פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
להסדרת עיסוק במקצועות רפואיים, פרה רפואיים
יום שני, י"ז באדר התשס"ז (7 במארס 2007), שעה 9:00
סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הענקת תעודת הכרה לבוגרי המקצועות הפרה-רפואיים), התשס"ו-2006
נכחו:
חברי הוועדה: אריה אלדד-היו"ר
אחמד טיבי
סופה לנדבר
ליה שמטוב
מוזמנים: אילנה מישר,עו"ד הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
איילה פרג פיזיותרפיסטית ראשית, משרד הבריאות
אורלי בוני עובדת סוציאלית, משרד הבריאות
תלמה הרצנו קלינאית תקשורת, משרד הבריאות
ד"ר אמיר שנון מנהל המחלקה למקצועות רפואיים, משרד הבריאות
לאה שקד מפקחת ארצית על שירותי חינוך מיוחד, משרד החינוך
לירן שפיגל,עו"ד הלשכה המשפטית, משרד החינוך
כרמית כהנא האגף לטיפול באדם המפגר, משרד הרווחה
דורית אדלר מנהלת מחלקת תזונה ודיאטה, ביה"ח הדסה
אריאלה צור,עו"ד מרפאה בעיסוק
אילן שלגי,עו"ד עמותת עתיד
הלית סילש,עו"ד העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק
נאוה רצון העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק
ד"ר חגי קדם מנהל אגף רפואה ראשוני, מכבי שירותי בריאות
רונית אנדוולט תזונאית ארצית, מכבי שירותי בריאות
ראובן מיטרני יועץ האגף לפיזיותרפיה, קופת חולים מאוחדת
פרידה קורנברוט יו"ר האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת
ד"ר נעמי טרוסטלר עמותת עתיד
זהבה קורנברג מנכ"ל, עמותת עתיד
מוטי מקמורי יו"ר, האיגוד הישראלי לטיפול ע"י הבעה ויצירה
יוספה דנצינגר המועצה הלאומית לבריאות האישה
מידד גיסין יו"ר, צב"י
משה פריימן מזכ"ל, האיגוד הפרה רפואיים
ורד וייץ,עו"ד לשכה המשפטית, הסתדרות העובדים החדשה
מירי מלכי,עו"ד הלשכה המשפטית, ההסתדרות הכללית החדשה
אסנת בר חיים ארז מרצה, האוניברסיטיה העברית בירושלים
מנהלת הוועדה: וילמה מאור
רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר
ייעוץ משפטי: שימרית שקד-גיטלין
הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הענקת
תעודת הכרה לבוגרי המקצועות הפרה רפואיים), התשס"ו-2006
היו"ר אריה אלדד:
אנחנו פותחים את דיון ועדת המשנה לנושא הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. החוק הזה עבר מספר גלגולים. הגיעה הצעת משרד הבריאות, הגיעה הצעת החוק של חבר הכנסת טיבי. על בסיס ההצעות האלו ניסחה המחלקה המשפטית והיועצת המשפטית של הוועדה את הנוסח המונח בפניכם היום.
אנחנו עוסקים בשלב הראשון ב4 מקצועות, כשלאחר מכן אפשר יהיה להכניס מקצועות נוספים. אני מבקש להוסיף סעיף מטרה לחוק: "מטרתו של חוק זה להסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות על מנת לקדם את בריאות המטופלים, תוך שמירה על איכות העיסוק והעלאת רמת העוסקים במקצועות האלה בדרך של א. הכרה במקצוע מסוים כמקצוע בריאות. ב. מתן הרשאה לבעל מקצוע בריאות לעסוק במקצועו בתחום העיסוק כפי שהוא מפורט בחוק זה".
פרק א': הגדרות 1. בחוק זה – בעל תעודת הכרה – אדם שניתנה לו תעודת הכרה במקצוע בריאות לפי הוראות סעיף 5 לחוק; "המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה; "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" – חוק בתי משפט לעניינם מינהליים, התש"ס-2000 . "חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958; "מוסד מוכר" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה;
פרידה קורנברוט:
למה תעודת הכרה ולא רשיון?
שימרית שקד-גיטלין:
בהצעת החוק לא מוצע לאסור את העיסוק ולכן רשיון זה הרשאה מהמדינה לעסוק בפעולות כלשהן. כאן, מלבד פעולות מסוימות שיש לגביהן ייחוד פעולות, אנחנו לא אוסרים על העיסוק אלא נותנים תעודת הכרה לאדם שאנחנו מכירים בהשכלה שלו ובניסיון שלו.
פרידה קורנברוט:
מה זאת אומרת לא אוסרים על העיסוק? מה, אתם לא אוסרים על העיסוק למי שאיננו בעל תעודה?
היו"ר אריה אלדד:
החוק עוסק באיסור שימוש בתואר ובאיסור ביצוע פעולות מסוימות אלא למי שמנוי ברשימה. הפעולות מנויות בתוספת.
שימרית שקד-גיטלין:
אין איסור עיסוק כללי.
אילן שלגי:
הדבר שאמרה היועצת המשפטית הוא שינוי מהותי מהצעת החוק כפי שהייתה בנוסחה הקודם. לנו נאמר שמציגים כאן פלטפורמה חדשה ללא שינויי מהות. הצעת החוק של טיבי וההצעה שנדונה פה בוועדה הזאת לפני שנתיים במשך 4 ישיבות דיברה על איסור העסקה. גם פה מופיע איסור העסקה בסעיף 4 כסמכות של השר להתקין תקנות. מה יהיה אם השר לא יתקין תקנות? האם לא יהיה איסור העסקה? מה שמדאיג אותנו זה מה יהיה בסקטור הפרטי.
היו"ר אריה אלדד:
חבר הכנסת טיבי, איפה בחוק שלך כתוב רשיון?
אחמד טיבי:
בהתחלת החוק.
אילן שלגי:
בחוק הפרטי היה כתוב תעודת הכרה. איסור העסקה היה בחוק, אבל כעת זאת סמכות של השר.
היו"ר אריה אלדד:
אני רואה תעודת הכרה ושמתקיימים תנאי הכשירות. זה הנוסח שעליו הגענו להסכמה. האם יש הערה בנוגע לביטוי "בעל תעודת הכרה"?
אילן שלגי:
כן. בעל תעודת הכרה היה מתאים כשהנושא לא היה מוסדר בחוק וכשהמנהל היה מוציא תעודות ומכיר בסטטוס של מישהו.
היו"ר אריה אלדד:
מה עמדת משרד הבריאות?
אילנה מישר:
אנחנו מציעים שיהיה איסור על העסקה של בעלי מקצועות.
היו"ר אריה אלדד:
ולא איסור עיסוק?
אילנה מישר:
נכון.
היו"ר אריה אלדד:
זאת אומרת שלאדם יהיה מותר לעשות פיזיותרפיה כל זמן שהוא לא מכנה את עצמו פיזיותרפיסט?
אילן שלגי:
יש ייחוד פעולות.
היו"ר אריה אלדד:
לא כל הפעולות של הפיזיותרפיה נמצאות בייחוד פעולות. לשיטת משרד הבריאות ועל פי רוח החוק לאדם מותר לעשות פיזיותרפיה כל זמן שהוא לא טוען שהוא פיזיותרפיסט, כל זמן שהוא לא טוען שיש לו הכשרה או הסמכה.
אחמד טיבי:
האם ההבדל הוא בין אדם שסיים לימודים בפיזיותרפיה ופתח מקום עבודה פרטי משלו לאיסור עיסוק במוסד ציבורי? זה ההבדל העיקרי?
אילנה מישר:
כן.
היו"ר אריה אלדד:
אם הוא לא רשום בפעולות המסכנות הוא יכול לשים כוסות רוח, הוא יכול לעשות שיאצו. אנחנו לא רוצים שהוא יעבוד במכון פיזיותרפיה בבית חולים ויטען שהוא פיזיותרפיסט. הציבור צריך לדעת שכשהוא הולך למוסד רפואי, קרוב לוודאי שמישהו בדק את העובדים ואת ההכשרה שלהם. אתה לא מבקש את רשיון העבודה של כל רופא שאתה הולך לבקר.
אחמד טיבי:
כל רופא רשאי לעסוק בכל תחום של רפואה, אבל בבית חולים לא יעסיקו אותו בכל תחום. אין סגירה הרמטית של כל פינה ושל כל תחום ברמת הקשחה מקסימליסטית.
יוספה דנציגר:
הרשאה זו לא הכרה. יש הבדל גדול מאוד בין הרשאה להכרה. זה מופיע לאורך כל הדרך. אני חושבת שצריך להיות רשיון. כל השנים הייתה תעודת הכרה במשרד הבריאות. אמרו לנו שזה לא בסדר.
היו"ר אריה אלדד:
אני אכתוב מתן הכרה בבעל מקצוע.
יוספה דנציגר:
אנחנו מתנגדים.
נאוה רצון:
פחות חשובות לי ההגדרות המשפטיות, אבל בהגדרה אתם מפנים את ההכרה לסעיף 5. כל עוד התנאים של השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות תקפים, אז לא משנה אם זאת הכרה או הרשאה.
היו"ר אריה אלדד:
אנחנו נדון בזה כשנגיע לסעיף. "מחלה מסכנת" – (1) מחלה, לרבות מחלת נפש, העלולה לסכן בריאות האדם הנזקק לשירותיו של בעל מקצוע בריאות; (2) מחלה, לרבות מחלת נפש, או כושר לקוי העלולים לשלול מבעל מקצוע בריאות את היכולת לעסוק במקצוע הבריאות לחלוטין, זמנית או חלקית; "מקצוע בריאות" – מקצוע מהמקצועות המנויים בתוספת הראשונה; "תעודת הכרה" – תעודת הכרה שניתנה לאדם לפי הוראות סעיף 5 לחוק; "השר" – שר הבריאות.
נדמה לי שצריך להוסיף 2 הגדרות, האחת היא הגדרה ספציפית לגבי מזון רפואי שזאת הגדרה נדרשת לעיסוק בדיאטניות, והגדרה שנייה היא של ועדה: "ועדה" - ועדה מייעצת לפי סעיף 8.
אילן שלגי:
בנוסח הקודם כתוב היה ועדה מייעצת לפי סעיף 64ט. הפעם החוק מדבר גם על ועדה מייעצת, גם על מועצה, גם על ועדת משמעת.
היו"ר אריה אלדד:
הוועדה היא ועדה מייעצת לפי סעיף 8, כשהגדרת המומחיות לפי סעיף 13.
הלית סילש:
בהגדרה של מקצוע בריאות אתם כותבים שזה מקצוע מהמקצועות המנויים בתוספת הראשונה. בתוספת הראשונה אין הגדרה של המקצוע, יש הגדרה של מי שעוסק במקצוע. לא הצלחתי להבין למה השינוי.
שימרית שקד-גיטלין:
יש מקצועות של ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת.
הלית סילש:
בתוספת הראשונה כתוב "ריפוי בעיסוק" – אדם כשיר להיות מרפא בעיסוק אם הוא בעל תואר ראשון בריפוי בעיסוק.
שימרית שקד-גיטלין:
התוספת הראשונה מתייחסת לעוד מקצועות.
היו"ר אריה אלדד:
המקצוע לא מתואר או מוגדר. הרשימה היא רשימת המקצועות.
פרידה קורנברוט:
השם שלנו הוא הפרעות בתקשורת, לא קלינאות תקשורת.
היו"ר אריה אלדד:
ייחוד התואר וייחוד פעולות 2(א) לא ישתמש אדם בתואר מהתארים המנויים בתוספת הרביעית, או בתואר הדומה לתארים אלה עד כדי להטעות, אלא אם הוא בעל תעודת הכרה באותו מקצוע; (ב) לא יתחזה אדם כבעל תעודת הכרה במקצוע מהמקצועות המנויים בתוספת הראשונה, ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל תעודת הכרה באותו מקצוע, אלא אם הוא בעל תעודת הכרה באותו מקצוע.
שימרית שקד-גיטלין:
בתוספת הרביעית יש את התארים, שזה מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, דיאטן/תזונאי.
היו"ר אריה אלדד:
למה שלא נכניס כאן סעיף שאומר שלא יעסוק אדם במקצוע בריאות אלא לפי הוראות סעיף זה? כשאני מנסה להסתכל מנקודת מבטם של החולים, אז זה מה שעשוי להגן עליהם.
שימרית שקד-גיטלין:
כדי לאסור את העיסוק במקצוע יש צורך להגדיר מה הוא העיסוק במקצוע. הבנתי ממשרד הבריאות שהם לא הצליחו לעשות את זה, לכן הצעת החוק לא הצליחה להתקדם במשך עשרות שנים.
מידד גיסין:
זאת אחת הסיבות שכל הנושא הזה עלה לדיון.
פרידה קורנברוט:
אין קושי להגדיר את 4 המקצועות האלה. כשניסו לסדר 22 מקצועות הייתה בעיה. על 4 מקצועות אין שום בעיה להגדיר את תחום העיסוק, את ייחוד הפעולה. הכל נסגר לפני שנתיים.
היו"ר אריה אלדד:
אנחנו יודעים לתת לזה שם, אנחנו לא יודעים להגדיר. האם משרד הבריאות יודע להגדיר מה זה פיזיותרפיה?
אילנה מישר:
יש לנו הגדרות. הבעיה היא שיש חפיפה בין המקצועות, אפילו עם מקצועות שהם לא מוסדרים בחוק. אם ניקח למשל פיזיותרפיה, אז יש שיטות טיפול כמו פלדנקרייז שהיא שיטת טיפול מקובלת. יש חפיפה בחלק מהפעולות.
היו"ר אריה אלדד:
האם משרד הבריאות בעד להכניס את המשפט: "לא יעסוק אדם במקצוע אלא לפי הוראות חוק זה"?
אילנה מישר:
יש חילוקי עמדות בתוך המשרד.
היו"ר אריה אלדד:
חבר הכנסת טיבי, האם יש לך התנגדות למשפט "לא יעסוק אדם במקצוע אלא לפי הוראות חוק זה"?
אחמד טיבי:
אני לא בעד השיטה המקשה.
היו"ר אריה אלדד:
אני לא יודע אם זה מקשה. אם אתה מסתכל מנקודת מבטם של החולים, אז זה הדבר שעשוי להגן עליהם. אם אתה מסתכל מנקודת מבטו של כל אדם שרוצה לעסוק בכל מקצוע, אז זה דבר שיקשה עליו. במשרד הבריאות יש חילוקי דעות.
אחמד טיבי:
הסעיף הזה הפך להיות היסטורי.
היו"ר אריה אלדד:
אז נרד מהעניין.
פרידה קורנברוט:
הגענו להסכם עם משרד הבריאות שיהיה סעיף שיהיה כתוב בו שם המקצוע, שיהיה סעיף שיהיה כתוב בו תחום העיסוק.
היו"ר אריה אלדד:
את לא יכולה לבוא בטענות למשרד הבריאות, הוא לא זה שהגיש את החוק הזה. מי שהגיש את החוק זה ד"ר טיבי. זאת הצעת החוק שלו.
הלית סליש:
במשרד הבריאות לא הייתה בעיה בהגדרה של תחום העיסוק, הייתה בעיה בהגדרה של ייחוד הפעולות. יש הגדרות ל4 המקצועות שעברו את המסננת של משרד הבריאות.
היו"ר אריה אלדד:
משרד הבריאות מתלבט. זה לגיטימי. מציע החוק סבור, מתוך היכרות עם הקשיים ההיסטוריים, שאם נוסיף את הסעיף הזה שבא להגן על החולים אנחנו עלולים להיתקל בקשיים כאלה שבמקום לפתור את המצב הקיים יקשו על המצב הקיים. אני אקבל את עמדתו של חבר הכנסת טיבי.
מידד גיסין:
אם לא יהיה את הסעיף הזה, זה יקשה על הזכאים לקבל את ההכרה וישחרר את כל אלה שלא זכאים לעשות מה שהם רוצים.
היו"ר אריה אלדד:
אדם לא יוכל לטעון שהוא פיזיותרפיסט.
מידד גיסין:
אני לא מדבר על האכיפה של החוק. הוא לא יטען, אבל הוא ימשיך לעסוק בזה.
היו"ר אריה אלדד:
תגדיר לי מה זה מסאז'.
מידד גיסין:
טיפול בגוף של האדם.
היו"ר אריה אלדד:
מי רשאי לעשות מסאז'?
מידד גיסין:
מי שמוגדר בחוק כפיזיותרפיסט.
היו"ר אריה אלדד:
האם אימא רשאית לעשות לילד שלה?
מידד גיסין:
כן.
היו"ר אריה אלדד:
האם אישה יכולה לעשות לבעלה?
מידד גיסין:
כן.
היו"ר אריה אלדד:
בבית מלון, בחדר סאונה ובחדר כושר יש מסאז'סיט. מותר לו לעשות?
מידד גיסין:
צריכה להיות לו הכרה .
היו"ר אריה אלדד:
בתור מה? זאת לא פעולה רפואית. זה לא מקצוע בריאות.
מידד גיסין:
אם זה לא מקצוע בריאות מותר לו לעשות.
היו"ר אריה אלדד:
נכון. האם בהגדרת המקצוע פיזיותרפיה אתה תגדיר בין השאר עיסוי גופני למטרה מסוימת? אתה מגיע פה למבוי סתום שבדברים שהם שגרתיים יבואו כל האנשים שרוצים לעסוק במסאז' ויגישו נגדך בג"ץ. הם יגידו שאתה פוגע בחוק יסוד חופש העיסוק. משרד הבריאות אמר לפרק את ההגדרה של עיסוק במקצוע משום שהמכלול מקיף יותר מידי הגדרות חופפות.
אחמד טיבי:
נניח שיש מישהו שיש לו תואר מחו"ל אבל עדיין אין לו תעודת הכרה. מה דינו?
שימרית שקד-גיטלין:
הוא לא יוכל להציג את עצמו כפיזיותרפיסט.
היו"ר אריה אלדד:
הוא לא יכול להציג את עצמו כפיזיותרפיסט. כל הכוונה של החוק זה לבוא ולהגיד שתהיה מערכת של סינון במשרד הבריאות לגבי מישהו שהגיע מארץ אפריקנית והציג את עצמו בתור בעל מקצוע. 3 (א) לא יעשה אדם פעולה שיוחדה בתוספת השנייה לבעל תעודת הכרה במקצוע מסוים או לבעלי תעודת הכרה במקצועות מסוימים, אלא אם הוא בעל תעודה הכרה באותו מקצוע (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחול על רופא על מי שקבע השר בתקנו; (בצ"ע – על אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה).
אילנה מישר:
יש לנו הערה לסעיף 2. בגרסה הקודמת של הצעת החוק דובר על שם המקצוע.
היו"ר אריה אלדד:
אתם מבקשים לומר שלא ישתמש אדם בשם מקצוע הבריאות או בתואר מהתארים. אנחנו עוד לא מקבלים החלטה. 3(א) לא יעשה אדם פעולה שיוחדה בתוספת השנייה לבעל תעודת הכרה במקצוע מסוים או לבעלי תעודת הכרה במקצועות מסוימים, אלא אם הוא בעל תעודת הכרה באותו מקצוע. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רופא או על מי שקבע השר בתקנות; (בצ"ע – על אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה).
כדי לכסות את קטע הסטאז' אנחנו מוסיפים את הדבר הבא: "אדם שעוסק בהכשרה מעשית באחד מהמקצועות האלה תחת השגחה לא יחולו עליו הוראות סעיף 3(א)".
ראובן מיטרני:
מי שמסיים מסלול לימודים בהצלחה מקבל תעודה. מאותו רגע הוא מוסמך. אין שום סטאז'. אם הוא מסיים את לימודיו, הוא הוכשר כחוק ועמד בהצלחה בבחינות הנדרשות, האוניברסיטה נותנת לו הרשאה לעסוק במקצוע למחרת היום.
היו"ר אריה אלדד:
אוניברסיטה לא נותנת הרשאה לעסוק בכלום. אני בוגר בית ספר לרפואה בתל-אביב. קיבלתי תעודה מאוניברסיטת תל-אביב. זה לא הקנה לי שום דבר עד שמשרד הבריאות לא הרשה לי לעסוק ברפואה.
ראובן מיטרני:
אפשר לבוא ולומר שמשרד הבריאות יצטרך לאשר או לתת תוקף לתעודות.
היו"ר אריה אלדד:
אתה מציע חוק אחר. זה לא החוק שלנו.
ראובן מיטרני:
אין סטאז' בפיזיותרפיה.
היו"ר אריה אלדד:
במהלך לימודי הפיזיותרפיה באים הסטודנטים אל מיטת החולה ויחד עם פיזיותרפיסט מוסמך עושים מסאז'. אם לא יהיה כתוב שאותו סטודנט יכול לגעת בחולה, אז הוא לא יוכל לעשות את זה.
ראובן מיטרני:
זה חלק ממסלול הלימודים.
היו"ר אריה אלדד:
הבעיה שלי היא לא מסלול הלימודים, הבעיה שלי היא מי מוסמך לגעת בחולה.
ראובן מיטרני:
כבודו למד רפואה, היה בבתי חולים ונגע בחולים. האם הייתה לך הסמכה או הרשאה ממישהו?
היו"ר אריה אלדד:
איני יודע ואינני עוסק בזה.
ראובן מיטרני:
כחלק מלימודיך היית צריך להתנסות בפעולות האלמנטריות.
אחמד טיבי:
הכל תחת פיקוח.
היו"ר אריה אלדד:
אתה לא תוכל להעסיק סטודנט לפיזיותרפיה כפיזיותרפיסט.
ראובן מיטרני:
אני לא רוצה.
אילנה מישר:
אנחנו מציעים להסמיך את שר הבריאות להוסיף פעולות ייחודיות בתקנות, כדי שלא כל פעם כשמחריגים פעולה ייחודית למקצוע מסוים זה יחייב חקיקה ראשית.
הלית סליש:
בהתייעצות עם הוועדה המייעצת.
אילנה מישר:
מקובל.
היו"ר אריה אלדד:
האם את מציעה שבסעיף ייחוד פעולות יתווסף סעיף קטן (ג): "השר מוסמך להוסיף לרשימה זאת לאחר שהתייעץ עם הוועדה המייעצת"?
אילנה מישר:
ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
שימרית שקד-גיטלין:
סעיף 3(ג) יאמר כך: "השר רשאי לשנות את התוספת באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות".
היו"ר אריה אלדד:
4. השר רשאי לקבוע איסור העסקה של מי שאינו בעל תעודת הכרה, במקצוע בריאות, בתפקידים או במקומות שקבע; לעניין העסקה בתחום ששר אחר אחראי עליו, יותקנו התקנות בהתייעצות עם אותו שר.
שימרית שקד-גיטלין:
הכוונה היא שגם במוסדות שהם בתחום הרווחה, בתחום החינוך תינתן לשר סמכות והוא יהיה רשאי להתקין תקנות.
היו"ר אריה אלדד:
זה נכון לכל מוסד שהוא.
מידד גיסין:
המילה "רשאי" מפריעה.
היו"ר אריה אלדד:
מה שאנחנו אומרים זה שאדם רשאי לפתוח קיוסק לפיזיותרפיה, כשבתוכו להעסיק אדם שאין לו שום תעודה ושום הסמכה שהיא. להצעה הזאת אין שום התנגדות. יהיה כתוב שם מכון לפיזיותרפיה, כשמי שיעבוד שם יהיה עובד ייצור ממפעל בקבוקים שפשט את הרגל.
שימרית שקד-גיטלין:
אסור להגיד מכון לפיזיותרפיה משום שזה עומד באיסור ההטעיה.
אילן שלגי:
צריך שיהיה סעיף איסור כללי.
שימרית שקד-גיטלין:
להעסיק את מי שהוא רוצה הוא יכול, בין אם יש לו תעודת הכרה ובין אם אין לא תעודת הכרה. רוצה שר הבריאות להבטיח שבמעונות שיקומיים, שבמוסדות רווחה יועסקו אנשים שהם בעלי תעודות הכרה. הוא לא יכול לעשות את זה ללא סמכות בחוק. הדיון בסעיף 4 אומר שאסור לך להעסיק אדם במקצוע בריאות אלא אם הוא בעל תעודת הכרה.
היו"ר אריה אלדד:
אדם לא יוכל לפתוח קיוסק ולכתוב שזה קיוסק לפיזיותרפיה כי זאת הטעייה כמשמעותה בחוק הזה, אבל הוא יוכל לפתוח קיוסק בשם מכון בריאות. אנחנו לא אוסרים שם על אדם לבצע פעולות כל עוד הוא לא מתחזה לפיזיותרפיסט, כל עוד הוא לא טוען שהוא בעל מקצוע.
אילנה מישר:
אנחנו מציעים לשלב כאן את סעיף 64(ו) להצעת החוק הממשלתית.
היו"ר אריה אלדד:
למה רק במוסד רפואי?
אילנה מישר:
זאת פשרה..
היו"ר אריה אלדד:
מה קורה במעונות לקשישים, ששם מדובר באוכלוסייה חלשה שאין לה דרך לבדוק אם האדם הוא בעל מקצוע?
אילנה מישר:
אפשר להגיד את המילים "או מוסד אחר שקבע השר".
היו"ר אריה אלדד:
מה זה מוסיף לך על ההגדרה בסעיף 4 שאומרת שהשר רשאי לקבוע איסור העסקה של מי שאינו בעל תעודת הכרה?
אילנה מישר:
אנחנו רוצים לעגן את זה בחוק, לא לחכות עד שיהיו תקנות.
היו"ר אריה אלדד:
אנחנו נשאיר את זה להמשך. תציעו לנו את התקנה. יכול להיות שאנחנו יכולים לעגן את רשימת המקומות והתפקידים.
אילנה מישר:
אם ניקח במקרה הזה את כל 4 המקצועות, אז לתפישתנו לא צריך מוסדות בריאות.
היו"ר אריה אלדד:
יכול להיות שאפשר יהיה כשנגיע למרפאים באילוף נמרים לרשום בהגדרת המקצוע שהוראות סעיף זה לא חלות עליו. אפשר יהיה להחריג את זה אז. אני רוצה לקבל לסעיף 4 את רשימת המקומות, או את מה שאתם מתכוונים לכתוב בתקנות.
שימרית שקד-גיטלין:
בכל התחומים.
אילנה מישר:
אנחנו מדברים ב4 המקצועות.
שימרית שקד-גיטלין:
כן, אבל לא רק במקומות שהם תחת אחריות משרד הבריאות, גם במקומות שהם תחת אחריות משרד הרווחה.
היו"ר אריה אלדד:
אנחנו מדברים על כך שבמעון יום, שהוא באחריות משרד הרווחה, לא יועסק פיזיותרפיסט אלא לפי הוראות החוק הזה. יש הרבה טעם להוסיף את התוספת שהצעת ב64(ו), אבל אנחנו רוצים לדעת מה יש בחבילה הזאת.
אילן שלגי:
החשש הוא שגישת משרד הבריאות שמתייחסת למוסדות רפואיים לא תגיע לסקטור הפרטי. שם יש סכנה רבה. ניקח לדוגמה יבואנים של מכשירי שמיעה.
היו"ר אריה אלדד:
עסקנו בעניין הזה כשדנו בעניין של לא יעסוק אדם. אמרנו שאנחנו לא אוסרים.
אילן שלגי:
אנחנו רוצים שיהיה איסור על העסקתו. אותו יבואן שרוצה למכור לך לא רוצה להעסיק קלינאי תקשורת. אנחנו צריכים להגן על המטופלים.
היו"ר אריה אלדד:
את התאמת מכשירי השמיעה הכנסנו לפעולות הייחודיות.
אילן שלגי:
עדיין לא. אתה על ידי זה גורם לבודק להיות עבריין, אתה לא גורם למעסיק. אני רוצה להגיע דרך המעסיק. הוא זה שרשום כעוסק מורשה, הוא זה שרשום במשרדי ממשלה.
היו"ר אריה אלדד:
העניין הזה יכול להיפתר על ידי תוספת של המשפט: "ולא יעסיק אדם בשום תחום המנוי בפעולות הייחודיות של מקצועות אחרים". ההפניה או ההגדרה תהיה דרך הפעולות הייחודיות, לא הגדרה כוללת של לא יעסיק אדם.
הלית סליש:
אפשר לעשות את הסעיף הפשוט. הסעיף הפשוט צריך להיות הפוך. זה מכוון לכך שיש לי תקנים מסוימים במקומות מסוימים, כשיותר זול לי במקום להעסיק את המרפא בעיסוק לקחת מישהו שהוא מרפא בעלי נענע. הוא לא יקרא לעצמו מרפא בעיסוק, אבל אני אוכל להעסיק אותו. את זה אני רוצה למנוע. צריך לבוא ולקבוע שלא יעסיק אדם במקצוע בריאות אלא מישהו שהוא בעל תעודת הכרה במעמד.
היו"ר אריה אלדד:
אנחנו רוצים את טיוטת התקנות לסעיף הזה כדי לראות מה אנחנו גודרים בסעיף 64(ו).
נאוה רצון:
הרעיון כאן הוא להגן על אוכלוסייה שמקבלת טיפול לא ראוי. משרד החינוך מעסיק הרבה פעמים אנשים שהם לא אנשי מקצוע.
היו"ר אריה אלדד:
נדמה לי שלעניין העסקה בתחום ששר אחר אחראי עליו יותקנו התקנות בהתייעצות עם אותו שר. זה בא להגן על הנישה הזאת.
נאוה רצון:
למה שהחוק לא יגן על המטופלים?
היו"ר אריה אלדד:
אני רוצה לראות את טיוטת התקנות. 5. אדם כשיר לקבל תעודת הכרה במקצוע בריאות, אם נתקיימו בו תנאים אלה: (א) הוא בגיר; (ב) הוא אזרח או תושב ישראל/ בעל רשיון לישיבת קבע בישראל;
פרידה קורנברוט:
מה אם הוא תושב זמני?
היו"ר אריה אלדד:
השאלה היא אם אנחנו רוצים שיביאו לארץ אלף פיזיותרפיסטים מתאילנד שיציפו את השוק, שיפגעו בבעלי המקצוע בארץ.
סופה לנדבר:
מה אם מדובר ממדינות חבר העמים?
היו"ר אריה אלדד:
אנחנו לא רוצים שיביאו אלף פיזיותרפיסטים מאוקראינה שיציפו את השוק. השאלה אם אנחנו רוצים לתת הכרה לפועלים זרים.
פרידה קורנברוט:
מה אם אני תושבת זמנית ששוקלת להשתקע פה באופן קבוע?
היו"ר אריה אלדד:
אנחנו מגבילים רופאים שהם תושבים זמניים. אדם מקבל אישור לעסוק ברפואה אם הוא אזרח או תושב ישראל. אני מבקש לקבל את ההתייחסות של משרד הפנים לסעיף הזה.
יוספה דנצינגר:
מה קורה אם בא פיזיותרפיסט שהוא לא תושב הארץ על מנת להעביר קורס?
שימרית שקד-גיטלין:
לא צריך לתת תעודת הכרה בשביל לתת הרצאה.
היו"ר אריה אלדד:
איפה אנחנו מעגנים את עניין ההיתר הזמני? מה הצעת משרד הבריאות להיתר זמני?
אמיר שנון:
בחקיקה אחרת זה לא נקרא היתר זמני, זה נקרא היתר מוגבל.
היו"ר אריה אלדד:
איפה נשתול את ההיתר המוגבל? אני מציע שבסעיף 5 נכתוב כך: ".. או קיבל היתר מוגבל מהמנהל".
חגי קדם:
אני חושב שזה לא שייך לתעודת הכרה. סעיף נפרד צריך לדבר על ההיתר של מי שאיננו בעל תעודת הכרה בישראל ויכול לעסוק זמנית במקצוע.
שימרית שקד-גיטלין:
לכולם מותר לעסוק.
חגי קדם:
זאת לא תעודת הכרה, זה משהו אחר.
אילן שלגי:
זה צריך להיות בסעיף ייחוד הפעולות.
שימרית שקד-גיטלין:
אני מבקשת להביא לדיון הבא סעיף היתר מוגבל.
היו"ר אריה אלדד:
סעיף היתר מוגבל לישיבה הבאה.
שימרית שקד-גיטלין:
האם אנחנו רוצים לתת לו היתר לבצע פעולות ייחודיות, או היתר רק לקרוא לעצמו בשם פיזיותרפיסט?
היו"ר אריה אלדד:
אנחנו לא רוצים שהוא יפתח קיוסק. אני לא רוצה שיבוא עובד זר ויתחיל לעסוק במקצוע אלא אם אנחנו רוצים להתיר לו לעסוק במקצוע באופן קבוע. אם אנחנו רוצים להתיר לו לעסוק במקצוע באופן קבוע, אז שיהיה לו אישור קבוע לעסוק במקצוע.
אחמד טיבי:
בינתיים אין לו ישיבת קבע.
היו"ר אריה אלדד:
יהיה לו היתר מוגבל. אנחנו צריכים סעיף מיוחד, לא לחבר את זה לסעיף 3 או לסעיף 5. 5(ג) הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים לגביו בתוספת הראשונה לעניין השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות;
אילנה מישר:
אנחנו מבקשים שבסעיף הזה ייקבע שתהיה חובת בחינה וחובת הכשרה מעשית.
שימרית שקד-גיטלין:
האם אנשים שקיבלו תעודת הכרה בריפוי בעיסוק נדרשו לעבור בחינות?
אמיר שנון:
בחלק מהמקצועות עדיין לא היה. פיזיותרפיה היה, דיאטנים היה, מרפאים בעיסוק לא היה.
היו"ר אריה אלדד:
מה ההיגיון?
אמיר שנון:
המטרה שלנו הייתה שיהיו בחינות מקצועיות בכל המקצועות. מה שקרה בפועל זה שבחלק היה ובחלק עדיין לא.
היו"ר אריה אלדד:
לא מטעמים אידיאולוגיים?
אמיר שנון:
מטעמים פרקטיים.
הלית סילש:
כל מה שהתוספת הראשונה אומרת לגבי המקצועות זה שהוא בעל תואר ראשון בריפוי בעיסוק. אין התייחסות לעניין של ההכשרה המעשית.
שימרית שקד-גיטלין:
קיבלנו ממשרד הבריאות את הדרישות האלו.
אילן שלגי:
המחוקק צריך להחליט.
אחמד טיבי:
לגבי קלינאי תקשורת יש החמרה.
שימרית שקד-גיטלין:
לגבי ריפוי בעיסוק ולגבי קלינאי תקשורת לא היו בחינות.
סופה לנדבר:
במשרד הבריאות היו נותנים רשיון על סמך זה שהייתה הכרה ממדינת ישראל.
פרידה קורנברוט:
משרד החינוך לא נתן תעודות הכרה.
סופה לנדבר:
אני עברתי מבחנים במשרד החינוך.
פרידה קורנברוט:
לא בשביל להיות קלינאית תקשורת.
סופה לנדבר:
הוא בחן אותי על מנת להכיר ברשיון שלי. אני לא מסכימה עם ההחמרה הזאת.
אחמד טיבי:
אני מתנגד לכל החמרה במצב הקיים.
סופה לנדבר:
מה שמקבלים במדינות מסוימות זה פי כמה מאשר במדינת ישראל.
היו"ר אריה אלדד:
אדם שהוא בוגר רפואה מברית המועצות צריך לעבור בחינה כדי לקבל רשיון בארץ?
אמיר שנון:
בכל המקצועות שמוסדרים בחוק, אם זה רופאים, רופאי שיניים, רוקחים. כולם עוברים בחינות.
אחמד טיבי:
מה לגבי פיזיותרפיסטים שלומדים בחו"ל?
אמיר שנון:
גם.
אחמד טיבי:
למה לא קלינאי תקשורת?
היו"ר אריה אלדד:
הם לא הספיקו להכין את הבחינות. הכוונה היא שאנשים שמוסמכים לטפל בחולים יעברו איזו שהיא מסננת.
סופה לנדבר:
בן אדם שלמד תואר שני צריך לעבור כאן בחינות?
היו"ר אריה אלדד:
אוניברסיטה לא אומרת שהאדם עבר הכשרה מעשית. יש קורסים תיאורטיים בפיזיולוגיה, בפיזיותרפיה. השאלה אם אנחנו רוצים לאפשר לאנשים שאין להם את ההכשרה המתאימה לטפל בחולים. אנחנו מטעים את החולים אם הם באים למישהו שלא עבר הכשרה. זה יכול להיות מישהו שהוא בוגר בית ספר בתל-אביב, בניו-יורק, בלנינגרד. אנחנו לא רוצים שמי שלא עבר בחינה שמעידה שאכן הוא עומד בתנאים האלה יבוא לטפל בחולים. זה ההיגיון שהיה כל השנים.
פרידה קורנברוט:
המבחן הוא מבחן מינימאלי.
נאוה רצון:
אי אפשר להנציח את הקיים. יש בעיות עכשוויות חדשות. יש מכללות שקמות. אני יודעת שהן מנסות לבנות תוכנית שלא עונה על הסטנדרטים. בחינה אחידה של משרד הבריאות תיתן מענה.
הלית סילש:
כיום, בייחוד בפיזיותרפיה ובריפוי בעיסוק, הנושא של הלימוד האקדמי וההכשרה שזורים אחד בשני. יש הרבה מאוד מוסדות בחו"ל שיש בהם רק את הלימודים התיאורטיים, אין בהם שום הכשרה קלינית.
שימרית שקד-גיטלין:
בסעיף 6(ג) כתוב שהוא רשאי לדרוש מהאדם להשלים את לימודיו או להשלים הכשרה מעשית.
הלית סילש:
התוספת צריכה לבוא ולקבוע לגבי כל מקצוע את אותם תנאים מינימאליים.
היו"ר אריה אלדד:
אני מבין, חבר הכנסת טיבי, שאתה לא רוצה להחמיר, אבל המצב הקיים הוא צילום של מצב אקראי. העיקרון המנחה הוא שאנשים צריכים לעבור לימודים, הכשרה ובחינה. זה נכון לכל מקצועות הבריאות. אם נקבע את זה רק לפיזיותרפיה ולא לקלינאי תקשורת הפיזיותרפיסטים יימחו על כך. העיקרון חייב להיות משותף.
שימרית שקד-גיטלין:
לעניין האנשים שעוסקים כבר במקצוע אנחנו נקבע הוראות מעבר.
אחמד טיבי:
ניקח למשל מישהו שלמד קלינאי תקשורת בחו"ל ומשרד החינוך בדק את התואר והכיר בתוכנית הלמודים באותו מוסד. למה הוא צריך לעבור פעם נוספת בחינה?
אמיר שנון:
משרד החינוך בודק תארים, הוא לא בודק את המהות. הוא בודק אם התואר נלמד במוסד מוכר בחו"ל. גם האישורים שהוא נותן הם כאלה. הוא כותב שזה רק לצורך שכר, לא לצרכים מקצועיים. משרד הבריאות בודק מבחינה מקצועית. יש תוכניות בחו"ל שמוכרות בארץ, יש שלא. הרבה פעמים תוכניות הלימודים אינן תואמות את מה שנלמד בארץ. אחת הדרכים לקבוע איזו שהוא מדד בסיסי של ידע זה בחינת רישוי ממשלתית.
נעמי טרוסטלר:
דבר כזה קיים במשרד הבריאות. ישנה ועדה לרישוי דיאטניות, בדיוק כפי שפרופ' שנון תיאר. היינו משווים תכני לימוד וניסיון מקצועי. היינו לפעמים דורשים השלמות אקדמיות והשתלמות מקצועית. היינו דורשים גם בחינה במשרד הבריאות. אין פה שום דבר חדש, פרט לעובדה שזה יהיה כתוב בחוק.
היו"ר אריה אלדד:
(ד) הוא אינו חולה במחלה מסכנת (ה) הוא לא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילי או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה (בצ"ע ולא הוגשו כנגדו כתאם אישו או קובלנה בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי;)
ראובן מיטרני:
זה לא אנושי. האם מי שהיה בבית סוהר ושילם את חובו לחברה לא יכול לעסוק יותר במקצוע?
היו"ר אריה אלדד:
אנחנו מדברים על עבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה. אני לא בטוח שאני רוצה שמי שנאשם באונס ושילם את חובו לחברה יהיה פיזיותרפיסט.
ראובן מיטרני:
אתה אומר לו שהוא נידון לכישלון כלכלי מוחלט.
היו"ר אריה אלדד:
אני אומר לו שיעסוק במקצוע אחר.
ראובן מיטרני:
אני לא מייצג את בתי הסוהר, אבל אם זה נכון בנושאים שלנו זה גם נכון בכל תחומי החיים.
היו"ר אריה אלדד:
(ו) הוא בעל ידע בשפה העברית.
סופה לנדבר:
האם הוא צריך לעשות מבחנים בעברית?
היו"ר אריה אלדד:
הוא צריך לדעת עברית.
סופה לנדבר:
ואם הוא עולה חדש?
היו"ר אריה אלדד:
אם הוא עולה חדש ולא יודע עברית הוא לא יכול להיות גם רופא.
סופה לנדבר:
אני רוצה להבין מה זה ידע.
היו"ר אריה אלדד:
לא כתוב 5 יחידות ספרות עברית בתיכון. מדובר על ידע בשפה העברית.
סופה לנדבר:
צריך להוסיף את המילה "בסיסי".
היו"ר אריה אלדד:
מקובל עלי.
אחמד טיבי:
הוא בעל ידע בסיסי בשפה המוכרת כשפה רשמית במדינת ישראל.
היו"ר אריה אלדד:
אני מתנגד.
אחמד טיבי:
למה? מה זאת הצביעות הזאת? כל הנשים אצלנו שמתחתנות ומקבלות תעודות זהות לא יודעות עברית, הן יודעות ערבית מצוין.
היו"ר אריה אלדד:
הן יקבלו היתר מוגבל לטפל באוכלוסייה הערבית בלבד.
אחמד טיבי:
למה היתר מוגבל אם השפה מוכרת כרשמית? הבחינות על פי חוק יכולות להיות בשפה הערבית.
היו"ר אריה אלדד:
מה קורה לגבי רופא? אתה דורש ממנו ידע בסיסי בשפה העברית?
אחמד טיבי:
אני טוען שהסעיף הזה מכשיל, מפלה ונוגד את החוק הקיים במדינת ישראל. אתה יכול להגיד לי לבטל את החוק שאומר שערבית היא שפה רשמית. זאת בעיה יום יומית של אנשים שלא יודעים עברית.
היו"ר אריה אלדד:
הבעיה היא ש80% מתושבי ישראל הם דוברי עברית, לא דוברי שפה אחרת. זה אמצעי התקשורת היחיד. אם אני מביא לארץ בעל מקצוע בריאות שלא מסוגל לתקשר עם 80% מהאוכלוסייה אני עלול לגרום נזק בריאותי לאותם אנשים שבהם הוא מטפל.
אחמד טיבי:
בעל רשיון כזה לא יועסק בבית חולים מאיר אם הוא לא יודע עברית, אבל הוא יועסק בג'ת.
היו"ר אריה אלדד:
הוא יגיש בג"ץ. כשאדם רוצה לקבל אישור לעסוק ברפואה בארצות הברית הוא צריך לעבור בחינה באנגלית. חלק מהבחינה היא ששמים לו טייפ ומשמיעים לו שיחה באנגלית מדוברת. אם הוא לא מבין הוא לא יקבל רשיון.
אחמד טיבי:
ערבית היא לא שפה רשמית בארצות הברית. פה החוק אומר שיש שתי שפות רשמיות. אני אומר שזה מקל גם על דוברי ערבית וגם על העולים החדשים.
היו"ר אריה אלדד:
מה שאומר חבר הכנסת טיבי זה שהוא יעסוק בכפר ג'ת רק בילדים שמדברים ערבית.
אחמד טיבי:
הוא לא יפנה לתל השומר אם הוא לא יודע עברית.
היו"ר אריה אלדד:
שמשרד הבריאות יוציא לו היתר מוגבל. החוק צריך להחליט אם הוא מאשר לו או לא מאשר לו. אין היתר לטפל בערבים. אם אתה רוצה שיהיה כתוב שהוא לא צריך לדבר עברית, אז שבהיתר המוגבל יהיה כתוב שמי שאינו מדבר עברית רשאי לטפל רק במי שאינו דובר עברית, או רק במי שמדבר ערבית.
גור גולני:
אני מצטרף לבקשה של חבר הכנסת טיבי. אנחנו צריכים לדאוג ללקוח שמטופל. הבעיה היא לא הבעיה של הלקוח בנושא הזה, אלא של משרד הבריאות לתת תעודת הכרה בשפה נוספת. במגזרים מסוימים אין מספיק בעלי מקצוע. אני מצטרף לכך שהלקוח והמעסיק יבחרו אצל מי הם יקבלו את הטיפול. אני לא רואה בעיה בכך שמי שלא יודע עברית ייכנס לבית חולים מאיר. אנחנו זקוקים לבעלי מקצוע במגזר הערבי.
היו"ר אריה אלדד:
הוא יוכל בשיטה הזאת להיות פיזיותרפיסט במעון לילדים.
גור גולני:
לא יעסיקו אותו שם.
היו"ר אריה אלדד:
למה שלא יקבלו אותו?
אחמד טיבי:
אף אחד לא יקבל אותו. יש ועדות קבלה בבתי חולים.
היו"ר אריה אלדד:
נניח שהוא דיאטן שבא מארגנטינה. הוא מוכן לעבוד בשכר רעב. הוא הולך לעבוד במעון לקשישים כשהוא לא מסוגל לשאול את הקשישים ממה הם סובלים.
אחמד טיבי:
מדובר בחברה הערבית.
היו"ר אריה אלדד:
הסעיף הזה היה בטיוטת משרד הבריאות.
אחמד טיבי:
המקצועות האלה לא היו קיימים בעבר. יש עכשיו יותר ויותר הצטרפות למקצועות האלה. רובם לומדים בירדן. הסטודנטים האלה לא יודעים טוב עברית, או שהם מתחתנים עם נשים מחו"ל שהן פיזיותרפיסטיות או קלינאיות תקשורת. לסגור את הדרך בפני האנשים האלה, או בפני עולים חדשים בגלל שאנחנו לא מכירים..
היו"ר אריה אלדד:
מה ימנע מהם להיות קלינאי תקשורת במקום אחר?
אחמד טיבי:
ההיגיון של בעל מקום העבודה אומר לו שאוכלוסיית החולים היא כזאת..
היו"ר אריה אלדד:
הוא יבוא ויתבע אותו על אפליה. החוק מתיר לו.
אחמד טיבי:
זאת לא אפליה. קלינאי תקשורת שהוא לא דובר עברית לא יתקבל לעבוד במכון בנהריה כש90% הם יהודים דוברי עברית. זה כמו שרופא משפחה לא יכול להתקבל למחלקה כירורגית.
היו"ר אריה אלדד:
הוא לא יכול לקבל היתר עבודה בישראל וגם לא יכול לקבל רשיון לעסוק ברפואה אם הוא לא יודע עברית.
אחמד טיבי:
החוק הקיים מדבר על שפה רשמית.
היו"ר אריה אלדד:
החוק הקיים בא להגן על החולים.
אחמד טיבי:
אין אף קלינאי תקשורת ערבי שלא יודע עברית ושיועסק בתל-השומר. איך אני יכול להגיד שיש אפליה כאשר לא מקבלים ערבי שלא יודע לתקשר? מה, אתה תחסום אותו מלעבוד ביישוב שלו?
היו"ר אריה אלדד:
האם משרד הבריאות יציע היתר מוגבל לעסוק למי שאינו יודע עברית? זה יהיה היתר מוגבל לא רק בזמן אלא גם לאוכלוסייה. אני לא אקבל מצב שבו רופא במדינת ישראל מקבל אישור לעסוק ברפואה אם הוא לא יודע עברית. אני לא אקבל מצב שלרופא יהיה אישור לעבוד רק בטייבה. אני לא אקבל מצב שאומרים לי שרופא יטפל רק בערבים.
אחמד טיבי:
לא יהיה כתוב שהוא יעבוד רק במגזר הערבי. אם האיש הזה ירצה לעסוק במקומות אחרים הוא יצטרך לעבור קורס. את זה הוא יעשה רק אחרי שהוא יוכר. לא חוסמים אותו בתחילת העבודה.
חגי קדם:
הרשומה הרפואית מנוהלת בעברית.
מידד גיסין:
חלק גדול באנגלית. החולים שלא מדברים עברית לא יודעים מהחיים שלהם בנושא של זכויות חולים.
היו"ר אריה אלדד:
הוא לא מדבר על החולים, הוא מדבר על תקשורת בין מטפלים.
אחמד טיבי:
כל רופא במדינת ישראל יכול לכתוב אבחנות ומכתבי שחרור באנגלית. עולים חדשים כותבים בעברית?
היו"ר אריה אלדד:
כן.
אחמד טיבי:
חלקם כותבים בעברית.
היו"ר אריה אלדד:
היו לי רופאים במחלקה שהיו עולים חדשים שהיה להם היתר זמני לעסוק ברפואה בארץ. הם לא כתבו מכתבי שחרור עד שהם לא ידעו עברית.
אחמד טיבי:
אל תקבל רופאים שלא יודעים לעשות את הפעולה הזאת.
היו"ר אריה אלדד:
שתי ההצעות יעלו למליאת הוועדה להצבעה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00