פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 166
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ב באדר התשס"ז (12 במרץ 2007), בשעה 11:30
סדר היום:
הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006
של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ונדיה חילו
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
יצחק גלנטי
עבאס זקור
נדיה חילו
דב חנין
מוזמנים:
עו"ד רוני טלמור - משרד המשפטים
עו"ד חנן ארליך - לשכת היועץ המשפטי, משרד המדע, התרבות והספורט
רותם רולף - משרד האוצר
גוני צור - הפורום להסכמה אזרחית
ד"ר יצחק רייטר - הפורום להסכמה אזרחית
פרח ג'עפר - ארגון מוסאווא
ד"ר קמילה אדנג - אוניברסיטת תל-אביב, ועד ראשי האוניברסיטאות
ייעוץ משפטי:
מירב ישראלי
מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006
של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ונדיה חילו
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו רוצים להכין את הצעת החוק של חברת הכנסת נדיה חילו ושלי לקריאה שנייה ושלישית. אני מאוד רוצה שנספיק לעשות את ונביא את זה לקריאה שנייה ושלישית עוד במושב הנוכחי שמסתיים בעוד שבוע. זו הכוונה, ונראה אם אנחנו עומדים בכוונות.
חנן ארליך:
יש לנו הערה כללית שהיא לא מנוגדת לעצם ההצעה. הממשלה הסכימה לקיומו של מוסד עליון ללשון הערבית וההערה מתייחסת לגבי מהותו של המוסד. אנחנו חושבים שמבחינה עניינית יותר מתאים, ומובחן מהנושא של הלשון העברית, שזו תהיה מועצה מייעצת ליד משרד המדע, התרבות והספורט.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה מתואם עם השר החדש שלך? כבר יש החלטת ממשלה שהוא השר שלך. זה שזה עוד לא עבר בכנסת, אני מניח שהיום זה יעבור.
חנן ארליך:
אני לא בא לכפור בצורך אמיתי במוסד ללשון ערבית, אבל מבחינה עניינית, בהשוואה ללשון העברית, אנחנו חושבים שהיא לא מדויקת ואפילו היא יומרנית מבחינה זו שהאקדמיה ללשון העברית, אפילו השורה שהועתקה מהחוק, מכוונת התפתחות הלשון וזה נכון לגבי הלשון העברית שהיא גם בארץ וגם בתפוצות, אבל לגבי הלשון הערבית, אני חושב שאף אחד לא באמת חושב שהאקדמיה ללשון העברית או המוסד העליון ללשון העברית, יהיה אשר יהיה, אכן יכוון את התפתחות הלשון הערבית בכלל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו דנו בזה בהכנה לקריאה ראשונה, וזה ברור שפה דובר על התפתחות של שפה בקנה מידה שיכול להיות במדינה שם הערבית היא שפה רשמית אבל היא לא השפה הראשונה. יש פירוט לגבי הנושא הזה.
מירב ישראלי:
כן. בעיקרון זה עניין של הגדרה. בסעיף 2, בתפקיד המוסד, דיברנו על זה אבל אנחנו צריכים לתקן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נתקן את זה. ניקח בחשבון את מה שאמרת. אני מציע שנתקן את זה עכשיו. נתחיל עם הסעיף הראשון ולאחר מכן נעבור לסעיף השני.
מירב ישראלי:
הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז-2007
1. הקמת המוסד.
מוקם בזה מוסד עליון למדע הלשון הערבית (להלן – המוסד). המוסד הוא אקדמיה ללשון ושמו ייקבע על-ידיו.
כאן יש כבר שתי הערות שהועברו אלינו – האחת, שזה צריך להיות בישראל, והשנייה, הסתייגות שהועברה על-ידי מוחמד ברכה, חנא סוויד ודב חנין המבקשים שיוקם מוסד למדע ולחקר הלשון הערבית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין לנו בעיה עם זה.
מירב ישראלי:
בעיקרון המדע אמור לכלול הכול.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש מישהו שיש לו הערות שליליות על זה?
מירב ישראלי:
נראה לי שאחרי שנדבר על סעיף 2, אפשר לחזור לזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בינתיים נכניס את ההסתייגות.
מירב ישראלי:
אם כן, הסעיף אומר: מוקם בזה מוסד עליון למדע ולחקר הלשון הערבית בישראל (להלן – המוסד). המוסד הוא אקדמיה ללשון ושמו ייקבע על ידיו.
צריך להוסיף את זה גם בשם החוק?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שלא. אנחנו מקימים מוסדות רק בישראל.
מירב ישראלי:
2. תפקיד המוסד
תפקיד המוסד הוא לכוון את התפתחות הלשון הערבית על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה.
כאן יש לנו הצעה של חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוויד ודב חנין האומרת: "תפקיד המוסד הוא לכוון ולעקוב אחר".
צריך להחליט איך אנחנו רואים את המהות של המוסד הזה ולפי זה להגדיר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מאחר שהטעינו את נציגת משרד המשפטים באשר לשעת הישיבה, התחלנו לדון בסעיפים השונים. בסעיף 1 הכנסנו תיקון, לאחר שנענינו לבקשתם של חברי הכנסת ברכה, סוויד וחנין, והכנסנו את המילה "בישראל". התבקשנו להכניס, ואכן הכנסנו, גם את המילה "ולחקר" אף על פי שאנחנו חושבים שמדע כולל גם חקר.
אנחנו דנים עכשיו בסעיף 2. יש כאן בעייתיות מובנית במשפט "לכוון את התפתחות". עיקר ההתפתחות, מטבע הדברים, היא במדינות אחרות. יש הצעה של חברי הכנסת ברכה, סוויד וחנין להוסיף את המשפט "לעקוב אחרי".
ד"ר רייטר, אולי יש לך הערות לנושא התפקידים, כי הייתי רוצה להכניס את זה לגוף החוק, כי זה בעצם העיקר.
אני מזכיר שדוקטור יצחק רייטר שמייצג את הפורום להסכמה אזרחית, מייצג גם גוף אקדמי רחב של שותפות של כל האוניברסיטאות בישראל ולכן חשוב לנו מאוד ללמוד את דבריו.
יצחק רייטר:
נמצאת כאן גם עמיתתי, דוקטור קמילה אדמג מאוניברסיטת תל-אביב, שהיא בקשר עם המומחים, אנשי האקדמיה.
אנחנו קיימנו ישיבה משותפת עם האקדמיה ללשון העברית כדי ללמוד את התפקידים של האקדמיה ללשון העברית ולראות בהתאמה מה מתוך זה נביא למוסד ללשון הערבית. אני מוכרח ראשית לברך על שיתוף הפעולה הפורה והמצוין שיש בין המומחים הערביים והאקדמיה ללשון העברית וזה חשוב גם לצורך החקר של ההשפעות ההדדיות בין העברית והערבית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנשי האקדמיה היו כאן בישיבה הקודמת ונתנו את תמיכתם המוחלטת בעניין עם שיתוף פעולה מלא.
יצחק רייטר:
מתוך מה שעושה האקדמיה ללשון העברית, אנחנו מציעים לנסח בתפקידים את העיסוק של המוסד ללשון הערבית כחקירת הלשון הערבית לתקופותיה בתחום המינוח, הדקדוק, התעתיק, הכתיב, ההתאמה לעידן המחשוב וכן באוצר המלים ובמילונאות. בנוסף על כך אנחנו מציעים שבתפקידים של האקדמיה – דבר שהוא מובן מאליו, אבל הטלתם עליי לפרט – היא תשקוד על פרסום מחקריה, פעולותיה ותיקוני הלשון שייקבעו על-ידה. כלומר, אם האקדמיה תקבע תיקוני לשון, שהם רלוונטיים לגבי מוסדות בארץ, שזה יופיע כחלק מנגזרות התפקיד שלה.
התלבטנו מאוד איך לתת ביטוי. ברור לנו שיש מקום לפן המקומי של השפה הערבית. זאת אומרת, זה נכון שיש גם אקדמיות בעולם הערבי, אבל לציבור הערבי בארץ יש גם היבטים של הספרות המקומית שלו, של הפרוזה, של השירה, שבאים לידי ביטוי בהשפעות של השפה שהן שונות ממקומות אחרים וחשבנו איך ראוי לתת מקום לפן המקומי של השפה הערבית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש שינוי מובהק בין הערבית שמדברים בארץ לבין ערבית שמדברים במקומות אחרים?
עבאס זקור:
יש. בשפה המדוברת כל יום, יש הבדל. השפה הספרותית, בכל העולם היא אותה שפה.
יצחק רייטר:
הייתי אומר שבתחום הספרות והשירה יש ביטויים מקומיים שהם כמובן מבחינים בין מה שקורה בתחום הזה במקומות אחרים.
מירב ישראלי:
בהקשר לדבר האחרון שנאמר כאן, זה נאמר על-ידי עוד מישהו בישיבה הקודמת ואמרנו שנכניס את זה לדברי ההסבר. בעניין הזה, זה לא רק חקר הלשון אלא גם חקר התרבות הלשונית. זה רחב יותר מחקר הלשון עצמה במובן שזה ספרות ושירה. השאלה איך אפשר להגדיר את זה והאם באמת להרחיב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שכן. אין סיבה לצמצם את זה. נכניס את כל הנקודות האלו בתוך הסבר של מה זה מכוון, כדי שיהיה סעיף נוסף או תת-סעיף.
מירב ישראלי:
השאלה אם להשאיר את הסעיף כך או פשוט לפרט מטרות.
יצחק רייטר:
חקר הלשון הערבית לתקופותיה בתחומי המינוח, הדקדוק, התעתיק, הכתיב, ההתאמה לעידן המחשוב וכן באוצר המלים ובמילונאות.
מירב ישראלי:
זה עדיין מתקשר לחקר.
רוני טלמור:
הערה לא משפטית. יש לי כאן תרגום שהכין המתמחה שלנו למשימות והמטרות של האקדמיה לשפה הערבית שיושבת במצרים, בקהיר. אם אתם רוצים, אני יכולה להקריא לכם כי יש שם דברים שאולי יכולים להשפיע לכאן או לכאן. מה שחשוב להדגיש הוא שהאקדמיה שם עובדת בשיתוף פעולה גם עם סוריה, עיראק ועוד מדינות ערב. אם אני זוכרת נכון, סוריה ועיראק מוזכרות שם כמפורש אבל מוזכרות גם מדינות אחרות. אני חושבת שחשוב לראות את זה, בגלל שהמקום של השפה הערבית, לעומת מדינת ישראל, הוא קצת שונה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גם מה שהם כותבים, הם לא העתיקו. הם התאימו את זה לצרכים המיוחדים של השפה הערבית.
דב חנין:
אני חושב שההערה של גברת טלמור היא מאוד נכונה, אולי לא בפירוט ספציפי, אבל היא נכונה. אחד התפקידים הוא בהחלט לנסות לעמוד בקשרים בינלאומיים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אמרנו את זה. אמרנו שזה לא רק בינלאומיים אלא בהחלט בסביבה שלנו והשכנים שלנו. אמרתי גם מעל במת הכנסת שזו אחת המטרות.
מירב ישראלי:
נושא נוסף שעלה כאן היה עם איזה גופים בתוך המדינה המוסד הזה יעמוד בקשר. אפשר לכתוב סעיף בנושא הזה.
רוני טלמור:
בתרגום עליו אני מדברת יש לנו תשעה סעיפים ואני פשוט אקריא אותם כמו שהם מתורגמים.
1. הוצאת מילונים ערוכים לזמנים המודרניים, מילונים מדעיים, כלליים וכולי.
2. לקבוע במה אפשר להשתמש בשפה הערבית ובמה אסור, ביטויים חדשים או אלה שנקלטים מחוץ לשפה.
3. להשקיע בתרבות או המורשת הערבית בשפה, ספרות, אומנות וכל שאר התכנים.
4. החייאת התרבות או המורשת הערבית בתחומים של שפה, ספרות, אומנות וכולי.
מירב ישראלי:
זו אקדמיה שהתפקיד שלה הוא יותר רחב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בתפקיד המוסד, אני חושב שנכניס את התרבות הלשונית.
רוני טלמור:
5. לחקור את המבטא בשפה המדוברת בזמנים קודמים ומודרניים בצורה אקדמית בכדי לשמר את השפה הספרותית ולשפר את המחקר בשפה. זה אומר גם לתת ביטוי להיסטוריה של השפה.
דב חנין:
הנושא של השפה המדוברת מופיע בחוק?
יצחק רייטר:
לא. דיברנו עם הסופרים והם טוענים שהם רוצים לעסוק בעיקר בספרותית.
דב חנין:
כאן יש גם שפה מדוברת שאני חושבת שגם אותה חשוב לחקור. האקדמיה עצמה תקבע במה היא פועלת, אבל אני חושב שצריך לכלול גם את זה כדי שלא יטענו שהם מתעסקים בשפה המדוברת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא הוגדר כאן שזו רק השפה הספרותית. ברור שאלו שתי האופציות שישנן, הספרותית והמדוברת ואני חושב שאם נשאיר את זה פתוח, הכול יהיה תחת החוק. גם אם הם ירצו ללכת מעבר לספרותי, יש על זה ויכוח גדול, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה.
עבאס זקור:
בעולם הערבי לא מדברים ערבית מדוברת.
רוני טלמור:
כדאי לציין שדווקא הערבית המדוברת, שמדוברת בישראל, הערבית הפלשתינאית, היא כנראה יותר ייחודית לנו.
עבאס זקור:
והיא גם קרובה מאוד לספרותית.
מירב ישראלי:
השאלה אם כדאי לומר שהתפקידים יתייחסו לספרותית, אבל גם למדוברת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה להשאיר את זה פתוח.
רוני טלמור:
6. עידוד ספרות כתובה ועידוד היצירה הספרותית על ידי הוצאה לאור, כנסים ותחרויות. הוצאה לאור של מגזינים, חוברות, ספרים המכילים את החלטות האקדמיה והמחקרים של החברים.
7. לייעץ לגורמים הרלוונטיים איך לנהוג כדי לשמר את איכות השפה הערבית והרמה שלה, ואופן העברתה בלימודים והפצתה, וייחוד המונחים בה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
העניין הזה של להשפיע על הוראה, הוא כן טוב.
מירב ישראלי:
בסוף נאמר – וצריך לראות איך לעשות זאת – שההחלטות יהיו ישימות למוסדות החינוך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
למה זה לא יכול להיות חלק מהתפקיד.
מירב ישראלי:
זה יכול להיות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שטוב להכניס את הנושא שאמרת עכשיו בצורה יותר טובה. תקריאי שוב את הנוסח.
רוני טלמור:
לייעץ לגורמים הרלוונטיים איך לנהוג כדי לשמר את איכות השפה הערבית והרמה שלה, אופן העברתה בלימודים והפצתה, וייחוד המונחים בה.
יצחק רייטר:
אנחנו ניסחנו את זה בסעיף של קשרי העבודה שיהיו לאקדמיה עם מוסדות אחרים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גם זה. אני כן חושב שזה טוב להכניס את ההשפעה על ההוראה כחלק מהתפקיד. זה לא רק חקר אלא זו השפעה על איך מלמדים ומה מלמדים.
מירב ישראלי:
צריך לדייק יותר כך שנדע מה בדיוק התפקיד.
גוני צור:
בישיבה הקודמת דיברנו על הנושא הזה. השאלה הייתה אם האקדמיה ללשון העברית עוסקת באיזשהו אופן בהשפעה על דיבור תקין, קריינים וכולי. שוחחנו על זה ארוכות ואמר דוקטור עופר שנכח בישיבה שהם באמת היו מאוד רוצים, אבל הם לא יכולים לא רק לא לכפות אלא אפילו לא להשפיע בנושא פרקטי. לכן צריך לבדוק אם ניתן לצפות מהאקדמיה שתפקידה יהיה גם ליישם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו לא מדברים על יישום אבל מדברים על כך שהיא רואה כתפקיד שלה לקבוע נורמות שראוי שייושמו. ברור שהיא לא יכולה להיות אחראית על היישום.
מירב ישראלי:
השאלה אם אתה רוצה לומר משהו מעבר לזה שהיא חוקרת והיא קובעת, אוצר מלים ומלונאות, איך אתה רוצה להתייחס לנושא של הוראה וחינוך של השפה הערבית. השפעה זה משהו שהוא לא בדיוק תפקיד.
יצחק רייטר:
אפשר לומר שהיא תנחה את מוסדות החינוך בארץ בכל הקשור לתקינות השפה הערבית.
מירב ישראלי:
שזה אומר גם המוסדות להשכלה גבוהה ומערכת החינוך? אנחנו צריכים לדון עד כמה זה מחייב. מעבר להחלטות שהיא מפרסמת, יש נושא של הנחיה וייעוץ שהם משהו יותר רחב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זאת יותר הנחיה לייעוץ למוסדות חינוך ואקדמיה.
רוני טלמור:
8. לערוך כנסים ומפגשים בנושאים שהאקדמיה מטפלת בהם ולהשתתף בכנסים הרלוונטיים.
9. להדק את הקשר עם ארגונים, עם אקדמיות וגופים במצרים ומחוץ למצרים.
דב חנין:
אני מאוד מברך על המהלך הזה כפי שמופיע בסעיף המטרות. אני חושב שסעיף המטרות צריך לאפשר. אנחנו לא צריכים להיות מאוד מודאגים מהשאלה אם האקדמיה תעשה את כל הדברים, אבל צריך לאפשר לה מרחב של פעולה. זו גם הייתה הסיבה העיקרית שנכנסתי לדיון החשוב הזה - ואני חייב לרוץ לדיון אחר – כיוון שהייתי קצת מודאג מהמילה לכוון שנראתה לי לא מתאימה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ומבקש שההסתייגויות שלנו יירשמו, למרות שאני ממילא לא יכול להצביע עליהן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הכנסנו אותן.
דב חנין:
מה שנכנס, נכנס.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
קיבלנו את כל ההסתייגויות.
דב חנין:
מה שלא נכנס, אני מבקש שיירשם כדי שזה יאפשר לנו להתייחס בזמן הדיון במליאה.
מירב ישראלי:
אם כן, כפי שאמרנו, לא יהיה הסעיף הראשי האומר שתפקיד המוסד הוא לכוון אלא נכתוב תפקידי המוסד ונפרט את התפקידים. ניקח את מה שהוצע פה - העניין של חקר הלשון הערבית לתקופותיה - יחד עם מה שפירטה רוני, ונראה מה מכוסה ומה לא מכוסה. צריך עוד לנסח את זה בצורה יותר משפטית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שלנושא הניסוח אמרנו די נכון.
מירב ישראלי:
כן, אבל יהיה צריך לסדר את זה.
חנן ארליך:
בנושא התרבות, אני חושב שלמחלקה לתרבות ואומנות יש גם מדור לתרבות ערבית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אלה שני דברים לגמרי שונים.
מירב ישראלי:
אתה מוטרד מעניין התרבות הלשונית?
חנן ארליך:
כן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זו תרבות לשונית ולא לשון תרבותית.
מירב ישראלי:
הם לא אמורים לעסוק בחקר האקדמי של התרבות והשירה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אלא על ההיבטים הלשוניים שבה.
יצחק רייטר:
באקדמיה ללשון העברית, כמו שאנחנו מאמינים יהיה גם באקדמיה ללשון הערבית, חברים לא רק אנשי אקדמיה אלא גם סופרים. עמוס עוז למשל חבר באקדמיה ללשון העברית. זאת אומרת, הם עוסקים במהות של הספרות ובתרומתה ללשון, ובחקר הלשון, כיצד הוא בא לידי ביטוי בספרות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו מסמיכים את מירב ישראלי על-פי ההנחיות כאן, ואני חושב שכולנו מסכימים על כך.
מירב ישראלי:
המוסד – תאגיד.
יש פה הסתייגויות של חברי הכנסת ברכה, סוויד וחנין, אבל לדעתי הן לא רלוונטיות לסעיף הזה. בסעיף הזה אנחנו מדברים על אופי המוסד מבחינה משפטית.
משרד המדע והתרבות חושב שזו צריכה להיות מועצה מייעצת.
יצחק רייטר:
אני חושב שהמהות של כל החוק הזה, מטרתו הייתה לתת שדרוג לשפה הערבית ולקדם את האוכלוסייה הערבית לשוויון עד כמה שזה ניתן. מה שאני שומע שמוצע כאן, בעצם מנסה להחזיר אותנו אחורה לאיזשהו דבר מייעץ ובלתי מחייב. במשרד התרבות ובמשרד החינוך יש מועצות שממילא קיימות אבל אני חושב שכאן מדובר על הקמת מוסד עליון לשפה הערבית ובהחלט הוא חייב לבוא לידי ביטוי.
רוני טלמור:
לעניין התאגיד. אני מסכימה שהביטוי מועצה מייעצת לא מתאים לגבי גוף כזה שלא אמור להיות גוף מייעץ, אבל העיקרון שמציע משרד המדע, עד כמה שאני מבינה אותו, הוא להקים את הגוף הזה לא כתאגיד סטטוטורי נפרד שיש לו ישות משפטית משל עצמו אלא בעצם כגוף שנמצא בתוך הממשלה במובן הרחב, ובעצם זו מועצה בתוך הממשלה. יש לזה הרבה יתרונות. קודם כל, משום שתאגיד סטטוטורי, אין עליו רשות מפקחת ויש הרבה יותר קשיים, לפחות כאשר נוצרות בעיות. אני מבקשת להוסיף שהמועצה היא לא בהכרח פחות עצמאית מאשר תאגיד סטטוטורי. אם ניקח כדוגמה את מועצת הכבלים והלוויין לעומת הרשות השנייה, כאשר מועצת הכבלים היא גוף פנים ממשלתי והרשות השנייה היא תאגיד סטטוטורי, לומר שמועצת הכבלים היא פחות עצמאית, אני לא בטוחה שזה יהיה נכון. גם בתאגיד סטטוטורי יש בעיות ובעיקר נושא התקציב שעוד נגיע אליו והוא עדיין תלוי בממשלה. לכן הקמת התאגיד כשלעצמה לא פוטרת את הצורך בעצמאות מלאה. זה תלוי גם בדברים אחרים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הנושא כאן הוא נושא רגיש. זה שזה גוף עצמאי, אני חושב שזה חשוב למרות שהוא אמנם תלוי במימון המדינה. אני בטוח שדעת המשרד בעוד 4-5 שעות תשתנה בצורה מהותית ורחבה ולכן אני חושב שחבל להעלות את זה. זו שאלה עקרונית. זאת יכולה להיות מועצה, זו יכולה להיות מועצה מייעצת.
חנן ארליך:
לפי דעתי כל הסמכויות שכתובות כאן יהיו קיימות לגבי אותו גוף.
רוני טלמור:
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון הוא גוף פנים ממשלתי ולעומתו רשות ניירות ערך היא תאגיד סטטוטורי. האם נראה לך הממונה על שוק ההון הוא פחות עצמאי בפיקוח שהוא עושה בשוק ההון מאשר רשות ניירות ערך? זה לא פוגע בעצמאות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש הבדל בין דבר שהוא פנים ממשלתי לבין דבר שהוא מחוץ לממשלה, וזה כל ההבדל. אני חושב שאנחנו לא רוצים כאן גוף פנים ממשלתי. בעצם הביטוי, את כבר נתת את התשובה. אלא אם כן חברי הכנסת מסכימים להערה הזאת, אני מציע שנמשיך.
מירב ישראלי:
כאמור, יש הסתייגויות של סיעת חד"ש שלא רלוונטיות לנושא של התאגיד, אבל הם בעצם מבקשים להוסיף הוראות.
הנושא הראשון הוא ועדת ביקורת פנימית, שבמוסד תהיה ועדת ביקורת פנימית שתהיה כפופה להוראות מבקר המדינה. בגופים אחרים יש מבקר פנים לפי חוק הביקורת הפנימית. אין את זה בחוק האקדמיה ללשון העברית, כי זה תאגיד ישן, אבל יש חוקים חדשים יותר שיש בהם מבקר פנימי.
רוני טלמור:
אפשר גם וגם. גם יחידת ביקורת וגם מבקר פנימי. בהצעת חוק רשות השידור נתחייב למבקר פנים וזה רלוונטי להיקף הפעילות.
קריאה:
מה התפקידים?
רוני טלמור:
התפקידים של ועדת ביקורת ושל מבקר פנימי הם שונים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה מקובל בגוף בסדר גודל כזה? אני בעד הביקורת הפנימית.
מירב ישראלי:
יש לנו פה סעיף שהמוסד הבלתי מבוקר כפוף למבקר המדינה. זאת אומרת, מבקר המדינה עצמו יכול להיכנס למוסד ולבדוק. לכן אני לא בטוחה שצריך להקים ועדת ביקורת. התחושה שלי היא שרצוי שתהיה ביקורת בתוך התאגיד.
רוני טלמור:
אני חושבת שיש הבדל בנושא הדוחות הכספיים, אבל אני לא חושבת שכאן זה נושא מאוד מרכזי.
מירב ישראלי:
השאלה אם להוסיף סעיף לגבי המבקר הפנימי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני בעד. נוסיף סעיף כזה.
מירב ישראלי:
3. המוסד – תאגיד
המוסד הוא תאגיד.
(א) מספר חברי המוסד לא יפחת מ-15 ולא יעלה על 23. חברים במוסד שמלאו להם 75 שנים לא יבואו במניין זה. לא יותר מ-25 אחוזים מהחברים במוסד יכולים להיות תושבי חוץ.
יצחק גלנטי:
הייתי מבקש לקבל הסבר על המגבלה הזו של גיל 75. בגיל 75 הוא מפסיק להיות אדם?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא, להיפך. בניגוד להרבה גופים אחרים, הם נשארים חברים מלאים אבל מוסיפים עליהם. יש בין 15 ל-23 חברים, אתה מגיע לגיל 75, אתה ממשיך להיות חבר, אבל יכולים להוסיף עוד אחד צעיר יותר כדי שילמד מהחבר המבוגר יותר. יש לו זכות הצבעה, הוא לא יוצא מהגוף אלא נשאר בו. להיפך, זה מכבד פה יותר.
יצחק גלנטי:
בכל מקרה, מספר החברים לא יעלה על 23, כולל אותם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הם לא יבואו במניין.
יצחק גלנטי:
זאת אומרת שסך כל חברי המוסד יכול לגדול עם הזמן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נכון.
רוני טלמור:
עד 46.
יצחק גלנטי:
בכל מקום, היכן שקיימת מגבלת גיל, אני עוצר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
פה אין מגבלת גיל אלא להיפך.
מירב ישראלי:
יש כאן הסתייגות, להעלות את המספר ולקבוע שהוא יהיה מ-21 ל-35.
רוני טלמור:
ככל שיש יותר חברים, יותר קשה לקיים דיונים. השאלה היא למה לחייב שזה יהיה כל כך גדול.
קריאה:
אנחנו יודעים שבדרך כלל חצי מהחברים לא מופיעים.
רוני טלמור:
השאלה אם יש סיבה מיוחדת מבחינת הרכב המוסד או משהו כזה, מבחינת האנשים שאתה רוצה לראות מיוצגים שם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הם יכולים להגיש הסתייגות. אני בעד להשאיר את המספר כפי שהוא, מה עוד שהמספר הזה תואם את האקדמיה ללשון העברית.
חנן ארליך:
לגבי הסיפא של הסעיף, 25 אחוזים. למיטב הבנתי אין פה מניעה משפטית אבל אני רוצה לומר שעד כמה שאני מבין מטרת הרישא הזו באקדמיה ללשון העברית היא מתוך אותה ראייה שהאקדמיה ללשון עברית לגם משרתת את התפוצות ולכן יש לה ייצוג. במקרה שלנו אני חושב שזה לא רלוונטי.
קריאה:
הם אולי ישרתו את ארצות ערב האחרות.
רוני טלמור:
יכול להיות פרופסור שהוא מומחה לספרות ערבית.
יצחק גלנטי:
עשויה להיות כאן זליגה להיבטים פוליטיים. אני חושב שעל האקדמיה הזו להיות מנועה מלהיות בעלת מאפיין פוליטי כלשהו. לכן אני חושב שצריך להכניס כאן מגבלה. 25 אחוזים לדעתי זה המון, או לחילופין לומר שתושבי חוץ, להוציא מדינות אלה ואלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה צריך כאן הסכמה של הממשלה.
יצחק גלנטי:
אתה למעשה בוחר אותם לכל חייהם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא יכניסו אנשים לאקדמיה שהם אויבים. יש אפשרות להביא מומחים. אין לי בעיה לצמצם את זה.
חנן ארליך:
למומחים צריכה להיות זיקה למדינת ישראל מלבד מומחים לשפה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נאמר 10 אחוזים. יכול להיות מומחה שלא גר פה, ואגב, הוא יכול להיות ערבי ישראלי או יהודי, אבל הוא יושב באיטליה.
רוני טלמור:
ההוראה הזו היא מאוד הגיונית לגבי השפה העברית שיש לה אקדמיה אחת בעולם ושהעם היהודי מתגורר במדינות שונות. צריך אולי לחשוב אם אותו הגיון מתאים לאקדמיה לשפה הערבית. יכול להיות – ולא מתוך כוונה לפגוע – שזה לא מתאים.
מירב ישראלי:
באקדמיות כאלה יש עניין של חילופי תרבות. אני חושבת שלמשל ישראלים חברים באקדמיה הצרפתית. ההיגיון הוא לא רק הנושא של היחס לתפוצות. הרבה פעמים הנושא של חילופי מידע יכול להיות רלוונטי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מציע שנוריד ל-10 אחוזים וכך נענה על כל החששות שעלולות להיות. אני מציע גם שנשאיר את המספר 15 עד 23.
מירב ישראלי:
(ב) 15 החברים הראשונים של המוסד ימונו על ידי שר המדע, התרבות והספורט (בחוק זה – השר). הודעה על הרכב המוסד ועל כל מינוי נוסף של חברים בו תפורסם ברשומות.
(ג) בתום שנה אחת למינוי 15 החברים הראשונים, ימנה המוסד, בכל שנה, לא יותר משני חברים נוספים עד שיגיע מספר החברים ל-23. כן ימנה המוסד חבר חדש כל אימת שיתפנה מקומו מכל סיבה שהיא.
(ד) חברי המוסד מתמנים לכל ימי חייהם, אך המוסד רשאי לראות את מקומו של חבר במקום שנתפנה ולמנות אחר במקומו או למנות לו ממלא מקום זמני, אם אותו חבר לא השתתף בישיבות המוסד במשך שנה, או אם ידוע מראש שלא יוכל להשתתף בהן, או אם הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש כחבר המוסד, או אם החבר בעצמו ביקש זאת.
(ה) תוקפו של דיון במוסד לא ייפגע מחמת שנתפנה בו מקומו של חבר מחבריו, או מחמת פגם שחל במינויו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש הערות?
רוני טלמור:
כן. הנוסח הזה של הסעיף הוא שונה מהקיים בחוק המוסד האקדמיה ללשון העברית, שם נאמר לגבי חברים הראשונים שתתמנה ועדת מינויים מיוחדת בהרכב של ארבעה מהממשלה, חמישה מוועד הלשון העברית ושניים מההסתדרות הציונית, וזו הוועדה שממנה את החברים.
אני מבינה שהיה קשה בהכנה לקריאה ראשונה לחשוב על הרכב של ועדה ממנה אבל נראה לי שלא ראוי ששר אחד ימנה את כל האקדמיה אלא אולי כדאי לחשוב על ועדת מינויים.
עבאס זקור:
היום הממשלה שותפה במינוי.
רוני טלמור:
למה הממשלה צריכה למנות?
עבאס זקור:
שלפחות יהיה ייעוץ.
רוני טלמור:
בדיון הקודם, לפני ההצבעה לקריאה הראשונה, הוזכר שבישראל יש היום גוף וולנטארי שעוסק בשפה הערבית. אני לצערי לא מכירה אותו. אני לא מכירה מספיק טוב מבחינה מקצועית איך נראה העולם האקדמי של השפה הערבית, אבל נראה לי שאפשר לשבת ולחשוב על הרכב של גופים שרוצים לתת להם את המנדט הראשוני להקים את האקדמיה, וחלק מזה יכולה להיות גם הממשלה, כפי שנעשה לגבי השפה העברית, אבל נראה לנו לא נכון שכל ההרכב ייבחר על-ידי הממשלה ועוד על-ידי שר אחד.
עבאס זקור:
בתוך ה-15 חברים, צריכים להיות לפחות 50 או 60 אחוזים הם ערבים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נשמע הגיוני.
מירב ישראלי:
שני-שלישים מחברי המועצה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כן, אבל זה משהו אחר. זה מוסד מסוג אחר.
עבאס זקור:
לפחות 50 אחוזים.
יצחק רייטר:
הכוונה של היוזמים הייתה שרוב החברים יהיו ערבים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם אתה קובע שלפחות 50 אחוזים מהחברים יהיו ערבים, אתה לכן לא מגיע למוסד שהוא מוסד יהודי שרוצה להשתלט על השפה הערבית.
פרח ג'עפר:
אני חושב שזה חשוב, כי מעמד האקדמיה הזאת בעולם הערבי אומר גם להיכנס לעולם הערבי. חשוב שרוב חבריה יהיו ערבים. אתה הרי רוצה להתמודד ולהתווכח על דברים מסוימים מול האקדמיות בעולם הערבי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם זה מקובל, נאמר לפחות שני-שליש.
לא סיימנו את השאלה לגבי המינוי וזו שאלה מאוד חשובה. אתם רוצים להרחיב את זה משר המדע והתרבות לעוד גופים. אפשר לחשוב למשל על שר החינוך.
מירב ישראלי:
יש את ועד הלשון אבל אני חושבת שהם גם רוצים להיות חלק מהחברים, ואז הם לא יוכלו למנות את עצמם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אפשר לומר גם תוך התייעצות.
מירב ישראלי:
אפשר לעשות בהתייעצות אתם אבל השאלה איזה גוף יכול להיות.
רוני טלמור:
אם השר ימנה את ההרכב הראשוני, צריך לזכור גם שהמינויים האלה יצטרכו אחרי כן לעבור בדיקה. מינויים שנעשים שלא על ידי שרים לא יצטרכו לעבור בדיקה כזאת.
מירב ישראלי:
גם באקדמיה ללשון העברית, זו הממשלה שממנה. מבחינתך דבר כזה לא יחייב בדיקה?
רוני טלמור:
אני צריכה לבדוק את זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שחלק גדול מהגוף שקיים היום, שאני מבין שהוא גוף מקובל בציבור הערבי, אמור להיות חברים בגוף החדש. לכן כמה שיותר נכניס אותם לכאן, תהיה להם בעיה יותר גדולה להיות חלק מהגוף החדש כי הם לא יכולים להמליץ על עצמם כי מדובר בניגוד עניינים.
מירב ישראלי:
באקדמיה ללשון העברית נאמר: "15 החברים הראשונים של המוסד ולשם כך בלבד, יתמנה חבר מינויים אשר ארבעה מחבריו יתמנו על ידי הממשלה, 5 יתמנו – זה לא שהם לכאורה חברי ועד הלשון – על ידי ועד הלשון העברית, ושניים על ידי ההסתדרות הציונית העולמית". אני לא יודעת איך זה נעשה אז. זה גוף אד-הוק לצורך מאוד מסוים.
יצחק רייטר:
אני מציע שהשר ימנה בהתייעצות עם ראשי החוגים לערבית באוניברסיטאות.
פרח ג'עפר:
אנחנו מדברים כאן על התייעצות עם החוגים. אני חושב שמתוך החוגים יתמנו כמה אנשים ולכן צריך לתת לחוגים ללשון ערבית אמירה בנושא הזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הממשלה ממנה בהמלצת שר התרבות והמדע, ואז אתה מרחיב את זה. אם יש התנגדות גדולה, אפשר לטפל בזה. אנחנו מדברים על המינויים הראשונים.
עבאס זקור:
כדי שזה לא יהיה גוף פוליטי, אפשר לערב גם את המפלגות הערביות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מציע שהממשלה תמנה לפי המלצת שר המדע והתרבות והשר חייב בהתייעצות עם הגוף הקיים, העמותה, ועם ראשי החוגים, נציגי האקדמיה שאחראים על התחום באוניברסיטאות.
מירב ישראלי:
עד כמה שאני מבינה, ועד הלשון העברית מינה אנשים לחבר הנאמנים אד-הוק וחלק מהאנשים שמונו בוודאי היו מוועד הלשון. יש פה הערה שוועד הלשון יחדל להתקיים, אומרים שיועברו כל הנכסים של ועד הלשון, כך שבוודאי חלק מהאנשים ימונו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שזה פותר את כל הדברים שנאמרו מסביב לשולחן. זה מקובל עליכם?
רוני טלמור:
אולי יש גופים נוספים העוסקים בחקר השפה הערבית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אומרים לך כולם שאין גוף אחר.
מירב ישראלי:
אולי נכתוב גופים, ואז יתייעצו עם מי שקיים.
חנן ארליך:
בינתיים יש רק גוף אחד ויש את האוניברסיטאות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה דבר חד-פעמי ולא בינתיים. אחר כך האקדמיה ממנה את האנשים.
מירב ישראלי:
אם כן, אנחנו אומרים הממשלה לפי המלצת שר המדע והתרבות שיתייעץ עם גופים.
עבאס זקור:
הם מתמנים לכל חייהם ולא לתקופת זמן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה כמו באקדמיה ללשון העברית.
שר המדע והתרבות יתייעץ עם הגופים העוסקים בחקר הלשון הערבית. אם אנחנו אומרים גופים שעוסקים בחקר הלשון הערבית, אין מישהו אחר.
מירב ישראלי:
והמוסדות להשכלה גבוהה. זה לגבי המינוי הראשון.
יש הערות נוספות לסעיף הזה שהקראתי?
חנן ארליך:
הנושא הזה של השני-שליש.
מירב ישראלי:
כן, את זה הוספתי.
חנן ארליך:
בסעיף קטן (ד), אם החבר לא ישתתף בישיבות המוסד שנה תמימה, יש לא מעט חוקים שם יש תוספת של מספר מסוים של ישיבות.
מירב ישראלי:
אתה רוצה שלוש ישיבות רצופות?
חנן ארליך:
כן.
מירב ישראלי:
בסדר.
רוני טלמור:
אולי נוסיף אחר כך הוראה מסודרת לגבי פקיעת כהונה.
מירב ישראלי:
אין בעיה לעשות את זה, אבל עכשיו כי אני צריכה לנסח את זה.
רוני טלמור:
אנחנו מסיימים היום את הדיון?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כן. אם אפשר, כן.
מירב ישראלי:
אם הוא ביקש בעצמו, זאת בעצם התפטרות. השאלה אם אפשר להתפטר מחברות באקדמיה.
קריאה:
אם אדם לא מופיע במשך שלוש ישיבות רצופות, זה כאילו הוא התפטר אוטומטית.
רוני טלמור:
מה בקשר להגשת כתב אישום?
מירב ישראלי:
את רוצה מעבר להרשעה?
רוני טלמור:
תאמרי את הסיבות שהזכרת.
מירב ישראלי:
בעיקרון חדל לכהן אם הורשע וכאן זה אוטומטי. בפעם הקודמת, אם את זוכרת, אצל הדרוזים עשינו הבחנה בין חדילה אוטומטית לבין זה שבעצם רשאים להשעות אותו מכהונה. זאת אומרת, כאשר מוגש כתב אישום, רשאים להשעות אותו באופן זמני, וברגע שהוא מורשע, אפשר לפטר אותו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גם כאן יכולים לומר כך.
מירב ישראלי:
אנחנו נכנסים לשאלה אם אפשר למנות מישהו במקומו ומה המשמעות של השעיה. אני לא יודעת אם זה כל כך מתאים כאן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם כן, נשאיר את זה כפי שזה.
מירב ישראלי:
נגמור את העניין של החברים ונגיע לעניין הפרוצדורה.
5. חברי כבוד
(א) המוסד רשאי למנות חברי כבוד, מבין חבריו ומבין שאינם חבריו, ובלבד שמספרם לא יעלה על מספר חברי המוסד.
לגבי סעיף קטן (א) יש הצעה של חד"ש האומרת שלא יעלה על 50 אחוזים מחברי המוסד.
(ב) נתמנה חבר המוסד לחבר כבוד, רשאי המוסד למנות חבר אחר למילוי המקום שנתפנה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם זה מקובל, אני מציע שנקבל את ההסתייגות של חד"ש.
מירב ישראלי:
אולי מישהו יכול להסביר מה המשמעות של העובדה שחבר שהיה חבר רגיל פעיל הופך להיות חבר כבוד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה נותן מעמד לאדם ראוי.
נדיה חילו:
זה נותן את המטריה הלגיטימית לאקדמיה עצמה.
מירב ישראלי:
6. חברים יועצים.
המוסד רשאי למנות חברים יועצים, ובלבד שמספרם לא יעלה על מספר חברי המוסד.
כאן מוצע 33 אחוזים, שזה שליש.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה מקובל עליי. אתם מסכימים שנגביל את זה לשליש?
מירב ישראלי:
אני לא יודעת מה המשמעות של ההסתייגות בעניין הזה, אבל מבקשים שזה יורכב מאנשי מקצוע. הם מציעים ש"הוועדה המייעצת תורכב מאנשי מקצוע" אבל אין כאן ועדה מייעצת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לכן זה לא שייך. ברור שמדובר באנשי מקצוע.
פרח ג'עפר:
אנחנו מכירים את מנהל המחלקה הערבית בשב"כ לשעבר. גם הוא איש מקצוע.
נדיה חילו:
אם אנחנו שמים את זה, כאילו יועצים הם אנשי מקצוע, זה זלזול. אם ממנים מישהו לא מקצועי, צריך לומר שהוא לא מתאים.
פרח ג'עפר:
צריך לומר יועצים מתחום הלשון והספרות הערבית.
נדיה חילו:
יועצים בתחום.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נקיים עוד ישיבה פורמאלית עם כל הניסוחים, במיוחד לסעיף המטרה. הכנסנו כאן הרבה שינויים ולכן נכין ניסוח סופי, גם של משרד המשפטים, לנושא התאגיד עם כל הפרטים, אבל נסיים היום את כל העבודה. את הישיבה הפורמאלית בה נצביע, אני רוצה לנסות לקיים אותה ביום שני כדי להביא בשבוע הבא את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. כך נוכל לסיים את החוק במושב הזה.
מירב ישראלי:
אם כן, כתבנו שליש. בעניין של אנשי מקצוע, נראה לי שההגדרה חברים יועצים היא ברורה מאליה.
נדיה חילו:
אולי יועצים בתחום.
מירב ישראלי:
אם זה איש רוח, הוא לא איש מקצוע. יועצים מומחים בתחום הלשון והספרות הערבית.
7. מינהלה.
ענייני המוסד יתנהלו על ידי מינהלה שתיבחר על ידי חברי המוסד.
באקדמיה קבוע בתקנון ושם זה היושב-ראש וסגנו. השאלה אם אנחנו לא צריכים להתייחס לזה גם כאן. בדרך כלל בחוקים של תאגידים היום מתייחסים לזה בצורה יותר ספציפית.
יצחק גלנטי:
אם המוסד הוא תאגיד, הוא כבר נכלל במסגרת.
מירב ישראלי:
אבל זה תאגיד סטטוטורי, ולכן מה שלא נקבע כאן, זה או שייקבע בתקנון, ואז הם יחליטו מה שהם רוצים בתקנון, כי חוק החברות לא חל על זה. זה לא מתאים כאן. אני חושבת שאנחנו צריכים להתייחס באופן ספציפי. באקדמיה נקבע ש"במינהלת האקדמיה, מכהנים הנשיא וסגן הנשיא וארבעה חברים מחברי האקדמיה המלאים. ארבעת חברי המינהלה נבחרים במליאה".
יצחק גלנטי:
שישה אנשים.
מירב ישראלי:
כן. הנשיא, סגן הנשיא ועוד ארבעה חברים. נראה לי שזה צריך להיות בחוק כי כרגע זה יותר מדי פתוח. יש לכם איזה רעיון למבנה?
רוני טלמור:
ברירת המחדל היא מה שיש באקדמיה.
מירב ישראלי:
באקדמיה, "הנשיאות כוללת את הנשיא ואת סגן הנשיא הנבחרים במליאה מקרב חברי האקדמיה המלאים".
יצחק גלנטי:
אני חושב שיש כאן מקום שזה יאושר על ידי השר.
נדיה חילו:
אם באקדמיה זה לא מאושר על ידי השר, למה זה צריך להיות כאן?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הוא ממילא מינה את כולם.
יצחק גלנטי:
לא, הוא מינה את 15 הראשונים. לאחר מכן אתה מאבד את השליטה על זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ייקח עוד הרבה זמן עד שזה יקרה.
יצחק גלנטי:
נכון, אני מסכים.
נדיה חילו:
זה צריך להיות כמו באקדמיה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו צריכים לעשות את זה כפי שזה קיים באקדמיה ולא לשנות.
מירב ישראלי:
יש סעיף של נשיא, סגן נשיא, המינהלה שנבחרת באקדמיה על ידי החברים המלאים. זה כולל את אלה שהם בגילאי 75?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כן.
מירב ישראלי:
המינהלה תהיה נשיא, סגן נשיא וארבעה חברים. אלה נבחרים במליאה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה לגבי התקופה?
מירב ישראלי:
גם הנשיא, גם סגן נשיא וגם המינהלה, כולם נבחרים לארבע שנים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
עם אפשרות הארכה.
קריאה:
התקופה יכולה להיות ללא הגבלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא. אולי זה האדם הלא נכון ואתה תקוע אתו לכל החיים. אתה צריך להגביל את זה בארבע שנים, אבל הוא יכול להיבחר.
מירב ישראלי:
זה יהיה ארבע שנים ואפשר להיבחר לתקופות נוספות.
נדיה חילו:
אני מסכימה שאותו נשיא יעמוד לבחירה אחרי 4 שנים. השאלה האם כאשר אנחנו מדברים על החידוש והרענון לא כדאי לחשוב על הגבלת התפקיד כדי שיוכל להיכנס דם חדש. אני חושבת שצריך להגביל בשלוש קדנציות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בסדר. שלוש קדנציות.
מירב ישראלי:
קדנציה פלוס שתיים נוספות.
אם כן, כרגע יש לנו נשיא, סגן נשיא ומינהלה שנבחרים על ידי המליאה, על ידי החברים המלאים. ארבעת החברים הנוספים במינהלת הם מקרב החברים המלאים.
נדיה חילו:
דיברנו נשיא שיכהן עד תום שלוש קדנציות, על סגן ועל ארבעת חברי המינהלה. כלומר, אנחנו משאירים פורום קבוע לתקופה של 12 שנים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא. יש בחירות כל ארבע שנים. תיאורטית הוא יכול לכהן 12 שנים.
מירב ישראלי:
אני רוצה לראות מה התפקידים של המינהלה. בחוק לא כתוב מה תפקידי המינהלה לעומת המליאה.
תפקידי המינהלה: לדון בהצעת התקציב ולהגיש אותה למליאה, להביא לפני המליאה אחת לארבע שנים הצעה לבחירת נשיא, אחריות לביצוע הפעולות המשקיות של האקדמיה ולנכסי האקדמיה ומפקחת על ההנהלה. זה משהו מאוד ארכאי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל הם צריכים להציע תקציב וכולי.
מירב ישראלי:
כן. זה בסדר. אני יכולה לראות את הגדרת ועד מנהל.
גוני צור:
המילה מינהלה מטעה. בדרך כלל בכל העמותות יש ועד מנהל.
מירב ישראלי:
הכוונה לוועד מנהל.
קריאה:
לא על הבסיס המדעי אלא על הבסיס האדמיניסטרטיבי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש פה פונקציות אדמיניסטרטיביות.
מירב ישראלי:
בעניין של המרכז עשינו התוויית קווי פעולה של הגוף שהוא פועל לפיהם, אישור התקציב שהוכן על ידי המנהל והבאתי לאישור המליאה, פיקוח על ביצוע חובת פעולה ועל התוכניות, ודיון בדוחות של מבקר הפנים.
רוני טלמור:
זה כמו ועד מנהל רגיל.
מירב ישראלי:
השאלה אם אנחנו כותבים כאן משהו כזה.
אמרנו שמדובר בהבאת הצעת התקציב למליאה.
קריאה:
הניהול השוטף של המוסד הזה.
מירב ישראלי:
כן. השאלה איך לומר את זה.
רוני טלמור:
מה ההבדל בין המנכ"ל להנהלה?
מירב ישראלי:
המנכ"ל מופקד על כל העניינים המינהליים והכספיים של האקדמיה והוא פועל על פי הנחיות הנשיא והמינהלה. המנכ"ל בעל זכות חתימה. זאת אומרת, המינהלה נותנת הנחיות למנכ"ל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה ועד מנהל שנותן הוראות למנכ"ל. השאלה אם צריך להכניס פה את המנכ"ל.
מירב ישראלי:
אפשר. אפשר להכניס את כל הגופים.
נדיה חילו:
אני חושבת שעדיף כדי שיהיה ברור ונהיר, בפרט שמדובר בגוף חדש.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם כן, לא הנשיא הוא זה שאחראי על הדיון היום יומי. זה תפקיד חשוב אבל הוא לא מאייש אותו. לכן טוב להכניס מנכ"ל עם הפונקציות האלה.
רוני טלמור:
מה גם שיש לזה השלכה תקציבית.
מירב ישראלי:
גם לאקדמיה יש מנכ"ל. את המנהל הכללי נמנה לחמש שנים כדי שלא תהיה חפיפה, שלא כולם ייכנסו ביחד לתפקיד.
עבאס זקור:
הוא ממונה על ידי המינהלה?
מירב ישראלי:
לא, על ידי המליאה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גם כאן צריך לתת אפשרות של קדנציה נוספת?
מירב ישראלי:
אפשר למנותו מחדש. לא הגבלנו אותו כי הוא איש מקצועי. אפשר למנות מחדש לתקופות נוספות. הוא ממונה על ידי המליאה. תפקידו לנהל את המוסד, יישום החלטות הנשיא והמינהלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
למה רק יישום החלטות הנשיא? מה עם החלטות המליאה?
מירב ישראלי:
המליאה בדרך כלל לא מנהלת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא יכולה להתקבל במליאה החלטה?
מירב ישראלי:
זה לגבי החלטות ניהוליות, לפחות בגופים הרגילים מהסוג הזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גם אם יש החלטה לא ניהולית אלא החלטה שצריך לבצע אותה אחר כך, צריך מנכ"ל שיבצע אותה.
מירב ישראלי:
אין בעיה להכניס גם את זה. נכתוב המליאה, במקום הנשיא.
הכנת תוכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי לאישור המינהלה והמליאה. הוא מכין את הדברים האלה. דיווח למינהלה על הפעולות.
יצחק רייטר:
אנחנו נכנסים לסעיפים הדנים במטלות שלהם.
מירב ישראלי:
היום נהוג להכניס את זה בחוק.
לתקציב יש שלבים. המנכ"ל מכין הצעת תקציב, זה עובר למינהלה, מאושר במליאה ואז עובר לשר האוצר.
נדיה חילו:
לא צריך לכתוב בתקנון דיווח אחת לשנה או פעמיים בשנה?
מירב ישראלי:
בעיקרון יש פרסום של החלטות.
בעיקרון הנושא של תנאי העסקה ופקיעת כהונה, מכיוון שזה תאגיד סטטוטורי, מאושר על ידי השר ושר האוצר, כולל העסקת המנכ"ל. מי שקובע זו המינהלה באישור השרים. חדילה מכהונה, התפטרות. כאן השאלה אם אנחנו רוצים למליאה שממנה אותו את האפשרות לפטר אותו ברוב מסוים.
נדיה חילו:
אני חושבת שכן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אחרת יכול להיווצר מצב שאין אפשרות לעבוד ביחד.
מירב ישראלי:
שליש ושני-שליש?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כן.
מירב ישראלי:
והורשע בעבירה, שכאן אפשר להשעות. או שנעזוב את זה ורק נתייחס לכתב אישום.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כן.
מירב ישראלי:
אם כן, סיימנו מנכ"ל וסיימנו מינהלה.
נדיה חילו:
מספר עובדים הוא בתקנות?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא.
מירב ישראלי:
זה לפי הפעילות שלהם.
לא סיימנו את תפקידי המינהלה. אמרנו הבאת תקציב למליאה. כל המינהלה מתחלפת ביחד. בעצם מדובר בפיקוח על פעולות המנכ"ל. אמרנו הבאת תקציב, הצעת נשיא. המליאה מתווה את הקווים הכלליים ואז המינהלה בעצם פורטת אותם לביצוע. המינהלה קובעת את המדיניות הכללית של האקדמיה. פה זה למשל "להתוות את קווי הפעולה בהתאם למדיניות הכללית של המליאה".
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בסדר.
נדיה חילו:
אני רוצה לשאול משהו בסיסי שיכול להיות שכבר התייחסתם לפני שבאתי, אבל העניין מאוד חשוב לי. מצוין שבהרכב יינתן ייצוג הולם לנשים?
מירב ישראלי:
אפשר להכניס.
נדיה חילו:
אני חושבת שזה מאוד חשוב. אפשר לכתוב שיהיו לפחות 30 אחוזים. יש היום חקיקה חדשה ושמעתי ש-40 אחוזים כבר נכנסו באיזשהו מקום כייצוג הולם בדירקטוריונים.
רוני טלמור:
אני יכולה לומר לך באחריות שאין הוראת חוק בעניין הזה.
נדיה חילו:
בדירקטוריונים עלה הנושא של ה-40 אחוזים.
רוני טלמור:
זה עלה בהחלטת ממשלה. גם לגבי החלטת הממשלה הזאת הייתה הסתייגות מאוד רצינית של היועץ המשפטי לממשלה.
נדיה חילו:
העניין הזה, מאחר שמדובר במוסד שיש לו אוכלוסייה ערבית, הוא מאוד מאוד מהותי.
רוני טלמור:
זה מהותי בכל הקשר.
נדיה חילו:
זה יותר מהותי בקרב האוכלוסייה הערבית, כי שם קיימת יותר אפליית נשים. המושג הזה של ייצוג הולם הוא יחסי.
רוני טלמור:
כמה נשים באקדמיה שהן ערביות עוסקות בחקר השפה הערבית?
נדיה חילו:
אין קשר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין ספק שמה שאת מעלה הוא נושא חשוב. זו אפליה מתקנת בתוך אפליה מתקנת. זה נכון וזה חשוב, אבל יחד עם זה אנחנו צריכים להכיר במציאות שקיימת היום. היום המציאות היא שיש מעט מאוד שעונים להגדרת אלה שצריכים לשבת בגוף כזה שהן נשים.
נדיה חילו:
למה? 55 אחוזים מכלל סטודנטים הן סטודנטיות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו לא מדברים על סטודנטים אלא על מומחים לשפה. אני אומר שהיום, אם את עושה את זה, צריך לעשות את האיזון.
נדיה חילו:
אני מסכימה עם אדוני, אבל יש לי חשש. מתוך עמי אני באה ויש לי חשש שהנשים תדחקנה. אני רוצה שמבחינה משפטית לא יוכלו לדחוק אותן.
מירב ישראלי:
בעיקרון אני רוצה שנעשה את הסעיף שמקובל בחקיקה. סעיף כזה של ייצוג הולם הכנסנו במועצה הלאומית למחקר ופיתוח.
נדיה חילו:
בעמותות אקדמאיות אחרות שפועלות – גם במכללה בחיפה ובמקומות אחרים – לא יהיו נשים. יש לנו סופרות ואני יכולה לתת לכם שמות של 10 סופרות. אני חושבת שכן צריך לכתוב לפחות 25 אחוזים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לי אין בעיה עם זה. למה ההתנגדות לכתוב את זה בחוק?
רוני טלמור:
זה לא קיים בכל הוראות החקיקה שאני מכירה, גם בשירות המדינה וגם בחברות הממשלתיות.
נדיה חילו:
יש היום הצעות חוק חדשות.
רוני טלמור:
יש דיון על כך בוועדת חוקה, בלי מכסה.
נדיה חילו:
בישיבה האחרונה בוועדה למעמד האישה קיימנו לאחרונה ישיבה בנושא.
מירב ישראלי:
אם נאמר 25 אחוזים, לעולם זה לא יהיה 50 אחוזים.
נדיה חילו:
בישיבה האחרונה של הוועדה למעמד האישה, ביום האישה הבינלאומי, נקבע על-ידי כל הגורמים שהחקיקה הבאה והשלב הבא היא הגדרה של מה זה ייצוג הולם באחוזים, החל מאחוז מסוים ועד אחוז מסוים. לא סתם שעלה נושא הדירקטורים בחברות, לא סתם עברה הוראה במועצות המקומיות שם יש הוראה של 40 אחוזים. אני חושבת שהדבר הזה דווקא מקבל נפח הרבה יותר גדול כאשר מדובר במוסד ערבי כי הדבר הזה שם לא מובן מאליו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני בעד. מאחר שאנחנו כאן שני חברי כנסת, נכניס את ה-25 אחוזים, אבל נאמר שלא יפחת בצורה שתהיה ברורה.
מירב ישראלי:
אני רוצה להזכיר שהנושא של ייצוג לנשים, גם אם לא נכתוב אותו כאן, יש הוראה בחוק זכויות האישה, סעיף 6(ג) שמחיל חובת ייצוג הולם לנשים בכל הגופים הציבוריים וזה כולל גם כל תאגיד שיוקם בחוק.
נדיה חילו:
דיברנו בוועדה למעמד האישה והחלטנו שזה יבוא לידי ביטוי בחקיקה הבאה. הייצוג ההולם לא היטיב ולא הביא אותנו ליעד אותו היינו רוצים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נציע את זה. אם הממשלה תרצה להסתייג, היא תסתייג. לא נחזיר את החוק אם ההסתייגות תעבור.
נדיה חילו:
אני אתן לך עוד דוגמה לשכנע. היום פרס הסופרות והספרות הערבית, עד לפני שלוש-ארבע שנים, אז זה התפוצץ, תמיד קיבלו סופרים ולא סופרות.
רוני טלמור:
אלה הוראות שקשה ליישם אותן וזה יכול לעכב מינויים של אנשים מאוד טובים שלצערם הם לא נשים. יש פסיקה של בית המשפט העליון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
את לא רוצה לראות כאן גוף של 35 אנשים עם אישה אחת. אם את אומרת 25 אחוזים, זה לא מספר כל כך גדול. אי אפשר היום להקים גוף שאין בו 25 אחוזים נשים. אנחנו כותבים שמדובר ב-25 אחוזים עם הדגשה שזה מספר מינימום.
רוני טלמור:
המינימום הזה יהיה גם המקסימום. היום בחברות ממשלתיות הייצוג לנשים עולה והוא מעל 35 אחוזים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
החלטנו. אנחנו ממשיכים.
מירב ישראלי:
סיימנו את סמכויות המינהלה. סיימנו את סמכויות המנכ"ל. אני רוצה לראות את ההוראות הפרוצדוראליות של הגופים. כתבנו את מטרות המליאה. השאלה אם אנחנו צריכים גם לומר מה עושה המליאה כי זה ישנו בתקנון האקדמיה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אמרנו שהיא מתווה את המדיניות הכללית.
מירב ישראלי:
מאשרת את התקציב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
היא ממנה את המנכ"ל. היא בוחרת את החברים.
יצחק רייטר:
היא יכולה גם למנות ועדות לנושאים מסוימים.
מירב ישראלי:
השאלה אם צריך לומר את כל זה.
רוני טלמור:
זה כבר בתקנון שלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה לגבי הנושא של תגמול?
מירב ישראלי:
אני לא יודעת. החוק הוא כמעט זהה. החברות באקדמיה היא על בסיס התנדבותי?
חנן ארליך:
זה מה שאמרו לנו.
מירב ישראלי:
אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה.
רוני טלמור:
על מה הייתה מבוססת ההערכה של 5,300 מיליון?
קריאה:
העובדים.
מירב ישראלי:
המועצה תתכנס לפחות פעם אחת בשנה. אנחנו רוצים כמה פעמים מינימום בשנה תתכנס המליאה?
רוני טלמור:
הם יכולים להחליט על כך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני לא חושב שיש צורך. אנחנו משווים את זה עם חוק שהעברנו, שם זה מוסד שרץ בעצמו, ואז רצינו שבכל-זאת יבואו מדי פעם ויקבעו מדיניות. כאן כל האקדמיה זו המליאה, זו האסיפה הזאת. לכן אני לא חושב שאנחנו חייבים לקבוע להם את מספר הישיבות כי זה ברור שאם הם לא מתכנסים, אין אקדמיה.
חנן ארליך:
בתקנון האקדמיה נקבע שבכל שנה יתקיימו לפחות חמש ישיבות של המליאה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מוכן לכתוב לפחות חמש כי שלוש זה לא מספיק.
רוני טלמור:
הם צריכים להפיח רוח.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא המנכ"ל והעובדים אלא זו המליאה.
יצחק רייטר:
יש גם ועדות שעוסקות בתחומים מסוימים.
חנן ארליך:
למרות שיש ועדות, המליאה מתכנסת לפחות חמש פעמים.
מירב ישראלי:
הנשיא ינהל את הישיבות ויזמן אותן. גמול והחזר הוצאות נשאיר פתוח.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני לא רוצה לכלול את זה.
מירב ישראלי:
האם באמת צריך התייחסות לוועדות?
נדיה חילו:
עוד הערה. אנחנו הרי לא קבענו שבמבנה הזה אמורים להיות רק ערבים. השאלה מה קורה אם תימצא דמות, אישיות יהודית נודעת בספרות הערבית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
דיברנו על כך. קבענו.
מירב ישראלי:
אני מציעה שאת נושא הוועדות נשאיר לתקנון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בסדר.
יצחק רייטר:
מי יכול להיבחר כחבר?
מירב ישראלי:
אתה רוצה להתייחס לזה בחוק?
יצחק רייטר:
אני חושב שזה כן צריך להיות בחוק.
מירב ישראלי:
רוני, ניגוד עניינים רלוונטי לעניין?
רוני טלמור:
אולי פחות למליאה. זה יותר רלוונטי לניהול השוטף. ניגוד עניינים תמיד יכול להתעורר. אני הייתי כותבת לגבי המינהלה.
מירב ישראלי:
אנחנו ננסח משהו ונביא את זה לישיבה הבאה.
הגענו לתקציב. אנחנו קופצים לסעיף 11 ו-12 כדי שרותם תוכל להתייחס.
11. תקציב המוסד
הוצאות המוסד יכוסו מאוצר המדינה ויהיו כלולות בתקציב המדינה.
12. הצעת תקציב
מינהלת המוסד תכין הצעת תקציב שנתי למוסד, והגישה לאישור הממשלה באמצעות השר, במועד שקבע השר.
רותם רולף:
לאור מה שקורה בפועל באקדמיה, זה לא צפוי לפי התפקידים גם באקדמיה ללשון הערבית, ההכנסות אמורות לבוא ממכירת מילונים, ימי עיון, כל מיני ייעוצים לשוניים שעושים. זאת אומרת, צריך לתת גם אומדן להכנסות עצמיות וגם יש מקום ללא ספק לתרומות.
יש לי ניסוח האומר שהשתתפות המדינה בתקציב המוסד תיקבע בתחום פעולת התרבות בחוק התקציב השנתי. מדובר בהשתתפות המדינה ולא בכיסוי ההוצאות.
יצחק רייטר:
יש כאן פתח להתחמקות האוצר ממימון ההוצאות של האקדמיה.
רותם רולף:
גם באקדמיה ללשון העברית יש הכנסות עצמיות. שר האוצר מאשר את התקציב כולל ההכנסות העצמיות וכולל ההכנסות מתרומות.
גוני צור:
האקדמיה ללשון העברית היא כל כך ותיקה ויש לה פרסומים שנמצאים בכל הספריות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש כאן ניסוח שקבענו שמכסה את השאלה שלך ואת ההסתייגויות.
מירב ישראלי:
"פעילות המוסד תמומן" - בכפוף להוראות סעיף 37 כי הרי ממילא לשר האוצר יש שליטה על התקציב השנתי – "מתקציב המדינה כפי שדרוש להוצאות קיומו וניהול מכלול פעילויותיו ומתרומות ומהכנסות שיהיו לו".
ממילא יש הצעת תקציב שנתי והשר ושר האוצר מאשרים את התקציב הזה, כך שלשר האוצר יש שליטה על התקציב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש לו שליטה, אבל יש לו גם אחריות לכסות את ההוצאות של הפעילות. אם יהיו תרומות בנוסף לכך, זה יעזור.
רותם רולף:
הכוונה היא לא רק תרומות. חשוב לי להדגיש שאין הכוונה להתחמקות. אם האקדמיה מוציאה מילון, יהיו לה הכנסות.
מירב ישראלי:
זה יהיה בכפוף לסעיף 12. את סעיף 12 נתאים לכל ההוראות עליהן דיברנו.
רותם רולף:
הצעתי שזה יהיה המנהל כי הוא בסופו של דבר מי שמכין את התקציב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
קבענו שזה המנכ"ל. המליאה מאשרת.
מירב ישראלי:
אישור המליאה, השר ושר האוצר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא צריך כאן את אישור הממשלה.
מירב ישראלי:
נכון. אנחנו מקבלים את הנוסח שאת הצעת.
קריאה:
מה גובה התקציב?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
5,3 מיליון, בהתחלה.
מירב ישראלי:
זה לגבי התקציב. נשאר לנו עניין העובדים ואיסור העברת נכסים. השאלה אם זה רלוונטי כאן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא. אנחנו חוזרים לסעיף שאומר מול מי הם עובדים.
מירב ישראלי:
אני חוזרת לסעיף 8, שזה התקנון.
8. תקנון
המוסד יתקין תקנון ובו ייקבעו בין היתר –
(א) הכללים שלפיהם ימנה המוסד את חבריו ואת חברי הכבוד.
(ב) סדרי העבודה של המוסד וועדותיו.
(ג) הכלים שלפיהם יתמנו חברים יועצים למוסד ותפקידיהם.
(ד) הרכבם, אופן הקמתם, תפקידיהם וסדרי עבודתם של המינהלה, ומוסדותיו האחרים של המוסד.
(ה) הוראות בדבר המשק והנהלת הכספים.
צריך לומר שהמוסד יתקין תקנון, בכפוף להוראות חוק זה.
9. אישור התקנון ופרסומו
תקנון המוסד וכל שינוי או תיקון בו,] טעונים אישורו של השר ויפורסמו ברשומות.
10. החלטת המוסד ופרסומן
(א) השר יפרסם ברשומות את החלטות המוסד בענייני הלשון הערבית, לפחות פעמיים בשנה.
כאן יש הסתייגות של חד"ש המבקשים שזה יהיה פעם בשנה. באקדמיה ללשון העברית זה פעמיים.
(ב) החלטות המוסד בענייני דקדוק, כתיב, מינוח או תעתיק שפורסמו כאמור בסעיף קטן (א) יחולו על הממשלה, מחלקותיה ומוסדותיה, על הרשויות המקומיות ועל מוסדות החינוך, התרבות והמדע.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בסעיף קטן (א), נשאיר את זה כפי שהוא, פעמיים בשנה.
מירב ישראלי:
לגבי סעיף קטן (ב). בלשון העברית, נדמה לי שהתוספת היא התרבות. אני לא מבינה מה זה יחול על מוסדות התרבות וזה נראה לי קצת בעייתי. לדעתי צריך להוריד את התרבות.
רוני טלמור:
זה בחוק רשות השידור.
מירב ישראלי:
אני רוצה לעשות את ההבחנה המרכזית. ההבחנה המרכזית היא בין השלטון והרשויות הציבוריות לבין השוק הפרטי. אנחנו לא יכולים לקבוע לתיאטרון. אם זו ההבחנה, צריך לעשות אותה בצורה מדויקת. לא נראה לי שיש בעיה לגבי הממשלה, מחלקותיה ומוסדותיה. גם לגבי הרשויות המקומיות נראה לי שזה בסדר. מוסדות החינוך, התרבות והמדע – זה כבר הרבה יותר בעייתי כי זה משהו שהוא לא ברור. לא ברור מה זה מוסדות החינוך. יש פה בעיה. גם באקדמיה ללשון העברית יש בעיה בעניין הזה.
חנן ארליך:
גם מוסדות תרבות מקבלים תמיכה מהממשלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
את התרבות הוצאנו.
פרח ג'עפר:
אפשר לומר מערכת החינוך הממלכתית ורשות השידור.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
החינוך, הוא לא רק ממלכתי.
מירב ישראלי:
נכון, יש מוכר שאינו רשמי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה.
מירב ישראלי:
השאלה מה זה אומר שזה יחול עליהם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה אומר שהכללים חלים עליהם.
מירב ישראלי:
כל הפרסומים שלהם?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כן.
קריאה:
אולי נוסיף את המילה שזה ינחה אותם?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כן.
מירב ישראלי:
אני לא יודעת אם צריך לומר את זה. במטרות כתבנו שהם ינחו וייעצו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
השאלה מה זה יחולו. הם יכולים להכריח את המורה שנמצא בשטח? איך יאכפו את הדבר הזה?
פרח ג'עפר:
כשאומרים הממשלה ומוסדותיה, זה חל גם על משרד החינוך וזה חל גם על המורים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו מדברים על פרסומים ועל ספרי לימוד. אני חושב שיחולו ואחר כך ינחו את מערכת החינוך, כולל ההשכלה הגבוהה, והתרבות.
פרח ג'עפר:
וינחו את המוסדות להשכלה גבוהה, התרבות והמדע.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ומערכת החינוך.
פרח ג'עפר:
מערכת החינוך כלולה בממשלה ומוסדותיה.
מירב ישראלי:
אם כן, למחוק את מוסדות החינוך?
פרח ג'עפר:
הם חלק מהממשלה.
מירב ישראלי:
מוסדות חינוך מופעלים על ידי הממשלה והרשויות המקומיות. הם לא מהווים מחלקה במשרד ממשלה.
גוני צור:
כשאת כותבת ינחו, זה כל כך לא מחייב, כך שזה לא משנה.
פרח ג'עפר:
זה משנה לגבי משרד החינוך.
מירב ישראלי:
הייתי מעדיפה להשאיר את זה במטרות. אני לא יודעת אם צריך לכתוב ינחו.
יצחק רייטר:
אני הייתי מוציא את המוסדות להשכלה גבוהה ומשאיר את הממשלה ומוסדותיה, בהנחה שזה כולל את מערכת החינוך הממשלתית. יכול להיות שבמוסדות להשכלה גבוהה לא יסכימו בדיוק עם ההנחיות, בשם החופש האקדמי. כאשר פרופסור בכיר במוסד מסוים לא יסכים ללכת לפי זה, אתה לא יכול לחייב אותו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
איך זה באקדמיה ללשון העברית?
יצחק רייטר:
אני לא חושב שיש השלכות, אלא אם מדובר בפרסומים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם כן, נגביל את זה לממשלה ומוסדותיה - וזה כולל את מערכת החינוך. האמת היא שגם ההשכלה הגבוהה היא חלק מזה, אבל אפשר להתייחס לחופש האקדמי - ואת הרשויות המקומיות.
מירב ישראלי:
הרחבנו את סעיף המטרות ואפשר אולי להוסיף שהאקדמיה ביוזמתה אולי תייעץ למוסדות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כתבנו שם משהו על החינוך, שזה חלק.
מירב ישראלי:
השאלה אם אנחנו רוצים להרחיב את זה לתרבות ומדע.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא.
יצחק רייטר:
רשות השידור נכללת כאן? זה כן חשוב. מה מעמד כל הרשויות הסטטוטוריות?
רוני טלמור:
ברשות השידור אתה מטמיע את המלים החדשות.
יצחק רייטר:
היום למשל האקדמיה מממנת משרה של יועץ ללשון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הרדיו חופשי לא לקבל את הייעוץ. אתה לא רוצה לומר שכל מה שנאמר בכל הערוצים של הטלוויזיה זה לפי הנחיות האקדמיה ללשון העברית.
פרח ג'עפר:
היום מה שקורה הוא שפשוט מקלקלים את השפה הערבית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כמו שקלקלו את השפה העברית. תפתח את ערוץ 4 ב-HOT ותראה שזה לא בדיוק לפי הכללים ואף אחד לא מדבר, אף אחד לא כותב ואף אחד לא מעלה את זה.
מירב ישראלי:
הרשות השנייה, זה בעייתי, כי שם הרוב הוא מסחרי. אנחנו לא מתערבים בשידורים המסחריים. עושים את ההבחנה בתקשורת בין שידורים ממלכתיים לשידורים שהם לא ממלכתיים.
פרח ג'עפר:
מה מעמד החוק הזה לגבי כל הרשויות הסטטוטוריות?
מירב ישראלי:
השאלה מה תעשה. תגיד לרשות הטבע והגנים מה לעשות?
קריאה:
אם הם לא עושים טוב, אפשר לתבוע אותם. זו משמעות החושק.
פרח ג'עפר:
אנחנו מתווכים עם מע"צ לגבי שילוט והם שואלים אותנו בזכות מה.
מירב ישראלי:
מע"צ ייכנס כאן, עם זה אין בעיה. מוצע שננסה למצוא ניסוח שהוא כללי יותר. לא רק ממשלה אלא גופים שמתייחסים לממשלה. ננסה למצוא ניסוח שירחיב את זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה צריך איכשהו לכלול את התקשורת.
מירב ישראלי:
אנחנו ננסה להגדיר גופים ציבוריים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כולל את רשות השידור. חשוב לנו לכלול את זה כי זה בעצם מהווה את ההטמעה.
מירב ישראלי:
גופים ציבוריים, כולל רשות השידור.
13. ביקורת מבקר המדינה
המוסד הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב).
נוסיף את המבקר הפנימי.
14. ביצוע
השר ממונה על ביצוע חוק זה.
15. תחילה
מציעים שזה יהיה ב-1 בינואר 2008.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
למה רק ב-1 בינואר 2008?
מירב ישראלי:
צריך למנות.
קריאה:
צריך תקציב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
עד אז יהיה גם זמן להכין את התקנות?
מירב ישראלי:
כן. אני יודעת שגם בדיקת המינויים לוקחת זמן.
פרח ג'עפר:
החוק כולל את המינויים. אם את קובעת את תחילת החוק ב-1 בינואר 2008, כל תהליך המינויים מתחיל אז.
מירב ישראלי:
לא. התחילה של החוק. המינויים ייעשו לפני כן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה חייב להביא את הצעת התקציב כבר באוגוסט.
פרח ג'עפר:
התקציב יאושר ב-31 בדצמבר, ואם כל הגופים לא יביאו הצעות תקציב, לא יהיה תקציב.
מירב ישראלי:
הכוונה של החוק היא שהאקדמיה תצטרך להתחיל לפעול ב-1 בינואר 2008.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אכן יכולה להיות כוונה אחרת בסעיף התחילה.
מירב ישראלי:
יש לנו הוראה בחוק הרצל וז'בוטינסקי. הייתה הוראת מעבר שהתייחסה לשנת התקציב. אני אביא את זה לישיבה הבאה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא מוציאים תקציב לפני ה-1 בינואר, אבל כל התשתית צריכה להיות מוכנה כדי שהמוסד יפעל ב-1 בינואר 2008.
מירב ישראלי:
התשתית היא לא הבעיה. אם לא יהיו מינויים, האקדמיה לא תתחיל לפעול.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם זה לא נכנס לספר התקציב, זה מוגש לממשלה באוגוסט, זה לא יפעל.
מירב ישראלי:
את זה הם צריכים לעשות בלי קשר לתחילת החוק.
קריאה:
השאלה מי יכין את זה.
חנן ארליך:
יש הבדל בין מה שאגף התקציבים מקצה לעניין לבין התקציב שמאושר. אגף התקציבים מקצה סכום אבל צריך שהגוף יאשר את התקציב ואז הוא יקבל אותו. אם החוק צריך להתחיל לפעול ב-1 בינואר 2008, זה אומר שאגף התקציבים צריך לתת סכום לעניין הזה.
יצחק רייטר:
את זה הוא מביא כבר באוגוסט לממשלה.
מירב ישראלי:
לכן זה מה-1 בינואר 2008.
פרח ג'עפר:
לפי החוק המליאה מאשרת את התקציב והיא צריכה להביא את הצעת התקציב.
מירב ישראלי:
יש הבדל בין הפרוצדורה של אישור התקציב שהיא הבעייתית לבין זה שיהיה תקציב בשנה הבאה. אנחנו רוצים לדאוג שיהיה תקציב לשנה הבאה. זה בדיוק כמו שעשינו לגבי חוק הרצל וז'בוטינסקי, כי בדיוק שם התעוררה אותה בעיה. כתבנו הוראות לגבי מינוי המועצה, שמינוי המועצה יהיה עד לתאריך מסוים, ולגבי שנת התקציב קרובה, זה יהיה בחוק התקציב. אני אביא את החוק הזה לישיבה הבאה.
יצחק רייטר:
לגבי קשרי עבודה, יש לנו הצעת נוסח: "האקדמיה או המוסד יקיים קשרי עבודה וחילופי מידע עם האקדמיה ללשון העברית ועם מוסדות לחקר הלשון העברית וערבית בארץ ובחוץ לארץ".
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני אכניס את זה בדברי ההסבר בנאום שלי. לא צריך לכתוב את זה כי זה כלול בתפקידים. זה חלק מהמטרה שכאן זה יתקשר עם האוכלוסייה היהודית שמעוניינת בזה ועם מדינות מסביב, מדינות ערב או מדינות אחרות בעולם. זה חלק מהמטרה.
מירב ישראלי:
יש דברים שהחלטנו עליהם במטרות ולדעתי חלק מזה כבר הכנסנו וגם דיברנו על הנחיית המוסדות. ברור שהם צריכים לקיים קשר עם המוסדות. לישיבה הבאה נביא את נוסח המטרות ונראה אם יש אפשרות לחדד את זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אולי תכניסי את הדבר הזה במטרות.
מירב ישראלי:
אני אבדוק.
רוני טלמור:
אם תוכלי לשלב את זה, כי זה אחרי הרבה שיחות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שעשינו חוק טוב. עכשיו העבודה על מירב. אני מאוד שבע רצון במיוחד מסעיף המטרות ובהרחבתו. אני חושב שלקחנו בחשבון את כל האיזונים.
אני מודה לכולכם. ביום שני נקיים ישיבה קצרה רק על מנת לאשר את הצעת החוק.
הישיבה ננעלה בשעה 13:50