פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 162
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ט"ז אדר בתשס"ז (06.03.2007), בשעה 12:00
סדר היום: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אי ניצול מלוא תקציב משרד החינוך, של חה"כ יואל חסון
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
אלכס מילר
יואל חסון
שמואל הלפרט
ג'מאל זחאלקה
מוזמנים:
מוטי מרוז – חשב המשרד, משרד החינוך
פנינה בן שלום – דוברות, משרד החינוך
יהלי רוטנברג – סגן החשב, משרד החינוך
דוד מנצור – הסתדרות המורים
יהודה עשהאל – מועצת התלמידים והנוער הארצית
ד"ר גדעון בן דרור – יועץ הוועדה
אדוארד קורצנשטיין – מרכז מידע ומחקר של הכנסת
יובל וורגן – מרכז מידע ומחקר של הכנסת
יועצת משפטית: מירב ישראלי
מנהלת הוועדה: יהודית גידלי
רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אי ניצול מלוא תקציב משרד החינוך, של חה"כ יואל חסון
היו”ר מיכאל מלכיאור:
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. הדיון היום הוא דיון המשך לדיון קודם בנושא של מידת ניצול תקציב משרד החינוך. היה לנו דיון די סוער, ונאמרו בו הרבה דברים קשים. היה לנו קשה לקבל תמונה כוללת של מה שקורה. אנשי משרד החינוך לא היו מוכנים לחשוף בפנינו את הנתונים.
מוטי מרוז:
אנחנו חשפנו את כל הספרים שלנו. נתנו את כל הנתונים שלנו למרכז המחקר והמידע.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
בינתיים הביאו הרבה נתונים חדשים. אנחנו מעריכים את זה מאוד. אנחנו רוצים לקבל תמונה עדכנית ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת. מה יש לנו היום לעומת מה שהיה לנו בפעם הקודמת?
אדוארד קורצנשטיין:
במשרד החינוך יש כמה חשבויות. מוטי מרוז הוא מנהל החשבות הגדולה ביותר במשרד הזה.
שמואל הלפרט:
מי הם החשבים הנוספים?
מוטי מרוז:
חשב מרכז החינוך העצמאי, חשב מעיין החינוך התורני, חשב הטלוויזיה החינוכית וחשב החינוך ההתיישבותי.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
האם אין תקציב כולל של הכל?
מוטי מרוז:
כל אחד אמון על תחום אחר. אני אמון על למעלה מ-90% מהתקציב.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מכל ההחזרים או מכל התקציב?
מוטי מרוז:
מכל התקציב.
אדוארד קורצנשטיין:
כמו שחשב המשרד ציין, כל האינפורמציה מהחשבות הזאת הועברה אלינו. בחשבות הספציפית הזו, שמנהלת 90% מהתקציב של המשרד, העודפים הלא מנוצלים בשנת 2005 היו 238,000,000 שקלים. בשנת 2006 מדובר על 223,000,000 שקלים, כאשר הכוונה היא לכל התקציב הרגיל, התקציב השוטף ללא תקציב הפיתוח.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
בפעם הקודמת קיבלנו נתון שאומר ש-693,000,000 שקלים הם העודפים שלא נוצלו בשנת 2005. עכשיו אתה אומר שמתוך זה 238,000,000 זה של מוטי מרוז.
אדוארד קורצנשטיין:
נכון.
מוטי מרוז:
המספר שהוא נקב נכון, אבל לא הייתי קורא לזה עודפים. מתוך 238,000,000 שקלים 80% מהעודפים הם עודפים שאינם עודפים. אם תקציב משרד החינוך מתוקצב בגין שכר ישיר של מורים והאומדנים הם של 9.2 מיליארד שקלים, ובסופו של דבר הביצוע בשקלים היה 9.1 מיליארד שקלים ויש עודף של 100,000,000 שקלים, זה לא עודף. זה ביצוע מלא. 100,000,000 שקלים זה סתם מספק שקוראים לו עודף , אבל הוא לא עודף.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו ננתח זאת ונראה. בינתיים אנחנו רוצים להביא את העובדות. אתה יכול להסביר לי מה ההבדל בין 693,000,000 שקלים לבין 238,000,000 שקלים?
אדוארד קורצנשטיין:
כמו שאמרתי, לחשיבות של מוטי מרוז יש עודפים לא מחויבים של 238,000,000 שקלים בשנת 2005. לא קיבלנו נתונים משאר החשבויות. בהנחה שכל שאר החשבויות מנצלות לגמרי את התקציב, זה המספר.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מה בנתונים שקיבלנו בפעם הקודמת היה לא נכון? למה לא קיבלת את שאר הנתונים משאר החשבויות?
אדוארד קורצנשטיין:
זו שאלה לא אלי. כל יום הקפדתי להתקשר למשרד ולדבר עם כל אנשי המחלקה.
מוטי מרוז:
לא מאצלנו אתה צריך לקבל את זה. אלה לא חשבויות שלנו.
אדוארד קורצנשטיין:
אבל התחייבתם. היתה שיחה אצל יואל חסון, ואתם אמרתם שאתם תעבירו את הנתונים. כל פעם התקשרתי ודיברתי עם המזכירה, עם צחי או עם חגאי כץ.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
זה פשוט זוועה.
מוטי מרוז:
הנתונים שאתם מבקשים אינם נמצאים בידי חשב משרד החינוך. הם נמצאים בידי אותם החשבים, אבל זה לא ישנה את התמונה הכללית. שם מדובר בתקציב אזוטרי, שהביצוע שם הוא 100%.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מה זה אזוטרי? חרדים זה אזוטרי?
מוטי מרוז:
חלק מהחרדים הם אצלי. ההפרש בין 700 ל-200 הוא פשוט מאוד. הנתונים שרשומים במספר הזה אינם כוללים התחייבויות מאושרות כחוק. זה פשוט מספר שגוי.
אדוארד קורצנשטיין:
המספר הזה הוא לא שגוי, אלא הערכה עליונה שבמידה ושאר החשבויות לא מנצלות את התקציב ולא מתחייבות, זה הגבול העליון של ההתחייבות. כיוון שלא היתה לנו אפשרות לדעת מה ההתחייבות של שאר החשבויות, זה הגבול העליון של אי ניצול התקציב. הגבול התחתון הוא כאשר שאר החשבויות כן מנצלות וכן מתחייבות על התקציב שהן לא מנצלות השנה, ואז אנחנו עומדים על מספר של 238,000,000 שקלים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מוטי, אתם התחייבת להביא בפנינו את כל התקציב מכל החשבים של משרד החינוך.
מוטי מרוז:
אני פניתי לכל החשבים האחרים. הוא לא קיבל ממני רק את זה. אני מסרתי לכנסת את כל הנתונים, עד לרמת התקנה הקטנה ביותר של 10 שקלים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
לא עשית שום דבר מעבר למה שאתה מחויב לעשות.
מוטי מרוז:
אני לא העברתי את מה שאני מחויב על פי חוק, אלא הרבה מעבר לזה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
כל העבודה שלכם בפיקוח שלנו.
מוטי מרוז:
שפכתי את כל המחשב שלי למחשב שלהם. לגבי חשב החינוך העצמאי, אני דיברתי איתו אישית והוא אמר שיש לו 100% ביצוע. אני לא יודע למה הוא לא שלח את הנתונים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מה זה 100% ביצוע? גם אתה אומר שיש לך 100% ביצוע, ובכל זאת אתה רואה שיש כמה מאות מיליונים שלא ממומשים.
מוטי מרוז:
אבל אני הסברתי לך ממה נובעים ה-200,000,000 שקלים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
זאת זכותך, אבל אנחנו רוצים את כל הנתונים.
מוטי מרוז:
יהלי, תבקש שתוך יום יגיעו אלינו הנתונים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
לא תוך יום, הישיבה זה היום. היה לכם חודש.
מוטי מרוז:
בסדר. העברתי את כל הנתונים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אתם עושים צחוק מאיתנו. אנחנו רגילים לזה, אבל זה לא מצדיק את זה. מה זה תוך יום? הישיבה מתקיימת היום.
מוטי מרוז:
כבוד היו"ר, חשב משרד החינוך איננו ממונה על הטלוויזיה החינוכית. אין לו מנדט לבקש מהם כלום.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני לא ביקשתי זאת ממך, אלא ממשרד החינוך. אתה פה נציג של כלל המשרד.
מוטי מרוז:
אני באתי לפה כחשב משרד החינוך.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני מוחה על כך שאי אפשר לקבל נתונים שאנחנו דורשים, ואני אעביר את זה למנכ"ל. מה שאתה טוען, זה ש-238,000,000 שקלים זה כלל הסכום, שרובו הוא אי ניצול בגלל שההסכם עם משרד האוצר הוא לגבי שעות הוראה ולא לגבי שקלים.
מוטי מרוז:
נכון. מתוך 238,000,000 שקלים, 90,000,000 שקלים הם עודפי שכר ישיר של מורים. קטגורית שכר נוספת כוללת עוד 83,000,000 שקלים. כלומר, אתה רואה שהשכר שהוא במונחים של שקלים ולא במונחים של שעות ותלמידים, הוא 180,000,000 שקלים. שכר ישיר 89,000,000 שקלים, שכר עקיף 83,000,000 שקלים ושכר פקידים הוא 3,000,000 שקלים. אלה מספרים שהשקלים לא חשובים בהם. מה שחשוב בהם זה השעות. אם בחוק כתוב שאני צריך לתקצב 300,000 תלמידים, אני מתקצב 300,000 תלמידים. אם אני צריך לשלם 900,000 שעות, אני משלם 900,000 שעות.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מוטי, תסביר איך ההסכם הזה עם משרד האוצר עובד? האם תמיד הם מרוויחים מזה?
מוטי מרוז:
לא. ניקח לדוגמא את תקציב השעות ותקציב השכר של החינוך היסודי וחטיבות הביניים. בחוק התקציב לאחר כל הדיונים ולאחר שעושים את כל הסימולציות לפי דוח שושני, מגיעים למספר של 950,000 שעות לצורך אלפי בתי הספר, לפי פרופיל סוציו-אקונומי כזה או אחר. איך מתקציבים את השעות האלה? מישהו בונה עלות ממוצעת של שעה – שנה שעברה זה היה 4,500 שקלים – ומכפילים 950,000 שקלים כפול 4,500 שקלים ומגיעים ל-9 מיליארד שקלים. בחודש אוקטובר אנחנו רואים שצריך לעשות תיקון קטן כי הכסף כנראה לא יספיק, ואז עושים הערכה ומוסיפים תקציב, לפעמים בחסר ולפעמים ביתר. השנה הוסיפו ביתר של 90,000,000 שקלים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני רואה שכל שנה זה ביתר.
מוטי מרוז:
כי האוצר ניטראלי בהיבט הזה. זה כסף שייצא בין אם הוא יתוקצב ובין אם הוא לא יתוקצב.
שמואל הלפרט:
אם אתם בחסר האוצר יוסיף לכם?
מוטי מרוז:
בוודאי.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל אני רואה שזה אף פעם לא קורה.
מוטי מרוז:
זה קרה. היו שנים שזה קרה בהן. הנתון הרלוונטי שלפיו המשרד עובד, הוא איננו השקלים אלא השעות.
יואל חסון:
אני קודם כל שמח על התהליך הזה שאנחנו נכנסנו אליו בוועדת החינוך ובתוך משרד החינוך.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
קראתי אתמול בעיתון, כי יצאה הוראה של המנכ"ל לפתיחת קורסים בכל האגפים, שילמדו איך לנצל את התקציב.
יואל חסון:
אני באמת שמח. לא ידעתי על זה.
מוטי מרוז:
אנחנו בעיצומו של תהליך הכשרה.
יואל חסון:
אני רוצה לומר, כי מוטי, יהלי והצוות של מרכז המחקר והמידע ישבו אצלי ודנו בכמה בעיות. אחד הדברים שעלו, הוא שיש כאן בעיות מערכתיות של מבנה תקציב המדינה. אם היה תקציב רב שנתי, זה בטח היה פותר חלק מהבעיות. זה קיים גם במשרדים אחרים. אני שמח, שבמשרד החינוך נכנסים כאן לתהליך. כל מטרתי היתה לא להביך את גורמי המשרד, אלא להיכנס לתהליך כך שנדע שבסוף 2007 התקציב ינוצל עד תום. למרות כל ההסברים, עדיין נשארים עשרות מיליונים שלא מבזבזים אותם. אני לא רוצה שהדברים האלה יהיו. ראינו פה בוועדת החינוך דברים יפים וחשובים, שנופלים על מיליונים בודדים.
מבחינתי, אני מברך על התהליך הזה שמשרד החינוך נכנס אליו. אני מברך גם על הדיון הזה בוועדה. אני מתכוון בשנה הקרובה לעקוב אחרי הסעיפים שבהם יטענו שאין תקציב. יש לי תחושה, שבמשרד החינוך קלטו את הרעיון והבינו את העניין. אני בטוח שעכשיו יעקבו יותר אחרי ניצול התקציב.
בהזדמנות הזו אני רוצה לומר, שפעם ראשונה מאז שאני חבר כנסת השתמשתי בצורה משמעותית בעזרה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הם עזרו לי מאוד.
מוטי מרוז:
יואל, תשאל את אנשי המחקר אם איזה משרד אחר העביר להם מידע ברמת רזולוציה כזו גבוהה כמו שאנחנו העברנו להם.
אדוארד קורצנשטיין:
משרד האוצר.
יואל חסון:
משרד האוצר לא ייתן לך לעבור אותו.
מוטי מרוז:
אני משרד האוצר.
יואל חסון:
אני מקווה מאוד, שהתהליך הזה יוביל לתהליך משמעותי של ניצול התקציבים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אם הצלחתם להשביע את רצונו של חה"כ יואל חסון, מי אנחנו שלא נהיה שמחים על כך. אנחנו רוצים לקבל את הנתונים של שלושת החשבים האחרים. בנוסף, אנחנו נעקוב אחרי הדברים, כמו שהציע חה"כ יואל חסון. זה צריך להיות אינטרס של כולנו, אולי לא של משרד האוצר אבל ודאי של משרד החינוך.
יש לי עדיין שאלה. בסעיף 1 אני רואה שהסכום הבולט ביותר של אי ניצול נוגע לחינוך המוכר שאינו רשמי. שם האי ניצול מגיע כמעט ל-10%. האם אני יכול לקבל הסבר על כך? אני מניח, שגם הרב הלפרט יהיה מעוניין לשמוע את התשובה לכך.
מוטי מרוז:
יש תקציב של 18,000,000 שקלים שהוא סיוע לרשתות החינוך בגין תוכנית הבראה. אנחנו בעיצומו של תהליך ההבראה שם, ועדיין הכסף עומד.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל את הדברים שמשלמים שנה אחרי זה, אינם כלולים בתוך זה.
יהלי רוטנברג:
18,000,000 שקלים ניתנת לפירוק למספר תקנות, כאשר לכל תקנה יש את ההסבר שלה. ישנה תקנה שנוגעת לשילוב ילדים מחינוך מיוחד, שיש לה אותו הסבר כמו לעובדי המינהל. ישנה תקנת שכר, שילדים מחינוך מיוחד משתלבים בחינוך רגיל. זה עובד לפי כמויות.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל בתקנת שכר ההפרש הוא אחוז, ופה ההפרש הוא תשעה אחוזים.
יהלי רוטנברג:
פה ההפרש הוא ביחד לענף של המוכר ואינו רשמי. אתה מסתכל ברמה של ענף. אני יורד לרזולוציה של תקנה.
מוטי מרוז:
עדיין יש פה אחוז גבוה. כרגע אין לנו תשובה לזה. אין הסבר ל-12,000,000 שקלים.
יהלי רוטנברג:
אני לא יכול לתת הסבר ברמת היחידה הספציפית הזאת, למה היא כן או לא מנצלת את התקציב שלו. אני יכול לתת לך הסבר ברמת פעילות כזאת או אחרת.
יואל חסון:
אבל זו נקודה שהסכמנו עליה בתוך המערכת, שביחידות עצמן אין מחשבה שצריך לנצל תקציבים. כנראה שצריך להחדיר למנהלי היחידות, שצריך לנצל תקציבים. לדוגמא, סנקציה של משרד החינוך שאומרת: יחידה שלא מנצלת את התקציב במלואו, בשנה הבאה התקציב יהיה מופחת.
יהודית גידלי:
זה מה שקורה בפועל.
יואל חסון:
זה קורה לגבי תקציב כללי, ואז מבזבזים בסוף את כל הדברים.
יהלי רוטנברג:
אין שום ספק שאיכות הניהול של היחידה באה לידי ביטוי בניצול התקציבי שלה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
השאלה היא, את מי מענישים.
יואל חסון:
אמר המנכ"ל שהוא דורש השתלמות לגבי ניצול תקציבי. אולי נעקוב אחרי הקורסים האלה. בעניין הזה לא הייתי בא אליהם בטענות.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל הם עוקבים אחרי כלל התקציב.
יואל חסון:
מי שצריך לדאוג שהיחידות תנצלנה את התקציב, זה המנכ"ל וראשי האגפים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
יש בעיה כללית של מספר מוסדות, שמאשרים להם את התקציב כל כך מאוחר בשנה כך שהם לא מספיקים לעשות את הפעילות שלהם.
מוטי מרוז:
לזה התייחסתי בהתחלה כאשר דיברתי על שכר ישיר ושכר עקיף. אם מוסד יקבל רישיון רק בחודש דצמבר...
היו”ר מיכאל מלכיאור:
הוא לא יקבל את הכסף בשנה אחרי כן.
מוטי מרוז:
הוא יקבל.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
הוא לא יקבל. בשנת 2007 יש תהליך חדש.
מוטי מרוז:
הרשיון הוא לא פר שנת תקציב, אלא פר שנת לימודים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
לפעמים זה כך ולפעמים זה כך. אני יכול להביא לך הרבה דוגמאות לכך שאי ניצול בשנת 2006 גרם לכך שאין הקצבה.
מוטי מרוז:
אם נתתי אישור הקצבה בשנת 2006, אני רושם על ההקצבה הזאת התחיבות בתקציב של שנת 2006. אם ההקצבה הזאת לא בוצעה על ידי הגוף שקיבל את ההקצבה, ההתחייבות שלי עוברת כעודף, כתוספת לתקציב של שנה הבאה.
יהודית גידלי:
ממש לא.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני מקבל הרבה מקרים שבהם זה לא כך.
מוטי מרוז:
יש הבדל בין הקצבה לבין תמיכה. תמיכה זאת אופרה אחרת לגמרי. תמיכה זה מנגנון שבנה משרד המשפטים. אם אני נתתי תמיכה והתמיכה לא בוצעה בשנת 2006 ולא עשיתי שום דבר במהלך 2006, יש פרוצדורה מסובכת של העברת עודפים. אם לא עשיתי את זה, הכסף באמת הלך.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
הם מקבלים את זה כל כך מאוחר, דורשים מהם לנצל את זה עד סוף השנה והם לא מספיקים.
יהלי רוטנברג:
ההסתברות שמשרד החינוך ינצל את מלוא הכסף היא יחסית נמוכה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
איפה נמצאות כל התמיכות בטבלאות?
מוטי מרוז:
בדף השני כתוב: תמיכה, תרבות וספורט.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
כאשר כתוב 2,800,000 שקלים בסוגריים, למה הכוונה.
מוטי מרוז:
הכוונה היא למינוס.
אדוארד קורצנשטיין:
הסוגריים זה ניצול יתר של התקציב.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
זה טוב.
יואל חסון:
הלוואי ובשנת 2007 תציג לנו דוח עם הרבה סוגריים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני לא מאמין שזה נכון.
יואל חסון:
נושא של תמיכות, הוא נושא שצריך לקיים עליו דיון נפרד. גם בתנועות הנוער יש את הבעיות האלה.
מוטי מרוז:
אנחנו הולכים עכשיו לפתור את הבעיה של התמיכות.
שמואל הלפרט:
האם עודף התקציב הוחזר לאוצר?
מוטי מרוז:
אם אתה קורא לזה עודף, אז כן.
שמואל הלפרט:
אני רוצה לומר, שזה נשמע מאוד הגיוני שהיתה רק הערכה והניצול היה פחות. מתוך היכרות אישית, אני יכול לומר שהחשב והסגן שלו עובדים בצורה יעילה ביותר ועושים את המקסימום.
לגבי יתר הסעיפים, אני רוצה לשאול כמה שאלות. לגבי מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי יש עודף של 18,000,000 שקלים, ומצד שני יש בעיה של הסעות תלמידים. כמה כסף לא בוצע מתוך התקציב של 27,000,000 שקלים?
מוטי מרוז:
שם הבעיה היא לא תקציבית. אין בעיית תקציב להסעות בחינוך העצמאי. הבעיה היא בעיה של הקריטריונים: את מי רשאים להסיע ואת מי לא רשאים להסיע. תקציב ההסעות של מרכז החינוך העצמאי נוצל במלואו לפי הקריטריונים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
הרב הלפרט, השאלה שלך היא שאלה עקרונית שלא קשורה למוטי. כסף יש, והבעיה היא של מי שמחליט איך להגדיר את זה.
מוטי מרוז:
אמרתי שבחינוך העצמאי אין בעיה של תקציב, אלא בעיה של קריטריונים ומה מותר לשלם מהתקציב.
שמואל הלפרט:
ישנה עכשיו בעיה של תוכנית הבראה לגבי גני ילדים. בשעתו שרת החינוך לימור לבנת החליטה לכסות חלק מהקיצוצים שיש לה בתקציב ולקצץ 15% מגני הילדים.
מוטי מרוז:
אבל הקיצוץ הזה בינתיים בוטל.
שמואל הלפרט:
חלק גדול ממנו כן בוצע. נאלצו להגיע להסדר עם הגננות ולהוריד להן את הוותק.
מוטי מרוז:
זה משהו אחר. יש לחינוך העצמאי מרכז שמפעיל את כל הגננות. אנחנו כרגע הולכים לסיים את תוכנית ההבראה. ברגע שנסיים את תוכנית ההבראה, נממש את תקציב הסיוע לתוכנית ההבראה.
שמואל הלפרט:
ואז תוכלו להחזיר לגננות את הותק.
מוטי מרוז:
בתוך תוכנית ההברה יש הרבה סעיפים, שחלקם נוגעים גם להפחתת שכר, חלקם נוגעים לשחרור גננות לפנסיה.
שמואל הלפרט:
אבל איך אפשר לומר לגננת שעובדת 30 שנה, שהיא תקבל רק 12 שנות ותק? איך אפשר להפחית 30% מהשכר של הגננת?
יהלי רוטנברג:
לגבי האופי של הפחתת שכר ושנות ותק, החליטה הנהלת רשת הגנים ולא משרד החינוך או משרד האוצר. היא היתה יכולה גם לעשות תוכנית הבראה, שאומרת שהיא מצמצת את מספר הגנים, או מצעירה את מערך הגננות.
שמואל הלפרט:
אבל עשו את כל תוכנית ההבראה בתיאום אתכם.
מוטי מרוז:
נכון.
שמואל הלפרט:
פנו אלי הרבה גננות ואמרו לי, שפוגעים במשכורת שלהן בעשרות אחוזים. איך אשפר לעשות דבר כזה? לומר לגננות שעבדו 30 שנה, שהותק שלהן יורד ל-12 שנה בלבד?
אני רוצה לשאול גם לגבי תקציב התרבות החרדית. תקציב התרבות החרדית ירד מ-96,000,000 שקלים ל-45,000,000 שקלים. את התקציב המקוצץ הזה מתחילים לשלם בחודשים אוקטובר-נובמבר.
מוטי מרוז:
כבר לא. אני יכול לבשר לך, כי ועדת התמיכות של משרד החינוך סיימה את עבודתה לגבי התרבות החרדית, והתשלומים כבר מוזרמים. גם בשנה שעברה ירדנו הרבה דרומה מתחת לדצמבר.
שמואל הלפרט:
מתי נתתם את התשלום הראשון?
מוטי מרוז:
בפברואר.
שמואל הלפרט:
ואת היתרה נתתם בנובמבר.
מוטי מרוז:
לא. עכשיו אנחנו נותנים.
שמואל הלפרט:
מצד שני, הרבה מאוד סעיפים תוקצבו ולא הועברו אליהם הכספים.
גדעון בן דרור:
90% מתקציב משרד החינוך מיועד לשכר: 73% למורים ו-18% לעובדים ברשויות המקומיות. ההפרש שיוצר עודפים, הוא של הראשון לספטמבר. אין הפעלה מלאה של מערכת השעות לראשון לספטמבר על פי תוכניות הלימודים. בתי ספר לפעמים לא מקבלים את מערכת השעות שמגיעה להם אפילו עד דצמבר. לכן, התופעה שנשארים עודפים בסוף שנה, היא כיוון שבראשון לספטמבר אין הצבה מלאה לקורלאציה של בין מורים למשרות.
אני מציע, שעד סוף מאי בתי הספר צריכים יהיו לקבל את מערכת השעות שלהם לקראת פתיחת שנת הלימודים בראשון לספטמבר. העובדה שעד ראשון לספטמבר לא מקבלים את מלוא השעות בבתי ספר יוצרת עודפים. למשרד החינוך יש 1,800,000 שעות. אם הן אינן מופעלות בראשון לספטמבר, הן יוצרות עודפים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל הוא אומר שזה לא עודף. זה לא כסף שישנו. זה כסף וירטואלי.
גדעון בן דרור:
ניצול מלא של התקציב לפי השעות, חייב להיות מופעל בראשון לספטמבר. בתי הספר צריכים לקבל את מערכת השעות עד סוף מאי, ולהיערך בהתאם בהצבת המורים ובעלי התפקידים השונים. במידה וזה לא ייעשה, התופעה הזאת של עודפים תימשך.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אז אתה אומר שיש בעיה של עודפים.
מוטי מרוז:
אנחנו אומרים אותו דבר.
גדעון בן דרור:
אני ממליץ לוועדה, לבקש ממשרד החינוך להיערך להצבת המורים בבתי ספר, כדי שהמנהלים יוכלו לצוות את השעות במורים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל הוא אומר שאם הם יעשו את זה, משרד האוצר ייתן פחות כסף.
גדעון בן דרור:
לא. משרד האוצר נותן את התקציב להפעלת המורים לפי הפרופיל המערכתי.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
יש לו פרופיל מוטה קצת, ולכן הוא נותן יותר כסף ממה שצריכים. אני לא מבין, מה אני מרוויח מזה.
מוטי מרוז:
גדעון אומר, שאם למשרד החינוך יש 900,000 שעות להפעלת בתי ספר בחינוך היסודי ובתי ספר ממצים אותם רק בראשון לנובמבר, אז בין ספטמבר לנובמבר הם לא מספיקים לבצע את כל ה-900,000 שעות. כך המערכת הפסידה בין ספטמבר לנובמבר עוד שעות בהם היא יכלה להפעיל מורים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
זאת אומרת, שאם משרד החינוך יודע להפעיל עד סוף מאי את מלוא הקצבת השעות של שנת הלימודים הבאה, יש אפשרות לנצל יותר את השעות החסרות.
גדעון בן דרור:
סוף מאי זה התאריך הקובע לגבי הצבת מורים בעבודות בפועל.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני לא יודע כמה בתי ספר מוכנים בסוף מאי.
גדעון בן דרור:
סוף מאי זה התאריך הקובע לגבי הצבת מורים בעבודות בפועל, על מנת להיכנס בראשון לספטמבר להפעלה מלאה של מערכת השעות שתוקצבה על ידי האוצר.
שמואל הלפרט:
אבל יש הבדל בין הערכה לבין ביצוע תקציב. הערכה לא יכולה להיות כל כך מדויקת. רק בסוף השנה יודעים מה הביצוע של התקציב. הערכה לחוד וביצוע לחוד.
דוד מנצור:
ישנו דבר שנקרא תקן לבתי הספר. קבלת התקן היא במאי, אבל היא משתנה בגלל מספר התלמידים שמגיעים ובגלל כל מיני הקצבות נוספות שמגיעות. כך בראשון לספטמבר התקן איננו מה שיהיה אחרי זה בספטמבר.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל בסוף מאי אתה לא יכול לדעת מה יהיה בספטמבר.
דוד מנצור:
בסוף מאי לא, אבל באוגוסט ודאי. אם משרד החינוך ייערך נכון, בסוף אוגוסט הוא יוכל לדעת מה התקן של כל מוסד.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
ואז הוא יוכל לנצל יותר את השעות.
דוד מנצור:
נכון.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מוטי, זה לא מה שהבנתי ממך בהתחלה.
מוטי מרוז:
זו אותה ורסיה. אני אמרתי, שאנחנו מנצלים את 900,000,000 שעות.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל לא מהראשון לספטמבר.
מוטי מרוז:
כי עדיין אין מורים בראשון לספטמבר.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אם אתה תעשה את מה שהאדונים הציעו, אתה יכול לשפר את הביצוע.
מוטי מרוז:
זה ישפר את התמונה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נקבל את ההצעה הזאת. כדי להגיע לניצול טוב יותר, מרבי של התקציב, אנחנו מציעים למשרד החינוך להיערך מספיק זמן לפני פתיחת שנת הלימודים. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:30