פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 593 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שלישי, י"א באייר התשפ"ו (28 באפריל 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> בריונות בכבישי ישראל - מענה משטרת ישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מוזמנים: ליאת אליהו – יועמ"ש בלמ, המשרד לביטחון לאומי שימי מרציאנו – רמד מו"פ מ"י, המשרד לביטחון לאומי גיא חיון – ק את"ן מחוז דרום מ"י, המשרד לביטחון לאומי סימונה זילבר – רמ"ד יעוץ וחקיקה מ"י, המשרד לביטחון לאומי אלעד רצהבי – התעצמות טכנולוגית אגת מ"י, המשרד לביטחון לאומי קובי זריאן – ס ק את"ן מחוז צפון מ"י, המשרד לביטחון לאומי יפעת זיו – דוברת מחוז אתן מ"י, המשרד לביטחון לאומי יהונתן בובליל – משרד האוצר שמעון סויסה – המשנה למנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפעת רווה – עו"ד המחלקה למשפט פלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מירב ויזן – משרד המשפטים גל הרניק בלום – פרקליטה בפרקליטות המדינה, פרקליטות המדינה גלעד כהן – מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קלריס עזרא – ראש מטה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יוחאי וג'ימה – ראש מינהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי יצחק עייש – מנהל אגף בטיחות, נתיבי ישראל דין שטיינבך – רכז מדיניות וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק רועי בני – נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית שי גליק – מנכ"ל, ארגון בצלמו מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בריונות בכבישי ישראל - מענה משטרת ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי שלום, צוהריים טובים לכולם. היום יום שלישי, י"א באייר התשפ"ו, 28 באפריל 2026. קודם כל, אני רוצה להודות לכל מי שעשה את המאמץ להגיע לדיון הזה, ואני רואה פה הרבה אנשים שיכולים לתרום לדיון גם בהיבט התיאורטי שלו, אבל בעיקר בהיבט המעשי, ובעיקר בשביל זה התכנסנו כאן. הנושא שעל הפרק הוא בריונות בכבישי ישראל, תחת הכותרת של מה המענה שאנחנו נותנים לזה - גם משטרת ישראל, גם משרד התחבורה, כל הגורמים האפשריים, איך אנחנו מתגברים על התופעה הזאת. אני אומר לכם בצורה מאוד ברורה: אחד משלושת הנושאים שהכי מטרידים את תושבי מדינת ישראל זה הבריונות בכבישים, השני זה פרוטקשן והשלישי זה הנשק שבסופו של דבר גם גורם לרציחות. אלה שלושת הנושאים שעומדים במרכז הבעיה או ההתעסקות הציבורית, כשהם מדברים לעצמם מה הביטחון האישי שלי. לכן באופן טבעי גם הוועדה בראשותי עוסקת בשלושת הנושאים האלה, ועכשיו, אחרי שגמרנו כמה דברים חשובים, חזרנו לדברים חשובים לא פחות, לבריונות בכבישים. כל מי שחושב או מייחס לזה עבירות תנועה, טועה, מטעה, ואתם יודעים מה? גרוע מזה – חוטא. הבריונות בכבישים היא לא עבירות תנועה. הבריונות בכבישים מעידים על חוסר הרתעה, הבריונות בכבישים מעידים על זלזול בחוקי התנועה, בזלזול בגורמי האכיפה. אתם יודעים מה? בזלזול בבטיחות לחיי אדם, ועל זה אני הייתי רוצה שניתן מענה, כי אם זה היה רק עבירות תנועה, אז היינו מתעסקים בזה במישור אחר, אבל אני חושב שזה הרבה מעבר לעבירות תנועה, ולכן כינסתי פה את הוועדה לשעה הקרובה, כשהמטרה שלי מאוד ברורה: אני רוצה בעזרתכם, להמליץ לכל גורמי הממשלה הרלוונטיים מה הפעולות, מה הצעדים הנדרשים לעשות עכשיו, מייד, כדי לחסוך בחיי אדם, כדי לאפשר לנו להרגיש שגם כשאנחנו עולים על הכביש אנחנו מספיק בטוחים. זאת לא מלחמה. הבמה שלכם. אתם מכירים את הסגנון אצלי בדיונים - אחד מדבר, כל השאר מקשיבים, אבל מי שדיבר פעם אחת יוכל לדבר גם פעם שנייה. אין פה איזשהו סדר או משהו כזה, ובתנאי שכל מי שרוצה לדבר, ידבר. נתחיל עם המשטרה, בבקשה. << אורח >> שימי מרציאנו: << אורח >> תודה. אני חושב שאמרת את המשפט הכי נכון על הבריונות. בטוח. אני יכול להרחיב בכמה היבטים. קודם כל, אנחנו עושים לא מעט פעולות בתוכניות העבודה שלנו, גם לטווח הארוך וגם לטווח הקצר. אני יכול להרחיב עליהם, אבל אני חושב בסוף ההרתעה יכולה להגיע מכמה כיוונים, ומהכיוון המשמעותי ביותר שאנחנו חושבים שצריך לגשת לשם, הוא לא מטופל, וזה אנחנו נשים פה בפניך כדי שאנחנו נוכל לטפל בו, ואני מדבר על השינוי בקידום החקיקה והחמרת הענישה, שזה מה שמייצר את ההרתעה הגדולה ביותר. בוודאי שיש עוד הרבה מאוד דברים שאנחנו עושים אותם, יש לנו הרבה מאוד טכנולוגיות חדשות שאמורות להיכנס כבר במהלך חודש מאי הקרוב, עד תחילת 2027, הרבה מאוד טכנולוגיות. חלק מהטכנולוגיות המשמעותיות זה התקנת מצלמות ברכבי משטרה שמוסוות, כלומר ברכבים הלבנים, שבעצם כל רכב משטרתי צמוד תפקיד שייסע בכביש ויראה עבירת תנועה מבלי ללחוץ על שום דבר, רק להגיד מילת קוד, יצלם באופן אוטומטי את עובר העבירה, בעיקר עבירות בריונות, בעיקר עבירות משילות, וברגע שהוא יגיד את מילת הקוד הזו, זה יועבר בצורה דיגיטלית למרכז פיענוח שיושב בהר חוצבים, ויישלח דוח לאזרח ובכך אנחנו נוכל להגדיל את ההרתעה. המיזם הזה כבר קיים בשומרי הדרך של הרלב"ד, ואנחנו מרחיבים אותו לשוטרי הדרך. בשלב הראשון יהיו 100 מצלמות ובשלב השני אנחנו נגיע ל-900 מצלמות. השלב השני לא ייקח הרבה מאוד זמן, וזה מתחיל ב-17 למאי, ממש בעוד כמה שבועות, וזה חלק משינוי בגורם ההרתעה המשמעותי ביותר. הפריט הטכנולוגי הנוסף המשמעותי שאנחנו רואים בו דפוס אדיר לשינוי תרבות הנהיגה, זה התקנת מצלמות של מהירות ממוצעת. אנחנו הולכים להתקין 250 מצלמות ב-125 קטעי דרך, ולגרום לאזרח לשנות את תרבות הנהיגה שלו. אנחנו מכירים את מצלמות א3 הכתומות, שברגע שמגיעים אליהן לוחצים ברקס, עוברים את המצלמה ואז מגבירים את המהירות ועושים מה שרוצים במהלך הנסיעה. פה אנחנו הולכים להתקין מצלמות בקטעי דרך של קילומטרים, ובעצם אותו נהג שייכנס לקטע מסוים וייצא ממנו, אנחנו נבחן את מהירות הנהיגה הממוצעת, את המהירות הממוצעת שלו, ונוכל לתת לו דוח באופן אוטומטי. אלה שני המיזמים הבאמת מאוד מאוד משמעותיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצלמות הדרך שאנחנו מקבלים היום התראות בווייז, זה מצלמות שמותקנות על ידי מי? אני לא מדבר על הכתומות. << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> התקנו מאות מצלמות ברחבי הארץ, מצלמות טקטיות, שבעצם שוטרים עומדים בסמוך אליהם, ורואים באמצעות טאבלט את מה שהמצלמה רואה, וברגע שמאתרים עבירת בריונות כזו או אחרת, נסיעה על השול, עקיפה מסוכנת, כל הדברים האלה, נסיעה עם פלאפון, אז אותו שוטר באותו רגע אוכף. אני כן יכול לומר שאנחנו נמצאים בתהליך מאוד מאוד משמעותי, מואץ, להקים מרכז פיענוח ארצי, שבעצם לא נצטרך את השוטר שיעמוד ליד אותה מצלמה טקטית, אלא כל המצלמות האלה ילכו למרכז פיענוח אחד, כמו בשוטרי הדרך, וכל המצלמות המפוזרות בכל הארץ, שכמובן מאושרות משפטית, נוכל להעמיד שוטרים במקום אחד מרוכז, ואנחנו נפיק דוחות לאותו נהג מרחוק, וזה יהיה בכל מקום שאנחנו נבחן אותו, כמובן לאחר ניתוח של מקומות העבירות, המקומות שמבוצעות בריונות - גם בדרום, גם בצפון, גם במרכז, במקומות שאנחנו נחליט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ואז כתוצאה מהצילום הזה, יישלח דוח? << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> באותו רגע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הדוח הזה גם יודע לשלול רישיון? << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> לא. הדוח הזה לא יודע לשלול רישיון. האירוע הזה יוכל להגיע לאותו מפענח שיושב, ולפי חומרת העבירה, אם אנחנו נראה דברים חריגים, אז אותו מפענח יוכל לכתוב זימון לבית משפט, ולא לתת דוח של ברירת קנס, אבל אנחנו כרגע מבינים, שהאירועים שאותם אנחנו רוצים לקחת ולפענח לדוחות הם כרגע לא דוחות של הזמנה לדין, אלא הם דוחות של ברירת קנס, אבל עוד פעם, ככל שיהיו עבירות משמעותיות יותר, גם את זה נוכל לעשות. אני יכול לתת פה נתונים גם על כמויות של תאונות דרכים, על כמויות של אכיפה. אנחנו נמצאים בשנת 2026 במקומות טובים, כרגע, על פי 3 חודשים ראשונים, גם בכמות ההרוגים ביחס לשנה שעברה, תקופה מקבילה, גם כמות הדוחות. אני יכול לציין תוכנית החירום הלאומית- - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חשוב לי שתציין את זה. חשוב לי שעם ישראל שחוזה בנו עכשיו, שמשטרת ישראל גם עובדת, לא רק אובדת עצות. << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> אז אני אז אני לא אגיד גם עובדת, אלא היא עובדת והיא עושה הרבה מאוד דברים משטרת ישראל, אבל אני יכול לומר באופן חד משמעי שאנחנו בירידה ניכרת של כמות התאונות, גם בפילוח של תאונות קלות, חמורות וקטלניות. אנחנו עם 131 הרוגים, לצערי, אבל ביחס לשנה שעברה, 150 הרוגים, זאת כבר ירידה יפה מאוד, ואני מקווה שהתהליך הזה, זה תהליך שימשיך ויתקדם. התהליך הזה לא בא ככה סתם כמובן מאליו, אלא הוא הגיע בגלל שאנחנו נותנים אל"ף, קשב למה שקורה על פי ניתוח יומיומי, אבל גם בגלל שהגדלנו את כמות הניידות בצורה משמעותית בזכות תוכנית חירום לאומית, שהרלב"ד שותף לה, מממן אותה, עם עשרות כלי רכב שכורים, שהם לא רואים אותם כשכורים, אבל אני אומר אותם פה, אבל זה נראה כניידת לכל דבר. 142 ניידות רק בתחום העירוני בכל הערים במחוזות, ועוד כ-40 ניידות לטובת משטרת התנועה הארצית. זו כמות אדירה של ניידות מעבר לשגרה, כלומר, זה לא בא על חשבון השגרה היומיומית שלנו, ואני חושב שהתוכנית הזאת, עם כמות הניידות - עכשיו, זה לא רק כמות ניידות. כמות ניידות זה אומר שהכפלנו את כמות השוטרים, כי מאיישים בכל ניידת שני שוטרים אז ניקח 180-190 ניידות כפול 2 שוטרים שנמצאים בכל יום, אז זה בא לידי ביטוי בנוכחות ובבולטות שלנו בכל מקום, וזה גם מייצר הרתעה. פעם אם אזרח היה מסתובב בעיר ורואה ניידת אחת לכמה זמן, היום הוא יכול לראות ניידת כמעט בכל רגע נתון, וזה בא לידי ביטוי בתקציבים שהוקצו לטובת הדבר הזה, לתכנית הלאומית שהוקצתה לטובת הדבר הזה, ואנחנו נמצאים בשלב א'. שלב א' זה אומר לשנה הקרובה. כבר החלו מגעים לטובת שלב ב' כדי להרחיב את התכנית לעוד שנה, ואנחנו מקווים שזה יקרום עור וגידים, ונוכל באמת לאייש את זה, ואף להגדיל את כמות הניידות. להזכיר לכם שוועדת שיינין בעבר קבעה שכדי שאנחנו נוכל למצות את היכולות שלנו בצורה טובה אל מול האזרח בעבירות של תנועה, צריך 450 ניידות ביום, אז אנחנו עדיין רחוקים מזה, אבל כבר הגדלנו בצורה ניכרת, ולשם אנחנו הולכים. הדבר הנוסף שאני רוצה לדבר עליו, ואני חושב שירחיבו אנשים לצידי ומי שנמצא גם מולי, אתה הזכרת את זה, זה בעצם שינוי החקיקה שנעצר, שלא קיבל את התאוצה. אנחנו כמשטרת ישראל והמשרד לבל"ם, עשינו את כל מה שנדרש מאתנו, מאל"ף ועד תי"ו, והנחנו את זה בפתחו של משרד המשפטים, וזה נעצר. זה נעצר, וזה חבל, כי זאת ההרתעה מספר 1 שאנחנו רואים מעבר לשינוי תרבות נהיגה במה שהגדרתי לפני כן, כי האזרח לא מבין אחרת, מאשר כשאתה לוקח לו את הרכב או פוגע בו כלכלית, וברגע שאנחנו ניגע בנתונים האלה, ונוכל לשנות את החקיקה ולהחמיר את הענישה, לא נוכל לעשות דברים אחרים. כשהיום אזרח מקבל הזמנה לדין והוא מגיע לבית משפט, הוא מגיע לבית משפט אחרי שנה, ואחרי שנה הוא מקבל איזושהי ענישה מינימלית, ואז כנראה שזה משתלם לו. אנחנו לא יכולים להסכים עם התופעה הזאת, ולכן משטרת ישראל, ביחד עם המשרד לבל"ם, ביחד עם הרלב"ד, הגשנו תוכניות מסודרות להחמרת ענישה בתיקוני חקיקה מסודרים, וזה נתקע. אני אשמח שחברותיי פה ירחיבו לך, אבל אנחנו רוצים לקדם את זה באמצעותך ובאמצעות משרד המשפטים, כי זה משהו שלא ניתן לוותר עליו, זה משהו שחייב לבוא מחר בבוקר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עצה - אחד לא שומע אותה, רק אני ואתה - תעבירו את החקיקה הזאת אליי, ותראו כמה מהר היא קורית. << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> אנחנו נשמח לעשות את זה בכל דרך אפשרית, וזה פה על השולחן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שאלה. אני יודע מעצם העובדה שגדלתי בדרום, ואני חי היום בצפון, שגם בצפון וגם בדרום, הבעיה הזאת היא חמורה יותר ממקומות אחרים. אני מדבר על הבריונות בכבישים. זה מסומן אצלכם כמשהו שדווקא לשם צריך לתת את המענה הגדול ביותר, או החשוב ביותר או המיידי ביותר? << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> אנחנו מפענחים במשך כל יום ביומו את הסיבות לתאונות הדרכים, ויש לנו אוכלוסיות מסוימות שאנחנו ממקדים את האכיפה כנגדן, בוודאי בעבירות בריונות, בוודאי בעבירות משילות ובעבירות שמסכנות חיים. אז יש לנו אוכלוסייה שהיא הולכי רגל, שזה 30% מהתאונות הקטלניות, מההרוגים זה הולכי רגל. יש לנו 30% מסך האירועים האלה שהם באים מדו גלגלי, קטנועים, אופנועים, ויש לנו 30% אוכלוסיות שהן אוכלוסיות לא יהודיות, נקרא לזה כך, ובשנה הזאת, 2026, זה כבר גדל ל-50% במעורבות של האוכלוסיות האלה, בתאונות קטלניות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דוח מבקר המדינה שנמצא אצלי קבע כי מעורבות החברה הערבית בתאונות גבוהה יחסית לשיעורה באוכלוסייה. << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> אז אמרתי, 30% בשנה שעברה, מסך 459 הרוגים, 30% זה בדיוק הנקודה שנגעת בה, והשנה אנחנו במצב אף חמור יותר, שכבר הגענו כרגע לרבעון הראשון, 50% במעורבות של האוכלוסייה הזו. << אורח >> גלעד כהן: << אורח >> כשחלקם באוכלוסייה, 20%. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה על העזרה. שאלה נוספת היא שאלה לכולם. אני אשמח שכולם יתמודדו איתה. מי מחליט ואיך מחליטים על שלילת רישיון או על חילוט רכב? << אורח >> שימי מרציאנו: << אורח >> קודם כל, יש בעבירות מסוימות, בסמכותו של קצין משטרה לשלול ל-30 יום את הרישיון, ולאחר מכן הוא מזומן לבית המשפט, ובית המשפט יקבע את העונש, כולל יכולת שלילת רישיון. לדוגמה, אם עכשיו אזרח נתפס בנהיגה תחת השפעת אלכוהול מעבר למותר, אז קצין משטרה עושה לו שימוע במקום ושולל לו את הרישיון ל-30 יום, ומעבר לכך נותן לו זימון לבית משפט, ובית המשפט יקבע את העונש שמגיע לו, ובין היתר, בסמכותו לשלול את הרישיון. דוגמה נוספת, אזרח שנסע ברכב מעל ל-31 במותר, 40 קמ"ש, שוב, בסמכותו של קצין משטרה, לא חובתו, אבל בסמכותו של קצין משטרה, לעשות לו שימוע במקום. כלומר, שימוע יתקיים בכל מקרה. בסמכותו לשלול את הרישיון ל-30 יום, במקביל להעברת החומר לבית המשפט וזימונו לבית המשפט. מעבר לכך, כמו שאמרתי, בית המשפט - מגיע, דן באותה עבירה, באותו אזרח, בכפוף לסוג של העבירה, בכפוף לעבירות שיש בעברו, ואנחנו היינו רוצים שישללו את הרישיונות של נהגים, אבל לסבר לכם את האוזן, אני מקווה שאנשים פה לא ייפלו, אבל יש במדינת ישראל קרוב ל-330,000 נהגים שנוסעים בפסילה. חלק מהפסילות הן פסילות משטרתיות- - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כבר היה לי שווה להביא אותך לדיון הזה. אתם מבינים שזה 330,000 רוצחים? שימי, הרי אתה יודע, אתה מכיר אותי, אנחנו כבר שלוש שנים עובדים אחד עם השני. אני לא שואל סתם את השאלות האלה, אני רוצה בסוף גם להוליך לאיזשהו מקום, וההולכה היא פתרון, זאת אומרת, בואו נפסיק כל הזמן רק להתעסק ולסמן את הבעיה, אלא מה גם הפתרון. אני שואל את עצמי, אני נהג. עשיתי עשר עבירות חנייה, לא חניתי במקום, שלוש פעמים עברתי ממסלול למסלול, פעמיים נתפסתי על מהירות, יש לי סך הכול 15 עבירות תנועה. יש איזשהו שלב שמישהו ישקול לקחת לי את הרישיון? << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> את הרישיון בהחלט, אבל אני אשאל אותך שאלה אחרת, שמבחינתי היא שאלה רטורית. האם אני רוצה לדון בשלילת הרישיון או שאם אני רוצה להרתיע אותך, אולי אני אדון לקחת לך את הרכב, לחלט לך אותו למשך 30 יום, בעבירה שנייה 60 יום, ואז נראה איך האזרח מרגיש? כי כשאתה תיקח לו את הרכב, אתה רואה פה- - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש מדד כזה שאני בא ואני אומר, רגע, מפה והלאה, אני או לוקח לו את הרכב או לוקח לו את הרישיון או שם אותו- - << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> לא, אבל זה חלק מהדיון שאנחנו רוצים לקדם אותו בתהליך החקיקה. << אורח >> סימונה זילבר: << אורח >> אני אסביר לגבי פסילות של רישיון נהיגה. בעצם יש מספר גורמים שהם פוסלים. יש את הפסילות שלנו שהן פסילות מנהליות, שמוגבלות ל-30 יום, במקרים מסוימים 60 יום, ויש גורם הפוסל המרכזי, שהוא בעצם הרגולטור של רישיונות הנהיגה, זה משרד התחבורה, רשות הרישוי. פסילות שלהם מבוססות, גם בריאות, שזה המרב"ד, וגם שיטת ניקוד. שיטת ניקוד בהצטברות של ניקוד מסוים. פסילה של קורס נהיגה מונעת ראשון, קורס נהיגה מונעת שני ואז פסילה של שלושה חודשים ואחר כך פסילה גבוהה יותר, ואחר כך גם יכולים להגיע לפסילות לצמיתות. בסמכות רשות הרישוי גם לפסול נהגים מכוח פקודת התעבורה, נהגים שהצטברו אצלם רצף של עבירות - או 30 עבירות חמורות במשך תקופה, אני חושבת, של חמש שנים או חמש עבירות שהן חמורות מאוד ואז הן מצמצמות ואז צריך להזמין אותם לשימוע ולפסול את רישיון הנהיגה שלהם, כשיש אפשרות לפסול גם לחמש שנים בדרך הזו. רשות הרישוי לא הפעילה את הסמכות הזאת שלה, אני חושבת, משהו כמו עשור. אנחנו פנינו אליהם בעניין הזה, גם עם מיפוי של נהגים, הצגנו את הנהגים שמניתוח שלנו הם הפוטנציאליים לשימועים אצלם וזה נמצא בבדיקה אצלם. גורם נוסף שפוסל הוא בית המשפט שיש לו סמכות לפסול - או פסילה עד תום ההליכים או פסילה בתום הליכים. מבחינת ממשקים, אנחנו מודעים כמובן לפסילות שלנו, מודעים לפסילות של בתי המשפט, ויש לנו קושי עם הפסילות של רשות הרישוי. כשרשות הרישוי פוסלת, התיעוד הראייתי הוא לא מספיק להליכים פליליים, ולכן קשה לנו לאכוף את הפסולים שלהם. בתוך 330,000 הנהגים הפסולים ששימי דיבר עליהם, יש גם את האוכלוסייה הזו שרשות הרישוי כבר שמה עליהם את היד וכבר פסלה אותם בהליכים שלהם, אבל אנחנו לא מקבלים מספיק ראיות כדי לאכוף. מה שכן אני יכולה להגיד בבשורות של אחרי הרבה מאוד שנים, בשנתיים האחרונות יש שיתוף פעולה מאוד משמעותי כדי להקים את המסד בעצם הממשקי ראייתי הזה, ואנחנו בהליך מאוד מאוד מתקדם לקבל את החומרים כדי שנוכל לאכוף את הפסולים של רשות הרישוי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה טירוף, סימונה. מה שאמרתי לשימי מקודם, אני הרי מוביל את זה, כי אני רוצה בסוף להשתמש בדוגמאות שאני או מכיר או חי. אני גר במשמר הירדן. לפני שלושה שבועות אירעה תאונה מול תחנת הדלק במשמר הירדן. נהג משאית שנסע עם משאית ממזרח למערב, קרי מכיוון רמת הגולן לכיוון חצור - ראש עיריית חצור פה לשעבר יושב אתנו - כנראה שקרה לו איזה משהו, אבל העגלה שלו התהפכה ונפלה על אוטו פרטי, ונהרגה שם אישה, רופאה. לא שזה חשוב שזה רופאה, רק מעבר לנזק המשפחתי, זה גם הרבה מאוד מטופלים שבאותו רגע הפסידו את מי שטיפלה בהם. הנהג בן 55, אני לא אגיד איפה הוא גר, כי יש גם בישוב הזה אנשים טובים, עם 185 עבירות תנועה. אתם מבינים? 185 עבירות תנועה, נהג משאית. מה חשבנו? שזה ייגמר טוב? איך אנחנו עוצרים את הדבר הזה? אנחנו נותנים לרוצח את כלי הנשק ביד. זה מה שאנחנו עושים. זה לא הגיוני. בואו נגן על עצמנו. תגידו לי מה צריך לעשות מעבר לחקיקה, מה עוד צריך לעשות כדי לעצור את זה. חברים, מחר בבוקר זה יהיה מישהו מהמשפחה שלנו. מישהו מהמשפחה שלנו ייתקל באותו עבריין שנוסע בלי רישיון, או עם עשרות, אולי מאות עבירות תנועה, ויקטול לנו מישהו מהיקרים לנו. << אורח >> שימי מרציאנו: << אורח >> אני חייב לומר, אנחנו כמשטרה אוספים את הראיות ומביאים אותן לפתחם של בתי המשפט. אי אפשר להגיד לא רק חקיקה, כי החקיקה זה הדבר הסופר משמעותי והכי חשוב, שדרכו אפשר להגיע לאן שאתה חותר, וגם אנחנו חותרים. ולכן אני אומר, אם אנחנו לא נשנה בחקיקה מהירה שכבר לוקחת שנים, והיא נמצאת כבר בהליך מתקדם- - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה חוקים חוקקנו ועדיין בית המשפט בחר לא להשתמש בחקיקה? << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> אתן לך דוגמה, ברשותך. כשאני כקצין משטרה תופס אזרח, נהג, שנסע תחת השפעת אלכוהול, חוץ מהרישיון שאני יכול לקחת לו, לשלול לו למשך 30 יום, בסמכותי גם לשלול את הרכב, לחלט את הרכב ל-30 יום. המהלך הזה שקורה, אתה צריך לראות מה קורה לאותם אנשים שזה לא האוטו שלו או כן האוטו שלו, או שהאבא של הבן אדם מגיע, הם הופכים את העולם רק כדי שלא ניקח להם את הרכב. זה הדבר הכי משמעותי שקיים. לא לתת להם עכשיו עוד איזשהו, ענישה של אלף שקל. ולכן אני אומר, השינוי של החקיקה, לא רק לחלט את הרכב, יש עוד הרבה דברים אחרים, שנעשה אותם ונקדם אותם, נוכל להגיע לשינוי שבסוף יגרום גם לתרבות הנהיגה במדינת ישראל. הרי מה המטרה של כולנו פה? להוריד את כמות התאונות ולהוריד את כמות הנפגעים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המטרה היא להציל חיים. << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> בוודאי. בוודאי. וכשאנחנו מסיימים שנה עם 459 הרוגים, אנחנו לא ישנים בשקט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע. אתה לא הבעיה, שימי. המשטרה היא לא הבעיה. אני רוצה לראות איך אני נותן מענה לבעיה שנקראת בריונות. << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> כלים להתמודד עם הדבר הזה. כרגע אני מוגבל, ואנחנו רוצים שייתנו לנו את הכלים כדי שנוכל להתקדם ולאכוף ולהוריד ולהרתיע ולהציל חיים יותר ממה שקיים היום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכן ביקשתי ממך את הנתונים כדי להוכיח שזה גם אפשרי. << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> אפשרי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי שזה אפשרי. עוד מישהו מהמשטרה לפני שאני עובר לגורמים האחרים? בבקשה. << אורח >> סימונה זילבר: << אורח >> אנחנו נשמח לפרט ככה בכותרות לפחות על הליכי חקיקה שהם משמעותיים לנו. אני רק אקדים ואומר, שאני מלווה את החקיקה של אגף התנועה הספציפית מעל עשור, ואין חדש תחת השמש. אנחנו מעל עשור מבקשים פחות או יותר את אותם דברים. יש כמה נושאים בחקיקה שהם באמת מאוד מאוד גדולים ותהליכיים, שנועדו לייעל את האכיפה ולתת לנו כלים. בראשם, החשוב ביותר מבחינתנו כרגע, הליכי חקיקה שיתמכו במגמה של הגדלת האכיפה באמצעות מצלמות, כי ככל שאנחנו פועלים, ושימי פירט בקצרה את הפרויקטים שאנחנו עמלים עליהם, אבל ברגע שהפרויקטים האלה ייכנסו במלוא היכולת שלהם, הם בעצם יתנפצו על חומות של בתי המשפט והליכים משפטיים שאין להם מענה משפטי כדי להתמודד עם הכלים האלה. זו חזקת האמינות של מכשור האכיפה שאנחנו מעל 15 שנה מנסים לקדם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני העברתי את החוקים של ה-LPRים. קדימה, תביאו לי את כל החוקים האלה. << דובר_המשך >> סימונה זילבר: << דובר_המשך >> האפשרות להמציא דוחות באופן מקוון ולא במסירה באמצעות דואר רשום. האפשרות לפענח דוחות באוטומציה ולא בשוטר שיושב ומסתכל אחד אחד על האירועים שהמצלמה מקפיצה. רישום נהג עיקרי - היום הרבה מאוד מהרכבים, אחוז ניכר מהרכבים הם רכבי ליסינג והשכרה, וכדי להגיע למי שנהג ברכב, זה מחייב תהליכים של הסבה, לפעמים אפילו בשלושה וארבעה גלגולים בין ידיים עד שמגיעים לנהג שביצע את העבירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נהג שמוכן לקחת על עצמו. << דובר_המשך >> סימונה זילבר: << דובר_המשך >> ולפעמים גם לא מגיעים, כי זה רכב שרשום על חברת השכרה, ובעצם חברת ההשכרה מספקת את הרכבים לחברה גדולה במשק, והחברה הגדולה במשק נותנת לעובדים שלה, והעובד נתן לאשתו, והינה מניתי לך ארבעה גלגולים, וזה לא רק בתחום התנועה, אלא זה גם ממש בתחום של ביטחון לאומי לפעמים שמנסים להבין מי נוהג ומשתמש ברכב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למען ההגינות, זה לא אומר שאשתו עשתה את העבירה, כן? << דובר_המשך >> סימונה זילבר: << דובר_המשך >> זו אני. אני תיארתי את הגלגול אצלנו בבית. אכיפה נגד תיירים, התחום הזה פרוץ לגמרי. תייר שנוסע ברכב שכור ומקבל דוח, אני אומר את זה חד וחלק, חברת ההשכרה מראה לנו שנהג ברכב תייר ואנחנו מבטלים את הדוח, כי אין לנו שום אפשרות לשים את ידינו על הנהג הזה. אנחנו לא יודעים לשלוח, אנחנו לא יכולים, אין לנו את החקיקה שמאפשרת לנו לרשום דוח נגד תייר, להמציא את הדוח לתייר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יכול להגיד לך מניסיוני, נתפסתי נוסע מעל המהירות המותרת באחת ממדינות אירופה. קיבלתי את הדוח לפה. יכולתי לא לשלם אותו, אבל ידעתי שאם אני נכנס פעם נוספת לשם - אז למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה אצלנו? << דובר_המשך >> סימונה זילבר: << דובר_המשך >> אז אנחנו רוצים לעשות את זה, גם אנחנו וגם המרכז לגביית קנסות, והנושא הזה מוכר מזה שנים ומטופל על ידי משרד המשפטים, ואני מניחה שיפעת תוכל להתייחס. אלה התהליכים הגדולים. יש גם סוגיות ששנים אנחנו מבקשים, שהן נקודתיות לשיפור האכיפה. יש תקנות של שכרות שאנחנו שנים רוצים לתקן אותן, וגם הן כבר הרבה מאוד שנים בשלב מתקדם, אבל עוד לא ראינו אותן נכנסות. סמכויות של שוטר לאכיפה בטכוגרף דיגיטלי. הטכוגרף הדיגיטלי צפוי להחליף את כל הטכוגרפים בישראל, וסמכויות השוטר עדיין מונחות, לדעתי בוועדת הכלכלה של הכנסת. << אורח >> ליאת אליהו: << אורח >> לא, זה אושר לקריאה שנייה ושלישית - זה הועבר למליאה לפני כמעט שנה. וזה כל מה שדרוש להשלים. << אורח >> סימונה זילבר: << אורח >> והחמרת ענישה. פרויקט הדגל שלנו, שאנחנו מנסים הרבה מאוד שנים לקדם. יש סעיף בפקודת התעבורה, שמאפשר לראש מחלקת התנועה לקבוע הוראות של נסיבות מחמירות שבהתקיים הנסיבות המחמירות, במקום לרשום דוח קנס, היום זה גם יהיה הפרות מינהליות - במקום לרשום דוח קנס של 250, 500 וכולי, עד 1,500 שקל, יש לי אפשרות להביא את הנהג לבית המשפט. למשל, נהג שמדבר בטלפון ולא בפעם הראשונה. הנסיבות המחמירות בפעם האחרונה שניסינו להעביר היה ב-2018. מה שצריך זה חתימה של שני שרים, זה הכול. לא צריך חקיקה. שר התחבורה חתם לנו ב-2018, שרת המשפטים לא חתמה לנו. העברנו לפני מספר חודשים בהסכמה, בתיאום עם המשרדים, סט חדש של נסיבות מחמירות, וגם הוא עדיין לא נחתם. הבסיס הזה של נסיבות מחמירות, שבעצם מאפשר לנו להביא נהגים מסוכנים, רצידיביסטיים, להביא את הצעירים למשל. אנחנו רוצים שצעיר שעובר עבירת מהירות לא יקבל דוח של 1,500 שקל, אלא יראה שופט. האוכלוסיות האלה שמיפינו אותן, והעבירות שמיפינו אותן כמשמעותיות, הבסיס הזה של נסיבות מחמירות, שיאפשר לנו להביא אותם לבתי המשפט, יאפשר לנו גם מה ששימי אמר, בשלב הבא, לתקן חקיקה, להוסיף אותם כעבירות תוספת שביעית לפקודת התעבורה שמאפשר לנו כמשטרה להשבית את הרכב. זאת אומרת שמי שנתפס בפעם השלישית או חמישית, לא משנה, מה שייקבע, מדבר בפלאפון, אז הוא לא עוד פעם יקבל דוח של אלף שקל, אלא הוא יובא בפני שופט, ולפני שהוא יראה את השופט בכלל, אני אקח לו את הרכב ל-30 יום. בשביל זה השלב הראשון הוא חתימה על נסיבות מחמירות. אלה התהליכים, אלה עיקר הדברים שאנחנו מבקשים לקדם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קדימה, אני מחכה לזה על שולחני. תביאו את זה אליי, אל תחכו יותר. אל תחכו, תביאו לי את החקיקה. תראו כמה מהר אני יודע לעשות. << אורח >> ליאת אליהו: << אורח >> פירטו פה בהרחבה, אני רק אגיד שכמו שאפשר לראות, זה לא במקום אחד, זה לא רק חקיקה ראשית. זה גם תקנות, בכל ההיבטים גם היה כמעט החלטה על החמרת ענישה בוועדת שרים לתעבורה ממש לפני המבצע האחרון באיראן – סליחה, לבטיחות בדרכים, שממש כמעט אושרה, ועוד פעם הדבר הזה נדחה, כנראה בשל המלחמה, והמועד שלו לא ידוע. אז באמת יש הרבה חזיתות שאפשר גם לקדם גם לאור המצב וגם אפילו בתקופה - לכל מיני שינויים, אפשר לעשות דברים, אבל צריך באמת שיתוף פעולה עם תוצאות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה. בבקשה רלב"ד, אני אשמח לשמוע. << אורח >> גלעד כהן: << אורח >> אני לא רוצה להצטרף לכל מה שאמרו פה על החקיקה. שימי וסימונה ייצגו את זה נאמנה ממש. כמו שאמרו חבריי מהמשטרה, אנחנו דוחפים בכל הכוח כדי שזה יקרה. חלק מהדברים יותר מעשר שנים מחכים לחקיקה, חלק קצת פחות, ואנחנו נשמח לעזרה שלך, היושב-ראש, בקידום של כל מה שאפשר, זה באמת באמת מציל חיים. אני רגע רוצה אבל קצת דברים חיוביים, אם אפשר. אז שימי דיבר מקודם על מצלמות של שוטרי הדרך, 100 ועוד כ-700 או 900 בשלב שני. אני אדבר על זה שמחר בישיבה עם שימי אנחנו נכפיל ונשלש את שומרי הדרך - זה המתנדבים של הרלב"ד שמדווחים למשטרה על עבירות תנועה בתיאום איתם. אנחנו לאט לאט מתכוונים לשלש את מספר הדוחות שמתקבלים בכל חודש. גם זה יפורסם לציבור. שימו לב, יש עוד עיניים שרואים אתכם, גם אם אתם לא רואים אותן, מסתכלים עליכם כרגע. הדוחות האלה משמעותיים מאוד. גם כשהמשטרה לא נותנת דוח, הרלב"ד מוציאה מכתב לאזרח: שים לב, תפסנו אותך, פעם הבאה תקבל דוח. יש עוד עיניים שמסתכלות עליך, גם אם לא ראית שוטר בדרך. אנחנו יודעים להגיד ממחקרים שזה משפיע מאוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לאן הולך הכסף של הקנס? << דובר_המשך >> גלעד כהן: << דובר_המשך >> להכנסות המדינה. 234 ניידות שהרלב"ד מממנת נכון לעכשיו עבור המשטרה, שכורות. שימי דיבר עליהן מקודם. הרבה מאוד ציוד שאנחנו נותנים למשטרה כדי לאפשר את האכיפה, המצלמות הטקטיות שבצידן שוטר, והרבה מאוד עבודה על כך שזה באמת יעבור לבלי מגע יד אדם. התוכנית הזאת צפויה להמשיך, אנחנו בדיונים גם עם המשטרה וגם עם האוצר על איך אנחנו מממנים את המשך תחזוקת הניידות האלה על ידי הרלב"ד עבור המשטרה. רואים על הניידות האלה גם את השם של הרלב"ד, הן ניידות שממותגות אחרת לגמרי ועושות את העבודה כמו שהיינו רוצים, בעבירות שאנחנו מגדירים ביחד איתם כמסכנות חיים. מעבר לזה, ביום חמישי האחרון אישרה מועצת הרלב"ד את תקציב התכנית הלאומית. זה בעצם היה השלב האחרון שבו אנחנו יוצאים לדרך עם תקציב משמעותי בשעה טובה ומוצלחת, 350 מיליון שקל, שתוקצבה הרלב"ד בפעם הראשונה מזה למעלה מעשר שנים, מתקציב של 60 מיליון, אנחנו עולים לתקציב של 410. בתוך האירוע הזה, חוץ מאמצעי האכיפה שאנחנו נעזור למשטרה לרכוש, יש הרבה מאוד חינוך והרבה מאוד הסברה, שגם הם, מה לעשות, משפיעות על סוג של הנהיגה ועל הבריונות. אנחנו עתידים לצאת לדרך ממש ממש בקרוב עם כל התוכניות האלה. אושר כאמור ביום חמישי ויציאה לדרך אמורה לקרות אחרי אישור שרת התחבורה לתקציב המועצה ממש בימים הקרובים. זה כל הדברים שאנחנו עושים ביחד איתם. ביחד עם נתי, אנחנו רוצים להקים מרכז חירום לאומי שבו 9,000 קילומטר של כביש מנוטרים על ידי מצלמות כבר היום, שבו נציגי רלב"ד יחד, בתיאום עם המשטרה, יושבים ומזהים עבירות תנועה, בלי ש- - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו יודעים לבוא ולהגיד היום איזה כבישים יותר בטוחים? לא מה אדומים, אדומים אני יודע, כי באדומים אנחנו סופרים תאונות. איפה הכבישים היותר בטוחים? << דובר_המשך >> גלעד כהן: << דובר_המשך >> יודעים להגיד, יודעים בעיקר להגיד איפה פחות, ובאותה תוכנית לאומית שדיברתי עליה הרגע יש מאה מיליון שקלים שמוגדרים ספציפית לכבישים שאותם הגדרנו לכאלה שהם הכי בעייתיים בעינינו לפחות, כמובן בתיאום עם המשטרה ולאור תאונות, לא באיזשהו ניחוש, דרכים חד מסלוליות. אז כמו שאמרתי, עם נתי אנחנו עובדים על ניטור של הכבישים האלה, עם המצלמות שלהם שכבר קיימות, החלפה של המצלמות האלה לטובות יותר כדי שנוכל גם לאכוף באמצעותן. הרלב"ד בשאיפה תהיה הגורם המדווח, המשטרה תהיה הגורם המעניש. זה בהיבטים שלהם. בהיבט של מרכז השלטון המקומי, יושבים איתם כדי להשתמש במצלמות של שלטון מקומי, כדי לאכוף עבירות תנועה גם בערים. כולם בעד, גם כן תהליך חקיקתי שיצטרך לעבור, גם בתהליך לדעתי מתקדם. יוחאי, אם ירצה, ירחיב על זה אחר כך. לגבי מאגר פסולים שדיברה עליו סימונה מקודם, גם כן, אני עוד ממשרד התחבורה מלווה את התהליך הזה משהו כמו עשרים שנה. היום כמנכ"ל הרלב"ד יכול להגיד שבשאיפה בעוד מספר חודשים המאגר הזה יהיה אחיד, אחוד והמשטרה תדע הכל, גם מי שפסל אותו משרד התחבורה עם חזקת המסירה שהוא באמת קיבל את ההודעה כי הוא יחתום על כך שהוא קיבל את ההודעה ועם כל הגורמים הנוספים שהיום פוסלים ואף אחד לא יודע, כמו בתי דין רבניים וכאלה וכאלה, שגם הם לא מחוברים לשום מקום, אבל יש להם יכולת לפסול. על ועדת השרים דיברו, ואנחנו כמובן, ככל שאתה תוכל לסייע בקידום החקיקה שבאמת מצילה חיים, אנחנו נודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יותר מאשר אשמח, רק תפעילו אותי. אני עובד בשבילכם, לא להפך. לא נטעה פה. מנכ"ל, אתה רוצה לומר משהו? משרד התחבורה. << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לשעבר ראש המועצה המקומית חצור, עיר המחוז שלי. אני חייב לו הרבה. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שמעון סויסה: << דובר_המשך >> תודה. היינו גם ביחד עמיתים מתישהו גם, ספר שהיית פעם ראש מועצה גם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אל תזכיר פה לכולם גם איזו מועצה, כן. << דובר_המשך >> שמעון סויסה: << דובר_המשך >> ספר להם את היריות שירו עליך, פזצטות. אני רוצה בהמשך לדברים שאמר גילי מנכ"ל הרלב"ד לומר שבסך הכל שרת התחבורה מירי רגב רואה בנקודה הזאת, נקודה מאוד משמעותית וחשובה. יחד עם זאת, היא אומרת מעל כל במה שתפקיד משרד התחבורה הוא בטיחות בדרכים. אבל בכל זאת היא יזמה מהלך של החלטת ממשלה דרמטית עם תקציב עתק על מנת שחלק לא מבוטל מהתקציב יהיה מיועד על מנת לצמצם את התאונות ולצמצם את האלימות שקורית בכבישים. יש פה מעורבות של שלושה משרדי ממשלה: משרד התחבורה, משרד המשפטים ומשרד ביטחון פנים, וביחד אנחנו מאמינים שהדבר החשוב ביותר, וזה המסר להחמיר עם הענישה. כולם מבינים שהחמרת הענישה הוא הפתרון שיכול להביא במציאות העגומה והכל כך מורכבת שלנו. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה סוויסה. בבקשה. << אורח >> דין שטיינבך: << אורח >> דין שטיינבך, רכז מדיניות וקשרי ממשל מעמותת אור ירוק. אני רוצה לדבר על - עניין החקיקה הוא חשוב מאוד, אבל לטעמי זה מצריך דיון בפני עצמו. מה שאני רוצה לדבר עליו זה באמת עשו הרבה צעדים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דרך אגב על כל חקיקה אני מקיים דיון. הסר דאגה מלבך. זה לא מגיע אליי, אני חותם וזה עובר. מתקיים דיון. << דובר_המשך >> דין שטיינבך: << דובר_המשך >> אז באמת עשו הרבה צעדים השנה שהם מבורכים והם טובים, אבל לצערי זה לא מספיק, כי יצירת הרתעה ואכיפה אפקטיבית זה חלק מהפתרון, חלק עיקרי מהפתרון, יש לומר, ואם זה ההכנסה של מצלמות מהירות ממוצעת ותוכנית התגבור הן חשובות וטובות, אבל נובע מהם בעיה, כי להבנתי, גם התוכנית הלאומית וגם תוכנית התגבור הן זמניות בלבד, ואורכן כשנה. מה שמביא אותנו לפתחה של 27', נחזור לאותה בעיה, שאגף התנועה מתמודד איתו, זה מחסור בניידות ומחסור בכוח אדם, אז כמו שאמרתי, הפתרון הוא צריך להיות כולל כחלק מתוכנית לאומית, שהתוכנית לאכיפה היא תוכנית ייעודית, והיא חלק עיקרי בה, ועל ידי התוכנית הלאומית הזאת, שהיא תהיה מעוגנת לכמה שנים, יבטיח את זה שאתה נהיה חזק עם תקציבים, עם כוח אדם וגם עם ניידות ולא כל שנה הם נצטרך לחזור ולפתור את הבעיה הזאת. תודה. << אורח >> שימי מרציאנו: << אורח >> אני רק רוצה לתקן אותו ברשותך. התוכנית הלאומית עם הרלב"ד כרגע לשנה עם אופציה להארכה, וזה מה שקורה, אבל כל מה שפירטתי - מהירות ממוצעת, המצלמות של שוטרי הדרך, זה לא לשנה. לטווח ארוך. << אורח >> דין שטיינבך: << אורח >> דיברתי נטו על התוכנית. << אורח >> שימי מרציאנו: << אורח >> אין בעיה, וזה חייב להיאמר. כולם מדברים פה על החקיקה, ואני חייב לומר עוד משפט. גם הדוגמה שאתה נתת, אני לא רוצה לתת את הפרטים של הבן אדם הזה, אבל 185 עבירות, שהוא הורג במילים עדינות אישה בת 72, אחד כזה חייב להיענש בצורה כזאת שהרישיון שלו צריך להישלל לצמיתות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, הוא צריך להיות בבית סוהר. << דובר_המשך >> שימי מרציאנו: << דובר_המשך >> מעבר לזה. כי מבית סוהר הוא ישתחרר, אבל לנהוג, אסור לו, וזה מה שאנחנו מדברים עליו, ועכשיו ביקשת שנעביר אליך את החומרים - בוודאי שנעביר. החומרים נמצאים במשרד לבל"ם, וזה בוודאי יועבר בצורה המקובלת מהמשרד לבל"ם אליך, כדי שאנחנו נוכל לממש את זה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> תודה רבה. אז אני אגיד שבאמת כמה שנים אני לא עוסקת בנושא התעבורה, וגויסתי לשירות מילואים פעיל בנושאים האלה, כי באמת היו דברים שצריך לומר, היו דברים שנפלו בין הכיסאות, אז אני אעבור אחד אחד. הנושא של חזקת אמינות, אז באמת לקחנו והתחייבנו. יש פה הצעה כבר ממש כמעט בשלבים מאוד מאוד סופיים, ואני מודה בעניין הזה לחברותיי מהמשטרה ומהבל"ם על השיח. יש פה דברים מורכבים, אני מוכרחה לומר, מבחינה פלילית. יש פה חזקות ודברים שיצטרכו אישורים, לא דבר פשוט. לא בכדי בסיבובים הקודמים כשזה הגיע לכנסת לפני הרבה זמן, אז היו דברים שהכנסת לא אישרה, אבל אנחנו, אני מקווה שבאמת בשבועות הקרובים אפשר יהיה לעבור את האישורים, ולהתחיל לקדם את זה ולהוציא את זה מהפקק. בנושא של עבירות חוזרות, אני רוצה להזכיר סעיף שנחקק בשותפות של האנשים שיושבים פה בעבר, סעיף 40א לפקודת התעבורה, שמדבר על פסילה לתקופות ארוכות ואמרו לנו אז שזה הסעיף הזה, הדבר הזה, אם אנחנו נתגייס אליו, הוא יפתור הרבה מאוד מהבעיה שנוסעים בכבישים אנשים עם המון עבירות קודמות. התגייסנו לדבר הזה, נחקק הסעיף, סעיף מאוד חשוב. אני מזכירה את הצורך, בסוף עוברים הליך חקיקה, אבל צריך גם להשתמש בכלים שנותנים, כי פה אני מרגישה ממש אישית, בגלל שהייתי שותפה לדבר הזה, שעשינו את כל המאמץ ואנחנו מאוד מאוד מפצירים שייעשה בזה שימוש, גם ערעורים במידת הצורך, אחד הסעיפים החשובים. הנושא של נסיבות מחמירות, כיוון שלמיטב ידיעתי זה לא נמצא אצלנו ואני זוכרת גם שמבחינתי זה היה משהו שמאושר ומקובל, בדקתי בלשכת השר. הם לא יודעים. יכול להיות שזה נפל איפשהו בין הכיסאות, כי מהמשטרה מבירור אמרו לי שזה בלשכת השר. ביררתי איתה, היא לא מכירה. ביקשתי שיקפיצו לי ואני אדאג שהדבר הזה ישוחרר. זה באמת חבל, אין שום מחלוקת עקרונית וחבל שזה לא יהיה. הנושא של תיירים - כתבנו הצעת חוק, פרסמנו תזכיר. שוב, אני מוכרחה לומר, קיבלנו לאחרונה הערות מורכבות מאוד לתזכיר, כולל הערות חוקתיות, כי גם שם יש שאלות גדולות במשפט הפלילי של העברת אחריות לחברות ההשכרה. נצטרך לראות מה עושים עם הדבר הזה, כי ההערות שהתקבלו זה לא הערות פשוטות, אבל נראה איך נתמודד ואנחנו ביקשנו גם התייחסות של חברינו מהמשטרה ומיתר הגופים, אם יש תשובות טובות. זה הדברים. התיקון של LPR, אז זה אצלי, זה אשכול אחר, אבל לא ידוע, ממה שנמסר לי, לא ידוע שמחכה. דברו אתנו ונראה מה אפשר לשחרר גם בדבר הזה. אנחנו בוודאי לא רוצים שדברים יהיו תקועים אצלנו, בטח לא אם אין איזושהי מחלוקת מהותית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש פה נציג של בתי המשפט? טוב. זה משהו שאנחנו נצטרך להעביר כמסר גם לבתי המשפט, כי אנחנו, את ואני עובדים קשה מאוד כדי לחוקק, ובסוף מישהו בוחר ללכת לעונשים היותר קלים והיותר דקים, ובסוף בן אדם בן 55 עם 185 עבירות תנועה, נוהג במשאית והורג. << דובר_המשך >> יפעת רווה: << דובר_המשך >> כיוון שלא נמצאת פה הנהלת בתי המשפט, אני רוצה להיות זהירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לכן אני מדבר אלייך בלי הנהלת בתי המשפט. אנחנו צריכים לדאוג שזה יגיע גם אליהם. << דובר_המשך >> יפעת רווה: << דובר_המשך >> רוצה להודות בעניין הזה גם לנילי פינקלשטיין מאצלנו, שלקחה על עצמה המון מהעבודה פה והדברים באמת ישוחררו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> ליאת אליהו: << אורח >> רק לגבי הנסיבות המחמירות, יש מולי את המייל של לשכת השר מיום 15 בינואר השנה, ללשכות השרים של תחבורה ומשפטים לגבי הנסיבות מחמירות, החתימה, וגם קיבלנו, היה גם שיח עם גורמים משפטיים במשרד התחבורה לפחות, שהם כאילו - זה כבר שורשר הלאה, אז זה הועבר לפני ארבעה חודשים. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אז ליאת, תעבירו לנו לדרג המקצועי, אנחנו יכולים לעזור. << אורח >> ליאת אליהו: << אורח >> מקובל שבקשה של חתימות עובר בין לשכות שרים. אני רק אומרת שזה מול עיניי. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לא, כי נאמר פה שזה תקוע במשרד המשפטים. זה היה נשמע כאילו הדרג המקצועי תוקע את זה. ממש לא, אנחנו אישרנו את זה. אז אני יכולה לעזור גם מול לשכת השר, תחליטו איך שאתם רוצים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר גמור. בדיוק בשביל זה אני פה ואני מבטיח לכם שאני לא ארד ,מהם ונעשה על זה דיוני מעקב, ונראה מי לא ממלא אחרי הדברים שאנחנו מנחים פה שיתבצעו. בבקשה. << אורח >> קובי זריאן: << אורח >> צהריים טובים, אדוני היושב-ראש, מכובדיי, קובי זריאן, סגן קצין את"ן מחוז צפון. אני עד לפני חודשיים בערך, אדוני היושב-ראש, הייתי איש אגף התנועה במתנ"א, מסייר תנועה עד לפיקוד על 3 ימת"אות גם בצפון וגם במרכז. דיברתם פה, אדוני היושב-ראש, על התאונה עם 185 עבירות. אני הייתי בתאונה הזו. במסגרת התפקיד שלי, הגעתי לשם. תאונה מזעזעת. נהג משאית שמגיע לכמות של 185 הרשעות קודמות, אנחנו צריכים להבין, תקנות התעבורה עברו לאורך השנים גלגולים. רוב העבירות, או רוב הדוחות שנרשמו לאותו נהג, לא היו בהן נקודות חובה, כלומר עבירות טכניות ועבירות של משקל יתר עם משקל קטן יחסית. לא צבר נקודות חובה. כלומר, הוא קיבל את הדוחות, שילם את הדוחות, אבל זה נהג משאית, זו הפרנסה שלו, זה עיקר הפרנסה שלו, ויכול להיות, הוא לא יאבד את הפרנסה שלו על עבירות תנועה חמורות, שיש בגינן או צמוד להן נקודות חובה. ולכן, אם נפרוט את ה-185 הרשעות קודמות שהיו לאותו נהג משאית, נראה ש-60%, 70% מתוכן הן עבירות שוליות יחסית, טכניות כאלה שאין בהן ניקוד חובה. לגבי בריונות בכביש, אתה אמרת, אדוני היושב-ראש, אתה גר בצפון, גרת בדרום. אני גר בצפון. אני שירתי בצפון והייתי מפקד על יחידות שעבדו בנושא הזה של בריונות בכביש. משטרת ישראל, בסיוע של כוחות אחרים, גם אם זה בפעילות אווירית של היחידה האווירית, עם מסוק באוויר שאנחנו אוכפים, אם זה באזור הגליל המערבי ואם זה בכביש 90, באזור שלך, אדוני היושב-ראש, זה טיפה בים, זה טיפה בים, ולכן דובר פה על מצלמות ועל תיעוד אלקטרוני. אבל זה חייב לבוא משולב עם אכיפה ידנית, כלומר שהאזרח או הנהג יראה שוטר, וליצור את ההרתעה הזאת, אז כמובן צריך להפציץ את המדינה במצלמות דרך, שומרי דרך, בכל איך שלא נקרא לזה, אבל לא במקומות שיש בהם נסועה גדולה, אלא במקומות שאנחנו יודעים מראש ששם מתקיימת התופעה הזאת של בריונות הכביש. נהג חדש. דוגמה, דובר פה על חקיקה, דובר פה על הרשות השופטת. נהג חדש. אני היום נהג חדש, נשאר לי שנתיים, אני נהג חדש, נשאר לי חצי שנה עד סיום הנהג חדש. הורשעתי או שהוגש נגדי כתב אישום על עבירת תעבורה שאני צריך להגיע עליה לבית משפט. אני מתייעץ עם עורך דין לתעבורה. עורך דין הכי זוטר, שרק עכשיו סיים את לימודיו, והוא מגיש את הדחיות. תגיש דחייה לבית משפט, עוד דחייה של הדיון, עוד דחייה של הדיון, תעבור את הפרק של התקופה של הנהג חדש, ואז העונש הוא יהיה, בוא נגיד, ממזער את הנזק. אם אנחנו נקבע שנהג חדש, כל תיק שמגיע לנהג חדש יוגש כתב אישום, לא ניתן יהיה לדחות את הדיון, אלא אם כן, חלילה, במקרים קיצוניים בהחלט, זה משהו שיכול לתקן פה את העניין הזה. רשמתי לעצמי כמה דברים, אדוני היושב-ראש, כדי שנוכל ככה לסבר פה את האוזן. נכנס לאחרונה חוק ההפרות. חוק ההפרות, יש בזה משהו. אני לא יודע מה היו הסיבות שבגינן החליטו להמיר את זה לחוקי ההפרות, אבל אין ניקוד חובה. מה שהיה פעם, עד לפני שלושה חודשים עבירה של מטען יתר, והיה על זה שש נקודות או שמונה נקודות, אין על זה נקודות חובה. אז אותו נהג משאית, אין בעיה, הוא אומר: אני איתפס, אני אשלם את הדוח, לא יהיה לי ניקוד, אז אני מעדיף לעשות עוד איזושהי הובלה, לחרוג במשקל או לא לקשור את המטען שלי כמו שצריך - חוסך זמן, מרוויח עוד טיפה כסף, אין לי ניקוד חובה. גם ככה יש לי 185 הרשעות, אז יהיו לי 186 הרשעות קודמות. זה לא מה שייקח לי את הרישיון. דובר פה על רכבי ההשכרה והליסינג. אני חושב, שוב - אני גם אבא לילדים שיש להם רישיונות נהיגה. אם אנחנו לא נגיע לאיזשהו מצב שעל מנת לרכוש רכב או לבצע העברת בעלות, אותו אדם חייב להחזיק ברישיון נהיגה. אנחנו רואים את התופעות האלה, ואני רואה את זה כשאנחנו באים לעשות שימוע. פתאום אתה בא על שימוע על השבתה, בא נהג צעיר או בא איזשהו נהג משאית, בא עם הרכב, בא עם הכלי, על מי רשומה המשאית - על איזושהי סבתא שגרה, ואין לה בכלל רישיון נהיגה. אז הוא מוכן לספוג, לשלם את הדוח, כל קנס. הם אומרים לנו, הייתי שוטר תנועה, הייתי רושם דוחות. הם אומרים לי: תרשום לי כמה שאתה רוצה, רק בלי נקודות. כלומר, לעשות איתו איזושהי עסקת טיעון בשטח. הוא מביא לשימוע את בעלת הרכב. היא רשומה, היא נכות כזו או אחרת, אז אתה עכשיו קצין משטרה, אתה לוקח לה את הרישיון הרכב ל-30 יום, והיא לא עושה שימוש ברכב, כי אין לה רישיון נהיגה בכלל. אבל היא אומרת שאני משתמשת ברכב לטיפולים סיעודיים, רפואיים ודברים כאלה. אלה דברים שאני חושב שבאמת יש בהם מן התקינה. המשטרה, אנחנו משתדלים באמת לעשות את הכול מבחינת הבריונות ונלחמים באותם נהגים, ויש לי פה נתונים של תיקי- - מתיקים של עבירות חמורות שאנחנו לא רושמים, מסתפקים בדוח רגיל, אלא מביאים אותו לחקירה אצל בוחן ומחלקים רכבים ומשביתים רכבים, אבל צריכים להבין איפה זה עומד. אני כנהג משאית, לחשוב כנהג, מה הסיכוי שלי להיתפס לפני שאני מחזיק את הפלאפון בנהיגה, לפני שאני נוסע בלי חגורה, לפני שאני עוקף, או לפני שאני גונב רמזור, מה הסיכוי שלי להיתפס? זה מה בראש שלי. כי אם אני יודע, כמו שאמרת, אני באיטליה, אני עד עכשיו עוד משלם דוחות שהייתי לפני שנתיים באיטליה, חמישה דוחות על מהירות של 3-4 קמ"ש מעל המותר, והזהירו אותי, אמרו לי: מלא מצלמות. אני מת מפחד, אני לא יודע מה מחכה לי בדואר. אם הנהג ייצא בנקודת הנחה שהוא קם בבוקר, עולה על ההגה, הוא לא יודע מאיפה זה בא לו, אם זה במצלמות של א3 הם כבר מכירים, אמר את זה שימי, עוברים, שמים ברקס, ממשיכים קדימה. אבל אם המצלמות הנייחות, הסטילס והטקטית, אנחנו כל הזמן נשנע אותן, אנחנו כל הזמן נזיז אותן, גם בתחום העירוני וגם בתחום הבין-עירוני - הנהג יוצא מהבית בתחום העירוני, נכנס לבין-עירוני, הוא לא יודע מאיפה זה בא לו, והוא מקבל את הדוחות האלה שלושה או ארבעה ימים אחרי התיעוד. ואם כל רגע נתון, הוא לא יבין מאיפה שזה בא לו, זה ישנה את תרבות הנהיגה. זה ישנה את ההרגלים שהוא היה רגיל להם. הדוח של פלאפון פעם התחיל כשאני הייתי שוטר צעיר ב-270 שקלים. היום הוא אלף שקל. הפסיקו לדבר בטלפון? לא הפסיקו לדבר בטלפון. אנחנו רואים שזו אחת העבירות הנאכפות ביותר על ידי אגף התנועה, גם במחוז וגם ביחידות מתנ"א. אנשים לא הפסיקו, הקנס לא מפריע להם. אלף שקל היום עולה, חראם, זה לא מפריע להם. הם ימשיכו לדבר, הם ימשיכו לעשות את העבירות האלה, אבל אם הם יידעו שהסיכוי שיתפסו אותן בטלפון הרבה יותר גבוה ממה שהיה לו אתמול, אז כנראה שזה מה שימנע ממנו. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> ליאת אליהו: << אורח >> רק להוסיף עוד משהו לגבי שיטת הניקוד. כזכור, חוק הפרות תעבורה מנהליות שהוזכר עכשיו, נחקק לפני קרוב לשנתיים. היה כשנה וחצי של תקופת היערכות לקראת החוק, שבמהלכם היה צריך להתקין שיטת ניקוד חדשה. מ-8 בפברואר השנה פקעה שיטת הניקוד באותן עבירות, כמו שאמרו. יש טיוטת שיטת ניקוד, תקנות לשיטת ניקוד מכוח החוק החדש שהועברה בראשית השנה, אבל כרגע אין משהו שככה מתכנס, וצריך לזכור שעוד כמה חודשים, ב-8.8, תחול הפעימה השנייה של העבירות היותר רציניות, קנסות מ-500 עד 1,500 ש"ח של תעבורה. זה יביא את מרבית עבירות התעבורה לתוך חוק הפרות תעבורה מנהליות, ומאוד חשוב להשלים את זה בהקדם האפשרי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני. << אורח >> יצחק עייש: << אורח >> יצחק עייש, מנהל אגף בטיחות בנתיבי ישראל. חשוב שהוועדה תדע שנתיבי ישראל שותפה מלאה בכל מה שקשור לאכיפת עבירות בריונות. נתיבי ישראל פרסה 1,200 מצלמות בכל כבישי המדינה ועוד 500 בקנה. המצלמות האלה במקור נועדו לתעד עומסי תנועה וויסות תנועה ולמידה של ניהול התנועה, אבל עם השנים הם הפכו מצלמות שנתנו את קטעי הצילום שלהם למשטרת ישראל, לאגף התנועה שמתעדות תאונות דרכים ועבירות תנועה חמורות ואפילו עבירות פליליות, כך שבנושא הזה אנחנו מסייעים לאגף התנועה ובכלל למשטרת ישראל. בנוסף לזה אנחנו חברים בצוות היגוי שמוביל שימי עם כל המצלמות שהוא דיבר עליהן של אכיפת המהירות הממוצעת ומדידת המהירות הממוצעת. בנוסף לזה, נתיבי ישראל עשתה מיפוי של כל הכניסות והיציאות הפיראטיות שפרצו אוכלוסיות שונות בכבישי המדינה, בעיקר בצפון ובכבישים בדרום, 25 ו-31, ששם יש הרבה פרצות כאלה. אחרי המיפוי הזה מנסים לנסות לראות איפה אנחנו הולכים לסגור את זה על מנת למנוע יציאה מסוכנת, ויש יציאות כאלה בכבישים האלה, של כלי רכב, יציאות מסוכנות לתוך הכבישים ולמנוע תאונות בצורה הזו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, דברים חשובים. יש פה בחור צעיר, בואו נשמע גם אותו. רועי, בבקשה. << אורח >> רועי בני: << אורח >> אני נהג חדש צעיר, עברתי טסט לפני שבעה חודשים – אני ממועצת התלמידים והנוער הארצית. אני יודע שאם אני עושה עבירה, אני אשלם ביוקר, מה שנקרא. אני יכול לקבל שלילה, אבל אני רוצה לשאול אתכם משהו נוסף. יש המון בריונות בכבישים מבחינת נהגים אלימים, ואני נחשפתי לא מעט אליהם, במיוחד כשאני נהג חדש והנהגים רואים נהג חדש, הם אוהבים לצפור לו, לריב איתו. בסוף אם נהג תוקף אותי, נהג יוצא, אתם יודעים, אלימות פיזית, מילולית, ואני מתלונן עליו, מה ההשלכות שלו מבחינת הרישיון? זאת השאלה שלי אליכם. << אורח >> שימי מרציאנו: << אורח >> אין השלכות מבחינת רישיון. צריך לעשות הבדל בין עבירות תעבורה לבין עבירות פליליות. ברגע שהוא לוקח לעצמו את החוק לידיים, ומשנה כבר את הסטטוס שלו, מנהג בכביש ויוצא ותוקף אותך, כבר הופך להיות פלילי, וזה הופך להיות בהליך חקירה אחר, והעונש הוא אחר. גם בית המשפט הוא אחר, בהנחה שהוא יגיע לבית דין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא כבר לא יישפט בבית המשפט לתעבורה. << אורח >> רועי בני: << אורח >> אבל מבחינת הרישיון, עד שהוא הורשע, הוא יכול לחזור לכבישים חופשי? << אורח >> שימי מרציאנו: << אורח >> אין קשר לרשיון. << אורח >> רועי בני: << אורח >> וגם רציתי להגיד שראיתי במסמכים הקודמים, במסמכים המקדימים, שקיצצו ב-50% את כל הנושא של שיעורי הזה"ב בכיתה ה' ו-ו' לנוער ולילדים, ובסוף הכל מתחיל בחינוך, שמקצצים דברים כאלה. בסוף אני רוצה לדעת איך להתנהל בכביש, אני רוצה לדעת מה אני צריך, וכשמקצצים את שיעורי הזה"ב ואת המפגשים בין שוטרים לתלמידים, זה פשוט בושה. זה פשוט בושה. והמספרים עולים ומספרי, גם הנערים ההרוגים עולה, ובסוף מקצצים. במקום להרחיב מקצצים ב-50%, וזאת בעיה. וגם החינוך, החינוך התעבורתי הוא לקוי בבתי הספר. יש בתי ספר שמחנכים, ויש בתי ספר שבכלל לא מתייחסים לנושא, וזה מאוד כואב, זה מאוד כואב. קשה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איזה כיף לשמוע את זה ממך. << אורח >> גלעד כהן: << אורח >> רועי, תודה. אז אני ברשותך אתייחס, היושב-ראש . במסגרת התוכנית הלאומית שדיברתי עליה מקודם, אמרתי - הרבה מאוד כס מוסט לכיוון החינוך, מתוך ה-350 של התוכנית הלאומית- - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ועוד 60 של ה- - << דובר_המשך >> גלעד כהן: << דובר_המשך >> נכון. הרבה מאוד כסף לחינוך. גם שיפור ושינוי שיטת הלימודים בכיתה ה', גם בכיתה י' בחינוך התעבורתי, גם הכנסה של לימודים נוספים בכיתה ט' למיקרו מוביליטי, מה שלא עושים היום, וגם שינוי משמעותי של מרכזי ההדרכה, של אמצעי הלימוד שיש - איפה שמכירים כולם עם הסיפור של האופניים וכאלה. הרבה מאוד כספים יושקעו שם, הרבה מאוד שינויים שכבר נמצאים אצלנו על השולחן כדי לצאת לדרך. ההערה שלך נכונה לגמרי ובטיפול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. שי גליק, בבקשה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> שי גליק, מנכ"ל בצלמו. כמי שנוהג כל היום בכבישים, אני שם לב תופעה שדווקא בעירוני יש כמות אנשים מטורפת עם פלאפונים. אולי זה כי הם מתקשרים לילדים לאסוף אותם, אולי דברים כאלה. כמות מטורפת. אני הייתי מצלם, לא יודע אם יש לאן לשלוח, וגם סתם אולי לעשות שיימינג, אבל הפסקתי. אני יכול לשתף אתכם בסיפור. ליד בית הספר של הבן יש חניה מסודרת, אבל אנשים חונים ומורידים. אם היו חונים ומורידים לשנייה, בסדר, ניחא, אבל לא – חונים, והילד לוקח לו שבוע עד שהוא יורד, ואבא ממשיך גם להסתכל בטלפון. התקשרתי למשטרה פעם, פעמיים. שלחו ניידת פעם, פעמיים, הפסיקו. מה שקורה בעצם, אני אשתתף אתכם בסיפור מטורף שתבינו את הדבר הזה. הייתה אספת הורים בערב. שוב אמרתי, יש מגרש חנייה, דקה הליכה, שתי דקות, אבל בסדר. אני רואה רכב שחונה בכניסה לבית ספר, באמצע הכביש, מדבר אתכם באמצע הכביש. נתיב אחד, צריך לעקוף אותו. אבא נכנס איתי, חשבתי שהוא נכנס שנייה. אני יוצא מאסיפת הורים אחרי שעה, הוא בא, חוזר לאוטו שלו. שעה שלמה עמד באמצע הכביש, שעה שלמה. עזבו ששום משטרה לא עברה שום דבר וזה. אני בא לבן אדם, אומר לו: אתה יכול לתת לי טיפ? איך יש לך אומץ, שעה שלמה לשים את הרכב שלך באמצע הכביש, כשאני אומר לכם - יש מגרש חנייה צמוד. הוא אומר לי: אני כל יום עושה את זה. אנשים כל כך התרגלו, אתם לא מבינים את זה. אנשים התרגלו לחנות באמצע כביש, להוריד מישהו לשנייה ולהסתכל בטלפון עוד רבע שעה, להיות בפלאפונים שלהם, אבל אני מדבר איתכם בעירוני. בבין עירוני זה פחות דברים כאלה קורים. זה בריונות הכי קלאסית, כי הבן אדם הזה, אם פעם אחת אתה מקבל דוח על הדקה שהוא עומד, הוא לא היה שעה שלמה משאיר את הרכב שלו. זה תופעה שנפוצה מאוד, כי אין משטרה מקומית, אין משטרות תנועה מקומיות, ואם יש, הם מחפשים איזה מישהו עם חגורה או משהו כזה. אני יכול לשתף אתכם בעוד סיפור שתבינו - אני גר בבית שמש ולידינו יש את המכללה. לפעמים היו שולחים את קורס החניכים לסיים את הסטאז'. מה הם היו עושים החניכים? זה סיפור מדהים. היו עומדים מחוץ לבניין, ועכשיו אתם יודעים, הבן אדם בא, לוקח, יש לו כמה ילדים, מעמיס, ותוך כדי הם חוגרים, ובשנייה שהרכב היה יוצא מהחנייה, לא שמת חגורה, דוחות. בסדר גמור, הם צודקים, אבל לפעמים אני מסתכל, אנשים עם פלאפונים, אנשים עושים מה בא להם בכבישים. אני לא רואה ניידות, אני לא רואה משטרות תנועה, אני לא רואה שמחפשים את זה, אני לא רואה שאוכפים את זה, וחבל, כי באמת זה גורם לתאונות, זה גורם לבריונות בכביש, כי אנשים התרגלו לזה שאין אבא ואימא בכבישים. אני אומר לכם חד משמעית, אנשים התרגלו שאין אבא ואימא בכבישים, ואם היו רואים יותר ניידות, עזבו - אפילו לא צריך אכיפה. ברגע שהרי כל בן אדם רואה ניידת, הוא מתחיל להאט, נכון? אולי בדואי בדרום, אבל כל אדם שרואה ניידת, מוריד את הרגל מהגז. לא רואים אתכם. תעשו מצידי ניידות דמה, תעשו דחלילים, לא יודע, אבל שיראו יותר נוכחות של משטרה עירונית, כי אין, לא מספיק רואים, אני אומר לכם שלא רואים נוכחות. לא צריך לרדוף. ברגע שיהיה נוכחות, אנשים לבד יאטו, אנשים לבד יפסיקו להיות עם פלאפונים, כי אנשים מפחדים ואין מספיק נוכחות, זה האמת. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> ליאת אליהו: << אורח >> לגבי ההרתעה, מדברים גם על הסיכוי להיתפס, אבל גם יש את העניין של מה יהיה העונש שלך. המשטרה היא צד אחד של המשוואה, ודיברו על זה מקודם. בסוף בן אדם, כמו שאתה אומר, אם יהיה ניידת, הוא לא יעשה את זה. בפועל אנשים גם עם ניידות לידם עושים. למה? כי הם יודעים שהענישה שהם יקבלו, שזה כבר לא בתחום שלנו – אל"ף, אנחנו מדברים פה על בריונות בכבישים ועל כמויות, מאות אלפי אנשים פסולי רישיון שנוהגים, אז אנחנו מדברים על לא מעט מהמגזר. איכשהו כשזה נוגע לחוקי תנועה, מי שעובר על החוקים זה באחוזים אחרים באוכלוסייה לעומת עבירות אחרות. אז אני אומרת, בסוף כמובן שהמשטרה יכולה לעשות ועושים ומנסים לתגבר, אבל בלי באמת ענישה שתאיים, אז בסדר, זה דלת מסתובבת. אז מה, אז נתנו לו, אז בסדר, אז הוא יגיש בקשה לביטול, אז לא יקרה שום דבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יוחאי, בבקשה. << דובר >> יוחאי וג'ימה: << דובר >> יוחאי וג'ימה, ראש מנהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי. אני גם עוסק בנושא של בטיחות בדרכים, וגם בחירום, אבל נדבר על הבטיחות בדרכים. אז כמה דברים. אחד, הזכיר פה גילי, מאז שהחליטה הממשלה הקודמת הקודמת בנושא של ביזור סמכויות, הצענו את עזרתנו להציב מצלמות בתוך הערים, על חשבון הרשויות המקומיות, במודל הקיים של כמו בנת"צים, כמו אכיפה של נת"צים, אכיפה של העבירות שהן שחור לבן או משהו שיוסכם בין כולם. הדבר הזה לא התקבל לצורך העניין בעין יפה, אבל לאחרונה גילי, עירבנו גם את גילי בנושא והוא נרתם לסייע בנושא. אנחנו כרשויות מקומיות, מוכנים לסייע בדברים האלה, כי בסוף מי שחי בתוך הערים, במיוחד בערים הגדולות, רואה עבירות שהן פשוט כניסה של רכב לצומת חסומה, אוטובוסים שלמים, מרכבים, דו-מרכבים, נכנסים, ואתה לא מצליח, העיר חסומה וכלום. שתיים, נושא של השיטור המקומי, בזכותך, בזכות כולנו ובלחץ של כולנו, פקח עירוני בשיטור המקומי יכול לנקוט איזשהו אמצעים כאלה ואחרים למניעה יותר של עבירות שמתנהלות על ידי רכב, ואני אומר, ברגע שייכנס החוק, אז זה יוכל גם להשפיע על השטח העירוני. דבר אחרון, עם כל הכבוד שהתקציב של הרלב"ד והמלחמה בתאונות הדרכים גדל, אמרת, ל350-ועוד 10, אבל לרשויות המקומיות זה בוטל לחלוטין. מקווה שזה הדבר הזה, מישהו יקבל פה שכל ויחזור חזרה. התקציב היה בעבר 40 מיליון שקלים. בשנים האחרונות הוא נע בין 4 ל-8 מיליון שקלים, ונכון לשבוע שעבר התקבלה החלטה גם את זה להוריד מהרשויות המקומיות. אני מאמין שחלק מהרשויות המקומיות הגדולות בדרך כלל שמחזיקות את האנשים האלה ועושות את הפעילות של הסברה וחינוך ומיפוי של נקודות חמות ובעייתיות בתוך הרשות, ימשיך, וחלק ברשויות היותר חלשות פשוט ייעלם, והשותפות של הרשות המקומית בכל נושא של המניעה תימנע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. שימי, מילות סיכום? << אורח >> שימי מרציאנו: << אורח >> אשמח לומר מילות סיכום. אנחנו, משטרת ישראל, עושים כל שביכולתנו, כדי להציל חיים, וזה הפך להיות אורח חיינו. אני לא אומר את זה מהפה לאוזן. אנחנו נלחמים בכל דרך אפשרית כדי להוריד את הכמות של תאונות הדרכים, להפחית את הכמות של האנשים שנפגעים ובוודאי להציל חיים בכלל, ואני מבקש באמת לעשות ככל שניתן כדי לקדם את הליך החקיקה המאוד מאוד משמעותי שיסייע לנו להילחם בתופעה הזאת של בריונות ושל נסיעה ללא מחשבה שלוקחת וגוזלת חיים. זאת הדרך, אני לא אגיד היחידה, אבל באמת העיקרית בשלבים האלה, שנוכל באמת לממש עוד יותר את יעדינו ולהגיע למקום שאליו אנחנו רוצים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, שימי. תראו, אני חייב לקחת אתכם קצת לעולם העיסוקים שלי כדי שתבינו איך אני רואה את הדברים האלה, ואולי גם לאן נכון להתקדם. יש לנו מצד אחד, משטרה, אני אומר לכם, אני עוקב אחרי כל הפעולות שהם עושים, מקיים על זה עשרות, אם לא מאות דיונים בכל מושב, כדי לראות איך אני מסייע להם יותר ולראות שהדברים קורים. הם קורים והם משתפרים וטכנולוגיה. אבל מצד שני, אנחנו חיים בעולם של קונספציה. מוכר לכם מאיזשהו מקום? חמאס מורתע? 330,000 רוצחים - זה הרבה יותר מארגון טרור - מסתובבים לנו בכבישים. 330,000. החמאס הוא 30,000. ואנחנו נותנים להם את הנשק, אנחנו נותנים להם את ההגה. אנחנו מתאבדים. זה מה שאנחנו עושים. אז זה בכלל לא יעזור כמה המשטרה טובה או כמה צה"ל גדול וחיל האוויר שלו ענק, אבל כשאתה שקוע בקונספציה, שאת חלקה שמעתי פה - יש לו עבירות כאלה ועבירות כאלה, ואין להם ניקוד ויש להם ניקוד, ואין לי טענות אליך, קובי, זו לא בעיה שלך, זה בסדר. זו בעיה שלנו, אנחנו, המחוקקים. אנחנו חייבים לדעת לשנות את הדברים האלה. אנחנו לא יכולים לתת ל-330,000 רוצחים להסתובב לנו בכבישים עם האקדח ביד או עם רובה אוטומטי או עם מרגמה. זה, הרכב שיש לו ביד. זה טירוף, אני אומר לכם. זה משהו שאנחנו אנחנו חייבים לעצור את זה. ולא רק את ה-330,000. את אלה שיצטברו אליהם. זה יקרה, כי אם לא ננקוט בפעולות שצריך, זה יקרה והמשטרה היא לא הבעיה. המשטרה היא חוט השדרה או עמוד השדרה של הפתרון, אבל אני צריך לתת לו את הכלים. חלקם שמעתי פה, חקיקה. אני אקדם את החקיקה על מה שאתם רוצים, שימו את הצעות החוק פה, תנו לי לדלג על המסוכות. תמשיכו לחכות, לא יהיה. אתם יודעים כמה הצעות חוק פרטיות העברתי על ממשלתיות שחיכו פה שנים? מלא. די. זה החיים שלנו, זה הביטחון שלנו. אנחנו לא יכולים להמשיך לתת לזה לחכות. תביאו את זה לשולחני, בואו נזרז את זה. תאמינו לי, המשרד לביטחון לאומי יודע לשים פה את הדברים, אני יודע לדבר עם משרד המשפטים וגם לכפות עליו איפה שצריך. נעשה את זה. שיתוף הפעולה בין המשרדים חייב לקרות. לא יכול להיות שרק גורם אחד או גורם וחצי משקיעים פה את המאמץ, זה לא נכון. יחד עם זה שיש לנו משטרה מעולה, יש לנו משטרה קטנה על המשימות שלה. מה לעשות. אי אפשר לשים שוטר בכל פיצרייה, אמר את זה השר לביטחון לאומי לפני כמה ימים, לצערי הרב, אחרי אירוע של רצח, אבל הוא צודק. אי אפשר לשים שוטר תנועה בכל צומת. אבל יש לזה תחליפים. התחליפים - דיברתם עליהם. טכנולוגיה, מצלמות, להפוך כל שוטר שנוסע עכשיו כשוטר תנועה, לקחת את נאמני הבטיחות של הרלב"ד, ולעשות אותם כאלה. בואו נגביר את זה. אני, אחד שנוסע, אני אומר לכם, אחד מאלה שנוסע הכי הרבה פה. אני גר במשמר הירדן, אני נמצא פה בירושלים, אני עושה כל שבוע בין 1,000 ל-1,500 קילומטר. או כביש 6 או כביש 90 - זה רוב הזמן שלי. ככל שיהיו שם יותר מצלמות, כך יותר אנשים ינהגו כחוק. אני אומר לכם את זה. מותר שם 120 - אני נוסע 120 במקומות שמותר 120. יש וישים שאני אפילו לא מצליח לזהות מה היה הרכב או האופנוע שעקף אותי. זה מטורף. גם בכביש 90 וגם בכביש 6. אנחנו יודעים לעשות לזה סוף. לכן הנוכחות של המשטרה צריכה להיות המוקד. דרך אגב, זה נכון לכל דבר. זה נכון לאלימות של הנוער שעולה וגואה בימים האלה, זה נכון לתנועה בכבישים. בכל מקום, שיהיו אנשים שיש להם את אמצעי העזר המעיד עליהם כאנשי חוק. באותו רגע תהיה הרתעה. באותו רגע יהיה אמון וביטחון רב יותר. זה מה שצריך לעשות, ושלא יהיה לכם שום ספק. רוב האוכלוסייה במדינת ישראל רוצה לראות שוטרים על הכבישים. רוב האוכלוסייה רוצה לראות את זה. לא כי היא מפחדת - כי היא יודעת שזה ימנע מהמופרעים, מהבריונים לעשות את מה שהם רוצים לעשות על הכביש, אז בואו נפגין את הנוכחות הזאת במצלמות, בהפיכת שוטרים לשוטרי תנועה, בנאמני בטיחות, מה שאתם רוצים. בואו נעלה את זה. אני אעביר את המסר הזה למי שצריך, יונתן נמצא פה מהאוצר, נציגי המשרד לבל"ם, אני אעביר את זה לשר לביטחון לאומי. אני יודע לתפוס מילה, למרות שבטוח שסוויסה יעשה את זה, לא פחות טוב ממני, ידבר עם מירי רגב. חברים, בואו נעשה את זה. זה נתון אצלנו. אם אנחנו נתעלם מזה, 330,000 רוצחים יהפכו להיות 350 ו-400, ובסוף מישהו מיקירנו ישלם את המחיר הזה, של אותה בריונות שיכולנו לעצור אותה, יכולנו לטפל בהן ולא עשינו את זה. הענישה חייבת לקבל שינוי. אני כבר אומר לכם, אתם רוצים להביא לי הצעות חוק - נהדר. העונש המינימלי – 30,000 שקל. לא 1,500. מי שעבר על המהירות המותרת בפעם השלישית, ישלם 30,000 שקל. לא 1,500. וזה עונש חובה, אני לא נותן שום שיקול דעת לשופט. כן היה נחמד, זה כן המקצוע שלו, זה לא המקצוע שלו. 185 עבירות תנועה. זה מטורף. גם אם קובי צדק, 60%, 70% מהם הם כאלה שאין, לא נספר להם ניקוד או כל דבר אחר. עדיין 30%, 40% מתוך 185 - וואלה, זה איזה 60-70 עבירות תנועה. זה לא הגיוני, וזה נתון בידינו כאן. כל מי שיושב כאן אחראי על העניין הזה. ממני עד מי שבוחר להיות פה האחרון. אני לא מתכוון לנוח על זה. אנחנו נקיים אחת לחודש או חודש וחצי דיון מעקב פה אצלי, לראות שהעסק הזה עובד. בבקשה. << אורח >> שימי מרציאנו: << אורח >> אשמח בשם ראש האגף לזמן את חברי הוועדה ככל שתוכלו, להראות לכם את העשייה של משטרת ישראל במלחמה בתאונות דרכים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. התחלתי בזה וסיימתי בזה, שהעבודה שאתם עושים היא מדהימה. המשטרה היא האור בתוך העניין הזה. הרלב"ד הוא שותף שלכם, ואני רואה את המצלמות ואת הרכש ואת הניידות שנרכשו עכשיו. זאת הסיבה שקיימתי את הדיון הזה. עכשיו יש כלים, בואו נראה מה עוד חסר. חסר חקיקה, אני אירתם לעניין, נעשה את זה, אבל בואו נראה שאנחנו יודעים למקד את זה כדי לעצור את הטירוף הבלתי אפשרי הזה, באמת. זה משהו שאני חושב שאנחנו לא יכולים להמשיך איתו. תראו, אני לא יודע כמה מכם חיים את עולם הכדורגל. אחרי חמישה כרטיסים אדומים, אתה מורחק למחזור אחד או שניים, ואחרי עשרה אתה מורחק לשלושה או ארבעה מחזורים. כרטיס אדום. מישהו שעשה עבירה שלא כחוק. 185 עבירות תנועה, והוא עוד נוהג על הכביש. תחשבו רגע כמה כרטיסים אדומים זה וכמה זמן הוא לא היה יושב על ההגה בכלל. << אורח >> סימונה זילבר: << אורח >> היו"ר, יש סמכות חוקית לשלוף כדור, לשלוף כרטיס אדום, כמו שאתה אומר, תקנה 212ב לתקנות התעבורה, רשות הרישוי יכולה לפסול לאנשים האלה את רישיון הנהיגה לחמש שנים בהליך מינהלי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> סימונה, בואי נתחיל לעשות את זה. אני מרים לכם עכשיו להנחתה. תנחיתו. אני לרשותכם. תגידו מה צריך. בואו נעצור את זה. בואו נעצור את הרוצחים האלה. אין סיבה שימשיכו להשתולל לנו על הכבישים. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:18. << סיום >>