פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 81
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, כ"ח באדר התשס"ז (18 במרס, 2007), שעה 10:00
סדר היום: 1. סיור בבית-הסוהר לנוער "אופק" (בתוך מתחם בית-הסוהר "השרון", תל מונד)
נכחו:
חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר
זאב אלקין
יצחק זיו
יוסף שגל
ליה שמטוב
מוזמנים: גונדר נזים סביתי - מפקד מחוז מרכז, שירות בתי-הסוהר, המשרד לביטחון פנים
סג"ד נילי איצקוביץ - מפקדת כלא "אופק", שירות בתי-הסוהר, המשרד לביטחון פנים
רב כלאי קרן גרנות - ראש תחום עבודה סוציאלית, שירות בתי-הסוהר, המשרד לביטחון פנים
מנהלת הוועדה: דנה גורדון
רשמו: דנה גורדון ואירית שלהבת
סיור בבית-הסוהר לנוער "אופק" (בתוך מתחם בית-הסוהר "השרון", תל מונד)
היו"ר מיכאל נודלמן:
אנו דנים רבות בנוער ובגידול במספר התיקים הנפתחים לבני נוער. אנו נתקלים הרבה יותר בבעיות סמים ואלכוהול בקרב עולים, בעיות שלא עלו בהיקף כזה טרם עלייתם ארצה. שירות בתי-הסוהר עושה עבודה קשה וחשובה בכלא "אופק", בשיתוף משרד החינוך, לטיפול בנוער העולה העצור והכלוא. ניכר שההשקעה בלימודים ובמיוחד בבגרויות בזמן שהייתו בכלא מונעת חזרת הנוער לכלא. אין לי ספק שלו המדינה היתה משקיעה יותר בקליטת הנוער העולה במערכת החינוך ומניעת הדרדרותו לפשע – היתה נחסכת הוצאה של כ-5 מיליון שקלים בשנה הדרושה לאחזקת 200 בני נוער בכלא "אופק". המדינה צריכה להשקיע יותר בנוער עולה כדי שלא תצטרך לממנם בכלא.
יש מספר סיבות להדרדרות של בני נוער. בין היתר, מגורים באזורים חלשים וקשיים בשל היעדר שפה, שמובילים לעזיבת בית-הספר, כאשר הרחוב קולט טוב יותר מאשר בית-הספר.
כמי שעלה לישראל לפני 17 שנים, אני סבור שזאת טרגדיה שכל-כך הרבה צעירים נופלים לבור הזה ומגיעים לבית-הכלא. מטרת הוועדה, לראות את טובת הילד. האם יש לכם נתונים סטטיסטיים ומעקב אחר היוצאים מבית-הכלא?
נזים סביתי:
אני מפקד מחוז מרכז בשירות בתי-הסוהר. שירות בתי-הסוהר קיבל לאחריותו את כל המתקנים הצבאיים, הכוללים גם אסירים ביטחוניים, ובקרוב נקבל גם את "אבו כביר". כל הכליאה בארץ נמצאת באחריות שירות בתי-הסוהר. תוך שנה גדל מספר האסירים באחריות שירות בתי-הסוהר מ-9,400 ל-24,000, כולל כלא "מגידו" ו"קציעות". שירות בתי-הסוהר קיבל אלף סוהרי חובה.
במחוז המרכז יש 12 בתי כלא, בהם כ-9,000 אסירים, שפוטים ועצורים, ביטחוניים ופליליים.
לפני כ-6 שנים בני נוער שעברו עבירות פליליות הוחזקו באחד האגפים בכלא "השרון". לפני שלוש שנים וחצי עבר כל הנוער הכלוא והעצור במדינה למתקן החדש בבית-הכלא "אופק".
המרפאה משרתת את הכלואים בכלא "אופק" ובכלא "רימונים", אולם אין מגע בין מבוגרים ובני נוער.
לפני כ-3 שנים היו כאן 120 נערים. כל מי שנשפט על-פי חוק הנוער הובא לכאן. כיום שוהים בבית-הכלא "אופק" 250 נערים עד גיל 18, והתפוסה מלאה. 50 מתוך הנערים הם שוהים בלתי חוקיים (שב"חים). זה בית-הכלא היחיד בארץ לנוער שעבר עבירות פליליות. הוחלט להתייחס לנוער כאל אוכלוסייה ייחודית, ללא שיקול כלכלי. על 250 אסירים משגיחים כ-100 סוהרים, עליהם מתווספים מורים, אנשי קידום נוער ומתנדבים, וביחד כמעט 250 עובדים. כלומר, משקיעים כמעט עובד על כל אסיר.
בבית-הכלא מחזיקים מסגרת לימודית. על-פי הנתונים שבידינו, כ-30 אחוזים מן האסירים רצידיביסטים, כלומר חוזרים לכלא לאחר שחרורם. אלה שמשקיעים בהם בלמידה ושעושים מבחני בגרות רובם לא חוזרים. לכן אסור לבחון את הדברים בעיניים כלכליות.
בהמשך הסיור ניפגש עם 25 נערים שנולדו בברית-המועצות לשעבר.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יצא לי לבקר בבית-כלא של השטאזי הגרמני, שנראה כמו במאה השמונה-עשרה או התשע-עשרה. כאן זה נראה כמו ארמון באופן יחסי. אני מבין שבית-הכלא הזה מותאם לבני נוער. מוחזקים כאן באגף של 60 נערים שני חונכים.
נילי איצקוביץ:
אני מפקדת כלא "אופק". "אופק" הוא בית-הסוהר היחיד לנוער עבריין, לנערים בגילאים 12-18 שנים. התקן הוא של 253 נערים, וכרגע אנו בתפוסה מלאה. יש העצורים לימים ספורים, ויש השפוטים לתקופות ארוכות יותר, עד תום ההליכים.
בבית-הכלא ארבעה אגפים. ניתן להתקדם לאגפים 1 ו-2, שם ניתנות יותר פריבילגיות.
רוב הנערים בגילאים הנכללים במסגרת חוק חינוך חובה. אנו מספקים להם לימודים כפי שמתחייב על-פי החוק. אנו מפעילים 19 כיתות, בהן לומדים 205 נערים, רובם לקויי למידה. הכיתות קטנות. יש מרכז למידה ובו 14 כיתות, ופתחנו כיתות גם באגפים עצמם.
מחצית הנערים שפוטים – 116, ומחציתם כלואים – 118. מתוך סך 200 הנערים, 17 הם עולים מאתיופיה ו-25 עולים מברית-המועצות לשעבר. רובם שפוטים לתקופות מאסר של עד שנתיים, אולם יש גם נערים השפוטים לתקופות מאסר של 5, 7 ו-10 שנים, ושני נערים השפוטים לתקופה ארוכה אף יותר. 22 אחוזים הורשעו בשל עבירות אלימות.
אנו מגדירים כעולים את כל מי שנולדו מחוץ לישראל. מקרב 24 הנערים העולים מחבר המדינות, 11 שפוטים על עבירות אלימות, והיתר בשל עבירות מין וסמים. מקרב 14 הנערים העולים מאתיופיה, 9 שפוטים על עבירות אלימות, והיתר בשל עבירות רכוש ומין.
מאחר ו-50 מתוך 250 הנערים הם שוהים בלתי חוקיים, הסטטיסטיקה שאציג כאן מתייחסת ליתר ה-200.
כל יום בשעה 20:00 הכלא נסגר, ובשעה 23:00 נעשה כיבוי אורות.
הנערים מטופלים על-ידי רופא, רופא שיניים ופסיכיאטרים – 64 מן הנערים בכלא "אופק" מטופלים בטיפול פסיכיאטרי.
משנת 2004, 54 נערים ניגשו לבחינות הבגרות וכולם עברו אותן בהצלחה. מבין הנערים שניגשו לבחינות הבגרות 94 אחוזים לא חזרו למאסר נוסף – 9 נערים עדיין נמצאים בכלא, ו-42 שוחררו ולא חזרו לכלא.
קרן גנות:
אני ראש תחום עבודה סוציאלית בשירות בתי-הסוהר.
המטרה שלנו לתת מענה לעיקר העבירות – עבירות אלימות וסמים, ובעיקר לעברייני מין. אנחנו מתמודדים כדי שהנערים יידעו להתמודד עם העבירות שביצעו, כדי לאפשר להם חזרה לקהילה. חייב להיות המשך טיפול גם לאחר שחרורם מבית-הכלא. ידוע לנו שכל מי שסיים טיפול לא חזר למאסר נוסף.
פתחנו קבוצות לטיפול באלימות ולטיפול בסמים. אנחנו עובדים בשיתוף עם הרשות לשיקום האסיר ותופרים לכל נער בכלא תוכנית הנכונה עבורו.
אנחנו רוצים שהצוות כאן יעבור הכשרה לטיפול בנוער עולה. הצוות עובד בשיתוף פעולה עם עמותת "ידידים" לשיפור הטיפול בנוער העולה, וכן עם סטודנטים לעבודה סוציאלית בפרויקט "קדם", בשילוב המשפחה.
אנחנו רואים עלייה מדאיגה במספר הנערים העולים מאתיופיה שמגיעים לבית-הכלא.
זאב אלקין:
מעבר לקשר עם עמותת "ידידים", האם אתם לומדים את המאפיינים הייחודיים של אוכלוסיית הנוער העולה? כיצד מתייחסים לעובדה ש-40 אחוזים מהתיקים הנפתחים לנוער עולה הם בגין אלימות, בשיעור הגבוה בהרבה מחלקם בכלל האוכלוסייה?
קרן גנות:
בקבוצות הטיפול שלנו מתמודדים ביתר פירוט עם מאפייני הנוער העולה. אחת הבעיות, שבצוותי הטיפול אין לנו דוברי שפות ואנחנו נעזרים בסוהרים. יש לנו מורים דוברי ערבית ורוסית, אך אין דוברי אמהרית.
כ-95 אחוזים מן הנערים בבית-הכלא לומדים, בשיתוף היחידה לקידום נוער. המערכת מנסה לבנות להם תוכנית מתאימה שתיצור חוויה מתקנת. מנסים ליצור אצלם למידה מחדש, להקנות להם נורמות והרגלים בסיסיים נורמטיביים.
יש כאן קבוצת מוסיקה, בית-ספר לכדורגל ופרויקט תיאטרון. בין הנערים שהשתתפו בפרויקט התיאטרון לא היו רצידיביסטים. כאשר נותנים לנוער טיפול נכון, אינו חוזר לבית-הסוהר. הנערים מופיעים בהצגות והשתתפו בפסטיבל הצגות לנוער, וכן הופיעו גם בפני שופטים.
עם הגיוס שלהם לצה"ל יש בעיה, כי נער עם עבר פלילי לא מגויס לצה"ל.
נילי איצקוביץ:
איזה נער מגיע לבית-הסוהר? רק מי שעבר עבירה קשה מאוד, או מי שכבר ניסו לשלוח אותו לכל מיני פנימיות ומוסדות ובית-הכלא הוא למעשה הפתרון האחרון עבורו. האוכלוסייה כאן קשה מאוד ובעייתית.
כל הנערים העולים בבית-הכלא מדברים עברית. לחלק מהם עושים כאן השלמות בלמידת השפה.
נערכים להם אבחונים דידקטיים על-ידי משרד החינוך.
הקשר של הנערים לקהילה נעשה בסיוע מוסדות, פנימיות והוסטלים, ובשיתוף עם הרשות לשיקום האסיר והיחידה לקידום נוער.
42 אחוזים מכלל הנערים רצידיביסטים.
בבית-הסוהר "אופק" יש 95 סוהרים, 13 אנשי טיפול ואנשי חינוך 33 מורות, 5 עובדות סוציאליות ופסיכולוגית, 4 קצינות חינוך וסטודנטים מתנדבים.
אנו עדים לתופעה של הידרדרות בקרב הנוער העולה מאתיופיה, ובין היתר עלייה בתופעת הסכינאות. אל יוצאי הכלא מתייחסים חבריהם לא אחת כאל לוחמים או גיבורים.
העלות למדינה של החזקת נער בבית-הכלא היא כ-11 אלף שקלים בחודש, כלומר 132 אלף שקלים בשנה.
שיחה עם נערים
יצחק זיו:
הייתי ב"בזק" ושם פגשתי עבריינים גדולים שעברו קורס.
עשיתם צעד לא נכון. תנסו לעבור אותו ולצאת מכאן לדרך חדשה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
באנו לסיור בכלא והתרשמנו שהתנאים כאן טובים. דיברנו עם הצוות ושמענו על הלימודים שלכם. תתגברו, תעברו תקופה קשה זו עבורכם, אתם צעירים ואני מקווה שתצאו מכאן עם גישה חדשה להיות אזרחים התורמים לקהילה. כאן נותנים לכם הכול כדי לאפשר לכם להשתקם.
נער:
אנחנו מבקשים שלא יכבו את החשמל בשעה 23:00 אלא ב-1:00 או 2:00, כדי שיהיה כוח ללמוד.
נערים שמתנהגים כשורה מקבלים ביקורים מאחורי רשת, ואחרים משודרגים. מי שראוי, שיקבל ביקור פתוח. נערים שמוכיחים שהם בסדר עוברים לאגף טוב יותר.
נילי איצקוביץ:
לא בוחנים לפי אגפים, אלא מי שבסדר מקבל. נער חדש שמגיע לכאן מאפשרים לו רק ביקורים סגורים, אולם תוך שבועיים-שלושה אפשר לראות אם הוא בסדר ואז לאפשר לו ביקור פתוח.
זאב אלקין:
למה לא לנהוג להיפך, שרק מי שלא מתנהג כשורה יימנע ממנו ביקור פתוח?
נער:
אני 4 שנים בארץ וגר בקריות. הגעתי לכאן מאודסה ומדנייפרו-פטרובסק שבאוקראינה.
תוך שלוש שנים הייתי במאסר כבר שלוש פעמים. כשהגעתי לכאן למדתי בפנימיית "הדסה" בכיתה ח', ואז נכנסתי לראשונה לבית-הכלא ל-8 חודשים. הייתי חודשיים מחוץ לכלא ואז הוכנסתי שוב לכלא לשנה וחצי. אני רוצה להשתפר, אבל בית-המשפט לא נותן לי הזדמנות. נתנו לי הזדמנות לגמילה מסמים, אולם לא הצלחתי ולכן עכשיו אני עצור. הייתי בן 13 כאשר התחלתי להשתמש בסמים.
אני מתלונן על סגירת החשמל בשעה כל-כך מוקדמת.
כאן אני לומד עברית. בסך הכול התנאים כאן מצוינים, אבל מי שייצא מכאן יחזור לגנוב. דרוש לי טיפול. כשאני יושב כאן, אני כבר חושב מה אגנוב כשאצא. צריך מסגרת, לחפש לנו מסגרת לשחרור.
אני קורא ספרים ברוסית, בעיקר ספרי פעולה.
אין לי כלום בחיים. אני כבר חודש רוצה לצאת מכאן.
קריאה:
נדבר עם מפקד האגף.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אנחנו מתרשמים כי חשוב לספק מסגרת תומכת לנוער מייד עם שחרורו מן הכלא.