פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' 229 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ט באדר התשס"ז (19 במרץ 2007), שעה 13:00 סדר היום: 1. הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (תיקון – איסור הגברת עוצמת הקול בזמן שידור פרסומות וקדימונים), התשס"ו-2006 2. הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (תיקון – איסור הגברת עוצמת הקול בזמן פרסומות), התשס"ו-2006 נכחו: חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר אלי אפללו יצחק זיו מוזמנים: דנה אלטבאואר - עוזרת ראשית ליועמ"ש, משרד התקשורת דנה נויפלד - משרד המשפטים דורון אבני - יועמ"ש, מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו נורית דאבוש - יו"ר מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו ניר גרסון - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין אודי שגיא - משרד הביטחון אבירם ברפי - הלשכה המשפטית, רשות השידור שאול מגנזי - משנה למנכ"ל חברת רשת רמי דניאל - סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיות רשת ניבה כובשי - יועמ"ש וסמנכ"ל חברת קשת אפי דלמוני - סמנכ"ל טכנולוגיה, ישראל 10 אלי פולק - יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת נילי בן גיגי וולף - מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת אהוד פלג - מנכ"ל המועצה לצרכנות ייעוץ משפטי: אתי בנדלר מנהלת הוועדה: לאה ורון קצרנית פרלמנטרית: רויטל יפרח 1. הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – איסור הגברת עוצמת הקול בזמן שידור פרסומות וקדימונים), התשס"ו-2006 2. הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (תיקון – איסור הגברת עוצמת הקול בזמן פרסומות), התשס"ו-2006 היו"ר משה כחלון: שלום לכולם. אני פותח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – איסור הגברת עוצמת הקול בזמן שידור וקדימונים), של חבר הכנסת אלי אפללו. מצורפת הצעת החוק של חבר הכנסת אמנון כהן, אותה הצעת חוק. חבר הכנסת כהן הודיע שלא יוכל לקחת חלק בדיון בגלל בעיה אישית, הוא נסע ללוויה. אנחנו מקיימים כעת דיון שני בנושא. לאה ורון: הוועדה החליטה בדיון הקודם לאחד את שתי הצעות החוק. היו"ר שה כחלון: אחרי שאוחדו הצעות החוק, בזמן הדיון, אמנון כהן, ביושבו כיו"ר הועדה, ביקש מהיועצת המשפטית, על דעת המציעים אני מניח, שינסחו נוסח שיחול על כל הגופים המשדרים ולא רק על שני הערוצים. אנחנו פה על מנת להמשיך בדיון. הייתי מבקש כעת, האם יש נוסח? אתי בנדלר: כן. אני רוצה להעיר שהצעת הנוסח שהפצתי להערות, ואני מצטערת אם נפלו טעויות כי זה נעשה בלחץ זמן מאוד רציני, כוללת או מנסה לכלול, כפי שהונחיתי, לא רק את כל הגופים המשדרים שזה אומר בעלי הזיכיונות ובעלי הרישיונות לפי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, שזה אומר ערוץ 2, ערוץ 10 ותחנות הרדיו האזורי. זה אומר את בעלי הרישיונות לפי חוק התקשורת בזק לשידורים, שאלה שידורי הטלוויזיה בכבלים. זה אומר את רשות השידור ברדיו ובטלוויזיה ושוב, אני מזכירה שמדובר על שידורים הן בטלוויזיה והן ברדיו. אנחנו מדברים על גל"צ ועל שידורי טלוויזיה מהכנסת לפי חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת. אני מקווה שלא שכחתי אף גורם. הצעת הטיוטה שמונחת בפניכם מתקנת את כל אחד מהחוקים שלפיהם פועלים כל אחד מהגופים. ניסינו, ככל האפשר, להיכנס להגדרות אחידות למרות שזה לא תמיד הסתייע כי לכל חוק יש את ההגדרות הספציפיות שלו. כך למשל בחוק שיש הגדרה של קדימון, לא הגדרתי אותו שוב לצורך התיקון הספציפי הזה. עיקרי התיקונים, לפני שאכנס מעבר לזה לכל אחד מהסעיפים הם בהתאם להערות שנשמעו בפעם הקודמת, שמדובר על טווח של עוצמת קול שמקובל בשידור שאין לחרוג ממנו ולא על עצמה ספציפית. עוד ראוי לציין שהתבקשתי להתייחס לעניין סנקציות ופחות או יותר מה שעשיתי, הפניתי לסנקציות שקיימות בכל אחד מהחוקים, מה שאומר שלגבי גל"צ ולגבי רשות השידור, שאלה שני חוקים נטולי סנקציות, לא הצעתי להוסיף סעיף סנקציות רק בהקשר הזה ויתכן שצריכים לחשוב על זה. לגבי שאר החוקים הפניתי לסעיפים שמאפשרים הטלת סנקציות על גוף משדר. היו"ר משה כחלון: את הפצת את הנוסח הזה? אתי בנדלר: הפצתי להערות את הנוסח המוצע מיום חמישי או רביעי, אינני זוכרת את לוח הזמנים. השתדלתי להפנים את ההערות שקיבלתי, לפחות אלה שנראו לי נכונות. לגבי הערות אחרות הצעתי שהן יועלו בוועדה ושהוועדה תחליט לגביהן. יש גופים שלא התייחסו בכלל. ניבה כובשי: אנחנו לא קיבלנו הערות להתייחסות. אתי בנדלר: אני לא שלחתי לכל אחד אלא רק לרגולטורים. היו"ר משה כחלון: תודה רבה ליועצת המשפטית. חבר הכנסת אפללו, בבקשה. אלי אפללו: אני רוצה להודות ליועצת המשפטית על כך שבזמן קצר עשתה את הדברים ולהגיד לה תודה, למרות שאני רואה את הלחץ שהיא עובדת לקראת הפגרה. מה שבלט הוא עצמת הקול או השמע, שזה הדבר היחיד שמפריע להמון תושבים. אני רוצה לומר שלמרות שנאמר בדיון הקודם שהדבר תוקן בחלקו וקיבלנו דוח שירד ממספר כזה לאחר, זה לא קשור לעניין. אני לא יודע איך לראות את זה אבל אני שומע. אני שומע את זה מאנשים שפונים ואני רואה עם הצעת החוק, כמה אנשים פנו ואמרו שהתיקון הזה באמת נדרש ומחויב המציאות. בסופו של דבר, אני חושב שגם המשדרים, אין להם שום כוונה שהלקוחות שלהם יפגעו מהדבר הזה. המחוקק צריך לנסות להסדיר את זה בחוק, כדי שהדבר הזה סוף כל סוף לא יגולגל לפתחם של המפרסמים או של כל אחד אחר, כשזה יהיה מוגדר בחוק ולא בתקנות או בגוף כזה או אחר שמטפל בזה. החוק בא להסדיר את זה באופן סופי כדי שמישהו לא יפרש את זה אחרת. אין יותר טוב מהנושא שבא להסדיר את זה וחלילה, שלא תהיה פרשנות בעניין הזה, שכאילו אנחנו רוצים לפגוע בזכיינים. כל אחד מהזכיינים הוא גוף שחשוב לנו ואני מברך אותם אבל אני חושב שלזכיינים עצמם חשוב שהחוק הזה יהיה, כדי שאנשים שיושבים ואנחנו מרימים את הקול וזה רעש, אנחנו עוברים לתחנה אחרת כדי שזה לא יקרה. אני בא להגן על האינטרס של האזרח וגם על האינטרסים שלכם. אני חושב שיש למישהו אינטרס להגיד על החוק הזה שזה בניגוד לדעתו כי בסופו של דבר אם הבעיות הן טכניות, את כל הבעיות הטכניות ניתן לפתור. נפגשנו פה בנושאים כאלה ואחרים שאמרו שאי אפשר, אין דבר כזה. אין דבר כזה שאין דבר כזה. ניתן לפתור את כל הבעיות. יש היום מספיק טכנולוגיה כדי לתקן את זה וכולנו באינטרס אחד, באותו צד, כדי לפתור את הבעיה המכאיבה והמפריעה לכולנו. אני רוצה לומר ליועצת המשפטית של הוועדה, שלא נגמר הנושא של הסנקציות. חשוב מאוד שיהיו סנקציות בעניין הזה. יש היום סנקציות שמי שעובר על החוק או על התקנות, מורידים להם דקה מזמן הפרסום שיש להם בעניין הזה, למרות - - אתי בנדלר: זה רק ברשות השניה. אלי אפללו: זה יהיה אצל כולם ולא רק ברשות השניה. הם לא יהיו שונים. אתי בנדלר: להם יש קנסות. אלי אפללו: אם יש קנסות, כל אחד מהם שימצא את הדרך לענוש, צריך שתהיה להם סנקציה, כמו עם תחנות הדלק הפיראטיות. בפעם השניה יכפילו את הקנס ובפעם השלישית ישלשו. יהיה להם אינטרס מאוד גדול שהקנס לא יכפיל את עצמו ויגדל, כי אם נשאיר את זה על דקה אחת של קנס, אני אומר לכם שלפעמים כדאי להם - - היו"ר משה כחלון: זה נקרא "הפרה משתלמת". אלי אפללו: אני מציע שכולם יקפידו על זה וזה יגמר. היו"ר משה כחלון: מה בעניין הסנקציות? אלי אפללו: אני חושב שנדון בהן בין קריאה שניה לשלישית. אתי בנדלר: כפי שניסיתי לומר ואצביע על זה במהלך ההקראה, שילבתי בנוסח המוצע הפניה לסעיפי הסנקציות שקיימים בכל אחד מהחוקים, ככל שקיימים. כפי שהזכרתי, לעניין חוק רשות השידור, לעניין גל"צ, בחוקים שמכוחם הם פועלים, אין סנקציות על הפרות כל שהן ולפיכך, לא הצעתי סנקציה לענין הפרת הוראת החוק הזאת. היו"ר משה כחלון: מה זה לא הצעת סנקציה? אתי בנדלר: למשל, הפעילות של גלי צה"ל מוזכרת בשני חוקים: חוק גלי צה"ל (הוראת שעה), שמתייחס להודעות חסות ותשדירי שירות שגם שם, למיטב זכרוני, אני יכולה לבדוק את זה, אין שום סנקציות אם הם לא עומדים בהוראות החוק וחורגים... וכנ"ל לגבי חוק רשות השידור, שפועל מכוח חוק רשות השידור. גם שם אין בחוק עצמו, בחוק הראשי, הוראות שמתייחסות להפרת הוראות החוק מה הסנקציות. לכאורה, תמיד אפשר להגיש כתב אישום על הפרת הוראה חקוקה לפי חוק העונשין אבל אני לא כל כך רואה את כתבי האישום שמוגשים נגד הגופים האלה בשל הפרת הוראה חקוקה. לעומת זאת, בחוק הרשות השניה ובחוק התקשורת לשידורים, יש מועצות מפקחות ואלה רשאיות לפי הוראות אותם חוקים להטיל סנקציות כפי שהם מפורטות באותם חוקים, בנוסף להוראות חוק העונשין. היו"ר משה כחלון: אז אפשר לסגור את החלון הזה בהמשך. אני רוצה להקריא את החוק ואם יש הערות, תוך כדי להעיר: "הצעת חוק איסור הגברה של עוצמת הקול בתשדירי פרסומת ובקדימונים (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007". אתי בנדלר: אני רוצה להעיר לשם החוק, שככל הנראה לקראת פרסומו, לאחר שהוועדה תאשר, אצטרך לשנות את השם. אמנם זה התחיל בתשדירי פרסומת וזה נמשך לקדימונים והורחב בהתאם למה שהתבקשתי גם לתשדירי שירות ולהודעות חסות. אינני יודעת עדין איך לקרוא לו אבל זה מעבר למה שכתוב כאן. "תיקון חוק רשות השידור. 1. בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "זמן שידורים" יבוא: ""קדימון" – כל אחד מאלה: (1) תשדיר המודיע על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בין של הרשות ובין של גוף אחר המשדר לציבור לפי כל דין; (2) תשדיר שנועד לקדם את שידורי הערוץ."; היו"ר משה כחלון: תודה. לגבי סעיף 1 פסקה 1, יש הערות? אבירם ברפי: אין לנו הערות. יש הערה טכנית: בשורה השניה, לאחר "שידורו של התשדיר"... אתי בנדלר: אבדוק את זה, זו הערה טכנית. אני לא בטוחה שצריך. היו"ר משה כחלון: אין הערות נוספות. אנחנו עוברים לסעיף 2. אתי בנדלר: "(2) אחרי סעיף 25א יבוא: "עוצמת הקול בתשדירי פרסומות ובקדימונים". אולי אני אזכיר שכידוע, רשות השידור משודרת גם בטלוויזיה בערוץ הראשון וגם שידורי רדיו. בטלוויזיה היא איננה רשאית לשדר פרסומות אלא תשדירי שירות והודעות חסות וברדיו היא משדרת גם שידורי פרסומת. לכן התייחסתי כאן לתשדירי פרסומת ולקדימונים. האמת שלא התייחסתי כאן לתשדירי שירות אולי בנוסח עצמו, אני לא זוכרת. "25ב. הרשות לא תשדר תשדיר פרסומת, הודעת חסות או תשדיר שירות או קדימון"... כל אלה צריכים להיכנס, "בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במשדר שאינו תשדיר פרסומת או קדימון או תשדיר שירות, בהתאם לכללים שקבע הועד המנהל." היו"ר משה כחלון: מבחינה טכנית זה ברור מה זה "העולה על עצמת טווח הקול"? שאול מגנזי: מכיוון שהרשות קבעה מה הטווחים, זה ברור. אהוד פלג: יכול להיות שאני לא מבין, אבל טווח העצמה זה הטווח שבין העצמה המינימאלית למקסימאלית? שאול מגנזי: לא. כשאומרים שנתון של 28 דציבל זה מה שמותר, מעל זה פלוס 2 או מינוס 2. יש מספר שאליו אתה צריך להתקיים ומה הטווחים שאתה יכול לנוע בתוכו. טווח העוצמה זה 2 למעלה, 2 למטה. אהוד פלג: על פי טווח עצמת הקול, אם משדר רגיל, שיכול להיות גם סרט ויש בו רגעים שקטים, יש רגעים בסצנות של לחימה והתפוצצויות שהן מאוד רועשות. אז אם זה עדין לגיטימי וכל תשדיר פרסומת או קדימון יהיה בטווחים האלה, זה עדין בטווח, אבל אני לא חושב שלזה התכוונו. ניבה כובשי: - - - אהוד פלג: הייתי מציע לכתוב: ממוצע הטווח. היו"ר משה כחלון: צריך לשמוע את האנשים הטכניים בענין. תודה. פרופסור אלי פולק, בבקשה. אלי פולק: אם הבנתי נכון את מה שאמרת לגבי הטווח, שהוא בשני סדרים לעומת הממוצע, פירושו של דבר שתי סטיות תקן זה פקטור 10. שנבין שאם הטווח מוסבר כשתי סטיות תקן מהממוצע, ניתן להגביר אותו פי 10. נדמה לי שהדבר שניתן לכתוב זה הטווח הממוצע עם סטיית תקן 1. פקטור 3 ניתן לחיות אתו ויותר מזה לא. קריאה: איך הגעת לפקטו 10? אלי פולק: תגדיר את הטווח. אם אתה מדבר על סטיית תקן אחת מהממוצע זה דבר אחד. אם אתה מדבר על הממוצע שהוא 10 DV פלוס מינוס 2 DV זה דבר שני. אתה יכול להגדיר את זה בצורה מדויקת. כאן זה לא מוגדר בשום צורה שהיא. אתי בנדלר: עם כל הכבוד, זה לא דבר שניתן להגדיר אותו בחקיקה ראשית. אלי פולק: בוודאי שניתן להגדיר אותו. אם יורשה לי, אני רוצה להעיר עוד הערה לגבי השאלה של סנקציות ברשות השידור. גם ברשות השידור יש ממונה על כבילות ציבור. במידה ואתם נותנים לו את הסמכות שבמידה ויש עבירה על החוק הזה, שהוא יאסור פרסומת מאותו מפרסם לתקופה מסוימת, הרי שהסנקציה הזאת חזקה מאוד בדיוק כמו פסילת דקות שידור, היא גורמת לכך שהרשות מפסידה הכנסה מהפרסומת וגורמת לכך שהמפרסם לא יכול לפרסם. ולכן, בקלות, דרך הממונה על כבילות הציבור - - אלי אפללו: אבל למה להטיל את זה על המפרסם ולא על הרשות? הגוף שצריך לפקח על זה ולדאוג לכך זה המפרסם. אני חושב שכך צריך להיות. אתי בנדלר: בהחלט. אלי פולק: המפרסם הוא זה שמפעיל. אלי אפללו: אז היום זה יהיה חד פעמי - - אלי פולק: ברדיו זה לא ככה. היו"ר משה כחלון: פרופסור פולק אומר שבסך הכל מי שמקבל את הדיסק עם הפרסום או הטקסט ומי שדוחס פנימה את עצמות הקול זה לא הגופים המשדרים. מה שהם מקבלים הם נותנים. לכן אומר חבר הכנסת אפללו, למה לא להשית את הקנסות על המפרסמים, שיזהרו יותר. אלי פולק: אבל הפיקוח על הדבר, כמו בכל מקום אחר, נתון על ידי הרשות המשדרת ולכן, שניהם צריכים להיות אחראים על הדבר. אם מישהו מפרסם דיבה במסגרת הרשות, גם המפרסם וגם הרשות עצמה אחראים לדבר וכך צריך להיות. מדובר בהפרת חוק. ניתן לתת את זה לסמכותו של הממונה על כבילות הציבור, שישתמש בשיקול דעתו ואתה יכול לסמוך על שיקול דעתו שזה שיקול דעת סביר - - היו"ר משה כחלון: אתה חושב שהממונה על כבילות הציבור של רשות השידור ישית קנס על רשות השידור? הוא צריך להיות כפוף למבקר המדינה. אלי פולק: הוא עשה את זה בעבר. הוא כפוף ליו"ר הרשות. היו"ר משה כחלון: שמענו, תודה רבה. דורון אבני: זו הערה שכבר נשמעה פה ואני חושב שכן צריך לחדד את העניין: לדעתנו, צריך להבהיר שנושא הפרסומת הוא רק לעניין הרדיו לגבי רשות השידור. דנה נויפלד: - - - היו"ר משה כחלון: יש עוד הערות לסעיף 25ב? אין הערות. לגבי ממוצע טווח... אלי פולק: אני חושב שניתן להגדיר אם יש ממוצע, מה הסטייה מהממוצע? אלי אפללו: אם אפשר לעשות את זה... קריאה: הרשות השניה הגדירה מה העוצמה ומה הסטיה מהעוצמה. זה לא בסדרי גודל כמו שנאמר כאן. DV זה לא סדרי גודל. נורית דאבוש: אנחנו קבענו את הזמן שאנחנו רוצים שהחוק הזה יהיה ישים. אתם לא מצפים שבכל פעם שיהיה משדר שבו יהיה שקט או לא, משהו כזה בטלוויזיה שהוא דבר דינאמי, שנחשב את הממוצע. זה לא סביר בעליל. לכן, טווח הזמן, זו הסבירות ההגיונית על מנת שנוכל לאכוף את זה. בדקנו, בחנו, וקבענו אחרי עבודה מקצועית שנעשתה את טווח הזמן. זה טווח סביר בעיני הצופה וחריגות מהסוג הזה לא תהיינה. היו"ר משה כחלון: תודה רבה. עורכת הדין ניבה כובשי. ניבה כובשי: אין לי מה להוסיף. צריך להבין שבתכניות שיש בהן מוסיקה חזקה, גם התכניות יהיו חזקות וזו לא הכוונה פה. אפי דלמוני: המדד הכי נכון לזה זה הצופה שיושב בבית, שאינו נדרש לגשת לשלט. זה המדד הנכון. אתה יושב בבית, ראית תכנית, עברת לפרסומות ולקדימון ולא ניגשת לשלט. סרטי קולנוע בנויים בשיטה כזאת כשיש רגעים של שקט ורגעים של שיא, ורגעי השיא לא עוברים שיא מסוים כדי שהפער לא יפריע לאוזן. זה מקצוע שלם של אנשי סאונד. היו"ר משה כחלון: יש משהו שמווסת? אפי דלמוני: אצלנו מותקנות מערכות מיוחדות שמווסתות כל הזמן את הטווח הזה ודואגות להישאר בטווח מסוים כי מעבר לטווח הזה, זה לא נוח לצופה. שאול מגנזי: זה בדיוק המכשור שהכנסנו ולכן החריגות נגמרו ונעלמו. גם בקשת, גם ברשת וגם ב-10. קנינו את הטכנולוגיה הזאת וזה קרה. נורית דאבוש: בינואר היתה הפרה אחת בודדת, כשאנחנו מדברים על 600 מעברונים ביום. תבינו את הפרופורציות. בקשת היתה הפרה אחת ובערוץ 10 היו 29 הפרות, כשאנחנו מדברים על 600 מעברונים ביום. תחשבו על הממוצעים. זה כנראה אומר שהמכשור עושה את העבודה הנדרשת. רמי דניאל: רציתי לספר על אותו מכשיר, שמסוגל למדוד את זה וזה נאמר פה. יצחק זיו: הנקודה שאתם מעלים בכל פעם לגבי ה- DV, בואו נרד מהדברים האלה. ברגע שיש עצמת שידור ברמה מסוימת, לא יהיה צורך לגשת לשלט. זו תהיה העצמה ולא נתייחס ל-DV. אתה חייב לדעת דבר אחד: אין כל סיבה שאדם יכנס לשלט ויוריד את הקול בזמן הפרסומות. אפי דלמוני: זה מוגדר - - יצחק זיו: במציאות, אני יושב בבית ואני שומע את הפרסומות ו זאת עובדה שהעצמה עולה. שאול מגנזי: זה לא בחודשם האחרונים. יצחק זיו: הדברים צריכים להיות מאוד ברורים. לא יהיה צורך לקום ולומר שמותר עד עצמה מסוימת. זה לא נכון. להישאר בעצמה שהיתה בזמן השידור הרגיל, זו הנקודה. אלי אפללו: מה קורה אם זה בזמן שיא עצמה של משהו מלחמתי או אני לא יודע מה? יצחק זיו: בא נאמר שבסרטים אין בעיה. אני מדבר על השידורים הרגילים. אתי בנדלר: כדי לסכם את נושא סעיף 1, אם יורשה לי, אני צריכה לבדוק אם יש להתייחס גם לתשדיר שירות. הודעה זה הודעה כמשמעותה בחוק רשות השידור ולכן, אני לא צריכה לתקן את זה להודעת חסות. אני צריכה לוודא שהנוסח לא יתיר תשדיר פרסומת בשידורי הטלוויזיה ברשות השידור ונדמה לי, שאלה ההבהרות שאני צריכה לשלב בנוסח. לנושא הסנקציות בשלב זה אינני מתייחסת והנושא יידון לאחר קריאה ראשונה. היו"ר משה כחלון: אפשר להמשיך לקרוא. אתי בנדלר: "תיקון חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו. 2. בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, אחרי סעיף 86 יבוא: "עצמת הקול בתשדירי פרסומת ובקדימונים. 86א. (א) בעל זיכיון לא ישדר תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שתקבע המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שתקבע המועצה בכללים; בסעיף זה, "קדימון" – כל אחד מאלה: (1) תשדיר המודיע על לוח שידורים או על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בשידורי בעל הזיכיון, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה – גם בשידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ; (2) תשדיר שנועד לקדם את שידורי בעל הזיכיון, ולענין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה – גם את שידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ. (ב) יראו את הוראת סעיף קטן (א), לענין הוראות סעיף 49(א), כאילו נכללו בכללי המועצה." זה סעיף הסנקציות והוא בנוי בצורה לא אלגנטית כרגע. רציתי "לזרוק" רעיון לעניין הסנקציות, כשבהתאם לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, תשדירים שכלולים בסעיף 49(א) לחוק הם שידורים שהפרת כללים של המועצה מאפשרים נטילת זמן שידור. ככל שמשדרים לפי חוק הרשות השניה, ודאי שזה כולל גם אותם. היו"ר משה כחלון: המציע חייב לעזוב ולכן נסיים את הדיון. אלי פולק: שאלה קצרה: האם זה כולל את הטלוויזיה החינוכית? הם נחשבים לבעלי זיכיון? אתי בנדלר: לא התייחסתי מפורשות. ככל שהם משדרים לפי חוק הרשות השניה, ודאי שזה כולל גם אותם כי הם נחשבים לבעלי זיכיון. נורית כובשי: אני רוצה להתייחס לחובה לעמוד באיזה שהוא מספר וחבריי, אנשי הטכנולוגיה יחזקו אותי. מאז שהתקנו את הטכנולוגיה אפשר לראות שבקשת יש מקסימום הפרה אחת בחודש ויש חודשים שאין בהם הפרה בכלל. צריך להבין, שמאחר ומדובר במערכת טכנולוגית, הרבה פעמים יש חריגות. זה לא משהו שאנחנו בקשת יכולים למנוע ולהגיע ל-100% ביצוע. קביעה של החוק בנוסח הזה מביאה על קשת או על כל זכיין אחר, שיחרוג מהטווח גם אם זה פעם אחת. אלי אפללו: זה עבירה על החוק. נורית כובשי: אבל אתה לא יכול להטיל עלי משהו שאני לא יכולה לעשות. בחקיקה מקבילה, כשמדברים ומחייבים בעלי רישיונות ואם ניקח לדוגמה את רישיונות התקשורת במדינת ישראל, חברות הסלולאר, בזק, חברת חשמל, הם מפעילים מערכות תקשורת או מערכות טכנולוגיות גדולות ומסובכות ולא פעם קורה שיש נפילות של הרשת. אז באים וקובעים ברישיונות עצמם ולכן, זה צריך להיות במסגרת היחסים של בעלי הזיכיונות מול הרשות, כשיש אחוז מסוים של סטיות שלא יחשב הפרה, כי זה תקנה שאי אפשר לעמוד בה. אלי אפללו: אני מתנגד לעניין הזה באופן מוחלט. היו"ר משה כחלון: אפילו לא פעם בשנה? אלי אפללו: אני שמעתי את הטענה גם בפעם שעברה אבל אנחנו צריכים להישאר עם האיסור הזה. נורית כובשי: אנחנו השקענו הרבה מאוד כסף בהוראת הרשות ורכשנו את הציוד החדיש. אנחנו מקיימים את מה שהכריחו אותנו לקיים - - היו"ר משה כחלון: אז למה את חוששת? למה שמעת לעת תהיה לך הפרה? נורית כובשי: זה קורה אחת לכמה חודשים. לכן צריך לקבוע אחוז מזערי מהמעברונים, שאם אנחנו מגיעים עד אליו, זו לא תהיה הפרה. היו"ר משה כחלון: היות והמציע חייב לעזוב, אנחנו לא נוכל להמשיך בדיון ומיד אחרי הפגרה, בחודש מאי, אחרי יום העצמאות, נקבע דיון נוסף. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה. (הישיבה ננעלה בשעה 13:50)