חומר רקע - גורמים חיצוניים

'רח השיש 30 ., ת.ד13045, אזה"ת ה צפוני ,, נתניה42377 [email protected] | 'טל09-8622616 | .פקס09-8625106 1.6.2025 נייר עמדה לוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת תופעת העובדים הזרים הנוטשים בענף החקלאות– מכשל נקודתי לכשל מדיניות תקציר ענף החקלאות בישראל נשען במשך עשרות שנים על העסקת עובדים זרים, בעיקר מתאילנד. כיום מועסקים בענף כ־50,000 עובדים זרים. על פי נתוני אגף החקלאות ברשות האוכלוסין וה הגירה, כ־10,000 מהם מוגדרים כעובדים נוטשים, וכמחציתם שוהים בישראל לאחר סיום תקופת השהייה החוקית. מדובר בכ־20% מכוח העבודה הזר בענף– שיעור שאינו משקף בעיה נקודתית אלא כשל מערכתי מתמשך. המצב הקיים יוצר מציאות שבה העובד עוזב את המעסיק, אך המעסיק ממשיך לשאת כ מעט לבדו בתוצאות: המכסה נותרת חסומה, האגרות אינן מוחזרות, העובד החלופי אינו מגיע בזמן, והנזק הכלכלי והתפעולי נותר כולו על כתפי החקלאי. במקביל, חלק ניכר מהפתרונות הקיימים מתמקדים בהסדרה מנהלית של עובדים שכבר נמצאים בישראל, ולא בהגדלת כוח האדם היציב והזמין ל חקלאות. נייר עמדה זה מבוסס על ניסיון מצטבר של הלשכות הפרטיות המורשות בענף החקלאות, המלוות לאורך שנים עשרות אלפי עובדים זרים ואלפי מעסיקים חקלאיים בכל רחבי הארץ. הנייר משקף הן נתונים מערכתיים והן ניסיון מעשי יומיומי הנצבר בשטח באשר להיקף תופעת הנטישה, השלכו תיה הכלכליות והתפעוליות והקשיים ביישום מנגנוני האכיפה הקיימים. 1. היקף התופעה על פי נתוני אגף החקלאות: • כ־50,000 עובדים זרים מועסקים בענף החקלאות. • כ־10,000 עובדים מוגדרים כעובדים נוטשים. • כ־50% מהנוטשים סיימו את תקופת השה ייה החוקית בישראל אך לא יצאו מהארץ. כלומר, אחד מכל חמישה עובדים שהובאו לישראל עבור החקלאות אינו מועסק בפועל אצל המעסיק שאליו הוקצה. יש לזכור כי החקלאות היא הענף הוותיק ביותר בהעסקת עובדים זרים בישראל, והיא גם אחד הענפים הגדולים ביותר מבחינת היקף ההעסקה. מטבע הדברים, היא גם הענף הראשון שבו מצטברות לאורך השנים תופעות של סיום תקופות שהייה, נטישות ושוהים שלא כדין. מסיבה זו אין לראות בנתוני החקלאות רק בעיה ענפית. במידה רבה מדובר ב"מקרה מבחן" למערך העובדים הזרים כולו. 'רח השיש 30 ., ת.ד13045, אזה"ת ה צפוני ,, נתניה42377 [email protected] | 'טל09-8622616 | .פקס09-8625106 מחצית מהנוטשים– שוהים שלא כדין העובדה שכמחצית מהעובדים המוגדרים כיום כעובדים נוטשים הם עובדים שסיימו זה מכבר את תקופת השהייה המותרת בישראל ובחרו שלא לצאת מהארץ כנדרש על פי החוק צריכה להדאיג את כלל גורמי הממשלה. מדובר בעובדים שאינם מצויים עוד בתקופת חיפוש עבודה, אינם זכאים להמשך שהייה מכוח ההסדרים הרגילים ולמעשה שוהים בישראל שלא כדין. נתון זה מעלה שאלות קשות בנוגע לאפקטיביות מנגנוני האכיפה וההרחקה הקיימים. מניסיונם של גורמים בענף , נראה כי חלק מהעובדים מעריכים שהסיכון הכרוך בהישארות בלתי חוקית בישראל נמוך יחסית, בעוד שהתועלת הכלכלית שבהמשך השהייה גבוהה. בין היתר בשל: • היקף אכיפה מוגבל ביחס להיקף התופעה. • סיכוי נמוך יחסית לאיתור ולהרחקה. • היעדר סנקציות מרתיעות כלפי עובדים השוהים שלא כד ין. • הידיעה כי גם במקרה של מעצר והרחקה, עלויות ההרחקה מבוצעות במקרים רבים במימון המדינה. • היעדר השלכות מעשיות משמעותיות היוצרות תמריץ ליציאה מרצון במועד. בנוסף, קיימת תחושה בקרב מעסיקים וגורמים בענף כי גם במקרים שבהם עובד מאותר לקראת הרחקה, ההליכים הקיימים א ינם יוצרים הרתעה מספקת מפני הישנות התופעה. התוצאה היא מצב שבו חלק מהעובדים עשויים להגיע למסקנה כי מבחינתם הכדאיות הכלכלית שבהמשך השהייה הבלתי חוקית גבוהה מהסיכון הכרוך בכך. מצב זה מחייב בחינה מחודשת של מנגנוני האכיפה, ההרחקה וההרתעה, במטרה לחזק את האינטרס ביציאה מרצון במועד ולהקטין את מספר השוהים שלא כדין. 2. העובד נוטש והמעסיק נענש הכשל המרכזי במערכת אינו עצם הנטישה, אלא האופן שבו היא מטופלת. כיום, עובד נוטש ממשיך להיות משויך למכסת המעסיק כל עוד לא יצא מישראל או לא נקל ט אצל מעסיק אחר. בפועל, מצב זה עלול להימשך חודשים ארוכים ואף להגיע לשלוש שנים. התוצאה היא אבסורד: העובד כבר אינו מועסק אצל החקלאי. המכסה ממשיכה להיות חסומה. החקלאי אינו מקבל עובד חלופי. האגרות ששולמו אינן מוחזרות. בפועל, המעסיק נענש פעמיים: פעם אחת משום שא יבד את העובד, ופעם נוספת משום שאיבד גם את היכולת לקבל עובד חלופי. 'רח השיש 30 ., ת.ד13045, אזה"ת ה צפוני ,, נתניה42377 [email protected] | 'טל09-8622616 | .פקס09-8625106 3. נוטש תמורת נוטש ו ועדות החריגים . פתרון סטטיסטי ולא פתרון אמיתי מנגנון "נוטש תמורת נוטש" מאפשר לעובד שעזב מעסיק אחד להיקלט אצל מעסיק אחר. לכאורה מדובר בפתרון. בפועל מדובר פעמים רבות בעיקר בשינוי סטטיסטי של אופן רי שום הבעיה. כאשר עובד עובר ממעסיק אחד לאחר הוא יוצא מרשימת העובדים הנוטשים, אך החקלאות אינה מקבלת אפילו עובד אחד נוסף. הנתונים משתפרים. המחסור אינו משתפר. המצב דומה גם בפניות לוועדות חריגים. גם כאשר בקשת המעסיק מתקבלת, הפתרון שניתן הוא בדרך כלל עובד שכבר נמ צא בישראל ולא עובד חדש מחו"ל. במקרים רבים מדובר בעובד שכבר נטש בעבר או עבר בין מספר מעסיקים. בפועל, במקום להוסיף כוח אדם חדש לענף, המערכת מעבירה עובדים קיימים ממשק אחד למשק אחר. החקלאות זקוקה לעובדים נוספים. לעיתים קרובות היא מקבלת במקום זאת רק העברה של או תו מחסור ממשק אחד למשק אחר. 4. שינוי מבני בשוק העבודה בשנים האחרונות הורחבה העסקת עובדים מתאילנד לענפים נוספים במשק. בעבר מרבית העובדים התאילנדים הועסקו בחקלאות. כיום הם מועסקים גם בבנייה, בתעשייה, בייצור, בלוגיסטיקה ובע נפים נוספים. חלק ניכר ממקומות העבודה הללו ממוקמים באזורי ביקוש במרכז הארץ ומציעים לעובדים סביבת מגורים ותעסוקה אטרקטיבית יותר. התוצאה היא יצירת תמריץ משמעותי לנטישת החקלאות ולעבודה בלתי חוקית בענפים אחרים. המדינה מביאה עובדים עבור החקלאות. בפועל, חלקם מוצא ים את דרכם לענפים אחרים. 5. תקופת90 הימים חוסר איזון מובנה הדין מעניק לעובד זר שעזב את מעסיקו תקופה של עד90 ימים לצורך חיפוש עבודה והסדרת המשך שהייתו. מטרת ההסדר ראויה אולם בפועל נוצר חוסר איזון משמעותי. גם עובד שע זב ללא הודעה מוקדמת, בשיא עונת הקטיף או תוך גרימת נזק משמעותי למעסיק, נהנה מתקופת חיפוש עבודה של90 ימים. למעסיק שנפגע אין זכות מקבילה: הוא אינו מקבל עובד חלופי בתוך90 ימים. המכסה שלו אינה משתחררת בתוך90 ימים. אין מנגנון פיצוי בגין הנזק שנגרם. במקביל, במקרים רבים כאשר עובדים תובעים את מעסיקיהם לאחר עזיבה חד ,צדדית, נדרש המעסיק להתמודד גם עם טענות בדבר הלנת פיצויים וזכויות נוספות למרות שהעזיבה עצמה בוצעה ללא הודעה מוקדמת ותוך הפרת התחייבויות בסיסיות. אין משמעות ה דבר שיש לפגוע בזכויות עובדים. אך בהחלט יש מקום לבחון האם נשמר כיום איזון ראוי בין זכויות העובד לבין זכויות המעסיק. 'רח השיש 30 ., ת.ד13045, אזה"ת ה צפוני ,, נתניה42377 [email protected] | 'טל09-8622616 | .פקס09-8625106 6. מידע גלוי– ואיפה האכיפה? אחת הטענות החוזרות היא שקשה לאתר עובדים נוטשים. המציאות בשטח מלמדת אחרת. בר שתות החברתיות ובקבוצות ייעודיות לעובדים זרים מתפרסמות דרך קבע הצעות עבודה הכוללות: שמות מעסיקים. מספרי טלפון. כתובות. פרטי התקשרות מלאים. כרטיסי ביקור. פרטי מתווכים וגורמי תיווך בלתי רשמיים. מדובר במידע פומבי, גלוי ונגיש. גורמים בענף מעבירים מידע זה מעת לע ת לגורמי האכיפה. אולם מניסיונם של חקלאים ושל הלשכות הפרטיות, לא ניכרות תוצאות אכיפה בהיקף התואם את ממדי התופעה. השאלה כיום אינה האם ניתן לאתר את ההפרות. השאלה היא האם מופעלים המשאבים והכלים הנדרשים כדי לאכוף את החוק. 7. החקלאות כמקרה מבחן לשאר הענפים חשוב להדגיש כי חלק מהענפים שאליהם הורחבה העסקת עובדים זרים בשנים האחרונות טרם הגיעו לשלב שבו העובדים הראשונים משלימים את תקופת השהייה המרבית בישראל. לכן, עדיין אין לדעת כמה מהם יבחרו לצאת מהארץ כחוק וכמה יבחרו להישאר בישראל או לעבור לעבודה בלתי מוסדרת. במובן זה, החקלאות היא הענף הראשון שמתמודד עם השלכות מצטברות של העסקת עובדים זרים לאורך שנים. הלקחים הנלמדים כיום מהחקלאות עשויים להיות רלוונטיים בעתיד גם לענפים אחרים. 8. הליכי שימוע לעובדים נוטשים עומס, ריכוזיות ופגיעה ביעילות הטיפול בשנה האחרונה גדל משמעותית מספר הליכי השימוע הנערכים לעובדים זרים שעזבו את מעסיקיהם, לא הסדירו את מעמדם כחוק או מבקשים להסדיר את מעמדם לאחר תקופה שבה לא הועסקו בהתאם להוראות הדין. הגידול במספר העובדים הנדרשים לשימוע יצר עומס משמעותי על המערכת. ,כיום מתקיימים הליכי השימוע במספר מצומצם של מוקדים בלבד, בעיקר בחדרה תל אביב ובאר שבע. מצב זה יוצר מספר קשיים: • חקלאים ועובדים נדרשים לעיתים להקדיש יום עבודה שלם לצו רך הגעה לשימוע. • חקלאים מהפריפריה נדרשים לנסיעות ארוכות ולעלויות נלוות. • זמני ההמתנה לקביעת שימוע ארוכים. 'רח השיש 30 ., ת.ד13045, אזה"ת ה צפוני ,, נתניה42377 [email protected] | 'טל09-8622616 | .פקס09-8625106 • במקרים רבים קיימת המתנה ממושכת לקבלת החלטה לאחר השימוע. • בתקופת ההמתנה נוצר חוסר ודאות הן לעובד והן למעסיק. המשמעות היא שהליך שנועד לסייע בהסדרת מעמדו של העובד הופך לעיתים להליך מסורבל, יקר ועתיר זמן עבור כלל הצדדים. 9. אחריות הלשכות הפרטיות הלשכות הפרטיות המורשות פועלות בהתאם להוראות הדין ולהנחיות רשות האוכלוסין וההגירה. במסגרת פעילותן הן מקבלות מעת לעת פניות מעובדים המ ועסקים בענפים אחרים המבקשים להשתלב בחקלאות וכן פניות למעברים שאינם תואמים את הוראות הדין. פניות אלה נדחות על הסף. הלשכות אינן משתפות פעולה עם מעברים בלתי חוקיים ואינן מעודדות אותם. דווקא משום שהן פועלות בהתאם לדין, הן נחשפות באופן יומיומי להיקף התופעה ולפע ר הקיים בין המציאות בשטח לבין היקף האכיפה בפועל. 10. שאלות שהוועדה מתבקשת להפנות לממשלה 1. כיצד ייתכן שכ־20% מכוח העבודה הזר בחקלאות מוגדר כעובדים נוטשים? 2. מדוע מכסת המעסיק ממשיכה להיות חסומה גם לאחר שהעובד אינו מועסק אצלו? 3. כמה עובדים נוטשים שוהים כיום בישראל לאחר תום תקופת שהייתם החוקית? 4. כמה תיקי אכיפה נפתחו נגד מעסיקים שהעסיקו עובדים נוטשים? 5. כמה עובדים אותרו במהלך תקופת90 הימים כשהם מועסקים בפועל בניגוד לדין? 6. כמה עובדים שהוסדרו במסגרת "נוטש תמורת נוטש" נטשו פעם נוספת? 7. מהו משך הזמן הממוצע שבו מכסה נותרת חסומה לאחר נטישה? 8. כמה הליכי שימוע מתקיימים מדי שנה, מהו זמן ההמתנה הממוצע לשימוע ומהו זמן ההמתנה הממוצע לקבלת החלטה? 9. האם נבחנת האפשרות לקיים שימועים בהיוועדות חזותית ולהרחיב את מספר מוקדי השימוע? 10 . מהי תוכנית הפעולה הממשלתי ת לצמצום משמעותי של התופעה? 'רח השיש 30 ., ת.ד13045, אזה"ת ה צפוני ,, נתניה42377 [email protected] | 'טל09-8622616 | .פקס09-8625106 11 . המלצות • שחרור אוטומטי ומהיר של מכסה לאחר תקופת היעדרות מוגדרת. • הקצאת עובד חלופי ללא תלות ביציאת העובד הנוטש מהארץ. • החזר מלא או חלקי של אגרות ששולמו עבור עובדים שננטשו. • אכיפה ממוקדת כלפי מעס יקים המעסיקים עובדים נוטשים בניגוד לדין. • הבהרה כי תקופת90 הימים אינה מהווה חסינות מפני אכיפה. • פרסום נתונים שוטפים ושקופים על היקף הנטישות והאכיפה. • יצירת איזון ראוי בין זכויות העובד לבין זכויות המעסיק שנפגע מהנטישה. • הרחבת השימוש בהיוועדות חזותית לצורך קיום שימועים. • הגדלת מספר הגורמים המוסמכים לבצע שימועים. • פתיחת מוקדי שימוע נוספים באזורי פעילות חקלאית מרכזיים. • קביעת לוחות זמנים מחייבים לקבלת החלטות לאחר שימוע. סיכום החקלאות הישראלית אינה מבקשת הקלות. היא מבקשת שהמדיניות ת שיג את מטרתה. המדינה יודעת כמה עובדים נכנסו לישראל. המדינה יודעת כמה עובדים הוקצו לחקלאות. השאלה שעליה יש להשיב היא כמה מהם עובדים בפועל במקום שלשמו הובאו. כל עוד לא יינתן מענה אמיתי לתופעת הנטישה, לחסימת המכסות, להעסקה הבלתי חוקית, לעומסים בהליכי ההסדרה ו להיעדר האכיפה, ימשיך הפער בין הנתונים הרשומים במערכת לבין המציאות בשטח להתרחב. המבחן האמיתי של המדיניות אינו כמה עובדים רשומים במערכת, אלא כמה עובדים קמים בבוקר ועובדים בפועל במשקים החקלאיים של ישראל.