פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 161
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ב באדר התשס"ז (12 במארס 2007), שעה 9:00
סדר היום: 1. תקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התשס"ז-2006
2. תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ, וחובת שיתוף פעולה עסקי) (תיקון), התשס"ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה: מנחם בן-ששון-היו"ר
קולט אביטל
יצחק גלנטי
משה גפני
נסים זאב
דוד רותם
עתניאל שנלר
מוזמנים: בינה בראון מנכ"ל הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, משרד התעשייה
גבי גולומב סמנכ"ל הרשפ"ת, משרד התעשייה
אבי פלדמן לשכה משפטית, משרד התעשיה
שרון פז לשכה משפטית, משרד התעשייה
ליאורה צברי משרד הביטחון
משה שלו סגן ר' מנה"ר לתיעוש, משרד הביטחון
קרן דהאן משרד המשפטים
ראובן קוגן רפרנט בריאות באג"ת, משרד האוצר
חגי פדר מרכז כלכלה – מינהל הרכב הממשלתי, משרד האוצר
ליאור אגאי אגף החשב הכללי, משרד האוצר
יהודה שגב מנכ"ל התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל מנהל המחלקה לקשרי גומלין עם הכנסת
התאחדות התעשיינים
יוסי לוי,עו"ד התאחדות התעשיינים
ד"ר יוסי דוברובסקי שירותי בריאות כללית
אלון שלזינגר סגן חשב, משרד הבריאות
רונית תושייה, עו"ד יועצת משפטית, נמל חיפה
יועצת משפטית: אפרת רוזן
מנהלת הוועדה: דורית ואג
רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר
1. תקנות חוקת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התשס"ז-2006
היו"ר מנחם בן-ששון:
באנו היום לדון בתקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי). חוק חובת המכרזים התשנ"ב קובע כלל שלפיו המדינה, או כל תאגיד ממשלתי – מועצות דתיות, קופות חולים – לא יתקשרו בחוזה לביצוע בטובין ובמקרקעין ובביצוע עבודה ורכישת שירותים אלא על פי מכרז פומבי שנותן לכל אדם הזדמנות שווה. בסעיף 3(א) לחוק יש הערות בדבר העדפות.
תפקיד הרשות לשיתוף פעולה שפועלת במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בראשותה של הגברת בינה בראון הוא לנהל רכש גומלין של המדינה ולקדם שיתוף פעולה תעשייתי בעניינים של טובין ושירותים של המדינה ותאגידים ממשלתיים. בין שאר המטרות יש מינוף הוצאות ממשלתיות, יצירת הזדמנויות עסקיות תעסוקתיות, הבאת טכנולוגיות חדשות מחו"ל, הגברת השקעות זרות במחקר ופיתוח, הגברת ייצוא, פתיחת שווקים, חיזוק תעשיות ועסקים בפריפריה ובאזורי עדיפות לאומית, והגדלת מספר מפעלים ישראלים שנהנים מרכש גומלין.
אנחנו מקבלים לידינו היום תקנות חובת מכרזים לאחר שהן עברו עיון מעמיק, התאמות. אנחנו נשתדל לעזור לכם היום. רשמתם לפנינו מספר שינויים מהותיים שנעשו, כמו הרחבת מעגל הגופים שחייבים בחובת שיתוף פעולה תעשייתי, שינוי הסף הקיים להטלת מחויבות לשיתוף פעולה תעשייתי, הפרדה בין שיעור רכש גומלין בטחוני לרכש גומלין אזרחי, עדיפות לסוגי עסקים, מניעת זכות השתתפות במכרזים לתקופה מוגבלת כסנקציה.
בינה בראון:
בשנת 1995 תיקנה הממשלה באישור הכנסת תקנות שנקראו תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ וחובת שיתוף פעולה עסקי), התשנ"ט-1995. היה שם פרק שהתייחס להעדפת תוצרת הארץ, ופרק שהתייחס לחובת שיתוף הפעולה העסקי. מהניסיון שנצבר בשנים שעברו מ1995 ובשינויים שחלו בעולם בנושאי רכש גומלין ושיתוף פעולה תעשייתי, מצאנו את עצמנו נדרשים לתקן את התקנות החדשות.
מה שהוועדה תתבקש לאשר היום זה תיקון תקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התשס"ז-2006, וכן לאשר את השארית של תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ וחובת שיתוף פעולה עסקי) (תיקון), התשס"ז-2007. בפרק הנותר של הגנה על תוצרת הארץ אנחנו לא נוגעים, אנחנו לא רוצים להשמיט אותו מספר החוקים. אישור הוועדה מתבקש לשני הסטים של התקנות האלו.
התקנות האלו באות להכניס מודרניזציה, ייעול והפשטה של ההליכים שקשורים בשיתוף פעולה תעשייתי ורכש גומלין. התקנות הותקנו בעצה אחת עם האוצר, בעיקר עם מינהל הרכש של האוצר. בדקנו את עצמנו בביצועים שנעשו ב5 השנים אחרונות, ב10 השנים אחרונות. מ2000-2005 רכש הגומלין שהובא לארץ עמד על כ-10 מיליארד דולר. 2006 הייתה שנה טובה ליהודים. הגענו למימושים של כמעט 3 מיליארד דולר, שזה כ-45% יותר משנה שעברה, וצמצום חובות אבודים מכ300 מיליון דולר ל150 מיליון דולר. אין עוד סיכומים סופיים, אבל המספרים הם דרמטיים. כל זה נעשה בתקנות שאין לנו כמעט אמצעי אכיפה בהן.
מצאנו לנכון לתקן את התקנות בכמה דברים. ביקשנו לפשט את ההליכים באופן שהתקנות יחולו רק על סף של 5 מיליון דולר ומעלה או 25 מיליון שקל, כאשר הנימוקים לדבר הזה היו 2. אנחנו בדקנו את עצמנו בסף הקיים של חצי מיליון דולר, מה הם המימושים שאנחנו מסוגלים להביא. על עסקה של חצי מיליון דולר הסך המחויב הוא כ100,150 אלף דולר. על סכום כזה אני מתקשה לחייב חברה מארצות הברית לשלוח סוכן לארץ לעשות סקר של התעשייה ולבדוק את היכולות. אחוז העסקאות בדלתא של בין חצי מיליון דולר ל5 מיליון דולר עומד על 2%. זה למעלה ממחצית ממספר העסקאות. במצב כזה יוצא מצב שמדינת ישראל מחתימה חברה על מחויבות שאנחנו מראש יודעים שאין שום סיכוי שהיא תממש אותה. זה נראה לנו לא נכון, לא יעיל ומוציא שם רע למדינת ישראל. בסף של 5 מיליון דולר אנחנו "מתלבשים" על המכרזים הגדולים במשק. אנחנו מרחיבים את הבסיס לעומת העלאת הסף.
התקנות יחולו גם על קופות חולים, גם על תאגידים מקומיים שהם לא במסגרת התקנות אלא במסגרת תיקון שמתקיים עכשיו של פקודת העיריות. הן יחולו גם על הרשויות המקומיות. אנחנו מרחיבים את הבסיס ומפשטים את ההליך. אנחנו מפשטים את ההליך כיוון שהיום יש תופעה שחלק מאלה שנדרשים לעשות רכש גומלין במכרזים לא עושים כך בגלל שהם לא יודעים, בגלל שהם שוכחים, או בגלל שהם מעדיפים לא לעשות כך. אנחנו מוצאים את עצמנו רצים אחרי הזנב של הרכבת. חשבנו שיעיל יהיה יותר לדרוש הוכחה בזמן פרסום המכרז כשיש דרישה לרכש גומלין, ויחד עם פרסום המכרז תגיש החברה המתמודדת תוכנית מימוש שמראה את רצינות כוונותיה ואת הכנתה לממש בארץ. זה הליך שנדרש כמעט בכל רשות רכש גומלין שאני מכירה בעולם. יש כאלה שמחמירים ודורשים ממגיש ההצעה להגיש חוזים חתומים עם אותה תעשייה של אותה מדינה אף על פי שהוא טרם זכה במכרז.
הדבר הבא הוא הפרדה בין האחוז הנדרש ברכש גומלין בטחוני לאחוז הנדרש ברכש גומלין אזרחי. התקנות שלנו אינן חלות על כספי סיוע. אנחנו מדברים כרגע על רכישות ביטחוניות שנעשות מתקציב שקלי בעיקר באירופה. הסכום השנתי שבו מדובר הוא סדר גודל של 30-50 מיליון דולר, אלא אם כן יש רכישה גדולה באותה שנה. כאן היינו רוצים להעלות את הסף כיוון שאנחנו מנהלים מול אותן מדינות מו"מ לקיזוז לטובת הייצוא הביטחוני של התעשיות הישראליות . מצבי לא טוב כשאני באה לקיים מו"מ מרמה של 35% מול אותה מדינה שדורשת 150% או 100%. ניהלנו מו"מ עם משרד הביטחון. ביקשנו להעלות את אותו אחוז לרכש ביטחוני ל100%. בהתכתבות בינינו סוכם שזה יהיה 50%. הוסכם בינינו שמנכ"ל משרד הביטחון יוכל לפנות אלינו במקרים מיוחדים בבקשה להוריד את האחוז. אנחנו נשקול את העניין ברוח אוהדת. זה בנוסף לפטורים שקיימים למשרד הביטחון.
כרגע אין לנו שום אמצעי אכיפה מול חברות שאינן פועלות כפי שהתחייבו, אלא לקחת אותן לבית משפט. זה הליך ארוך, כואב ומתיש. קיבלנו את הסמכות לאחר עריכת שימוע ובהסכמת החשב הכללי להטיל עונש של רשימה שחורה, זאת אומרת להכניס חברה סרבנית כזאת לרשימה שחורה של עד 5 שנים. לא עשינו את זה מחויב, אלא השארנו שיקול דעת כי יש פעמים שהמדינה תרצה לקנות מאותה חברה, מאותו ספק יחיד או בדרך אחרת.
הרחבנו את האפשרות שלי לתת פטורים. יש היום מצב שכמה וכמה חברות עושות over credit ב1000%, ב900%, ב-700% . אנחנו רוצים לעודד אותן לגשת למכרזים נוספים. יכול להיות שניתן להן פטור.
ועדת שרים משמשת כוועדת ערר על החלטות שלי. אפשר להגיש ערר. ב10 השנים האחרונות הוגש ערר אחד לוועדת שרים. זה נשאר על כנו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
יש אחת לשנה חובת דיווח לממשלה.
בינה בראון:
לפי החלטת ממשלה 971 יש חובת דיווח אחת לשנה לממשלה.
חגי פדר:
אני רוצה להתייחס להעלאת הסף מ25 מיליון שקלים. רציתי להסביר מה ההיגיון ומדוע רצינו בזה. אנחנו מרחיבים את שיתוף הפעולה התעשייתי בכל מה שקשור לעסקאות גדולות. בעסקאות של מיליונים בודדים אנחנו רואים שתקנות שיתוף הפעולה העסקי מהוות חסם. מחברה זרה שרוצה להיכנס לעסקה של 2,3 מיליון שקלים דורשים דרישות לגבי העברת רכש ממדינות אחרות לישראל. זה גורם להרבה חברות בעסקאות קטנות לא לרצות לעשות עסקים ולא להיכנס לעניין הזה. הדבר הזה גורם נזק פעמיים. פעם אחת זה מייקר את העסקאות כי זה מקטין את התחרות ואז הממשלה צריכה לשלם יותר עבור אותו תוצר, ופעם שנייה זה שבגלל הנושא הזה חברה בכלל לא תיכנס. העניין של רכש גומלין לגבי עסקאות קטנות של מתחת ל25 מיליון שקלים מהווה חסם לעידוד התעשייה. לאחר שניהלנו מו"מ עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי הגענו לאיזה שהוא סכום ששומר על האיזון. מצד אחד הוא לא מהווה חסם לעסקאות קטנות, ומצד שני הוא מרחיב את שיתוף הפעולה התעשייתי בעסקאות הגדולות.
קרן דהאן:
נתנו את האישור שלנו לתקנות.
ליאורה צברי:
משרד הביטחון משתף פעולה ומשתדל להגדיל את הרכש הממשלתי מעבר לקבוע בחוק. פה קרה דבר מאוד מסובך. במארס 2006 הייתה התכתבות בין הרשפ"ת למנכ"ל משרד הביטחון דאז, קובי תורן ז"ל. שם התבקש משרד הביטחון להסכים להעלאת שיעור רכש הגומלין ל50% במקום 35% כפ שנהוג לגבי שאר משרדי הממשלה. המנכ"ל דאז הסכים בתנאי שתישאר לו האפשרות במקרים שאינם דווקא טעמי ביטחון להעמיד את זה על 35%. הייתה התכתבות בינו ובין הרשפ"ת. בשלב מסוים הרשפ"ת הסכימה, אבל היא אמרה שזה יהיה בהתייעצות איתה. בינתיים קובי תורן סיים את תפקידו. אחר כך, כשגבי אשכנזי נכנס לתפקידו, המשיכה חליפת המכתבים, כשההבנה הייתה שלמנכ"ל משרד הביטחון תישאר האפשרות הבלעדית לרדת ל35%.
הייתה ישיבת ממשלה שבה אושרו התקנות. קרתה איזו שהיא אי הבנה פרוצדורלית. משרד הביטחון לא ידע על הדיון בממשלה. אנחנו כמשרד ממשלתי מיושרים בקו אחד, אבל בכל זאת רצינו שהוועדה תדע שהייתה איזו שהיא התכתבות, שהייתה איזו שהיא הבנה שמשרד הביטחון הסכים להעלות את שיעור שיתוף הפעולה העסקי ל50% בתנאי שלמנכ"ל משרד הביטחון תישאר אפשרות. אני מבקשת שהוועדה תשקול את זה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הוועדה תשקול את זה. אני הבנתי שהשאיפה הייתה ל100% ושהצליחו להגיע להסכמה על 50% . זאת לא הסכמה בלעדית, אבל אנחנו סומכים על כך שהצוות שצריך להגדיר מה יהיה בין 50% ל35% –במקרים חריגים אפילו פחות מכך – יעשה זאת.
ליאורה צברי:
מחילופי המכתבים היה ברור שזה כאילו התייעצות. מנכ"ל משרד הביטחון מחויב להתייעץ עם הרשפ"ת. הוא לא יכול לעשות שום דבר בלי הרשפ"ת. משרד הביטחון יהיה מרוצה אם תחזרו למקור של התייעצות. משרד הביטחון, על אף החובה בחוק לקיים 35%, קיים הרבה יותר. אנחנו ממילא משתדלים יותר, אבל רצינו בכל זאת..
יהודה שגב:
אנחנו רוצים לברך את הרשפ"ת ואת בינה בראון על העבודה האדירה שנעשתה לגבי התקנות שמונחות פה ולגבי מה שנדון בשבוע שעבר בוועדת הכספים - הרחבת התחולה על גופים נוספים. אחרי 11 שנה הגיע הזמן להכיר קצת יותר במצבנו. נעשתה פה עבודה חשובה מאוד.
לנו יש שאלת הבהרה אחת בשני נושאים שאנחנו מבקשים לתקן בתקנות. האם התחולה של התקנות כפי שהן מונחות כוללות את משפחת פרוייקטי ppt, bot, pfi?
דבר שני זאת סוגיית הסף שהועלה מ5 מיליון ל25 מיליון. לנו נראה שהסף גבוה מידי. הוא עלול להוציא מתחולת התקנות קבוצה גדולה של מפעלים קטנים ובינוניים. נכון שמדובר בכמות קטנה, אבל בכל זאת מדובר במגזר שלדעתי גם המחוקק וגם הממשלה צריכים לעודד אותו. 25 גבוה מידי. הייתי שמח אם הממשלה, נציג משרד האוצר והרשפ"ת יביאו מספר יותר נמוך מ25.
ראובן קוגן:
התקנות אמורות לחול גם על מערכת קופות החולים. אנחנו מבקשים שיחריגו את קופות החולים מהתקנות. היה אמור להיות אתמול דיון אצל מנכ"ל משרד האוצר כדי לגבש את העמדה הזאת סופית. הוא נדחה לתחילת אפריל.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מוכן לעשות הפסקה בדיון. אני מוכן שהממשלה תתאם את עמדותיה. אני קיבלתי מכתב ממזכירות הממשלה לפני 3 חודשים. אני הייתי בשל לדון בו. תודה לך על ההערה, אבל אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם השאלה הזאת.
ראובן קוגן:
מערכת הבריאות לא מסוגלת לממן את הנושא הזה של שיתוף פעולה או רכש חוזר. העניין הזה ייקר את מחירי הרכש של קופות החולים. במערכת המחירים של מערכת הבריאות, שכולם מחירים מפוקחים שלא קשורים למחירי התשומות, היא לא תוכל לממן את זה. התוצאה של זה היא שקופות החולים יבואו לממשלה ויבקשו את הפיצוי הזה מתקציב המדינה כי אין להן שום מקור אחר לממן את זה.
משה גפני:
ממשלת ישראל ביקשה מוועדת החוקה לאשר תקנות. יש הפרדת רשויות. מותר לפקיד בממשלה להגיד מה שהוא חושב. לממשלה יש אפשרות למשוך את התקנות או לבקש מאיתנו לאשר. מכיוון שאני חושב שהתקנות האלו חשובות..
היו"ר מנחם בן-ששון:
חבר הכנסת גפני, שיכנעת אותי.
רונית תושייה:
יש את הנושא של קבלנות המשנה. בוטלו המבחנים ליישום סמכות הרשפ"ת לקבלנות משנה. המבחן העיקרי והחשוב ביותר זה שיש תעשייה בארץ שמסוגלת לבצע את השירות. הרשפ"ת צריך לממש. אנחנו מבקשים להחזיר את המבחן הזה. אני מתייחסת לכך שצריך להוכיח שיש קבלנות משנה שמסוגלת לבצע את העבודה במסגרת הפרוייקט. אנחנו לא חושבים שצריך להעדיף קבלנות משנה - אני חושבת שהתאחדות התעשיינים אמורה להצטרף אלינו – על כל דרך אחרת ליישום התקנות.
הנקודה השנייה זה לגבי תנאי הסף. אנחנו מודעים לחשיבות של תנאי הסף ולסיכון במכרזים, מה גם שידוע פה שרוב הפרוייקטים לא יתגשמו כי לא כל אחד זוכה במכרז. יש היום מנגנון שהרשפ"ת הוא זה שמאשר את החתימה של המשרד הממשלתי או החברה שהוטלו עליה התקנות. אי אפשר לחתום ללא אישור שלה, אלא בתנאים שנקבעו בתקנות. אנחנו מבקשים להחזיר את שני הסעיפים האלה.
אלון שלזינגר:
ההצעה טוענת שלא תהיה השלכה תקציבית. משרד הבריאות חושב שתהיה לזה השלכה תקציבית. יש חשיבות שהוועדה תשמע ותחליט כראות עיניה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני אשלח מכתב לשני השרים כדי להביע את מורת רוחי.
אלון שלזינגר:
תרופות רבות מעוגנות על ידי פטנט. יש חשש שהחיוב של אותן יצרניות לרכש גומלין ייצור העלאה של המחירים וגלגול של המחירים על הקופות. זה ייצור גלגול של כל הייקור הזה על המבוטחים. זה יפגע בשירות. אני חושב שלא ניתן מספיק דגש בהצגה של השינוי ביחס לחוק הישן. אנחנו חושבים שהיה ראוי לבחון על ידי הרשפ"ת אם יש השפעה או אין השפעה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
האם אדוני סבור שראש הממשלה צריך למשוך את התקנות חזרה ובינתיים כל מיני מפעלים שיכולים להרוויח רווח גדול, שגם זה רווח של אזרחים, יחכו? האם זאת ההמלצה? זאת המלצת שר הבריאות? האם שר הבריאות מבקש שאני אמשוך את התקנות?
אלון שלזינגר:
אני לא יכול להשיב בשמו.
יוסי לוי:
הערה מהותית נוגעת להגדרה של ספק חוץ. הגדרה של ספק חוץ מתייחסת למי שאיננו ספק ישראלי. אני בטוח שגם לא הרשפ"ת ואפילו לא הממשלה מתכוונים למצב שבו ספק מקומי זוכה במכרז ו95% מהתחולה של האספקה שלו היא פריטים מיובאים. בצורה כזאת נוצר מצב של אפליה לרעה של ספקי חוץ לעומת ספקים מקומיים. זאת אמנם הערה טכנית, אבל יש בה מהותיות.
יוסי דוברובסקי:
אנחנו מתנגדים להרחבת בסיס רכש הגומלין בתחום התרופות והציוד הרפואי המתכלה. זה לא ישים בתחום הזה, כי קרוב ל80% מהרכש של התרופות למדינת ישראל הוא רכש של תרופות פטנטיות. לא ניתן לדרוש פטור על כל חברה ועל כל מוצר. ב1995, בחוק חובת המכרזים, החרגנו את זה. לא נמצא שם תרופות וציוד רפואי מתכלה פטור ממכרז. זה לא פרקטי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אתה לא רוצה להחריג את קופות החולים, אתה רוצה להחריג רק תרופות פטנטיות.
יוסי דוברובסקי:
התעשייה הישראלית זה תרופות גנריות בייצור מקומי. רוב הרכש של מדינת ישראל בתחום התרופות הפטנטיות זה פשוט לא ישים.
משה גפני:
מה אם התקנות האלו יאושרו לגבי תרופות פטנטיות?
יוסי דוברובסקי:
זה לא ישים. איך תעשה מכרז? בין מי למי תעשה מכרז? זה לא מוצר צריכה שאתה יכול לעשות מכרז.
משה גפני:
האם כאשר לא יוסיפו תרופות לסל הבריאות יגידו שזה בגלל התקנות האלו? האם התירוץ של השנה התקציבית הבאה של שני המשרדים החשובים האלה יהיה בגלל התקנות?
בינה בראון:
תקציב הרכש של מערכת הבריאות על שלוחותיה השונות – קופות חולים, בתי חולים ממשלתיים - הוא גדול וענק. ב10 השנים האחרונות רכש הגומלין שנעשה בגין ההוצאה הכספית הזאת עומד על קרוב ל0. מבחינתנו זה פספוס אדיר. יש פה תעשיית תרופות אדירה, יש פה תעשיית בתי חולים אדירה, יש פה תעשיית חקר רפואי אדירה, יש תעשיות נוספות כמו אותם מפעלים שיכולים להשתמש בציוד טלפוניה, בציוד מחשובי ובציודים אחרים. כשמדברים על ציוד של בתי חולים מדברים על מיטות, על סדינים, על מחשבים ועל תרופות. התקנות נתנו לי אפשרות לתת פטור במקום שאין תועלת לרכש הגומלין. דוגמה לפטור שנתתי זה עסקת רכישת הגז הטבעי ממצרים. זאת עסקה שעומדת על 2.5 מיליארד דולר. יש בה נפח עצום לרכש גומלין, אבל בכל זאת ויתרנו כי הוכיחו לנו שמחיר הגז בעת חתימת העסקה היה כ40% יותר זול ממחיר השוק. לו היינו פותחים את זה בכדי לעשות רכש גומלין היינו גורמים נזק, לא תועלת. יש לי סמכות לתת פטור במקום של ספק יחיד או בכל מקרה אחר.
מערכת הבריאות נוהגת לרכוש חלק נכבד מהרכישות שלה באמצעות יד ארוכה שנקראת "שראל". אני לא יודעת לפי איזה סמכות הם עובדים, כי לא הצלחתי לברר במשרד המשפטים או במשרד הבריאות, אבל הם עושים מה שהם רוצים בתקציבים ממשלתיים ללא מכרזים . הם אפילו לא טורחים לענות למכתבים. הממשלה צריכה להשליט סדר בדבר הזה. זה כסף ממשלתי. אומנם קופות החולים לא היו בחוק חובת המכרזים, אבל באחד התיקונים לחוק הם כן הוכנסו ללא החרגה. אנחנו נדון בכל דבר לגופו. התקנות צריכות לחול על מערכת הבריאות ועל קופות החולים.
לגבי השאלה אם התקנות חלות על ppt, pot, bot, אז כתוב בתקנות שהתקנות חלות גם על התקשרות שנעשתה שלא במכרז, כי חוק חובת המכרזים דן באלה ואלה. הרכבת הקלה בתל-אביב זה bot. כאשר ה botהוא ספק פרטי או יזם פרטי שבונה מכספו איזה שהוא פרוייקט, מתחזק אותו, מפעיל אותו במשך שנים ומוסר אותו לממשלה אז אין טעם לדרוש רכש גומלין כי האיש עושה את הכל מכספו והממשלה לא שמה יד בכסף, אבל כאשר הbot הוא רק בכותרת או בשם, כמו הרכבת הקלה בתל-אביב, והממשלה משלמת ליזם 7 מיליארד שקל, אז הסיכום שלנו הוא שברכבת הקלה בתל- אביב ייעשה רכש גומלין בסך 30% על הכסף הממשלתי, זאת אומרת על 7 מיליארד שקל. כך צריך להיעשות. אני רוצה להראות דוגמה נוספת של כסף שניתן על ידי מרכז ההשקעות לאינטל. אינטל התחייבה בעבור הסכום הראשון שקיבלה לפני 10 שנים לעשות אצלנו רכש גומלין של 915 מיליון דולר. היא עשתה כמעט מיליארד וחצי. עכשיו, במנה השנייה, כשאושרו לה 524 מיליון דולר, היא התחייבה לעשות 825 מיליון דולר. היא עשתה 800 מיליון בבניית הבניין כשהיא הכניסה כל מיני חומרים ישראלים וספקים ישראלים. אנחנו מאוד גאים בעניין הזה. אנחנו לא מתעסקים רק במכרזים.
נסים זאב:
יש מעקב על ההתניה הזאת?
בינה בראון:
יש לנו מעקב של פעמיים בשנה. אנחנו יודעים להגיד איזה מפעלים, איזו חלוקה ואיזה מקום בארץ.
לגבי התיקון שביקש עו"ד יוסי לוי. אנחנו מסכימים לדעתו. הנוסח הקיים עונה על הבעיה.
נמל חיפה. תמורת רכישת כלי רכב על ידי מינהל הרכב הממשלתי, שעומדת על כ-15 מיליון דולר בשנה, אנחנו דורשים מספקי הרכב לקנות פה מוצרים משוק הרכב. בשנת 1994 הם קנו ב8 מיליון דולר. בשנים 2004 ו2005 הם קנו ב530 מיליון דולר. יש היום 34 מפעלים שהם ספק מורשה. בכל אוטו שאתם נוסעים יש חלקים שנעשים פה בישראל. זה נעשה על ידי זה שמפתחים תעשייה. אנחנו בודקים אם יש אפשרות לעשות את זה. התעשייה הישראלית סיפקה 29 מנופים ב-10 השנים האחרונות. נמל חיפה, כדאי שתרדו מהטענות שלכם.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מבין את הגישה של מי שרוצה שזה יהיה מ25 מיליון שקלים, קרי מ-5 מיליון דולר ומטה, אם כי בעבודה המשווה שקיבלנו ראינו שזה השער בכל המדינות. אני סקרן לדעת שמא יש בדלתא שבין 3 מיליון או 4 מיליון ל5 מיליון איזה נתח חשוב שהפסדנו אותו. אני אבקש בעוד שנה לקבל את המידע. אני מניח שהרשפ"ת יהיה אדיב לתת לנו את המידע. אנחנו ננתח אותו יחד מסביב לשולחן הוועדה, כדי לראות אם אנחנו יכולים להועיל.
לגבי המהלך האחר. בדרך כלל כשיוצאים למהלך גדול שיש בו תפישה עקרונית שנועדה להגיע לרווחה משקית - במקרה הזה לרווחה אינטרסנטית - יש עוד נקודות מסוימות שגופים מאוד מוגדרים רוצים לתקן. אתם פתחתם את האפיק הזה באמצעות הסמכות שניתנה לך, גברת בראון, אישית, אבל גם באמצעות פורום כשמדובר בנפח תקציבי גדול יותר שמניח את דעתי שההיגיון נמצא מאחורי המערכת הזאת. תכליתו היא לסייע, תכליתו היא לא לשחוק.
בינה בראון:
תקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התשס"ז-2006. בתוקף סמכותה לפי סעיף 3א(א) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן – החוק) ובאישור ועדת החוקה, חוק ומפשט של הכנסת, הממשלה מתקינה תקנות אלה: פרק א': פרשנות הגדרות 1. בתקנות אלה "המזמין" – המדינה, תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי וקופת חולים המתקשרים לפי תקנות אלה, למעט חברה אשר בהתאם לסעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן –חוק החברות הממשלתיות) לא חלה לגביה ההוראה המסמיכה של סעיף 4(א) לחוק האמור, וחברה בת של חברה כאמור;
"התקשרות משנה מקומית" – התקשרות של ספק חוץ שזכה במכרז לרכישת טובין מתוצרת הארץ, או לביצוע עבודה או שירותים בארץ והכל לצורך ביצוע ההתקשרות נושא המכרז ;
"הרשפ"ת" – הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי הפועלת במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה;
"טובין מיובאים" – טובין שאינם טובין מתוצרת הארץ;
"טובין מתוצרת הארץ" – טובין שיוצרו בישראל או באזור או במקום אחר באישור הרשפ"ת, בעסקה אחת או במספר עסקאות במאוחד, או בתקופה שתקבע, הכל פי שיקול דעת הרש"פ"ת, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בהם מהווה 35% לפחות ממחיר ההצעה או ערך פחות מכך, לפי מבחנים שפרסמה הרשפ"ת ברשומות;
"ייצור" – הפקה של טובין או שינוי מהותי בהם שכתוצאה מהם התקבלו טובין או שירותים חדשים או שונים;
"מחר הצעה – לרבות מסים, היטלים, אגרות, הוצאות ביטוח והובלה, ולעניין טובין מיובאים - מחיר ס.י.פ. בנמל בישראל ובכלל זה מסים, היטלים, אגרות, הוצאות ביטוח והובלה;
"ספק חוץ" – יצרן, ספק או יבואן של טובין מיובאים, או ספק של עבודה שאינה מבוצעת בארץ;
יוסי לוי:
צריך להוסיף את המילים "בין בעצמם ובין באמצעות אחרים", כדי להכליל בפנים גם את הטובין וגם את העבודה.
בינה בראון:
אפשר לקבל את זה. "עבודה או שירותים בארץ" – עבודה או שירותים המבוצעים בישראל או באזור בידי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל או תאגיד הרשום בישראל או במקום אחר באישור מראש של הרשפ"ת;
יוסי לוי:
צריך לכתוב את המילים "עבודה לרבות שירותים". כיוון שעבודה ושירותים זה אותו דבר, אז צריך להכניס בתוך ההגדרה של עבודה את השירותים. בהגדרת התקשרות צריך למחוק את המילה "או שירותים", ולהשאיר רק את המילה "עבודה". אפשר לעשות עבודה או שירותים גם ב3(ב), או פשוט לקצר את ההגדרה.
אפרת רוזן:
זה בסדר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תקראי, בבקשה, שוב את הסעיף.
בינה בראון:
"עבודה בארץ" - עבודה, לרבות שירותים המבוצעים בישראל או באזור בידי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל או תאגיד הרשום בישראל או במקום אחר באישור מראש של הרשפ"ת;
בינה בראון:
"שיתוף פעולה תעשייתי" – פעילות עסקית בארץ כמפורט בתקנה 4.
פירוש מונחים שלא הוגדרו 2. מונחים בתקנות אלה שלא הוגדרו בתקנה 1, יפורשו כמשמעותם בתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות חובת המכרזים), ולעניין התקשרויות מערכת הביטחון – כמשמעותם בתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), התשנ"ג1-993, לפי העניין זולת אם נאמר בהן במפורש אחרת.
פרק ב': חובת שיתוף פעולה תעשייתי. 3. חובת שיתוף פעולה תעשייתי (א) הוראות פרק זה יחולו, בשינוים המחוייבים, גם על התקשרות שנעשתה שלא במכרז.
(ב) המזמין יכלול במסמכי מכרז לרכישת טובין או לביצוע עבודה, ששווי ההתקשרות בהם עולה על הסף שנקבע בפסקה (א) או (2), הוראה בדבר מחויבות של ספק חוץ, אם יזכה במכרז, לקיים שיתוף פעולה תעשייתי לפי תקנות אלה, למעט אם ניתן פטור מלא או חלקי לעניין זה מראש על ידי הרשפ"ת: 1. שווי ההתקשרות עולה על 25 מיליון שקלים חדשים; (2) התקשרות המשך, להתקשרות ששוויה 25 מיליון שקלים חדשים, ושוויה עולה על 500,000 שקלים חדשים, הנעשית בתוך תקופה של חמש שנים מיום ההתקשרות המקורית.
(ג) נוסח ההוראה ייקבע על ידי הרשפ"ת ויפורסם ברבים.
4. דרכים לשיתוף פעולה תעשייתי (א) שיתוף פעולה תעשייתי יהיה בדרך של התקשרות מ שנה מקומית, השקעות, מחקר ופיתוח, העברת ידע או רכישת טובין מתוצרת הארץ, או עבודה בארץ, או בדרך אחרת שאישרה הרשפ"ת מראש, למעט אלה: (1) הוצאות, לרבות עמלת סוכן, שהוצאו לקידום מכירותיו של ספק חוץ בישראל; (2) רכישת מניות של חברות אשר חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 חל עליהן, בשיעור שבו אין הרוכש נהיה בעל עניין כהגדרתו באותו חוק. (ב) בהשקעות, רכישה ומימון עבודות מחקר ופיתוח אשר ייחשבו שיתוף פעולה תעשייתי, לא ייכללו מענקים שנתנה הממשלה כחלק מתכנית השקעה או מימון כאמור.
5 התחייבות לשיתוף פעולה תעשייתי (א) מסמכי המכרז יכללו, בין היתר, את אלה: (1) נוסח התחייבות של ספק חוץ הזוכה במכרז לקיים שיתוף פעולה תעשייתי כאמור בתקנות אלה (להלן –התחייבות); (2) שיעור שיתוף הפעולה התעשייתי הנדרש; (3) כללי דיווח בשל עמידה בתנאי ההתחייבות שתקבע הרשפ"ת.
(ב) זכה ספק חוץ במכרז, יידרש במסמכי המכרז לצרף התחייבות לשיתוף פעולה תעשייתי. ההתחייבות תהיה לטובת המדינה.
(ג) בתנאי המכרז ייקבע תנאי סף שלפיו תנאי להשתתפות ספק חוץ במכרז הוא שיגיש תוכנית למימוש מחויבותו לביצוע שיתוף פעולה תעשייתי לפי תקנות אלה אם יזכה במכרז, ביחד עם הגשת הצעתו למכרז.
(ד) לא כלל המזמין במכרז את כל האמור בתקנות משנה (א) ו(ג), רשאית הרשפ"ת, בהסכמת החשב הכללי במשרד האוצר ולאחר שנתנה למזמין הזדמנות להשמיע טענותיו בפניה, להודיע למזמין על הקפאת הליכי המכרז עד אשר ימולאו הוראות תקנות אלה להנחת דעתה.
(ה) החליטה ועדת המכרזים כי ספק חוץ הוא הזוכה במכרז, ייחתם איתו הסכם רק לאחר שהרשפ"ת אישרה כי מולאו הוראות פרק זה, ובכלל זה כי הוגשה לה תוכנית למימוש חובת שיתוף הפעולה התעשייתי; לא הודיעה הרשפ"ת למזמין בתוך 21 ימים מיום שהומצאה לה החלטת ועדת המכרזים, על סירובה לאשר כאמור, רשאי המזמין לחתום על ההסכם.
(ו) הרשפ"ת רשאית לחתום הסכם מסגרת שייערך בו חישוב כולל של כל הפעילות העסקית של ספק החוץ ורכישותיו בישראל, ללא צורך בקבלת התחייבות נפרדת לכל רכישה.
6(א) היקף שיתוף הפעולה הנדרש. היקף שיתוף הפעולה התעשייתי יהיה בסכום השווה ל35% לפחות משווי העסקה או שווי ההתקשרות , לפי הענין; הייתה העסקה או ההתקשרות לצורך רכש ציוד ביטחוני של משרד הביטחון, לרבות יחידת סמך כמשמעותה בתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), תשנ"ג-1993, יעמוד היקף שיתוף הפעולה התעשייתי הנדרש על 50% לפחות ממחיר העסקה או ההתקשרות.
(ב) הרשפ"ת בהתייעצות עם החשב הכללי ובאישור הממשלה, רשאית בכללים לקבוע כי בתחומי פעילות מסוימים ובאזורים מסוימים, תוכר פעילות ספק החוץ לעניין קביעת היקף שיתוף הפעולה התעשייתי בשיעורים העולים על 100%.
(ג) הרשפ"ת רשאית לקבוע נוסח התחייבות לשיתוף פעולה תעשייתי, לפי תקנות אלה; קביעה כאמור תפורסם ברשומות.
(ד) לבקשת המזמין רשאית הרשפ"ת לפטור מחובת שיתוף פעולה תעשייתי או לאשר שיתוף פעולה תעשייתי בהיקף נמוך מ35%, התקיים אחד או יותר מתנאים אלה: (1) דרישה לשיתוף פעולה תעשייתי או קביעת שיעור של 35 או 50 אחוזים בהתאמה; (א) תפגע פגיעה מהותית ברווחיות או במהלך העסקים הרגיל של המזמין (ב) לעניין תאגיד שהוקם בחוק – תפגע במילוי תפקידיו לפי חוק; 2. ההתקשרות מהווה פריצת דרך מסחרית או מדינית; 3. התקשרות בעלת אפיונים מיוחדים; 4. קיים הסכם מסגרת, כאמור בתקנה 5(ו), בין הרשפ"ת ובין ספק החוץ; 5. ספק החוץ הוא ספק יחיד; 6. ההתקשרויות הן בתחום רכישת דלק; 7. הספק ביצע בעבר שיתוף פעולה תעשייתי בשיעור ניכר ובולט מעבר לנדרש ממנו לפי תקנות אלה; הרשפ"ת תקבע, בהסכמת החשב הכללי, מבחנים למתן פטור לפי פסקה זו.
(ה) החליטה הרשפ"ת לפטור מראש מחובת שיתוף פעולה תעשייתי או לאשר מראש שיתוף פעולה תעשייתי בהיקף נמוך מ35%, יכלול המזמין הודעה על כך במסמכי המכרז.
דוד רותם:
ב6(ד) וב6(ה) צריך להוסיף את המילים "או 50% בהתאמה".
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה סביר.
בינה בראון:
7(א) התקשרות משנה מקומית. במכרזים ששווי ההתקשרות בהם עולה על 25 מיליון שקלים חדשים ואשר לדעת הרשפ"ת, יש בהתקשרות חשיבות לקידום התעשייה והפיתוח הטכנולוגי בארץ, יכללו מסמכי המכרז הוראה בדבר התחייבות ספק החוץ, במסגרת התחייבותו להיקף שיתוף פעולה תעשייתי כאמור בתקנה 6, להתקשר בהתקשרות משנה מקומית, בהיקף שלא יפחת מ20% מערך ההתקשרות.
(ב) מבלי לגרוע מחובתו לפי האמור בתקנה 7(א) ספק חוץ שהתחייב להתקשר בהתקשרות משנה מקומית כאמור, יציג למזמין ולרשפ"ת בתום ביצוע העבודה אישור מאת רואה חשבון על היקף התקשרות המשנה המקומית כפי שבוצעה בפועל ועל מהותה.
יוסי לוי:
יוצא מצב שצריך לספק דיווח בתום ביצוע ההתקשרות, בעוד שעל פי 5(ה) צריך להגיש תוכנית למימוש ביצוע לפני ההתקשרות. מה שצריך להוסיף זה את המילים "מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 5(ה) ולפי האמור בסעיף 7(א)", כי אחרת יוצא מצב שהתקשרות משנה מקומית צריך להגיש בתום, לא בהתחלה. פה הכוונה הייתה גם בהתחלה וגם בסוף.
בינה בראון:
מקובל. 8. תקופת ביצוע התחייבות לשיתוף פעולה תעשייתי. ההתחייבות לשיתוף פעולה תעשייתי תבוצע בתקופת תוקפו של הסכם נשוא המכרז; הרשפ"ת רשאית, משיקולים הנוגעים לאופי שיתוף הפעולה התעשייתי או מורכבות ההתקשרות, להאריך את התקופה לביצוע שיתוף הפעולה התעשייתי.
9(א). בקשה לשינוי החלטה. מזמין שהוא המדינה או תאגיד ממשלתי רשאי לפנות לוועדה שבראשה שר האוצר, וחברים בה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה והשר הנוגע בדבר או מי שכל אחד מאלה הסמיך לכך (להלן –הוועדה), בבקשה לשינוי החלטה של הרשפ"ת; הוועדה רשאית לאשר את החלטת הרשפ"ת, לשנותה, לבטלה או להחזיר אליה את העניין בצירוף הוראות.
אבי פלדמן:
בסעיף 9(א) צריך להוסיף את המילים "או תאגיד מקומי וקופת חולים".
בינה בראון:
9(ב) לעניין לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה, בנקר ישראל וועדת הבחירות המרכזית לכנסת יראו בתקנת משנה (א) כאילו במקום "השר הנוגע בדבר" נאמר "המנהל הכללי של לשכת נשיא המדינה", "יושב ראש הכנסת", "נגיד בנק ישראל", "מבקר המדינה" או "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת", לפי הענין.
(ג) דין החלטת הוועדה כדין החלטת ועדת שרים שהוקמה לפי חוק יסוד: הממשלה.
10(א). אכיפת התחייבות לשיתוף פעולה תעשייתי. המעקב אחר מימוש התחייבות לשיתוף פעולה תעשייתי ייעשה בידי הרשפ"ת לאחר חתימת ההסכם בין המזמין לספק החוץ.
(ב) מבלי לפגוע בזכותו של מזמין, רשאית הרשפ"ת, לאחר שנתנה לספק הזדמנות להשמיע טענותיו בפניה, לקבוע בהסכמת החשב הכללי במשרד האוצר ובהתייעצות עם השר הנוגע לדעתה בדבר, כי ספק חוץ שלא עמד במחויבותיו לביצוע שיתוף פעולה תעשייתי לפי תקנות אלה, לא יהיה רשאי להתקשר בהסכמים עם מזמין למשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים.
פרק ג' תחולה. 11(א). תחולה על חברות ממשלתיות. הממשלה רשאית לפטור מתחולת תקנות אלה, כולן או חלקן, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלית.
(ב) ועדת השרים להפרטה, כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, רשאית לפטור חברה כאמור מתחולת תקנות אלה, כולן או חלקן, מטעמים שבהפרטה.
12. יבוא ציוד בטחוני. תקנות אלה לא יחולו על יבוא של מערכת הביטחון הממומן בכספי סיוע של מדינת חוץ.
13. פטור מטעמי ביטחון. שר הביטחון רשאי לפטור עסקאות שאינן ממומנות מכספי סיוע מתחולת תקנות אלה, מטעמים הקשורים בביטחון המדינה.
14. פטור לבנק ישראל. תקנות אלה לא יחולו על התקשרויות של בנק ישראל שעניינן הנפקת מטבע.
15. תחילה ותחולה. תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן, והן יחולו על מכרז שפורסם החל ביום תחילתן.
יוסי לוי:
התקנות הקודמות בוטלו. השאלה אם ייווצר מצב שבו מכרזים שפורסמו בעבר יהיו פטורים מכל התקנות. צריך הוראת מעבר שיחולו לעניין מכרז שטרם הוגשו בו הצעות, כי המזמין זכאי לתקן מכרז עד למועד הגשת ההצעות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מאוד מקובלת עלי הערתך, עו"ד לוי, שאומרת שעל מכרזים שעדיין לא הוגשו בהם הצעות התקנות תחולנה. אלה מכרזים שניתנים לשינוי.
ליאור אגאי:
אני אישית מתנגד להצעה הזאת. בזמן שהגישו את המכרז לא ידעו שיחולו תקנות חדשות. לא תמיד ניתן לתקן את ההצעה. לו רק בגלל הספק הקטן לא תמיד ניתן לפתוח הצעה. לפעמים לוקח חודשים עד שפותחים את המעטפות. בגלל הספק הזה לא צריך להרחיב את התקנות החדשות על חברות שכבר הגישו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
האם אפשר לחייב הגשת מכרז חדש כל עוד לא הוגשו הצעות?
ליאורה צברי:
אם המטרה ראויה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אומרת לי היועצת המשפטית שאם הוראת המעבר שלנו מבהירה שהדין הישן חל על מכרזים ישנים, אז בהוראת המעבר יש דין ישן.
יוסי לוי:
להתאחדות התעשיינים אין כוונה לגרום נזק לממשלה. אחת משתיים: או שהתקנות החדשות יחולו, או שהישנות יחולו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה ראוי. התאחדות התעשיינים תהיה מאושרת שיש לה עוד תקופת מעבר.
אבי פלדמן:
הוועדה צריכה לקבוע מה הוא המועד שהיא רוצה להתחיל להחיל את התקנות החדשות ולהפסיק את תחולתן של התקנות הישנות. אפשר לקבוע כמה מועדים. אני חושב שנכון יהיה שהתקנות הישנות ימשיכו לחול על מכרזים שפורסמו, זאת אומרת שימשיכו לחול עד לתום אותו מכרז.
יוסי לוי:
גם התאחדות התעשיינים מסכימה לזה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מי בעד התקנות , ירים את ידו?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
אושר
2. תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ, וחובת שיתוף פעולה עסקי)
(תיקון), התשס"ז-2006
בינה בראון:
בתוקף סמכותה לפי סעיף 3(א)(א) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן – החוק) ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הממשלה מתקינה תקנות אלה: שינוי שם 1. בתקנות חובת מכרזים (העדפת תוצרת הערץ, וחובת שיתוף פעולה עסקי), התשנ"ה-1995 (להלן: התקנות העיקריות), שם התקנות יהיה: תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ).
תיקון תקנה 1. 2. בתקנה 1 לתקנות העיקריות, ההגדרות "הרשפ"ת" ו- "התקשרות משנה מקומית" יימחקו.
3. ביטול פרק ג'. פרק ג' לתקנות העיקריות –בטל.
4. ביטול תקנה 15. תקנה 15 לתקנות העיקריות –בטלה.
5. תיקון תקנה 18. בתקנה 18 לתקנות העיקריות, "7(ד) ו-9(א)" – יימחקו.
6. תחילה. תחילתן של תקנות אלה..
אפרת רוזן:
אנחנו נתאים את זה להוראת מעבר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מי בעד התיקונים האלה, ירים את ידו?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
אושר
במקרה שתחושו שעשינו עוול גדול תוכלו לפנות אלינו כדי שנוכל לתקן דברים בחוק. במקרה שיסתבר שבמשהו שגינו במידתיות של המהלך אתם יכולים לפנות אלינו. אמרתי את זה לאנשי הרשפ"ת, אמרתי את זה לאנשי משרד ראש הממשלה, אני אומר את זה לכל האיגודים מסביב. תזכרו, יש לכם סעד בוועדה הזאת. אני מודה לכם על שיתוף הפעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:30