חומר רקע
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2025-210542
סיכום דיון
מיום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ו ,
06.01.2026
:, בנושא
החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי70
ב- ישיבת מעקב
חה"כ אלון שוסטר– יו"ר הוועדה
-
וועדה זו בראשותו של חה"כ מיקי לוי וביוזמתו של חה"כ
.משה קינלי טור פז קיימה עשרות דיונים בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו
למיטב הבנתי ולמידתי את החומרים והר
קע הייתה התקדמות , מאוד איטית, אולם צעד אחר צעד
הוועדה ניסתה ואף הצליחה לעיתים להתחקות אחר כספים ששולמו לרשתות החינוך החרדיות על
.ידי משרד החינוך ללא פיקוח ובדיקת הסדרת לימודי הליב"ה
אמנם האגף ללימודי הל
יב"ה קיים במשרד החינוך רק שנתיי
ם , ובהחלט
חל שיפור ניכ ר בפיקוח על
המוסדות , זאת בזכות עבודה מאומצת של גורמי המקצוע באגף–
עדיין נותרה בעינה שאלת העברות
תקציבים בסך כ150
מיליון ₪
.מצרפי לרשתות ללא כל פיקוח וללא כל בקרה
.שאלה נוספת אשר עלתה כאן לא מעט היא שאלת שלילת הניהול התקין של העמותות הנדונות
כאמור, האגף
לחינוך החרדי קיים מזה שנתיים, וניתן להגיד כי בשנתיים אלו מספר המוסדות
המצ טרפים לרשת
ממלכתית מפוקחת עולה , זאת בנוסף למהלכים רציניים שנעשו בתחום המשילות
ולקיחת אחריות וגם בעלות של משרד החינוך על מוסדות חרדיים–
עדיין קיימים ממצאים
מדאיגים של פערי תקציב שמש
ולמים
מדי שנה לחינוך עצמאי אבל מוסט לפעילות פוליטית, גריעת
. משכורות ופנסיות של מורים ותקציבים עודפים לרשתות
אני אבקש מחברי הכנסת לוי וקינלי טור פז להכניס אותנו לתמונה הרחבה ואני מבין שגם קיימת
עתירה בנושא אי דיווח משרד החינוך לוועדה של המוסדות אשר אינם
עומדים בקריטריונים של
לימודי
ליב"ה ומה הסטטוס של התקצוב שלהן . הוועדה העבירה למשרד החינוך שאלות מפורטות
אשר אני מקווה כי
ייענו
.בדיון זה
חה"כ משה טור-
פז-
אנחנו נמצאים אחרי13
דיונים ו-4 עתירות לבג"ץ -
הפנינו בפעם השנייה13
שאלות למשרד החינוך ולמשרדים נוס
פים, ובראשם משרד האוצר .
אני מעריך את העובדה שחלק
מן השאלות נענו .אעבור בקצרה על השאלות, ואציין היכן בעיניי קיבלנו מענה והיכן לא.
1.
מהו סטטוס המעבר לתקצוב נורמטיבי של רשת
ות החינוך החרדיות? כזכור, החל מ-1
בינואר התחייבה המדינה לתהליך מעבר לתקצוב נורמטיבי, שעתי ד להימשך לפחות שנה
וחצי. הדבר לא בא לידי ביטוי במכתב שקיבלנו .
2.
כמה מוסדות חינוך הוצאו ממעמד
פטור
למעמד פרטי בעקבות ביקורת משרד החינוך? על
פי המכתב שנמסר לנו–
התשובה היא אפס. אני מוכרח לומר שאני מוטרד מאוד מן הנתון
הזה. הוא עומד בסתירה לדברים שנאמרו בדיונ ים קודמים בוועדה, ונשמח לשמוע את
עמדת המשרד
3.
כמה מוסדות עברו ממעמד מוכ
ש ר למעמד
פטור
.ולהפך? גם כאן נמסר שאין אף מקרה כזה
הדבר מעורר תמיהה, ונשמח לשמוע את ההסבר המקצועי לכך.
4.
כמה מוסדות ברשתות החינוך לא עברו את הביקורת, ומה נעשה בעניינם? אתמול בלילה
קיבלנו לר אשונה מספר–
22
מוסדות. נמסר כי רישיונם בוטל רטרואקטיבית מ-
30
,ביוני
וכי ניתנה להם אפשרות להגיש בקשה לרישיון במעמד
פטור . זהו סעיף חשוב מאוד, ואבקש
עדכון ברור היכן הדברים עומדים.
בהקשר זה, יש לומר לזכות המחוז החרדי–
נעשתה כאן
עבודה. לראשונה, למיטב הכרתי, י .ש שלילה בפועל של מוסדות
2
5.
סטטוס החזרת הכספים-
ניתנה תשובה מתחמקת. הנושא נדון בהרחבה הן בוועדה והן
בבג״ץ. התשובה שקיבלנו היא שב
יחס לשנת תשפ״
ה טרם הושלם הליך ה
ק יזוז, והנושא
מצוי בבדיקת הגורמים המקצועיים. בעיניי, זו תשובה שאינה מתקבלת על הדעת. חלף די
והותר זמן. אנחנו חמישה חודשים לתוך שנת הלימודים, ולא ברור מי הם אותם גורמים
מקצועיים. הייתי מצפה מהמדינה
לא רק ממשרד החינוך, אלא גם משומרי הסף האחרים
– לוודא שכל שקל שניתן שלא כדין י
ק .וזז
6.
סטטוס התביעות הייצוגיות - קיבלנו תשובה, ועל כך אני מודה, ונאמר שמדובר ב שלוש
תביעות. עם זאת, בדיונים כאן–
כולל דברים שנאמרו על ידי נציגי הרשתות–
דובר על
מספר גבוה בהרבה, עד74
תביעות, כפי שהוצג גם בבג״ץ קרויזר נגד משרד החינוך. נבקש
.הבהרה: מהו המספר הנכון, מה סטטוס התביעות, ומה המשמעויות הכלכליות שלהן
תביעה ייצוגית בהיקפים ש ל עשרות מיליוני שקלים עלולה לערער את יציבותה של כל
עמותה.
7.
סטטוס מוסדות החינוך המצויים על תנאי לא קיבלנו מענה כלל, ונשמח לעדכון.
8.
נושא חדש לחלוטין -
נשקלת במחוז החרדי או בהנהלת משרד החינוך אפשרות לפזר את
מוסדות הממ״ח, להוציאם מהמחוז החרדי ולהעבירם למחוזות אחרים. בעיניי מדובר
בפגיעה חמורה, בלתי מיד
תית ובלתי מוצדקת בחינוך הממלכתי-
חרדי, שהוא בעיניי
,התיקון האמיתי לחלק ניכר מהבעיות שעלו כאן. אבקש לשמוע האם רעיון כזה אכן נשקל
ומה הסטטוס שלו.
9.
מצב
11
התקנים שנדרשו לצורכי פיקוח -
גם כאן לא קיבלנו מענה, ונשמח לדעת היכן
הדברים עומדים.
10
. א פליית הבנות הספרדיות-
נדמה שמשרד החינוך מגלגל כאן את האחריות לרשויות
המקומיות. אולם חשוב לומר בצורה ברורה: משרד החינוך הוא הרגולטור על נושא
הרישום, גם אם בפועל אינו מפעיל את סמכויותיו במלואן.
נשמח לשמוע כיצד המשרד מונע
את העדויות המבי שות שהגיעו גם לוועדה הזו וגם לתקשורת, על סינון וקיטלוג בנות לפי
מראה חיצוני, לפי מוצא, ולפי קריטריונים פסולים נוספים. מדובר בעדויות חמורות, שאינן
יכולות לעבור לסדר היום, ונדרש כאן מענה רגולטורי ברור ואפקטיבי.
11
.
פעולות לעידוד גיוס לשירות צבאי-
אבקש לומר דבר באופן תקדימי: אני מבקש להודות
למחוז החרדי. לראשונה הוצג מערך הדרכה במסגרת תוכנית "מעברים" לבוגרי הישיבות
התיכוניות. נשמח לשמוע פירוט על התוכנ
ית, וכן על פרויקטים נוספים .
האם המחוז החרדי
אכן מ כין את תלמידיו לשירות משמעותי
בצה״ל או בשירות הלאומי? ומה נעשה ב פועל כדי
להגדיל את שיעור המשרתים ואת איכות השירות?
12
.
הביקורת על תשלומי התקורה בשיעור של שישה אחוזים לא קיבלה מענה. גם סוגיית
הענקת היתר ניהול תקין לא זכתה להתייחסות. הערעור בנושא זה כבר הוגש, ונשמח
לשמוע ממשרד המשפטים, ובפרט מרשם העמותות, היכן הדברים עומדים.
משרד האוצר -
יונתן רזניק-
סגן בכיר לחשכ"ל- עמדנו ביעד שקבענו לעצמנו, וב-
31
בדצמבר
הופסקה לחלוטין פעילות רשתות החינוך החרדיות במערכות הכספיות של הממשלה. החל מ-1
בינואר, ובפועל
מ-4
בינואר, הרשתות פועלות על מערכת כספים עצמאית, המנותקת ממערכות
הכספים של המד
ינה. מדובר בציון דרך משמעותי מאוד.
אדגיש כי בשום שלב לא עסקנו בשאלת
היקף התקצוב המגיע לרשתות. היקף זה נקבע על ידי המחוקק בחוק יסודות התקציב, ומקבל ביטוי
במסגרת התקצוב הנורמטיבי, כאשר אגף התקציבים במשרד האוצר אמון על ההיבטים הללו.
עד סוף דצמבר הייתה לרשתות גישה מלאה למערכות הכספיות של הממשלה, לרבות שימוש
בתקנות תקציביות ויכולת לחייב את תקציב המדינה. היה זה מצב חריג, שבו עמותות פרטיות פעלו
הלכה למעשה בדומה למשרדי ממשלה. מצב זה הסתיים.
כיום, הרשתות מקבלות מנות מימון
חודשיות באמצעות משרד החינוך בלבד, בהתאם להסד ר החדש. הסדר זה משקף את העובדה
שמדובר בעמותות חיצוניות, וזאת בניגוד לבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-
,דתיים
המתוקצבים באופן שוטף וישיר על ידי משרד החינוך, לרבות תשלום שכר עובדי ההוראה.
בנוסף, הושלמה הוצאת החשבת שפעלה ברשתות, וכעת היא עומדת בראש מערך הפיקוח ו הבקרה
על פעילותן בתקופה הקרובה. לאחר השלמת התיאומים מול נציבות שירות המדינה וגורמי המשרד
הרלוונטיים, החלו הליכי איוש של11
תקנים ייעודיים למערך הפיקוח והבקרה.
על אף שהתקציב הייעודי למערך זה טרם אושר סופית בוועדת הכספים, אין בכך כדי לפגוע בפעילות
השוטפת של
המשרד או ביישום ההסדר .
3
אבקש לציין לפרוטוקול כי בכל הנוגע להעברה שבוצעה ביום25
בדצמבר, וכן לפעולות שבוצעו
לפניה ואחריה, קיימת בינינו לבין הטענות שנשמעו ראייה שונה של הדברים. מבחינתנו, כלל
הפעולות שביצענו היו תקינות מקצועית, ובוודאי חוקיות. עמדתנו תוצג בצו רה סדורה ומפורטת
בתגובה שנגיש מחר לבג״ץ, וכן בדיון שיתקיים ביום חמישי.
לעניין לימודי הליבה, חשוב לדייק: אינני טוען כי סוגיית הליבה הוכרעה. סוגיה זו תתברר ותוכרע
על ידי משרד החינוך. עם זאת, אני כן מבהיר כי הפעולות שביצענו התבססו על האישור שניתן
בוועדת הכספי ם ביום25
בדצמבר, והן בוצעו בהתאם לפרקטיקות המקובלות אצלנו, ועולות בקנה
אחד עם פעולות דומות המתבצעות במהלך שנת כספים רגילה.
באשר לקיזוזים, מבלי להיכנס לאופיו של קיזוז כזה או אחר, שני המהלכים שבוצעו–
המעבר
לתקצוב נורמטיבי והניתוק ממערכת מרכבה–
יוצרים תשתי ת שתאפשר למשרד החינוך לבצע
קיזוזים, ככל שיימצא לכך צידוק מקצועי, בצורה סדורה, שקופה ויעילה.
ההחלטה המקצועית לעניין קיזוזים נתונה למשרד החינוך. ככל שתתקבל החלטה כזו, החשבות
תקבל את הבקשה ותזין אותה למערכת "המתאם", שהיא המערכת שבאמצעותה מבוצע התקצוב
הנורמטיב
י. החישוב במערכת זו מתבצע הן מכאן ולהבא והן רטרואקטיבית.
באשר לאופן הפריסה ולהשפעה אפשרית על תפקוד הרשתות, ברור כי אין כל כוונה לפגוע בתפקודן
התקין. ככל שיוחלט על קיזוז בעל השפעה מהותית על פעילות הרשתות, הנושא ייבחן ויטופל
ברגישות ובתיאום. בסופו של דבר, המ משק השוטף והעבודה המקצועית מתקיימים בין משרד
החינוך לבין הרשתות, ואנו פועלים בהתאם להחלטות המקצועיות של משרד החינוך.
סוגיית כח האדם-
המהלך של מעבר לתקצוב נורמטיבי והניתוק ממערכות הכספים של המדינה
אינו מהלך טכני בלבד, אלא מהלך המחייב חיזוק משמעותי של מערך כוח האדם, ובעיקר בתחומי
הפיקוח, הבקרה והחשבונאות.
בהמשך להחלטות שהתקבלו ובתיאום עם נציבות שירות המדינה, אושרו11
תקנים ייעודיים
למערך זה. הליכי האיוש החלו, והם מתבצעים באופן מדורג ובהתאם לכללים הנהוגים בשירות
המדינה. עד להשלמת האיוש המלא, מתבצעת העבודה באמצעות חלוקת עומסים פנימית
והסתייעות בגורמים מקצועיים קיימים, כך שאין פגיעה בפעילות השוטפת.
יודגש כי האחריות המקצועית והניהולית נותרת בי די משרד החינוך, וכי חיזוק כוח האדם נועד
.לאפשר פיקוח אפקטיבי, בקרה שוטפת ויכולת אכיפה טובה יותר, בהתאם למבנה התקצוב החדש
מדובר בתהליך מתמשך, אשר יימדד לא במספר התקנים בלבד, אלא ביכולת המעשית של המשרד
לממש את סמכויותיו לאורך זמן.
הדר פוקס-רכזת חינוך באג"ת –
במשך שנים פעל תקצוב רשתות החינוך החרדיות במנגנון חריג
ותוצאתי, אשר הקשה על המדינה לבצע בקרה ואכיפה, ולוודא שהתקציב שהוקצה על ידי משרד
החינוך אכן יושם בפועל בהתאם לייעודו. לאחר דיונים ממושכים, ובשיתוף החשב הכללי, הוחלט
לשנות את המצב הקיים ולעבור לשיטת תקצו
ב נורמטיבי.
שיטה זו משווה את אופן תקצוב רשתות
החינוך החרדיות לאופן שבו המדינה מתקצבת רשויות מקומיות ובעלויות חינוך אחרות שאינן
מעסיקות עובדי הוראה שהם עובדי מדינה.
כיום נוסחאות התקצוב מחושבות במשרד החינוך ברמת
כל מוסד ומוסד, ולא ברמת הרשת בלבד. התקצוב מבוס
ס על שני רכיבים מרכזיים:
האחד–
היקף
שעות ההוראה שלהן זכאי המוסד, הנקבע לפי מא
פייניו, ובהם מספר התלמידים וסו,גם
והשני–
ערך שעת ההוראה, הנגזר מפרופיל עובדי ההוראה, לרבות נתוני השיבוץ וההשכלה.
משרד החינוך
מקבל את כלל נתוני ההעסקה הרלוונטיים, ועל בסיסם מחשב את התקציב ומעביר את הכספים
למעסיק, שהוא הגורם האחראי בפועל לתשלום שכר עובדי ההוראה בעמותה.
ימולשת הרוקתה - במערכת החינוך, כל שלב חינוכי ממומן כיום ב-
100%
,לפי נוסחאות התקציב
והתקצ
יב עובר לרשות או לבעלות החינוך. במסגרת זו, מוסדות רשאים להסיט עד כ-
6%
מהתקציב
לטובת תקורה והפעלת הרשת. חוות דעת משפטית קבעה כי התקורה ניתנת ףסונב קצ תל יב, מבלי
לפגוע בזכאות הילדים כלומר כל ילד זכאי ל-
100%
שעות הלימוד שלו, וה-
6%
שמוסדות מסיטים
משמשים לניהול הרשת. חשוב להבין
במוסדות ממלכתיים חלק מהתקציב לניהול כלול כבר
בתקציב הכולל, בעוד ברשתות הוא מפוצל. השישה אחוז הללו נחשבים רק מהשעות התקן הבסיסי.
4
משרד החינוך-
שי קלדרון–
מנהל המחוז החרדי-
שנת העבודה האחרונה הייתה שנה משמעותית
ומכוננת. פעלנו בשני צירים מרכזיים. הציר הראשון הוא חיזוק והסטנדרטיזציה של הפיקוח. ג ובש
סטנדרט פיקוח חדש, שקוף וברור, הכולל מספר ביקורים מוגדר, מהות ביקורת אחידה, ודיווח
קשיח ומובנה על שיעורי לימודי הליבה הנלמדים בכל מוסד.
הפיקוח הזה יצר דיאלוג מקצועי
מתמשך בין המפקח למנהל המוסד, שמטרתו תיקון ליקויים והעלאה בפועל של שיעורי לימודי
הליבה. ב נוסף, הפיקוח כיום שקוף ומונגש. ניתן לעקוב אחריו בכל עת–
לפי מוסד ולפי מפקח.
בשנת2025
בוצעו173
מופעי בקרה על ידי מנהל האכיפה והבקרה, וזאת מעבר לדיווחים השגרתיים
על אחוזי הליבה. דוחות הבקרה מוצלבים עם דוחות הפיקוח, ומאפשרים לנו לקבל תמונה מדויקת
,לכל מוסד להשוות בין מקורות המידע, ולוודא שהפעולות שנקבעו אכן מבוצעות בפועל.
אבקש לציין כי למוסדות שאינם עומדים בתנאי הרישוי שלהם–
כלומר מוסדות במעמד מוכר
שאינו רשמי שבהם לא נלמד מקצוע ליבתי אחד לפחות בכל שכבת גיל–
נשלחו השבוע22
מכתבי
התראה, לקראת שלילת רישיון
ב תום שנת הלימודים, ביוני2026
.
אבקש להתנצל על
ה
טעות תינכטה יפכ הנייוצש הנעמב חלשנש ברע ןוידה
: המועד שאליו סחייתמ
במכתב
אינו
ל שנת2025
אלא
ל יוני2026
.
לא תתבצע שלילת רישיון באמצע שנת לימודים, והבהרה
זו חשובה כדי למנוע בלבול.
בסך הכול מדובר
ב-
22
מוסדות שנדרשים לעמוד בדרישות הרישוי עד תום שנת הל ימודים ביוני
2026. זהו הנתון המדויק, ועל בסיסו תפעל המערכת.
לגבי חלוקת המוסדות: ברשת בני יוסף מדובר
ב־14
מוסדות
ובחינוך עצמאי– 8 מוסדות.
כידוע, מוסדות הפטור לא נבדקו מעולם, ונבדקו לראשונה בש נה שעברה בשני הערוצים שהזכרתי
תיקוף,
אכיפה ובקרה. התוצאות הראו כי קיימים בתי ספר תלמודי תורה פטור שדורשים תיקון
ליקויים, בעיקר במקצועות המדעיים. עם זאת, ברוב התלמודי תורה, המוסדות עמדו במינימום
הנדרש של55%, מה שמאפשר עמידה יחסית פשוטה בדרישות הבסיסיות.
המיקוד שלנו היה
בהשלמת הפערים במקצועות המדעיים, ואני מציין בסיפוק
כי השטח הבין את הרצינות והצורך
בשינוי. רבני המוסדות נתנו את האישור הדרוש, וצוות מקצועי-
פדגוגי של איגוד מוסדות הפטור
בנה יחידות הוראה שמלמדות כיום בכלל המוסדות.
הממצאים המלאים של העבודה המשפטית
והפדגוגית יגיעו אלינו עם השלמת איסוף הנתונים מביקור המפקחים. ב שלב זה נוכל להשוות באופן
ברור את השלמת תיקון הליקויים גם במוסדות הפטור ולהעריך את השיפור בפועל.
יש לנו פיקוח פדגוגי משמעותי, ובמקביל מתבצעת כעת העברת נתונים ותיאום בין
האגפים השונים
במשרד–
בין המחוז לכלכלה ולתקציבים. במסגרת זה, יידרש קיזוז גם למוסדות שנמצאים בדיוק
בטווח שבין75%
ל־100%
לימודי ליבה. נכון לעכשיו, מדובר בכ־100
מוסדות בשתי הרשתות
שמוגדרים במצב ביניים. מדובר בצמצום משמעותי לעומת מצב ההתחלתי, ומעיד שהרשתות ע שו
.עבודה ניכרת ושיפרו משמעותית את עמידת המוסדות בלימודי הליבה
לגבי העברת מוסדות הממ"ח
למחוזות משרד החינוך–
כמו כל ארגון מקצועי, אנו בוחנים מדי
תקופה הצעות ארגוניות שונות לשיפור העבודה, הממשקים והפיקוח, במיוחד לאחר13
שנים
למתכונת הנו
כחית והגידול המועט במספר התלמידים (כ־570
אלף). נכון לעכשיו אין המלצה או
.החלטה סופית בנושא
לגבי מניעת אפליה של בנות על רקע גזעי או אחר - אנו פועלים באופן שוטף למניעת אי-
שוויון או
,גזענות, באמצעות פרוטוקולים, הנחיות, ישיבות עבודה עם מנהלות תיכונים ורשויות מקומיות
וקמפייני ם פרסומיים כולל בתקשורת החרדית. כתוצאה מכך נרשמה עלייה משמעותית בפניות
הורים לוועדות הערר, שמשקפת בעיקר הגברת מודעות והנכונות לפנות, ולא גידול בתופעה עצמה.
פעולות לעידוד לשירות צבאי -
אנו רואים גידול טבעי משמעותי במספר התיכוניות, מה שמאפשר
מענה מדויק ורחב יותר לציבור החרדי. המחויבו ת שלנו כוללת השכלה, בגרויות ותוכניות מעבר
שמציגות לבוגרי הישיבות התיכוניות מגוון אפשרויות–
גיוס, ישיבות הסדר ומכינות צבאיות–
עם
ליווי מקצועי ומפגשים עם גורמי צבא. בישיבות תיכוניות ובמרכזים נוספים נחשפים הבוגרים
להזדמנויות לימוד והכנה משמעותית גם אחרי הצה ,ריים, תוך שיתופי פעולה עם משרד החינוך
משרד הביטחון וחברה ונוער. בחינוך החרדי לבנים, בישיבות
קטנות
אין הכנה לצה"ל.
עו"ד לירן שפיגל- ממונה ייעוץ משפטי רגולציה וחקיקה -
יש בידינו החלטה על ביטול רישיון
למוסדות שאינם עומדים בתנאי הרישוי, והחלטה זו מבחינתנו
חלוטה. מי שמעונ יין להשיג על
ההחלטה רשאי לעשות זאת בדרכים הקבועות בדין–
באמצעות פנייה לוועדת הערר, בהליך מול
5
גורמי הפיקוח, או בפנייה לערכאות המשפטיות.
נכון למועד זה, ההחלטה התקבלה, ואין בידינו
מידע על ערעורים שהוגשו בפועל.
כאשר מוסד אינו עומד בתנאי החוק, קיימת תגובה מדרגתית: תחילה מקזזים כספים שניתנו ביתר,
במקביל, ניתן לנקוט פעולות מנהליות חמורות, כולל ביטול רישי
ון
והליכים פליליים מופעלים רק
,במקרים חמורים מאוד שבהם קיימת הפרה משמעותית ומודעת של החוק. לא כל ליקוי גורר
השלכה פלילית.
נקיטת אמצעים מנהליי
ם כנגד בעלי תפקידים שפעלו בניגוד לדין -
המטלות שהמשרד מטפל בהן
הן רחבות ומגוונות. בתחומים מסוימים אנו מגישים תלונות למשטרה, אך ההחלטה אם לחקור
ולהעמיד לדין אינה בידי המשרד. בנוסף, ישנם תחומים שבהם אנו נוקטים בהליכים נוספים,
תלונות, קיזוז או אמצעים אחרים.
כאשר מדובר בהתנהלות ,של מוסדות שאינם פועלים לפי החוק
יש צורך במענה
משמעתי –
ולא רק במענה מנהלי, כגון העברה ל תפקיד אחר. התנהלות המשרד
מכסה גם את ההיבטים הללו, במטרה להבטיח טיפול אפקטיבי וכולל.
המרכז הרפורמי לדת ומדינה –
עו"ד ר יקי
שפירא רוזנב
רג -
בעקבות דיון בבית המשפט העליון
בעתירה של עמותת חידוש בנושא לימודי הליבה ברשתות, הובהר כי אין לאפשר תוכנית ליבה שונה
למוסדות החרדים לעומת המוסדות הרשמיים–
תוכנית הליבה חייבת להיות אחידה לכלל
המוסדות.
בנוסף, נמצא כי שיטת
האשכולות אינה מיושמת בפיקוח על ה רשתות והיא נשארה רק
במוסדות הפטור והמוכשר. מדובר במצב חסר היגיון וללא הצדקה משפטית, ולכן יש לבטלו.
נמצא
כי, לפחות לפי טענת רשת
בני יוסף, במוסדות
החינוך העצמאי לא מתקיימים מבחני מיצ״ב, וכך גם
במוסדות הפטור והמוכשר. מצב זה מקשה על הערכת הישגי התלמידים: מפקחי ם יכולים לבצע
ביקורות חוזרות, אך ללא מבחנים ברורים אין דרך מהימנה לדעת אם החומר נלמד בפועל והאם
התלמידים משיגים את היעדים הלימודיים.
למרבה הצער, משרד החינוך לא עומד כיום על יישום
מבחנים אלה, הן במוסדות הפטור והן במוסדות המוכשר.
עוד חידוש חשוב שהועלה בעתירה
.נוגע לעמדת משרד המשפטים בנוגע לתקצוב לפי לימודי הליבה
בעבר, התקצוב היה פרופורציונלי להיקף הלימוד שבוצע בפועל–
למשל, אם מוסד לימד80%
מהליבה, קיבל תקצוב של80%
. עמדת משרד המשפטים החדשה היא כי אם מוסד מתחייב ללמד
100%
מהליבה ואינו עומד בכך, הוא יורד מיד ל
־75%
או ל־55%
, ולא נשאר באמצע. במוסדות
הרשמיים, עליהם לעמוד ב־100%
,לימודי ליבה כדי להיות זכאים לתקצוב; אם אינם עומדים בכך
הם אינם זכאים לתקציב כלל.
,עמדה זו חשובה מאוד ויש להבהירה לכלל הגורמים הרלוונטיים
כדי להבטיח עקביות בין הפיקוח, האכיפה והתקצוב, ולווד
א שמטרת לימודי הליבה מושגת בפועל.
דרשמ םיטפשמה - תידיע לאירוצ - עו"ד המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי - ה עמדה שהוזכרה
ע"י
זכרמה ימרופרה הוצגה כבר בחוות דעת של המשנה ליועצת המשפטי לממשלה, עוד בספטמבר
2024, במסגרת העתיר
ה של עמותת ח
דו"
ש. מדובר בעמדה ידועה ומבוססת על הייעוץ המשפטי של
משרד החינוך. לפי עמדה זו, המוסדות נדרשים ללמד
100%
לימודי ליבה,
ומי שאינו עומד בכך
צריך למעשה לצאת
,מהרשת. העמדה הישנה, לפיה מוסדות היו מתקצבים לפי אחוז הלימוד בפועל
אינה יכולה להמשיך להתקיים בעתיד. ווחב"ד
צוין כי באופן זמני ניתן היה לאפשר סוג של הוראת
,מעבר, עד שהרשתות יגיעו ללימודי ליבה מלאים, לאור המנהגים וההיסטוריה הקודמת. עם זאת
כיום, במסגרת ה בקשות שהוגשו והעבודה על המתווה, האכיפה והפיקוח מיושמים כחלק מסיפור
כולל של קביעת סטנדרטים ברורים ללימודי ליבה,
שמטרתם להבטיח אחידות, עקביות ויישום
בפועל של כל מרכיבי הליבה בכל המוסדות.
תושר םידיגאתה – וע"ד ביני יול - מנהל חטיבה ברשות התאגידים -
בשנת2025
, הבקשות לאישור
ניהול תקין של רשת החינוך העצמאי נדחו, והעמדה שלנ .ו בנושא התקבלה על ידי בית המשפט
לאחרונה הוגשו בקשות חדשות לאישור ניהול תקין לשנת2026
על ידי שתי הרשתות, והן עדיין
.נמצאות בבחינה. נכון לעכשיו, לשתי הרשתות אין אישור ניהול תקין בתוקף
6
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה מודה
למשרד האוצר
על העדכון בדבר מעבר
ללכ ה ,מוסדות לתקצוב נורמטיבי
.לרבות ניתוקם ממערכת המרכבה והצגת מערך הבקרה הנדרש הוועדה
מבקשת ממשרד
האוצר לקבל דיווח בדבר ק
יזוז הכ ספים שנגבו בעבר, לקראת הכניסה ליישום המלא של
המהלך.
3.
ה וועדה מבקשת
מ
משרד החינוך
לקבל את רשימת22
המוסדות שהוזכרו בדיון, אשר לא
עברו את הביקורת ואמורים להיות מורח קים ממשרד החינוך. נמסר לוועדה כי רישיונם
צפוי להישלל
, והוועדה תעקוב ותבדוק את יישום הדבר בפועל.
4.
הוועדה מבקשת
ממשרד החינוך
לשנות את חוזר המנכ"ל הרלוונטי המאפשר לימודי ליבה
מופחתים למוסדות החינוך החרדים ,
ומבקשת לקבלו לצורך בחינה, וזאת על מנת להבטיח
שתוכניות .הליבה תהיינה דומות ותואמות, תוך יצירת סטנדרטיזציה כפי שנדון בדיון
5.
הוועדה מדגישה כי אין לאפשר התעמרות או אפליה במסגרת הלימודים, לרבות פגיעה
בלימודי העברית לטובת הרחבת לימודי האנגלית.
6.
הוועדה מציינת כי יש היגיון בבקרת איכות של תהליכי הלמידה לא רק על בסיס מס פר
שעות ההוראה, אלא גם על איכות הלמידה בפועל.
7.
הוועדה שבעת רצון מהמגמה שמוביל
משרד המשפטים
בכל הנוגע לדיכוטומיה של שיוך
קבוצות בתי הספר, ובפרט לסוגיית אחוזי התקצוב–
מאה אחוזים לעומת חמישים או
שבעים וחמישה אחוזים.
8.
הוועדה מבקשת
מ
חשבות משרד האוצר ,מאגף התקציב
ים של משרד החינוך
ומאגף
תקציבים של משרד המשפטים
לבחון את סוגיית ה
ק יזוז הרטרואקטיבי, ומבהירה כי נושא
זה יידון בשנית.
בנושאים של שכר, פנסיה והפרשות
המורים
הוועדה מבקשת לקבל מענה
מפורט בכתב.
9.
הוועדה מבקשת
ממשרד האוצר
לבחון את ההיגיון ואת החוקיות באשר לתשלומים
התקורה –
אותם6%
שמעל התקציב, במיוחד לאור המעבר לתקצוב נורמטיבי.
10
.
הוועדה מברכת על המהלכים שמבצע
משרד החינוך
להגברת מודעות ההורים ולעידוד
הגשת תלונות
כנגד בעלי תפקידים שפעלו בניגוד לדין ב מקרים של התנהלות פוגענית או
מפלה. הוועדה מצפה לבחינה של נקיטת אמצעים מנהליי
ם
, כפי שהוצגו בדיון.
11
. משרד החינוך
מתבקש לבחון את האפשרות ליישום רישום אזורי, כפי שנהוג במחוזות
אחרים
12
. משרד החינוך
מתבקש לבחון מחדש את ההיגיון שבהתרת קיומם של מבחני כניסה לבתי
ספר– גם נוכח ההסברים שנשמעו בדיון.
13
.
הוועדה קוראת
למשרד החינוך לפעול לע
ידוד לשירות צ באי, לאומי או אזרחי–
להנחות
.את המוסדות לאפשר קיום מפגשים והכנה של התלמידים לאפשרויות השירות השונות
הוועדה רואה בכך רכיב מהותי בלימודי הליבה, שמטרתו לאפשר לתלמידים השתלבות
ראויה בחיים האזרחיים ולתרום לחברה כולה.