פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 217 ו- 218
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום שני, כ"ב באדר התשס"ז – 12 במרס 2007 – בשעה 11:00
סדר היום: א. 950 עובדות קבלן ברשות הדואר מועסקות בתנאי עבדות, הצעה לדיון מהיר של
חברת הכנסת שלי יחימוביץ'
ב. השלכות המעבר של רשות הדואר לחברה על העובדים בדואר
נכחו:
חברי הוועדה:
משה כחלון – היו"ר
דב חנין
שלי יחימוביץ'
יעקב כהן
מוזמנים:
מוזמנים
תפקיד
משרד התקשורת
עו"ד ליאת גלזר
לשכה משפטית
חזי נאור
ממונה רישוי לוויני
משרד התקשורת
עו"ד דינה עברי עומר
לשכה משפטית
משרד האוצר
ערן ניצן
רכז תקשורת אגף תקציבים
רשות החברות הממשלתיות
מאיר שמרה
מנהל יחידת ההפרטה
מרים שוורץ-זיו
רפרנטית
משרד ראש הממשלה
רותי הורניך
עוזרת למנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
חברת דואר ישראל
אבי הוכמן
מנכ"ל
הרצל ברמג
מ"מ מנכ"ל וסמנכ"ל תפעול
שירה יגיל
עוזרת המנכ"ל
ערן עזריאלי
עוזר מנכ"ל
רחל מזרחי
מנהלת תחום תקציב והתקשרויות
עו"ד ישראל איתן
יועץ משפטי
עו"ד פרלי שר
לשכה משפטית
חוה רונן
דוברות
ציונה שי
דוברות
חברת מנפאואר
דליה נרקיס
יו"ר
אורנה סגל
מנכ"לית
חברת תגבור
אורית בן בנישתי
מנכ"ל
אריה גיטלין
סמנכ"ל
ועד עובדי הדואר
ראובן כראזי
יו"ר ארגון העובדים הארצי
ברוך ויצמן
סגן יו"ר נציגות העובדים הארצית
אודי חן
נציג ועד אקדמאים
נציגות העובדות
מיכל אוחנה
קלדנית
רונית אזולאי
קלדנית
תמר אמזלג
קלדנית
טטיאנה ניאזוב
קלדנית
ליאת יקיר-טמנג
קלדנית
משה פולק
נתן שקרצי
קרן אוזן
קלדנית
קורין שמריהו
קלדנית
יפה דנצינגר
פאדי אבו-ערב
אביטל ג'יבלי
אסף פלדמן
ההסתדרות החדשה
רפי פריינטה
מזכיר ארצי
אבנר סולטני
מזכיר חטיבה ארצי עובדי חברות כוח אדם
לילית שטיינבוק
מזכירת אגוד מקצועי במרחב תל אביב
ציון בן הרוש
הסתדרות עובדי המדינה
תומר חיל
הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
מרדכי רון
ממונה על קשרי חוץ
נציגי סוכני הדואר
בנימין כהן
יו"ר הארגון
מאיר רוזנר
חבר הנהלת הארגון
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: הדס דויטש
א. 950 עובדות קבלן ברשות הדואר מועסקות בתנאי עבדות, הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת שלי יחימוביץ'
ב. השלכות המעבר של רשות הדואר לחברה על העובדים בדואר
היו"ר משה כחלון:
שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
הנושא שמעלה חברת הכנסת יחימוביץ' הועבר מנשיאות הכנסת, ונשלב בו את הנושא השני שאני ביקשתי, נעסוק היום בשני הנושאים האלה. הזמן שלנו מצומצם, בגלל דחיפות הנושא קיימנו את הדיון היום, הקצינו לו שעה.
שלי יחימוביץ:
הצעה לסדר; כיוון שנשיאות הכנסת אישרה דיון מהיר בנושא דחוף כמו מצב הקלדניות, אני מוכנה להרחיב את זה לעניין עובדי הקבלן בכלל, אני חושבת שהפיכת רשות הדואר לחברה היא נושא אחר לחלוטין, מורכב מאוד, ולעשות מישמש בשני הנושאים, נראה לי שנחטא לעובדות האלה, שהעניין שלהן היה בראש מעייניי כשביקשתי את הדיון הדחוף בוועדה בנשיאות הכנסת. אנו רואים פה נציגות מפוארת של עורכי דין, חברות כוח אדם, הנהלת הדואר וכו', וכאן יושבות בחורות שמועסקות בתנאי עבדות, לכן אני מבקשת לאפשר גם להן להציג את עמדתן בהרחבה.
היו"ר משה כחלון:
אני שותף לדאגתך, הן גם חלק מהרשות, הוספתי שעה לנושא שהעלית, אך אם תרצי לפצל, נפצל.
שלי יחימוביץ:
אני סומכת על שיקול דעתך.
דב חנין:
אדוני היושב ראש, אני מודה לך שאתה נותן לי לדבר עכשיו, צר לי שאצטרך לצאת בעוד מספר דקות. אני רוצה לברך את חברת הכנסת יחימוביץ' על יוזמת הדיון הזה. אנו עוסקים פה בבעיה קשה ומדאיגה. אני קורא את התשובות של חברות כוח האדם, ולכאורה עובדות הקבלן ברשות הדואר נמצאות בגן עדן. מסתבר שהתנאים שלהן כל כך טובים, שאנו בכנסת צריכים לקנא בהן.
אנו מדברים על כמה בעיות כשמדברים על עובדות הקבלן ברשות הדואר; אחת היא רצינית וקשה של תנאי עבודתן. אני מניח שהנציגות שפה יוכלו לפרט בעניין הזה הרבה יותר טוב ממני.
בעיה שנייה היא זכות העובדות האלה להתארגן ולהגן על עצמן ועל הדברים הבסיסיים ביותר שחשבתי שמובטחים במאה ה-21.
השאלה השלישית היא איך גוף ציבורי כמו רשות דואר מגיע למצב שהוא מעסיק עובדים במנגנון העקום הזה ולא פונה לאנשים ומעסיק אותם כפי שצריך כעובדי רשות הדואר. העובדים צריכים להיות עובדים של רשות הדואר עם כל הזכויות והחובות.
אני מקווה שבמסגרת דיון זה נעסוק בכל השאלות שהעליתי.
שלי יחימוביץ:
ראשית, למרות שאני רואה את חברות כוח האדם אחראיות על העובדים שמועסקים באמצעותן הן לא הכתובת שלי לטענות אלא מדינת ישראל כמעסיק שאמורים להיות לו עוד שיקולים חוץ משיקולי רווח.
אפנה אליך, אבי הוכמן, בעקבות המכתב המוזר שקיבלתי ממך, שיש בו בעיקר טענות על כך שטענותיי בעניין ניצול קשה של הקלדניות לא הובאו בפניך בזמן ולכן לא הזדמן לך לפרט את טענותיך, שתכף אגיע גם אליהן. על כל פנים, בישיבת ועדת הכספים ב-28 בנובמבר 2006 העליתי את הסוגייה הזו לראשונה בפני השר אטיאס, שהבטיח לי לבדוק את הנושא ביסודיות. לא הסתפקתי בזה ואף שלחתי לו מכתב לרבות הפרוטוקול של ישיבת ועדת הכספים ב-19 בדצמבר 2006, ובו שבתי וביקשתי התייחסות לעניין הקלדניות. לאחרונה קיבלתי מהשר פתק בכתב ידו שהוא לא מזניח את הנושא. אני שמחה על כך אך הטענה כאילו קפצנו פתאום בלי לבקש הסברים קודם אינה נכונה, לרבות הטענות שלך על ביקורים רבים במשרדי. אני מודה לך על שביקרת את עוזריי הפרלמנטריים, זה לא רלוונטי לעניין.
לכל אורך מכתבך אינך מצליח להחליט; מצד אחד אתה מספר שאתה לחלוטין לא אחראי עליהן אלא חברות כוח האדם, ומצד שני אתה טורח להסביר כמה מצבן נפלא, ובמיוחד התרשמתי לשמוע שיש שטיחים מקיר לקיר במקום העבודה. אתה לא יכול לומר לי שאינך אחראי לתנאי העסקתן. חברות כוח האדם והקבלן הן לצורך העניין מתווך ואתה המעסיק של האנשים האלה, אחראי על תנאי עבודתן, יש גם פסיקות בזמן האחרון לגבי עובדת ניקיון בבנק הפועלים, שהבנק היה אחראי לתנאים שלה למרות שהועסקה דרך חברה לשירותי ניקיון. כל מכבסת המילים הזאת לא מקובלת עליי. אתה ושר התקשורת אטיאס ומדינת ישראל הם מבחינתי הכתובת.
מדובר בתנאים חרפתיים. קראתי את הטענות, שאף אחד לא סופר להן את שבע השניות. זה לא נכון, אחרי שבע שניות הכתובת נעלמת מהמסך ומגיע המכתב הבא, אמרת שהן מגיעות לשכר מינימום וזה לא נכון, ראיתי כאן תלושים של נשים שעובדות 13-14 שנים, מרוויחות 2,300 ש"ח ואחרי שחישבנו ערך שעה לא הגענו לשכר מינימום בחלק מהתלושים. זאת אחריותך. אתה הכתובת בשבילי. וכן הלאה תנאים בלתי נסבלים וחרפתיים שאני רוצה שהן יספרו עליהם.
היה כאן ניסיון להכניס את העניין שההסתדרות חתמה על הסכם מצוין, אני רוצה לשבח את ההסתדרות על ההסכם הזה, שהוא חסר תקדים, מאפשר הכנסה של עובדות קבלן להסכם הקיבוצי, של 950 עובדים, אני מברכת אתכם מעומק לבי על כך. זה לא קשור לעניין שלנו, אנו מדברים כרגע על תנאי ההעסקה של עובדות הקבלן.
לאה ורון:
אנו מבקשים עותק של המכתב, הוא לא נשלח לוועדה.
רונית אזולאי:
אני עובדת 13 שנה ברשות הדואר. עברתי ארבע חברות כוח אדם. אני נחשבת בין הקלדניות המהירות, וכאם לארבעה ילדים אני משתכרת כ-2,000, 2,200 ש"ח, חמש-שש שעות עבודה, עבודה מול מסך, הפסקות זה על חשבוני, גם אם אני שותה כוס קפה או לאכול, אז במשמרת אני מקבלת לפי כמויות.
שלי יחימוביץ:
נטען שההפסקות לא על חשבונכן.
רונית אזולאי:
זה לא נכון, ועדיין אני נחשבת עובדת ארעית. הגעתי לדואר כשהילד שלי הלך למעון, היום הוא בן 16. אין לי תנאים סוציאליים, זכויות, ביטחון.
הבן שלי עבר תאונת דרכים, שנה ישבתי בבית ולא קיבלתי דבר.
אני צריכה לעשות במשמרת אלף מכתבים לשעה. אם אני עושה יותר מכך, אני מקבלת יותר. אם אני עושה פחות, אני מקבלת פחות. אני מקבלת לפי כמויות.
שלי יחימוביץ:
יש להם פיצוי על זמן תקלות של 20 ₪ בחודש.
רונית אזולאי:
אני עובדת כל החודש ומקבלת בסוף החודש תקלות של 30 ₪. כל יום יש תקלות, המתנות, וזה על חשבוננו.
היו"ר משה כחלון:
שמעתי שיש "עכבר". מה זה "עכבר"?
קורין שמריהו:
אני עובדת בדואר בכוח אדם מנפאוור עשר שנים, שני ילדים, משכורת של אלפיים ש"ח, חמש-שש שעות. בהתחלה יכולנו לעשות יותר שעות, היום לא נותנים לנו כל כך כי אין מספיק עבודה, כך הם טוענים.
המתכונת של העכבר זה בדרך כלל בתקופות של לחץ, אנו גם נדבר על היחס, בחורה שקמה לשירותים או לקפה או לאכול צריכה שעכבר יחליף אותה. "עכבר" זה בחורה. זה מוביל גם ליחס על זה שאנו לא שוות וכל מפגר עושה את העבודה הזו. אני אם לשני ילדים קטנים, צריכה לשמוע את זה מהאחראית שלי? ולא משנה אם זה בדואר או בכוח אדם. אני רועדת עכשיו, זה עצבים של 10 שנים. מתנהגים אלינו כאילו אנו כלום. מחר המנכ"ל יכול לומר לי ללכת הביתה כי את זו מהבנות שתבעתן, וגם את זה אמרו לנו.
משה פולק:
אני מייצג קבוצה גדולה שמונה 69 עובדים, יש הצטרפות מדי יום של עובדים נוספים, עובדי כוח אדם מנפאוואר ותגבור המוצבים בחברת דואר ישראל.
מפאת הדיסקרטיות שאותה עובדת ביקשה לא לחשוף את שמה, לא אומר את שמה, אך אני מכיר דוגמאות ויש פה נציג הסתדרות שיוכל לאשר את דבריי, מר סולטני, שיש עובדים פה בחברת דואר ישראל שהודיעו להם: נוכל לדבר אתכם על קליטה כשתמחקו את התביעה נגד הדואר, הוגשה תביעה נגד חברת דואר ישראל ונגד חברות כוח האדם בגין הפגיעה המתמשכת והקשה בזכויות. יש עובדת אחת ספציפית שאמרו לה: את רוצה להיקלט – רק לאחר שתסירי את התביעה, ביקשו ממנה אישור בכתב, פקס לעו"ד פולק, ואז ימשיכו בהליכי קליטה, אני מדבר אתכם על השבוע. עצם העובדה שעובדים חוששים לתבוע בבית משפט זכויות כי אומרים להם: אם תתבעו את זכויותיכם נרע אתכם, זה ביזיון.
אני חושב שאפילו אם ישימו מדעני גרעין, לא יצליחו לפענח כיצד מחשבים את התלושים. הצבתי בפני התביעה רואה חשבון של עשר שנים לנסות לפענח את השיטות התמוהות, כיצד מחשבים שכר. אומרים פה שתפוקה נמדדת לפי אלף מכתבים לשעה, ומי שעובר אותו מקבל יותר. רק שלשום ראיתי דוחות נוכחות של עובדי דפוס, שהם יותר מקופחים בדואר, יכולים להיות שלוש שעות מתוך שש שעות משמרת להיות בלי הזרמה של מכתב אחד. אותה עובדת חרוצה שאומרים לה: תהיי חרוצה כדי שתגדילי שכרך, למרות שהיא עבדה מהר שלוש שעות, למרות חריצותה בסופו של דבר הכל התקזז כי שלוש שעות לא עבדה, על זה יש אפס כסף, וכך הגיעה כמעט לשכר מינימום. ומדוע? כי החריצות שלה קיזזה על מחדלה של החברה שלא שילמה לה.
לגבי טעויות בהזרמה של עבודה, תפקיד חברת כוח האדם לספק את התפוקה, תפקיד העובד לעשות עם זה מה שצריך. מה עובד אשם שהמחשב קופץ לו כל כמה שניות, ואם הוא לא היה בפוקוס, העבודה שלו הלכה לפח?
ברור לי שאי אפשר להכיל לישיבה כה קצרה את מלוא היריעה, אך אני נחשף פה לתנאים בלתי ראויים בכל קנה מידה. בסופו של דבר, מה התכלית של צורת ההעסקה הזו? אין לה תכלית למעט עניין עסקי בין מנהלים של חברות וארגונים. העובדים מייצרים את התוצרת עבור הדואר באמצעות ציוד דואר, במתקנים של הדואר, הם עושים את העבודה שהדואר נזקק לה, והא ראיה – הוא פתאום רוצה אולי לקלוט אותם לשירותיו, כלומר הוא יודע שהם עובדים שלו, מדוע כל השנים העסיק אותם באמצעות מישהו אחר? זה לא היה לשום תכלית אמיתית, רק לשם צרכים עסקיים של חברת הדואר מול חברות כוח אדם.
לגבי ההסכם הקיבוצי, ישבתי גם עם נציג ההסתדרות, יש דברים חיוביים בהסכם אך יש גם בעייתיות, שהעובדים לא יוכלו להשלים אתם, למשל דרישה בהסכם הקיבוצי שאומרת שעובד לא ייקלט אלא לאחר שסגר גמר חשבון עם חברות כוח האדם, כלומר כל עוד לכאורה עובד תובע, לכאורה תבוא חברת כוח אדם- -
היו"ר משה כחלון:
ההסתדרות דאגה לחברות כוח האדם?
משה פולק:
אני מספר לכם עובדות.
קרן אוזן:
יש לי שאלה; למה אני מזה למעלה משבע שנים עדיין עובדת קבלן?
בנוסף, לגבי ההפסקות, אני עובדת דפוס, כל יום אני תורמת מזמני היקר שעתיים. למה? הרי יש המון סוגי תקלות מדי יום שאינן קשורות בנו- -
שלי יחימוביץ:
זה שאת מגרדת את שכר המינימום זה כי יש שעות שלא משלמים לך בכלל. זה לא חוקי ובניגוד גמור למה שכתבת לי במכתב.
קרן אוזן:
ופידר מתקלקל כל יום.
היו"ר משה כחלון:
את לא תורמת שעה, גוזלים לך שעה.
אריאלה סער:
תודה רבה למר ברמג שהוכיח את כל עם ישראל שלקלדניות הדואר בקומה 9 יש מערכת של שני בתי שימוש. שיקום עובד במדינה שיטען שאין לו בית שימוש במקום עבודתו אלא אם פנתה איזו קלדנית וטענה בפניך שהיא מגיעה לעבודה עם סיר לילה. לא ידעתי את זה.
בקשר לכיסאות הנוחים, הם מאוד לא נוחים, ואתה לא יודע את זה כי לא ישבת שלוש שעות ויותר על אותם כיסאות. הקלדניות קושרות את זה לשולחן, אם כבר מוצאים כיסא נוח. אנו דורשים קליטה רטרואקטיבית לעובדים שעובדים שנים בדואר ועדיין ארעיים.
הייתי נוכחת עם תוכנית עובדה כשמר הוכמן אמר: אין לי מה לדבר עם עובדים שתבעו אותי, ואיך אפשר להביא אותך לכאן מבלי לתבוע אותך? הרי אז עלית לאוטו ונסעת. עבדתי בדואר, אתה לא היית כשבדואר עובדות קבלן עברו את השואה הקטנה שלהן והפרטית, הדואר עשה הסתרת פרטים. היום אתה יכול, אך אתה לא רוצה כמו קודמיך. כנראה שיש לך הסיבות הטובות.
קורין שמריהו:
אני עובדת צהריים, בעבר הייתי עובדת שלוש שנים לילה. בחורה מגיעה בשש בערב לעבודה עד ארבע בבוקר, מרוויחות 19 ש"ח.
יפה דנצינגר:
אני עובדת בדואר שלוש שנים וחצי, יום חמישי גם עבדנו עד לפנות בוקר, המפקח ביקש שנישאר עד חמש וחצי, אך נחזור באוטובוסים. שאלתי את האחראית שלי אם הוא יבשל לי לשבת. זה פחות מ-20 ש"ח. זה הפרש של פחות משקל. אתמול עבדתי משש בבוקר עד ארבע ורבע, עד עכשיו אני בלי שינה. עובד דואר לעומת זאת מקבל את האחוזים של הלילה, יש הבדל.
מיכל אוחנה:
חברת מנפאוואר משלמת חצי ש"ח הבדל, חברת תגבור למרות הכל משלמת 24 ₪.
יפה דנצינגר:
כולם עושים אותה עבודה, אך מקבלים שכר שונה.
טטיאנה ניאזוב:
כולם חושבים מה יהיה עוד עשר שנים. אני עובדת בלי פנסיה, ואקבל רק ביטוח לאומי. אנו עושים את העבודה הכי שחורה. לאדם אין מכתב, ויש מכתבים דחופים, כשמבקשים מאתנו בחגים להישאר, בחגים אין חופשה. פעם מישהו הודה לנו על העבודה שלנו?
שלי יחימוביץ:
כי הוא לא חושב שהוא המעסיק שלך.
טטיאנה ניאזוב:
גם המעסיק שלי לא מגיע. המעסיק אומר שעשיתי עבודה לדואר. אנו רוצים להיות כמו כולם, שעוד כמה שנים אדע שיש לי משהו מאחורי הגב.
תמר אמזלג:
אני אם לארבעה ילדים. התחלתי לעבוד בתגבור בשנת 99'. ב-2005 חליתי בסרטן. במקביל למחלה פוטרתי מהעבודה, החברה טוענת שזה בגלל היעדרויות מרובות. דיווחתי לנציגה בשטח שהיתה אמורה להעביר למנהלי החברה. לא פניתי ישירות למנהלי החברה אלא לנציגה ששירתה אותנו. הם אמורים לדעת, אם אני נעדרת מהעבודה, זה מצריך הסבר.
פוטרתי בעקבות המחלה. קיבלתי מכתב פיטורים, שלחתי קרוב משפחה למלא טופס לביטוח לאומי ובאותו מעמד אמרו לאותו אדם שמפטרים אותי לאלתר, הייתי אז באשפוז יום. מכתב הפיטורים היה ללא נימוק. הפיצויים שקיבלתי הם כ-4,000 ₪ עבור שש שנות עבודה.
יש לי שלושה ילדים בוגרים, חלקם שירתו בו זמנית בצה"ל. הם משוחררים כרגע. לצערי, שלושתם התחילו לעבוד בחברות כוח אדם.
נתן שקרצי:
אני לא מהעובדים, ראיתי את הסיפור שלהם, זה כאב לי ואני רוצה לעזור. גם אני עובד חברת כוח אדם ומה שעולה פה זה היסוד של הדמוקרטיה, חופש הביטוי שלהם והזכות שלהם להתארגן ולדאוג לעצמם, כי אחרים לא דואגים להם, והדברים האלה נשללו מהם. עכשיו לפחות קשר השתיקה קצת נשבר.
גם אנו כצרכני הדואר, אנו חלק מהניצול הזה, והדואר שייך לי ולכל אחד מהיושבים פה, יש לנו חלק בנכס הזה.
ליאת יקיר-טמנג:
אני לא קלדנית, באתי לכאן בשם אבא שלי שעובד 12 שנה בדואר, הוא אחראי על הזרמת המכתבים לבנות האלה. שלושה מפקחים מעליו, הם הגיעו אחריו לדואר והם כבר עובדי דואר. אבא שלי עבר כמה חברות קבלן, ומהיום הזה אנו רוצים לצאת כולם כעובדי דואר.
פאדי אבו-ערב:
אני עובד 7.5 שנים דרך מנפאוואר. באותה קומה נמצאים אתנו גם עובדות רשות הדואר. עם כל הכבוד, להם יש גב יותר מאשר לנו, למרות שאנחנו יותר מהירים.
דליה נרקיס:
אני רוצה להתייחס לדברים; יש לנו 83 עובדים בדואר, אנו נותנים שירותים ברשות הדואר מזה שנים רבות. אני חושבת שהדיון המרכזי שעולה פה הוא רצון העובדים להיקלט ולהיות עובדי דואר ישראל.
שלי יחימוביץ:
זה לא מדויק. אנו מדברים על התנאים שלהן.
דליה נרקיס:
אני רוצה להתייחס לבקשה שלהם להיקלט כעובדי דואר ישראל.
היו"ר משה כחלון:
העירו לך שזה לא הנושא כרגע. בבקשה תשיבי על הטענות שעלו. אחר כך נדבר על הקליטה.
דליה נרקיס:
רק לפרוטוקול, אנו לא מתנגדים ולא התנגדנו לקליטה שלהם בשום שלב.
שלי יחימוביץ:
זה לא עלה בכלל.
דליה נרקיס:
הקלדת פרטי המיקוד היא עבודה שמתחילה בשעות הצהריים והערב ולעתים בלילה, עד שנגמרת העבודה. העובדים שלנו משתכרים לפחות את שכר המינימום, ו-90% מהעובדים שמועסקים שם משתכרים מעל שכר המינימום, לעתים עד 60% ו-70% מעל שכר המינימום. הם מקבלים שכר על כל שעות הנוכחות במקום, מרגע שהקלידו את שעת הכניסה שלהם ועד היציאה.
שלי יחימוביץ:
האם נכון שהן מקזזות את השעות שהן לא עובדות בעל כורחן בעבודה מטורפת בשעות שאחר כך?
דליה נרקיס:
הן לא עובדות עבודה מטורפת.
שלי יחימוביץ:
בסדר, האם נכון שעל שעות שבעל כורחן הן נאלצות לא לעבוד הן מפצות אחר כך בשעות שבהן הן מקלידות יותר מהר מכתבים, לפעמים פי שניים, ולכן הן מגיעות לשכר המינימום?
דליה נרקיס:
שכר התנאים נמדד על פי שעות הנוכחות במקום, לכן הטענה שיש תלושים מתחת לשכר המינימום, אני מסרבת לקבל את זה. ההשתכרות היא שעות הנוכחות בעבודה. הן זכאיות בשעות הערב על כל שעת עבודה לעשר דקות הפסקה.
שלי יחימוביץ:
זה חמש דקות.
דליה נרקיס:
בכל שעה, ויש הפסקה מרוכזת אחת בשעת המשמרת.
קריאה:
לא נכון.
היו"ר משה כחלון:
מה לגבי ה-72 אגורות בין לילה ליום?
דליה נרקיס:
אני לא מכירה את הנושא, לא יכולה לענות על כך.
שלי יחימוביץ:
ביום שבו יש תקלה מהבוקר עד הערב, תיאורטית, מה קורה?
דליה נרקיס:
לפחות את שכר המינימום משלמים בכל המקרים ללא יוצר מן הכלל.
על כל שעות העבודה האלה משולמים תנאים סוציאליים, לכולם יש קרן פנסיה מבטחים, כך שבבוא העת על פי זכויות הצבירה שלהן בפנסיה הן תהיינה זכאיות לפנסיה כזו או אחרת.
כל זכויות המגן מקוימים שם, אנו מחויבים להסכם הקיבוצי, הוא מזכה אותם ביותר ימי מחלה, ביותר ימי חופשה, הם נהנים מכל התנאים האלה.
כל העובדים פה כולל אנשים שיושבים בחדר הזה נהנו ונהנים משך כל השנים ממענקי רווחה שאין הרבה ארגונים שנותנים מענקי רווחה שלא צריך להחזירם. אלה מענקים אישיים. במקרים של בעיות אישיות, של מחלות, אני אישית אישרתי עשרות בקשות כאלה. הם נעים מאלפיים ₪ ומגיעים ל-7,000 ₪.
היו"ר משה כחלון:
יש פה מישהו שקיבל מענק רווחה?
קריאה:
כן.
תמר אמזלג:
הזמנת את רונית אזולאי שהגישה בקשה לקרן רווחה בעקבות תאונה של הבן, תשאל מה נאמר לה בחברת תגבור, כשביקשה את זה.
רונית אזולאי:
קרן רווחה יורד לנו כל חודש במשכורת. לפני כמה שנים עבדתי בתגבור, הבן שלי עבר תאונת דרכים והיה על כיסא גלגלים, נאלצתי להישאר בבית, פניתי לאריה, הסברתי לו את המצב הקשה וביקשתי שיעזור לי מקרן הרווחה. הוא אמר לי: אני לא לשכה סוציאלית.
דליה נרקיס:
קרן הרווחה היא תוצר חיובי של ההסכם הקיבוצי שנחתם עם ההסתדרות, כך שזה לא היה קודם. מאותו רגע שנחתם ההסכם הקיבוצי, מול כל שקל שאנו אוספים מכל העובדים שמועסקים באמצעותנו אנו נותנים שקל נוסף. קרן הרווחה הזו מנוהלת במשותף באמצעות החברה וההסתדרות, אנו שוקלים יחד באילו מקרים להיענות ובאילו לא. קבוצת עובדות הדואר זו הקבוצה היחידה בחברה אצלנו שנהנית ממענקים חוזרים, לא פעם ולא פעמיים. אם יש טענה שיש קיפוח, אנו משתדלים להקל על אותם תנאים באמצעות תנאים נוספים. הלוואות ותנאים לא של בנקים אלא רק של מה שנדרש על פי רשויות המס, רוב העובדים נהנים פה- -
היו"ר משה כחלון:
מה לגבי תנאי העבודה? את שולחת עובדים בתנאים קשים מאוד.
דליה נרקיס:
זו העבודה של טיפול בתקלות- -
היו"ר משה כחלון:
את מרגישה נוח כשצריך לצעוק עכבר?
דליה נרקיס:
זה לא הומצא על ידינו, זה איזה מסורת. אני לא אוהבת את המושג הזה.
היו"ר משה כחלון:
אל תקלי ראש בנושא הזה. מאחורי כל דבר יש משהו.
דליה נרקיס:
אני מסכימה אתך.
שלי יחימוביץ:
שאלה לדליה; נפגשתי אתך לפני כמה חודשים וסיפרת לי שחברות שמכבדות את עצמן כמו מייקרוסופט עושות צ'ק אפ תמידי על תנאי ההעסקה של העובדים, הם בודקים. האם רשות הדואר עושה גם צ'ק אפ כזה?
דליה נרקיס:
מדי פעם זה נבדק על ידי הממונים, כולל בדיקה של תלושי שכר של עובדים.
אורית בן-בנישתי:
אני רוצה להוסיף כמה נקודות; נקלטו הרבה עובדים באמצעותנו, אנו מעסיקים בדואר כ-70 עובדים בנושא הקלדניות. מדובר בהעסקה באמצעות שתי החברות, כ-140 קלדניות. קל יותר להעסיק קלדניות במשרות גבוהות יותר. בתחילת הדרך זאת גם היתה הגישה של הקלדניות. הופתעתי שמדובר במשרות של בין 70 ל-80 שעות. לכל אורך הדרך חלקן הגדול היו סטודנטים, נשים עם מספר ילדים. מעט מאוד קלדניות מועסקות 120 שעות עבודה בחודש. לגבי משרה מלאה – זה לפי דרישה שלהן. נוח לחברה לעבוד על משרות מלאות, קל יותר לעבוד עם בנות שמוכנות לעשות 150-160 שעות עבודה בחודש, רק לא, זה בלתי אפשרי, יש ביטולים ולכן שתי החברות עובדות עם כמות רבה יותר מאשר בכל מקום.
לגבי הנורמה של אלף מכתבים, בשע"ם, משרד האוצר, הנורמה היא 10,000 מכתבים בשעה. מכתב הוא אלף, מיקוד חמש ספרות זה 5,000 תווים לשעה, הווה אומר שהנורמה שהקציבו בדואר היא מאוד נמוכה, לראיה שרוב הקלדניות, הנורמה הממוצעת שלהן נעה בין 1,400 ל-1,500 תווים בשעה, לכן יש עובדות שמגיעות ל-36, יש גם עובדות שמגיעות בממוצע ל-49 ₪ בשעה.
היו"ר משה כחלון:
יש כאן מישהי שמרוויחה 49 ש"ח בשעה?
רונית אזולאי:
ממש לא.
אורית בן-בנישתי:
מקבלות שכר הוגן לשעות העבודה שהן עושות. בשום מקום אחר והרבה מאוד מעסיקים במדינת ישראל לא היו מעסיקים שעובדות יעבדו בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע.
קורין שמריהו:
נראה אותך מאכילה שני ילדים ב-2,000 ש"ח. לא היה לי כסף לקנות כדורים לילדים, ולא היה עם מי לדבר. אף אחד לא פנה אליי ורצה לשמוע מה יש לי. לא היה לי אקמול לקנות לילד. את אומרת דברים לא נכונים.
אורית בן-בנישתי:
לגבי הפנסיה, העובדים המועסקים באמצעות כל חברות כוח האדם בדואר ישראל, יש להם פנסיה מקיפה מהיום הראשון. יש קרן מקפת, קרן מבטחית. כל אחת מהעובדות משלמת ויש לה. לומר כאילו אין להן פנסיה מקיפה זה לא נכון.
לא אמרנו שהן יהפכו להיות עשירות אך הן לא מקופחות. קלדניות במקומות עבודה אחרים, השכר שלהן לא גבוה יותר.
קיבלתם את נייר העמדה של החברות? זה מה שהיה לי לומר.
משה פולק:
יש פה בעיה של פיקציה מתמשכת, בואו נראה פיקציה קלאסית, על מה אנו מדברים; יש פה תלוש שכר של הגברת טטיאנה ניאזוב, ינואר 2007, 128 שעות עבודה, התשלום הכולל הוא 2,439 ש"ח, הורדתי את הנסיעות – 192 ש"ח, היא מקבלת 16.3 ₪ לשעה, אחרי השוואת התנאים, כתוב – על חשבון השוואת תנאים, הפיקציה הזו מביאה לשכר מינימום, כלומר זה לא השוואת תנאים אלא שכר מינימום. נתנו להם את שכר המינימום. התלוש יוצר מצג שווא כאילו השוו להם תנאים. לפני ההשוואה הם מקבלים 3 ₪ לשעה פחות משכר מינימום.
אביטל ג'יבלי:
אני קלדנית 13 שנה, וכל הזמן יש נעשות טעויות במשכורות, לרעה. לפני חודש אמרתי לאחראית שלי שהשכר לא נראה לי, היא אמרה שתבדוק את זה, היא אמרה שמגיע לי 157 ₪, אמרתי שנראה לי שיותר, אבל לא חשוב. סיפרתי את זה למי שיושבת לידי, חודש אחרי זה היה ניגשה לאחראית, אמרה שיש טעות גדולה, ולה היה חסר בשכר 900 ₪. ואגב, אנו גם נעקצים כל הזמן על ידי הפשפשים.
מיכל אוחנה:
למרות שאני מאוימת אני חייבת לומר שחברת תגבור משלמת שעות הקלדה ולא שעות נוכחות. אני מדברת על נושא חברות כוח האדם, אני קיבלתי איומים שלא אהיה אחראית. למרות שאני מקבלת משכורת קצת גבוהה יותר בזכות התפקיד, אני חייבת לתקן את המנכ"לית ולומר לה שאנו מקבלים שעות הקלדה, אין לנו שעות נוכחות. כנ"ל ימי החופש, ההבראה.
קרן אוזן:
לגבי הסעות של שעות לילה; הסעה יוצאת ב-00:15, כלומר אם מפקח בשביל ה"כיף" שלו החזיק אותנו חמש דקות אחרי שיצאה הסעה, הבנות מחכות לשעה חדשה שההסעה תצא, וזה על חשבוננו.
היו"ר משה כחלון:
קשה לי לחשוב שיש מדיניות של חברות לעכב אתכן, אולי זאת בעיה של מפקח.
אסף פלדמן:
אני עובד חברת תגבור, ואני מבקש לתקן; הגברת אורית בן-בנישתי צדקה בכך שאמרה שיש ביטוח מנהלים, אך הם מפרישים חצי ממה שצריך להפריש. יש לי גם התלוש פה כדי להוכיח את זה.
היו"ר משה כחלון:
למה עובד כוח אדם לא יכול להתקבל לדואר כעובד מן המניין עד שהוא לא מסיים את ההתחשבנויות? אתם מייצגים את חברות כוח האדם?
רפי פריינטה:
גם. אני מברך את חברת הכנסת יחימוביץ', שהביאה את הנושא, ואת יו"ר הוועדה. אנו כהסתדרות מטפלים באנשים המאורגנים, לא בחברות כוח אדם. לגבי הסעיף הזה, מחר אני עובד כוח אדם ואני מועבר לחברה, אז אני צריך להזדכות אצל כל מי שעבדתי כי מחזיקים את הפנסיה שלי, את כל ימי החופש, וצריך לבוא עם תיק נקי מול החברה. אנו בחודש יוני אמורים יחד עם ההנהלה להעביר 950 עובדים מתוך 1,800 לחברה. אז הם מתחילים את הדרך שלהם בצורה ישרה. יש עובדי קבלן, אנו לא מתנגדים את כל הקבוצה הזו, עם ההנהלה, שגם יהיו בפנים.
היו"ר משה כחלון:
מר פריינטה אומר שהנושא של להזדכות הוא רק לטובתכם.
רפי פריינטה:
בשוטף הרגיל אנו עובדים בצורה טובה מול המנכ"ל, יש לנו נציגות עובדים מכובדת, עובדים בשיתוף פעולה ואני מקווה שכל ה-1,800 עובדים יעברו לחברה.
אבנר סולטני:
לגבי הטענה של אם לא תסירו את התביעה לא תיקלטו - העמדה של ההסתדרות, אסור להתנות את זה. גם אמרתי לעובדות, אין ההתניה הזו. אני מטפל בעובדי חברות כוח אדם בהסתדרות. נפגשתי עם העובדות, ביקרתי במקום העבודה, סביבת העבודה לא הכי נעימה שם.
לגבי השכר, נפגשתי גם עם חברות כוח אדם, עם המנכ"לים של מנפאוואר ותגבור, והם התחייבו לתת לי תלושים ודוחות עבודה, וביקשתי גם מהעובדות כדי לבדוק ולראות אם התשלום הוא לפי שעות נוכחות או השעות הן נגזרת של התפוקה. עוד לא קיבלתי את זה. ביקשתי מהגברת אזולאי שתמציא לי תלושים ודוחות, גם דיברתי עם החברות והובטח לי שהשבוע אקבל את זה- -
לאה ורון:
אילו עוד חברות כוח אדם מעסיקות עובדים בדואר?
אבנר סולטני:
במשק יש המון חברות, ובדואר זה לא רק נושא הקלדניות.
לגבי קרן הרווחה, חברת מנפאוואר באופן קבוע, הפקס שלי פולט עשרות פניות של קרן רווחה לעובדים, חלק גדול של עובדי הדואר, ואנו מאשרים אותן, של הלוואות ומענקים, אז בנושא קרן רווחה זה עובד נפלא. לגבי השכר, אני מתאר לעצמי שתוך שבועיים אגיע לחישוב.
אבי הוכמן:
אני רוצה להתחיל ולומר שאני מזדהה עם העובדים. הייתי קולט באופן אישי את כולם עכשיו בחברת דואר ישראל. אך עלינו להבין באיזו מסגרת אנו עובדים. הצטרפתי לחברת דואר ישראל לפני כשנה וחצי ומייד עסקתי במעבר מרשות לחברה. אחד הדברים המרכזיים שעמדו לנגד עיניי בהקמת חברת דואר ישראל זה האיתנות הפיננסית של החברה. חברת דואר ישראל היא בבעלות הממשלה אך האיתנות הפיננסית שלה מוטלת בספק.
במסגרת זו לצערי, נאלצתי להגיע להסכם על פרישה של 450 עובדים ותיקים בחברה כדי להתייעל. יחד עם זאת אני מאוד מזדהה עם עובדי הקבלן, גם כשעלתה הסוגייה הזו במסגרת הדיונים לקח לי בדיוק שנייה וחצי להסכים עם יו"ר ההסתדרות להגיע להסדר שבו התחייבנו כחברת דואר ישראל לקלוט 950 משרות, שזה למעלה מאלף עובדים, וזאת למרות הצורך להיפרד מ-450 עובדים קבועים ובעלי ותק בחברה.
שלי יחימוביץ:
הרי לא נעלם הצורך בכוח אדם, אז אתם זורקים הביתה את הקבועים ומכניסים במקומם את העבדים האלה.
נתן שקרצי:
הוא עבד בדואר עוד לפני כן, הוא מופיע בהסכמים הקיבוציים של הדואר, אז אני בטוח שהנושא של עובדי הקבלן שמחכים 15 שנה. באיחוד האירופי ששה שבועות לעובדי קבלן ואז נהיים עובדים קבועים. פה זה 15 שנה, פי 120.
אבי הוכמן:
למרות מה שנאמר פה, אנו החברה הראשונה במשק שלא ברחנו מהנושא אלא שמנו את זה במרכז הדיונים והגענו להסדר בעניין הזה. אני לא חושב שמישהו פה יכול להראות עוד חברה ששמה את זה בהסכם קיבוצי והולכת לטפל בעניין הזה- -
דב חנין:
זה ממש לא מנחם אותנו שיש עוד חברות עם בעיות.
אבי הוכמן:
ולכן אני מדבר על הפעולות שאני עושה בחברת דואר ישראל, ובין היתר זה קליטת אלף העובדים.
שלי יחימוביץ:
איזה היגיון יש בקליטת 950 עובדים ופיטורי 400? חוץ מזה שאתה משיג עבודה יותר זולה.
אבי הוכמן:
דואר זה שירות אוניברסלי בבעלות עם ישראל. בשנת 2005 עדיין תחת רשות הדואר, דואר ישראל הפסיד 55 מיליון ש"ח, בשנת 2004 הפסיד קרוב ל-100 מיליון ₪.
היו"ר משה כחלון:
לחברת הכנסת יחימוביץ' שאלה פשוטה; אתה הולך להפריש 450 ולקלוט 950. יש קשר בין הדברים?
אבי הוכמן:
הקשר הוא לא ישיר שעושה התניה בין עובדי הקבלן שייקלטו לבין העובדים הקבועים שנאלצנו להיפרד מהם. יש פה קשר אחד, ולכן נתתי לכם את הנתונים לגבי המצב הכספי של חברת דואר ישראל וקודם לכן רשות הדואר. כל ההסדרים האלה היו מתוך כוונה להביא את חברת דואר ישראל לאיזון. חברת דואר ישראל היא גורם מפסיד לאורך שנים.
שלי יחימוביץ:
האם עובד כזה שאתה קולט הוא זול יותר מעובד ששלחת הביתה? מדובר בחילופים.
אבי הוכמן:
עובד חדש שאני קולט בהגדרה מייקר לי את העלויות ביחס לעובד קבוע, כי אני מעלה לו את השכר, יש הרבה אספקטים במעבר שעשינו.
שלי יחימוביץ:
שאלתי אם עובד קבלן, כשאתה הופך אותו לעובד הרשות, האם הוא יותר זול לך מהעובד שזרקת הביתה?
אבי הוכמן:
זה נכון. האלטרנטיבה היתה להגדיל את מספר העובדים שהולכים הביתה. זאת לא מלאכה פשוטה להביא לאיזון. הגירעון בהון העצמי של חברת הדואר ערב ההקמה היה כ-500 מיליון ₪, הפסדים שהצטברו לאורך שנים. אם רוצים לטפל בבעיה ולהבריא את הגוף הזה, שנותן שירות אוניברסלי בצורה טובה מאוד לאזרחי מדינת ישראל, זה עניין של מכלול פרמטרים שכולם מגיעים- -
שלי יחימוביץ:
והם לא אזרחי מדינת ישראל?
אבי הוכמן:
אמרתי בתחילת דבריי שהייתי שמח באופן אישי לקלוט את כולם ולשלם לכולם יותר אך עלינו לזכור שאנו פועלים במסגרת מסוימת ומה היכולות של המסגרת.
שלי יחימוביץ:
אתה פועל בהתאם להחלטות ממשלה. האם אתה חושב שההחלטות האלה שגויות?
אבי הוכמן:
לא אביע עמדה לגבי מדיניות של הממשלה. אני כאן כפקיד מבצע. יש לי נתונים ועליי לפעול על פיהם.
בגלל שאני רגיש לעניין באופן אישי, ואחרי ששמעתי את כל הביקורות האלה, אחד הדברים הראשונים שעשיתי הוא לבדוק אם יש משהו בתלונות האלה. פניתי לחברות, החברות דיברו, שמענו אותם.
בנוסף, הם הגישו תביעה בבית הדין והם זכאים להגיש תביעה, ורק בדיון האחרון היה דיון בנושא הזה, והנושא של מעמד הקלדניות האלה נמצא כרגע בבית המשפט. בית המשפט הציע ללכת לגישור, והסכמתי לגישור, כי חייבים להביא את העניין הזה לפתרון, לדעתי.
כאשר מטפלים במכלול יש לטפל בכל הסוגיות של חברת דואר ישראל.
שלי יחימוביץ:
אתה מוהל את הטיפול הנקודתי שביקשתי לקיים עם שלל בעיות שבהן אולי תמצא בי פרטנרית, אגב, וכל החלטות הממשלה שבמידה מסוימת אונסות אתכם לקיים את האנומליה הזו. בינתיים יש לנו תנאי העסקה בלתי נסבלים ולא נחה דעתי ממה ששמעתי כאן וגם לא נחה דעתי מהתשובה המאוד עמומה של דליה בעניין פיקוח קבוע על תנאי עבודה שאתם כנראה לא מקיימים, כי אנו שומעים פה על טעויות מקריות שמראה שאולי מדובר בשיטה. למה אתם לא בודקים את הדברים על עובדים שמועסקים אצלכם בביתכם?
אבי הוכמן:
אנו בודקים. אני מקבל אישורי רואי חשבון שתשלומים כאלה בוצעו על פי כל דין. בדקתי את זה ויש לי את זה בכתב מהחברות.
שלי יחימוביץ:
לא מספיק. הם יספרו לך איך חברות שמכבדות את עצמן עושות פיקוח על קיום חוקי עבודה.
דב חנין:
הנשים האלה עובדות במתקן הדואר. הדברים ששמענו פה הם איומים, קשה להאמין שנתקלים בדברים האלה היום במדינת ישראל. זה קורה במתקן שלכם, שנשים עובדות בתנאים לא נורמליים, משפילים אותן בצורה מזעזעת, לא מתייחסים אליהן בצורה ראויה כשמדובר בהפסקה או בתקלות, זה לא קורה במקום אחר.
אבי הוכמן:
בזמן שנעדרת המנכ"ליות של חברות כוח האדם הכחישו את הדברים שהעלית.
שלי יחימוביץ:
לא נכון.
היו"ר משה כחלון:
אתה יכול להודיע כאן שאם יסתבר שזה נכון, תפסיק את ההתקשרויות עם החברות האלה?
אבי הוכמן:
קיבלתי החלטה בכל מקרה לצאת לסבב מכרזים עם כל חברות כוח האדם, ובנוסף, אם יתברר שחברות דיווחו לי לא אמת, הן לא יעבדו עם הדואר.
שלי יחימוביץ:
אני מציעה שנקיים דיון נוסף שאליו יוכל גם אבנר להגיע אחרי שעשה אותה בדיקה, כי אני מרגישה שמתחמקים מאתנו ומאמינה לקלדניות, שהתשלום הוא לפי תקופה. התשובה פה היא קריטית, ואני מניחה שאבנר יוכל לחזור אלינו עם תשובות ואז נדע איך לנהוג.
בנוסף, אנו לא רואים פה שום מנגנון פיקוח שיטתי לבדיקת קיום חוקי עבודה וחוקי מגן. זה שערורייתי בעיניי, שאין מנגנון כזה. העובדה שחברות מתחייבות לנהוג על פי כך וכך אינה מספיקה.
בנוסף, אני מציעה שהוועדה תקיים ביקור אצל הקלדניות, לראות מקרוב את תנאי עבודתן. זה נראה מהותי גם להמשך הדיונים פה בוועדה על הפיכה לחברה. אני מתנצלת שאני צריכה ללכת עכשיו.
אבי הוכמן:
אנו כרגע בתהליך מואץ, לא אוכל להתייחס פה אישית לכל עובדת ועובדת. יש פה תהליך מורכב, צריך לגמור חשבון עם מעסיק אחד ולפתוח תהליך קליטה בחברה חדשה. התהליכים מאוד מורכבים. למשל, כשכל עובד נקלט חייבים לבדוק אם יש לו קרוב משפחה בחברת הדואר. יש תהליך לכלל העובדים. יש תהליך של בחינות, יש תהליך בירוקרטי. התהליך החל.
אדוני היושב ראש, עד לאחר פסח נגיע לקליטה של 300 משרות מתוך 950 וזה תהליך מואץ. עד עכשיו קלטנו כ-80, ואם נוכל, נגביר את קצב הקליטה.
היו"ר משה כחלון:
איך אתה מבטיח שלא יתנכלו לבנות שתבעו?
אבי הוכמן:
אני מופתע מהטענות האלה. אני מנהל מדיניות של דלת פתוחה לכל העובדים אצלי, וגם לעובדים שאין בינינו יחסי עובד-מעביד, ואם יש בעיה ספציפית, דלתי פתוחה בעניין.
דב חנין:
אתה מודיע לנו שכל עובדת שמנהלת תביעה, זכותה לעשות כן, וזה לא יפריע לה להיקלט כעובדת רשות הדואר?
אבי הוכמן:
יש מספר דברים שכל עובד צריך לעשות טרם קליטתו בחברת דואר ישראל. אני עובד עם עורכי דין צמודים בעניין הזה ואין לי שום כוונה לעבור על החוק בעניין.
ראובן כראזי:
מעסיקה מספר 1 של עובדי קבלן במדינת ישראל זו המדינה, כל העובדים היושבים כאן, אני כיו"ר הארגון הזה חושב שכולם צריכים להיות עובדי דואר, ובהסכם יחד עם ההנהלה, חמש שנים הם בדואר, אך כמו שאתה יודע, אני פעם אחת נתקלתי בקלדניות האלה שדיברו אתי ואמרתי להן את מה שאני אומר וגם לאורלי פדרבוש, אבל אני לא רוצה להגיע למצב שנקנא בהם. יש לי מחר פגישה עם רשות החברות, שכל אחת כזאת תעבור קרובי משפחה ולקצר תהליכים, אבל שיבדקו את הדברים, שגם שם, השכר בדואר הוא לא מהשכר הגבוה. יושב פה אגף התקציבים. לא רק שקיצצו ב-450, חייבו אותנו להוציא, גם קיצצו לנו את עובדי הקבלן. אנו התחייבנו להוציא 200 השנה, הוצאנו 200 השנה. התחייבו לתת לנו תעריפים השנה ולא נתנו. מחר הם יהיו עובדי דואר ואנו נתגעגע להיות חברות כוח אדם. מבחינתי, כולם סוג א'.
היו"ר משה כחלון:
סיימנו את הדיון, נקיים דיון נוסף, בלאו הכי צריכים לקדם את הנושאים של אנשי הדואר, ואני מקווה שכשנסיים אותם, גם חלק גדול מהבעיות ששמענו פה ייפתרו.
אני מבקש מההסתדרות החדשה להציג לוועדה את כל הנתונים, את כל הממצאים לגבי מסגרת שעות עבודה. הוועדה מבקשת מחברת הדואר לא להתקשר עם חברות שלא משלמות שכר על פי דין, שלא מתייחסות לעובדיהן בצורה מקובלת, ואני סומך עליך מהיכרות אישית שלי אתך שאתה יודע בדיוק למה אני מתכוון ולערכים שאנו מדברים בהם.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:50.