושה דברים.
<< אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >>
דביר מהלשכה המשפטית באוצר. זה לא כל עשרת המיזמים כי גם המטרו מוגדר כמיזם.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
נכון, למעט המטרו. זה אחד מהתיקונים שהכנסנו.
<< אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >>
התקנות הן חלק מהעשרה של מיזמי התשתית החיוניים המועדפים. התקנות לא חלות על המטרו כי יש להם הסדר נפרד מחוק המטרו.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה אחד התיקונים שאנחנו נדבר עליהם בנוסח.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
התקנות, מה שהן עושות זה שלושה דברים. הן דבר ראשון קובעות את מפלס הרעש המרבי, זאת אומרת מה מפלס הרעש שאפשר לעשות. הן מבחינות בין כל מיני מצבים למה יכול להיות מפלס הרעש המרבי. לאחר מכן ניתן פה איזה שהוא סל מצומצם לחריגה ממפלס הרעש המרבי, כשהתכלית היא ההבנה שהמטרדים לציבור הם רבים. מצד אחד יש לנו מטרדים לציבור בדמות רעש אבל גם חסימות, הסדרי תנועה, התמשכות של עבודות, אבק. הם גם סוגים של מטרדים. אם יהיה אפשר לחרוג בשעה אחת מסף הרעש בשביל לצמצם או לחסוך עבודות של עוד יומיים לאחר מכן, זה משהו שאנחנו נרצה שיקרה ולכן יש פה סל מדוד ומתוחם של מקומות שבהם צריך להשתמש מאוד בתבונה, אבל חריגה מהדבר הזה.
הדבר השלישי, יש כאן אפשרות לפעול ולהמשיך לבצע עבודות בכל שעות היממה, גם עבודות של הפעלת מכונות וגם עבודות של פריקה, טעינה וטלטול מכלים וסחורות מתוך הבנה שהם תחת מפלס הרעש שקבענו. בסופו של דבר כולנו חווים היום את עבודות הרכבות הקלות שיש בגוש דן ובירושלים. אנחנו רואים שהעבודות האלה יוצרות מטרד לציבור ומטרד למי שמסביב. ככל שאפשר בלי לייצר מטרד נוסף, אבל לצמצם ולקצר את משך העבודות, להרחיב את שעות העבודה ככה שאפשר יהיה לבוא ולפרוק את הסחורה מוקדם יותר בבוקר כדי שיהיה אפשר להתקדם עם העבודה מהר יותר, הציבור ירוויח מזה, לכן החלק השלישי מדבר על הסגה הזאת. אני מציעה שנקריא את התקנות ומכאן נוכל לדון בדברים לעומקם.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אוקיי. בבקשה.
<< אורח >> הדס פיקסלר: << אורח >>
עו"ד הדס פיקסלר מהלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה. אני אקריא את התקנות עם ההערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה, שהן מקובלות עלינו ומוסכמות ואנחנו כמובן מודים.
טיוטת תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ"ד-2024
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 7 ו-18 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 (להלן – חוק למניעת מפגעים), ולפי סעיף 45 לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023 (להלן – חוק תשתיות לאומיות), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות 1. בתקנות אלה –
"גוף מבצע" – כהגדרתו בחוק תשתיות לאומיות;
"יום" – כהגדרתו בתקנות רעש בלתי סביר;
"מבנה" – למעט כל חלק במבנה שנבנה שלא כדין;
"מיזם תשתית חיוני מועדף" – כהגדרתו בחוק תשתיות לאומיות, למעט מיזם המטרו, כהגדרתו בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021;
"מפלס הרעש המרבי" – מפלס הרעש הגבוה מבין אלה:
ׁׁ(1) בשעות היום – מפלס הרעש המרבי לפי תקנות רעש בלתי סביר בתוספת 20 דציבל.
(2) בכל שעות היממה – מפלס הרעש המרבי לפי תקנות רעש בלתי סביר, ואם יש מיגון אקוסטי במבנה – בתוספת מידת היעילות של מיגון אקוסטי, ובלבד שאם הותקן המיגון האקוסטי על ידי הגוף המבצע, ההתקנה נעשתה בהתאם להוראות שנתן לעניין זה המשרד להגנת הסביבה לגוף המבצע;
(3) מפלס רעש שווה ערך כהגדרתו בתקנות רעש בלתי סביר בהתחשב בתרומת רעש הרקע כאמור באותן תקנות, בתוספת 5 דציבל; לעניין זה, תרומת רעש הרקע תיקבע באמצעות מדידות כאמור בתקנה 2(ד), על בסיס ממוצע לרבע שעה;
"מיגון אקוסטי במבנה" – כל אמצעי מיגון המותקן על גבי מבנה או משולב ברכיביו ומטרתו להפחית את רמת הרעש שנשמעת בתוך המבנה;
"מידת היעילות של מיגון אקוסטי" – מידת הפחתת מפלס הרעש באמצעות מיגון אקוסטי במבנה, הנמדדת על ידי גוף מבצע בהתאם להוראות שנתן לו המשרד להגנת הסביבה.
"תקנות מניעת רעש" – תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992;
"תקנות רעש בלתי סביר" – תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן- 1990.
רעש חזק
או בלתי סביר 2. (א) על אף האמור בתקנות רעש בלתי סביר, רעש חזק או בלתי סביר לעניין חוק למניעת מפגעים לגבי רעש שמקורו בפעולה של גוף מבצע להקמת מיזם תשתית חיוני מועדף, הוא רעש שמפסלו עולה על מפלס הרעש המרבי.
(ב) מדידת מפלס הרעש לעניין תקנת משנה (א) תיעשה במרחק של מטר מחוץ למבנה.
(ג) על אף הוראות תקנת משנה (א), לא יראו כרעש חזק או בלתי סביר שמקורו בפעולה של גוף מבצע להקמת מיזם תשתית חיוני מועדף, חריגה ממפלס הרעש המרבי במבנה שלגביו מתבצעת המדידה, שאינה עולה על 10 דציבל, ובלבד שהחריגה מתבצעת בשעות היום, וכן אינה עולה על 30 שעות במצטבר בחודש ועל 200 שעות במצטבר בשנה קלנדרית; הגוף המבצע יפרסם הודעה ברבים על החריגה מפלס הרעש באזור שבו צפוי שתהיה חריגה, מראש ומוקדם ככל הניתן בנסיבות העניין;
(ד) הגוף המבצע ימדוד ויתעד באופן רציף את מפלס הרעש לפי הוראות תקנות אלה ובהתאם להוראות שנתן לו המשרד להגנת הסביבה ולהוראות לפי חוק למניעת מפגעים.
הפעלת
מכונות 3. על אף האמור בתקנות מניעת רעש, בתקנות רעש בלתי סביר ובתקנות אחרות לפי חוק למניעת מפגעים, לשם ביצוע עבודות להקמת מיזם תשתית חיוני מועדף, גוף מבצע רשאי להפעיל מכונה כמשמעותה לפי החוק האמור או לבצע כל עבודה לצורכי חפירה, בנייה, הריסה או כיוצא בהן, באזור מגורים, בכל שעה משעות היממה, ובלבד שהפעלת המכונה או ביצוע העבודה אינם כרוכים בגרימת רעש חזק או בלתי סביר כאמור בתקנה 2.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אגב, יש משהו במכרזים שנותן עדיפות לחברות שמשתמשות במכשור יותר שקט או משהו כזה?
<< אורח >> גבריאל פלד: << אורח >>
גבריאל פלד, מנהל סביבה של נת"ע. תלוי איזה מכרז אנחנו מדברים. אם אנחנו מדברים על מכרזים שהם דיזיין בילד שבסוף הקבלן הוא גם חלק מהמתכנן, אז אנחנו מכניסים גם כן יתרונות כאלה ואחרים, אבל בסוף מי שנבחר, התמהיל הזה של הרעש הוא מאוד קטן ביחס לכל שאר הדברים. בסוף הוא מציע לך פרויקט ב-200 מיליון שקל פחות. יש פה מגוון שיקולים. מה שכן חשוב להגיד הוא שבתוך תוכניות ניהול הסביבה, בסוף לכל אקט שאנחנו עושים יש את ה-מה וזה החוק. זה מה אני צריך לעמוד בו. יש תוכניות ניהול סביבה, זה איך אני עומד במה שהחוק דורש ממני. שם יש עדיפות לטכנולוגיות חדישות יותר ואנחנו מעדכנים את הדבר הזה פעם בשנה, זאת אומרת יכול להיות עוד שנה-שנתיים תהיה לי טכנולוגיה יותר גדולה - - -
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אני מתאר לעצמי שבוודאי קיים דבר כזה.
<< אורח >> גבריאל פלד: << אורח >>
זה יקרה ואנחנו לא רוצים להגביל את עצמנו היום בתוך חוזה שמחר יהיה לי טכנולוגיה יותר טובה.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
הבנתי. קיבלתי.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני אגיד שיש תקנות של המשרד להגנת הסביבה לעניין רעש ומכונות ספציפיות שהמשרד להגנת הסביבה הגדיר, וכל המכונות צריכות לעמוד בתקן הזה, לכן האכיפה גם על הדבר הזה מבוצעת בסטנדרט.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אוקיי. אני אמרתי להכניס איזה שהוא אינסנטיב לקבלנים. הלאה.
<< אורח >> הדס פיקסלר: << אורח >>
פריקה,
טעינה
וטלטול של
מכלים
וסחורות 4. על אף האמור בתקנות מניעת רעש, בתקנות רעש בלתי סביר ובתקנות אחרות לפי חוק למניעת מפגעים, לשם הקמת מיזם תשתית חיוני מועדף, גוף מבצע רשאי לבצע פעולות פריקה וטעינה או טלטול מכלים באזור מגורים בכל שעה משעות היממה, ובלבד שביצוע פעולות כאמור אינו כרוך בגרימת רעש חזק או בלתי סביר כאמור בתקנה 2; לעניין זה, "מכלים" – לרבות מכלי אשפה, חביות, מכלי גז מיטלטלים, סחורות וכיוצא כאלה.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
יש משהו להסביר?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני רק אסביר לגבי השינויים שהוועדה ביקשה לבצע בהנחיית היושב-ראש. בעצם אנחנו יוצרים פה מדרג של שלוש רמות של רעש אפשרי, אפשר להגדיר את זה ככה, שהמדרג הראשון הוא המדרג הבסיסי שקיים היום לפי חוק למניעת מפגעים בתקנות למניעת מפגעים, כל סוגי התקנות למניעת מפגעים. יש כמה סטים של תקנות. המדרג השני יהיה מה שאנחנו עושים פה עכשיו, של תשעת המיזמים החיוניים המועדפים שאינם המטרו חוץ מהמטרו, והמטרו יהיה המדרג השלישי שבו מתאפשר הרעש החזק ביותר. הרעש לגבי המטרו נקבע כאמור בתוספת השלישית לחוק המטרו, ולכן זה גם מה שהנחה אותנו כשבחנו את התקנות. רצינו לוודא שמה שאנחנו קובעים פה לגבי מיזמים חיוניים מועדפים אחרים לא יגיע לרמה של המטרו ויהיה איפה שהוא בין הרעש הרגיל שמותר לבצע לבין המטרו, אז הוספנו פה גם הגדרות שהיו חסרות, שזה דברים יותר טכניים, הגדרה של גוף מבצע והגדרה של מיזם תשתית חיוני מועדף, והחרגנו את המטרו, כאמור, שנקבע בחקיקה הראשית בחוק רכבת תחתית (מטרו).
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
למעשה היו שני תיקונים גדולים שהוועדה עשתה. אנחנו ביקשנו לייצר שני סוגים של סלים, סל אחד שהוא המתון יותר, זה שהוועדה השאירה, וסל אחד שהוא קיצוני יותר או חריג יותר לחמש פעמים בשנה, אבל חריגה הרבה יותר גדולה בדציבלים.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
ללא הגבלה של דציבלים בכלל. ההצעה המקורית הייתה שחמש פעמים בשנה ניתן יהיה לחרוג, שזה יותר ממה שנקבע בחוק המטרו.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
שם הוועדה מחקה את הסעיף. היה את העניין של סעיף 6 לחוק למניעת מפגעים שמדבר על רעש שרשות מקומית יכולה לקבוע את סף הרעש, וגם זה משהו שהוועדה ביקשה למחוק בשביל לקדם את ההסדר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
שבעצם הרשות המקומית תוכל לגבור על התקנות שאנחנו מקדמים עכשיו. אין בזה הגיון לטעמנו, אז ביקשנו להוריד גם את הסעיף הזה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
עוד דבר שכן חשוב לי להדגיש ולציין פה לפרוטוקול הוא האמירות שהופיעו והסכמנו עליהן כולנו עוד הרבה לפני, זה השאלה לגבי ההוראות של המשרד להגנת הסביבה. בסופו של דבר המשרד להגנת הסביבה ממשיך ללוות את הדבר הזה בצורה אדוקה. יש לו סמכות לתת את ההוראות, לפקח ולוודא. אנחנו עושים את הכול בשיתוף פעולה וביחד, וזה ממש כתוב פה גם בחוק. גם את זה חשוב לציין.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
בסדר גמור. אגב, יש איזה שהוא אספקט של ליידע את הציבור?
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
כן, יש כאן גם בתוך התקנות אמירות שאומרות שבסופו של דבר גם צריך ליידע את הציבור מוקדם ככל הניתן.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אין היום משהו אינטרנטי כזה שאתה יכול להיכנס?
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני אגיד באופן אישי עכשיו בתור תושבת תל אביב, שאני מקבלת לפי המיקום של הדירה שלי הודעות SMS, שנת"ע מודיעה באיזה ימים בחודש היא צפויה לעשות עבודות. יש הרבה מאוד יידוע ושיתוף של הציבור בדברים האלה בשביל להיערך.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
צריך לאמץ את זה.
<< אורח >> גבריאל פלד: << אורח >>
חייב לתת לתושבים את זכות הבחירה. אתם יודעים שהולך להיות פה לילה רועש או תקופה רועשת. יכול להיות שבדיוק באותו שבוע אני אלך לחמותי.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
כתבנו את זה ממש בגוף התקנות, שהגוף המבצע יפרסם הודעה ברבים על החריגה ממפלס הרעש באזור שבו צפוי שתהיה חריגה.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
היום באינטרנט אתה יכול לעשות מוניטור כזה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
ככל שהגוף המבצע יודע שמחר הוא הולך לעשות עבודה שהיא מעבר למה שמותר, זאת אומרת שהיא חריגה שמאושרת, הוא צריך להודיע על כך ברגע שהוא יודע.
<< אורח >> גבריאל פלד: << אורח >>
חלק מהפתרונות שאנחנו מציעים, ודיברנו על זה כשדיברנו על חוק רכבת תחתית, לפעמים אנחנו מציעים הלנה חלופית לדיירים אם אין לנו ברירה. בסופו של דבר אנחנו רוצים לתת לתושבים את היכולת לצפות מה הולך להיות להם. יש פה עבודה שצריכה להיעשות, וככל שניתן מוקדם יותר ליידע אותם זה טוב לכולם.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אוקיי.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני רק אגיד שבסופו של דבר היו הסדרים בחוק רכבת תחתית שכשעדכנו אותו, בהתאם לזה גם עדכנו את הטיוטות של התקנות כאן לגבי השיתוף של הציבור והצורך להחיל גם את הדברים האלה.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
זאת אומרת אימצתם לא את הדציבלים, אבל לפחות את הדברים הטובים.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
את המגבלות, כן.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
בפיקוח הדוק של הלשכה המשפטית של הוועדה, בשם הוועדה.
אם מישהו רוצה לדבר, יכול לדבר.
<< אורח >> ענבל כספי: << אורח >>
שלום, שמי עו"ד ענבל כספי מהתאחדות הקבלנים. ראשית, האם הוועדה יכולה להבהיר את המשמעות של ההגדרה "גוף מבצע"? יש הפניה לחוק תשתיות לאומיות ואנחנו רוצים לוודא שמדובר על המזמין הציבורי ולא מדובר על קבלן. אם אפשר להתייחס לזה. דבר נוסף, אנחנו תומכים בנוסח של הוועדה על פני הנוסח של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו חושבים שהכיוון הוא הרבה יותר חיובי והגיוני, אבל אנחנו מבקשים עוד זמן לבדוק מול קבלני התשתיות, האם הוא גם ריאלי מבחינת הביצוע. אני אגיד שפריסה של 200 שעות במצטבר על פני שנה היא הגיונית יותר, אולם אנחנו לא בטוחים שמספר השעות לעבודה ברעש חזק הוא ריאלי. בנוסף, אנחנו מבקשים מהוועדה לשקול לבצע החרגה גם לשעות הלילה כי יש פה התייחסות אך ורק לשעות היום. אני לא בטוחה שזה מספיק ונותן מענה.
אנחנו מצטרפים פה גם להתייחסות של הוועדה וגם להתייחסות של אגף תקציבים בהיבט של שמירה על הסדר הציבורי, ואם ניתן כפי שדנה הדגימה, לסיים את העבודות מהר יותר גם אם זה מקשה מבחינת רעש. בהקשר הזה לוודא שזה אפשרי גם בלילה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לעניין הראשון, הגדרה של גוף מבצע, אז כמו שאמרת בעצמך, מפנה להגדרה שקיימת בחוק עצמו, בחוק לקידום תשתיות לאומיות, שם נקבע שגוף מבצע זה גוף האחראי לייזום ולקידום ביצוע של מיזם תשתית מכוח דין, מכוח זיכיון.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
גוף ציבורי?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מי שנקבע כגוף המבצע בחוק לקידום תשתיות לאומיות, הוא הגוף המבצע גם פה.
<< אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >>
זה כולל מכוח הסכם.
<< אורח >> ענבל כספי: << אורח >>
בדיוק, הסכם עם גוף ציבורי.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
כן, כן.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מי שיכול להיות שם גוף מבצע, הוא גם פה גוף מבצע.
<< אורח >> ענבל כספי: << אורח >>
לא מדובר על קבלנים, נכון?
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אלא אם כן הוא קבלן שעובד בשירות המדינה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
שעובד בשביל הגוף המבצע.
<< אורח >> גבריאל פלד: << אורח >>
או שהוא עובד בשביל הגוף המבצע או יש לנו התקשרות של PPP שזה מיזם משותף של גוף פרטי ביחד עם הגוף הציבורי.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
ככל שהוא נקבע כגוף המבצע לעניין החוק לקידום תשתיות לעניין קידום התשתית הזאת, אז הוא הגוף המבצע.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
בעניין השני שאמרת שאת צריכה להתייעץ עם קבלני תשתיות - - -
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני אציין שהתקנות האלה גם עברו להערות הציבור לפני למעלה משנתיים. אפילו בוועדה כבר הייתה דחייה של הוועדה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
התשובה היא הרבה יותר פשוטה. אנחנו מציעים פה מדרג רעש שהוא גבוה ממה שקיים היום, אז אם היום אפשר להקים את המיזמים האלה, יהיה אפשר להקים אותם.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
בוודאי שאפשר יהיה להקים אותם.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לכן האמירה לבדוק האם ניתן לעמוד בזה, ברור שניתן לעמוד בזה.
לגבי העניין של היום והלילה, צריך לשים לב שמראש התקנות מאפשרות מפלס רעש גבוה יותר ממה שקיים היום, וההגבלה של 30 שעות ו-200 שעות בשנה והגבלה של שעות היום היא מתייחסת רק לחריגה נוספת על המדרג שהוא מלכתחילה גבוה יותר.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אוקיי.
<< אורח >> ענבל כספי: << אורח >>
אם אפשר להוסיף לגבי התשובה של הוועדה לעניין הגדרה של גוף מבצע. אנחנו מבקשים שהוועדה תשקול לגבי ההפניה, לסייג פה שזה לא יחול על קבלנים כיוון שמדובר פה בחובות שהן רבות מידי.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אין פה שום חובה. יש אפשרות לתת סף רעש שבו אפשר לעבוד. אין פה שום חובה שמוטלת על הקבלנים, אלא רק הקלה ליכולת לעשות את הדברים האלה.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
החובה שלהם בביצוע רגיל היא הרבה יותר חמורה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
כן. אנחנו לא משיתים עליהם שום חובות עודפות.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
אוקיי, בסדר, שמענו. תודה רבה.
בבקשה, מאיה מפורום ה-15.
<< אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>
תודה, כבוד הרב, יושב-הראש. מאיה קרבטרי, מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון בפורום ה-15, מדברת גם מטעם מרכז השלטון המקומי. אנחנו בקצרה נגיד שאנחנו כמובן מבינים את הצורך בביצוע עבודות חשובות, תשתיות לאומיות. אנחנו סבורים שצריך למצוא את האיזונים. זה גם מתייחס למה שחברתי מהתאחדות הקבלנים אמרה. אני סבורה שאם מוחקים למשל את חובת אספקת דיור חלופי לאנשים שזה פוגע בהם באופן קריטי, באיכות חייהם, עם תינוקות, פוגע בכושר העבודה שלהם, על אף הצורך באמת לעשות את העבודות האלה צריך שיהיו כאן איזונים, אז למשל נושא של הדיור החלופי. זו הסיבה שהתקנות המקוריות כן קובעות איזה שהוא שיקול דעת לרשות המקומית שמכירה את התושבים ואת הצרכים שלהם ויכולה לעשות את האיזונים האלה, אבל אי אפשר גם וגם וגם. אנחנו מבקשים לשמר את שיקול הדעת של הרשות המקומית.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
איזה שיקול דעת, של מה?
<< אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>
שנמחק.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
שיקול הדעת של הרשות המקומית שנמחק היה רק לקבוע רעש גבוה יותר ממה שנקבע פה.
<< אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>
כל התקנות האלה הן גוברות על שיקול הדעת של הרשות המקומית. אנחנו סבורים שצריך להחזיר את שיקול הדעת של הרשות המקומית במקרים קיצוניים.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
זה לא שיקול דעת, חברים. אנחנו נמצאים בחקיקת משנה שאנחנו מגדירים תנאי רעש. תנאי רעש הם צריכים להיות נכונים לכל דבר, אלא מה, אנחנו באים ואומרים, אנחנו מדינה. יש לנו דברים חיוניים. יש דברים פחות חיוניים. יש דברים ברמה יותר נמוכה. אנחנו כאן בחקיקה קובעים את המדרגים האלה כדי לעשות את הפשרה בין החיים לבין הצורך שהוא גם של החיים. אני לא מסכים לדבר אחד, שיהיו שני סוגים של היררכיות שיחליטו מה זה רעש או לא רעש. לא לוקחים את שיקול הדעת של הרשות המקומית. יש לה הרבה שיקול דעת בהמון דברים, אבל לא יכול להיות שיהיה מצב שמדינה קבעה רעש מסוים, אז רשות מקומית תגיד לא, אני מכירה את התושבים והרעש צריך להיות אחרת. זה לא עובד ככה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני רוצה להוסיף ולענות למאיה. רק להגיד ששתי המחיקות האלה נעשו "לרעתנו" ואני אסביר למה. כמו שהיועץ המשפטי של הוועדה אמר קודם, התכלית של להוסיף כאן את סעיף 6 לחוק למניעת מפגעים הייתה לאפשר לחרוג מעבר לרעש שיש כאן. במקרה שיש רשויות מקומיות שמפלס הרעש שלהן הוא גבוה יותר ממה שכתוב בתקנות, אז לאפשר להסדר הקיים היום להתנהל. המחיקה הזאת מצמצמת את אפשרות הרעש שאפשר לעשות. בנוסף, המחיקה של ההגדרה במסגרת התקנות לא באה בעולם ריק. היא באה במסגרת מחיקת הסעיף הכולל שבגינו היה נדרש מנגנון הסיוע.
חשוב לי להדגיש כמו שגם גבריאל מנת"ע ציין קודם. יש הרבה פעמים שבהם נת"ע משתמשת בכלי הזה. אנחנו לא מונעים מנת"ע להשתמש בכלי הזה. מה שהוועדה ביקשה מאיתנו הוא למחוק עוד אפשרות להרחבה של מפלס הרעש שבמסגרתה היה גם צריך למחוק את ההגדרה הזאת, כי זה פשוט כבר לא רלוונטי. זה לא משפיע על הצעדים שנת"ע עושה מול הציבור, ובמקרים שיש אירוע שהוא מאוד חריג ויש צורך לפנות אנשים מביתם, נת"ע עדיין יכולה ורשאית להשתמש בכלי הזה. לא אסרנו את זה ולא מחקנו את האפשרות להשתמש במסגרת עקוב אחר השינויים שיש פה במחיקה.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
זאת אומרת שאם מחר נת"ע מבינה שבמקומות מסוימים לאור עבודה מאומצת שהולכת להיות בימים מסוימים, בלי לעבור את הסיפים שאנחנו מאשרים יש צורך בלתת דיור חלופי, היא יכולה לעשות את זה. אף אחד לא ימנע ממנה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
חד משמעית יש לה את כל הסמכות וגם יש לה כסף לזה.
<< אורח >> גבריאל פלד: << אורח >>
אנחנו עושים את זה בפועל.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
יש לה גם תקציב לזה.
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
טוב. אם כך, אני מעלה להצבעה את הצעת תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ"ד-2024 לפי הנוסח שהוקרא כאן. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר
<< דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >>
התקנות אושרו. תודה רבה לכולם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:11. << סיום >>