פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 165
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ג באדר התשס"ז (13 במרץ 2007), בשעה 14:00
ס ד ר ה י ו ם
הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – איסור העסקת קרובי משפחה), התשס"ז-2007
של חבר הכנסת זבולון אורלב
הכנה לקריאה ראשונה – דיון
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד רותם – מ"מ היו"ר
זבולון אורלב
חיים כץ
מוזמנים:
עו"ד עינת גדעוני - משרד המשפטים
עו"ד רוני טלמור - משרד המשפטים
עו"ד יגאל חיות - הממונה על התביעה והמשמעת, נציבות שירות המדינה
עו"ד מגי בר-אשר - יחידת השכר, משרד האוצר
מטי גרינברג - ההסתדרות
עו"ד רביב מייזל - ההסתדרות הרפואית
רונן גומלסקי - רשות החברות הממשלתיות
ייעוץ משפטי:
קרן ויינשל
מנהלת הוועדה:
דורית ואג
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – איסור העסקת קרובי משפחה), התשס"ז-2007
של חבר הכנסת זבולון אורלב
הכנה לקריאה ראשונה – דיון
היו"ר דוד רותם:
אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו דנים בהצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – איסור העסקת קרובי משפחה) התשס"ז-2007. הצעת חוק שבמקורה הוגשה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב. נקרא את החוק ולאחר מכן נצביע.
חיים כץ:
לא יתקיים דיון?
היו"ר דוד רותם:
בוודאי שיתקיים דיון. כבר קיימנו שלושה דיונים.
קרן ויינשל:
פיצלתי את החוק לשני סעיפים שונים, כאשר האחד נוגע לחברות ממשלתיות והשני נוגע לתאגידים. שניהם יהיו בחוק החברות.
1. הוספת סעיף 50א
בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 60א יבוא:
50א איסור העסקת קרובי משפחה.
(א) לא יועסק עובד בחברה ממשלתית (ולא יכהן כדירקטור בה) אם קרוב משפחה שלו עובד באותה חברה או מכהן כדירקטור בה.
כאן יש שתי אופציות. כיום המינוי של דירקטור עובר ועדת מינויים, מה שהיה פעם ועדת רביבי, ובמסגרת הבדיקות שלהם הם בודקים גם לפי סעיפים 17 ו-17א לחוק החברות הממשלתיות, אם עלול להיווצר לאותו אדם ניגוד עניינים או אם יש לו קשר אישי להנהלת החברה.
זה לא בדיוק הכלל שאנחנו אומרים כאן, כי יכול להיווצר מצב שאם ירצו למנות מישהו כדירקטור ועובד בחברה מישהו בדרגה מאוד זוטרה, ואז לפי המצב החוקי היום הוא יוכל להתמנות כדירקטור.
חיים כץ:
מה זה דרגה זוטרה? יכול להיות עובד בדואר בדרגה מכובדת.
קרן ויינשל:
מישהו שהוא לא עובד בכיר, שהוא לא מההנהלה.
חיים כץ:
בתקנות ראיתי שש דרגות גבוהות בסולם הדרגות בכל דירוג. ברוב הדירוגים אין אפילו שש דרגות וזה אומר שאף אחד לא יכול להתקבל.
היו"ר דוד רותם:
אנחנו מדברים עכשיו על דירקטורים.
חיים כץ:
אני מדבר על עובד.
היו"ר דוד רותם:
אנחנו מדברים על דירקטורים. על מה אתה מדבר?
חיים כץ:
אני מדבר על עובד. לא יתמנה כדירקטור אם יש לו עובד בכיר.
היו"ר דוד רותם:
היא לא אמרה עובד בכיר. לגבי עובדים, לא יתמנה עובד בחברה ממשלתית אם יש לו קרוב משפחה שעובד, ולא חשוב באיזו דרגה. זו הצעתו של חבר הכנסת אורלב.
חיים כץ:
אני לא מאמין שזה מה שהוא מציע.
זבולון אורלב:
לסדר הדיון ולא לתוכן. הואיל ואנחנו אחרי שני דיונים, אני מבקש לתת ליועצת המשפטית להציג את ההצעה ולקרוא אותה בשלמותה, כי יש דברים שאתה שואל אבל הם מופיעים לאחר מכן. לאחר שנסיים את קריאת החוק, נוכל לדון לגופו של עניין.
קרן ויינשל:
כל מה שאני אומרת, זה לעניין ההחלטות שהשארנו לישיבה הזאת.
השאלה היא האם להחיל את הכלל הזה גם על מינוי דירקטור או להסתפק במה שיש היום, שזו ועדת רביבי שמונעת במצבים בעייתיים.
זבולון אורלב:
בכוונתי להסתפק במה שקיים כיום.
קרן ויינשל:
גם לדעתי זה עדיף. אם כן, אני מורידה את הסוגריים.
רוני טלמור:
אתם רוצים שזה כן יחול על דירקטורים?
קרן ויינשל:
לא.
רוני טלמור:
מצוין.
קרן ויינשל:
(ב) שר האוצר יקבע הוראות לעניין העסקת קרובי משפחה בחברה ממשלתית, לרבות (או: והוא רשאי לקבוע – כאשר לרבות מחייב אותו לקבוע סייגים, ואם הוא רשאי לקבוע, זה לא מחייב אותו לקבוע סייגים, ואתם תצטרכו לבחור בין שניהם).
זבולון אורלב:
אנחנו רוצים לחייב אותו לקבוע.
קרן ויינשל:
(ב) שר האוצר יקבע הוראות לעניין העסקת קרובי משפחה בחברה ממשלתית, לרבות סייגים לאמור בסעיף (א) בשים לב, בין היתר, להיקף פעילות החברה או התאגיד, מספר העובדים בה, פריסתה הארצית וקרבה משפחתית הנוצרת במהלך העבודה. אולם, סייגים אלה לא יחולו אם קרבת משפחה מעוררת חשש לניגוד עניינים, לרבות בשל יחסי כפיפות (ישירים או עקיפים) בין קרובי משפחה.
זבולון אורלב:
אני רוצה להשאיר את האמור לגבי ישירים או עקיפים. חברה ממשלתית שפרוסה ב-20 מפעלים במדינת ישראל. לא יכול להיות שאם אבא מנהל מפעל בצפון, הבן שלו לא יכול לעבוד במפעל באילת. לא לזה התכוונתי.
רוני טלמור:
נשמע כאן טיעון קודם שלוקח את זה דווקא לחברות הקטנות שפועלות בנקודה גיאוגרפית מסוימת כמו למשל חברה באילת.
זבולון אורלב:
אם הפריסה היא כזאת שיש נתונים דמוגרפיים כאלה שאין ברירה, הוא גם ייקח את זה בחשבון.
רוני טלמור:
אנחנו חושבים שלפחות לגבי המקרה השני, היום השיקול הזה הוא לא רלוונטי בעולם שבו אנשים גרים בעיר אחת ועובדים בעיר אחרת. אפשרויות התעסוקה בישראל הן לא כפי שהיו כאן לפני עשרות שנים. אני לא חושבת שיש היום חברה ממשלתית שאפשר לומר עליה שהיא יוצרת תעסוקה בעיר מסוימת כמו שאולי אפשר לומר על נמל אשדוד באשדוד. אני לא חושבת שהיום שאפשר להצביע על דוגמאות כאלה.
היו"ר דוד רותם:
השאלה אם יש הגיון שהאבא מנהל באזור טבריה והבן שלו רוצה לעבוד באילת.
רוני טלמור:
אני מסכימה אתך אבל נראה לי שהשיקול הזה נכנס לשיקול של גודל החברה, היקף הפעילות שלה ומספר העובדים בה.
היו"ר דוד רותם:
יכול להיות שזו חברה קטנה, אבל הפריסה הארצית והמרחק מאפשר שהאבא לא יוכל להשפיע על הבן.
רוני טלמור:
אם זו חברה מאוד קטנה, כנראה שיחסי ההיררכיה בתוכה הם כאלה שיכול להתעורר חשש ולכן כדאי שהדברים האלה יישארו. אני חושבת שהנימוק הזה הוא גראפי לפריסה ארצית.
היו"ר דוד רותם:
אנחנו לא מדברים רק על היררכיה. לא חייבת להיות רק היררכיה. לא יועסקו קרובי משפחה.
חיים כץ:
אם יש לי בן דוד שלא ראיתי את הילדים שלו, לא יודע איך הם נראים, לא מזהה אותם ברחוב, ואני עובד למשל במפעל קטן כמו התעשייה האווירית בבאר-שבע, הבן של הבן-דוד פסול מלעבוד בתעשיות גולן.
היו"ר דוד רותם:
זה לא חל על הבן של הבן דוד. אם כן, יש לי בן דוד שאני לא מכיר אותו. הבן שלי לצורך העניין סיים ללמוד אווירונאוטיקה כמצטיין דיקן בטכניון. הוא לא רוצה לעבור בתעשייה האווירית אלא הולך לחברת היי-טק. אני אומר למנכ"ל רשות החברות שהוא רב-סרן והוא רוצה לעבוד במפעל, אבל אומרים לי שהוא פסול. יש אצלנו מה שנקרא טרום בני-אדם שאלה הם אנשים שעובדים בחבילות עבודה. אנשים כאלה לא רשומים בשום מקום ואף אחד לא יודע עליהם. אני מדבר אתכם על סיפורים מהחיים. יש מאות אנשים כאלה שעובדים במשך שנים. האנשים האלה עובדים בתנאים שנמצאים בשפל המדרגה, בשכר מינימום ובעבודות הכי בזויות. אמרתי שימיינו אותם ויבחרו את מי שהם חושבים לעבוד בתעשייה האווירית. מתוך 500 איש כאלה מצאו 46 אנשים שאמרו שהם מעל הממוצע והם יכולים להוביל קבוצות. 41 העבירו, אבל 5 לא העבירו כי יש להם קרובי משפחה בתעשייה האווירית.
קולטים בעבודה צעירים לפני צבא. בן של עובד חברת חשמל נקלט בתעשייה האווירית אבל בן של עובד התעשייה האווירית לא קלטו כי אימא שלו עובדת שם, ומדובר בחודשיים עבודה ולא יותר.
קרן ויינשל:
רשות החברות הממשלתיות לא נמצאת כאן, וחבל.
חיים כץ:
אני חושב שהם צריכים לבוא לכאן ומהר. אני חי ואני רואה מה שקורה כאן. אם פוליטיקאים לא היו יכולים להיכנס, זה משהו אחר. הילדים שלנו פסולים, אבל הילדים של הפוליטיקאים לא פסולים. שיחוקקו את החוק הזה גם על הכנסת, שאף עובד בכנסת, הילד שלו והבן-דוד שלו לא יוכל לעבוד פה, ושהפוליטיקאים יהיו פסולים מלטלפן אליי ולבקש להשאיר את זה ולמנות את זה. אתם בכלל לא מבינים מה אתם עושים. בן של עובד כנסת לא יוכל להיות עוזר פרלמנטארי.
היו"ר דוד רותם:
בוא קודם כל נבין מה כתוב בחוק.
חיים כץ:
בתעשייה האווירית פועל בית ספר אורט שהוא בית ספר ברמה ירודה. היום אתה לא יכול לקבל בן של עובד לבית הספר הזה כי אותו ילד עובד בזמן לימודיו.
היו"ר דוד רותם:
החוק הזה בא לשנות את מה שאתה אומר.
זבולון אורלב:
יש לי הרגשה שאתה לא נותן הזדמנות להצעת החוק. כל הדברים שאמרת עד עכשיו יוסדרו וכל העוולות שאתה אומר יתוקנו. מה שאתה מתאר היום הוא מצב שהוא באמת מצב לא נורמאלי. אני אומר שפעם אחת נעשה סדר וששר האוצר יקבע הוראות לגבי העסקת קרובים. יאמרו שקודם כל הבן שלומד בתיכון יכול להתקבל, והבן באורט יכול להתקבל, ולתעשייה האווירית יש 20 מפעלים כך שבמפעל הזה הוא יכול לעבוד ובמפעל ההוא הוא לא יכול לעבוד.
חיים כץ:
להילחם הוא טוב והוא בסדר, אבל להתקבל לעבודה הוא לא טוב והוא לא בסדר אלא הוא פסול. מה שאני שומע מפקידי האוצר הוא שהוא ייסע לחוץ לארץ. זו התשובה שקיבלתי ממשרד האוצר.
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת כץ, עם כל הכבוד, אני חושב שאתה לא מבין את החוק. בוא נקרא אותו לאט ונבין אותו. מה שהחוק הזה בא לעשות, זה בדיוק לפתור את הבעיה עליה אתה מדבר. החוק הזה בא לחייב את שר האוצר לקבוע סייגים לאיסור העסקה.
חיים כץ:
למה ששר האוצר יקבע? שהמחוקק יקבע את הסייגים.
היו"ר דוד רותם:
אין אפשרות כזאת. אתה יכול לתת הנחיות אבל אתה לא יכול לקבוע אותן.
חיים כץ:
בן מאומץ לא יכול לעבוד? זה נראה לך נורמאלי?
היו"ר דוד רותם:
כאשר נגיע לזה, נדון בזה.
קרן ויינשל:
אם כן, אני משאירה את הפריסה הארצית. אני לא יודעת מה המשמעות של "ישירים או עקיפים".
היו"ר דוד רותם:
לדעתי אין צורך בזה.
זבולון אורלב:
מי הציע את זה?
רוני טלמור:
אני, בהתבסס על הנוסח שמופיע בתקנות מכוח חוק החברות הממשלתיות לגבי העסקת קרובים, שם נאמר היום פחות או יותר הנוסח הזה אלא שעשינו שיפור כדי שיחסי הכפיפות לא יהוו מניעה מוחלטת אלא רק במקרה שנוצר ניגוד עניינים.
זבולון אורלב:
יכול להיות שבכפיפות ישירה הוא לא יכול להיות, אבל בעקיפה הוא כן יכול להיות. היא אומרת דבר נכון.
היו"ר דוד רותם:
כאן המשמעות היא הפוכה. כתוב שסייגים אלה לא יחולו אם קירבת המשפחה מעוררת חשש לניגוד עניינים, לרבות בשל יחסי כפיפות ישירים או עקיפים.
זבולון אורלב:
אתה צודק.
היו"ר דוד רותם:
צריך למחוק את זה.
זבולון אורלב:
נכון. תודה. הערה נכונה.
רוני טלמור:
סייגים אלה לא יחולו, כל הסייגים, יכול להיות שעדיף לחבר בין שני החלקים של הסעיף ולומר שבלבד וקירבת המשפחה לא תעורר חשש לניגוד עניינים.
היו"ר דוד רותם:
אם את רוצה לפתור את הבעיה הזאת, אולי במסגרת הסייגים, כאשר כתבנו "בשים לב בין היתר להיקף פעילות החברה או התאגיד, מספר העובדים ופריסתה הארצית, הקרבה המשפחתית הנוצרת ויחסי הכפיפות". אז, במסגרת הסייגים, נכניס את במישרין או בעקיפין. זאת אומרת, את יחסי הכפיפות להכניס לאחד הסייגים. דהיינו, השר יכול לומר שאם אלה הם יחסי כפיפות ישירים – יחול, ואם אלה יחסי כפיפות לא ישירים – לא יחול. זאת אומרת, להכניס את זה כאפשרות לסייג את האיסור.
זבולון אורלב:
למה לא לתת עוד פרמטר לשר?
קרן ויינשל:
כאן אתה מגביל את שיקול הדעת של השר.
היו"ר דוד רותם:
לא, אני מעלה את זה למסגרת הסייגים.
קרן ויינשל:
תקבע סייגים אבל שכל הסייגים האלה לא יהיו בקשר לקרבת המשפחה.
זבולון אורלב:
אני רוצה שבשיקול הדעת שלו הוא יראה גם מה הם יחסי הכפיפות.
רוני טלמור:
הנוסח שכתוב כאן כרגע אומר שהמטרה העיקרית היא למנוע ניגוד עניינים כאשר מדובר במצב של יחסי כפיפות, אפשר גם לחשוב על מצבים אחרים בעבודה בהם אין כפיפות אבל יש ניגוד עניינים כמו למשל עמיתים שנותנים שירותים בתוך הארגון אחד לשני.
זבולון אורלב:
נכון.
רוני טלמור:
נושא ניגוד העניינים נראה לי חשוב שיישאר.
היו"ר דוד רותם:
הוא יישאר, אבל לא יחסי כפיפות ישירים או עקיפים. הם צריכים לעלות למעלה.
חיים כץ:
יחסי כפיפות וניגוד עניינים לא הולכים אחד עם השני?
רוני טלמור:
יחסי כפיפות יכולים ליצור ניגוד עניינים אבל לא תמיד זה יוצר ניגוד עניינים.
חיים כץ:
באיזה מצב אחר יש ניגוד עניינים?
רוני טלמור:
למשל אם הבעל עובד בלשכה המשפטית והאישה היא סמנכ"לית והוא צריך לתת לה ייעוץ משפטי.
חיים כץ:
תצאי לרגע מהמשרדים הממשלתיים. תלכי לשטח.
רוני טלמור:
סמנכ"לית בחברת חשמל.
חיים כץ:
אתם מסתכלים על המשרד שלכם ולא מדברים על מאות אלפים שעובדים בחברות, שם אין ארבעה סמנכ"לים. אני מדבר על מפעלים שלמים. בתעשייה האווירית לדוגמה פסלתם כ-300 איש לעבוד בה. אנחנו 15 אלף עובדים, עם בנות הזוג אנחנו 30 אלף, תוסיפי לזה אח, אחות, דוד ודודה, ותראי איך פסלתם 300 אלף איש.
היו"ר דוד רותם:
למה אתה בא אליה בטענות? זו הצעת חוק של חבר הכנסת אורלב.
חיים כץ:
זה בא מהאוצר.
היו"ר דוד רותם:
לא. זו הצעה של חבר הכנסת אורלב.
חיים כץ:
נכון להיום, פסלת את כולם. פסלת כל מי שיש לו קשר משפחה, אלא אם כן יש לו קשר פוליטי. אני חי שם בשטח ומכיר את המצב.
היו"ר דוד רותם:
אנחנו ממשיכים.
חיים כץ:
אני יכול לקבל את שמות חברי הוועדה מהליכוד?
היו"ר דוד רותם:
תבקש מדורית. דורית, תני לו בבקשה את הרשימה.
קרן ויינשל:
אתם רוצים להסמיך את השר להקים ועדה שתוסמך לאשר במקרים חריגים העסקת קרוב משפחה בחברה ממשלתית? עלה כאן רעיון באיזשהו שלב. בשירות המדינה יש ועדה כזאת. כאן העניין הוא קצת אחר ויכול להיות שעצם הסייגים של שר האוצר יהיו מספקים.
זבולון אורלב:
יכול להיות.
היו"ר דוד רותם:
אני חושב שכדאי להקים את הוועדה הזאת. זה לא מפריע.
רוני טלמור:
לא אמרנו לא להקים אבל אנחנו חושבים שאין צורך לפרט את זה. אם השר יהיה סבור שיש צורך בוועדה, הוא יפעל.
קרן ויינשל:
כאן זה רשאי.
רוני טלמור:
רשות החברות סבורה שלעניינים של החברות הממשלתיות אין צורך בהקמת ועדה והיא לא חושבת שזה רעיון טוב. היא מעדיפה לעבוד עם תקנות וכללים.
קרן ויינשל:
שיקול דעת יכול להינתן בידי יושב-ראש הארגון באישור היועץ המשפטי.
היו"ר דוד רותם:
ניתן לשר אפשרות להקים ועדה.
זבולון אורלב:
אני רוצה שיהיה שיקול דעת.
היו"ר דוד רותם:
למה אתם מתנגדים לוועדה?
עינת גדעוני:
אין כאן קריטריונים. זה יכול להיות פתח לשרים לאשר חריגים במקרים פרטניים.
היו"ר דוד רותם:
תהיה ועדה. לא השר קובע.
רוני טלמור:
השאלה מי יהיה חבר בה.
היו"ר דוד רותם:
הוא יקים בתקנות והתקנות כפופות לאישור הוועדה.
רוני טלמור:
מי יהיה חבר בוועדה?
חיים כץ:
מנהל רשות החברות הממשלתית ושני הפקידים שלו. הם יהיו חברים בוועדה.
היו"ר דוד רותם:
זה יהיה בתקנון והתקנון הוא באישור ועדת החוקה.
רוני טלמור:
אנחנו סבורים שהוועדה לא נחוצה ושאפשר למצוא מנגנון אחר לאישור מקרים חריגים מיוחדים.
היו"ר דוד רותם:
איזה סוג מנגנון?
רוני טלמור:
למשל זה יגיע לאישור מיוחד בדירקטוריון החברה, למשל זה יגיע לאישור גורמים מסוימים בתוך החברה ויידעו את רשות החברות. מן הסתם תהיה ועדה אחת אליה יבואו מכל החברות ויאמרו שיש להן את המומחה הזה והזה.
היו"ר דוד רותם:
נכון. בוועדה הזו יהיו אנשים שהם אנשי מקצוע והם ניטרליים.
רוני טלמור:
מהניסיון שלנו, החברות לא ייקחו אחריות בעצמן אלא ברגע שיתבקש מקרה כזה שלכאורה לא עומד בכללים, כל הנהלת החברה תסיר מעצמה כל אחריות. אנחנו חושבים, ונדמה לי שזו גם עמדת רשות החברות, שבחברה ממשלתית האחריות הניהולית צריכה להיות קודם כל בתוך החברה, שקודם כל החברה עצמה תקבל החלטות. אם אתה מקים מנגנון כזה מעל החברה, אתה נותן לחברה עצמה פתח להתנער.
זבולון אורלב:
מתי היא תברח מהאחריות? היא תרוץ מהר מדי לוועדה?
רוני טלמור:
מי שאחראי כרגע על ההעסקה – מנכ"ל או גורם אחר – יכול לומר שזה בניגוד לכללים, אבל יש ועדה והוועדה תחליט. לכן אנחנו לא חושבים שזה נכון.
זבולון אורלב:
אני חושב שזה מאוד נכון.
היו"ר דוד רותם:
היא אומרת שבמקום לסבך את העניין, תוריד את הוועדה והדירקטוריון יקבל החלטה.
זבולון אורלב:
הוא לא יקבל החלטה.
חיים כץ:
הוא לא יקבל החלטה. הנה הכללים של התעשייה האווירית. היום רוצה להיקלט עובד קרוב משפחה, מנכ"ל התעשייה האווירית צריך לחתום עליו והוא לא יחתום עליו גם אם הוא גאון. בא חבר הכנסת אורלב ואומר שתקימו ועדה ואז המנכ"ל אומר שהוא לא מתעסק בקליטת עובדים אלא הוא מביא עבודה, והוא לא ילך ליועץ המשפטי לקיים דיון על כל קרוב משפחה. אני בעד ועדה חיצונית.
היו"ר דוד רותם:
משרד המשפטים, אפשר להסכים על זה?
זבולון אורלב:
יש לי בקשה. תסכימו לקריאה הראשונה ואני מוכן לפתוח את זה לדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר דוד רותם:
אני ארשום על זה הסתייגות.
מטי גרינברג:
בשירות המדינה זה גוף מאוד ניטרלי. באים בפני הוועדה, הוועדה בודקת לגופו של עניין ופוסקת מה שפוסקת. אני חושבת שדווקא ועדה חיצונית יכולה לפתור את הבעיה. המנכ"ל מנוע, אז יש מי שיעשה לו את העבודה. יכול להיות שמדובר באיש מקצוע שנחוץ לאותו מפעל, אז לא יקבלו אותו כי יש לו קרוב משפחה במקום?
יגאל חיות:
בין שאר התפקידים אני גם יושב-ראש הוועדה להעסקת קרובי משפחה בשירות המדינה. יש לנו ועדה ואנחנו דנים במקרים החריגים שעומדים בניגוד לכללי התקשי"ר. באים אלינו די הרבה מפעלים ואנחנו מחליטים בהתאם לשיקול דעת. בודקים את המקרה לגופו, רואים את נחיצות העובד, רואים את נחיצות המוסד ומקבלים החלטות בעניין הזה. לדעתי הוועדה עובדת יוצא מן הכלל.
דורית ואג:
מה האחוזים בין אישור ופסילה?
יגאל חיות:
קשה לדבר באחוזים, אבל בדרך כלל אנחנו משתדלים לבוא לעזרת המוסד, כאשר ישנה הצדקה מלאה לקבלת אותו עובד. במידה ויש חריגה, לא חשוב מי מבקש, אפילו מלשכת ראש-הממשלה, אנחנו לא מאשרים.
היו"ר דוד רותם:
אם כן, זה יישאר ואנחנו נרשום הסתייגות.
קרן ויינשל:
התקנות יובאו לאישור ועדת החוקה.
באופן עקרוני חוק החברות הממשלתיות פחות קשור לוועדת חוקה ואפשר ששר האוצר הוא זה שאחראי עליו ולא שר המשפטים, אבל כן יש נושא אחד שמגיע לאישור ועדת החוקה וזה קשור לתאגידים, גופים שהוקמו בחיקוק ועליהם מחילים הוראות שקשורות למינוי דירקטורים. חוץ מזה, דברים שקשורים לדירקטורים בהקשר של שוויון וייצוג לנשים או מיעוטים מסוימים, זה כן מובא לדיון בוועדת החוקה. בגדול תקנות לפי חוק חברות ממשלתיות לא באות לאישור ועדת החוקה, אבל השאלה אם אתם רואים כאן הצדקה מיוחדת בגלל הנושא הזה.
היו"ר דוד רותם:
אני חושב שכן.
זבולון אורלב:
היושב-ראש הקבוע של הוועדה עמד על זה שזה יבוא בפני הוועדה.
קרן ויינשל:
(ג) בסעיף זה –
"עובד" – לרבות עובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם כמשמעותו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.
חיים כץ:
זה מרע את המצב הקיים. היום לא בודקים את עובדי כוח אדם.
היו"ר דוד רותם:
זה לא רק מרע את המצב הקיים אלא זה מביא את כל החוק לידי אבסורד. השומרים במרבית המפעלים הם עובדי כוח אדם, בכל מוסדות החינוך בארץ, בכל הרשויות המקומיות, השמירה היא דרך חברות כוח אדם.
זבולון אורלב:
מאידך גיסא, אם אתה לא מכניס את זה, צריך לעכב את כל החוק, כי כל מי שלא יוכל להיכנס פנימה, ייכנס דרך החוק.
היו"ר דוד רותם:
אולי כדאי לקבוע כאן שזה עובד בדרגה מסוימת או ברמת שכר מסוימת.
יגאל חיות:
אם אין כפיפות ואין קשרי עבודה, אין מניעה. לשומר אין כפיפות ואין קשרי עבודה עם הסמנכ"ל. זה ייבחן לגופו.
היו"ר דוד רותם:
אני יכול לקחת היום גם משנה למנכ"ל ולכתוב שהוא עובד אחר.
יגאל חיות:
הוא לא יכנס מכיוון שיש קשרי עבודה ויש כפיפות.
חיים כץ:
מהנדסים, טכנאים, אקדמאים, לא באים דרך חברות כוח אדם. אם החוק הזה בנוי רק למשרדי ממשלה, זה משהו אחר.
היו"ר דוד רותם:
איך עובדים אנשי המחשבים בתעשייה האווירית?
חיים כץ:
חוזה אישי. יש להם בעיה שהחוק הזה חל עליהם. כל הפחחים, כל השומרים, באים דרך חברות כוח אדם ואת אלה אתה פוסל.
זבולון אורלב:
לא פסלת אותם.
חיים כץ:
מה שאין היום, אתה נותן יותר.
זבולון אורלב:
אני לא מבין מאיפה אתה ממציא את זה שאני פוסל אותם.
חיים כץ:
אתה מטיל עליהם סייגים שעכשיו אין עליהם.
זבולון אורלב:
הוא לא יוכל לעבוד אם מנהל המסגרייה הוא הבוס שלו.
חיים כץ:
אתה מסתכל על משרד המשפטים ואין לך מושג איך עובדת חברה ממשלתית, אתה לא יודע את ההיקפים ומה שקורה. שמע מה אני אומר לך. אין לך מושג. היום לא מתקבל עובד לתעשייה האווירית, לא לרפא"ל ולא לתעשייה הצבאית – אני מדבר אתך על 25 אלף עובדים במקצועות לא הנדסיים שלא דרך חברת כוח אדם. אחרי שנתיים הוא מפוטר ואין לו קשר של עובד-מעסיק לחברה.
זבולון אורלב:
אני לא מבין את הרלוונטיות.
חיים כץ:
לא מספיק שהם עובדים דרך סרסורי עבודה, לא מספיק שאין להם עתיד, אתה עוד מטיל עליהם סייגים.
היו"ר דוד רותם:
אתה מבקש לבטל את הגדרת עובד בסעיף (ג).
חיים כץ:
לא. שיגדירו.
היו"ר דוד רותם:
אנחנו נסיים את הסעיף הזה ונצביע עליו.
קרן ויינשל:
ההגדרה נלקחה מכללי שירות המדינה והיא יחסית רחבה.
"קרוב משפחה" – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן-אח, בת-אח, בן-אחות, בת-אחות, חותן,, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ.
בישיבה הקודמת חבר הכנסת לוי ביקש למחוק את המלים "בן-אח, בת-אח, בן-אחות, בת-אחות".
גילינו שחותן וחותנת זה אותו הדבר כמו חם וחמה ולכן אנחנו מוחקים את חותן וחותנת.
זבולון אורלב:
אין לי התנגדות לנושא של קבלן, לצורך הקריאה הראשונה, כן להוריד או לא להוריד. אין לי בעיה.
היו"ר דוד רותם:
אם אתה תוריד את זה, גמרת את הסיפור. חבר הכנסת כץ אמנם אומר שרק מבנאים ועובדים דרך חברות כוח אדם, אבל ב-35 שנות עבודתי כעורך-דין לפני שהייתי חבר כנסת, הייתי יועץ בהרבה גופים ולמדתי את הפטנט הטוב ביותר. כשאני רוצה לעקוף מכרז, כשאני רוצה לעקוף דרוג דרגה וכולי, זה הולך דרך חברת כוח אדם. היום יש גזברים ברשויות מקומיות שעובדים דרך חברות כוח אדם.
חיים כץ:
תפרט חברות ממשלתיות ומשרדי ממשלה. זה עולם אחר. זה מין שאינו במינו. זה לא קיים אצלנו מה שאתה אומר. אף אחד לא יבוא לכוח אדם. מי שמגיע מהצבא ילך לחברת כוח אדם? יש לך רוב, אתה יכול להצביע.
היו"ר דוד רותם:
אני מדבר עכשיו על הנושא של בן-אח.
זבולון אורלב:
אני מסכים להוריד את זה. אני אעלה את זה שוב לקראת קריאה שנייה ושלישית.
קרן ויינשל:
להוריד את האחיינים?
זבולון אורלב:
כן. אבל שלא תהיה טענה של נושא חדש.
קרן ויינשל:
בחוק החברות הממשלתיות, יש סעיף שמדבר על מינוי דירקטורים שיש להם אחיינים. בסעיף 17(א).
היו"ר דוד רותם:
אנחנו גם נוריד את הדוד והדודה.
זבולון אורלב:
אם זה כך, אני מתנגד להוריד. תשאיר את זה ולקראת קריאה שנייה ושלישית תפתח את זה שוב והרב לוי ינמק. אני רוצה שזה יהיה כמו בשירות המדינה ואני לא חושב שצריך לעשות כאן שתי נורמות.
היו"ר דוד רותם:
אני בעד להוריד את זה.
זבולון אורלב:
תבקש את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית. יבוא הרב לוי וינמק.
קרן ויינשל:
תמיד אפשר להוריד.
היו"ר דוד רותם:
בסדר.
חיים כץ:
יש לך רוב. אתה יכול להצביע. אתה לא חי מול האנשים האלה. אני חי מולם.
היו"ר דוד רותם:
אני אומר לך שאתה מיטיב את מצבם.
חיים כץ:
לא, אתה מרע את מצבם.
היו"ר דוד רותם:
לא נכון.
חיים כץ:
האנשים הפוליטיים יתחילו לצלצל ואז תראה איך החוק ישתנה. אתה תראה איך זה יקרה מחר בבוקר. בני משפחה פסולים, אבל הפוליטיקאים שמצלצלים ומבקשים לסדר לזה ולהוא, הם לא פסולים. הם יכולים לעבוד, הם יכולים לקבל תפקיד.
היו"ר דוד רותם:
אני חושב שגם אותם צריך לפסול.
חיים כץ:
למה אתה לא פוסל את הילדים של חברי הכנסת שבאים לעבוד כאן בבניין?
היו"ר דוד רותם:
מי אומר שהם לא פסולים?
חיים כץ:
הם יכולים לעבוד כאן.
היו"ר דוד רותם:
הם עובדים כאן?
חיים כץ:
כן.
היו"ר דוד רותם:
תן לי את הרשימה. צריך גם אותם לפסול.
חיים כץ:
את החוק שאתה עושה, תעשה לכולם. אתה פוגע במדינת ישראל באמצעות חקיקה. אתם לא נורמאלים.
אני רוצה התייעצות סיעתית.
היו"ר דוד רותם:
אין שום בעיה. 10 דקות הפסקה.
הישיבה הופסקה בשעה 14:35 וחודשה בשעה 14:45
היו"ר דוד רותם:
אנחנו מחדשים את הישיבה. אני מבין שהסתיימה ההתייעצות הסיעתית.
קרן ויינשל:
אני מקריאה עכשיו את החוק לגבי התאגידים.
2. אחרי סעיף 60א לחוק העיקרי יבוא:
60ב איסור העסקת קרובי משפחה בתאגידים.
(א) על אף האמור בסעיף 60, יחולו הוראות סעיף 50א גם על תאגידים שהוקמו בחוק (וגופים אחרים שהוקמו לפי חיקוק).
כאן הבנתי שעל הגופים האחרים שהוקמו לפי חיקוק, שיש רשימה שלהם בסוף חוק החברות, ממילא חלים כללי שירות המדינה. אם כן, אני חושבת שלא כדאי להוסיף אותם כאן.
רוני טלמור:
הוראת סעיף 60א מתייחסת למינויים שהוועדה לבדיקת מינויים בודקת. זה חל על כל התאגידים הציבוריים ויש עוד רשימה של גופים אחרים שהם כל מיני מועצות ציבוריות שיש להן סמכויות ורצו שהמינויים האלה ייבדקו. המועצות האלה יושבות ליד משרדי הממשלה והאנשים שמכהנים שם – לא משנה אם הם אנשי ציבור או עובדי מדינה – נבדקים. כאשר מדובר בחברי המועצה אלא בעובדים, מדובר בעובדי מדינה. כדוגמה יש לנו את מועצת המים שהיא גוף מייעץ לנציבות המים שהיא חלק משירות המדינה, יש את המועצה לשידורי כבלים שיושבת ליד התקשורת, כאשר מי שנותן את העבודה המקצועית לעבודה אלה הם עובדים של משרד התקשורת.
היו"ר דוד רותם:
אם כן, לא צריך את זה.
קרן ויינשל:
(ב) ואלה השינויים –
(1) בכל מקום בו נאמר "דירקטור", כאילו נאמר "חבר מועצה, חבר רשות או חבר גוף הממלא תפקיד דומה אף אם כינויו שונה".
(2) בכל מקום בו נאמר "שר האוצר", כאילו נאמר – "שר האוצר ושר המשפטים".
היו"ר דוד רותם:
האם אנחנו צריכים כאן אישור ועדת חוקה?
קרן ויינשל:
לא. כרגע זה יהיה באישור ועדת החוקה.
כיום על חלק מהתאגידים כבר חלים כללי שירות המדינה מתוקף הגוף שהקים את אותו תאגיד. הגרסאות של סעיף (ג) אומרות למעשה מה יהיה התוקף של החוקים והכללים הספציפיים שיש כבר לתאגידים מסוימים. כרגע זה לא מסודר כאשר על חלק חלים ועל חלק לא, בכל מקום חל משהו אחר, בהתאם למה שחשבו כאשר חוקקו את החוק.
המשמעות של בא להוסיף היא שכאשר תהיה סתירה והכלל שיש בתאגיד הספציפי הוא יותר מקל, אנחנו מחמירים.
היו"ר דוד רותם:
בעצם אין הבדל בין א' ל-ב' מבחינת התוצאה המעשית.
קרן ויינשל:
יש הבדל.
היו"ר דוד רותם:
אבל לא בתוצאה המעשית.
קרן ויינשל:
אני אתן לך דוגמה ותראה שיש הבדל. אם בחוק הספציפי למשל מחמירים יותר מאשר החוק שלך וקובעים שהסייגים שאתה אומר שהם חלים, לא חלים, הם מחמירים יותר ואומרים שבכל מקרה לא יועסק עובד מדינה – זה יחול, ולא החוק שלך עם הסייגים.
היו"ר דוד רותם:
אם כך, אני רוצה את גרסה א'. אם החוק ההוא החמיר יותר, אני רוצה להקל.
קרן ויינשל:
אם כן, זאת גרסה ב'.
זבולון אורלב:
אם ההוראות של התאגיד הוא שאסור בכלל, והחוק שלנו אומר שאסור אבל בתנאים מסוימים מותר, ואנחנו אומרים שהחוק שלנו רק בא להוסיף, למה זה מקל?
קרן ויינשל:
כי להוסיף זה להחמיר.
רוני טלמור:
גם אנחנו סבורים כרגע שכדאי ללכת לגרסה ב', מה עוד שהיא יותר פשוטה. תמיד נוכל לשנות בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר דוד רותם:
אין ספק שיהיה צריך לעשות תיקונים בקריאה שנייה ושלישית, אבל אי אפשר לערוך את התיקונים האלה אם לא מעבירים את ההצעה בקריאה ראשונה.
קרן ויינשל:
(ג) הוראות סעיף זה, לעניין העסקת קרובי משפחה, יחולו על אף האמור בכל דין לפי חוק המקים תאגיד ציבורי.
סעיף 3 הוא סעיף שבאחד הדיונים הקודמים ביקשו להוסיף. אני חושבת שהוא מיותר. באחד הדיונים עלה הנושא של כללי שירות המדינה (מינויים), בעצם הכללים שחלים על עובדי המדינה. בשיחה שהייתה לי עם היושב-ראש לפני הישיבה, הוא אמר שהוא מוותר על זה.
היו"ר דוד רותם:
אני חושב שהוא צודק, כי מה פתאום יובאו לידיעתה המוקדמת?
קרן ויינשל:
סעיף 4, בגלל המצב כיום שגם בחוקי תאגידים ספציפיים אמרתי שקיימות הוראות, וגם יש את תקנות החברות שמחילות כללים שונים בחברות ממשלתיות על העסקת קרובי משפחה, צריך לחשוב מה יהיו הוראות המעבר שלנו. יש כמה נושאים. קודם כל, אני חושבת שכדאי להחיל את החוק הזה - במקום שבו יש כבר איסור על העסקת קרובי משפחה לפי איזשהו הסדר ספציפי – רק שיהיו סייגים. שלא יחול הכלל בלי הסייגים במקום שיש כבר הסדר.
זבולון אורלב:
בסדר גמור.
קרן ויינשל:
במקום שאין הסדר, אני חושבת שראוי להתאים את הכלל באופן מיידי, ואם אתם רוצים שיהיו לו סייגים מסוימים, אפשר להחיל את הסייגים שקיימים כיום בשירות המדינה.
זבולון אורלב:
לא. זה עוול.
היו"ר דוד רותם:
לא. אני חושב שהחוק הזה צריך לחול על עובדים שירצו להתקבל לעבודה מיום פרסומו. אין אחורה, אין פיטורים.
קרן ויינשל:
אני מסכימה אתך. אין פיטורים זה בסעיף אחר.
היו"ר דוד רותם:
כל מי שעובד היום ומי שיתקבל עד שיחוקק החוק, ממשיך.
קרן ויינשל:
השאלה היא מה קורה כאשר החוק מתפרסם, מישהו רוצה להתקבל, אין הסדר ספציפי והוא קרוב משפחה.
היו"ר דוד רותם:
אין דבר כזה. קבענו שתאגידים החוק הזה יחול בכל מקרה.
זבולון אורלב:
השאלה מה קורה אם השר עדיין לא קבע סייגים.
היו"ר דוד רותם:
זאת בעיה. אולי צריך לקבוע שחוק זה ייכנס לתוקפו 60 יום לאחר פרסומו והשר יצטרך לקבוע את הסייגים תוך 60 ימים.
קריאה:
ואם הוא לא יקבע?
היו"ר דוד רותם:
אז החוק הזה לא שווה כלום. אם הוא לא קובע כללים, צודק חבר הכנסת כץ. אם זה בלי סייגים, הוא צודק.
זבולון אורלב:
אני מתנגד. לא יכול להיות שחוק יחול למחצה, לשליש ולרביע. החוק הוא חוק שלם.
קרן ויינשל:
יש הצעת פתרון. ההצעה אומרת שהסייגים הקיימים כיום בשירות המדינה יחולו על אותם תאגידים שאין בהם כללים ספציפיים.
היו"ר דוד רותם:
לא, אני לא מוכן מסיבה אחת פשוטה. לכן קבענו שיהיו סייגים שאנחנו רוצים שייקחו בחשבון דברים נוספים שלא קיימים היום. אני לא מוכן לומר לאנשים שהם לא יוכלו לעבוד, ומצד שני לא לקבוע את הסייגים. בנושא הזה חבר הכנסת כץ יהיה צודק במאה אחוזים.
רוני טלמור:
אני רוצה להציג את העמדה שלנו כי מה שכתוב כאן נכתב בתיאום אתנו. יש שני מצבים קיצוניים ששניהם נראים לנו שלא כדאי ללכת אליהם. האחד, שהחוק יחול ללא סייגים, כאשר כמו שאמרתם זה דבר לא נכון, אבל גם שהחוק בכלל לא ייכנס לתוקף עד להכנת התקנות, נראה לנו גם לא רצוי, כי אנחנו לא יודעים כמה זמן ייקח להתקין את התקנות.
זבולון אורלב:
אם זה לא יהיה תוך 60 ימים, אני אגיש בג"ץ. אני אכריח אותו לקבוע את התקנות.
רוני טלמור:
בחברות ממשלתיות היום יש תקנות. אני מציעה שהתקנות האלה ימשיכו לחול ויראו אותן כתקנות לפי החוק הזה לגבי חברות ממשלתיות. לגבי תאגידים ציבוריים, שבחלקם חלים כללי שירות המדינה ובאחרים אנחנו לא בדיוק יודעים מה קורה, לגביהם נעשה מהלך משולב. קודם כל נקבע שיחולו הכללים של שירות המדינה בשינויים מסוימים, ואנחנו מציעים שאחד השינויים יהיה לתת שיקול דעת לשר האוצר ולשר המשפטים לקבוע במקרים ספציפיים כדי ליצור גמישות ככל שנדרשת.
זבולון אורלב:
אני מבקש לקריאה הראשונה לא להביא את זה. תביאו את זה לקריאה השנייה. ההצעה שלך היא מאוד מורכבת וצריך לשמוע את הגורמים השונים. אני לא בעד להביא לקריאה ראשונה שזה חל באופן אוטומטי גם על גופים שהיום אין להם הסדרים כי פירושו של דבר הוא שהסייגים לא חלים.
רוני טלמור:
יש סייגים, של שירות המדינה.
היו"ר דוד רותם:
אלה לא סייגים. אני מציע לקבוע שחוק זה ייכנס לתוקפו 90 יום לאחר חקיקתו ויחול על עובדים מאותו יום ואילך. דהיינו, על עובדים שיבקשו להתקבל. אם לא יהיו תקנות, יהיה בג"ץ.
רוני טלמור:
אם לא יהיו תקנות, גם בחברות וגם בתאגידים תיווצר הוראה שיכול להיות שהציבור לא יכול לעמוד בה.
היו"ר דוד רותם:
לא, בג"ץ יאמר שהחוק לא נכנס לתוקף.
רוני טלמור:
בג"ץ לא מסיים את העבודה ביום אחד, ביום ה-91.
קרן ויינשל:
אני לא רוצה ליצור מצב שהתחולה של החוק תהיה תלויה בהתקנת תקנות כי זה מבחינה חקיקתית בעייתי מאוד.
זבולון אורלב:
אני מסכים אתך ולכן אני מציע שבשלב הזה לא ניכנס לעניין הזה, אבל לקראת השנייה והשלישית נכין הצעה מורכבת.
היו"ר דוד רותם:
חוק זה ייכנס לתוקפו 90 יום לאחר חקיקתו. השר יגיש לאישור הוועדה את התקנות כאמור בסעיף 50א(ב) בתוך 45 ימים. אם הוא יגיש אחרי 90 ימים, הם ילכו לבג"ץ.
חיים כץ:
זה נוגע רק למשרדי ממשלה.
היו"ר דוד רותם:
לא, אתה לא צודק.
חיים כץ:
שם יש תקנות. כבר הרבה זמן זה עובד כך. כבר שנתיים.
רונן גומולסקי:
בחברות הממשלתיות קיים כבר הסדר וההסדר, כמו שציין חבר הכנסת כץ, כבר עובד. לכן אני לא חושב שצריך לקבוע את ההגבלה הזאת של תקנות תוך 90 ימים. אם מאיזושהי סיבה זה לא יקרה ויוגש בג"ץ, גם בג"ץ לא יפסוק בעניין תוך 10 ימים. יש כבר הסדר ויש תקנות.
היו"ר דוד רותם:
מכיוון שהסייגים האלה לא בדיוק מוצאים חן בעיני כולם, מה שיקרה זה דבר פשוט. לפני הקריאה השנייה, עד הקריאה השנייה ואחרי הקריאה השנייה, יתקנו את מה שאתם תבקשו, אם יחליטו כך, אבל קודם כל, כדי להעביר את זה בקריאה הראשונה, אני רוצה להגביל את השר.
זבולון אורלב:
אני אישית מקבל את גישתך. לדעתי זה מה שיהיה. אני אציע בקריאה השנייה והשלישית לקבל את עמדתך. כלומר, אם נכנס החוק לתוקפו ועדיין אין את התקנות, בינתיים יחולו הסייגים האלה. אני לא רואה שום בעיה ואני לא רואה שמישהו הולך להתנגד לזה. כל הבעיה שלנו היא מה קורה באותם גופים שאין להם. האם להכניס חוק שאין לו סייגים, כן או לא, שאני מתנגד, או לומר לאותם גופים שזה צמוד או לחברות הממשלתיות או לשירות המדינה. לבנות את הטכניקה הזאת כאשר לא כולם נמצאים, אני לא בעד זה. לכן אמרתי שנדחה את זה לקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר דוד רותם:
האם מקובל עליך שבינתיים זה מה שייכתב?
זבולון אורלב:
כן.
קרן ויינשל:
בינתיים זה מה שיהיה לגבי החברות וגם לגבי התאגידים.
רוני טלמור:
אולי אפשר לכתוב בדברי ההסבר שלקראת הקריאה השנייה והשלישית יגובש הסדר.
זבולון אורלב:
אין בעיה.
היו"ר דוד רותם:
לקראת קריאה שנייה ושלישית ממילא יהיו הסתייגויות של חברי כנסת רבים.
קרן ויינשל:
אני רוצה לסכם לעצמי. החוק נכנס לתוקפו 90 יום מיום פרסומו, השר יביא לאישור הוועדה תוך 45 ימים.
זבולון אורלב:
בדברי ההסבר תכתבי שהעניין הזה יובא לדיון נוסף בקריאה שנייה ושלישית על מנת למצוא הסדר פרטני המתאים לסוגים השונים של החברות הממשלתיות, התאגידים וכדומה.
קרן ויינשל:
הוראות סעיפים 50א ו-60ב המוצעים לא יחולו על קרובי משפחה שהיו מועסקים כדין באותה חברה או תאגיד ערב תחילתו של החוק.
היו"ר דוד רותם:
לא שהיו מועסקים כדין אלא שהיו מועסקים. מי שעובד היום, עובד.
קרן ויינשל:
הוראות הסעיפים יחולו על קרובי משפחה שיתקבלו לאחר תחילתו.
היו"ר דוד רותם:
מצוין. תודה רבה.
מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – 1
הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה
הישיבה ננעלה בשעה 15:00