פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 169
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ג באדר התשס"ז (13 במרץ 2007) בשעה 12:30
ס ד ר ה י ו ם
החינוך הדתי ברעננה
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
אליהו גבאי
משה גפני
צבי הנדל
ניסן סלומינסקי
מוזמנים:
ד"ר שי כנעני - ס/מנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך
אהרן אדלר - מפקח כולל במחוז מרכז, משרד החינוך
נועם עזרא - ארגון הורים ארצי
נחום חופרי - ראש העיר רעננה
איתן גינזבורג - חבר מועצת העיר רעננה
לאה הלפרין - יושבת-ראש ועדת הביקורת, חברת מועצת העיר רעננה
יהודה חדד - הסתדרות המורים
סמדר גל - עמותת הורים לקידום תיכון עירוני דתי
תמר פלר - עמותת הורים לקידום תיכון עירוני דתי
דוד מולנר - עמותת הורים לקידום תיכון עירוני דתי
ליאור עומסי - סמנכ"ל כספים, רשת אמי"ת
ד"ר צבי ירבלום - מנהל קריית החינוך אמי"ת, כפר בתיה
שמואל ביבר - סמנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא
שמואל פריד - מנהל ישיבה, רעננה
הרב בנימין נפטיילר - מזכ"ל בני עקיבא, ראש ישיבה, רעננה
מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
החינוך הדתי ברעננה
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט.
אנחנו דנים בשאלה מאוד עקרונית. אם אני רוצה לשלוח את ילדיי לחינוך ממלכתי דתי בירושלים, אין לי אופציה כזאת. אין היום בתי-ספר תיכונים דתיים שהם רשמיים.
קריאה:
כל החינוך התיכוני הוא מוכר שאינו רשמי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש חינוך של העיריות שהוא חינוך חינם לכל והוא לציבור החילוני. יכול להיות שהוא מוגדר כמוכר שאינו רשמי, אבל הוא עירוני. ברעננה, יש לכם בתי-ספר עירוניים?
נחום חופרי:
כמעט כל החינוך הממלכתי בידי בתי-ספר עירוניים ממלכתיים על-יסודיים. אנחנו מדברים כאן על חינוך על-יסודי ולא רק על בתי-ספר תיכוניים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ראש עיריית רעננה היה מנהל בית-הספר ויודע משהו על חינוך.
משה גפני:
התיכון הממלכתי ברעננה הוא ממלכתי?
צבי הנדל:
הוא של העירייה.
נחום חופרי:
הוא ממלכתי, כן.
שי כנעני:
חטיבת הביניים ברעננה, לפי הנתונים שיש לי כאן כרגע, מעמדה הרשמי, למרות שהיא איננה של העירייה. איך זה נוצר, לא ברור לי אבל מעמדה הרשמי הוא כזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
המעמד של החינוך העל-יסודי, מה ההבדל בין הרשמי והלא רשמי?
שי כנעני:
הבעיה של החינוך העל-יסודי, מכיתות ח' ואילך, להבנתי, ואני אומר כרגע דבר שלא קשור לעצם הדיון הזה, מונחת במקום שבו לא כל הכיתות עד י"ב הן בתוך חוק לימוד חובה. עד י'.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
את זה אנחנו עכשיו משנים. זו הצעת חוק שלי.
שי כנעני:
אי אפשר היה לעשות את כיתות י"א-י"ב כבתי-ספר רשמיים, ואז הלכו אחורה ואמרו עד כיתה י'. כשבא המצב שיש לנו בית-הספר בו לומדים מכיתה ז' עד כיתה י"ב, לפעמים פיצלו אותו לשני בתי-ספר – מכיתה ז' עד ט' שהיא חטיבת ביניים, והחלק של כיתה י'-י"ב כלא רשמי, ולפעמים קבעו מכיתה ז' ואילך כבית-הספר רשמי. הנושא הזה לדעתי מהווה בעיה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה הפורום לפתור את הבעיה, אבל לא היום.
נחום חופרי:
את הבעיה פתרו – לפחות ברעננה – על-ידי כך שהצמידו לכיתה י' את כיתות י"א ו-י"ב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה נוגע מאוד לדיון העקרוני לגבי החינוך הדתי, כי היום ברעננה אין אופציה לילדים דתיים שרוצים ללמוד מכיתה ז' ואילך בחינוך ממלכתי רשמי. היום אין אופציה כזאת וזו שאלה שעולה הרבה פעמים על שולחננו בערים שונות וזו אחת מהשאלות שאנחנו צריכים לדון בה, יחד עם השאלה הספציפית שצריך לפתור בעיה שקיימת או לא קיימת – ואנחנו נשמע את זה כאן היום. אנחנו באים לדיון הזה בראש פתוח. שמעתי עמדות שונות, והיו אצלי, ואני מניח שגם אצל חברים אחרים, כל הצדדים ועמותות שונות. הכול לגיטימי, הכול יהיה כאן על השולחן ונקיים דיון. אנחנו נגביל כל דובר בדיון הזה לשלוש דקות כדי שנוכל לשמוע את כל הצדדים ולקבל בסוף הדיון החלטה מושכלת.
אני מבקש מראש העיר לפתוח ולאחר מכן נשמע את הצדדים.
צבי הנדל:
ההצעה לסדר הייתה שלי ואני מבקש לומר למה רציתי לקיים את הדיון הזה.
העליתי את הנושא בכנסת לאחר שהתוודעתי אליו מתושבי רעננה ולאחר ששוחחתי גם עם ראש העיר. קיבלתי תשובה משרת החינוך, גם על שאילתה שהגשתי וגם על הצעה לסדר, שמאוד לא נראתה לי. ברעננה יש תושבים שמבקשים בית-הספר תיכון מסוים. יש ראש עיר שבמקרה גם בא מתחום החינוך, הוא היה ראש אגף החינוך והיה מנהל בית-הספר והוא בדק את זה ואני יודע שהוא בדק עוד פעם כי בסופו של דבר הסיכון הכספי עליו, ותיכף אני אסביר כי לא כולם מצויים בדקויות. משרד החינוך לא מאשר לו.
ראש עיר רוצה להקים גוף. משרד החינוך מעביר לו תקציב פר ילד, כי כך זה עובד בתיכוניים בניגוד לבתי-הספר היסודיים, שם הכספים מועברים פר כיתה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא. היום גם בבית-הספר יסודי זה פר ילד.
צבי הנדל:
בסופו של דבר בית-הספר תיכון שמנוהל על-ידי הרשות המקומית - ברוב גדול של המקרים, ואני לא מדבר על הפרטיים – מקבל פר ילד ואם חסר לו כסף לאותה מתכונת של לימודים שהוא קבע, מישהו – שהוא לא המדינה – מוסיף את הכסף הזה ובדרך כלל המישהו הזה הוא הבעלים כאשר אם הרשות המקומית היא הבעלים, היא זו שמוסיפה.
לכן כאשר ראש עיר מחליט שהוא רוצה להקים מוסד כזה, אני רואה כיותר מחוצפה שמשרד החינוך בעקשנות לא מוכן שזה יקום כי יש במקום בתי-ספר פרטיים.
גילוי נאות לכולם. בתי-הספר "הפרטיים" בהם מדובר – כולם של עם ישראל – הם בתי-ספר נהדרים, באחד מהם הבן שלי התחנך, ויש לי בן נהדר, הכי טוב בעולם, והישיבה התיכונית היא נהדרת, גנבתי להם פעם את ראש הישיבה שיהיה אצלנו בגוש קטיף ראש הישיבה, הם לא עומדים לדיון, הם נהדרים, אבל רצונו של הציבור וראש עיר, זו הסוגיה שעומדת על הפרק ובעיניי זה רצון מכריע. אם אין איזה ארגומנט מדהים של משרד החינוך, אין לו זכות מוסרית. הוא יכול טכנית למרר להם את החיים, לא לתת להם סמל מוסד, ואז הם יהיו מסופחים למוסד אחר ואנחנו מכירים את כל התרגילים. למה צריך לעשות את זה כאשר מי שמקים את זה הוא לא אחרון התושבים אלא ראשון התושבים בעיר? במקרה בדקתי והתברר שכיפת שמיים לראשו ולא כיפה סרוגה ולא כיפה אחרת.
לכן בקשתי בדיון הזה לקבל החלטה שאנחנו דורשים ממשרד החינוך להיעתר לרצונו של ראש העיר. לכן גם לא הגשתי את הבקשות לאור פניית ההורים עד שלא וידאתי שראש העיר באמת רוצה זאת. ברגע שהבנתי מראש העיר, בשיחה שהייתי אצלו, אני חושב שאי אפשר שהמדינה תשים לו רגליים.
נחום חופרי:
אני התוודעתי לנושא הזה כאשר התמניתי להיות מנהל אגף חינוך והתברר לי שיש שני בתי-ספר יסודיים, אחד חילוני ואחד דתי, אחד נקרא אריאל והשני נקרא דקל, והבוגרים של כיתה ו' שם, בדקל, יודעים בדיוק לאן הם הולכים ומה הם עושים. הם בוחרים את דרכם. זה בית הספר הממלכתי. הבוגרים של אריאל, לא יודעים. הם בכיתה ה', או במקרה הטוב בתחילת כיתה ו', עוברים מבחני קרני ואחרי כן עוברים דרכי ייסורים ודרכם להשתבץ בבתי-הספר של הרשתות. אמרתי שאני רוצה לעשות בזה סדר.
כשנבחרתי להיות ראש עיר, פניתי למשרד החינוך וביקשתי להקים בית-הספר עירוני ממלכתי-דתי. כמו שיש שלושה בתי-ספר ממלכתיים ועוד בית-הספר ממלכתי-דתי לבנות, אני רוצה גם בית-הספר ממלכתי-דתי לבנים של העירייה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה מעמד בית הספר הממלכתי-דתי לבנות?
נחום חופרי:
בית-הספר על-יסודי לבנות. אגב, הוא משותף אתנו ועם רשת אמי"ת ופועל לשביעות רצון כל הצדדים. הוא של הרשות, הבעלים היא הרשות, מי שמנהל אותו זו רשת אמי"ת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש לו מעמד של בית-הספר רשמי או לא רשמי?
נחום חופרי:
יש לו מעמד של בית-הספר רשמי שממלא אחר התנאים של חינוך ציבורי. אני עוד מעט אומר על זה מילה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
משלמים שם שכר-לימוד?
נחום חופרי:
משלמים שכר לימוד על תוספות, אבל במידת הרחמים.
קריאה:
670 שקלים. עלות כוללת.
ליאור עומסי:
משלמים 700 שקלים בשנה עבור תוכנית לימודים נוספת.
נחום חופרי:
תלמיד בתיכון ממלכתי, אם הוא לא בוחר שום מגמה, משלם 1,300 שקלים בשנה, ואם הוא בוחר מגמה ייחודית, מוסיפים לו עוד 1,500 שקלים בשנה.
כמו שאמרתי, התשובה שקיבלתי ממשרד החינוך הייתה שאני לא אוכל להקים בית-הספר של העיר שכן יש שם שני בתי-ספר שממלאים אחרי כל הצרכים ואין סיבה לפתוח בית-הספר שלישי. אם אני מסתדר עם הרשתות, מבחינתי זה אומר שכל התלמידים מתקבלים בכיתה ז' ולומדים על פי כללי החינוך הציבורי, בוחרים מגמות בכיתה י', והפיקוח הוא של משרד החינוך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לזה הרשתות מוכנות.
נחום חופרי:
בשלב הזה, עדיין הן היו מוכנות.
לאחר שקיבלתי את התשובה למשרד החינוך, פניתי לשתי הרשתות וקיבלתי הסכמה לעמוד בתנאים שלי, כמו שאני רואה את החינוך הציבורי, מרשת ישיבות בני עקיבא, ואכן לפני שבועיים יצאנו בהכרזה שאנחנו הולכים לשותפות יחד אתם במטרה להקים את אותו תיכון עירוני במתכונת של התיכונים העירוניים הרגילים בעיר, או בית-הספר על יסודי רגיל, עם התנאים של חינוך ציבורי. אנחנו הופכים גם את הישיבה לישיבה עירונית וגם עליה יחולו הכללים של חינוך ציבורי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
את שכר הלימוד שמשלמים היום בישיבה לא ישלמו בעתיד.
נחום חופרי:
ישלמו פחות. מי שבוחר ללמוד בישיבה יודע שהוא רוצה להגביר את הלימודים התורניים בצורה מאוד משמעותית, והמדינה לא משלמת על זה והעירייה משלמת בצורה אחידה לבתי-הספר. מן הסתם תלמיד שבחר ללמוד בישיבה, יצטרך לשלם תוספות מעבר למקובל בחינוך, את הדלתא של הלימודים הנוספים, אבל תהיה לו אפשרות בחירה פעמיים: פעם אחת הוא יחליט אם הוא רוצה ללכת לישיבה או לתיכון, ובבחירה הזאת הוא יוכל עדיין לבחור.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם הוא לומד בתיכון, זו מגמה ישיבתית ומגמה תיכונית.
נחום חופרי:
זאת ישיבה וזה תיכון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תחת הגג של ישיבת בני עקיבא ברעננה. אם כן, זו ההצעה והיא מקובלת גם על משרד החינוך.
נחום חופרי:
עוד לא פניתי למשרד החינוך. מחר אני נפגש פעם ראשונה עם מינהל הפיתוח בעניין. ההצעה התקבלה על-ידי מחוז המרכז ועל-ידי מינהל החינוך הדתי, אבל כדי לממש אותה צריך גם לבנות בית-הספר, צריך לבנות מבנה, וכדי שנוכל לעשות את זה, אנחנו נבוא בדברים עם משרד החינוך ואנחנו מקווים לשיתוף פעולה מלא.
לאה הלפרין:
הנושא של תיכון דתי ממלכתי עירוני, בניהול עירוני, בפיקוח של משרד החינוך, אני מכירה אותו שנים - יש לי שלושה בנים – וברעננה היו ניסיונות קודמים לפני 15 שנים, ניסיון שלא צלח. קמה עמותת הורים שהיא מאוד ממוקדת, מאוד לוחמת לעניין ובצדק. היא פנתה אליי כנציגת ציבור וכאחת שבאה מתוך אותה קבוצה. לכן ביקשנו את הדיון, כדי להעלות את זה לרמה הארצית. כנראה שאנחנו הולכים לפתרון למרות שאנחנו עוד לא מגובשים ומדברים כרגע על כיתה ז' שתיפתח אי"ה בשנה הבאה. יש עכשיו הרבה עבודה עם ההורים ואני מאוד מקווה שזה יצליח. עשיתי מאמצים מאוד רבים.
הנקודה הייתה להעלות את זה לרמה הארצית משום שיש מקומות שאין את העמותה הזאת שדוחפת לעניין הזה, אין אולי נציגים שיכולים למשוך, אין אולי קשרים. הבעיה היא בעיה ארצית.
למעשה אנחנו משאירים את הכוח אצל למי שיש לו כוח ואנחנו קצת מקפחים את המקומות האחרים. יש גם את הנושא של המגמות, כמו בשדרות, שמשרד החינוך העביר את החינוך לרשתות, שזו מגמה הפוכה מזו עליה אנחנו מדברים כאן, שהיא יותר חמורה וגם היא צריכה לעלות על הפרק כי שם אולי גם כן אין להם כוח והם אכן מקופחים מהרבה בחינות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אולי נבנה כאן מודל שיתאים לעוד מקומות. זה דבר שצריך לעלות בקנה אחד עם המדיניות המוצהרת של שרת החינוך.
שי כנעני:
אני אומר שני דברים בלבד. המבנה של המערכת הקיים היום נבנה בהסכמה ובתיאום עם עיריית רעננה ולא על דעת משרד החינוך בלבד. זו נקודה ראשונה שאני רוצה שתהיה ברורה. על הרקע הזה משרד החינוך בנה והשלים את המערכת הזאת למבנים בהיקף שעונה על הצרכים הקיימים והנראים כרגע לעינינו לתקופה הבאה. לכן מבחינת הנקודה של בניינים, יש היום ברעננה מספיק מבנים לתת תשובה גם להצעה שעלתה כאן, ושאני מברך עליה, של בית-הספר עירוני של העירייה שיופעל על-ידי בני עקיבא, כי אני מבין שזה פחות או יותר המודל שמצטייר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה אומר שאין צורך לבנות כי יש מספיק מקום.
שי כנעני:
נכון.
נחום חופרי:
אני מציע ליושב-ראש הוועדה ולחברי הוועדה לבוא לסיור אתי ברעננה ולראות את המתחם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כולנו מסכימים למודל, אבל יש ויכוח עובדתי. אתה טוען שבמבנה של ישיבת בני עקיבא ברעננה היום, יש מקום לקלוט את כל התלמידים שרוצים ללמוד.
שי כנעני:
נכון, ואני אומר יותר מזה. אני לא אהיה מסוגל לעמוד תחת ביקורת סביב השאלה למה אני מקצה תוספת בנייה שבו יש מספיק חדרים כאשר במקומות אחרים – ובוועדה הזו זה עלה לא פעם ולא פעמיים – אין מקום לימוד הולם. לכן מהבחינה הזאת ישנו קושי כבד מאוד. למהלך מהסוג הזה עשויות להיות השלכות רוחב גדולות מאוד בהיקפים ובביקוש לבנייה כאשר יאמרו שהמבנה הזה קיים אבל מאחר שאנחנו הולכים למהלך אחר, נבנה לו בניין חדש.
עד כאן דבריי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה אתם מציעים?
שי כנעני:
לקיים את המערכת כמו שמציעה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לעשות אותו הדבר אבל ללא בנייה.
שי כנעני:
במבנים הקיימים. לדעתי יש מספיק מקום.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נשמע התייחסות לטיעון הזה.
דוד מולנר:
אני אתייחס בקיצור לנושא שנדון כבר במשך שנה וחצי. מאחורינו עומדות מאות משפחות חתומות של הורים בציבור הדתי, וזה הוכח גם בסקר שנערך בקרב ההורים – 54 אחוזים מההורים הצביעו על העדפה של תיכון דתי עירוני, בלתי תלוי, לבנים, ברעננה. זו הייתה מסקנת הסקר ונדמה לי שהסקר הועבר לכבוד יושב-ראש הוועדה.
אנחנו רואים בזכויות של הציבור לחינוך על יסודי דתי, שוויוני לחינוך שניתן בממלכתי. דהיינו, אם יש הקצאה גם כספית וגם להיות א-פוליטיים, להיות בלתי תלויים, שיהיה תיכון דתי עירוני כמו שאנחנו ידענו שהיה בחיפה, רמת-גן וכולי. זה מה שההורים רוצים. חלק רוצים, וזה בא לידי ביטוי בסקר, בית-הספר עם אווירה תורנית-דתית ולימודים מתוגברים בצד התורני, וזה אמור במיוחד לגבי העולים החדשים, אבל חלק עדיין רוצים שיהיה תיכון דתי-עירוני רגיל ולא רוצים ללמוד לימודים ישיבתיים. הם לא רוצים שהילד שלהם ילמד עד שעה 8:00 בערב. העובדה היא שהחוק מחייב לתת את מערכת החינוך הזאת ולדעתנו החוק לא מקוים.
מוסכמים עלינו העקרונות שראש העיר ציין. קודם כל, קבלת כל התלמידים בלי מבחני מיון, בלי הסללה עד כיתה י'. אחרי כן ישנו הנושא של הצעת מגמות, שעובדה שהן לא קיימות. המגמות האלה, לפי נטיות התלמידים והכישרונות שלהם. והדבר האחרון, שקיפות ניהולית וכספית. ההורים זכאים לדעת בדיוק מה נעשה בכספם והכסף הוא כסף כבד מאוד כאשר יש הורים שמשלמים עד 10,000 שקלים בשנה שזה כמו שכר לימוד באוניברסיטה.
הפנייה שלנו לוועדת החינוך כגוף שיכול להשפיע על משרד החינוך. עד היום לא קיבלנו תשובה אחת בכתב ממשרד החינוך. התשובה האחרונה של דוקטור כנעני הייתה שהוא העביר את זה ליועץ המשפטי.
מי שאומר שצריך להתבסס על המבנים הכנעניים, כפי שאומר דוקטור כנעני, המבנים הקיימים הם בבעלות פרטית, כל המוסד הוא בשליטה פרטית, גם בישיבה, גם בכפר בתיה, כך שלא יכולה להיות תלות עצמאית אם אתה תחת בעלות אלא אם כן אתה בהסכמים לגבי שכירות מבנים ובאיזושהי צורה משפטית יש לך זכות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם הם נותנים לך להיות בבניין, מה איכפת לך?
דוד מולנר:
הם לא נותנים. אתה צריך לקבל את כל הכללים של המוסד הפרטי וזה מה שהיה להורים כל השנים.
קריאה:
במבנים שניבנו מתקציב משרד החינוך.
דוד מולנר:
אנחנו לא מבינים למה משרד החינוך נתן את המבנים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה נכון שזה בבעלות, אבל כאשר משרד החינוך בנה, ברור שזה רק לפי תנאי משרד החינוך.
דוד מולנר:
לא. בפירוש לא.
שמואל ביבר:
לפני 4 שנים השתתפתי כאן בדיון בשאלה מהותית, איך רשויות מקומיות מעבירות את התיכונים לבעלויות פרטיות. התקיים כאן דיון מאוד רציני ובסופו הוחלט להטיל על המחלקה המשפטית במשרד החינוך למצוא פתרון לבעיה. ישבנו על המדוכה מספר חודשים ולבסוף על דעת כל הצדדים, הרשתות ומשרד החינוך, גובש חוזה כאשר הרעיון הוא שהרשת מפעילה, אבל הוקם ועד מנהל בהשתתפות נציגי העירייה והבעלות להפעלת המוסד. למעשה לראש העיר יש אמירה מאוד דומיננטית בוועד המנהל. הוועד המנהל הוא הגוף שבונה את המטרות, את האסטרטגיה והתקציב ונותן הנחיות לבעלות. זה הפתרון ולדעתי זה עונה על השאלות שהועלו כאן.
בעיקרון עיריית רעננה פנתה למרכז ישיבות בני עקיבא להפעיל את המוסדות. כמובן הבענו את רצוננו לעשות את הדבר הזה בשתי הסללות: תיכון עירוני ללא גביית כספים מההורים, ומסלול ישיבתי, כאשר יחד עם הדלתא של התוספת ללימודי קודש אנחנו גובים מההורים שכר לימוד בהתאם לחוזר מנכ"ל נ"ט שמגביל את הרשתות לסכום המקסימאלי אותו ניתן לגבות בגין תגבור לימודי יהדות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
למה אתם לא יכולים לתת לילדים ללמוד היום במקום שיש לכם?
שמואל ביבר:
אנחנו מוכנים לתת לתלמידים ללמוד בקמפוס שלנו, גם בהסללה התיכונית, עם הסכם מסודר עם העירייה. אני לא בטוח שיש מספיק מקום בקמפוס לשתי הסללות כי הקמפוס הוא די מצומצם. מי שיבדוק, אין מקום בישיבה להסללה נוספת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כל שאר התנאים כאן מקובלים עליכם.
שמואל ביבר:
מקובלים. בהחלט.
תמר פלר:
מדובר במקום קטן, צר, שלא יכול להכין את העניין הזה, מה גם שלמשל תיאורטית ראש העיר מוכן לתת קרקע ציבורית. תיאורטית יבוא מחר משקיע ויהיה מוכן להשקיע 3 מיליון דולר למבנה. מה זה עניינו של משרד החינוך באופן עקרוני לא לאשר סמל מוסד לתיכון? זו הבעיה שלנו. הרי בעצם את אותו כסף הוא יכול לתת או לישיבת בני עקיבא או לרשת. התשובה שקיבלנו אמרה שלא אושר סמל מוסד לתיכון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לדעתי לא צריך סמל מוסד חדש כי יש להם סמל מוסד. זאת לא בעיה.
תמר פלר:
אנחנו מדברים על שוויון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם רוצים לעשות את מה שמציעים כאן, צריך סמל מוסד נוסף?
שי כנעני:
השאלה מה מציעים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מציעים כאן תיכון עירוני בשותפות עם המוסד שנקרא מרכז ישיבות בני עקיבא. יהיו שני מסלולים: מסלול תורני של הישיבה ומסלול עיוני תחת אותה קורת גג, אותה עמותה, אותו קמפוס.
תמר פלר:
זאת לא אותה הנהלה.
נחום חופרי:
לא כל מה שהעמותה אומרת אני אומר, ולא כל מה שאני אומר העמותה אומרת. כהצעת פשרה שלנו עם משרד החינוך נכנסנו לשותפות יחד עם רשת ישיבות בני עקיבא. ההסכם הנוכחי מדבר על ניהול משותף. משרד החינוך דרש את זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בתנאים האלו צריך סמל מוסד נוסף?
שי כנעני:
אם מדובר על ניהול משותף ובאותו מוסד, אזי יש לנו את אותו מוסד שיש בו שני ערוצי לימודים, וזה מבחינתי איננו דורש סמל נוסף.
נחום חופרי:
הבקשה שלנו במקור הייתה לקבל בית-הספר שלנו ולא בשותפות עם אף אחד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הבנתי את התשובה והבנתי מה הפשרה. חוץ מהנושא של המבנה, שזו שאלה עובדתית אם יש מקום או לא, שאלתי את עמותת ההורים אם זה מקובל עליהם ואם זה מה שהם רוצים.
דוד מולנר:
ההורים רוצים שהניהול של התיכון המדעי יהיה עצמאי, שהניהול שלו יהיה בשליטת העירייה. אם זה יהיה בשליטת הישיבה, ציבור ההורים לא מקבל את זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הנהלת הישיבה מקבלת את כל העקרונות שמציע ראש העיר והעקרונות הפדגוגיים של מסלול שהוא נפרד לגמרי.
דוד מולנר:
ההורים לא מוכנים לזה.
תמר פלר:
יש כאן שאלה מדוע הציבור הדתי נזקק לקבלני חינוך ולמה אנחנו צריכים לקבל רשתות חינוך שיכפו עלינו חינוך של רשתות. היסטורית יש פה בעיה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מסכים אתך, כך שאין לך ויכוח אתי. אני חושב שכל המבנה הזה, גם מבחינה היסטורית, הוא דבר פסול ואני לא יכול לקבל את זה. אני חושב שיש להורה דתי בדיוק אותן זכויות כפי שיש לכל הורה אחר. אני מסכים אתכם, אבל אני רוצה להבין את הבעייתיות ואת הפשרה שנמצאת. בינתיים אנחנו רק בבירור עובדות.
בנימין נפטיילר:
אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה לכמה דברים שאני חושב שהם חשובים לדיון. הייתי ראש ישיבה עירונית בעבר, פרחי אהרן, קריית שמואל בחיפה, ואני ראש ישיבת רעננה. התפלאתי שבאמת הישיבה היא לא עירונית. פתחתי במגעים עם נחום בעניין הזה כשהוא עוד היה ראש אגף החינוך. אני בהחלט מאמין וחושב שישיבה צריכה להיות ישיבה עירונית כאשר המשמעות היא לא לעשות מבחני מיון לתלמידים בעיר רעננה שזה אזור הרישום שלהם.
מבחינתנו כישיבה, אם היה מצליח הנושא הזה שהתיכון היה מקבל סמל מוסד והיה תיכון דתי עירוני והישיבה הייתה ישיבה עירונית דתית, בזה יש לנו עניין. ברגע שראש העיר פנה אלינו, לאור חוסר היכולת להקים תיכון עירוני בצורה עצמאית, בגלל האמונה שלי – וכאן אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה, אני חושב שמגיע לישיבת בני עקיבא רעננה קרדיט מאוד גדול בעניין הזה, כי זה לא דבר שהציבור הדתי מוחא לו כפיים בקלות ואני צריך להתמודד עם הרבה מאוד מוסדות פרטיים באזור, ובהחלט זה מהלך שאם לא היינו מונעים בו אידיאולוגית, לא היינו הולכים אליו – ברגע שפנו אלינו להקמת קריית החינוך שבה יהיה מסלול עירוני ישיבתי ומסלול עירוני-תיכוני, כדי להמשיך ולקדם את המהלך המבורך הזה, הסכמנו. יכול להיות שיש פה אפילו איזשהו רעיון חדש וכאן אני חולק קצת על ההורים. יש פה איזושהי בשורה שכן אפשר לעשות תחת קריית חינוך אחת את שני המסלולים.
אתמול דיברתי עם תלמידי הישיבה וסיפרתי להם מה קורה. אמרתי להם שלאור המהלך הזה בעזרת השם נעבור למקום שבו גם נבנה אולם ספורט. ישיבה שלמה מחאה כפיים כי סוף כל סוף נוכל גם לבנות אולם ספורט. אני חושב שגם אם יש מבנה לבני עקיבא ברעננה, צריך לתת פתרון לילדי העיר הדתיים ברעננה שבוחרים ללמוד בישיבה פתרון הולם של אולם ספורט ודברים שלא קיימים היום במבנה הקיים.
ליאור עומסי:
לרשת אמי"ת יש מגרשי ספורט והכול כבר קיים בשטח, גם במימון משרד החינוך ובמימון של תורמים. בית הספר המדעי שלנו – רננים – נפתח על פי יוזמה של ראש העיר הקודם, ביילסקי. הנושא של שכר הלימוד, כמו שאמרתי, הוא 700 שקלים שאנחנו גובים עבור תוכנית לימודים נוספת ו-1,300 שקלים משלמים כפי שמשלמים כל התלמידים במדינה. הרעיון של ראש העיר הוא רעיון מבורך, שכל התלמידים מתקבלים ללא הסללות אבל בסופו של דבר הפתרון שנוצר הוא פתרון עם הסללות. יש ישיבה ויש את הרגיל. זו הסללה.
קריאה:
זאת לא הסללה.
ליאור עומסי:
ראש העיר, כאשר הוא פנה אלינו, אמר שהוא רוצה פתרון ללא הסללות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש מוסד כפר בתיה שזה מוסד שנבנה מזה שנים עם הרבה מאוד תרומות מחוץ לארץ, באמת מבנה מאוד מפואר שעבר שינוי. היום זה בית-הספר לבנים והם מוכנים באמי"ת לקלוט גם את בית הספר העירוני.
משה גפני:
להורים האלה שיש בת, יש להם בעיה.
קריאה:
הם מדברים על הבנים.
ליאור עומסי:
לגבי הנושא של הבנים. בית הספר שלנו נותן פתרון לכולם. בתוך בית הספר שלנו יש פתרון לתלמידים שהם מדעיים יותר, יש פתרון של ישיבה ופתרון של בית-הספר עיוני רגיל שמקבל את כולם ללא תוספת של שכר לימוד. בית הספר המדעי שלנו גובה 3,500 שקלים שכר לימוד, שזה בעצם תל"ן שמוכר במשרד החינוך.
תמר פלר:
אתה אומר עובדות לא נכונות. הבן שלי לומד שם.
קריאה:
3,500 שקלים תל"ן ועוד 1,300 שקלים אגרת טיולים ותרבות.
ליאור עומסי:
נכון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
האם אתם מוכנים לקלוט את התלמידים מרעננה בלי תל"ן?
נחום חופרי:
אנחנו אחרי השלב הזה. אני לא רוצה שהדברים שייאמרו לא יהיו ברורים. מה שאני ביקשתי מרשת אמי"ת והם לא הסכימו היה לקבל את כל התלמידים ולשבץ אותם בכיתה ז' על פי בחירתם כפי שזה נעשה. ליאור עומסי אמר שיש לו הסללה, ישיבה ותיכון, אבל לא כן הוא. בהסכם שלנו עם רשת ישיבות בני עקיבא, כל תלמיד בוחר לאן הוא הולך. מי שרוצה תורני יותר, הולך לישיבה, מי שרוצה תיכון, הולך לתיכון. אין בחינות ואין קרני. התשובה של רשת אמי"ת הייתה שהם מוכנים לכל למעט העניין הזה.
צבי ירבלום:
היו דיונים רציניים ואמיתיים עם העירייה והייתה נכונות גדולה מצד ראש העיר והדברים נבדקו בצורה מאוד רצינית. בסופו של דבר היה רצון וראש העיר דרש שכיתות ז' ילמדו יחד ככיתה הטרוגנית לאורך כל יום הלימודים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא מה שאמר ראש העיר. ראש העיר לא אמר שכולם חייבים ללמוד ביחד. ראש העיר אמר שכל אחד יכול לבחור.
צבי ירבלום:
אצלנו לא. זה ההבדל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הוא הציע לכם שגם אצלכם יוכלו לבחור.
צבי ירבלום:
אנחנו באנו עם הצעה לראש העיר. כפר בתיה הוקם בתמיכת משרד החינוך ונשים אמריקאיות שתרמו כספים רבים. אנחנו באנו בהצעה להקים קריית חינוך משותפת כאשר תלמידים ילמדו לפי בחירתם, יכולתם, כישרונותיהם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לפי בחירתם או בחירתכם?
צבי ירבלום:
בחירתם, יכולתם וכישרונותיהם. מה פירוש ישיבתי ותיכון? אלה לא שתי הסללות?
תמר פלר:
לא. אלה לא הסללות.
צבי ירבלום:
שרת החינוך מדברת היום על מצוינות. יש בארץ 80 כיתות מופת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו לא חולקים עליכם. אנחנו שואלים מה העובדות.
צבי ירבלום:
בסופו של דבר הגענו להבנה עם ראש העיר. אנחנו בעד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זכותכם לעשות מבחנים אליטיסטיים. כמוסד פרטי מותר לכם לעשות את זה מכיתה ז' וזה בסדר גמור. אני יודע שזה מוסד לתפארת מכל הבחינות. אני מחובר למקום הזה, אוהב אותו מאוד ויודע שעושים בו דברים נפלאים.
אליהו גבאי:
המבנה הזה של החינוך, של ישיבה תיכונית בכפר בתיה, זה עוד התחיל כשהעיר הזאת מנתה 20-25 אלף תושבים אבל היום העיר מונה 70 אלף תושבים. מגוון התושבים הלך וגדל, הדרישות שלהם הלכו וגדלו. גם כאשר מקימים מוסד חדש, מסתכלים לעוד עשר שנים קדימה. הדיבור כאן הוא על המהות והתוכן, ולכן דוקטור שי כנעני לא יכול להכתיב לראש העיר את המבנה החינוכי שיהיה. אתה יכול לומר שיש לו כיתה יותר או כיתה פחות, אבל אתה נמצא בשלב של המבנים, שזה טכני, ולא המהות והתוכן שהציבור בעיר רעננה רוצה וטבעי שהתושבים רוצים לקבוע את התוכן החברתי של העיר. לא בכל מקום יש ראש עיר עם ראש פתוח לבנות מסלולים ולבנות תכנים לדרישות אלה. המדיניות של משרד החינוך, ובכלל המדיניות של כל המערכת במדינה, צריכה לבוא לקראת התושבים, לשמוע אותם ולא להכתיב להם את הדברים מהמשרד הראשי. ראש העיר צמח בחינוך והוא הגיע להסדר טוב עם רשת ישיבת בני עקיבא, אי אפשר לעצור את זה ואני מקווה שהישיבה תעמוד בהתחייבות שלה. לא יכולה להיות הצלחה גדולה יותר כאשר העירייה פותחת את האפשרות לכל ילד להגיע לבית-הספר בלי מיון, עם אפשרות של בחירת מסלול כאשר מי שרוצה ילמד בישיבה ומי שרוצה, ילמד בתיכון. אי אפשר לומר להורים שרוצים שילדיהם ילמדו בתיכון שילכו מהעיר, ואי אפשר לומר שמי שרוצה שבנו ילמד בישיבה תיכונית, יש לו רק את המסגרת הזאת.
לכן יש לקיים בכל מחיר, בלי להיכנע לנושא של המבנים, ולהקים את הישיבה התיכונית. אם לא רוצה כפר בתיה, יש לך את בני עקיבא, אבל כמובן שהם צריכים לעמוד בתשלומי ההורים כדי שאחר כך לא יאמרו שהם בגירעונות גדולים כפי שקיים במוסדות מסוימים. צריך לסגור את הדברים בצורה ברורה. יש לברך על שיתוף הפעולה. אין ספק שצריכה להיות קריית חינוך עירונית. אין ספק שכאן צריך לוודא מהתחלה ועד הסוף שנושא תשלום ההורים לא יהיה הגורם שהילדים לא יוכלו להגיע לבית הספר, כפי שקיים לצערי במקומות מסוימים.
זה הסדר ראוי לברכה, לתמיכה ולעזרה. שמשרד החינוך לא יכתיב. אם העירייה הולכת בכיוון הזה, צריך לתת את כל הסיוע ואת כל התמיכה ללכת על קריית חינוך שבתוכה יהיה תיכון עירוני וישיבה תיכונית.
נחום חופרי:
אני רק רוצה לומר שזה הסדר שהכתיב משרד החינוך.
אליהו גבאי:
אני אומר שהמבנים לא יכולים להוות גורם מעכב. כל מה שאתה עושה היום, זה לא להיום אלא גם לעוד עשר שנים.
משה גפני:
מהדיון נראה לי שכולם צודקים ויש בעיה אמיתית. לקח לי זמן להבין את הבעיה. באתי לכאן עם ראש פתוח ואני אומר שלא יהיה פתרון לעניין הזה על אף שהפתרון הוא בהישג יד. צריך להושיב את כל הגורמים יחד. כולם מסכימים לזה, כך הבנתי מישיבות בני עקיבא, גם מאמי"ת שאני לא כל כך מבין איך הם משתלבים בדיון הזה. באים ההורים ואומרים שהם לא רוצים שום דבר, הם אומרים לראש העיר שהוא איש חינוך, הוא ראש העיר, והם רוצים תיכון דתי. בא משרד החינוך ואומר שהוא בנה בניינים. זאת אומרת, יש כאן בעיה להתיר את הסבך הזה.
יש פה עוד ויכוח אחד שהוא סתם ויכוח של עובדות, האם יש מקום או אין מקום. זה בעצם משתלב אחד בשני אבל זאת בעיה. אומר דוקטור שי כנעני שיש מקום, אומר ראש העיר שאין מקום.
אני מציע אדוני היושב-ראש, תקבע יום - שבו אין ישיבת ועדה כאן ואין ישיבת כנסת – לסיור ברעננה, נקיים ישיבה בעירייה יחד עם הנציגים המוסמכים של משרד החינוך. עם כל הכבוד למשרד החינוך שנותן את הכסף, אנחנו, הוועדה, מפקחים עליו. גם שם יש אנשים שמבינים שצריך להגיע לפתרון אם זה פתרון שמוסכם על כולם ויוצר פתרון אמיתי. צריך לשבת כמה שעות בעיריית רעננה, אחרי שתצאו לסיור ותראו את המקום, האם יש מקום או אין מקום, ואז לקבל החלטה משותפת עם העירייה, עם משרד החינוך, עם ההורים ועם הרשתות.
אני מציע שתיקח את זה על עצמך. אתה יושב-ראש הוועדה ואני מוכן להיות מזכיר הוועדה בעניין הזה.
נועם עזרא:
אני לא מבין איך אחרי שמשרד החינוך לקח את מערכת החינוך והפריט אותה יש לו את החוצפה לבוא ולומר לי כהורה לשלוח את הבן שלי לחינוך פרטי. אני לא רוצה. אתם זנחתם את מה שהמחוקק נתן בידכם. המערכת נתן בידכם להקים לי מערכת חינוך, אבל אתם זנחתם והפרטתם את זה וזו הזכות המוסרית לבוא אל המשרד ולבקש ממנו בית-הספר שהוא חייב לתת לי בחוק. אני לא רוצה חינוך פרטי. יכול להיות שבני עקיבא זה מצוין ואמי"ת זה עוד יותר מצוין, אבל זה לא מעניין אותי ואני לא רוצה אותם ולא רוצה לקנות את החינוך שלהם אלא רוצה חינוך ממלכתי כמו שמובטח לי בחוק.
העליתם את הבעיה של מסלולים, אחד תורני ואחד רגיל, אני מאוד מקווה שזה לא יהפוך באיזשהו שלב – כמו שאני מכיר בהרבה מקומות אחרים – למסלול לעשירים ומסלול לעניים. המסלול הישיבתי עולה כסף, המסלול השני מיועד למי שלא משלם, ומי שלא יוכל לשלם בישיבתי, יעבור למסלול הרגיל. אני יודע שזה לא יקרה כל כך מהר, אבל מניסיוני, ובדקתי מערכות חינוך, אחרי תקופה מסוימת זה הופך לשני מסלולים, אחד לשחורים ואחד ללבנים, אחד לעשירים ואחד לעניים ולא לזה התכוון המחוקק ולא לזה אנחנו התכוונו. יכול להיות שאני מאמין לך ברמה האישית, אבל בעוד כמה שנים אתה לא תהיה מנהל בית הספר.
צבי הנדל:
אני רוצה לברך את ישיבות בני עקיבא, גם את ראש העיר וגם את אמי"ת. אם הבנתי נכון, יש פה שתי סוגיות כאשר האחת נוגעת אליך והשנייה לא בדיוק.
סוגיה אחת היא - מעבר לעניין הפיזי אם יש מקום או אין מקום, ההצעה של חבר הכנסת גפני היא נכונה ואכן צריך לצאת ולראות – שאני לא מבין איך משרד החינוך נתן כסף לבניית מבנה שלא על קרקע ציבורית. בדרך כלל זה לא מקובל. זאת נראית לי בעיה מקדמית. אם כבר עשיתם ואפשר להמשיך הלאה, צריך לראות איך יהיו הבעלויות. אני לא יודע למי הקרקע שייכת, אבל אני לא בטוח שמשרד החינוך היום ימשיך לשלם. נניח ששי כנעני ואנשיו משתכנעים שצריך להוסיף 600 מטר מרובע, אני לא יודע אם הסוגיה הזו של הקרקע פתירה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הם אמרו שישבה על המדוכה ועדה עם משרד החינוך והגיעו לנוסחה. הרי כל בתי-הספר הם בבעלות העיריות והמועצות המקומיות. הם הגיעו לנוסחה שנותנת מקום מאוד מרכזי בבעלות גם על המוסד הזה.
צבי הנדל:
סוגיה שנייה זה בדיוק מה שאתה אמרת עכשיו וההורים יתרעמו – מי ינהל ואיך ינוהל. אני דווקא הבנתי מסמנכ"ל בני עקיבא שיש נוסחה של ניהול שבה העיר שותפה בכירה יחד אתכם, ומנהלים את המוסד יחד. זאת אומרת, אם זה נכון, החשש של ההורים שכאילו הדגש על המדעי נניח יהיה חלש יותר – כי האוריינטציה של הרב היא חזקה יותר לתורני – לא יהיה קיים, כי יש שותפות בבעלות. במקרה הזה אני סומך על ראש הישיבה הזה, אבל יכול להיות שמחר הוא יהיה שר החינוך ויבוא מישהו אחר ויכול להיות שהבעיה הזאת תעלה. הם לא רוצים שכל שנה יהיה ויכוח. לכן העניין הזה צריך להיות מאוד ברור ומעוגן, שלמרות שהקרקע היא לא של העירייה, זה צריך להיות דבר מאוד סגור שהעדיפות של העירייה בניהול הפרטני לגבי החלק העירוני של המוסד קיימת.
כל זה לא שווה שום דבר אם משרד החינוך לא מבין שיש פה מהלך יוצא דופן שלמיטב הבנתי – אני לא מכיר כמוהו, אבל יכול להיות שיש – הוא הפוך מדגם פתח-תקווה אצל הדתיים וכולנו מבינים על מה אני מדבר. צריך רק לברך על ההליכה המשותפת הזו. אני חושב שדוקטור שי כנעני כן מצוי במיפוי ולא רק בעניין הטכני של מספר המטרים.
שי כנעני:
אני לא מצליח להבין האם אנחנו מדברים על ארבעה מוסדות חינוך על-יסודיים ברעננה או על שלושה. אם מדובר על שלושה, הרי שאין צורך בסמל מוסד חדש ואפשר להתקיים בתוך סמל המוסד הזה. אמרתי שלהבנתי יש מספיק מבנים. הנקודה הזאת של תוספות המבנים, ניתן לבדוק אותה בצורה מקצועית כמקובל בנהלים של משרד החינוך. אין לי בעיה לערוך בדיקה נוספת, ואם טעיתי, אני אודה בכך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם טעית, אתה תהיה מוכן לבנות.
שי כנעני:
אני אהיה מוכן לבנות, ודאי.
אליהו גבאי:
העיר רעננה הולכת וגדלה מאוד.
נחום חופרי:
רוב האוכלוסייה הדתית היא צעירה.
שי כנעני:
סדר הגודל של השנתונים בחינוך הממלכתי הדתי ברעננה הוא כ-300 תלמידים. לעניות דעתי סדר גודל כזה לא מספיק לקיים בארבעה בתי-ספר על יסודיים. לכן אני אומר שצריך לקיים שלושה ולא ארבעה מוסדות, ולכן הפתרון של השילוב הוא הפתרון הנכון להבנתי המקצועית.
לגבי שאלת הקרקעות. חבר הכנסת צבי הנדל צודק באמירה שלו. הייתה תקופה שהמשרד לא היה ער לשאלה של הבעלויות, אבל היום זה לא יעבור את המחסום שלנו.
צבי הנדל:
זאת אומרת שאי אפשר לעשות את מה שהם מציעים כאן.
תמר פלר:
דובר כאן על 300 תלמידים במחזור, אבל צריך לדעת שרעננה מביאה אליה את כל האזור. רבים מהתלמידים הם תלמידי חוץ.
שי כנעני:
השאלה של תוספת בנייה על הקרקע הנוכחית עליה נמצאת ישיבת בני עקיבא, יש לה פתרונות משפטיים שהלשכה המשפטית מצאה. לא אלאה כרגע את הוועדה בפתרונות. כנגד זה אפשר לחפש פתרונות אחרים ואני מחר נפגש עם נחום חופרי בנושא אחר, אבל נדון גם בשאלה הזאת.
שאלת המפתח לבחינה הזאת היא אם אנחנו הולכים על שלושה בתי-ספר או על ארבעה. זו הנקודה. לפני שבאתי לדיון הזה חשבתי שמדברים על שלושה אבל עכשיו זה לא ברור לי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני אציע סיכום ואם הוא יהיה מקובל על ראש העיר, אני אשמח, ואם לא, תתקן אותי.
משה גפני:
אם תוכל לשבח את נציג משרד החינוך שעשה שיעורי בית לפני שבא לישיבה, בניגוד לאחרים שהיו כאן השבוע ולא עשו שיעורי בית.
נחום חופרי:
שי לא צריך לעשות שיעורי בית כי הוא כל כך בקי ויודע הכול.
אנחנו באים לכאן היום עם פתרון אליו הוביל אותנו משרד החינוך והפתרון מדבר על שלושה בתי-ספר: כפר בתיה, שזה בית-הספר פרטי, אמי"ת רננים שזה בית-הספר לבנות, ושיתוף פעולה שלנו עם קריית החינוך עם רשת בני עקיבא, בית-הספר לבנים. אלה שלושת בתי-הספר ועם זה אנחנו באים. הצהרנו מלכתחילה שאנחנו מעוניינים במקום עצמאי, משרד החינוך לא הלך אתנו ואנחנו כרגע הולכים עם פשרה.
אני בהחלט גאה להיות ראש עיר שבא מהציבור שכיפת השמיים לראשו, שמנסה באמת ובתמים לפתור את זה ואני מודה תודה עמוקה לעמותה שעזרה לי, שדחפה וגרמה לקיום הדיון כאן. אני בהחלט מקווה שנמשיך לשתף פעולה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה לשבח את ראש העיר שנכנס לנושא מהיום הראשון, גם את האופוזיציה שעבדה קשה מאוד בנושא הזה ואת העמותה. זה הישג גדול שהייתה אחדות.
אני רוצה למקד את הבעייתיות כפי שאני רואה אותה. בעיה אחת היא בנושא העובדתי. יש בעיה אחת בנושא המבנה הפיזי. לפני שאנחנו נקיים סיור, אני מציע שראש העיר, שיש לו דעה מאוד ברורה בעניין, ושי כנעני שמבין קצת בבניינים, ילכו ביחד, יסיירו ביחד בשבוע הקרוב במקום, יבדקו עובדתית את המקום. אני סומך על המסקנה שלכם ותדווחו לנו תוך שבוע מה המסקנה אליה הגעתם, האם המבנה הקיים יכול לפתור את כלל הבעיה. האם תהיה זו קריית חינוך או יצטרכו לבנות בניינים נפרדים או אחרים. אתה יודע שהיום יש אלפיים בתי-ספר שאין להם אולמות ספורט כך שאין כאן אפליה. שי, אם הולכים על פתרון כזה, רצוי וראוי שמשרד החינוך יגלה קצת נדיבות לב וייתן דברים נחוצים. באים לפתור כאן בעיה מאוד גדולה ומכניסים שני בתי-ספר למקום אחד.
יש נקודה עקרונית עדינה. אני מבקש שתנסו לשבת ביחד – ואני בהחלט מוכן להיות שותף – כדי לראות איך אפשר לרבע את המעגל ולעשות את השותפות עם ישיבת בני עקיבא, ולתת את מלוא העצמאות לבית הספר החדש שקיים, עצמאות תוך שותפות. אני חושב שיש הסכמה גם עם הישיבה וגם עם ההורים לניסוח הזה. אני חושב שאפשר להגיע לזה, אבל כאן צריך הרבה יצירתיות. אנחנו נשמח לעזור בקטע הזה, אם תידרש עזרתנו, כי אנחנו כוועדה נתמוך בפתרון כזה שיענה על הכיוון בו הולך ראש העיר, אבל ישביע גם את רצון ההורים וגם ימלא אחר הדרישות של ישיבת בני עקיבא.
אני מציע, תוך שבוע תשבו, תנסו להעביר לנו את המסקנות שלכם. אם נצטרך להביא את הוועדה לרעננה לביקור רשמי בעיר, נעשה זאת. אנחנו נקבל כל סיכום שמקובל על כולם.
צבי הנדל:
פיזית, נניח ושי כנעני מחליט שצריך לבנות עוד מבנים, יש מקום במגרש הזה?
תמר פלר:
לא. העירייה תמצא מקום.
קריאה:
יש מקום ויש גם תקציב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה רבה לכולכם.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00