חומר רקע - גורמים חיצוניים
| 1המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
המועצה הלאומית
למחקר ופיתוח אזרחי
טכנולוגי-הוועדה לקידום החינוך המדעי
בראשותו של ד"ר אריאל היימן
המלצות
– סיוון תשפ"ה2025 מאי
,משרד החדשנות
המדע והטכנולוגיה
Ministry of Innovation, Science & Technology
המועצה הלאומית
למחקר ופיתוח אזרחי
National Council For Civilian R&D
| 2המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
מבוא – ד"ר אריאל היימן, ראש הוועדה
חשיבות החינוך המדעי למדינת ישראל
) נחשב מרכזי בבניית חברהSTEM( בעידן הנוכחי, אשר משתנה תדיר, חינוך בתחומי מדע, טכנולוגיה והנדסה
חדשנית, מתקדמת ומשגשגת. ברור כי החינוך למדעים מהווה בסיס לפיתוח מיומנויות הכוללות: חשיבה
. שילוב21-ביקורתית, פתרון בעיות וחשיבה יצירתית – כישורים הכרחיים להתמודדות עם אתגרי המאה ה
של גישות מדעיות עם יצירתיות הנדסית וחדשנות טכנולוגית מעודד תלמידים לשאול שאלות, לפתח רעיונות
מקוריים ולתרגם ידע למעשים ולמוצרים המשפיעים על איכות החיים על חברה בה הוא מתקיים, וכן תורם
אישית ויכולת למידה עצמאית, החשובות לא פחות-לפיתוח מיומנויות רכות כגון עבודת צוות, תקשורת בין
.בעולם העבודה המשתנה
טכנולוגי איכותי תורם לצמצום פערים ומקדם שוויון הזדמנויות, תוך פתיחת-מבחינה חברתית, חינוך מדעי
:דלתות להשתלבות במקצועות העתיד לאוכלוסיות מגוונות. מבחינה כלכלית, מדובר בהשקעה אסטרטגית
הכשרת דור חדש של מדענים, מהנדסים, חוקרים ואנשי הייטק היא תנאי הכרחי לצמיחה כלכלית, להובלת
מהתל"ג30% - פריצות דרך טכנולוגיות ולחיזוק מעמדה של ישראל כ"אומת החדשנות" דבר שהוכח בישראל
. מהייצוא הישראלי הוא הייטק50%-הישראלי מקורו בתעשיית ההייטק ויותר מ
לפיכך, טיפוח חינוך מקיף בתחומי המדע, ההנדסה והטכנולוגיה – המשלב ידע, מיומנויות וערכים – הוא יעד
.לאומי ראשון במעלה לישראל, המשפיע ישירות על עתיד החברה והמשק גם יחד
הקמה ופעילות ועדת החינוך המדעי
(תקופת הקורונה) יו"ר2021 לאור האמור לעיל ובהסתמך על מידע ונתונים רבים אחרים, החליט בשנת
טכנולוגי במסגרת-המולמו"פ שכיהן בתקופה זו, פרופ' פרץ לביא, להקים ועדה שתעסוק בנושאי החינוך המדעי
פעילות המולמו"פ. להובלת הוועדה נבחר ד"ר אריאל היימן אשר נחשב מומחה בתחום החינוך ובעל רקע
מתאים. בהתאם, בחר ראש הוועדה את חברי הוועדה שנחשבים כולם מומחים ומובילים בתחום. נדגיש כי
כלל חברי הוועדה, כולל העומד בראשה, עשו את עבודתם בהתנדבות מלאה, ללא כל תמורה, לרבות הוצאות
.אישיות. פעילות הוועדה והדיונים נערכו במשך כשלוש שנים כאשר מרבית הדיונים התקיימו באופן מקוון
:הרכב חברי הוועדה והשתייכותם הארגונית בעת המינוי
:ממשל
משרד החינוך- מוהנא פארס'שייח
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה- רינת שפרן
מוחמד ח'לאילה – אגף התקציבים, משרד האוצר
משרד החינוך- מיכל טביביאן מזרחי
המועצה להשכלה גבוהה- חיים טייטלבאום 'פרופ
| 3המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
:אקדמיה
הטכניון- טלי טל 'פרופ
הטכניון- איילת ברעם צברי 'פרופ
מכון ויצמן- רון מילוא 'פרופ
מוסד נאמן- אלי אייזנברג ד"ר
מכללת אפקה- עמי מויאל 'פרופ
אגפי חינוך, מנהלי בתי ספר
עיריית אשדוד- אריה מימון
עיריית שפרעם- רנא סובח ד"ר
, מט"חMindcet - רחל קנול ד"ר
מט"ח ולשעבר משרד החינוך- עופר מוקדי ד"ר
מירב שגב – בית ספר יסודי בן גוריון, ראשון לציון
גופים מפעילי תכניות חינוכיות
מכון דוידסון-ליאת בן דוד ד"ר
FIRST - עידו מזורסקי
, מט"חMindcet - אבי ורשבסקי
מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד- מיה הלוי
מיזם נצח- מנחם בומבך הרב
קרנות וגופים תומכים
יד הנדיב- ספא אבורביעה ד"ר
קרן טראמפ- אלי הורוביץ
"נציגי "צרכנים
אינפינידט- שחר בראור
מפא"ת, משרד הביטחון- רואי שפר
מפא"ת, משרד הביטחון- דובי אוסטר
:יועצי הוועדה
דב רוסו
ניל נמיר ד"ר
:משתתפים אורחים בדיוני הוועדה
אורלי זלאיט לכיש – מכון דוידסון ד"ר
גילמור קשת מאור – משרד החינוך ד"ר
מכון ויצמן- בועז כץ 'פרופ
מכון ויצמן- גיורא אלכסנדרון 'פרופ
הסתדרות המורים-עליזה מדינה
– משרד האוצר אלי מורגנשטרן
קמפוס הבינתחומי ע"ש ידלין (מקיף ט"ו) ראשון לציון- אורנה שלי
| 4המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
מטרות הוועדה
:בדיוניה הראשונים של הוועדה הוגדרו מטרות הוועדה כדלקמן
טכנולוגי הפורמאלי והבלתי-לבחון ולהמליץ על מדיניות לאומית אסטרטגית רחבה בתחום החינוך המדעי
>
.פורמאלי בכלל הגילאים
.טכנולוגי של ישראל-לזהות אמצעים ותחומים נדרשים לחיזוק החינוך המדעי
>
.טכנולוגי-להעריך סדרי עדיפויות בחינוך המדעי
>
.לסקור את היערכות מערכת החינוך לאתגרי המחר בהתאם למתרחש בעולם
>
)טכנולוגי (הלומדים והמלמדים-לבחון ולהמליץ על התשתיות האנושיות והפיזיות של עולם החינוך המדעי
>
.בישראל, הכישורים הנדרשים למתן מענה לצרכי המו”פ העתידיים של המדינה
לפיכך, לשם מימוש מטרות אלו, נבחרו עשרה נושאים לבחינה ולעבודה בנושא החינוך המדעי. מטרות, סמכויות
ואחריות המולמו"פ עמדו לנגד חברי הוועדה בזמן הדיונים וזאת על מנת להתאים את עשיית ועדת החינוך
למטרות המולמו"פ. בסופו של תהליך, מתוך כלל הנושאים, נבחרו ארבעה, אותם חשבה מליאת הוועדה
לחשובים ביותר לצורך העמקה, לפיתוח, לעבודה, ללימוד, להסקת מסקנות ולהמלצות לממשלת ישראל בכלל
.ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים בפרט
ועדות המשנה (קבוצות העבודה) של ועדת החינוך המדעי
ארבעת הנושאים שנבחרו הועברו לוועדות משנה, כל ועדה עם נושא משלה. ארבעה חברי הוועדה התנדבו
;לעמוד בראש ועדות משנה אלו, כמו גם חברי מליאת הוועדה שהתנדבו להשתתף בוועדות המשנה השונות
.ראש ועדת החינוך, ד"ר אריאל היימן השתתף בכלל הדיונים של כלל הוועדות
להלן רשימת הנושאים שנבחרו ולצידם שמות ראשי ועדות המשנה (הרכב של ועדות המשנה יצוין בהמשך
:)לדו"ח זה
.טלי טל 'א. הוראת המדעים בבית הספר היסודי, בהובלת פרופ
.ליאת בן דוד ב. טיפוח ושיפור איכות ההוראה והמורים, בהובלת ד"ר
ג. שילוב בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי תוך הדגשת הפדגוגיה, הידע והמיומנויות, בהובלת
.עמי מויאל 'פרופ
ד. כלכלת החינוך המדעי וחשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל, בהובלת
.חיים טייטלבאום 'פרופ
דיוני הוועדות התקיימו במשך כשלוש שנים. שלוש מארבע הקבוצות נעזרו בגורם חיצוני לצורך ביצוע עבודת
.מחקר עבור הקבוצה, כמתואר בהמשך
| 5המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
סיכום ומסקנות
:להלן מוצגות מסקנות הוועדה
.. ישראל מצויה במצב חירום לאומי בחינוך המדעי1
.STEM -. יש צורך בהקמת מועצה לאומית לחינוך ל2
, וכן לגבש מדיניות תמריצים לעידוד יישום החינוך המשולבSTEM -. יש לעצב מדיניות משולבת לחינוך ל3
.ברמה הלאומית והמקומית, ולמדוד את האפקטיביות של משאבים אלה
,. יש לבנות וליישם תכנית חומש אסטרטגית לקידום איכות המורה למדעים (מעמד ויוקרה, קריטריונים4
.)הכשרה, תנאי עבודה
.. לבנות תכנית לשימור וטיפוח המורים שכבר הוכשרו5
.. יש לשפר את תשתיות הוראת המדעים, מעבדות, חדרי הכנה, גיוס לבורנטים6
. מומלץ לפתח תכניות לימודים להגדלת מעגל לומדי המדעים החל בגיל הרך והצעיר. נדרשת הגדלת7
מספר המורים המוכשרים להוראת מדעים בבתי הספר היסודיים. התשואה להשקעה בחינוך מדעי גבוהה
מההשקעה עצמה. על מדינת ישראל להשקיע בחינוך המדעי לא רק בגלל כלל הסיבות הידועות17 עד פי
והמובנות, אלא גם משיקולים כלכליים גרידא. פוטנציאל ההשקעה הגבוה ביותר הוא בנשים ואוכלוסיות
.מוחלשות
מהלכה למעשה / מימוש מסקנות הוועדה
יו"ר הוועדה
ראשי ועדות המשנה של ועדת החינוך המדעי נפגשו עם שר החינוך מר יואב קיש, אשר התרשם2024 ביוני
מעבודת הוועדה ומדוח חלקי שהוגש לו אשר כלל מסקנות והמלצות. לאור זאת ביקש השר להרחיב את
היריעה ולקיים דיונים וחשיבה משותפים של הוועדה עם גורמי המקצוע במשרד, ואף הסכים לבקשת הוועדה
להיות מעורב הוא עצמו בתהליך. התקיימו מספר פגישות של חלק מאנשי ועדות המשנה עם גורמים שונים
במשרד והחלה להתגבש דרך פעולה, תוך שימת דגש על כך שוועדת החינוך המדעי לא תשמש כוועדת
ביקורת אלא ועדה מייעצת, ללא סמכויות בנוגע למימוש המסקנות ובדגש על כך שאין חובת המשרד או
אנשיו לממש את המלצות הוועדה. הדגש היה הרתמות לסייע מתוך הבנה כי בסופו של תהליך אין ודאות
שהצביעו על ירידהTIMSS התפרסמו תוצאות מבחני2024 בנוגע למימוש המלצות הוועדה. בתחילת דצמבר
25 - במתמטיקה ולמקום ה23 - למקום ה9 -חדה בתוצאות במתמטיקה ומדעים. ילדי ישראל ירדו מהמקום ה
.במדעים
| 6המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
תוצאות המבחנים הביאו לזעזוע במשרד החינוך ובעקבותיו התחלת גיבוש מהלך שמטרתו הובלת שינוי
משמעותי. שר החינוך ואנשי המשרד השתמשו בעבודת ועדת החינוך של המולמו"פ לכל אורך הדרך, התייעצו
עם חלק מחברי הוועדה במקרים רבים ועם ראשי הוועדות במקרים אחרים; התוכנית, "ישראל ריאלית" אושרה
.28.4.25 -על ידי הממשלה ב
גילה עם כתיבת דו"ח זה, אישורו על ידי מליאת המולמו"פ, והגשתו לשרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה, ח"כ
גמליאל מסיימת ועדת החינוך את "שלב א'" של עבודתה. הוועדה תרענן שורותיה, תתכנס מחדש, ותגבש
לעצמה את האתגר הבא, את היעדים החדשים, ותנסה פעם נוספת לגבש המלצות לטובת משרדי הממשלה
.הנוגעים בחינוך המדעי, בעיקר משרדי החינוך והחדשנות, המדע והטכנולוגיה
,אריאל היימן מודה לכלל חברות וחברי ועדת החינוך, ובעיקר לראשי קבוצות העבודה ראש הוועדה, ד"ר
.על עבודה מקצועית, מאומצת, משתפת ונעימה, שדרשה שעות עבודה רבות, וכל זאת בהתנדבות מלאה
.יואב קיש, ולהנהלת ואנשי משרד החינוך שתמכו ושיתפו פעולה עם עבודת הוועדה תודות לשר החינוך, מר
פרץ לביא ראש המולמו"פ, במועד הקמת הוועדה, על הבנת חשיבות הנושא ועל תמיכה 'תודות שלוחות לפרופ
.בלתי מסויגת
ניל נמיר ודב רוסו, שלא חסכו מאמץ לקדם את עבודת הוועדה. לכל אלו תודה רבה ליועצי הוועדה, ד"ר
.ולנוספים תודה על שיתוף פעולה מקצועי, הבנה וחשיבה משותפת לקידום נושא החינוך המדעי ברמה הלאומית
| 7המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
תוכן עניינים
9
קבוצת שילוב בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי תוך הדגשת הפדגוגיה, הידע והמיומנויות
10
חברי קבוצת העבודה
11
תקציר
12
פתיחה
12
מונחים
13
רקע
16
עיקרי ההמלצות האופרטיביות
17
התוצר הרצוי של המהלכים המוצעים
18
קבוצת טיפוח ושיפור איכות ההוראה והמורים
19
חברי קבוצת העבודה
20
תקציר
20
עבודת קבוצת העבודה וממצאים
25
המלצות
26
קבוצת הוראת המדעים בבית הספר היסודי
27
חברי קבוצת העבודה
28
תקציר
29
מבוא- פתח דבר
29
הרקע להקמת קבוצת העבודה
32
עבודת הוועדה
34
סיכום
36
המלצות
37
רשימת מקורות
| 8המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
39
חשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל, השקעת משאבים
(כלכליים ואחרים) בחינוך, וגיוס המגזר העסקי והציבורי לתמיכה בחינוך
39
חברי קבוצת העבודה
40
תקציר
40
פתח דבר
41
מבוא
41
עבודת הוועדה
44
המודל הכלכלי
45
מסקנות ותובנות
46
סיכום והמלצות
47
רשימת מקורות
:בצמוד לדו"ח זה מתפרסמות עבודות המחקר של קבוצות העבודה
רקע ותובנות- אימפקט כלכלי של השקעה בחינוך מדעי, דו׳׳ח מסכם
>
סקירה-שילוביות וסינרגיה בין חינוך פורמלי ובלתי פורמלי ליצירת אימפקט
>
מיפוי מצב הוראת המדעים במערכת החינוך בישראל
>
| 9המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
STEM קבוצת חינוך ל־
,"שילוביות בין חינוך פורמלי לחינוך בלתי פורמלי
"תוך הדגשת הפדגוגיה, הידע והמיומנויות
המלצות לגיבוש חזון של חינוך סינגרטי, הוצאתו לפועל והערכת תוצריו
ראש הקבוצה
פרופ' עמי מויאל
| 10המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
חברי קבוצת העבודה
ראש הקבוצה ,עמי מויאל 'פרופ
נשיא מכללת אפקה, יו"ר מועצת המנהלים של המרכז לטכנולוגיה חינוכית, פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים
.ומומחה לתחום של זיהוי דיבור אדם באמצעות מחשב
יו"ר ועדת החינוך במולמו"פ ,אריאל היימן ד"ר
גאולוג בהשכלתו ומרצה באוניברסיטה העברית, בעלים משותפים של חברת הייעוץ "אור", וחוקר במכון למחקרי
.)INSS( ביטחון לאומי
בעבר, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, וקצין המילואים הראשי בצה"ל
.אלוף-בדרגת תת
אלי איזנברג ד"ר
.מדעי, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן-חוקר, יזם ומומחה בינלאומי לחינוך טכנולוגי
איילת ברעם צברי 'פרופ
.חברת סגל בכיר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון העוסקת בתקשורת המדע
מיה הלוי 'גב
.)מנכ"לית מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים (לשעבר
הרב מנחם בומבך
.מנהל רשת המוסדות "נצח", ראש ישיבת המדרשה החסידית בביתר עילית
מיכל גשרי ,דב רוסו ,יעוץ וליווי: ד"ר ניל נמיר
מחקר מלווה: חברת רציונל פרויקטים אסטרטגיים וכלכליים
| 11המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
תקציר
החברה והתעשייה המודרניות מבוססות כיום על טכנולוגיה וחדשנות, ונשענות על הון אנושי בעל אוריינטציה
)Science, Technology, Engineering, and Mathematics) STEMטכנולוגית ומיומנויות חיוניות. מקצועות ה־
מובילים גם את הכלכלה הישראלית. על אף המחסור הכרוני בכוח אדם מיומן, תעשיות המבוססות על פתרונות
.טכנולוגיים מצויות כל העת במגמת צמיחה, ויש לכך השפעה נרחבת על הכלכלה ועל החברה הישראלית
ולשאוף לפתח קריירה מדעית־ STEMמחקרים רבים מראים כי כדי לעודד תלמידים להתעניין במקצועות ה־
טכנולוגית נדרשים מאמצי חינוך החורגים מהחינוך הפורמלי – שימוש בפדגוגיה חדשנית לצד חיזוק יוזמות
בלתי פורמליות כגון פעילות קהילתית, ויוזמות של רשויות, אירגונים, חברות פרטיות, עמותות ועוד. לפעילות
מחוץ לתוכנית הלימודים הבית ספרית הפורמלית יש תרומה של ממש להקניית מיומנויות חיוניות, וחינוך בלתי
. מחזק את ההתעניינות בחומר הנלמד בבית הספר ומשפר את הבנתוSTEM פורמלי מוכוון
על אף קיומן של יוזמות נקודתיות בלתי פורמליות בישראל, ניכר כי חסרה יוזמה למהלך לאומי סדור, שיחבר
באופן יסודי ושיטתי בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי לאורך הרצף החינוכי כולו, ובפרט בגיל בית הספר
,היסודי וחטיבת הביניים – שבהם נקבעת האהדה לתחומי המדעים. היוזמה תגדיר את היעדים המשותפים להם
את מדיניות החינוך, את שיטת המדידה של התוצרים, ואת התמריצים לשותפים השונים באקוסיסטם החינוכי־
.לאומי
קבוצת עבודה בוועדה לחינוך מדעי־טכנולוגי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו״פ) במשרד
החדשנות, המדע והטכנולוגיה בחנה כיצד אפשר ליצור כר פורה לאומי להכשרת הון אנושי לאומי מיומן בתחום
כזה, שיהיה אפקטיבי יותר מן הקיים, יאפשר שוויון הזדמנויות וצמצום פערים בחברה ויוביל להגדלת- STEMה־
ההון האנושי ולהשבחת איכותו באמצעות הנחלת מיומנויות חיוניות, מתוך מחשבה שכל אלה יובילו לשיפור
.בפריון הלאומי ולביסוס כלכלה וחברה איתנות וצומחות
קבוצת העבודה הציבה לה למטרה להמליץ כיצד ראוי
לשלב בין חינוך פורמלי לחינוך בלתי פורמלי בלימודי
כדי להשיג יעד משותף ומוסכם ברמת התוצרSTEM
הרצוי, ובתוך כך להעניק לכל תלמיד ותלמידה במערכת
החינוך ברחבי הארץ את ההזדמנות לחוות פעילות
.חינוך בלתי פורמלית, סינרגטית ומעצימה
עיקרי המלצותיה של קבוצת העבודה מובאים במסמך
שלפניכם, ומתייחסים לגיבוש מדיניות לאומית סדורה
לשילוב בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי־פורמלי
במדינת ישראל. היעדרו של מהלך לאומי סדור יגדיל
את הפערים הסוציואקונומיים הקיימים בין האוכלוסיות
.ויצמצם את הגישה לפעילויות של חינוך בלתי פורמלי
[קבוצת העבודה] בחנה כיצד אפשר ליצור
כר פורה לאומי להכשרת הון אנושי לאומי
– כזה שיהיה אפקטיביSTEMמיומן בתחום ה־
יותר מן הקיים, יאפשר שוויון הזדמנויות
וצמצום פערים בחברה ויוביל להגדלת ההון
האנושי ולהשבחת איכותו באמצעות הנחלת
מיומנויות חיוניות, מתוך מחשבה שכל אלה
יובילו לשיפור בפריון הלאומי ולביסוס כלכלה
.וחברה איתנות וצומחות
| 12המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
פתיחה
קבוצת העבודה "שילוביות בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי־פורמלי תוך הדגשת המיומנויות, הידע
>
והפדגוגיה", בוועדה לחינוך מדעי־טכנולוגי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו״פ) במשרד
החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הקבוצה בחנה כיצד אפשר לשלב בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי
.STEMפורמלי בתחומי ה־
.מסמך זה הוא סקירה של תוצרי עבודת קבוצת העבודה – הרציונל שביסוד כינוסה, מסקנותיה והמלצותיה
>
חברי קבוצת העבודה ועל תוצאותיו של- ההמלצות שבמסמך מבוססות על בסיס הידע של המומחים
>
מחקר מעמיק שערכה הקבוצה באמצעות חברת מחקר; על עיבוד השוואתי של דוגמאות רלוונטיות מרחבי
העולם, על ראיונות עם מומחים בתחום מהארץ ומהעולם, ועל סדרה של תשעה דיונים בין חברי קבוצת
.העבודה המופקדים על גיבוש ההמלצות
מסמך העבודה המלא, ובו מקורות, דוגמאות מהעולם, העמקה בסוגיות השונות ועוד, מצורף כנספח
>
.למסמך זה
מונחים
STEM לימודי
תפיסה רחבה ועדכנית של לימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, המשלבת רכישת ידע עם רכישת
הבנה רב־תחומית ובין־תחומית והנחלת מיומנויות חיוניות כגון חשיבה ביקורתית, סקרנות, יצירתיות, יכולת
עבודה בצוות רב־תחומי, למידה עצמית ויכולת הצגה אפקטיבית (להבדיל מתפיסת לימודים המבוססת על
ידע דיסציפלינרי בלבד, הנמדד באמצעות בחינות בגרות במתמטיקה ומדעים). תפיסה זו מתממשת בגישות
.פדגוגיות שונות, שנכלל בהן פתרון בעיות מורכבות ורב־תחומיות בתנאי אי־ודאות
)formal( חינוך פורמלי
חינוך המתאפיין בהיותו מובנה בתוכנית הלימודים הפורמלית של משרד החינוך, ומבוסס על פעילויות שהגדיר
בית הספר, שמתקיימת בשעות הלימודים ושיש חובת השתתפות בהן. פעילויות אלה מתקיימות לרוב בשטח
בית הספר, מעבירים אותן מורים שהסמיך משרד החינוך והן מתמקדות בתוכני הלימוד שמכתיב המשרד
.ומתבצעות בפיקוחו
)non-formal( חינוך בלתי פורמלי
פעילות חינוכית מאורגנת ושיטתית, המתקיימת בשטח בית הספר או מחוצה לו, שאינה חלק מתכנית הלימודים
.הפורמלית ומשרד החינוך אינו מפקח עליה. מפעילי פעילות זו יכולים להיות המורים או כל גורם חיצוני אחר
| 13המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
)informal( חינוך א־פורמלי
פעילות שאינה מוכוונת מראש ללמידה ושתוצריה אינם מוגדרים מראש; מקורם של הידע והמיומנויות הנרכשים
במסגרת זו הוא בפעולות ואינטראקציות של הפרט בחיי היום־יום (צפייה בסרטים, פעילות באתרים וברשתות
,חברתיות, האזנה למוזיקה וכיו״ב). הלמידה בדרך כלל מוכוונת באופן עצמאי או על ידי בני משפחה או חברים
וההתקדמות בה מבוססת על הפעילות הספונטנית של הפרט ועל חופש הבחירה וההתנסות שלו, ואינה חלק
.ממסגרת כלשהי – פורמלית או בלתי פורמלית
STEM אקוסיסטם
מערכת גומלין שנכללים בה בתי ספר, מסגרות קהילתיות (כגון חוגים ופעילויות לאחר שעות הלימודים
הפורמליות ובקיץ), מרכזי מדע ומוזאונים וחוויות א־פורמליות בבית ובסביבות אחרות – שכולן יחד מספקות
רותם את היכולות הייחודיותSTEM לצעירים. אקוסיסטםSTEM מגוון עשיר של הזדמנויות למידה של מיומנויות
.1 לכלל אוכלוסיית הילדיםSTEM של כל המסגרות השונות באופן סינרגטי, כדי לספק למידת
רקע
החברה והתעשייה המודרניות מבוססות כיום על טכנולוגיה וחדשנות, ונשענות על הון אנושי בעל אוריינטציה
) הם המנוף המרכזי לצמיחתןSTEM( טכנולוגית ומיומנויות חיוניות שונות. תחומי המדע, הטכנולוגיה וההנדסה
רק ללימוד תחומי STEMהכלכלית של מדינות רבות בעולם. חשוב לציין כי איננו מגבילים את הגדרת החינוך ל־
מוגדר מתוך תפיסה רחבה, שנוסף על תחומי הידע כוללת גם רב־תחומיותSTEMהידע הייעודיים. חינוך ל־
ומיומנויות חיוניות הנדרשות לכל בוגר, ללא קשר לתחומי הידע עצמם, כבסיס הכרחי לתפקודו כאזרח בחברה
.מודרנית
מובילים גם את הכלכלה הישראלית. נתונים מצביעים על כך שתעשיית ההיי־טק היא מנועSTEMתחומי ה־
50%, והיא הניבה כ־10% חלקה של תעשייה זו בשוק התעסוקה היה כ־2023הצמיחה העיקרי של ישראל (ב־
מסך כל היצוא). על אף המחסור הכרוני בכוח אדם מיומן בתחום, תחום זה מצוי כל העת במגמת צמיחה, ויש לו
השפעה נרחבת על הכלכלה ועל החברה הישראלית. מצב זה עלול להשתנות אם מדינת ישראל לא תצליח
.להגדיל את ההון האנושי הלאומי ולהשביח את איכותו
לבתי הספר, למוסדות להכשרה המקצועית ולהשכלה הגבוהה יש תפקיד חיוני בפיתוח ובהכשרה של הון אנושי
ולפתח STEMמיומן ואיכותי. מחקרים רבים מראים כי כדי לעודד תלמידים ותלמידות להתעניין במקצועות ה־
.קריירה מדעית־טכנולוגית נדרשים מאמצי חינוך החורגים מהחינוך הפורמלי
.How Cross-Sector Collaborations are Advancing STEM Learning : מקור1
| 14המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
הביטוי המעשי לכך הוא שימוש בפדגוגיה המעודדת פתרון בעיות אמיתיות מתוך צורך אותנטי והמעוררת את
,סקרנותם הטבעית של התלמידים, לצד חיזוק יוזמות בלתי פורמליות כגון פעילויות במתנ"סים, חוגים פרטיים
.יוזמות של עמותות שונות, מוזאוני מדע, תנועות נוער ועוד
לפעילות מחוץ לתוכנית הלימודים יש תרומה של ממש להקניית מיומנויות חיוניות, וחינוך בלתי פורמלי מוכוון
. מחזק את ההתעניינות בחומר הנלמד בבית הספר ומשפר את הבנתוSTEM
שוק התעסוקה דורש להפגין מיומנויות כגון חשיבה ביקורתית, עבודת צוות, יכולת הצגה אפקטיבית, למידה
.עצמית ופתרון בעיות מורכבות בתנאי אי־ודאות, כאלה שקשה להקנות באמצעות הוראה פרונטלית סטנדרטית
;בשל כך, בשנים האחרונות גדל היקף פעילויות החינוך הבלתי פורמליות ברחבי העולם, כמו גם בישראל
במדינות רבות פועלות יוזמות מקומיות ולאומיות להקניית מיומנויות אלה באמצעות כלים דיגיטליים, פלטפורמות
מקוונות וחוויות בהשתתפות פיזית בתוך הקהילה. מטרתן של יוזמות אלה היא ליישם דרכים חדשניות ללמידה
.STEMבנושאים מגוונים המיוחסים למקצועות ה־
ולפתח קריירהSTEMמחקרים רבים מראים כי כדי לעודד תלמידים ותלמידות להתעניין במקצועות ה־
מדעית־טכנולוגית נדרשים מאמצי חינוך החורגים מהחינוך הפורמלי. הביטוי המעשי לכך הוא שימוש
בפדגוגיה המעודדת פתרון בעיות אמיתיות מתוך צורך אותנטי והמעוררת את סקרנותם הטבעית של
.התלמידים
בארץ ובעולם כיום STEMהחינוך ל־
בישראל, קיימות כיום מגוון יוזמות מקומיות בחינוך הפורמלי ובחינוך הבלתי פורמלי המיועדות לקדם את לימודי
עם זאת, הפעילות אינה בהיקף המספק את צורכי המשק והחברה, בוודאי לנוכח השינויים ההולכים.STEMה־
וגוברים. על אף קיומן של יוזמות מגוונות, חסרה בישראל יוזמה לאומית סדורה, שתחבר באופן יסודי ושיטתי בין
.החינוך הפורמלי לבין יוזמות החינוך הבלתי פורמליות השונות באקוסיסטם החינוכי הלאומי
, שהחלה לפעול בארה"ב בשנתSTEM ecosystems דוגמה אחת ליוזמה שפועלת באזורים פריפריאליים היא
, ובתמיכתם של פילנטרופיים יהודים החלה ליישם אב טיפוס בעיר באר שבע. כיום היא פעילה גם בבית2015
, כדי2004 שאן, בעמק המעיינות, בקריית מלאכי ועוד. דוגמאות נוספות הן עמותת "אופנים"שהוקמה בשנת
לקדם את שוויון ההזדמנויות בחינוך לילדים ביישובי הפריפריה בישראל ולצמצם פערים, באמצעות הפעלת
ארגונים100 – תוכנית שחברים בה כ־2013 שהקים ארגון "שיתופים" בשנתTOP15תוכניות העשרה לילדים, ו־
מובילים מכלל המגזרים בחברה הישראלית (הציבורי, החברתי, הפילנתרופי והעסקי) ומובילים יחד יוזמה
.משותפת לקידום מצוינות בחינוך המדעי־טכנולוגי
| 15המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
חסרה בישראל יוזמה לאומית סדורה, שתחבר באופן יסודי ושיטתי בין החינוך הפורמלי לבין יוזמות החינוך
הבלתי פורמליות השונות באקוסיסטם החינוכי הלאומי
, או ביוזמהSTEM גם בארצות הברית ובאירופה יש מגוון רחב של יוזמות. את חלקן מפעילים ארגונים לקידום
לאומית או מקומית. מירב היוזמות המופעלות ברמה הלאומית מופעלות בהיקפים מקומיים או בקרב אוכלוסיות
.מסוימות בלבד
Charting a Course for ,בהקשר זה ראוי לציין את התוכנית הלאומית שמוביל הבית הלבן בארצות הברית
בארצותSTEM– מתווה אסטרטגיה לקידום החינוך ל־ Success: America’s Strategy for STEM Education
והמועצהSTEM . מטרתה המרכזית של התוכנית, שגיבשו יחד הוועדה לחינוך ל־2023–2018 הברית בשנים
הלאומית למדע וטכנולוגיה האמריקניות, הייתה לקבוע "אסטרטגיה לאומית שתבטיח רצף חינוכי איכותי
לאורך החיים לכל אזרח אמריקני, כדי למצב את ארצות הברית כמובילה עולמית באוריינות, חדשנות STEMל־
נוסף על קביעת החזון, המטרות ויעדים מעשיים, מפורטת בדוח אסטרטגיה לשיתוף.”STEMויצירת הון אנושי ל־
דוחות מצב המפרטים את התקדמות2021 וב־2020, ב־2019פעולה ברמה הלאומית. מאז התפרסמו ב־
התוכנית, הן מבחינת השגת היעד האסטרטגי והן מבחינת רשימת היוזמות הפדרליות, התקציבים שהוקצו להן
.והתאמתן למטרות ולצירי הפעילות
Raise the Bar: STEM Excellence for All Students , הציג הבית הלבן יוזמה נוספת2023 בתחילת שנת
STEM Ecosystem מיליארד דולר הוקצה למימון של קריאה לשינוי והרחבה של ה־120 תקציב של .initiative
האמריקנית כדי לשפר את המוכנות לשוק התעסוקה המודרני של צעירי המדינה לאורך הרצף החינוכי כולו
(מהגן ועד האקדמיה), ולקדם שווין זכויות בקרב אוכלוסיות שבאופן היסטורי אין להן גישה לאותם שירותים
להתחייב אקטיביתSTEM ונדחקו לשוליים. בעקבות זאת יצא משרד החינוך בארצות הברית בקול קורא לארגוני
דרך תוכניות ספציפיות, תוך כדי התחשבות בפרמטרים של שוויון ושייכות, השפעהSTEM לקידום החינוך ל־
.ומדידה, מונחה תוצאות, כוח ההכפלה ושקיפות
האיחוד האירופי מעודד ואף מממן מחקרים רבים בתחום החינוך המדעי. אף על פי כן, התוצרים בשטח מורכבים
בעיקר מיוזמות מקומיות בהיקפים לא גדולים, יוזמות זמניות או יוזמות לאומיות המתמקדות באוריינות דיגיטלית
Science , בדוח שפרסם האיחוד האירופי2015 כאסטרטגיה לאומית. כבר ב־STEMולא בכלל מיומנויות ה־
, צוין הצורך "לשים דגש על החיבור האסטרטגי בין חדשנות לחינוך מדעיEducation for Responsible Citizenship
ברמה המקומית, האזורית, הלאומית, הכלל אירופאית והבינלאומית, תוך כדי התחשבות בצרכים חברתיים
,וגלובליים". כמו כן, מחברי הדוח המליצו לשפר את "שיתוף הפעולה בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי
תעשיות היזמות ואחרות והחברה האזרחית כדי להבטיח רלוונטיות ומעורבות משמעותית של כל הגורמים ובכך
."להגדיל את כמות הלומדים והעובדים בתחומי המדע
| 16המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
עיקרי ההמלצות האופרטיביות
. גיבוש יוזמה לאומית1
גיבוש יוזמה לאומית שתחבר באופן יסודי ושיטתי בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי לאורך הרצף
.החינוכי כולו, מתחילת דרכו בגן ועד לבית הספר התיכון בהסתכלות רחבה של יומו המלא של התלמיד.ה
יוזמה שכזו תגדיר את היעדים המשותפים לחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, את מדיניות החינוך, את שיטת
.המדידה של התוצרים ואת התמריצים לשותפים השונים באקוסיסטם החינוכי־לאומי
. גיבוש חזון לחינוך סינגרטי2
, המכיר בעוצמה הטמונה בחיבור שבין חינוך פורמלי לחינוך בלתיSTEMיש לגבש חזון לאומי לחינוך ל־
פורמלי ומקדם למידה מהנה, רלוונטית ואפקטיבית, שנועד להניע שינוי חיובי בכלכלה ובחברה הישראלית
ולהעניק שוויון הזדמנויות לתלמידים ולתלמידות. בחזון זה ראוי לכלול קריאה לארגונים שונים באקוסיסטם
החינוכי להשתתף בעשייה לשם יצירת סינרגיה ביניהם, ולפעול כדי להנגיש את החינוך הבלתי פורמלי
.לכל ילדי ישראל, ובפרט לפריפריה החברתית־כלכלית־גאוגרפית STEM ל־
STEM. עיצוב מדיניות משולבת לחינוך ל־3
את החזון יש לתרגם למדיניות ברורה, שתחילתה בהגדרת דמות בוגר.ת רצויה שגם ניתנת ליישום. מדיניות
:2030 זו תישען על העבודה המקיפה שנעשתה במשרד החינוך להגדרת דמות הבוגר: "מערכת החינוך
מיומנויות דמות הבוגר". על מדיניות זו לכלול הגדרות של מערכות היחסים והממשקים, מנגנון אפקטיבי
לשילוב בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי לאורך הרצף החינוכי כולו, ובפרט בגיל בית הספר
היסודי וחטיבת הביניים, וחלוקת האחריות והסמכות ביניהם, פעולות להקמה ולחיזוק של אקוסיסטמים
המועצמים משיתוף ידע רוחבי, מדידה ומחקר הניזונים מתובנות המגיעות מן השטח ומזינים אותו- מקומיים
בחזרה ומדיניות תמריצים לעידוד יישום החינוך, שתפעל להשגת המיטב ברמה הלאומית במקום המרב
.ברמה המקומית
לאומיתSTEM . הקמת מועצת4
לאומית שתוציא לפועל את כל ההמלצות שפורטו לעיל. תפקידה של המועצה יהיהSTEM הקמת מועצת
אסטרטגי – היא תוכל להתבונן על האקוסיסטם החינוכי בישראל על שלל מרכיביו, תפעל לגבש חזון
. המועצה תתווה מדיניות להעמקת החיבור בין ממשקיSTEM ותעצב מדיניות של חינוך סינרגטי בלימודי
,האקוסיסטם ותתמקד ביישום שיטתי של החזון והמדיניות. המועצה תגבש המלצות ליישום ברמת יעדים
.מנגנונים לביצוע ותמריצים, ותבצע בקרה שנתית על הביצוע וההישגים
כך שכל ילד וילדה בישראל יוכלו ,STEMכמו כן, על המועצה לגבש דרכים שונות להנגיש את למידת ה־
בצורה המותאמת והאפקטיבית ביותר. גוף לאומי אחוד זה יחזיק בידע ובכליםSTEMללמוד את תחומי ה־
הנדרשים לשם גיבוש המדיניות, יתמרץ ויכוון את היישום המקומי של המדיניות, על כלל ההתאמות
.הנדרשות לשם כך (תרבות, שפה, אמצעים, עוצמות מקומיות ועוד), ויפעל למדידת תוצרי היישום
| 17המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
: הלאומית להיות מורכבת מנציגים מכל הגורמים המרכיבים את האקוסיסטם הלאומיSTEM על מועצת ה־
משרד החינוך, משרד המדע, משרד הכלכלה, האקדמיה, התעשייה, רשויות (אגפי חינוך), צה"ל, מוזיאוני
.מדע, ועמותות
.הלאומית תוכל להיות אחד ממרכיביה STEMבמידה ותוקם בעתיד מועצה לאומית לחינוך, מועצת ה־
STEM. מדידת אפקטיביות מאמצי החינוך המשולב ל־5
יש למדוד את האפקטיביות של שילוב פעילות בלתי פורמלית במערכת הפורמלית, כדי לכוון את כלל
.המערכת בצורה מושכלת ואפקטיבית
התוצר הרצוי של המהלכים המוצעים
,STEMתהליך חינוכי לאומי על פני פני כל הרצף החינוכילהכשרה רלוונטית של הון אנושי לאומי בתחומי ה־
המקנה ידע, מיומנויות וערכים ותורם להתפתחות האישית של כל תלמיד.ה. על תהליך זה להגדיל את מספר
להעניק שוויון הזדמנויות לשם צמצום הפערים בחברה ולהרחיב את,STEMהתלמידים הפעילים בתחומי ה־
תעשיית החדשנות, באופן שיוביל לשיפור הפריון ויכולת ההתמודדות של מדינת ישראל בשוק הבין־לאומי
.המשתנה בקצב הולך וגדל
| 18המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
טיפוח ושיפור איכות ההוראה והמורים
ראש הקבוצה
ד"ר ליאת בן דוד
| 19המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
חברי קבוצת העבודה
ראש הקבוצה ,ליאת בן דוד ד"ר
בעבר, מנכ"לית קרן וולף, מייסדת- מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
"מרכז ידע ולמידה אשלים" של הג'וינט, מנהלת תכנית לאומית להוראת מדעים בחט"ב באוני' ת"א, עוסקת
.בחינוך מדעי למעלה משלושה עשורים, בעלת תואר ד"ר בביולוגיה מולקולרית ממכון ויצמן למדע
אריאל היימן, יו"ר ועדת החינוך במולמו"פ ד"ר
גאולוג בהשכלתו ומרצה באוניברסיטה העברית, בעלים משותפים של חברת הייעוץ "אור", וחוקר במכון למחקרי
). בעבר, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, וקציןINSS( ביטחון לאומי
.אלוף-המילואים הראשי בצה"ל בדרגת תת
מיכל טביביאן מזרחי ד"ר
.ראש מרכז מנור מבית יוזמת המאה, לשעבר סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד החינוך
זלאיט-אורלי לכיש ד"ר
מנהלת החטיבה לפיתוח מקצועי בחינוך מדעי במכון דוידסון לחינוך מדעי, המכשירה אנשי חינוך במדעים
.ובמתמטיקה בחט"ב, בחט"ע ובכלל זה בתוכניות מצוינות שונות. בעלת תואר ד"ר בכימיה ממכון ויצמן למדע
עליזה מדינה 'גב
.מזכירת סניף נתניה בהסתדרות המורים
עופר מוקדי ד"ר
.ראש תחום מדעים במט"ח, לשעבר מפמ"ר מדע וטכנולוגיה ביסודי ובחט"ב במשרד החינוך
אריה מימון מר
ראש מינהל החינוך בעיריית אשדוד, בעל תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית, בעבר כיהן בין היתר כמנהל אגף
.חינוך בעיריית ירוחם וכסמנכ"ל תכנון ברשת החינוך אמי"ת
רחל קנול ד"ר
.מורה ומדריכה ארצית לפיזיקה. מנהלת תוכניות המורים במינדסט, מט"ח
גילמור קשת מאור ד"ר
.מנהלת אגף מדעים, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך
.מירב שגב, מנהלת בית הספר היסודי בן גוריון בראשון לציון 'גב
.מנהלת קמפוס הבינתחומי ע"ש ידלין (מקיף ט"ו) ראשון לציון ,אורנה שלי 'גב
דב רוסו ניל נמיר, מר יעוץ וליווי: ד"ר
מכון למחקר, לפיתוח ולייעוץ ארגוני-מחקר מלווה: צפנת
| 20המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
2תקציר
בעשור האחרון, חלה ירידה משמעותית באיכות החינוך המדעי הפורמאלי בישראל. ירידה זו נובעת, בראשו
ובראשונה, מפגיעה מתמשכת בכמות ובאיכות המורים למדעים ובתנאי הוראת המקצוע. נתונים שנאספו
נדרש שינוי מהיסוד בכל מרכיבי מערך ההוראה למדעים – מורים, לבורנטים ומשאבים מהשטח מעידים כי
.כאחד
מהמורים שעברו הכשרה להוראת מדע, לא נקלטים במערכת החינוך. נתון המעיד על70%-כ :מורים
. המשמעות היא שתוך50 מהמורים למדעים הם למעלה מגיל40%-תועלת נמוכה מאוד. במקביל, כ-עלות
פחות מעשור, מדינת ישראל תהיה כמעט ללא מורים למדעים. זאת ועוד, על אף שדרישות משרד החינוך הן
שמורה למדעים יהיה בעל תואר ראשון, בפועל רק כמחצית הם בעלי תואר שכזה. מכאן נובעת חשיבות גבוהה
.בהכשרה מקצועית ושילוב מורים צעירים במערכת
מדע הוא תחום התנסותי. ללא לבורנטים, לא ניתן ללמוד מדע. למרות זאת, קיים מחסור חריף :לבורנטים
. כיום רק כשליש מההיקף הנדרש קיים במערכת- בלבורנטים במערכת החינוך
,סוגייה נוספת הינה תקצוב המקצועות המדעיים. כיום, התקצוב שווה לזה של מדעי הרוח העיוניים :משאבים
למרות שדרישות המקצוע דומות יותר לאלו של המקצועות הטכנולוגיים. נדרשים משאבי ציוד, מעבדות
וחומרים. עיוות זה אינו מאפשר למידה הראויה למהות המקצוע, הדורש עבודה התנסותית, מחקרית, יישומית
.ובקבוצות קטנות
עבודת קבוצת העבודה וממצאים
. כחלק מהעבודה, נאספו ונותחו נתונים על ידי מכון מחקר2024 ליוני2022 עבודת הוועדה התבצעה בין ינואר
(מכון צפנת) מהמקורות הבאים: משרד החינוך (יחידות שונות), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המועצה
להשכלה גבוהה, מוסדות השכלה גבוהה, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, המרכז הארצי לבחינות
.והערכה, ועוד
,לצורך הכנת המיפוי נעזרה הקבוצה גם בפרסומים של גופים שונים כמו מרכז המידע והמחקר של הכנסת
מכוני מחקר שונים בישראל (כגון מכון סאלד, מכון שורש, מוסד שמואל נאמן), וכן פרסומים של הארגון לשיתוף
.)OECD( פעולה ולפיתוח כלכלי
טכנולוגי של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (מולמו"פ). מטרתו להביא- דוח המלצות זה הוכן במסגרת הוועדה לחינוך מדעי2
לשיפור בתמונת מצב של לימודי המדעים במערכת החינוך במדינת ישראל. על פי בקשת הוועדה תחומי הדעת שאליהם התייחסנו
הם: מדע וטכנולוגיה, כימיה, ביולוגיה, פיזיקה ומתמטיקה ביסודי ועל יסודי. מסגרת הזמן אליה התייחסנו, ככל שהנתונים הזמינים
. ואילך2015 אפשרו, היא משנת
| 21המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
, ראיונות עם בעלי תפקידים רלוונטיים בעיקר ממשרד החינוך20-מקור משמעותי נוסף ואחרון למיפוי היה כ
.ולצידם נציגים של גורמים מחוץ למשרד העוסקים בתחום המדעים – מכון דוידסון, קרן טראמפ ומכון מופ"ת
:הנתונים נאגדו בארבעה פרקים
מוסדות וסטודנטים- 'פרק א
פרק זה מציג נתונים של המוסדות להכשרת מורים בתחום המדעים, סטודנטים למדעים במכללות
ובאוניברסיטאות, מקבלי תארים, וכן דרישות קבלה ללימודי הוראת מדעים במכללות נבחרות. הממצאים
:העיקריים בפרק זה הם
לא קיים מחסור במוסדות או מסלולי לימוד להוראת מדעים. קיימת מגמה מדאיגה של סגירה או איחוד
>
.שנתית בביקוש-מסלולים בשל ירידה חריפה ורב
.כמחצית מהסטודנטים הן נשים וכשליש – מהחברה הערבית
>
.מספר הסטודנטים הגבוה ביותר הוא בהתמחות בהוראת מתמטיקה, והנמוך ביותר בפיזיקה
>
. בממוצע מצטרפים לעולם ההוראה70%-מקרב הבוגרים בתחום הוראת המדעים במכללות לחינוך, כ
>
קיימת עליה המספר בסטודנטים באוניברסיטאות הלומדים לתואר ראשון בתחומי המדעים, אולם אין
>
.נתונים על שיעור כניסתם להוראה
.דרישות הקבלה למכללות לחינוך בתחום המדעים נמוכות ביותר
>
על אף היצע רב של השתלמויות לפיתוח מקצועי, מורים רבים אינם משתתפים בהשתלמויות אלו ומסתפקים
>
.בהשתלמויות בית ספריות, משיקולים שונים
פרק ב' – מורים במערכת החינוך
,פרק זה מציג נתונים על מספר המורים למדעים בחלוקה למקצועות, תחזיות כוח אדם בנוגע למורים במדעים
מחסור כמותי ואיכות, כניסת כוח אדם להוראת מדעים באמצעות תוכנית הסבה, שכר והיקפי משרות, פרופיל
:דמוגרפי של מורי המדעים, וכן תמונת ההדרכה של מורים במדעים. הממצאים העיקריים בפרק זה הם
, מספר המורים למקצועות המדעיים בשנת18%-בעוד מספר התלמידים בשנים אלו עלה בשיעור של כ
>
88% והם מהווים28%-תשע"ה זהה כמעט למספרם בתשפ"ב. שיעור המורים במתמטיקה בלבד עלה ב
.מהמורים למדעים
2022 על פי מודל הרמזור של משרד החינוך צרכי כוח אדם בהוראה כל המקצועות המדעיים נמצאו בשנת
>
יסודי הצפי להכשרה-תחת צבע אדום – דהיינו,מצב של מחסור משמעותי. בביולוגיה ומתמטיקה לעל
תואם את יעדי ההכשרה, בעוד בכל המקצועות האחרים ישנו פער, והוא חריף במיוחד במדעים ומתמטיקה
.לגיל היסודי
| 22המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
בלבד40% כאשר בוחנים את נשירת כוח האדם בתחום החינוך לפי שלבים, מתקבלת תמונה לפיה
>
. שנות הוראה5 מהסטודנטים המתחילים בהכשרה נקלטים במערכת החינוך ומשלימים
השתתפו בתוכניות392 , מורים. מתוכם2,000-בתוכניות ההסבה השונות לחינוך, הוכשרו בשנת תשפ"ב כ
>
.ייעודיות להוראת מדעים. לא ברור כמה מהם סיימו את ההכשרה, וכמה נקלטו בפועל במערכת החינוך
לצד המחסור הכמותי של מורים בחינוך המדעי, ישנו מחסור איכותי משמעותי: לא מעט מורים שמלמדים
>
בפועל את המקצועות המדעיים בבתי הספר כלל לא הוכשרו להוראת מקצועות אלה. לדוגמא, שיעור
ההתאמה בין המורים המלמדים בפועל מתמטיקה לבין הכשרתם המקצועית להוראת מקצוע המתמטיקה
.נמוך במיוחד ביסודי ובממ"ד, והוא גבוה מעט יותר בחט"ב ובתיכון
, ושונהOECD-ישראל דומה בדרישתה לתואר ראשון בלבד בכל החטיבות להרבה מדינות אחרות ב
>
ממדינות כמו גרמניה, פינלנד וצרפת שהעלו את הדרישות לתואר שני. למרות דרישתה זו, רק כמחצית מן
.המורים הם בעלי תואר ראשון ומתוכם כמחצית בעלי תואר שני
אולם השכר השעתי הממוצעOECD-שכר המורים הכולל של מורים בישראל נמוך מאשר במדינות אחרות ב
>
.גבוה יותר
מהמורים בעלי וותק נמוךמועסקים בחצי משרה בלבד. ככל90%-היקפי המשרה עולים עם הוותק. כ
>
. בלבד30%-שהוותק עולה, שיעור המורים המועסקים בחצי משרה פוחת לכ
.ניתוח דמוגרפי של מורי המדעים מלמד שנשים מהווים רוב בכל המקצועות המדעיים, למעט פיזיקה
>
. ומעלה50 אחוז הם בני45- ו30 בחט"ב ובחט"ע ישנו חוסר איזון מדאיג בגילאי המורים, כאשר בין
בעקבות כניסת מערכת גפ"ן, מוסדות המעוניינים בהדרכה נדרשים לרכוש אותה. יחידת ההדרכה
>
:במתמטיקה היא המבוקשת ביותר. ביקוש זה גבוה באופן משמעותי מהביקוש להדרכה בתחומי המדעים
מהמוסדות המלמדים מתמטיקה רוכשים הדרכה בתחום, בעוד ששיעור30%-להערכת הקבוצה כ
. בלבד4.55% ההדרכות שנרכשות עבור המקצועות המדעיים נמוך משמעותית ועומד במוצע על
פרק ג' – תלמידים
פרק זה מציג תמונה מקיפה על תלמידים בתחומי המדעים והישגיהם. תחילה מוצגות הדרישות לשעות
לימוד, ובהמשך מספר הנבחנים בבגרויות במקצועות המדעיים השונים והישגיהם. כמו כן, מוצגים הישגיהם של
). עוד מוצגים נתונים שונים על פעילות התוכניתPISA, TIMSS( התלמידים במבחנים הבינלאומיים הרלוונטיים
. עתודה מדעית טכנולוגית (עמ"ט) הפועלת לקידום מצוינות מדעית בחט"ב רבות בישראל- של משרד החינוך
:הממצאים העיקריים בפרק זה הם
,OECD-נמוך מממוצע הציונים של תלמידי מדינות ה , ממוצע הציונים של תלמידי ישראלPISA במבחן
>
הן באוריינות במתמטיקה והן באוריינות במדעים: באוריינות במתמטיקה תלמידי ישראל מדורגים במקום
,42- המדינות שהשתתפו במחקר, באוריינות במדעים תלמידי ישראל מדורגים במקום ה78 מתוך41-ה
(אוקראינה, טורקיה, איטליה, סלובקיה43 עד38-ואינה שונה במובהק מהמדינות המדורגות במקומות ה
| 23המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
נתון שמעיד על פערים גדולים ,OECD-הגבוה מבין כלל מדינות ה ומלטה). פיזור הציונים בישראל הוא
.בחינוך ובהישגים הלימודיים
נקודות מממוצע23- מעודדים מעט יותר: הממוצע במדעים גבוה בTIMSS הנתונים של ישראל במבחן
>
,המדינות המשתתפות, כאשר המדינות הדומות לישראל בהישגיהן הן אירלנד, ארה"ב, שבדיה, פורטוגל
נקודות מממוצע המדינות30-אנגליה, טורקיה והונג קונג. הממוצע בתחום המתמטיקה בישראל גבוה ב
,המשתתפות, כאשר המדינות הדומות לישראל בהישגיהן הן אירלנד, ארה"ב, ליטא, אוסטרליה, אנגליה
והונגריה. עם זאת, גם כאן ניכרים פערים משמעותיים בין התלמידים: ממוצע פיזור ההישגים במתמטיקה
.גבוה מממוצע המדינות המשתתפות, והוא מדורג חמישי ביחס למדדי הפיזור בקרב המדינות המשתתפות
ממוצע פיזור ההישגים במדעים גבוה גם כן מממוצע המדינות המשתתפות כאשר ישראל מדורגת במקום
במדעים) גבוהים מהשיעור12%- במתמטיקה ו15%( . שיעורי התלמידים המצטיינים בישראל11-ה
בכל תחום13%( במדעים). שיעורי התלמידים המתקשים7%- במתמטיקה ו5%( לאומי-החציוני הבין
במדעים). הישגיהם של תלמידים15%- במתמטיקה ו13%( לאומי-דעת) דומים לשיעור החציוני הבין
דוברי עברית גבוהים מאלה של תלמידים דוברי ערבית במדעים ובמתמטיקה כאחד, כאשר עיקר הפער
כלכלי שלהם. בנוסף, הישגי הבנים גבוהים-מוסבר בהבדל בהרכב התלמידים מבחינת הרקע החברתי
.מהישגי הבנות במתמטיקה, ודומים להם במדעים
יח"ל היו יציבים למדי בין השנים תשע"ז5-הישגי התלמידים הממוצעים בבחינות הבגרות במדעים ב
>
נקודות. עם זאת, לא נבדק באם קיים שינוי ברמת2 לתש"פ, מלבד בתחום הפיזיקה בו היתה עליה של
.המבחנים עצמם
ובפיזיקה בלבד9%-בין השנים הנ"ל, ובמקצועות פיזיקה, כימיה וביולוגיה מספר הנבחנים עלה ביחד בכ
>
יח"ל חלה5 מכלל התלמידים הניגשים לבגרות. במתמטיקה5%-. תלמידים אלו מהווים כ19%-עלה ב
.13%-עליה במספר הנבחנים ב
העצמאי- הישגי הבגרות במקצועות המדעיים בפילוחים שונים מציגים את הנתונים הבאים: על פי פיקוח
>
הערבי- מוביל ואחריו הדתי והכללי. שני האחרונים מתחלפים בסדר במתמטיקה. בבדיקה על פי מגזר
, שיעור הנבחנים המצטבר (במקצועות כימיה- מוביל ואח"כ היהודי, הדרוזי והבדואי. בבדיקה על פי מחוז
)פיזיקה וביולוגיה) הוא הגבוה ביותר במחוזות צפון וחיפה, והנמוך ביותר במנהל חינוך ירושלים (מנח"י
. יח"ל מובילים תל אביב ומרכז, ובתחתית מחוזות דרום וחרדי5 ובמחוז החרדי. במתמטיקה בהיקף של
מספר תוכניות תומכות בתחום המדעים פעלו ופועלות במערכת החינוך. הבולטת שבהם היא תוכנית
>
טכנולוגית (עמ"ט) המיועדת לתלמידי חט"ב ומעודדת אותם לבחור בחט"ע בבגרות-עתודה מדעית
בתי"ס. מחקר270 מקצועות מורחבים. בשנת תשפ"ב השתתפו בתוכנית3 טכנולוגית מוגברת עם-מדעית
, ולהגדלת מספר הניגשים לבגרויות1:10 של בנק ישראל מצביע על תרומה של התוכנית למשק ביחס של
.מדעיות מורחבות של תלמידים בבתי הספר שבתוכנית
| 24המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
פרק ד' – משאבים ותשתיות
פרק זה מציג תמונת מצב לגבי התקצוב של מקצועות המדעים ביחס למקצועות אחרים, את הפריסה של
אשכולות הפיס, וכן תמונת מצב של המעבדות והלבורנטים במערכת החינוך. הממצאים העיקריים בפרק זה
:הם
,אמנותיים-מפתח התקצוב של משרד החינוך (שכל"ם) למקצועות המדעיים דומה למקצועות העיוניים
>
. פער זה קיים על אף הצורך בתנאי למידה דומים25%-ונמוך מהמקצועות הטכנולוגיים בשיעור של כ
בשני האשכולות. הפער פוגע במוטיבציה של מנהלי בתי"ס לקדם מקצועות מדעיים, ביכולתם של המורים
.ללמד מדע ברמה התנסותית נדרשת ובמספר הבוגרים עם בגרות מדעית
.אשכולות ותפוחי פיס, שנועדו לאפשר תשתית פיסית איכותית ללמידת מדעים, הם בפרישה חלקית וחסרה
>
הקיימים נותנים מענה חלקי בלבד ליישובים בהם הם נמצאים; זאת, עקב גידול האוכלוסייה ביישובים בהם
.הם פועלים, תחרות גוברת על השימוש בתשתיות אלה, מצב תחזוקתי ירוד, צמצום תקציבי, וכוח אדם חסר
.בחלק מהם יש אף קושי לאייש את תפקיד המנהל
על אף החשיבות של המעבדות ללימודי המדעים, יש קושי לקבל תמונה מדויקת של מצב המעבדות בבתי
>
, חטיבות ביניים810- בתי"ס יסודיים ו2,105 , ובו השתתפו2019-הספר. סקר מיפוי שערך משרד החינוך ב
. מחטיבות הביניים חסרה מעבדה10%- מבתי הספר היסודיים וב30%-עולה שב
הפעלת המעבדות דורשת לבורנטים. גם בנושא זה חסרים נתונים מדויקים. מנתונים שהתקבלו ממשרד
>
, בהתאמה. זאת בעוד1,357- ל1,159 תשפ"ב נע בין-החינוך עולה שמספר הלבורנטים בשנים תשע"ט
.1,933 מספר בתי הספר הרלוונטיים לקיום מעבדות והחזקת לבורנטים עמד בשנת תשפ"ג על
| 25המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
המלצות
.דו"ח זה, לצד דו"חות הוועדות האחרות של המולמו"פ, מעיד כי בעיית החינוך המדעי היא מערכתית ומורכבת
טווח, הכוללת המלצות מפורשות ומפורטות-התמודדות עם אתגריה דורשת בניית תכנית אסטרטגית ארוכת
ליישום. תהליך כזה מחייב מעורבות, שת"פ ועבודה מתואמת של גורמי מקצוע שונים, וביניהם: נציגות השלטון
,המרכזי, נציגי השלטון המקומי, נציגי מנהלים ובתי ספר מהגילאים השונים, ארגוני מגזר שלישי ומגזר עסקי
:ואנשי מקצוע מובילים מתחומי המדעים והחינוך כאחד. כדי להשיג זאת, אלה המלצות תת הוועדה
הפיכת מקצוע- הכרזה על תכנית חירום לאומית בהוראת המדעים, שהיעד שלה יהיה שינוי אסטרטגי .1
המורה למדעים ליוקרתי ונחשק. התכנית תכלול הגדרה ברורה של הקריטריונים שנדרש לעמוד בהם
כדי להיות מורה למדעים (ללא הבדל בין מורי יסודי, חט"ב או חט"ע) ותגדיר משאבים ותהליכים חיוניים
.)הנדרשים להשגתם (טיפוח לבורנטים, מעבדות, ציוד, שכל"ם, קריטריונים של קבלה למקצוע וכ"ו
בנייה ויישום של תכנית לשימור וטיפוח מורים שכבר הוכשרו שתכלול הגדרת יעדים להגדלת מספר .2
,הנקלטים במערכת. התכנית תכלול מענקים, תגמולים, שכר הולם על בסיס חוזים אישיים, גמישות פדגוגית
אופק התפתחות מקצועית והשקעה בסביבות עבודה מתקדמות ואטרקטיביות (מעבדות מצוידות, ציוד
.)אישי ראוי, פינת עבודה אישיות
,הרחבה והעמקה של תוכניות ההסמכה להוראת המדעים של מומחים מתחומי המדעים השונים .3
במימון המדינה (הכוללת התחייבות של שנת עבודה מול כל שנת מימון) וקליטה במערכת על בסיס חוזים
.המאפשרים שכר ותנאים הולמים
.*כל אחד מהצעדים יכלול ליווי, תמיכה פרטנית, ותוכנית תגמולים מבוססת הישגים מוכחים
| 26המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
החינוך המדעי בבית הספר היסודי
ראש הקבוצה
פרופ' טלי טל
| 27המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
חברי קבוצת העבודה
טלי טל, ראש הקבוצה 'פרופ
ראשת המרכז הקדם אקדמי בטכניון, לשעבר דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ונשיאת
.NARST האירגון הבינלאומי למחקר בחינוך מדעי
)אריאל היימן (יו"ר ועדת החינוך במולמו"פ ד"ר
גאולוג בהשכלתו ומרצה באוניברסיטה העברית, בעלים משותפים של חברת הייעוץ "אור", וחוקר במכון למחקרי
). בעבר, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, וקצין צה"לINSS( ביטחון לאומי
.אלוף-במילואים בדרגת תת
אריה מימון מר
ראש מינהל החינוך בעיריית אשדוד, בעל תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית; בעבר כיהן בין היתר כמנהל אגף
.חינוך בעיריית ירוחם וכסמנכ"ל תכנון ברשת החינוך אמי"ת
מיה הלוי 'גב
.מנהלת לשעבר של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים
עידו מזורסקי מר
, קהילת רובוטיקה עולמית המכינה צעירים לעתיד באמצעות תוכניות רובוטיקה ייחודיותFirst מנכ"ל ארגון
., החל מגן חובה ועד כיתה י״בSTEM ללימודי
רון מילוא 'פרופ
חבר סגל בכיר במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע. משמש כיו"ר ועדת המקצוע למדע
.וטכנולוגיה במשרד החינוך
רנא סובח ד"ר
.מנהלת מחלקת החינוך בעיריית שפרעם, מומחית לשפה הערבית, מתרגמת
דב רוסו יעוץ וליווי: ד"ר ניל נמיר, מר
| 28המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
תקציר
טכנולוגי בחטיבת הביניים ובבית הספר-החינוך המדעי בבית הספר היסודי מהווה תשתית לחינוך המדעי
התיכון. הוא מקנה לתלמידים מיומנויות נדרשות במגוון תחומים, והוא צורך לאומי ומרכיב חשוב ביותר בחוסן
.הכלכלי והחברתי הלאומי
על אף תוכנית לימודים מקיפה, ואף עמוסה, המסר שמקצוע המדעים פחות חשוב, בבית הספר היסודי, מגיע
ממקומות שונים במערכת. כמו בתחומים אחרים, התקציב וכוח האדם קובעים לבסוף את הרמה. החינוך
טכנולוגי בבית הספר היסודי מהווה את התשתית לרכישה של ידע מדעי בסיסי כמו גם ידע על העולם-המדעי
הפיזי ועולם החי והצומח. כאשר תשתית זו נפגעת, הילדים, העוברים לחטיבת הביניים והתיכון מגיעים עם חוסר
.בידע, היעדר מיומנויות מדעיות וזאת עם פער ההולך וגדל
,טכנולוגי בבית הספר היסודי, יש השפעה על המשך לימודיהם המדעיים בחטיבת הביניים-לפערים בחינוך מדעי
,לכך .המשפיעה על לימודיהם בתיכון, שלעצמה משפיעה על אפשרויות לימודיהם באוניברסיטאות ובמכללות
:חברתי של ישראל. לפיכך, הוועדה ממליצה על-יש השפעה דרמטית על החוסן הכלכלי
.מהלכים להגדלת מספר המורים המוכשרים ללמד מדעים ברמה מספקת
>
הגדרת דרישות מינימום ברמת ההכשרה, הן ברמת ידע התוכן המדעי והן ברמת ידע התוכן הפדגוגי בחינוך
>
.מדעי
מתן תגמול כלכלי, באופן דיפרנציאלי, למורים למדעים ביסודי, בדומה למורי חינוך מיוחד או בדומה למורים
>
.בתיכון
, להוראת מדעים למורים הנמצאים במערכתin-service (מעבר ליוזמות הקיימות) הפעלת תוכניות הכשרה
>
.ותיגמול מורים המצטרפים להכשרה זו
חוגיות-הפעלת מנגנונים ותמריצים לעידוד התמחות במדעים במכללות להכשרת מורים (אם כתוכניות דו
>
.)או בדרך אחרת
תיגמול מוסבים להוראה שילמדו מדעים בבית הספר היסודי ותמיכה בהם בדרכים שיבטיחו הישארותם
>
.במערכת
.הגדרת מספר שעות מינימום ללימוד מדעים
>
חידוש חדרי מקצוע וציודם בהתאם להמלצות הפיקוח על המדעים, והקצאת שעות הכנת ניסויים והדגמות
>
.עבור מורות למדעים, זאת בהיעדר תקנים ללבורנטים בביה"ס היסודי
הגדלת היקף ההדרכה והפיתוח המקצועי בחינוך המדעי ושיפורם כך שהמדריכות יהיו בעלות ידע מעודכן
>
.וניסיון רב בשדה
| 29המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
אנו מאמינים, שהחינוך של ילדי האומה מהווה דאגה לאומית. ההבנה של והעניין במדע ובהנדסה
שהאזרחים נדרשים להם בקבלת החלטות הוא קריטי לקבלת החלטות טובה בעתיד. אחוז התלמידים
שמתעניינים בלימודי מדעים ובקריירה בתחום נמוך מדי, כיום, עבור צורכי האומה. יותר מכך, אחוז גדול
מתמיד של משרות, דורשים ידע ומיומנויות בתחומים אלה, בנוסף לידע שפה וידע מתמטי
Ralph J. Cicerone, President, National Academy of Sciences
Charles M. Vest, President, National Academy of Engineering (NRC, 2012(
מבוא- פתח דבר
פיתוח מיומנויות החשיבה המדעית מתחילה בחינוך כבר בגיל הרך. שכן חינוך מדעי נועד להגביר הבנה של
מדע, ביסוס ידע וקידום האוריינות המדעית. קיימות עדויות רבות לכך שילדים ונוער אשר זוכים לחינוך מדעי
בבתי הספר, ובמסגרות לא פורמאליות כמו למשל במוזיאונים, חוגים, קייטנות ובפעילות בטבע, מפתחים עמדות
חיוביות כלפי מדע ולמידת מדע, מפתחים מיומנויות חשובות, ומפתחים הבנה של התהליך המדעי. כל אלה
.חשובים להתפתחותם האישית ולקידום החברה
מדינת ישראל שכאמור נשענת כלכלית ובטחונית על ההייטק, טכנולוגיה, שנשענות על ידע מדעי שבסיסו
נרכש בבית הספר והמשכו בלימודים אקדמיים. לכן יש חשיבות עצומה לכך שיותר תלמידים ילמדו מדעים
בתיכון ובלימודים גבוהים, ומכאן החשיבות העצומה של הוראה טובה ונכונה של מדעים בגיל היסודי. חשוב גם
.לומר שגם אלו שלא יעסקו במדע בחייהם נזקקים למדע ולאוריינות מדעית בחיי היום יום שלהם
הרקע להקמת קבוצת העבודה
.בשנים האחרונות חלה פגיעה במעמד תחומי הדעת המדעיים במערכת החינוך, בשלב גיל היסודי בפרט
הגורמים לכך קשורים בעיקר למדיניות, תקצוב המקצועות המדעיים ומחסור במורים, בלבורנטים ובתשתיות
:ראויות ומכיוון שהקבוצה מצאה כי
לימודי מדעים בגיל בית הספר היסודי הם קריטיים לביסוס אהדה למדע וטכנולוגיה, ולפיתוח אוריינות
>
.מדעית, אשר מהווים תשתית לחינוך המדעי בבית הספר העל יסודי
בשנים האחרונות יש ירידה בולטת בהיקף וברמת החינוך המדעי ביסודי. בבתי ספר רבים כמעט שאין חינוך
>
מדעי. הקבוצה רואה במצב סכנה לחוסן הלאומי בישראל ומצביעה על קושי הולך ומתפתח מבית הספר
.היסודי ועד לתיכון
.הבעיות הן מבניות – הגדרת תחומי ליבה, היעדר מורים, הקצאת שעות, תשתיות וציוד
>
| 30המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
,קבוצת העבודה בנושא החינוך המדעי בבית הספר היסודי בחנה את מצב החינוך המדעי בבית הספר היסודי
ושאלה כיצד ניתן לשפר את המצב הקיים. הוועדה קיימה קבוצות מיקוד עם מנהלות בתי ספר, הפיקוח המוביל
על החינוך המדעי במשרד החינוך ועם נציגות מכללות להכשרת מורים. בנוסף, התקיימו פגישות נפרדות עם
.חלק מן המשתתפות בקבוצות המיקוד, ונערכו דיונים בתוך הועדה בשלבים שונים של עבודתה
.המלצות הקבוצה מבוססות על הידע המקצועי של חבריה ועל ראיונות שהוועדה קיימה עם מומחים ובעלי עניין
.מבוא זה מציג את תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי
:)2016 ,מתוך מסמך תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה (משרד החינוך
מדע וטכנולוגיה מהווים חלק מרכזי מהתרבות האנושית ומהמציאות היומיומית שלנו והם חיוניים לעצם
קיומם והתפתחותם של האדם והחברה בעולם המודרני. לאור זאת עולה הצורך לפתח אוריינות מדעית
וטכנולוגית לכלל אוכלוסיית התלמידים בכל המגזרים כחלק מההשכלה הכללית הנדרשת כיום ותידרש
בעתיד. אוריינות זו מתייחסת להיבטים הבאים: ידע על העולם שסביבנו בהיבט מדעי וטכנולוגי; מיומנויות
.חשיבה ועשייה; ערכים עמדות והתנהגויות
תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה ליסודי ולחטיבות הביניים שואפת לפתח אזרחים בעלי אוריינות
מדעית טכנולוגית, סקרנים ותאבי דעת, המסוגלים ללמוד באופן עצמאי ומשתמשים בידע מדעי וטכנולוגי
ובמיומנויות חשיבה ועשייה להבנת תופעות בעולם הסובב אותנו, לפתרון בעיות, לקבלת החלטות ולנקיטת
עמדות בסוגיות מחיי היומיום במסגרות שונות – בית, בית הספר, עבודה ועוד; אשר מסוגלים לשאול
שאלות, לאתר ולהעריך מקורות מידע, מבחינים בין עובדות לבין דעות אישיות, בין מידע אמין למידע
שאינו אמין, פתוחים לקבלת מידע חדש ועושים בכל אלו שימוש נבון; אשר מעורבים בחיים האזרחיים
באופן מושכל, תוך הפעלת שיקולי דעת הכוללים התייחסות להשלכות שיש לאפשרויות הפעולה; אשר
מכירים בכך שהמדע והטכנולוגיה הם פרי המחשבה האנושית, מודעים לחשיבותם בקידום האנושות בצד
הכרה בחסרונות ובמגבלות של תחומים אלו; אשר מתמודדים בהצלחה עם אתגרי המציאות המשתנה
במהירות יחד עם היותם שותפים לצמיחה של חברת מופת משגשגת. בנוסף, התכנית מבקשת לעודד את
,המוטיבציה של תלמידים לעסוק בעתיד בתחומים אלו כדי שיהיו חלק מקהילת המדענים, המהנדסים
.אנשי הטכנולוגיה, והטכנאים של המדינה
תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים מתבססת על גישת
שמשלבת בין תחומי המדע, הטכנולוגיה והחברה. מחד משקפתSTS (Science, Technology, Society(-ה
,התכנית את הקשרים, ההשפעות ההדדיות וטשטוש הגבולות הקיימים בין המדע והטכנולוגיה כיום. מאידך
,התכנית שומרת על האופי הייחודי של כל אחד מתחומי הדעת (המדע – הכולל את תחומי הכימיה
,הביולוגיה, והפיזיקה, ואת הטכנולוגיה הכוללת את ההנדסה) הן בהתייחסות לתכנים (תופעות, תהליכים
עקרונות) של כל אחד מתחומים אלו, והן בהתייחסות למהות המדע ולמהות הטכנולוגיה ולהיבטים
המתודולוגים של כל אחד מהם. בנוסף, התכנית מציגה את הזיקה בין המדע והטכנולוגיה לבין היבטים
חברתיים ותרבותיים ובכך מקשרת בין עולם המושגים המדעי והטכנולוגי לבין העולם היומיומי ומשלבת
.דוגמאות רלוונטיות במישור היום יומי, הלאומי והעולמי
| 31המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
:בפרק הממד הפדגוגי, התוכנית מפרטת את דרכי ההוראה המצופות
:למידה התנסותית
ביצוע ניסויים ותצפיות, התנסות מעשית עם כלים ותכנון ובנייה של מוצרים הם מאבני היסוד של המדע
והטכנולוגיה. לכן, מאפיין חשוב בהוראת המקצוע הוא ביצוע ניסויים ותצפיות ותפעול ובנייה של דגמים ומוצרים
) על ידי התלמידים. אלו ישרתו לא רק את ההבנה לגבי אופן התהוות הידע המדעיhands on activities(
והטכנולוגי אלא גם יתרמו הן ליכולת להשתמש ולפעול בצורה מעשית עם כלים וחומרים והן להבנייה של
.מושגים מופשטים בתחומים אלו
פיתוח מיומנויות חשיבה
מטרת תכנית הלימודים היא להכשיר את בוגריה להתמודדות מוצלחת עם אתגרי העתיד בחברה דינמית
. מתוכן, תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה מדגישה את21-ועתירת ידע על ידי טיפוח מיומנויות המאה ה
:קבוצות המיומנויות האלה
.מיומנויות חשיבה מסדר גבוה כמו השוואה, טיעון, הסקת מסקנות, תהליכי חקר, תהליכים טכנולוגיים ועוד
מיומנויות מידעניות הכוללות מיומנויות איתור וארגון מידע, עיבוד מידע תוך בחינתו באופן ביקורתי, הסקת
.מסקנות, יצירת ידע חדש, הצגתו והפצתו ועוד
,הכוללות שיח ביקורתי, קבלת משוב ומתן משוב, יכולת ביטוי למחשבות ורעיונות מיומנויות תקשורת ושיתוף
. שימוש מושכל במדיה דיגיטלית ושאינה דיגיטלית למטרות שיתופיות, נכונות לחלוק אחריות בעבודה ועוד
מסמך מקיף זה של תוכנית הלימודים מפרט את המטרות בתחום התוכן ובתחום המיומנויות, מפרט את נושאי
). המסמך מציג אוריינויותnature of science( הלימוד לפי כיתות, ואף מתייחס לנושא החשוב של מהות המדע
טכנולוגית, דיגיטאלית, לשונית, מתמטית, סביבתית ובריאותית. הוועדה סבורה שלו תוכנית-שונות: מדעית
.הלימודים הייתה נלמדת במלואה, מצבנו היה מצויין
עמודים, אם כי עדיין לא ניכרת ההשפעה של הרפורמה המשמעותית400-מסמך תוכנית הלימודים מכיל כ
:שנעשתה בארה"ב שהניבה שני מסמכי מפתח
K-12 Framework for Science Education (National Research Council, 2012)
Next Generation Science Standards (National Research Council, 2013)
נקודת המפתח של שני המסמכים היא שהמדע, ההנדסה והטכנולוגיה חודרים כמעט לכל היבט של החיים
המודרניים, והם גם מהווים את המפתח לעמידה ברבים מהאתגרים העכשוויים והעתידיים הדחופים ביותר של
האנושות. עם זאת, למעט מדי עובדים בארה"ב יש רקע חזק בתחומים אלה, ולאנשים רבים אין אפילו ידע
בסיסי בהם. מגמה לאומית זו יצרה קריאה רחבה לגישה חדשה לחינוך מדעי בכל שכבות בתי הספר בארצות
הברית
Science, engineering, and technology permeate nearly every facet of modern life, and they also hold the
key to meeting many of humanity’s most pressing current and future challenges. Yet too few U.S. workers
| 32המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
have strong backgrounds in these fields, and many people lack even fundamental knowledge of them.
This national trend has created a widespread call for a new approach to K-12 science education in the
United States (NRC, 2012, p.1).
,)4( על פי הגישה שהותוותה בארה"ב, הוגדרו מספר קטן של רעיונות מדעיים מרכזיים במדעים הפיזיקאליים
); שמונה פרקטיקות מדעיות ומספר "רעיונות חוצי1( ) ובהנדסה3( ), במדעי כדור הארץ4( במדעי החיים
.תחומים". בכל הכיתות מגן חובה לכיתה י"ב נלמדים הללו ברמת מורכבות הולכת ועולה
.הנחה ראשונה, שלא זכתה לערעור בעבודת הוועדה הייתה שהקושי או הבעיות אינן נעוצות בתוכנית הלימודים
נהפוך הוא: התכנית היא טובה מאד, ולו רק נממש אותה כלשונה (ואפילו ללא השיפורים הנדרשים), מצבנו
.יהיה טוב עשרות מונים
עבודת הוועדה
:לשם בירור מקיף בנושא החינוך המדעי בבית הספר היסודי, הוועדה נפגשה (בזום) עם שלוש קבוצות מומחים
,), רמת גן2( פיזור גיאוגרפי: ראשון לציון;מנהלות בתי ספר יסודיים, בהם מתקיים חינוך מדעי מיטבי >
.שפרעם ודימונה
ראש אגף מדעים, מפמ"ר מדעים, מפקח מגזר ערבי, מדריכה (שיטות :מפקחות ומפקחים ממשרד החינוך >
.)הוראה) באגף יסודי, מפקחת ממונה תוכניות תוספתיות (נציגות המינהל הפדגוגי
אורנים, קיבוצים, לוינסקי, אל קאסמי; ומנהלת אגף בכיר הכשרה:חברות סגל במכללות להכשרת מורים >
.והתמחות עובדי הוראה במשרד החינוך
בנוסף, חלק מן המומחיות רואיינו שוב באופן פרטני והוועדה נפגשה גם עם סגן הממונה על השכר במשרד
.האוצר לשעבר, מר משה בכר, ועם המנכ"לית לשעבר של משה"ח, הגב' דלית שטאובר
ממצאי עבודת הוועדה
הבעיות העיקריות- כשלי מדיניות כלליים
. המקצועות הנחשבים כמקצועות ליבה במערכת החינוך הם בעיקר שפת אם, מתמטיקה ואנגלית, ורק1
.לעיתים גם מדע וטכנולוגיה
. בחינוך היסודי לא נדרשת מעבדה ואין תקנים ללבורנטים. במקום, נדרש "חדר מקצוע", שלא מוגדר מה2
עליו לכלול. בגלל מצוקת מקום וציוד לא מספק, רבים מחדרי המקצוע משמשים כיום ככיתות אם. מצב זה
.סותר את הכתוב בתוכנית הלימודים בממד הפדגוגי
| 33המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
ביצוע ניסויים ותצפיות, התנסות מעשית עם כלים ותכנון ובנייה של מוצרים הם מאבני :למידה התנסותית"
היסוד של המדע והטכנולוגיה. לכן, מאפיין חשוב בהוראת המקצוע הוא ביצוע ניסויים ותצפיות ותפעול
) על ידי התלמידים. אלו ישרתו לא רק את ההבנה לגבי אופןhands on activities( ובנייה של דגמים ומוצרים
התהוות הידע המדעי והטכנולוגי אלא גם יתרמו הן ליכולת להשתמש ולפעול בצורה מעשית עם כלים
".וחומרים והן להבנייה של מושגים מופשטים בתחומים אלו
. למרות החשיבות הרבה של לימודי המדעים בהתנסות במעבדה ובסביבות למידה חוץ כיתתיות, לא ניתן3
לפצל את הכיתה התקנית שמספר תלמידיה מוגדר בערך גבוה מכפי שמותר ואפשר לעבוד במעבדה
תלמידים, בהתאמה). מה גם שבלמידת החקר ופתרון הבעיות ובלמידה מחוץ לכיתה יש צורך24- ו36(
.בעבודה בקבוצות קטנות, שלא מתאפשרת ללא הקצאת שעות מתאימה
הבעיות העיקריות- היבט תקציבי
מעבדות המדעים וחדרי המקצוע בישראל לא שופצו שנים רבות ולא צוידו לפחות שלוש שנים. לא קיים .1
.תקציב לציוד ושיפוץ מעבדות המדעים בבסיס תקציב המדינה
תקצוב שעות במדעים ביסודי ובחט"ב אינו מספיק: א. לא ניתנות שעות המאפשרות למורים ללמד .2
במעבדות בכל שלבי החינוך – מספר התלמידים הלומדים במעבדה מוגבל וקטן מגודל הכיתה התקני ולכן
יש צורך בשעות לפיצול הקבוצות (משמע יותר שעות). ב. בפיקוח הממלכתי דתי ניתנות עוד פחות שעות
.ללימודי המדעים ביסודי ובחט"ב, בהשוואה לזרם הממלכתי
הבעיות העיקריות בהיבט המורים
.. קיים מחסור חמור במורים בתחומי המדעים בכל שלבי החינוך, בפרט בשלב גיל היסודי1
. בחינוך היסודי, רוב המורים המלמדים מדע וטכנולוגיה לא הוכשרו להוראת התחום וקיים מיעוט נרשמים2
.לתוכניות להכשרת מורים למדעים בכל שלבי החינוך ובמיוחד ביסודי
.. הכשרת המורים למדעים במכללות להכשרת מורים אינה מספקת3
:) קובע כי למרבה הצער2021( דו"ח הוועדה להערכת איכות התוכניות להוראת המדעים במכללות
"התפיסה שהוראת המדעים היא דיסציפלינה אקדמית מחקרית מבוססת, ולא רק פרקטית, שהתפתחה
והתקדמה מאוד בעשורים האחרונים, כמעט שאינה באה לידי ביטוי בהכשרת המורים למדעים ברוב
המכללות בארץ — הן באופן שבו בנויות תוכניות ההכשרה עצמן, והן מבחינת הרקע המקצועי, ההכוונה
להתפתחות מקצועית, ומסלולי הקידום האקדמי של המרצים והמרצות בתוכניות אלו. כתוצאה מכך, נכון
להיום בוגרי התכניות להכשרת מורים למדעים במכללות לחינוך בארץ אינם מקבלים הכשרה מעודכנת
עם ההתפתחויות שחלו בעשרות השנים האחרונות בתחום. אנו רואים חשיבות עליונה בעדכון מיידי של
האופן שבו נתפס ומיושם תחום ההכשרה להוראת המדעים במכללות בארץ, והתאמתו לידע האקדמי
.)"הרחב שקיים היום בתחום זה
| 34המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
ועדת ההערכה מציינת היעדר איזון בין תחומי המדעים ורמת סגל ההוראה במכללות. הוועדה מצביעה
,על שעת החירום בה נמצאת הוראה המדעים ביסודי ובחט"ב. "אנו נמצאים כעת בשעת חירום לאומית
המאופיינת במחסור במורים איכותיים למדעים. דבר זה נובע מתפיסה מיושנת של תחום הוראת המדעים
במכללות לחינוך, וממחסור אקוטי בסטודנטים המעוניינים לעסוק בהוראת המדעים בבית הספר היסודי
ובחטיבת הביניים. הוועדה מצאה כי הכשרה להוראת המדעים בחטיבת הביניים כמעט ולא מתקיימת
בחברה היהודית ומספר הבוגרים המתעתדים ללמד מדעים בבתי הספר היסודיים מצומצם, ואילו הבוגרים
."של מסלולי הכשרה אלה בחברה הערבית מתקשים במציאת עבודה לאחר סיום לימודיהם
סיכום
לסיכום, נביא סקירה של הנקודות העולות מכל הפגישות ומשיחות המשך שערכו ראשי קבוצת העבודה ומהוות
:קונצנזוס על הבעיות העיקריות
.ביטול מיצ"ב והשארת הערכה חיצונית בשפה ומתמטיקה – המסר: מדעים פחות חשובים
>
שעות2( שעות ללמידת מדעים בביה"ס היסודי3 אמנם, מסמך "אירגון הלמידה – יסודי, תשפ"ד" מקצה
>
גמישות בחלוקת שעות הלימוד30% בלבד בממ"ד), מדיניות גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) מאפשרת
לטובת אשכול אחר, דבר המביא לבחירה בתחומים אחרים על פני מדעים. בנוסף, בהתייחס25% וניוד של
,למחסור במורים, סביר להניח, שמנהלים יקצו שעות יקרות אלה לתחומים אחרים. ברוב מדינות ארה"ב
. שעות שבועיות במדעים5 לדוגמה, מלמדים
.מדריכים – היו בעבר מטעם המזכירות הפדגוגית וכיום רובם מוזמנים כחלק מ"סל הדרכה" בית ספרי
>
מהיקפה בעבר, עוד בטרם10%-לדברי נציגי הפיקוח, ההדרכה מטעם המזכירות הפדגוגית ירדה לכ
.רפורמת הגמישות הפדגוגית. לדברי המנהלים, ההדרכה לא איכותית
:מחסור עצום במורים מתאימים
>
. במדעים לא מלמדים מדעיםB.Ed כמחצית מן המורים עם
•
.מרבית המורים המלמדים מדעים לא הוכשרו לכך
•
ביסודי, לא מוגדר צורך חובה במורה מקצועית למדעים, אף על פי שעל מנת ללמד באופן איכותי חלק
•
.גדול מן הנושאים ועל מנת ללמד באמצעות המחשות וניסויים, נדרשת הכשרה מתאימה
מתוך מצוקה, מנהלות עושות הכשרה מקומית כלשהי בתוך בתי הספר, ויש ישובים בהם מתבצעת
•
.הכשרה ברמת הרשות המקומית
| 35המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
מנהלות בתי הספר טענו שככלל, כוח ההוראה ביסודי הוא ברמה נמוכה. הן בשל הרמה והן בשל התקציבים
שלא מאפשרים למידה במעבדה או מחוץ לכיתה, המורים לא מתמודדים עם כל מה שמעבר "ללמד את
.הספר". אין למידה התנסותית, אין חקר, אין למידה מחוץ לכיתה
הכשרת מורים
.מעט מאד סטודנטים בוחרים בתחום
>
.לפעמים המורה המאמנת בביה"ס כלל לא מורה למדעים
>
.תוכניות הסבה – המוסבים לא בוחרים ביסודי, כנראה בגלל תנאי העסקה ושכר
>
.גם בעלי הכשרה נדרשים ללמד תנ"ך, שפה ולפעמים כלל לא מלמדים מדעים
>
.נשירה עצומה בשנים הראשונות להוראה
>
.משרות לא מלאות (זהירות מונעת של מנהלים ממתן קביעות), סטטוס נמוך
>
.בהינתן הנ"ל – כאמור לעיל, יש תוכניות הכשרה של רשויות מקומיות ואלתורי הכשרה של מנהלות בשטח
>
מעבדות
אין. כשהתקציבים עברו ממינהל מדע וטכנולוגיה (כיום המינהל לחינוך טכנולוגי) למזכירות הפדגוגית, לא
>
.עבר התקציב שיועד למעבדות
בתקן של "חדר מקצוע", אין לבורנטיות. בניגוד למעבדה. היעדר ציוד. אין תקציבים לקידום יוזמות יעודיות
>
.למדעים
| 36המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
המלצות
,לבסוף, על אף תוכנית לימודים מקיפה, ואף עמוסה, המסר שמקצוע המדעים פחות חשוב, בבית הספר היסודי
מגיע ממקומות שונים במערכת. כמו בתחומים אחרים, התקציב וכוח האדם קובעים לבסוף את הרמה. החינוך
טכנולוגי בבית הספר היסודי מהווה את התשתית לרכישה של ידע בסיסי על העולם הפיזי ועולם החי-המדעי
והצומח. כאשר תשתית זו נפגעת, הפער רק הולך וגדל עם הילדים, העוברים לחטיבת הביניים והתיכון. לפערים
:חברתי של ישראל. לפיכך, הוועדה ממליצה על-טכנולוגי יש השפעה על החוסן הכלכלי-בחינוך מדעי
.מהלכים להגדלת מספר המורים המוכשרים ללמד מדעים ברמה מספקת
>
הגדרת דרישות מינימום ברמת ההכשרה, הן ברמת ידע התוכן המדעי והן ברמת ידע התוכן הפדגוגי בחינוך
>
.מדעי
מתן תגמול כלכלי, באופן דיפרנציאלי, של מורים למדעים ביסודי, בדומה למורי חינוך מיוחד או בדומה
>
.למורים בתיכון
להוראת מדעים למורים הנמצאיםin-service (מעבר ליוזמות הקיימות) הפעלת תוכניות הכשרה
>
.במערכת, ותיגמול מורים המצטרפים להכשרה זו
חוגיות-הפעלת מנגנונים ותמריצים לעידוד התמחות במדעים במכללות להכשרת מורים (אם כתוכניות דו
>
.)או בדרך אחרת
תיגמול מוסבים להוראה שילמדו מדעים בבית הספר היסודי ותמיכה בהם בדרכים שיבטיחו הישארותם
>
.במערכת
.הגדרת מספר שעות מינימום ללימוד מדעים
>
חידוש חדרי מקצוע ולציודם בהתאם להמלצות הפיקוח על המדעים, והקצאת שעות הכנת ניסויים והדגמות
>
.עבור מורות למדעים, זאת בהיעדר תקנים ללבורנטים בביה"ס היסודי
הגדלת היקף ההדרכה והפיתוח המקצועי בחינוך המדעי ושיפורם כך שהמדריכות יהיו בעלות ידע מעודכן
>
.וניסיון רב בשדה
| 37המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
רשימת מקורות
). מדע וטכנולוגיה: תוכנית הלימודים המעודכנת2016( משרד החינוך
National Research Council (NRC). Framework for New K-12 Science Education Standards. (2012). A
framework for K-12 science education: Practices, crosscutting concepts, and core ideas. national academies
press.
National Research Council (NRC) (2013). Next generation science standards: For states, by states.
| 38המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל
,השקעת משאבים (כלכליים ואחרים) בחינוך
וגיוס המגזר העסקי והציבורי לתמיכה בחינוך
ראש הקבוצה
פרופ' חיים טייטלבאום
חשיבותו של החינוך המדעי
| 39המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
חברי קבוצת העבודה
חיים טייטלבאום, ראש הקבוצה 'פרופ
)אילן. בעבר, רקטור האוניברסיטה, חבר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג-המחלקה לפיסיקה אוניברסיטת בר
.)ויו"ר מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי (מחב"א
)אריאל היימן (יו"ר ועדת החינוך במולמו"פ ד"ר
גאולוג בהשכלתו ומרצה באוניברסיטה העברית, בעלים משותפים של חברת הייעוץ "אור", וחוקר במכון למחקרי
). בעבר, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, וקציןINSS( ביטחון לאומי
.אלוף-המילואים הראשי בצה"ל בדרגת תת
רינת שפרן 'גב
מנהלת אגף מדע וקהילה, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה
אבי ורשבסקי מר
מבית מט"חMindCET מנכ"ל
רואי שפר מר
מפא"ת, משהב"ט- מפקד תכנית תלפיות
אלי הורביץ מר
מנכ"ל קרן טראמפ
מוחמד ח'חאילה מר
)רפרנט חינוך באגף התקציבים במשרד האוצר (לשעבר
אלי מורגנשטרן מר
)רכז חינוך, אגף התקציבים משרד האוצר (לשעבר
מיכל טביביאן מזרחי ד"ר
,ראש מרכז מנור מבית יוזמת המאה
)סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך (לשעבר
דב רוסו ניל נמיר, מר יעוץ וליווי: ד"ר
מחקר מלווה: חברת רציונל פרויקטים אסטרטגיים וכלכליים
| 40המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
תקציר
?מה הכדאיות הכלכלית של השקעת משאבים בחינוך מדעי
>
?מהי התשואה על השקעה זו
>
?מהי חשיבות החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל
>
. ניתוחSTEM בקבוצת עבודה זו הונחו היסודות למדידת התרומה לתוצר הלאומי כתוצאה מהשקעה בלימודי
זה נעשה באמצעות מודל מבוסס נתונים ישראליים הבוחן את הכדאיות הכלכלית והמשקית בהשקעה לאומית
)בחינוך מוגבר במקצועות המתימטיקה והמדעים, ובחלוקה למגזרים שונים (כללי, בנים, בנות ומגזר ערבי
) במונחים כלכלייםROI( שפותח במיוחד. המודל מניח את התשתית האמפירית למדידת החזר ההשקעה
, ובמדידת התוצר המשקי העודףSTEM-) כתוצאה מהשקעה ממשלתית בעידוד למידה למקצועות הNPV, IRR(
.המתקבל מהסללת תלמידים למקצועות המדעיים בתחום ההייטק בהיותם בוגרים
נמצא כי השקעה בחינוך מדעי בגילאי בי׳׳ס יסודי וחטיבת ביניים מייצרת אימפקט משמעותי ומדיד על התוצר
(!) על ההשקעה, עם תוספת פריון17 עד פי הלאומי ופריון העבודה. הממצאים מצביעים על החזר של
משמעותית. החזר זה מבטא תוספת ישירה, מבלי להתחשב באדוות חיוביות רבות נוספות, כגון תרומת לימודי
– טק, וכמובן על ערכים נוספים הרלבנטיים למדינה, כלכלתה ותושביה- גם על פריון מחוץ למגזר ההייSTEM
.ביניהם תחרותיות גלובלית, חוסן לאומי, תעסוקה רלבנטית, רווחה חברתית ועוד
עוד נמצא כי קיים פוטנציאל בלתי ממומש בחתך אוכלוסיות ומגזרים, וכי מיקוד אפקטיבי של ההשקעה
ייצוג בתחומי ההייטק (נשים ואוכלוסיות מוחלשות) יאפשר לא רק לגשר על-בסקטורים המאופיינים כיום בתת
.פערים חברתיים אלא גם למקסם את הכדאיות הכלכלית למשק כולו
פתח דבר
ארבע קבוצות עבודה לדיון במספר סוגיות יסוד2021 טכנולוגי במולמו"פ הקימה בשנת-הועדה לחינוך מדעי
טכנולוגי-פי החלטת מליאת הוועדה. אחת מקבוצות העבודה נועדה לבחון את חשיבותו של החינוך המדעי-על
לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל, וכפועל יוצא את השקעת המשאבים (כלכליים ואחרים) הנדרשים
.בחינוך, כמו גם גיוס המגזר העסקי והציבורי לתמיכה בחינוך
מטרתה העיקרית של קבוצה זו הייתה לייצר או לזהות, אם ניתן, הוכחה כלכלית כמותית לכדאיות ההשקעה
טכנולוגי, ולגבש מסקנות והמלצות לפעולה בהתאם. ההישג התקדימי של קבוצת העבודה-בחינוך המדעי
הוא הצעת מודל כלכלי לכימות התשואה על ההשקעה בחינוך המדעי במדינת ישראל, וזאת על בסיס ניתוח
.2011 ההשפעה הכלכלית של תוכניות התערבות בלימודי המתמטיקה והמדעים שהופעלו בארץ החל משנת
| 41המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
מבוא
.חינוך איכותי למדעים נחשב יקר. בולקובעי המדיניות בישראל נושא עלויות ידוע, כמו גם החשיבות שיש בכך
יחד עם זאת לעיתים מקבלי ההחלטות לצורך קבלת החלטות מושכלת להשקעה בחינוך נעזרים בחישובים
כלכלים שיאפשרו את מדידת כדאיות ההשקעה, וכשמדובר בחינוך לא רק במונחים ערכיים וחינוכיים אלא גם
.במונחים כלכליים. קבוצת עבודה זה עסקה בדיוק בכך ובחנה התשואה על השקעה זו
, כי ככל שמשקיעים בחינוך הילדים מוקדם יותר2008 שטען בשנתJames Heckman חתן פרס נובל לכלכלה
טען כי התשואה על כל דולר שהושקע בגילאים שונים מאזHeckman .התשואה העתידית תהיה גבוהה יותר
.)2021 אחוז (פרופ' גיל אפשטיין13-תחילת החיים בהנחה שהושקע דולר אחד בכל גיל, יכולה להגיע ל
המדעים ניתנת עקרונית למדידה באמצעות הקשר בין ההשקעה הכלכלית של לימודי אם כן, החשיבות
בחינוך למדעים בגיל צעיר לבין התשואה העתידית על השכלה זו. החשיבות הכלכלית של לימודי המדעים
יכולה להימדד באופנים נוספים, כמו למשל בפערי השכר של עובדי ההייטק, אשר בישראל הם נחשבים גבוהים
.במיוחד
עבודת הוועדה
.במסגרת בחינת הכדאיות הכלכלית, קיימה קבוצת העבודה מספר מפגשים
איריס בן דוד הדר ד"ר המפגש הראשון הוקדש למושגי יסוד בכלכלת חינוך ותוצר כלכלי לאומי והתארחו בו
.אילן, מומחית לכלכלת חינוך, וד"ר עדי ברנדר, מנהל אגף מקרו ומדיניות בבנק ישראל-מאוניברסיטת בר
אלי הורביץ מקרן טראמפ ורואי שפר ממשרד הביטחון את זוויות המבט במפגש השני הציגו חברי הקבוצה
של הפילנתרופיה ושל מערכת הביטחון על תרומת החינוך המדעי לחוסן הלאומי. לדיון זה הצטרף נציג משרד
.אלי מורגנשטרן שדיבר על היעדים הממשלתיים, האתגרים והסרת החסמים בדרך להשגתם האוצר
דב רוסו וד"ר ניל נמיר, והתקיימו מספר במקביל למפגשים אלו נערכו מספר סקירות ספרות ע"י יועצי המולמו"פ
מכון שורש, מרכז טאוב, מכון( רב של שיחות והתייעצויות עם גורמי חינוך, כלכלה ומכוני מחקר רלוונטיים
אהרון ועוד). בשורה התחתונה התברר כי מדידת התועלת הכלכלית של החינוך המדעי היא שאלה מאתגרת
.במיוחד, אשר מחייבת תיכלול מושכל של מידע רב
למרבה ההפתעה לא נמצאו מודלים העוסקים בנושא באופן ישיר, לא בארץ ולא בעולם. ספרה של הכלכלנית
, על רווחיות ההשקעה בחינוך בישראל, הוא היחידי בעברית העוסק1966 מלול משנת-ד"ר רות קלינוב
.ישירות בנושא, אך גם בו לא נמצאו נתונים רלוונטיים
לאור כל זאת נעשתה במסגרת הוועדה עבודה ע"י חברת "רציונל" – פרויקטים כלכליים, בה מוצגת הוכחה
:כלכלית לכדאיות ההשקעה בחינוך המדעי. איסוף הנתונים בעבודה נעשה מגורמים וממקורות שונים בהם
| 42המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
משרדי ממשלה (אוצר, כלכלה, חינוך, עבודה), בנק ישראל, הלמ"ס, מכוני מחקר (מכון אהרון, מכון שורש, מרכז
.אפ ניישן סנטרל), אנשי חינוך וכלכלנים, התאחדות התעשיינים וגורמים נוספים-טאוב, מכון ברוקדייל, סטארט
החברה נדרשה לבצע מחקר נתונים, ניתוח והשוואה בינלאומית, ולהגיש מסמך מסכם הכולל מושגים, נתונים
.והמלצות
:לפיכך המחקר כולל
. בארץ ובעולםSTEM - . סקירה וניתוח השוואתי של מחקרים העוסקים בכדאיות ההשקעה ב1
. בפרטSTEM -. הגדרת מערכת מושגים ופרמטרים לבחינת כדאיות השקעה בחינוך – בכלל, וב2
. בחמש השנים האחרונותSTEM-. יישום הפרמטרים לגבי המצב בישראל בתחום ה3
. בשוק התעסוקה ותרומתם לכלל ענפי המשקSTEM . בחינת שילובם של בוגרי4
.טכנולוגי אשר תיטיב עם כלכלת ישראל-. גיבוש תובנות לגבי אופן ההשקעה בחינוך מדעי5
:כל זאת תוך התייחסות לסוגיות שעלו במהלך דיוני קבוצת הוועדה כדלקמן
:כדאיות ההשקעה
תועלת משקית / פריון עבודה / תל"ג- מאקרו >
מיקרו – תועלת אישית / שכר עתידי >
:אופן ההשקעה
יסודי / אקדמיה-מתי להשקיע – הגיל הרך / יסודי / על >
טכנולוגי-במה להשקיע – מחשבים / מתימטיקה / מדעים / מקצועי >
במי להשקיע – כולם / פריפריה / ערבים / חרדים >
כמה להשקיע – ממשלה / פילנתרופיה >
למה להשקיע – תרבות ואורח חיים / פיתוח ההון האנושי >
ממצאים
.פיתוח מודל כלכלי ייעודי על בסיס נתונים ישראלים ותוכניות התערבות חינוכיות
>
. תוספות פריון משמעותיות+ על ההשקעה17 עד פי הממצא המרכזי של המודל – החזר
>
.מיפוי פוטנציאל בלתי ממומש בחתך אוכלוסיות ומגזרים
>
.המלצה למיקוד אפקטיבי של ההשקעה = נשים ואוכלוסיות מוחלשות
>
| 43המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
נמצא כי השקעה בחינוך מדעי בגילאי בי׳ה׳ס היסודי וחטיבת הביניים מייצרת אימפקט משמעותי ומדיד על
, (!) על ההשקעה20 פי התוצר הלאומי ופריון העבודה. במחקרים בינלאומיים הנתונים עומדים על החזרים של
הרבה יותר מביטחון, בריאות ורווחה. במודל כלכלי ייעודי ראשוני מסוגו שנבנה לצורך עבודה זו על בסיס נתונים
(!) על ההשקעה, עם תוספת פריון17 עד פי ישראליים מהשנים האחרונות, הממצאים מצביעים על החזר של
משמעותית. החזר זה מבטא תוספת ישירה, מבלי להתחשב באדוות חיוביות רבות נוספות, כגון תרומת לימודי
– טק, וכמובן על ערכים נוספים הרלבנטיים למדינה, כלכלתה ותושביה- גם על פריון מחוץ למגזר ההייSTEM
.ביניהם תחרותיות גלובלית, חוסן לאומי, תעסוקה רלבנטית, רווחה חברתית ועוד
בטבלה הבאה מוצג ההחזר הצפוי במספר חתכים שנבדקו, כאשר החזר ההשקעה מתייחס להיוון ההחזרים
. הינו שיעור תשואה פנימי המבטא את כדאיות ההשקעהIRR-מול ההשקעה, וה
החזר / מגזר
כללי
בנים
בנות
ערבי
החזר מול השקעה13.2 פי9.4 פי16.8 פי8.6 פי
– שיעור תשואה פנימיIRR
18.3%
16.1%
21.1%
17.4%
:מסקנות
!בכל המגזרים כולם הוכחה כדאיות השקעה משמעותית מאד בלימודי מדעים עבור המשק
:מבחינת חלוקה למגזרי אוכלוסיה
.המשתלמת ביותר בנות – הסללת בנות ללימודי מדעים ומתמטיקה בגיל צעיר היא ההשקעה הכלכלית
. החזר ההשקעה נמוך יחסית, אבל מתקבל מהר יותר כי מתחילים לעבוד בגיל צעיר יותר- מגזר ערבי
.ייצוג משמעותי בסקטור ההייטק. נדרש מחקר המשך- קיים חוסר במידע רלוונטי בשל תת- המגזר החרדי
נמצא שיפור ממוצע באחוז הזכאים לבגרות בכל עשירוני- "פריפריה – תוכנית "עתודה מדעית טכנולוגית
.הטיפוח, ההולך ויורד עם הירידה בעשירון הטיפוח. מומלץ לבצע מחקר עומק לניתוח הסיבות
| 44המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
המודל הכלכלי
, המודלSTEM בעבודה זו הונחו היסודות למדידת התרומה לתוצר הלאומי כתוצאה מהשקעה בלימודי
מבוסס נתונים לאומיים, הבוחן את הכדאיות הכלכלית והמשקית בהשקעה לאומית בחינוך מוגבר במקצועות
המתימטיקה והמדעים, בגילאי החטיבה והתיכון, ובחלוקה למגזרים שונים (כללי, בנים, בנות ומגזר ערבי). המודל
) כתוצאה מהשקעה ממשלתיתNPV, IRR( מניח את התשתית האמפירית למדידת ההחזר במונחים כלכליים
, ומדידת התוצר המשקי העודף המתקבל מהסללת תלמידים למקצועותSTEM-בעידוד למידה למקצועות ה
.המדעיים בתחום ההייטק בהיותם בוגרים
בהתאמה, הופעלו בישראל תוכניות "עתודה מדעית טכנולוגית" ו"לתת חמש" בקרב חלק2017- ו2011 בשנים
מחטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים. בבתי הספר בהן פעלו התוכניות הן בלמו את הירידה בבחירה בבגרות
, אחוזים בהתאמה3 אחוזים ו4-5- יח"ל במתימטיקה, והעלו את שיעור הנבחנים בה ובבגרות מדעית בכלל ב5
בהשוואה לבי"ס בהם לא פעלו תוכניות אלה. תוכניות אלו היוו את הבסיס למדידת הכדאיות הכלכלית של
.ההשקעה במתימטיקה ובמדעים
:הפרמטרים העיקריים במודל
.. עלות ההשקעה בתוכנית התערבות לעידוד לימודי מתימטיקה ומדעים1
.. ניתוח השיפור בסיכויי התלמידים להשתלב במקצועות הטק כבוגרים2
.. ניתוח השוואתי של תרומה לתמ"ג לעובד במקצועות טכנולוגיים בהשוואה לעובד ממוצע במשק3
.). פרופורמה מחושבת על פני שנות העבודה הממוצעות לפי אוכלוסייה (גברים, נשים, מגזר ערבי4
.. היוון תזרים חזוי לתרומה היחסית השולית לפריון למונחי היום5
המחקר הנוכחי בחן את המודל על בסיס התוכנית "עתודה מדעית טכנולוגית" (עמ"ט) שהוגדרה כתוכנית מצוינות
יחידות מתמטיקה יחד עם מקצועות5 יוקרתית של החינוך הטכנולוגי ומטרתה הייתה לעודד תלמידים ללימודי
. שנים, מכיתה ז׳ ועד סיום כיתה י״ב6 שעות שבועיות נוספות למשך20 המדעים, על ידי מתן כ
:הנתונים שהוזנו למודל
.₪ 11,441 ) עומדת על2018 שנות הלימודים הרלוונטיות (עד שנת6-. עלות ההשקעה הממוצעת בתלמיד ב1
.) (תלוי מגדר ומגזר1.4%- ל0.8% . שיפור הסיכוי ללימודי מדעים ולהשתלבות בהייטק בהמשך הוא בין2
.) אש"ח בשנה (תלוי שיטת חישוב468 תוספת של . תרומה לתמ"ג – עובד הייטק מול עובד ממוצע מגלם3
.). פרופורמה על פני שנות העבודה הממוצעות לאוכלוסייה הנמדדת (תלוי מגדר ומגזר4
. היוון תזרים חזוי לתרומה היחסית השולית לפריון מחושבת לפי תשואה של אג"ח מדינה שקלי בתוספת5
.הצמדה
| 45המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
:תוצאות המודל
משפך / מגזר
כללי
בנים
בנות
ערבי
יחידות5 תוספת לומדי
תלמידים100 מתוך
4.5
3.2
5.7
4.5
מתוכם תוספת ללימודים לתואר
יחידות5 בזכותstem
2.5
1.8
3.2
1.5
מתוכם עובדים בהייטק
בזכות התואר
1.4
1.0
1.8
0.8
השקעה ממוצעת לתלמיד₪ 11,441
₪ 11,441
₪ 11,441
₪ 11,441
החזר השקעה לתלמיד₪ 151,409
₪ 107,669
₪ 191,901
₪ 98,337
החזר מול השקעה13.2 פי4.9 פי16.8 פי8.6 פי
מסקנות ותובנות
:כדאיות כלכלית ישירה
בעבודה זו פיתחה הקבוצה, לראשונה, מודל "ישראלי" המוכיח, על בסיס נתונים מקומיים, כי קיימת כדאיות
כלכלית גבוהה ביותר בהשקעה בלימודי מתמטיקה ומדעים בגילאים צעירים בכלל הסקטורים. ניתן להכווין
אקונומי-את ההשקעה לסקטורים המאופיינים בתת ייצוג בתחומי ההייטק (נשים, ערבים, חרדים, מעמד סוציו
16.8 פי ,נמוך) בכדי לגשר על פערים חברתיים ולנצל פוטנציאל לא ממומש בקבוצות אלו. ההחזר המקסימלי
.בקבוצת הבנות, מתקרב לממצאים במדינות מפותחות בעולם
:כדאיות עקיפה
חישובי הכדאיות הכלכלית מתמקדים בתרומה המשקית הישירה. קיימות כמובן גם תועלות עקיפות: הגברת
לצמיחה STEM כושר החדשנות וההמצאה, הגברת התחרותיות הכלכלית, טיוב כוח העבודה, תרומת בוגרי
ידע, הפריון לפרט-מבוססת-בכל ענפי המשק, הן בתעשיית ההיי טק והן מחוצה לה, תרומה לכלכלה כלכלית
| 46המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
במערכת ההשכלה הגבוהה לבין מדדים מאקרוSTEM ועוד. נמצא קשר חיובי מובהק בין שיעור בוגרי לימודי
.כלכליים
:אפקט המשפך
STEM-כדי להגדיל את כמות העובדים במקצועות ההייטק, יש להגדיל את כמות התלמידים במקצועות ה
בשלב מוקדם יותר – ההחזר על ההשקעה גבוה יותר. זאתSTEM מוקדם כל האפשר. ככל שמעודדים תוכניות
בשל ההשפעה הלא פרופורציונלית של השנים הראשונות על הבחירה, ההישגים והסיכוי להשלים לימודים
. ההשקעה המוקדמתSTEM , של אוכלוסיות מיעוט שמיוצגות בחסר בלימודיSTEM אקדמיים, ובפרט בתחומי
לעידוד הבחירה במקצועות מדעיים טכנולוגיים עשויה להעניק לישראל יתרון תחרותי, שכן היום היא מצויה מעל
.), אך יש בה פוטנציאל לא ממוצה בתחומים אלו (בנות, ערבים, חרדיםOECD הממוצע במדינות
:מיצוי הפוטנציאל
אך הפוטנציאל לא ,תוכניות ההתערבות הצליחו להכפיל את היקף הבגרויות במתמטיקה ובמקצועות מדעיים
, מהיהודיות שאינן חרדיות10% מהבנים היהודים שאינם חרדים מסיימים בגרות טק, רק20% - פחות מ!מוצה
מהערבים. גם לגבי הפריפריה, נמצאה היתכנות ליצירת שיפור במדדים5-6% פחות מאחוז מהחרדיות ורק
.בכלל עשירוני הטיפוח
:מיקוד אפקטיבי של ההשקעה
השקעה רוחבית במדינות מפותחות איננה יעילה ועשויה להיתקל באפקט של רוויה. לעומת זאת, השקעה
והעוסקים בהמשךSTEM בגיוון ובאוכלוסיות הסובלות מתת ייצוג צפויה להגדיל את עוגת הלומדים מקצועות
בתחומי השירותים עתירי הידע ומקצועות היי טק. תוצאות המודל מצביעות בבירור על הצורך במיקוד אפקטיבי
.של ההשקעה – בנשים ובאוכלוסיות מוחלשות
סיכום והמלצות
:הכדאיות הכלכלית של החינוך המדעי
. במערכת ההשכלה הגבוהה למדדים מאקרו כלכלייםSTEM א. נמצא קשר בין שיעור בוגרי לימודי
.;STEM ב. נמצא כי השקעה בחינוך יסודי ועל יסודי מתורגמת לעידוד בחירה והצלחה אקדמית בתחומי
ג. נמצא כי השקעה בחינוך מדעי מביאה באופן מובהק לעלייה בתוצר הלאומי או בפריון, כאשר המיקוד
.האפקטיבי ביותר של השקעה זו הוא בנשים (בכלל האוכלוסייה) ובבוגרי מערכת החינוך הערבית
:סדר עדיפויות להשקעה
.הבנות ללימודי מדעים ומתמטיקה בגיל צעיר א. ההשקעה המשתלמת ביותר למשק היא הסללת
.סל משאבים סופי נדרשת אופטימיזציה למניעת פגיעה בבנים או באוכלוסיות אחרות ב. במצב של
| 47המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
: "למקד תוכניות2022 ג. המלצה זו עולה בקנה אחד עם המלצות הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק
עתידיות בשלוש אוכלוסיות אלה: נשים, ערבים ופריפריה (מחוזות צפון, דרום וירושלים, לעומת מחוז
.")מרכז
.stem-להסרת חסמים המשפיעים על ההסללה ל ד. מיקוד ההשקעה כנ"ל מחייב פעולה מערכתית
רשימת מקורות
.2024 אימפקט כלכלי של השקעה בחינוך מדעי, דו"ח מסכם – רקע ותובנות, רציונל – מאי .1
.Bizportal – 2021 בשנה, פרופ' גיל אפשטיין, אתר13% מתחת לפנס – תשואה של .2
.1966 – מלול, מכון פאלק-ריווחיות ההשקעה בחינוך בישראל, ד"ר רות קלינוב .3