פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 574
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום ראשון, ט' באייר התשפ"ו (26 באפריל 2026), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> פערי תשלומי ביטוח לנכי צה"ל שנפצעו בלחימה << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכל מרים וולדיגר – היו"ר
שרון ניר
חברי הכנסת:
ירון לוי
מוזמנים:
נעם וילנר
–
רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר
אמיתי אידלשטיין
–
רפרנט מחלקת ביטוח חיים בשוק ההון, משרד האוצר
שני סולטן
–
עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון, משרד האוצר
אבי וייס
–
ראש חטיבת תגמולים והטבות, משרד הביטחון
בועז סטמבלר
–
איגוד חברות הביטוח
שלמה אייזיק
–
סו"ב, נשיא לשעבר, לשכת סוכני ביטוח בישראל
שמיר בניטה
–
רכז מיצוי זכויות, פורום יהלומי קרב
שפרה שחר
–
חברה, עמותת בית חם לכל חייל
איילת עירון
–
קידום מדיניות, פורום נשות משרתי המילואים
אילת פלר מימון
–
ראש תחום קשרי ממשל וצבא, תנועת אימהות בחזית
יעל זרח
–
מובילת חזית הלוחמים, תנועת אימהות בחזית
מיכה כץ
–
חבר, פורום יהלומי קרב
חגי עזרן
–
חבר, פורום יהלומי קרב
תומר בדני
–
חבר, פורום שקופי הקרב
רות פרמינגר
–
ארגון נפגעי פעולות איבה
משתתפים באמצעים מקוונים:
שמיר קמינסקי
–
עו"ד, יועץ ביטוחים, ארגון נכי צה"ל
טירן גל
–
חבר, פורום הלומי קרב
מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל
רישום פרלמנטרי:
מעיין שבתאי, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> פערי תשלומי ביטוח לנכי צה"ל שנפצעו בלחימה << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בוקר טוב לכם ותודה שהגעתם לדיון. היום יום ראשון ט' באייר התשפ"ו, 26 באפריל 2026, השעה 10:11. אנחנו מתכנסים היום לדיון חשוב ובוער. אין כאן אחד שלא יודע עד כמה לא מקובל עליי כל העיכוב בפתרון הבעיה, ביטוחי חיים לפצועי צה"ל, הקשים ביותר. נפגעי פעולות האיבה, כוחות הביטחון. נושא שהוא מחובתנו המוסרית כלפי אלה שהקריבו את גופם או את נפשם למען המדינה.
לפני שנצלול לתוככי הנושא הזה, אני לא יכולה ואולי גם לא מוכנה לפתוח את הישיבה היום בלי להתייחס לשני אירועים מטלטלים. אני רוצה לקוות שהם לא מעידים על התפוררות הביטחון האישי והחברתי של כולנו. הראשון, אני מניחה שכולכם הכרתם, שמעתם, בסוף השבוע האחרון נרצח ימנו בנימין זלקה, צעיר בן 21, רק כי ביקש מנערים לגלות מעט דרך ארץ ולהפסיק להתיז ספריי שלג.
ימנו עבד בפיצרייה סמוכה לביתו, לעזור בפרנסת הבית ובסך הכול ניסה לנהוג באחריות אזרחית הן כאזרח והן כעובד מסור הדואג ללקוחות שלו ושילם על כך בחייו. הדם של ימנו זועק אלינו. זה לא עוד אירוע פלילי מבחינתי, זו תעודת עניות למערכות החינוך והאכיפה שלנו. על פי הדיווחים, החשודים במעשה הינם קטינים, חלקם ילדים בני 12, כך שמעתי היום. מזעזע.
כיו"ר ועדת העבודה והרווחה אני אומרת כאן בצורה ברורה, משרד הרווחה כמו גם הוועדה הזו, לא יכולים לעבור על אירוע כזה בשתיקה שכמו כלום לא קרה. עלינו להיות כל הזמן עם יד על הדופק, שלא תהפוך אלימות בקרב בני נוער, חלילה, למגיפה חשוכת מרפא. אנחנו מחויבים לבדוק איפה המערכת כשלה בזיהוי הנערים הללו ובטיפול בם לפני שהסכין נשלפה ורצחה.
הטרגדיה השנייה ששמעתי בדרך לפה, עוד כמה מכם שמעו, אירוע מחריד. אב ובנו הקטן נמצאו ללא רוח חיים בביתם. החשד הוא כי מדובר ברצח ובאובדנות. אין מילים שיכולות לתאר את הזוועה שהייתה בבית, שכאמור בית אמור להיות המקום המוגן ביותר עבור ילד, וכשהוא הופך לזירת רצח, אין מזעזע מזה.
זה תמרור אזהרה בוהק ושותת דם למערכת הרווחה ולשירותי בריאות הנפש. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו בקול רם, איך מגיעים למצב שבו אדם רואה במוות מוצא אחרון עבורו ועבור בנו? הכול נכון לעכשיו בסוגריים, זה עוד נבדק. זו הנחת המוצא לצערי, איפה היו רשתות הביטחון שלנו והיכן הן?
הוועדה הזו עוסקת היום בזכויות ובביטוחים, הבסיס לכל הוא הזכות לחיים ולביטחון. אני שולחת את התנחומים העמוקים למשפחה זלקה ולמשפחה השכולה מהבוקר. אני רוצה לומר בצורה ברורה, ברור לי שגם חברי הכנסת שנמצאים פה ובכלל כולנו, לא נסתפק בהבעת צער. אני אפנה כבר היום למשרד הרווחה לקבלת הבהרות על הצעדים המנהלתיים שננקטים מול גלי האלימות הללו.
ועכשיו במעבר חד אני רוצה לעבור לסדר היום. הדיון האחרון שקיימנו פה בוועדה, היה בכ"ז באדר התשפ"ו, 16 במרס 2026, לפני כחודש וחצי. ביקשתי עדכון והבנתי שחרף כל המאמצים שלי ושל רבים מכם פה, כולל להביא 15 מיליון שקלים לצורך פיילוט של שנתיים וחרף ההבטחה בנוגע הפתרון שהוצע על ידי ארגון נכי צה"ל וקיבל את ברכתם של משרד הביטחון, משרד המשפטים, משרד האוצר ורשות שוק ההון - - - הבטחה שהוא יתחיל לפעול מינואר 2026.
אחר כך העניין נדחה בחודש ואמרו לנו פברואר 2026, ונאמר לנו עוד, שזה לא יקרה כי מבטחי המשנה מתנגדים וחברות הביטוח חזרו בהן וכולי. כל זה היה בדיון הקודם. בדיון ההוא דרשתי פתרון, דרשתי שהמשרדים ובמיוחד משרד הביטחון עם שוק ההון, ישבו ביחד וימצאו פתרון דרך החברות הממשלתיות או בכל דרך אחרת ויביאו אותו בפניי, יציגו אותו בפניי עד 31 במרס 2026.
לצערי חוץ ממכתב מרשות שוק ההון שקיבלתי ב-31 במרס, אף משרד אחר לא טרח לשלוח לי התייחסות כזו או אחרת וגם שוק ההון שנמצא פה, גם הם התעלמו ממה שביקשנו. ביקשנו שתשבו ביחד, תדונו ביחד ותביאו פתרון משמעותי. לא ביקשתי לקבל את העמדה, ביקשתי פתרונות. לסרוק את מה שהיה עד היום אני יודעת, אני הייתי שותפה במרבית אם לא כל הצעדים שאתם מציינים במכתב שלכם.
אתם מציעים, בואו נחכה כי הנה נראה לנו שבעוד שנייה האירוע הזה ייפתר. אני אומרת הלוואי שהפסקתי רק להאמין בניסים. אני מאמינה במעשים ולא בלהתפלל לנס ולהתפלל שזה יקרה. בטרם אגיד את דבריי ואתן את הסיכום שלי בנושא, אני ארצה לשמוע. אני רואה ששמיר, נציג ארגון נכי צה"ל נמצא פה, גם שמיר השני נמצא פה. אני ארצה לשמוע משמיר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוא לא פה. הוא בזום.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הוא בזום? בואו נשמע לרגע את שמיר שהיה הרוח הפעילה, הנושמת, זה שהביא את הרעיון, עבד עליו ולא מאתמול, איפה זה עומד היום, ואולי נשמע בכל זאת ניסים.
<< דובר >> שמיר קמינסקי: << דובר >>
בוקר טוב לכל הנוכחים. אני ראיתי את נייר העמדה, אם כי באיחור. בפעם הקודמת גבירתי הייתה מאוכזבת במעט.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא במעט, אתה יכול להגיד מאוד.
<< דובר >> שמיר קמינסקי: << דובר >>
אני אומר מה שאמרת בפעם שעברה, שארגון נכי צה"ל ואני לא הצלחנו. אנחנו לא ויתרנו על הרעיון, אנחנו ממשיכים לעבוד עליו בדרכנו. המסקנות שלנו מהחודש, חודשיים האחרונים, גם לאור מידע שקיבלנו מחברות ביטוח ומבטחי משנה, שזה לא ילך בדרך לא רשמית. אנחנו חייבים לצאת למכרז.
זה מכרז ארוך משום שהתגובות, המורכבות של הפרויקט הזה בעיני חברות הביטוח, מחייבת החלטות שהן בדרגת הנהלת חברה, מחלקת ניהול סיכונים. ביקשו מאיתנו שאני אתן להם במכרז שעוד לא יצאנו איתו, לפחות שלושה חודשים כדי לקבל תשובות מחברות בענף הביטוח. אנחנו לא מפסיקים לעבוד גם בצורה ישירה מול שתי חברות ביטוח נוספות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הן ביקשו שלושה חודשים, מי זה הן?
<< דובר >> שמיר קמינסקי: << דובר >>
חברות ביטוח שאיתן אנחנו מדברים, מסבירות לנו שהשיטה שבה פעלנו בלנסות למצוא חברה, נקרא לזה מחוץ לציטוט, שלא בדרך מכרז, זה לא ילך. אנחנו צריכים לצאת למכרז רשמי מטעם ארגון נכי צה"ל ויכול להיות שגם ארגון נוסף, ולתת להן את הזמן למצוא פתרונות ברמת - - - משנה אחרים בעולם, יותר - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא מצליחה להבין אותך, שמיר. אני כל הדרך אמרתי מיכל, הפעם את מגיעה רגועה. אני לא מצליחה להבין, פה אצלנו בוועדה, לא פעם, לא פעמיים ולא שלוש, אתה דיברת על מכרז, אמרת שיהיה מכרז. מתי החלטת שזה לא יהיה מכרז? אני לא מצליחה להבין. אם אני מסכמת את מה שאתה אומר, אתה אומר לי כך. מיכל, עוד לא יצאנו למכרז, אנחנו נצא למכרז.
החברות שסירבו, שבהתחלה אמרת שהסכימו ואחר כך סירבו, עכשיו הן אומרות לנו בואו שלושה חודשים כי מעט לא מספיק, בוא תלך למכרז. אולי הן יואילו בטובן להיכנס לתוך המכרז הזה. מה שאתה אומר לי בשורה התחתונה, מיכל, תמשיכי לנהל פה דיונים עוד חודש, עוד חודשיים, עוד חצי שנה, עוד שנה, אנחנו לא נראה כלום.
שמיר, הבנתי, אם זה המסר, אנחנו נשב על מכרז. אני רוצה להזכיר לך שכשמחאנו כפיים והרמנו כוסית ברמה הווירטואלית ואמרנו יופי, נתחיל מינואר, אמרת שזה ייקח עד ינואר, זה היה באוקטובר או משהו כזה, חודשיים להכין את מסמכי המכרז ורק בינואר נצא למכרז וכולי.
מה קורה? אנחנו היום בואכה מאי, כשהמכרז היה צריך להתחיל. לא מכרז, לצאת לפועל, הפיילוט. הפתרון היה אמור להיות מוצע לציבור והציבור יכול היה להשתמש בו בינואר ואחר כך בפברואר. אנחנו היום כמה ימים לפני מאי. מה אתה אומר לי בשורה תחתונה?
<< דובר >> שמיר קמינסקי: << דובר >>
שאחוז ניכר ממה שאמרת שאמרתי זה לא מה שאמרתי, אני אתקן. אנחנו התכוונו למצוא חברת ביטוח בלי מכרז. אם את זוכרת, במשא ומתן ישיר מול שתי חברות ביטוח שמכיוון שהן עובדות עם ארגון נכי צה"ל ומשרד הביטחון, חשבנו שהדבר הזה ייסגר באופן מאוד מהיר, משום שמדובר בתקופת הניסיון. נכון לעכשיו הובהר לנו גם על ידי החברות האלה וגם אחרות, אני עובר כמעט את כל חברות הביטוח במדינת ישראל שעוסקות בביטוח חיים למשכנתה, שזה לא יכול לקרות בלי מכרז - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אנחנו היינו פה, אני מזכירה לך, באוקטובר. אני לא זוכרת את התאריכים, אם את יכולה לבדוק ענת. כדי להגיד צריך מכרז היה יכול לעבור שבוע, שבועיים. אני באה אתך, שלושה שבועות. אתה יודע מה? חודש שהם חוזרים אליך ואומרים, אנחנו צריכים מכרז. היינו לכאורה בנובמבר והייתה לך חצי שנה לטפל בזה. כדי להגיד את זה שאנחנו רוצים מכרז, לא היו צריכים שמונה חודשים, חצי שנה או כמה שזה לא יהיה. תחשוב מה הציבור שומע, מה האנשים שיושבים פה שומעים. מה הם שומעים?
<< דובר >> שמיר קמינסקי: << דובר >>
זו עובדה שמנכ"לי חברות, כדי לקבל החלטה, לקבל אוכלוסייה שבעיניהם מסוכנת מאוד, רק עכשיו חזרו אלינו, רק עכשיו הנחו אותנו שהם לא יכולים להעביר כזה דבר בלי מכרז רשמי, בלי החלטת הנהלת חברה. הם הטעו אותנו. הם חשבו שאפשר לעשות את זה בדרך אחת וזה מחייב דרך אחרת, ארוכה ומסורבלת יותר.
<< דובר >> שמיר בניטה: << דובר >>
אתה יכול להגיד מי חברות הביטוח האלה שנוכל לפנות אליהן? רק שנדע מי חברות הביטוח.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שמיר, תן לי. אתה יכול להגיד את השמות של חברות הביטוח?
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
הוא לא יגיד.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתה יכול להגיד את השמות של חברות הביטוח שאליהן פנית?
<< דובר >> שמיר קמינסקי: << דובר >>
אני מציע שאני לא אגיד כי בפעם שעברה שאמרתי, שבועיים עסקתי בהודעות לעיתונות - - - זכויות - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בבקשה, חבר הכנסת מבקש לדבר. ירון לוי.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
התייחסות בין השורות. אולי אתה לא תגיד לנו את השמות של חברות הביטוח. אתה יכול להגיד לחברות הביטוח שדואגות להכניס את האוכלוסייה המסוכנת הזו לסל הביטוחים שלהן, שאותה אוכלוסייה מסוכנת נלחמה בקרב ועדיין נלחמים בקרב ונפצעו בנפש שלהם.
אולי אתם לא רואים את זה, הם סוחבים איתם עדיין את הפציעה וכדי שהם יוכלו לחזור לחיים ולחיות כמו בן-אדם רגיל, חברות הביטוח צריכות לעשות את המעשה המתבקש ולבטח אותן. זה שמדובר בקבוצה, זה גורם לי רעד קר בתוך הבטן. זה לא נתפס לי בקו המחשבה שהלומי קרב, לוחמים ולוחמות מוגדרים כקבוצה מסוכנת וחברות הביטוח לא רוצות לבטח אותם. אין דבר כזה.
לגבי הנושא של לצאת למכרז. יש כמה ערוצים שאפשר לפעול בהם במקביל. לא חייבים רק לצאת במכרז, אפשר בינתיים לפתוח כמו לדוגמה, קחו ממשרד הכלכלה, יש לנו את הסל הזול ביותר של חברת קרפור וכל הדברים האלה.
כשמשרד ממשלתי רוצה לעשות מהלך ולחשוב מחוץ לקופסה, הוא יכול לעשות את זה. זה לא שנה, לא שנתיים ולא חודש מה שאת עושה, הנושא שאת מביאה אותו. נאמר כאן שזה למעלה משמונה שנים. עוד שלושה חודשים ועוד חצי שנה, אתם צריכים להבין שיש כאן משהו בוער מאוד, גם לנו כחברי כנסת וגם כחברה, שלוחם לא יכול לקנות דירה כי אין חברה שתבטח לו את המשכנתה.
כששמיר רוצה לצאת לחו"ל והביטוח עולה לו יותר מכרטיס הטיסה, זו בושה לכל האנשים שיושבים כאן וצופים בדיון הזה. מיכל, מילה בשבילך, תודה שעוד מעט שלוש שנים אנחנו כאן, אני בכל אופן כאן, וכל הנושאים הבוערים האלה בתחום הנפש והדברים הצודקים שיש לעשות, את מביאה אותם לשולחן בצורה טובה. כיף לי לבוא לדיונים האלה ולהמשיך בקו הזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא יודעת אם זה כיף.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
כיף לי לבוא לדיונים האלה. דברים רבים לא מהותיים וגדולים, דברים קטנים קורים, אלה עדיין צעדים. כשאנחנו רואים כאן את החברים שממשיכים להגיע, יש כאן תקווה. לפחות מישהו מדבר על הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה. שרון, את רוצה לומר כמה מילים?
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
תודה רבה, אני אהיה קצרה. אנחנו לצערי בכל דיון חוזרים לנקודת האפס. כמו סוג של לופ. הדרישה שלנו היא כל כך דרישה בסיסית, שאלה שתרמו, נלחמו, הקריבו את עצמם באופן שהוא בלתי מתפשר, נפגעו בגוף ובנפש, נתקלים אל מול חברות הביטוח ואל מול המדינה בסוג של טריקת דלת. יש פה עולם הפוך שאנחנו לא יכולים להתפשר עליו.
עולם הפוך אומר שמי שתורם, יטרקו לו דלת בפרצוף ולא הפוך. מי שתורם צריך להעלות אותו על נס, לדאוג לו, לראות שנותנים לו את כל האפשרויות, ומדינה חפצת חיים שרוצה שמחר בבוקר ימשיכו להתנדב לוחמים לקרבי ויצאו לשדה הקרב כי הם יודעים שיש מאחוריהם מדינה תומכת עם מדינה שפותחת את הידיים לרווחה ומבינה איפה היא יכולה לסייע ולהושיט יד לאותם אלה שנפצעו. זו לא חוכמה רק להודות להם. החוכמה היא לתת להם את היכולת להתנהל באופן שדומה לכל אזרח במדינת ישראל.
מה שאני אומרת גבירתי היושבת-ראש שכל כך רוצה להגיע ובצדק, לפתרון, ולא עוזבת את זה ואני מברכת אותך על כך ומודה לך על כך. אנחנו צריכים לתבוע גם ממשרדי ממשלה, לא רק מארגון נכי צה"ל. יעלה ויבוא משרד הביטחון ויסביר לנו איך משרדי הממשלה, משרד הביטחון ומשרד האוצר, נותנים סוג של התייחסות שנכי צה"ל יוכל לבטח את עצמו ולא ייתקל באטימות מוחלטת מצד חברות הביטוח.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני חייבת לומר משהו ואתן עוד מעט לכם. אני רוצה לשמוע את המשרדים. בדיון הקודם שמענו את כל זה וביקשתי מהמשרדים, משרד הביטחון בראש ובראשונה ביחד עם שוק ההון וכל היתר, למצוא פתרונות באמצעות החברות הממשלתיות. אני רוצה לומר לכם משהו ורוצה לשמוע, אבי אותך, וכן, אנחנו פה נעלה אותך לגריל.
אין מה לעשות, זה לא אתה אישית, זה מה שאתה מייצג. אני יודעת, עשיתי על זה מחקר. מיציתי עד לפה לשמוע. סליחה, שמיר, אני רואה שירדת. תודה לשמיר. אני מתקיפה את שמיר, לא את שמיר באופן אישי. שמיר עשה עבודה נפלאה עוד לפני שאני נכנסתי לאירוע, כמה שנים טובות לפני שהייתי חברת כנסת.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
איזו עבודה נפלאה?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שפרה תודה. גם את.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
את הציניות של חברות הביטוח אני מכירה 15 שנים, לא יומיים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שפרה, האחרונה שאני רוצה להוציא זו את. תני לי בבקשה, אני רוצה להודות גם לשמיר שהתאמץ וניסה. אני מבחינתי מיציתי את האירוע הזה עד תום. אני לא איכנס עכשיו למכרז של שלושה חודשים ועוד שלושה חודשים אף חברת ביטוח לא תיכנס כי המהות שהייתה בדיון הקודם, על מה אתם מדברים איתי, על איזה מכרז אתם מדברים איתי למען השם, כשאתם אמרתם שהמבטח משנה לא מוכן לזה?
איזו חברת ביטוח תיכנס לזה, איזה מכרזים אתם מדברים איתי? תפסיקו למרוח. אני מסתכלת בעיקר אליכם. מה זה מכרז? נהיה שלושה חודשים עם מכרז. אף חברה לא תיכנס למכרז, מה עשינו? חזרנו לנקודת בראשית. שפרה, מספיק, אני רואה אותך. גם חולצה ורודה, יושבת מולי. רואה אותך כל הזמן מול העיניים. את לא צריכה לקפץ, אני רואה אותך.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
אני מחפשת כל פעם צבע יותר זוהר כדי שתראי אותי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
גם עם שחור הייתי רואה אותך. אני הבנתי ופונה אליכם, בעיקר שוק ההון ומשרד הביטחון. כמובן האוצר, כמובן, הכול, איתכם בעיקר. חברת ענבל, חברת ביטוח ממשלתית, זרועה מבצעת של החשב הכללי, היא מנהלת את הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה. היא מבטחת כיום את נכסי המדינה ורכבי הממשלה. עושה אחריות מקצועית רפואית בבתי חולים ממשלתיים ואפילו סיכוני טרור במקרים מסוימים.
אני יודעת ושמעתי שכיום ענבל כמעט ואינה עוסקת בביטוחי חיים או בבריאות לאנשים פרטיים אלא מתמקדת בביטוחי נכסים וחבויות של המדינה עצמה. הבנתי גם את זה. אני מרגישה שהגענו לנקודת הקצה ולכן ענבל בהחלט יכולה להיות פתרון גם עקרוני וגם משפטי. למה? איך אני יודעת את זה? יש תקדימים.
אנחנו חיים מתקדימים וכבר יש תקדימים. לא אני ממציאה את הגלגל. ניסיתי להמציא, כנראה לא הצליח. אנחנו צריכים להתפכח ולהבין שיש פה אנשים. אנחנו לא מדברים על משהו תיאורטי בבית המדרש או בבית המשפט. אנחנו מדברים על אנשים שתרמו מגופם ומנפשם למעננו ולא יכול להיות שאת הדבר הבסיסי ביותר, לא דירה לתת לכל אחד ואחד מהם שיכול להיות שזה היה הפתרון.
את האפשרות לקנות דירה, גם את זה אנחנו לוקחים מהם, שלא לדבר על יתר הביטוחים כמו ביטוח נסיעות לחו"ל או ביטוח רכב, שכל דבר לוקחים מהם יותר כסף בגלל הפציעה, בגלל שיש בהם סטטיסטיקות וכל מיני חישובים כאלה ואחרים שהם בסכנת חיים גבוהה יותר. בוודאי שהם, הם נפצעו עבורנו.
מי יישא בזה? תפסיקו לברוח מאחריות. אדוני ממשרד שוק ההון ואדוני אבי ממשרד הביטחון, מספיק עם זה. יש גבול לכל תעלול. כשהשוק הפרטי מסרב לבטח אוכלוסייה מסוימת, לדוגמה במקרה שלנו פצועי צה"ל, כוחות הביטחון הקשים ונפגעי פעולות איבה, או דורש מחיר לא סביר, זה כשל שוק קלאסי שמחייב התערבות ממשלתית.
אין שום בריחה אחרת. אין לאן לברוח. אני אומרת תקדים, תיכף אסיים את הנאום שהכנתי שקיוויתי שאני לא אצטרך לקרוא אותו כי אולי פתאום נמצאה חברת ביטוח שהסכימה. המדינה הקימה בעבר חברות בת תחת ענבל לצרכים ספציפיים. כשהיה צורך במענה מהיר או מקצועי, או כזה שהשוק הפרטי התקשה לספק, היא עשתה את זה.
לדוגמה, אני מצאתי ויכול להיות שיש עוד לדעתי. החברה הממשלתית לביטוח נגד סיכוני סחר חוץ, אשרא קוראים לו. מכירים את האירוע? לא מכירים? תבדקו, חיפשתי בגוגל. אני מקווה שגוגל, לא יודעת כמה הוא אמין. תבדקו את מה שאני בדקתי. יכול להיות שזו טעות, אומרת לכם על מה אני נסמכת.
"בעבר נושא הביטוח האשראי ליצואנים היה חלק מפעילות הממשלה. כשהיה צורך בניהול מקצועי ועצמאי יותר, הוקמה אשרא כחברה ממשלתית שעובדת בזיקה הדוקה למודל שענבל מנהלת". זה היה א'. ב', גוגל כתב לי, "זו הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה". זה מוכר, ידוע? זה גם נמצא דרך ענבל. "התקדים הכי רלוונטי, הממשלה החליטה שהיא לא מבטחת את נכסיה, מבנים ורכבים בחברות ביטוח פרטיות, זה לא כלכלי. במקום זאת היא הקימה באמצעות ענבל את הקרן הפנימית".
כך קראתי, תקנו אותי אם אני טועה, יכול להיות. ג', או לפני ג', "ניתן להקים קרן פנימית לביטוח פצועי צה"ל תחת ענבל. המדינה תפקיד לתוכה תקציב וענבל תנהל את הפוליסות עבור הפצועים". יש אפשרות ג', "הקמת חברות בת ייעודיות". גוגל נתן לי דוגמה, תקנו אם אני טועה ומקשקשת, אנחנו נפנה לגוגל. נתנה לי תקדים החלטת ממשלה, לא בדקתי אותה מקוצר הזמן, 3676. זה מה שנתנו.
"ב-2011 הממשלה קיבלה החלטה להקים חברת בת בבעלות מלאה של ענבל לטובת ניהול פרויקטים ספציפית של החשב הכללי. החלטה זו מאפשרת לענבל להקים ישות משפטית חדשה בתוך ימים מבלי לגייס עובדים חדשים והיא משתמשת בתשתית של ענבל כדי לנהל פעילות ביטוחית או פיננסית חדשה שהמדינה מעוניינת בה. אם האוצר טעון שענבל לא מסוגלת, לא בנויה לזה, התשובה, תקימו פה חברת בת ייעודית שתעשה את זה תחת ענבל, שתתמחה רק בביטוח פצועי צה"ל".
יש לי עוד. אני לא אתחיל לקרוא לכם את הדוגמאות האחרות שמצאתי. לא יכול להיות שאנחנו כמדינה לא ניקח על זה אחריות. אני לא מוכנה, עם כל הכבוד למכתב ששלחתם לי ב-31 במרס, לא מוכנה יותר לתת הזדמנות לזה, שהסיכוי שהוא ייצא לפועל, הוא לא הגיוני. במקרה הטוב לא הגיוני, במקרה הרע הוא לא ייצא לפועל, נקודה. אנחנו צריכים היום מבחינתי, לתת לזה פתרון. לכו תחזרו למשרד, תבדקו אותם עם המשרדים.
אני לא מדברת עכשיו על משהו קבוע. פיילוט, כבר יש 15 מיליון שקלים. תגידו לי מיכל זה לא מספיק, למה מלכתחילה החישובים פה היו על 15 מיליון שקלים לגבי שנתיים? אנחנו נביא כל סכום שצריך. לא יכול להיות שהחבורה הזו שהיא רק מייצגת, היא מעט, לא כל החבורה, תשב ותבוא בכל פעם מחדש, שוב תבקש, שוב תדרוש, יגידו לה זה תקוע כי המבטח המשנה והמבטח הראשי וחברות הביטוח וכדומה.
אני סיימתי עם זה. אם חברות הביטוח הפרטיות ממשיכות לגרור רגליים, אני דורשת מהחשב הכללי להציג לוועדה בזמן הקרוב, מקסימות תוך שבועיים, תוכנית להקמת חברת בת או כל דרך אחרת תחת ענבל. הכלים המשפטיים האלה קיימים, התשתית - - - קיימת, חסרה רק החלטה שלכם. זה הנאום שלי לעת עתה. אני מקווה שלא אצטרך להרחיב יותר מדי על זה. לפני שאני אגיע אלייך שפרה, גם אליכם שרציתם לדבר, כמובן לחברים היקרים האלה מיהלומי קרב, אני רוצה לשמוע את אבי ואחר כך את שוק ההון.
<< דובר >> אבי וייס: << דובר >>
שלום. אבי וייס, ראש חטיבת תגמולים והטבות באגף שיקום. אנחנו אחרי עשרות שנים ללא פתרון בנושא המשכנתה. המתווה שסגרנו עליו, שהסכמנו עליו כולם זה המתווה הכי טוב שיכולנו למצוא, גם בזמן ומבחינת מחירים והצטרפות של חברות ביטוח. אני בקשר שוטף עם שמיר כל התקופה. סיפקתי לו במהלך הדרך מאוקטובר שסגרנו את זה, נתונים על מנת להפחית את הסיכונים של חברות הביטוח בהמשך, לפני חודש וחצי.
חברות הביטוח עדיין חשו שיש להן סיכון גדול פה. הסכמנו בתקופת הפיילוט, לתת ערבות במקרה שתהיה סטייה מהסטטיסטיקה של חברת הביטוח, אנחנו ניכנס ונשלים כך שלא יהיה להם סיכון בתקופת הפיילוט. זה היה צעד מאוד חריג אצלנו, מבחינתנו. גם זה לא צלח. נכון לעכשיו שמיר אומר שצריך ללכת למכרז.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אבי, אני עוצרת אותך גם. להגיד לי על משהו שלא יכול לקרות, שזה הפתרון הכי טוב, זה מזעזע. אני יכולה להגיד לך הכי טוב, בוא נחזיר אותם למצב שהם היו לפני המלחמה. פתרון מושלם. אתה יכול לעשות את זה? לא. להגיד לי על פתרון שהוא לא בר-קיימא. ניסינו וניסינו. אתה איתי שותף עוד לפני שהייתי יו"ר ועדה בשיח הזה.
אני מרגישה כמו משה רבינו. הוא כמעט נכנס לארץ ישראל. הוא רק העיף עליה מבט ואמרו לו אדוני הנכבד, לא בבית ספרנו. כך אני מרגישה, כל פעם אנחנו כמעט נוגעים שם, אנחנו כמעט מביאים להם את התשובה וזה לא קורה. אבי, אני משקפת לך את מה שאני שומעת.
אתה בחור מצוין ומנסה. זה לא פתרון. שתבוא לפה לימור, שיבוא לפה שר הביטחון, לא מעניין אותי. שיבוא לפה שר האוצר. אני אזמן את כולם לפה. לא יכול להיות שאתה תגיד לי , אבסורד, שהפתרון הכי טוב זה פתרון שאי אפשר לקיים אותו.
<< דובר >> שמיר בניטה: << דובר >>
הוא לא חיפש פתרון אחר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הוא אמר כך, עשרות שנים ללא פתרון. ואני מאמינה לאבי שעשרות שנים הוא ניסה לחפש.
<< דובר >> אבי וייס: << דובר >>
זה תהליך. חברות הביטוח - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הם ימותו לפני שיסתיים התהליך. מה תהליך, אבי? עשרות שנים תהליך?
<< דובר >> אבי וייס: << דובר >>
בתהליך של חמישה חודשים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
עשרות שנים תהליך?
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
תגיד נכשלתי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה שפרה.
<< דובר >> שמיר בניטה: << דובר >>
תגיד עשרות שנים לא ראינו אתכם.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
תגיד נכשלתי ואולי צריך להחליף - - -
<< דובר >> שמיר בניטה: << דובר >>
עשרות שנים לא היה אכפת לנו שאתם משלמים יותר. עשרות שנים עד שמיכל הגיעה, אף אחד לא נתן דין וחשבון. עד עכשיו לא נתתם דין וחשבון. כשאני שומע את ארגון נכי צה"ל מדבר עליי כעל לקוח שלו ואומר שהוא לא חיכה, זה מוציא אותי מדעתי. היום אני חייב לכם את הסדר. שמיר בניטה מפורום יהלומי הקרב, לפרוטוקול.
יש פער בין הכיסוי של משרד הביטחון בתגמולים שלו על הפציעה שלנו, לבין איך שחברת הביטוח רואה את הפציעה שלנו. למה לא תיתנו להם לתבוע אתכם במידה ונזק נגרם לנו מהפציעה שלנו ואין שום בעיה? יש להם את מי לתבוע. כמו שאתם נותנים נכות למי שנפצע בתאונת דרכים בחופשה ואתם תובעים את חברת הביטוח, תנו להם לתבוע אתכם ואין פה סיפור, אין בלגן.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
נכון. אין רצון.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לחלופין אני גם את זה לא מוכנה. את השוק הפרטי סיימתי. אי אפשר לכפות עליו, אי אפשר להגיד לו. זה שוק ההון, זה משרד האוצר. להגיד חברות ביטוח, כל חברת ביטוח שלא מוכנה לבטח את הפצועים היקרים שלנו, היא לא תוכל לבטח את המדינה בשום צורה.
תכניס את זה בתוך ההתקשרות של המדינה עם חברות הביטוח הפרטיות ולהגיד להן, מי שלא מוכנה לבטח את נכי צה"ל, פעולות האיבה וכוחות הביטחון, לא תבטח את מדינת ישראל. מי שמוכנה תבטח ובואו נשמע אז. אני צריכה למצוא פתרונות? אבי, לא מצליחה להבין אותך. להגיד לי רק חמישה חודשים, זה לא רק חמישה חודשים, אני מזכירה לך שרק אתה ואני מתעסקים עם זה כבר שנה וחצי.
<< דובר >> אבי וייס: << דובר >>
מרגע שהיה תקציב והוסכם כל המתווה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לפני כן זה לא היה תקציב. העקרונות והאם זה הולך משפטית ולא הולך משפטית. אבי, מספיק. אני מצטערת, אני מאוד מכבדת אותך. אני לא מתלהמת. אומרת לך הסתיים. שעון החול, הפכנו אותו, הוא לקראת הפירורים האחרונים שנשארו שם. לא יכול להיות. אם צריך אני אזמין את שר הביטחון ושר האוצר ואת האחראים על שוק ההון ואת מי שצריך, שיתנו פה פתרון.
לא יכול להיות. על מה אנחנו מדברים? אני לא מגיעה פעמים רבות למצבים שאין לי מילים. אין לי מה לומר. מה הם מבקשים? שיחזירו אותם למצב הביטוחי לפני שהם נפצעו? יש אבסורד גדול מזה? לא כסף ולא כלום. תנו לנו אפשרות לטוס לחו"ל. ביטוח. אל תקנו לנו את הכרטיסים, אנחנו נקנה.
תנו לנו לקנות דירה, אנחנו צריכים משכנתה. תנו לנו. מדינת ישראל לא נותנת להם. מה זה עם לא שיקום? איך ישתקמו האנשים האלה? על מה ישתקמו? אבי, אני לא מצליחה להבין, תהרוג אותי. אני לא עם מנת משכל גבוהה מדי, אני רגילה. לא מצליחה. לא מצליחה להבין את התשובה.
<< דובר >> אבי וייס: << דובר >>
אני רואה ששמיר הוא איש המקצוע, הוא מקצוען בתחום.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אל תיתפס על האירוע הזה.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
במבחן התוצאה, נכשלתם. קיבלתם זמן רב, גררתם רגליים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מבחינתי האנשים האלה חיים יום-יום, שעה-שעה, רגע-רגע. אותי מעלים לתוכנית רדיו, לא אותך, אני נותנת את הדין לעם, לא אתה. מה זה למצות? אמרתי, מעריכה, התאמץ. ארגון נכי צה"ל הוא ארגון של ציבור. הוא לא הממשלה, הוא לא המדינה. המדינה צריכה לדאוג לזה. לא אף אחד אחר. אל תגלגל את האחריות למישהו אחר.
זו המדינה שלנו ויש לנו כלים, יש תקדימים בנושאים חשובים. כנראה הנושא הזה לא מספיק חשוב. סחר חוץ חשוב מאוד. לבטח את המבנים של המדינה, חשוב מאוד. אני יכולה לקרוא את כל הדוגמאות שהבאתי פה. תסלחו לי יהלומי הקרב, נכי צה"ל, כוחות הביטחון הפגועים קשה, אתם פחות חשובים. עשיתם את שלכם, תודה רבה. לכו, נמשיך את החיים. זה מה שאתם משדרים להם גם אם אתם לא חושבים כך.
אני מאמינה אבי, הם הכי חשובים לך בעולם. סליחה שאני יורדת רק על אבי, לא זוכרת את השם שלך. אני בטוחה שכל אחד ואחד מכם פרטי, מסכים איתי בכל 100%. אתם פה ולא כאנשים פרטיים. אתם מייצגים גוף, והגוף שלכם מתנהג מתחת לכל ביקורת. ביקשתי שיתופי פעולה, הקניתי לכם זמן, תשתפו אתכם פעולה. לכו תמשכו למי שצריך למשוך בגלימה ותגידו, עכשיו פתרון. לתת הזדמנות למצות. אבי, תסיים את הדברים שלך, נשמע את שוק ההון ואעבור לשפרה וכל היתר שרוצים לדבר פה.
<< דובר >> אבי וייס: << דובר >>
פחות מזה עלו פתרונות אחרים כמו שדיברנו עליהם בתחילת הדרך. הפתרונות האחרים מחייבים חקיקה וכמובן הגדלה של התקציב.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
החלטת ממשלה זו לא חקיקה, אפשר להעביר אותה ביום. לא כל חקיקה. אפשר החלטת ממשלה שתחליט א', ב', ג' ו-ד', תחליט שענבל לוקחת את זה על עצמה ובונים תת חברה, בונים גוף בתוך זה. לא צריך עוד כוח אדם, יטפלו בזה. הבנתי את המשפטים האלה, שמענו לפני שנה שצריך חקיקה, לוקח זמן.
ישבנו פה גם בדיון סגור וגם בדיון פתוח. שמענו את זה. הבנו שחקיקה תיקח זמן. אנחנו אולי נעשה שרון וירון, נשים בצד חקיקה, בואו לחקיקה פרטית כי לחכות למשרדים זה לא האירוע. זה לא קשור. לוקח זמן. יש פתרונות שלא צריכים חקיקה והם יכולים להתבצע מהיום למחר. סליחה אבי, תמשיך. אם סיימת ניתן - - -
<< דובר >> אבי וייס: << דובר >>
סיימתי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כן בבקשה, שוק ההון.
<< דובר >> אמיתי אידלשטיין: << דובר >>
שלום, אני אמיתי אידלשטיין, מחלקת ביטוח חיים ברשות שוק ההון. לפני שאני אתחיל, אנחנו מזדהים עם החשיבות של הנושא. אנחנו כרשות, אנחנו גוף מנהלי שמפקח על השוק ומאסדר את השוק. אנחנו לא רצינו להיכנס בנייר ששלחנו לך, לתחומים שהם לא בסמכות שלנו ולא באחריות שלנו כמו תקצוב ועניינים שקשורים לחברות ממשלתיות. זה כמו שציינת, תחת האוצר. אנחנו בעיקר יכולים ללוות - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אמיתי, גם אותך אני עוצרת. לא ביקשתי שתיכנס לסכומים, זה לא התפקיד שלך. ביקשתי שתשבו עם משרד הביטחון ותכתוב לי, זה אפשרי. אני מציע הצעות לפתרון. אני לא צריכה סריקה לעבר. כן חשבנו, ענבר פתרון מצוין. צריך בשביל זה א', ב', ג', ד', ה'. תכתוב מה שצריך, זה פתרון שאפשר לבצע אותו.
אפשר לבצע עקיפה דרך החלטת ממשלה. אנחנו לא מחליטים, אנחנו מציעים כל מיני רעיונות איך לפתור את האירוע הזה. כל הכבוד לכם שעניתם לי. לא לכך התכוון המשורר, סליחה שאני נותנת כינויים. אני לא צריכה לסמן וי, הנה, נתנו מכתב תשובה. אני רוצה פתרונות, לזה חיכיתי. בבקשה.
<< דובר >> אמיתי אידלשטיין: << דובר >>
במסגרת ההכנה התייעצנו עם המשרדים הרלוונטיים. מה שהצעתם, חברת ענבל, עלו קשיים מסוימים שאני לא רוצה לפרט אותם, לא תחת סמכות שלנו. לא הכנסנו את זה לנייר ולחלק מההצעות הקונקרטיות. אנחנו חושבים שאם יש אפשרות למצות את האופציה של המכרז, זו האופציה הכי טובה מהבחינה - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אי אפשר. לא רוצה, אני סיימתי את זה. אופציה אחרת? אתם כולכם פה במעמד מכובד, שלחו אתכם לפה, אני רוצה להאמין שאתם בדרג מספיק מכובד כדי להבין שאתם צריכים לתת לי תשובות, לספק לי דרכים ואופציות. עזוב את המכרז, אין מכרז. תן לי אופציות אחרות איך אנחנו פותרים את הבעיה שנקראת סילוקם של פצועי צה"ל, כוחות הביטחון ופעולות האיבה הקשים מביטוחי חיים.
בסוגריים תוסיף, אפשר גם ביטוחים מחו"ל. אפשר עוד ביטוחים רבים. איך? תן לי פתרונות. אין מכרז, אני התייאשתי מזה. לא מוכנה לחכות עוד יום אחד בתשובה למצות את התהליך של מכרז. מישהו מבטיח לי, אתה יכול להבטיח לי שחברות ייכנסו למכרז?
אתה מוכן לתת לי מענה של הדיון הקודם שהשתתפת בו, שדיברתם על זה שהמבטח משנה בחו"ל לא מוכן לזה. איך עכשיו הוא יהיה מוכן? אני רוצה תשובה, איך הוא יהיה מוכן עכשיו? הנה נתתי, בואו קחו עוד חודש, תנסו לעשות את המכרז. אתה יכול להבטיח לי שאת אותה תשובה אני לא אקבל בעוד חודש?
<< דובר >> אמיתי אידלשטיין: << דובר >>
אנחנו דיברנו עם כל המשרדים הרלוונטיים ועלו כל מיני הצעות. אנחנו לא רצינו להציע הצעה שלא תחת סמכויותינו ואחריות שלנו. את הנייר שלחנו.
<< דובר >> שמיר בניטה: << דובר >>
בוא תעזור לנו, תן דוגמה לרעיון שעלה.
<< דובר >> אמיתי אידלשטיין: << דובר >>
אחד הרעיונות שעלו זו חברת ענבל. אני לא - - - אוצר, אני לא רוצה ולא יכול - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתה מהאוצר? תקשיבו לי. הפרד ומשול הזה לא מקובל עליי. אני קואליציה, אני אוהבת את הממשלה הזו, יש גבול. כשבא לכם אתם גוף אחד, אנחנו הממשלה. כשלא בא לכם, היה לנו דיון אבסורד, את זוכרת בשבוע שעבר עם משרד הביטחון? הצבא התנגד בתקנות לשעת חירום. זו הזיה. כל אחד הוא בפני הפרד ומשול.
אתה לבד והוא לבד וזה לא בסמכותי, זה בסמכותו. זה לא בסמכותו, זה בסמכותי. נהדר, על הגב של מי אנחנו עושים את זה? על הגב שלי, בסדר, תרקדו על הגב שלי אין לי בעיה. אני מניחה ששרון וגם ירון יהיו מוכנים לתרום את גבם שתרקדו עלינו עם כל הדבר הזה. סליחה שאני מצרפת אתכם.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מסרב.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
על גבם? הם עוד יכולים להיות פה. יש כאלה שלא יכולים להיות פה בגלל מצבם. על גבם אנחנו רוקדים? אני מבקשת ממך שתגיד רעיונות. אתה אדם עם ניסיון, עם ידע, יכולת, מקצועיות. תביא לי רעיון גם אם זה לא אתה זה שאחראי לבצע. תגיד לי מה. ענבל לא רוצה. מי לא רוצה בענבל? אני רוצה לשמוע מי לא מוכן מענבל? אני רוצה לשמוע שם. לא שם פרטי. מי, משרד האוצר מתנגד? בוא נשמע את משרד האוצר. תגיד לי מי? אמיתי, אני רוצה ממך תשובה. אני אחזור גם לאבי וגם לאדון מהאוצר.
<< דובר >> אמיתי אידלשטיין: << דובר >>
דיברנו עם אנשי החשב הכללי והאוצר, עלו כל מיני הסתייגויות וקשיים. זה לא אומר שהפתרון הזה לא ישים. עלו כל מיני קשיים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני רוצה את האנשים שאמרו שזה קושי, שיבואו לפה. החשב הכללי. מי עוד?
<< דובר >> אמיתי אידלשטיין: << דובר >>
ענבל זה תחת חשב כללי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
עוד הפעם?
<< דובר >> אמיתי אידלשטיין: << דובר >>
ענבל הם תחת החשב הכללי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שם הבעיה, החשב הכללי? ישבתם גופים. אני לא מבקשת שתגיד לי בדיוק מה אמרתם שם. אני מבינה. אני רוצה להבין מי הגופים שאמרו אי אפשר או בלתי אפשרי. אני רוצה לזמן אותם לפה, לשמוע מה הם אומרים. אני לא צריכה שישלחו לי. משרדי הממשלה די, יש גבול. אתה יכול ממשרד האוצר להגיד כי רשות שוק ההון כפופה למשרד האוצר. איך זה הולך מבחינת ההיררכיה, אתם גוף בפני עצמכם? לאיזה משרד מפקח, האוצר?
<< דובר >> שני סולטן: << דובר >>
אנחנו יחידת סמך של האוצר. הסמכות שלנו לא להקים חברות ממשלתיות. שני סולטן מהלשכה המשפטית ברשות. אין לנו סמכות להקים חברה ממשלתית. ענבל היא תחת החשב הכללי, גם לפי חוק החברות הממשלתיות זה שר האוצר. זה בטיפול שלהם.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מי בחשב הכללי, אל מי אני פונה שיבוא לפה? ישבתם, מי הגורם? תגידו לי, אני רוצה לפנות.
<< דובר >> אמיתי אידלשטיין: << דובר >>
אני אתן לך את השם שלו בסוף.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מיכל עבדי?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
היא החשבת הכללית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני יודעת שהיא החשבת הכללית. אם זה צריך להגיע אליה, זה יגיע אליה. האוצר, בבקשה. אנחנו נחזור אבי, אליך. אני אשמע קודם את האחרים. זה לא דיון היום לשפוך את כל הקושי. זה דיון של פתרונות. זה לא כמה הם לא בסדר. תאמינו לי, אני נותנת. בבקשה האוצר.
<< דובר >> נעם וילנר: << דובר >>
שלום, נעם וילנר, אגף תקציבים, משרד האוצר. לגבי הסיפור עם ענבל, אני לא מכיר את ההתנגדות של החשב הכללי. אני יכול לנסות לעשות פה את הבדיקה בשידור חי, לנסות לחסוך את הזמן. מעבר לזה אני לא מכיר את ההתנגדות שלהם.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כאג"ת ומשרד האוצר, איזה פתרונות אתה יכול להציע? אני רוצה פתרונות. הפתרונות שהצעתי דרך ענבל בכל קונסטלציה אפשרית היא הגיונית? עושה שכל? אני מדברת על פתרונות שלא יהיו שבעוד ארבע שנים, נשב כולנו פה ונגיד רגע, זה תהליך. יש תהליכים כמו החלטת ממשלה, זה לא יושב אצלך. ברמת ההתנהלות היא יכולה להתבצע היום בעוד שבוע בלעשות את הדברים. ענבל זו פלטפורמה שאפשר להשתמש בה?
<< דובר >> נעם וילנר: << דובר >>
זה משהו שאנחנו נצטרך לבחון אם יש לנו התנגדות בתוך משרד האוצר, אני צריך להבין מה היא. לא רוצה להגיד לפני שאני שומע את ההתייחסות של החשב הכללי. אני אנסה לעשות את הבדיקה ואוכל לתת תשובה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מה עם, תכף אני אחזור אליך אמיתי, עם פול?
<< דובר >> נעם וילנר: << דובר >>
מה הכוונה?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
המודל של פול, כמו שעשו עם תאונות הדרכים, לקחו את כל חברות הביטוח והחליטו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ביטוחי חובה לכל מסורבי הביטוח.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לעשות ביטוח שכל חברות הביטוח צריכות לעשות את זה. אני לא אשת מקצוע. כתבתי לעצמי, שיחקתי קצת בגוגל למצוא פתרונות. אנשי מקצוע לא מביאים לי פתרונות, שולחים אותי למכרז החברות הפרטיות שעושות מה שהן רוצות. מותר להן. המדינה היא זו שצריכה לתת פתרונות. חוץ מענבל, איזה עוד פתרונות יש?
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
מיכל, אם אפשר להתעכב על הפול, זה מודל טוב שאפשר לראות שמדינה רוצה לעשות סדר עם חברות הביטוח ולהכריח אותן באופן היחסי שלהן, מבחינת אחוזים להצטרף לפרמיות, זה קורה. איך אתם יכולים להתייחס לזה? לעשות אותו מודל של פול לחייב את חברות הביטוח, את גם דיברת על זה. לחייב את חברות הביטוח שיבטחו את הלוחמים והלוחמות לפי היגיון ויחסיות.
סיכון יש, וסיכון שהם יצאו לקרב, דיברנו על זה, הם גם לקחו סיכון. זה לא הגיוני שאנחנו נדבר, מיכל לא מצאה את המילים, אני לא מוצא את המילים. זה קצת קשה הדיון הזה. זה לא דיון ראשון ולא שנה ראשונה. זה דבר שנמרח וצריך לתת לו פתרון. אני לא חושב שאנחנו חברי הכנסת צריכים להביא לכם את כל הפתרונות. אתם גורמי המקצוע ואתם צריכים לבוא לשולחן עם אופציות וחלופות כאלה ואחרות. עדיין אנחנו באים עם רעיון של פול.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הקמת פול לביטוחי חיים ופצועי צה"ל קשים.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
חקיקה ראשית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תבואו עם פתרון. תבואו, חקיקה ראשית. יכולנו מזמן לחוקק אם היינו מתחילם בעבר, כבר היה היום חוק.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
בדרך כלל בדברים כאלה מיכל, זו או בעיה כלכלית. אני הבנתי שדאגת לסכום מסוים. אם הסכום הזה לא מתאים, בואו תגידו, הסכום הזה לא מספיק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
גם להכפיל אותו ולהרביע.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני עדיין לא מצליח להבין מה הבעיה שזמן רב כל כך, כל המשרדים הממשלתיים שנמצאים כאן לא יודעים לשבת ולהגיד מה הבעיה. אנחנו כאן לא באים לתקוף אף אחד. קואליציה, אופוזיציה, אנחנו רוצים פתרון ללוחמים וללוחמות. נתנו את כל הדוגמאות, הוא רוצה לטוס לחו"ל, הוא רוצה לקנות דירה, הוא נלחם בשביל המדינה. דיברנו על זה.
מה הפתרונות שלכם? זה דיון ועוד דיון. בפועל בשטח אף אחד לא יושב ומביא לנו פתרונות לשולחן. אנחנו צריכים לעשות גוגל ולבדוק את הפתרונות שיש. אתם הגורמים המקצועיים, תביאו פתרון לשולחן וללוחמים האלה שבאים לכאן בלי משכורת יום אחרי יום לדיון אחרי דיון במשך שנים ושומעים את אותן התשובות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא רוצה לחשוב על מה זה עושה להם בנפש.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
גבירתי, הכול עניין של סדרי עדיפויות. אם היו שמים את זה בראש סדר עדיפויות. אני אומרת את זה ביושר. בתוך משרד הביטחון כשמסתכלים עכשיו על הזכויות שצריכות להינתן לנכי צה"ל ויודעים, ותיארת כאן בהרחבה שאלה עשרות שנים על השולחן.
עכשיו יש משהו אחר, צונאמי של פגועי נפש, יש עלייה מ-60,000 ל-80,000 נכים. יש פה מצב בלתי אפשרי להכלה. יש פה אנשים מתהלכים שצריך לתת להם את הזכויות שלהם. זה חייב לקבל עדיפות מובהקת. אם צריך לבוא בחקיקה ראשית, שיבוא בחקיקה ראשית, כולנו נתמוך.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שפרה.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
אני שפרה שחר מבית חם לכל חייל. רוב היושבים פה המכובדים, בטח לא היו לפני 13, 14 ו-15 שנים. אני זוכרת שפעם אחת הייתי ביציאה מהכנסת ואיציק שמוליק קרא לי, מהר, תיכנסי דחוף לדיון, חברות הביטוח ניסו לעשות מחטף, סיבוב על חיילי צה"ל. זה לא חדש והבנו שמהם לא תבוא הישועה. יש כאן כשל ערכי של חברות רבות שעושות הון כסף על הגב של כולנו.
על הגב של כולנו זה אומר על הגב של החיילים. אני אימא לשני לוחמים. בוודאי על הגב של נכי צה"ל, לא מסכימות להרוויח מעט פחות, בזה מדובר, להרוויח מעט פחות למען המטרה הגדולה של ערבות הדדית, את זה כבר הבנו, אין לנו ציפיות. אתם המדינה ותסלחו לי, אני מעריכה ומכבדת מאוד את מיכל שהיא מאוד ממלכתית ומאוד מנומסת. אני אהיה קצת פחות גם אם תסלקי אותי מהחדר. אתם בושה וחרפה. אתה, אבי ממשרד הביטחון, אתם הייתם צריכים להילחם על זה, לא אנחנו.
אולי אני אשיג פילנתרופיה בשביל זה, אולי נשיג תורמים. אני מביאה תורמים די רבים לדברים רבים שהמדינה הייתה צריכה לעשות. אולי אני אפנה לתורמים בארצות הברית ואבקש מהם שיממנו את הביטוחים האלה. אתם בושה וחרפה. אתם לא מבינים את המקום שלכם. אני חושבת שאתה באופן אישי נכשלת, שים את המפתחות, שיבוא מישהו אחר. אני פעם אחר פעם שומעת חברי כנסת רבים מימין ומשמאל. בתחומים שאני פועלת זו לא פוליטיקה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שפרה, תקשיבי. אנחנו לא מוכנים ירידה אישית ולכן תתנצלי.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא לעניין. לא יכול להיות.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
אם אתה מייצג את משרד הביטחון, כישלון של משרד הביטחון.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זה בסדר.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
הוא בא לייצג ובא לדבר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אף אחד פה לא ירד באופן אישי על אף אדם. את לא יודעת מה סדרי העדיפויות שלו ומה הוא היה רוצה לעשות ולא יכול.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
17 שנים שאני באה לכנסת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תכעסי על הכנסת, תכעסי על הממשלה, לא על אבי.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
אני מועילה יותר במקומות שאני נמצאת בהם ואני לא מקבלת משכורת על נוכחות שעות בכנסת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תכעסי, לא תכנסי.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
סליחה, לא שמעתי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
צפוף שם למעלה.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
אני לא בדרך לשם. אני שומעת חברי כנסת שאני מאוד מעריכה מימין ומשמאל, שבנפשם לפתור את הבעיה הזו ובאים פקידים מכל המשרדים, רק מטון הדיבור האנמי שלהם רואים שזה לא בנפשם, שלא אכפת להם, במבחן התוצאה.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אי אפשר להתנהג ולדבר כך לפקידים, בכירים, בינוניים. זה לא משנה. זה לא מקובל. הוא מקדם מדיניות. יכול להיות שהוא בא לכאן עם הקול הנמוך והשברירי שלו כי אין לו אוויר כבר. די, אי אפשר לעשות אנליזה לכל בן-אדם שנמצא כאן. חייב לכבד אותם. הם האנשים שנלחמים.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
שש וחצי שנים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שפרה תחכי שנייה, הוא יסיים.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא מקובל. אי אפשר לחלק ציונים לאנשים. הם לא עושים מספיק את העבודה שלהם, אולי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני אתן לך להגיד. אני לא מוכנה, בפעם הנוספת, לדבר נגד אנשים ספציפיים. הבנתי, את יכולה לחלוק עליהם. כולנו יודעים כמה את עושה. אין ספק שאת עושה והעמותה שלך. אני שומעת עלייך בפנייך ושלא בפנייך. זה לא אומר שאחרים לא עושים. לפעמים תפקיד לא מאפשר לומר מה עושים ולא עושים.
אני מבקשת מכולכם, לא רק משפרה, לא לדבר לגופו של אדם אלא לדבר רק לגופו של עניין. אני אישית מכירה חלק מהיושבים פה. ביניהם, חלק מהם חילקת להם טענות. אני לא מוכנה לשמוע את זה יותר. דברי מה שאת רוצה, אם אתה רוצה מאוד לכעוס ובצדק רב על המשרדים, דברי עליהם, לא על האנשים.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
שש וחצי שנים שאני נלחמתי להעלאת שכר חיילי החובה. כולם אומרים לא יקרה. הבאנו מיליארד שקלים על בסיס התקציב. פקידים רבים ממשרדים רבים, משרד האוצר, משרד הביטחון, אמרו לנו לא יקרה. קרה. את יודעת מתי זה קרה? כשהיו אנשים מתוך המשרדים שזה היה בנפשם והתחילו להילחם על זה. אני לא מצליחה להבין על מה אנחנו מדברים. אדם שנפצע בנפש ובגוף עבורנו, לא צריך לשלם ביטוח. זו צריכה להיות הטבה כחלק מסל ההטבות.
הוא רוצה לנסוע לחוץ לארץ? הוא יקנה כרטיס, אנחנו נסדר לו את הביטוח. מי יממן את זה? משרד הביטחון כחלק מהחבילה של מה שהוא מממן עבור נכי צה"ל. כך גם במשכנתה לדירות. אני מבינה שיש פה סיכון גבוה, זה לא צריך לעניין את הנכה. עם כל הכבוד, הבנו שחברות הביטוח לא מעניין אותן, הן נכשלו ערכית והראו לנו שרק תאוות בצע ועגל הזהב מעניין אותן. כאן המדינה - - -
<< דובר >> בועז סטמבלר: << דובר >>
גבירתי היו"ר, אני לא מוכן שהם ידברו כך על חברות ביטוח.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
עובדה שהן לא מסכימות.
<< דובר >> בועז סטמבלר: << דובר >>
אני לא מוכן לזה. יש שפה נאותה, אני מבקש.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
היא יכולה לדבר. אדוני, אם אתה לא מוכן - - -
<< דובר >> מיכה כץ: << דובר >>
עד שחברות ביטוח לא יתחילו לבטח כל חייל וכל לוחם, יצטרכו לשמוע דברים רבים. שלא יבטחו את כל נכי צה"ל, כוחות הביטחון, הן יצטרכו לשמוע עוד דברים רבים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אדוני הנכבד, מה שמך? אין לך זכות להיכנס באמצע.
<< דובר >> בועז סטמבלר: << דובר >>
בועז סטמבלר, אני מאיגוד חברות הביטוח. חברות הביטוח תורמות עשרות מיליוני שקלים בשנה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אל תעני לו.
<< דובר >> בועז סטמבלר: << דובר >>
אני מבקש.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אדוני הנכבד, אתה תקבל את רשות הדיבור. אין לך רשות דיבור. אמרתי לה שהיא יכולה לדבר על גופים, שזה יכול להיות חברות ביטוח. אל תענה לי, אני קובעת את הכללים פה. היא יכולה להגיד, אתה לא אחראי על איך השפה, אנחנו אחראים פה. קשה לך לשמוע, אתה יכול לצאת החוצה ולהיכנס אחר כך. היא תגיד מה שהיא רוצה. כשזה לא בסדר, אנחנו נעיר לה.
היא יכולה לדבר על חברות ביטוח, על ארגונים, לא על אנשים. אנשים פרטיים אני לא מוכנה. לגבי ארגונים, חברות. אתה רוצה, תגיש תביעה על הוצאת דיבה. היא תגיד מה שהיא רוצה, היא מדברת מהרהורי ליבה, מעמקי נשמתה. היא נמצאת במשחק הזה לא מעט שנים והיא יכולה להגיד.
לא רק היא, גם אני מאוכזבת מכם. אני יודעת את כללי המשחק ושאתם חברות פרטיות, נולדתם כדי להרוויח. אתם יכולים לתרום למי שאתם רוצים, זה בסדר. אתם בוחרים. המדינה אחראית לקבוע מדיניות, לאן לתת. היא לא יכולה להשפיע עליכם, להכריח אתכם לתת.
היא יכולה לקבוע שכל חברת ביטוח שלא מבטחת את החברים האלה, לא תבטח את הממשלה ואת המדינה. זה בסדר, היא קובעת מדיניות. בינתיים היא לא עושה כך המדינה. רוב כספי יוצא על המדינה, לא עליכם. זכותכם לעשות מה שאתם רוצים. צר לי, כואבת את זה, זכותכם. שיפרה תסיימי.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
אני אסיים. אני שומרת על שפה נקייה, לא מנבלת את פי. אחזור ואומר שחברות הביטוח באופן כללי נכשלו כאן כשל ערכי. עוד גרירת רגליים ועוד חודשים שכבוד יושבת-ראש הוועדה נתנה לכם ולא הבאתם לא תוצאה ואתם אפילו לא קרובים להביא תוצאה. במילים אחרות נכי צה"ל לא מעניינים אתכם. יותר מעניין אתכם להרוויח עוד כסף. זה במבחן התוצאה, מה שאני ההדיוט מבינה, תקנו אותי אם אני טועה. במבחן תוצאה אתם ביזיון ערכי. זה הכול.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא עכשיו. אני אתן לך להגיב.
<< דובר >> בועז סטמבלר: << דובר >>
אני מוחה על השפה הזאת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מותר למחות.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
ביזיון ערכי, מה אמרתי? אני עומדת מאחורי המילים שלי.
<< דובר >> איילת עירון: << דובר >>
איילת עירון, פורום נשות המילואים. אני פה כדי לקשר לנו. אנחנו מדברים על סדר העדיפויות של המדינה. גיוס הקרבי זה משהו שדי גבוה נכון לעכשיו בסדר העדיפויות של המדינה. אני כמשפחת מילואים יודעת שמחר, ממצב שאני נמצאת בו היום, ברוך השם הכול בסדר. כל יום בפחד שאני עוברת לצד השני של השולחן.
שאנחנו נמצא את עצמנו, המשפחה שלי הפרטית, משפחות המילואים בכלליות, בתוך המצב הזה, וכל משפחה שחושבת להיכנס לתוך המעגל הזה, עושה את החישוב, מסתכלת על הדרך שהמדינה שמה בסדר העדיפויות את כל התהליך שעלול לקרות לנו בכל יום ברגע שאנחנו מתגייסים, לא פלא שלא מתגייסים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נכון מאוד. צודקת בכול.
<< דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >>
אילת פלר מימון, תנועת אימהות בחזית. מי כמוך יודעת, יושבת-הראש. אני לא סתם נסערת מיכל, חברת הכנסת וולדיגר. אתה יודעת כמה אנחנו נלחמות על זה שכם אל שכם. זה לא עניין פוליטי, זה עניין ערכי או ביזיון ערכי אחד גדול. אני יושבת פה, עשיתי עוד גוגל אחד. הלכתי לבדוק מי מבטח את ההילולה במירון. קראתי שאחרי האסון הנורא שהיה ב-2021 היו קשיים גדולים למצוא חברת ביטוח. נחשי מי נכנס?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
ענבל.
<< דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >>
ענבל. כנראה ולא יעזור, הפתרון נמצא שם. ברור לי שאם הנושא הזה ייצא מחדרי וועדת העבודה והרווחה, יגיע לציבור ויחלחל, והציבור יבין שהוא שולח עכשיו את ילדיו לקרב.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בלי שיש להם ביטוח חיים.
<< דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >>
בלי שיש להם ביטוח חיים, המדינה תרעד. הסיבה שהמדינה לא רועדת, כי יש פה אירועים רבים כל כך בקול גבוה. אם אנשים ידעו שהם שולחים את הילדים שלהם לקרב, את הבעלים שלהם לקרב, את הנשים שלהם לקרב, ואם חלילה הם ייפצעו בנפשם הם לא מבוטחים בביטוח חיים וחברות הביטוח ישליכו אותם בבושת פנים מכל המדרגות ומדינת ישראל לא תדאג להם, זה טירוף מוחלט.
אנחנו מבינות את זה. מי שצריך לשבת מצד אחד שלך זה שר הביטחון. מצד שני שלך זה שר האוצר. לשבת ולהנחות את המשרדים עכשיו ומיד, תטפלו בזה. אי אפשר לצפות שאנשים ישתקמו כשהם רואים שכך מזלזלים בהם. זה זלזול וסדר עדיפויות. אין בו סדר עדיפויות שלא רואה את הפצועים שלנו בגוף ובנפש כראשונים במעלה. תודה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה אילת. אני אגיד, גם אם זה לא זלזול, לזרוק את זה הצידה שמישהו יטפל. לא בבית ספרנו, שמישהו אחר יטפל. בואו נזרוק את הבעיה למישהו אחר ונתקדם הלאה, יש נושאים רבים כל כך על סדר היום, זה ייבלע. לא. נציגי ממשלה יקרים, זה לא ייבלע. אנחנו נצטרך לקיים פה כל יום דיון. כל יום תבואו, אתם ונציגי המשרד שלכם. כל רמה שהיא, יצטרכו להגיע לפה. מיכה, בוודאי, הגענו אליך.
<< דובר >> חגי עזרן: << דובר >>
אתן למיכה לדבר, אני פחות רציתי לדבר היום. אני חגי עזרן, מייצג הלומי קרב. ציינת בהתחלה את הרצח המזוויע שהיה ואת האבא והבן. אני אוסיף, יש לנו שלושה הלומי קרב שהתאבדו בשבוע האחרון, עשרה ימים. אולי כתוצאה נגזרת מכל ההתייחסות של כל האנשים כאן, כל המשרדים, חברות הביטוח, ארגון נכי צה"ל.
אין לנו מילים להבין שהגענו לכאן אחרי זמן רב כל כך שאנחנו מחכים ומייחלים לתשובה. התחלנו את המתווה הזה בגלל הבעיה עם ה-5%. הביאו תוצאה לכולם ומי שהתחיל בגללו את כל הבלגן, עדיין נשאר בלי פתרון. כמו שאמרת, ברגע שתפלי את חברות הביטוח לרעה מצד המדינה, את תראי פה לא נציג אחד, תראי 17 נציגים שיריבו על כל לוחם ולוחמת או כל חייל וחיילת כדי להכניס אותם לחברת הביטוח שלהם כדי לקבל תעדוף ולקבל דברים בחזרה.
כמו שאמרת, האנשים האלה במודע ובצורה מושכלת נכנסו ושינו את החיים שלהם. כתוצאה מכך אנחנו נפגעים מזה ואולי בגלל זה אנשים לוקחים לעצמם את החיים. זה זלזול, אין להם תקווה. הוא יושב מול אשתו. אין לנו כלום. לא רק עבודה, אנחנו לא מצליחים לייצר כסף, לא מצליחים לשמור על זה, על התא המשפחתי שלנו. יש פה אנשים עם ילדים. ניתן למיכה לדבר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מיכה בבקשה.
<< דובר >> מיכה כץ: << דובר >>
אני נחרד. בדרך כלל יש לי דברים להגיד. אני רק יכול להגיד שבהתחלה באנו לפה בתור מחאת הלומי קרב. זה הפך למאבק ועכשיו זה מרגיש כמו מלחמה כוללת. זה הזוי שאנחנו כמעט 40 שבועות פה ומעל 40 הלומי קרב לא צלחו בשיקום שלהם. הפציעה גברה עליהם והם כבר לא איתנו. יותר מהכמות שבועות שאנחנו פה זה הלומי קרב שכבר לא איתנו.
זה הזוי לראות את כל חברי הכנסת ואת הממשלה יושבים פה ויש הרגשה שכל משרדי הממשלה הפריטו את עצמם מהממשלה והם לא חייבים לכם כלום, לא דין וחשבון. הם לא חייבים לכם כלום, הם יכולים לבוא לפה 500 פעמים מכל משרד, לשלוח לך אנשים רבים שהם אחים שלנו, יכול להיות שהם איתנו במילואים ומשהו פה קורה שהוא הזיה.
זה הזוי לחלוטין שצריך להגיע לפה כל הזמן ולהזכיר במי מדובר. אתם חברי הכנסת, נשמע כל פעם שאתם באים לפה ומתחננים למשרדי הממשלה להבין באיזו אוכלוסייה מדובר. יושבים פה, מתחננים אליהם להסביר להם עם איזו אוכלוסייה מדובר ואיזה חומר אנושי מדובר. שום דבר לא מתקדם בכלל באף נושא.
היום, חיילינו בסוף של הסוף של סדרי עדיפויות של משרדי הממשלה, פשוט כך. משרדי הממשלה הפקירו אותנו לחלוטין, שמים עליכם פס, לא מעניין אותם. יכולים לספר לך איזה סיפורים שהם רוצים. שום דבר לא יכול לקרות להם. לא משנה יגידו לך, יביאו עוד 100 פתרונות מחר, זה יעביר את זה אולי 100 שנים קדימה.
אני רוצה להגיד משהו שנאמר כמעט 100 שנים, אולי להזכיר להם. "חובה מוסרית ראשונה במעלה של מדינת ישראל ושל צבא הגנה לישראל, לדאוג לשיקומם של הנכים שמילאו את חובתם". כמעט 100 שנים מהאמירה הזו ואתם עדיין מתחננים למשרדי הממשלה שיבינו בזה. הם צריכים לקחת את האחריות.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
צוחקים בפרצוף ולא עושים כלום.
<< דובר >> מיכה כץ: << דובר >>
הם צריכים לקחת את האחריות על כל מקרה אובדני ועל כל דבר שקורה לחיילי צה"ל. הם צריכים לקחת את האחריות, משרדי הממשלה. הם צריכים להתחיל לתת לכם דין וחשבון. ובדיוק כמו שמי שלא יבוא וייתן ביטוח לנכה צה"ל, משרד, שלא ייתן לכם שירות ולא יעבוד על פי מה שאתם אומרים, צריכים לקבל, לא יודע מה הם צריכים לקבל. צריכים לשנות שם דברים.
אתם צריכים לעשות חוק, לשנות דברים. משרדי ממשלה שלא מתפקדים ועוברות שנים רבות כל כך. 16 שנים. את מדברת על שלוש שנים. הוא מדבר על חמישה חודשים, ההוא על שישה חודשים. מספיק. אם אפשר להביא לתוצאות. לבינה מלאכותית יש ביטוח היום. הוא רק נברא לפני כמה שנים. יש לו ביטוח, אף אחד לא יודע מי הוא.
לכל מוצר פלצני, טכנולוגי, יש ביטוח. לכל שיר של אומן שהוא מקיא, ההקאה שלו, יש לו ביטוח. עושים את הוועדות האלה פה, דואגים לזה פה. אותם משרדי ממשלה שפעם אחר פעם, כמו שלא זוכר מי אמר, שמיר או לא יודע מי, אנחנו לא צריכים להיות לקוחות, לא של הביטוח ולא של ייעוץ משפטי ולא של כלום.
רוצים שוק חופשי? שהממשלה תיקח אחריות ושהממשלה תשלם את ה-750% פרמיה, שהממשלה תשלם את ה-250,000 שקלים לכל עו"ד. שיתחילו לקחת אחריות במקום לנסות להתחנן למשרדי הממשלה לעשות לנו הטבה ולעשות לנו משהו כדי שיהיה לנו ביטוח. שהממשלה תיקח אחריות, תשלם את הביטוח של 10 מיליארד שקלים. ברגע שזה יהיה 10 מיליארד שקלים הם ימצאו פתרון.
ברגע שישלמו עבור כל לוחם, כל חייל, חיילת וכל מי ששירת בכוחות הביטחון, שהממשלה תצטרך להביא להם ייעוץ משפטי וביטוח, תוך כמה ימים יש פתרונות רבים כל כך שהם רבים איזה רעיון ליישם. 100 שנים של פצועים שצריכים להתחנן על נפשם. אני אומר, אנחנו פה כמעט עשרה חודשים, 40 שבועות, 40 הלומי קרב.
אני הולך אחורה 100 שנים. בואו נתחיל לספור מספרים אמיתיים, לחשוב על כמה אנשים ישבו איפה שאני והתחננו לרשויות והתחננו למשרדי הממשלה שיעשו משהו בשביל מי? מי שאמור להיות בתחילת סדרי עדיפויות ונהפכנו לא לאחרונים, אני אפילו לא רוצה להגיד את המילה למה נהפכנו. זה מה שזה.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
סרח עודף, כמו נודניקים. נתקלים באטימות.
<< דובר >> מיכה כץ: << דובר >>
אין לי עוד משהו להגיד, זו בושה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה. אני מסכימה איתך לחלוטין. לשכת סוכני ביטוח, שלמה אייזיק.
<< דובר >> שלמה אייזיק: << דובר >>
אני קודם רוצה לומר משהו ברקע הדברים. ביטוח למקרה פטירה לא מכסה אנשים שמתאבדים במהלך 12 חודשים ראשונים, כך שהסיכון של חברות הביטוח מאותו פלח אוכלוסייה שהוא לדעתי הפלח החשוב ביותר במדינת ישראל, הוא לא כל כך בסכנה ואני שם את זה רגע בצד. שלושת הפתרונות שקיימים וגבירתי העלתה שניים מהם, זה כמו שיש למסורבי ביטוח חובה, פול שמכסה את כל מסורבי הביטוח והאופנועים במדינת ישראל.
כך צריך להקים גם אולי פול למסורבי ביטוח חיים וביטוח נסיעות לחו"ל שמוגדרים כפצועי ופצועות צה"ל בגוף ובנפש. זה פתרון א'. פתרון ב', באמצעות ענבל או באופן ישיר או באמצעות חברת בת ולצאת לדרך. גבירתי לא הזכירה פה את המערכת הבנקאית שיכולה לרדת מכל הבקשות שלה לביטוח חיים. אני לא נכנס לזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא מוכנה לזה. זה ייפול על בת הזוג. אם בן-אדם ימות זה ייפול על בת הזוג. מה עשיתי? לא מגיע להם?
<< דובר >> שלמה אייזיק: << דובר >>
יכול להיות שבת הזוג צריכה לעשות ביטוח.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מה זה קשור? אם הוא ימות, לא אם היא תמות. אם ילך לעולמו אותו נכה, מה זה יעזור שיכסה ביטוח? הבנקים לא האירוע פה.
<< דובר >> שלמה אייזיק: << דובר >>
חברות הביטוח היו צריכות לקבל את האוכלוסייה הזו עם חיתום רפואי מלא, בלי שום מגבלה ובלי שום תוספת רפואית. יש מספיק בשר בשורת הרווח של חברות הביטוח, לתת מענה הגיוני לאוכלוסייה הזו. אלה שלושת הדברים שאנחנו מציעים.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
מאוד נפגעו כשאמרתי - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שיפרה, מספיק.
<< דובר >> שלמה אייזיק: << דובר >>
אלה שלושת הפתרונות שאנחנו מציעים. אין לי מה להוסיף מעבר לזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
היושב לצידך, לא נרשמת.
<< דובר >> בועז סטמבלר: << דובר >>
שמי בועז סטמבלר, סמנכ"ל רגולציה באיגוד חברות הביטוח.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כתוב כאן איגוד חברות הביטוח ולא כתוב שם. אני אשמח לשמוע. רצית להגיב.
<< דובר >> בועז סטמבלר: << דובר >>
לא. רציתי להגיב עניינית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תגיב עניינית. אני פונה אני אליך. מי שיושב פה אני יכולה לפנות אליו, הוא לא חייב לענות. שמעת עד כה כולל את ההצעה האחרונה של שלמה אייזיק לגבי חברות הביטוח. שמעת גם לגבי פול, גם הפתרון הפשוט שחברות הביטוח יהיו חייבות עם חיתום מלא לקבל את כולם בלי תנאי. אשמח לשמוע אתכם.
<< דובר >> בועז סטמבלר: << דובר >>
אני לא יכול להגיב נכון לעכשיו בשם חברות הביטוח. מדובר פה בעניינים עסקיים. האיגוד, אסור לו להתעסק בעניינים עסקיים של החברות. מהדיון הראשון בשולחן העגול שקיימנו עם גבירתי, היה ברור שהמדינה צריכה לקחת את הנושא הזה על כתפיה. שמיר ניסה להרים את האירוע הזה באמצעות ארגון נכי צה"ל והמכרזים.
חברות הביטוח כפי שהוא אמר, לא קיבלו אישור לביטוח משנה. הן לא יכולות לפעול ללא ביטוח משנה. מה שנותר פה לעשות, רשות שוק ההון ומשרד הביטחון צריכים לכנס את האירוע. את הצעת את ענבל, ראוי לבדוק את הנושא הזה לעומק. לגבי הקמת פול עבור ביטוח חיים לנכים, אני נכון לעכשיו לא רשאי להתייחס לזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מישהו רוצה עוד להגיב לפני שאני חוזרת?
<< דובר >> אבי וייס: << דובר >>
יש את הביטוח. את חוק שוויון הזדמנויות של 0.5 מיליון.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
אני לא מבינה כלום.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מספיק, אתם רוצים לנהל ויכוח, בבקשה בחוץ.
<< דובר >> בועז סטמבלר: << דובר >>
היא כל הזמן מדברת.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
ואני אמשיך.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בועז, אתם ילדים בגן? היא מדברת, הוא מדבר. תתנהגו כמו מבוגרים שניכם. אני אפריד אתכם. את רוצה לשבת פה? בואי נתנהג כך זה יהיה בסדר? כן אבי.
<< דובר >> אבי וייס: << דובר >>
יש את החוק של השוויון בביטוחי חיים שחוקקו אותו בשנת 2018. הוא אומר עד 0.5 מיליון החברה חייבת לתת ביטוח. במקרים האלה יש חוק, חברות הביטוח מחויבות לבטח את מי שמבקש, הן מעלות את הפרמיה ב-1,000%, ב-2,000%. המדינה גם נכנסת ונותנת פה ממשרד הבינוי והשיכון, 340 שקלים, זה לא שווה כלום ביחס לפרמיות. גם אם נעשה השתתפות של משרד הביטחון, חברות הביטוח - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
קחו חברה ממשלתית, זה מה שהסברתי. אבי, אמרתי לך, עזוב את המכרזים. אני חוזרת ואומרת בפעם ה-100 ואסכם. אני אענה בסיכום. אנחנו פה בגלל שהחוק, אותו סעיף בחוק לא נותן מענה. עזוב שזו רק דירה ראשונה ואם אתה מחליף, זה לא. עזוב את כל זה שיש שם עוד מגבלות. כמו שאתה אומר, גם אם היא חייבת היא לוקחת פרמיה שזה לא משתלם למבוטח לעשות את הביטוח הזה. כן אילת.
<< דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >>
עוד מילה אחת של ידידי פה שדיבר על פול. צמד המילים מסורבי ביטוח מעביר בי צמרמורת. אף פצוע בגוף ובנפש לא צריך להגיע לשום ועדה ולשמוע או לחברת ביטוח ולשמוע שהוא מסורב ביטוח. הביטוי הזה, אין לו זכות קיום כשמדובר באנשים שיצאו להילחם בשמה של מדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני בפול, לא הייתי קוראת לזה כך. הייתי קוראת לזה פול לביטוחי חיים לפצועי צה"ל קשים.
<< דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >>
כל התהליכים האלה, כל הוועדות, הסירובים שהם שומעים, זה מה שאנחנו חייבות להעלים מהעולם הזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני מסכימה איתך לחלוטין. שמיר רוצה לעלות שוב בזום.
<< דובר >> שמיר קמינסקי: << דובר >>
רציתי להגיד משפט סיכום ולא להיכנס לעולמות ערכים. עולמות ערכים של חברות ביטוח הם בהחלט שונים מעולמות הערכים שאנחנו מדברים עליהם ויש סיכוי גדול מאוד שאנחנו לא נצליח. בשם ארגון נכי צה"ל, אני לא נציג רשמי של ארגון נכי צה"ל, אני יועץ חיצוני. אנחנו מצהירים שאנחנו ממשיכים - - - חברות ביטוח. אנחנו עומדים כן לצאת במכרז.
שינוי כמו שהצעתם בחברת ענבל, שנכון לעכשיו מורשית לעשות רק ביטוחים שאינם ביטוחי חיים, זה שינוי בחוק שיכול להיות שאנחנו נשיג אותם. בשם ארגון נכי צה"ל אנחנו ממשיכים בדרך של מכרז. אני רוצה להזכיר לכולם שביטוחי הסיעוד, ביטוחי הבריאות וביטוחי החיים שעשינו בעבר צלחו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אגיד לך שמיר, כך. א', אני לא מבטיחה לך את התקציב כי אני לא יכולה לתת כפול. ב', אני לא מדברת על החוק. גם חוק יכול להיות אירוע, אולי בפול, יכול להיות החלטת ממשלה. לא אני אמורה לתת את הפתרונות. יש פתרונות, יש לנו תקדימים מהעבר איך זה נעשה. אמרה פה אילת, אני לא הכרתי את זה, איך ענבל ביטחה את הנושא של הר מירון.
כשמדינה רוצה היא יכולה. יש מקרים שהיא לא רוצה, אני מניחה שזה לא האירוע. לא שהיא לא רוצה. יש מקרים שבאמצע, היא רוצה וקשה מדי, מסובך מדי. בוא נזרוק את זה לאחרים שיטפלו בזה ואנחנו, איך אמר אבי, עשרות שנים יש לנו בעיה עם זה ואנחנו לא פותרים את הבעיה. התקדמנו, אנחנו 2026 או בעברית, חשוב יותר, לוח השנה העברי תשפ"ו, אנחנו בקדמה. עשרות שנים לא מוצאים פתרון.
אנחנו לא מדברים פה על למצוא תרופה למחלה. מה אנחנו מדברים? על לעשות ביטוח חיים למישהו שהכי מגיע לו בעולם? אני לא אחזור על הדיון הראשון שקיימתי, אבי, אתכם. תכניסו יד לכיס. אם מישהו לא עלינו, מת מאובדנות, תשלמו את כל הכסף של המשכנתה, מה לעשות? אם אתם לא יכולים למצוא פתרונות אחרים. לא מקובל עלי. שמיר, אתה רוצה להוסיף עוד משהו? תודה. יש עוד מישהו בזום? טירן גל מהלומי קרב. כן טירן.
<< דובר >> טירן גל: << דובר >>
אני אציג את עצמי. אני לא פרצוף מוכר, אני טירן גל מקרני שומרון. אני הלום קרב. שירתי כ-16 שנים בכוחות הביטחון ביחידות שונות, הן בצה"ל והן במשטרה. אני הייתי מהצוותים הראשונים שהגיעו ב-7 באוקטובר לדרום. אני רוצה להתחיל ברשותכם באמירה שאני רואה אותה די מקוממת. נטען שחברות הביטוח טענו שהן רואות אותנו כאוכלוסייה מסוכנת.
אני רוצה להפנות שאלה ברשותך גבירתי, לכלל חברות הביטוח. האם לוחמים פעילים עכשיו שהם עדיין לא מוגדרים פוסט-טראומתיים, זו לא אוכלוסייה מסוכנת? האם אופנוענים שנוסעים על הכביש זו לא אוכלוסייה מסוכנת? בואו אענה לכם קצת בנתונים, מה גורם כל הדבר הזה שאתם קוראים אוכלוסייה מסוכנת.
זה גורם לאי טיפול ואי מציאת פתרון ל-35% מכוחות המילואים, לא לשרת. אם אתם לא יודעים עכשיו, אין 35% מכוחות המילואים. חלקם בחו"ל ולא רוצים לחזור. אני בקבוצות, אני יכול להראות לכם נתונים שחור על גבי לבן. לא רוצים לשרת. אתם יודעים מה זה אומר 35%? 150,000 מילואימניקים שעכשיו לא רוצים לשרת או לא נמצאים במדינה ולא רוצים לחזור למדינה כי יקראו להם לשרת.
יוצאים ומציגים לכם נתונים שקריים שצה"ל גייס את כל מערך המילואים. איזה מערך מילואים? לא גייסתם שום דבר כי חברים שלי אומרים לי, טירן, אתה יודע כמה גייסו? מגדוד של 400 אנשים, גויסו 100 אנשים. זה בכלל הגדודים. אני קשור ליחידות רבות כל כך. אני יכול להביא לך על השולחן נתונים. למה? אומרים לי, אני ניגש למשרד ביטוח, ניגש לסוכן הביטוח שלי והוא אומר לי תקשיב, כשהיית בשירות ועוד היית בריא, זה בסדר. יש לנו פתרונות.
אתם אומרים, הצגנו שלושה פתרונות למשהו. רק לזה הצגתם שלושה פתרונות. כשאני בריא בנפש פתאום יש לכם 1,000 פתרונות. כשאני בא אליכם עם בעיה שיש לי, תשמע אני לא יודע איך כך וכך, פתאום רק על נושא אחד שאני מעלה מתוך עשר, יש לכם 1,000 דרכים לפתור את זה. למה? זה רווחי. כל דבר שאני אביא לדבר הזה. דברים כאלה חשוב לי להעלות כדוגמאות.
אני יודע שחלק מזה לא קשור, חלק מזה לא רלוונטי לוועדה. עדיין זה דבר שצריך לדעת, אלה דברים שכן משפיעים על חברות הביטוח. אני רציתי לעלות ולהגיד, אני לוחם, לא יודע איך לדבר בממלכתיות. גבירתי, סליחה מראש. לא יודע איך לדבר, איך לקשר. אני לוחם שבא ואומר את המילים של הלוחמים מאחורה, ושל השלושה שיושבים לכם שם, עכשיו.
אני לא יודע איך להגיד את זה. אני יכול להגיד לך דבר אחד. אין פתרון. יש לא רוצים להביא פתרון. אין לא יכול, יש לא רוצה ולא רוצים. למה? כי אני טוב כדי למות בשביל המדינה, בזה אני טוב. הלוואה יפה ויום אחרי זה שוכחים אותנו. ביום הזיכרון אני שואל את האנשים, מישהו דואג לכם? במשפחות.
יש למעלה מ-40 חברים שאיבדתי רק ב-7 באוקטובר, אני לא מדבר אתכם ממבצעים. חלק שוכחים שהיו את הסבבים של ג'נין, את הכניסות לג'נין. כל הסבבים על הגדר בעזה. היו מבצעים, עמוד ענן, שובו אחים. איפה זה עומד? אין כספים, אין עם מי לדבר. אומרים לנו תקשיבו, זה בוועדות. תמתינו, תעשו. אין עם מי לדבר. אני הבנתי, בסדר, אני לא בן-אדם שהוא פרצוף של מצלמות. אני אכנס בהם במצלמות, סליחה על הביטוי גבירתי. אני אדאג לכולם.
אני לא מוכן לשמוע שחבר שלי התאבד בשבוע שעבר. לא מוכן לשמוע כבר. אני לא יכול להגיע למצב שאני לא אנושי, זה בשגרה שלי. שמעת שזה התאבד? למה? כי אין פתרון. ומישהו אמר לי זה לא קשור לוועדה, עכשיו זה בכספים. זה יגיע גם לטיפולים ויגיע להכול ואני אלחם. גם אם אני אצטרך להיכנס לכנסת, להתמודד לכנסת ולהביא את הפתרונות, אני אביא את הפתרונות האלה.
אני גדלתי על משפחה לוחמת. אותי לימדו להילחם ולהשיג הכול. אם אדוני שם שקשור לחברות הביטוח טוען שתורמים לזה וזה. בוא תוכיח לנו ותראה לנו שאתם כן יכולים. אם אתה רוצה, אתה על השולחן עכשיו מביא פתרון. לא קונה את זה בכלל. סליחה על הבוטות שלי. לא קונה את העניין הזה שאין פתרון או הצענו שלושה פתרונות.
<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>
אלה פתרונות שאפשר להביא תוך שבוע אם רוצים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה רבה טירן.
<< דובר >> טירן גל: << דובר >>
אני רוצה להוסיף שתבינו לאן מוביל חוסר טיפול. אני היום מנהל תיק פלילי על זה שטוענים שהרבצתי למחבל. תקשיבו טוב, שנה וחצי ישבתי בבית הסוהר בכלא השרון על זה שטוענים שהרבצתי למחבל בזמן שמרגל איראני יוצא אחרי 20 ימים הביתה. אני ישבתי שנה וחצי ללא משפט. בזה אנחנו מתמודדים, זה חלק מהאפקטים שאין לנו פתרונות. תבינו לאן זה יכול לקרות.
אם אתם חושבים שכספים זה לא דבר חשוב. זה חשוב מאוד, אנשים יכולים להתאבד ומתאבדים מזה. אני לוחם 16 שנים שישב שנה וחצי ללא משפט. מח"ש. כשחוקר של מח"ש אומר לי גיבורי 7 באוקטובר לא מדברים אליי וחוקר שני אומר לי בחקירה, איזה כיף, כמה לוחמים אנחנו נביא מהמלחמה הזו לשולחן שאתה יושב אליו עכשיו.
אמרתי לו אני אילחם. אתם רוצים מלחמה? אני אילחם. אנחנו גם חי"רניקים, עזבי מיוחדות, לא מיוחדות. הולכים בראש, לא רואים בעיניים. אני אלחם. יש עכשיו למי שלא יודע, עוד נתון שאני אציג, שלא מטופל, 800 לוחמים שיושבים רק על המלחמה ואף אחד לא מדבר, אין להם כספים לעורכי דין. משרד הביטחון לא עוזר. קל להתנער, נכון? כשאנחנו אוחזים בנשק ומסתערים קדימה, פתאום משרד הביטחון תומכים בך.
כשאנחנו עכשיו צריכים עזרה, אף אחד לא תומך. שנה וחצי, כשמרגלים, רוצחים ומחבלים יוצאים הביתה. איתי לא דיברו. לוחם. בחיים לא קיבלתי דו"ח. חוץ מזה אין לי מה להגיד יותר. אני רציתי שתכירו אותי, אני הולך לבוא לכל הוועדות. אם מישהו לא ימצא פתרונות, אני מבטיח לכל אלה שיושבים שם, אני אמצא פתרונות. אין דבר כזה לא יכול, יש לא רוצה.
אם אתה לא רוצה, אני אעקוף את הרצון שלך ואגיע עד למנכ"לים של כל המשרדים האלה שיושבים שם. אני החזקתי גופות, אני החזקתי את החברים שלי והחזקתי את כל החרא הזה, סליחה, כוויות שהיו לי בידיים מהעצמות של בני אדם ב-7 באוקטובר. אני, לא אף אחד אחר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה, טירן. בהחלט תודה על מה שעשית ובעזרת השם אנחנו נפתור את האירוע הנקודתי הזה של ביטוחי חיים ובכלל. תודה טירן. מיכה, רצית להוסיף?
<< דובר >> מיכה כץ: << דובר >>
רציתי להגיד תודה רבה לטירן על השירות שלו ועל ההקרבה ועל כל מה שהוא נתן למען המדינה. אותו הדבר לכל שאר החיילים, על התרומה שלהם. זה מראה המשכיות שמה שהיה פה בשבוע שעבר עם הסיפור הזה, הדרך שבה מתייחסים ומדברים לחיילים ופצועי צה"ל, זה בדיוק כמו עם הדבר הזה עם נדב שהיה פה בשבוע שעבר. אלה דברים שמביאים אחר כך לתוצאות בכל משרדי הממשלה ומשם על הסקטור הציבורי. זו הדרך שבה מתייחסים לדברים האלה ואיך שמדברים אל האנשים ומה שעושים לכל החיילים האלה היום.
אני חייב להביא לזה פתרונות, חייב להיות שהממשלה וכל חברי הכנסת ידפקו על השולחן, שאתם תהפכו פה את כל השולחנות ותגידו למשרדי הממשלה שאין להם כניסה פה להיכל, שלא יגיעו לפה לכנסת. שיביאו קודם את הפתרונות בשיקוף. שיכניסו אתם בשיקוף ויראו בשיקוף אם זה פתרון או לא. רק אז להכניס אותם. הם לא יכולים לכם כך, הם לא מתפקדים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה מיכה. אני אסכם את הדיון. הוא מלכתחילה נועד להיות קצר, אין לנו הרבה מה להתברבר עם האירוע שוב ושוב. אנחנו נקבע ישיבה נוספת עם נציגי החשב הכללי, גם החשבית הכללית מיכל עבדי, שתגיע לפה. משרד הביטחון, אני רוצה שלימור, או יגיעו הנציגים. בלי לזלזל ביושבים פה חס וחלילה. אם יהיה צורך אנחנו נקבע דיון גם עם השרים הנוכחים שיגיעו. אני רוצה פתרונות ממשלתיים.
העלינו אפשרויות כמו ענבל, לעשות דרכה חברת בת, פרויקט בתוכה. נעשה בעבר. אפשרות שנייה זה דרך פול, מה אפשר לעשות. אני רוצה תשובות עם החברות הממשלתיות. אני יכולה לקרוא אחד לאחד מה כתבתי בדיון הקודם. אני לא מוכנה שזה ימשיך כך. ביקשתי את זה. המדינה צריכה לתת פתרונות, היא נתנה פתרונות ביטוחיים במצבים אחרים.
היא יכולה לתת גם פתרונות בטיחותיים גם במקרה הנוכחי. לא יעלה על הדעת, אני לא רוצה עוד עשרות שנים. לא רוצה. אנחנו נקבע דיון בתקופה הקרובה. לא אנקוב עכשיו, אתם תקבלו זימון לישיבה נוספת. במקביל נפנה ל-ממ"מ שיתנו לנו מחקר קצר על איך המדינה פתרה בעבר נושאים בטיחותיים חשובים בכשל שוק, שהשוק הפרטי לא ידע להתמודד עם זה או ידע להתמודד עם זה והעלאה את הפרמיות ברמות שלא היה משתלם למדינה. איזה פתרונות היו אז ואיזה פתרונות ישימים גם היום.
אני לא מוכנה יותר, אמרתי שוב גם תוך כדי. אפשר כמה וכמה פתרונות. יש לכם כוח, אנחנו מדינה, לא לתת לחברות הביטוח שלא מוכנות לבטח, לקבל ביטוחים של המדינה אם הן לא מוכנות לבטח אותם. יש, אני לא רוצה להגיד אין-ספור, אם רוצים להיות יצירתיים, יודעים להיות יצירתיים וזה הזמן.
סחבנו את זה מספיק זמן, לא מוכנה לשבת ולחכות לחברות הביטוח שנעשה פה מכרז וארגון נכי צה"ל שעובד. לא הכול בידיים שלו, אנחנו נבוא לפה עוד שלושה חודשים ושוב יגידו לנו, אף חברה לא ניגשה למכרז הזה. זה לא הפתרון. די. אבי, מספיק. אמיתי, מספיק. שכחתי את השם שלך במשרד האוצר, מספיק. מה השם?
<< דובר >> נעם וילנר: << דובר >>
נעם.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נעם, מספיק. הבנו, אני לא מוכנה לעוד דיון כזה. לא מוכנה. אני רוצה פתרונות כאן ועכשיו וזה אפשרי שכשבמקביל יכול להיות שאנחנו נגיש גם הצעת חוק פרטית לתקן את האירוע ולעשות את זה בצורה יותר כללית. גם הצעת חוק פרטית אבי, השר שלך יכול להגיד, אי אפשר להעביר אותו ויתקע אותו. כדאי שהציבור יידע איפה זה תקוע. וכן, נכון לעכשיו זה תקוע.
משרד הביטחון, משרד האוצר, צריך לטפל באירוע הזה. אין שום מוצא אחר. אי אפשר לגלגל את זה לאף עמותה ולאף חברה פרטית אחרת. זה אצלנו בידיים, אנחנו אמורים לטפל בזה, חברות ממשלתיות, שם הפתרון. תודה רבה לכולכם, אני מקווה מאוד שהדבר הזה יגיע לפתרון וניתן מענה, מענה חלקי.
עוד נקודה חשובה, בעוד רצית לתת הזדמנות שהם ינצלו את התהליך שנקרא מכרז. במסמכים שאנחנו ראינו, כמו שאמר פה מיכה, אותם 5% שאיתם התחלנו את האירוע, שהם לגמרי מוחרגים, לא הפרמיות יותר גבוהות. לגמרי מוחרגים, לא באים לידי ביטוי בפתרון הזה. מה עשינו? שוב אנחנו דופקים את אלה שנפצעו הכי קשה? שוב אנחנו אומרים, שאת מי שנפצע הכי קשה, נשים אותו בצד, ושאי אפשר לטפל בו.
בכל מקרה המדינה דפקה לו את החיים, לא רלוונטי. זה לא פתרון, הפתרון צריך להיות כולל, שיכלול את הפצועים קשה, כל אחד ואחד מהם, שם אנחנו צריכים להיות. שלחנו אותם לשדה הקרב, אנחנו מחויבים להם. תודה רבה, אני נועלת את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:27. << סיום >>