חומר רקע - גורמים חיצוניים

1 ט ' סיון, תשפ"ו 25 ,מאי2026 חוק פסולת בניין- הערות ביחס לנוסח שפורסם לקראת הדיון26.5 אנו מברכים על השינויים שנערכו בנוסח העדכני, בדגש על הרחבת תחולת החוק על עודפי העפר . מבחינה סביבתית, מדובר בהצעת חוק קריטית שיש לאשרה בהקדם האפשרי, לאחר שהדבר התעכב במשך למעלה מ- 15 .שנה :להלן מספר הערות פרטניות לנוסח שפורסם סעיף7 – 'סייג לתחולת סימן ד סעיף זה מחריג מספר סעיפים, .אשר לא יחולו במקרה של פינוי עודפי עפר אחד הסעיפים המוחרגים הוא סעיף7 כה, הקובע כי תשלום בעד הפעולות השונות בשרשרת הפינוי .של פסולת הבניין (הובלה, טיפול, וכו'), ייעשה דרך מנגנון התשלומים הממשלתי שיוקם מכח החוק מדובר בסעיף בעל חשיבות עליונה בכל הנוגע לפיקוח על מסלול הפסולת, היות והוא מייצר מנגנו ן תשלום מפוקח שאינו ניתן לזיופים, ואשר מאפשר בקרה אובייקטיבית על כך שפסולת בניין שנוצרה .אכן הגיעה בסופו של דבר ליעד פינוי חוקי כיום, מרבית עודפי העפר אינם מפונים לאתר חוקי, ורק חלק קטן מהם מועברים לשימוש חוזר. החרגת :עודפי העפר ממנגנון התשלומים מעוררת קושי משמעותי במספר היבטים א. פתח לעקיפה סיטונית של החוק : ברגע שהחוק יאפשר הקלות לעודפי עפר, צפוי המגזר העברייני לנצל את הפרצה ולעקוף את מנגנון התשלומים גם במקרה של פינוי פסולת בניין "רגילה " . ב. פגיעה קשה בפיקוח על פינוי עודפי עפר : ,"בניגוד לפסולת בניין "רגילה עודפי העפר אינם נאצרים במרחב העירוני , אלא נערמים בשטח אתר הבניה. הדבר מייצר קושי ניכר לפקח על פינוי עודפי עפר ולכן דווקא ביחס לעודפי העפר יש צורך משמעותי אף יותר במעקב אחר התשלומים, במסגרת הפיקוח. לכן, שילוב העסקאות לפינוי עודפי עפר במנגנון התשלומים הממשלתי אמור להיות אמצעי מרכזי וחיוני כדי .להבטיח שפסולת זו אכן תגיע לאתרים מורשים בימים אלה מקדם מינהל התכנון תמ"א שתאתר פתרונות קצה לעודפי עפר, ויהיה זה חבל מאד שהמאמץ התכנוני שמושקע ירד לטימיון בשל פרצות במערך הבקרה והפיקוח, כך שעודפי ,העפר לא יגיעו לאותם אתרים ייעודיים אלא ימשיכו להיערם בשטחים הפתוחים, ביערות .ובשטחים חקלאיים תוך גרימת נזקים סביבתיים אדירים החרגה נוספת של עודפי העפר היא מסעיף7 כט, בו נקבע כי הובלת פסולת בניין תיעשה רק לאתר מורשה שעמו התקשר יצרן פסולת הבניין. השילוב של החרגה זו יחד עם אי החלת מנגנון התשלומים על עודפי עפר, מייצר פרצה גדולה מאד ביחס לפינוי עודפי עפר, ולמעשה מונע בקרה אמיתית על מ .סלולה מוצע : לכלול את עודפי העפר במנגנון התשלומים הממשלתי. גם אם לצורך העניין נדרשות התאמות במערכת כאשר מדובר בהעברת חומרים בין פרויקטים שונים, אין סיבה שהדבר לא ייעשה באופן .מפוקח ושקוף, על מנת לסגור את המעגל באופן הרמטי ככל הניתן 2 ס עיף7כח- הצבת כלי אצירה לא מורשה נקודת המפתח בהסדר המוצע הוא שבמקום לרדוף אחר אלפי משאיות במטרה לתפוס אותן על חם בעת ההשלכה, ניתן יהיה לבצע פיקוח ובקרה מרגע אצירת פסולת הבניין בכלי אצירה. מבחינת אפקטיביות הפיקוח, הימצאותו של כלי אצירה במשך פרק זמן משמעותי במרחב העירוני, מאפשר לפקחים לבדוק האם מדובר בכלי אצירה מורשה, ובמידה שלא, להטיל סנקציה, ובכלל זה לסלק את .המפגע הלא חוקי מהרחוב אולם, בכל הנוגע להיבט האכיפה, מפנה ההסדר המוצע ל סעיף8 בחוק הקיים, ה עוסק בפינוי גרוטות רכב. על פניו ., מדובר בסעיף שאינו תואם את מטרת החוק, וגם לא את הצרכים והמציאות בשטח .המטרה העיקרית של קבלת היתר הצבת כלי אצירה היא לייצר בקרה בשטח על מסלול פינוי הפסולת .המטרה המשנית היא מניעת מפגע עירוני סעיף8 , אשר אליו מפנה ההסדר המוצע מותאם אך ורק לטיפול במפגע עירוני. בין היתר, הוא מחייב מתן אזהרה של48 שעות לפני סילוק המפגע , כאשר ברור כי בסיטואציה כזו הקבלן פשוט ירחיק משם את המכולה ו ישליך את הפסולת בניגוד לחוק, מבלי לשאת בסנקציה כלשהי בגין ההצבה הלא מורשית . כמו כן, על פי סעיף8 ,הנ"ל אם לא מזהים את בעלי כלי ,האצירה ניתן לסלק אות ו רק בחלוף חודש .הסדר זה אולי הנו מספק ביחס ל טיפול ב גרוטאות המושארות ברחוב , אך ודאי שהוא לא נותן מענה למציאות של יצרן פסולת בניין , אשר במהלך אותו .חודש יחמוק בקלות מכל פעולת אכיפה בעניינו מוצע: לקבוע בסעיף נפרד את סמכותם של גורמי האכיפה, ובכלל זה הרשות המקומית, להטיל קנס מיידי על מי שהציב כלי אצירה בלתי מורשה לפינוי פסולת בניין, וכן לסלקו מיידית ללא התראות .מוקדמות בהקשר זה נציין כי בנוסח המוצע לא נכלל עדיין ( הפירוט של הסנקציות עיצומים ועבירות ), ולכן יש להדגיש: על מנת שהחוק יהיה אפקטיבי, יש להבטיח כבר במסגרת החקיקה הנוכחית כי תוטל ,סנקציה כספית משמעותית על הצבה לא מורשית לרבות על יצרן פסולת בניין לא מורשה, שלא .כפוף לעיצום כספי ,)בנוגע לתחולת הוראות החוק באזור יהודה והשומרון (האזור יובהר כי כל פריקה או השלכה בתחומי האזור של פסולת בניין – ו/או כל פסולת אחרת המוגדרת בחוק, בתיקוניו ותוספותיו– שמקורה בשטחי מדינת ישראל או בכל שטח אחר שבו חל החוק הישראלי, ואשר אינה מבוצעת מכוח היתר תקף וחתום מאת קצין מטה איכות סביבה (קמ"ט אכ"ס) במנהל האז רחי, תיחשב כפריקה אסורה לכל דבר ועניין. על פריקה כאמור של פסולת שמקורה כאמור יחולו במלואם כל הדינים והסנקציות .המינהליות והפליליות הקבועים במסגרת החוק המתוקן ,כמו כן, למען הסר ספק ועל מנת להבטיח אכיפה אפקטיבית תחת הגדרת "כלי רכב" לפי תיקון חוק ,זה יכללו כל כלי הרכב הרשומים במרשם כלי הרכב הישראליים המשמשים לשינוע או להובלה של ,פסולת בניין ו/או אחרת כאמור בתחומי האזור; תחולה זו תהא תקפה ללא תלות בזהות בעל הרכב בין אם מדובר ברכושו של תושב האזור או תושב חו"ל ובין אם ברכושו של תושב ישראל אחר, כל עוד כלי הרכב רשום כאמור במרשם הישראלי.