פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 7
ועדת משנה למאבק בסחר בנשים
יום שלישי כ"ג באדר תשס"ז, 13 במרץ 2007, שעה 10:00
סדר היום: סחר בנשים ישראליות לחו"ל.
נכחו:
חברי הוועדה:
זהבה גלאון – היו"ר
מוזמנים:
גב' מרית דנון – מנהלת הרשות, הרשות לקידום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישה
רפ"ק שוקי בללי – ר' צוות חקירות, יחידה ארצית לחקירות בינלאומיות (יחב"ל), המשרד
לביטחון פנים
רפ"ק פיני אבירם – מחלק תשאול, היחידה המרכזית תל-אביב, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק רענן כספי – קצין מדור סיוע חקירתי, המשרד לביטחון פנים
גב' אורלי מור-אל – סגנית בכירה א' לפרקליט המדינה, פרקליטות המדינה
עו"ד דליה אברמוב – סגן בכיר א' הממונה בפרקליטות מחוז תל-אביב אמ"ן מטה,
המשרד לביטחון פנים
עו"ד הילה טנא – היחידה להסכמים בינלאומיים, משרד המשפטים
עו"ד רחל גרשוני – ממונה על חקיקה במשפט ציבורי, משרד המשפטים
עו"ד רינת דוידוביץ – מנהלת "מעגן" – מקלט לנפגעות סחר בנשים, משרד הרווחה
עו"ד בתיה ארטמן – היועצת המשפטית, משרד הרווחה
בתיה לוי – מדריכה מחוזית ביחידה לשיוויון בין המינים, משרד החינוך
עו"ד עדי וילינגר – רכזת שטח במאבק בסחר בנשים, מוקד סיוע לעובדים זרים
ריטה חייקין – רכזת פרוייקט למאבק בסחר בנשים, אשה לאשה
עידית הראל שמש – דוברת המכון, מכון תודעה – חקר תופעת הזנות בארץ ובחו"ל
גב' טל קרמר-ודעי מנכ"לית – איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית
מיכל רוזין – ארגוני נשים
יפעת בן-דוד – עו"ס, מנהלת מרפאת לוינסקי, משרד הבריאות, מחוז ת"א
ידידיה וולף
מנהלת הוועדה: אדרי סיגלית
רשמה: אתי בן שמחון
סחר בנשים ישראליות לחו"ל
היו"ר זהבה גלאון:
שלום, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה של ועדת המשנה לסחר בנשים. הנושא הפעם, סחר בנשים ישראליות לחו"ל. יש לנו אורחים מהמשטרה, אנחנו שמחים לארח אתכם. זה מזכיר לנו את הימים הראשונים של הפעילות שלנו, בהרכב המכובד הזה.
הישיבה ביוזמתם של הארגונים, של מוקד סיוע לעובדים זרים, ואשה לאשה. הנושא הוא לא חדש, אבל הוא קיבל נפח ותאוצה. דיברנו הרבה על כל הקשר הזה. לדעתי, הוא בלתי נפרד, בין זנות לסחר בנשים. ואחד הדברים שהסתברו, ככל שגובר המאבק בסחר בנשים, וככל שהמשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט, הכבידו את ידם, ועצרו סוחרים שסוחרים בנשים מחו"ל, הדבר הזה בעצם הכביד על מצבן, והחמיר את מצבן של נשים ישראליות שעוסקות בזנות.
לפני כחודשיים בערך, היתה ישיבה של הוועדה למעמד האשה, בהשתתפותו של ראש הממשלה, שדנה במצבן של נשים ישראליות שעוסקות בזנות. זו היתה ישיבה מאוד חגיגית, מאוד חשובה, במהלכה נפתח תקציב מאוד משמעותי למאבק בנושא הזה. אבל מנתונים שנמסרו לוועדה למעמד האשה, התברר שיש עלייה מאוד גדולה במספר הנשים הישראליות שעוסקות בזנות, ואחד ההסברים לזה, הכדאיות הכלכלית, במרכאות, שבהעסקת נשים ישראליות, כי נשים ישראליות אינן נעצרות בשל שהייה בלתי חוקית. אחד הדברים שעולים מהנתונים שנמסרו לנו, על ידי ארגוני זכויות אדם, שמסתבר שגם במה שקשור לזנות המקומית לגבי נשים ישראליות, אנחנו רואים שהרבה פעמים מתקיימים התנאים המצטברים, הנדרשים לקיומה של עבירת סחר. זאת אומרת, שעושים עיסקה קניינית באדם למטרה פסולה.
אני רוצה להדגיש, אנחנו נעמיד את זה במבחן. לפני מספר חודשים נכנס לתוקפו או נחקק החוק, לאיסור סחר בבני אדם. החוק הזה לא מקיים הבחנה אם מדובר בסחר של נשים ישראליות, ובין אם מדובר בסחר של נשים זרות.
לכן חשבנו שיהיה זה נכון היום לישיבת הוועדה, להתמקד בסחר בנשים ישראליות מחוץ לגבולות המדינה. דיברתי עם חבר הכנסת גדעון סער, שנמצא בחו"ל, יושב ראש הוועדה למעמד האשה. שאולי הוועדה בראשותו, או נעשה מעין ישיבה משותפת של שתי הוועדות, ישיבה יותר רחבה ויותר מקיפה, בכל מה שקשור לסחר בנשים ישראליות בתוך גבולות המדינה, ואולי גם בתחומי הרשות. אנחנו לא עושים את ההפרדה המלאכותית הזאת, אבל כרגע אני לא עוסקת בזה בישיבה זו, אנחנו נעשה בישיבה אחרת. בישיבה זאת נתמקד בתלונות על קיומו של סחר בנשים ישראליות לחו"ל.
נשמע תאור מקיף וממצא לגבי הפרסומים של מודעות בעתונות ובאינטרנט, שמציעים לנשים עבודה בזנות בחוץ לארץ. אבקש מעדי וילינגר, ממוקד סיוע, לתת את הדוגמאות שהצטברו אצלם בארגון. נרצה לשמוע גם מהמשטרה דיווח לגבי התלונות שהתקבלו, ואחר כך מהפרקליטות איך נערכים לתופעה החדשה של סחר בישראליות לחו"ל. האם נעצרו אנשים שקשורים בעניין הזה. האם הועמדו לדין אנשים בעניין הזה. ואיך גם הפרקליטות מתייחסת, גם המשטרה, ולעיתונים שמפרסמים מודעות כאלה, שהופכים להיות חלק מהשרשרת, או מהשותפים לעבירת הסחר בבני אדם.
עדי וילינגר:
תודה. בחצי השנה האחרונה אנחנו עוקבים אחרי מודעות בעיתונות הכתובה, ובאינטרנט, שמציעות עבודה לישראליות ליברליות, לעבודה דיסקרטית בחו"ל, שבצידה שכר מאוד גבוה. מה שאנחנו עושים בעצם, מתקשרים לטלפונים שמצויינים במודעה. אנחנו מקליטים את השיחות, מתמללים אותם, ומעבירים למשטרה.
מהשיחות עולה שהעבודה בזנות עולה בצורה מאוד בהירה וברורה, כבר בתחילת השיחה. השכר שמוצע הוא מאוד גבוה. גם ההבטחה על סכומים גבוהים, גם ההצגה של העניין שאין קושי, אין שום בעיה בעבודה הזאת, ורק אם את רוצה. ההתייחסות הנוגעת לגוף האשה, וכל השיחות הוא לעניין של איך את נראית, ועד כמה את ליברלית, ואלו דברים את תהיי מוכנה לעשות. והם מבינים שמי הולכת לעבודה כזאת, לא אמורה לבחול בשום לקוח, והדבר הכי משמעותי שאנחנו מתריעים עליו, זה העניין של שעבוד חוב שעולה מהמקרים האלה. כי בכל המקרים הציעו לממן את כרטיס הטיסה, לממן את השהות שם, את שכר הדירה. ובעצם, כשהמתנדבת שאלה איך אני אחזיר לכם את הכסף, אז התשובה היתה מהאיתנן. לא במלים האלה, אלא את תעבדי תמורת התשלומים האלה, ולא תוכלי לעזוב עד שהמימון של ההבאה שלך יסתיים. זה ממש מזכיר את התופעה ההפוכה.
דבר נוסף שעלה, שנשים שיוצאות מהארץ עם אשרת תייר, ויש הדרכה איך לעשות את זה, בצורה שלא תעורר חשד למה את יוצאת מהארץ, ומגיעה למדינה זרה. יש סיפור כיסוי שמציעים לך, לטיול, או לביקור קרובים, או דברים כאלה. לפעמים מציעים לקנות כרטיס חזרה פיקטיבי, כדי שלא ייראה שאת עומדת להשתכן שם ולעבוד, אם מותר לקרוא לזה עבודה. לפעמים ממש מפרטים מה קורה עם סכומי כסף, חצי עובר לאחראי עליך, שאנחנו יכולים לקרוא לו בשם סרסור. יש נהגים, יש פקידות. התמונה שעולה מאוד מזכירה את המצב שיש לנו כאן בארץ, רק שזה מחוץ לגבולות. בכל המקרים, דובר על זה שישראליות רבות כבר נסעו. מישהי מהמגייסות אמרה שהיא בעצמה היתה אשה שנסעה, ועכשיו היא מגייסת, ששוב זה דומה למצב שקראנו לו סחר בנשים.
היו"ר זהבה גלאון:
תני את טווח הזמן.
עדי וילינגר:
בחצי השנה האחרונה, מאוקטובר, העברנו תשעה דיווחים וארבעה מכתבים. היו בקרואטיה, אתונה, סינגפור, יפן, תיאלנד, אירלנד וארבעה מקומות שונים באנגליה. אנחנו לא יודעים אם מדובר באותה רשת, או שזה ארבעה מקרים שונים. בכל המכתבים שהעברנו, ביקשנו גם לפעול כנגד המפרסמים של אותן מודעות. החוק החדש מאפשר להעמיד לדין באשמה לתיווך לסחר בבני אדם, גרימה לעזיבת המדינה, סיוע לסחר בבני אדם. דברים שהם אפשריים. דיברנו הרבה על חולייה חשובה של פרסום, שבלעדיה אין דרך להגיע לאנשים. ואם מוציאים את חוליית הפרסום, התמונה משתנה מאוד. חשוב מאוד שמקומונים ועיתונים יתנו את הדעת לעניין הזה.
חוץ ממקרה אחד שאני יודעת שהוא מטופל ביחידה, אני לא יודעת מה עלה בגורל שאר המקרים.
זהבה גלאון:
מתוך תשעת המקרים שהתלוננתם, קיבלתם מענה על מקרה אחד.
עדי וילינגר:
אני יודעת שהמקרים לא מטופלים, כי התמלילים, ההקלטות, עדיין אצלי, ולא התבקשתי להעביר אותם. אני רוצה לדעת מה קרה עם שאר הדיווחים, למי אני אמורה לפנות. אני רואה שהמפקחת לא נמצאת כאן, ואליה שלחתי את כל המכתבים. הבנתי מהשיחות איתה שיש קשיים מקשיים שונים, בטיפול בחקירות מעבר לים. אני רוצה לדעת איך המשטרה נערכת לכך, מה הקשיים האלה, והאם משהו שאנחנו עושים יכול לסייע בעניין הזה.
כמו שחברת הכנסת גלאון ציינה, החוק החדש לא מבחין בין סחר פנים, לסחר חוץ, בנשים ישראליות ובנשים זרות. אני חושבת שאנחנו צריכים להיערך לעניין הזה בהתאם.
ריטה חייקין:
דיברנו על הנושא ב-2003, וב-2002, כשהתחלנו לראות מודעות שונות, גיוס נשים בחו"ל. אז שמנו לב שיש בעיה שזה לא רק מדינת יעד, אלא גם מדינת המוצא. את ראית כמה מכתבים אנחנו שלחנו, בערך או 10 או 12 מכתבים, במשך כל השנים, רק לבקש תטפלו בזה, תבדקו את זה, תעשו עם זה משהו. נכון, כל אשה שנמצאת במצוקה, ובמצב כלכלי מאוד קשה, ויחד עם כל העבר הטראומטי, שקשור על רקע אלימות מינית, יכולה להתפתות לנושא הזה.
כאשר התקשרתי בעצמי לאחד מהמודעות, אמרו לי שיש אפשרות, ואת תוכלי לעבוד, ואת תרוויחי שמונים פאונד פר לקוח.
זהבה גלאון:
באיזו שפה דיברו איתך?
ריטה חייקין:
בעברית. ציינתי שאני לא נראית הכי טוב, היא אמרה שזה לא משנה כל כך, אנחנו נעשה קטלוג, ויהיה הכל בסדר. נוכל לשלוח אותך, כמה שיותר מהר, העיקר שיהיה לך דרכון, וכל הלקוחות ברמה, לא כמו בישראל. בישראל זה די מלוכלך, באנגליה זה יותר טוב. את תכירי אנשי עסקים. בעצם, השכנוע היה כל כך חזק, אם הייתי אותה בחורה במצוקה, עם אותן בעיות כמו אותן נשים שנמצאות בזנות, סביר להניח שהייתי כן מתפתה. מה זה משנה לי איפה אני ארוויח את הכסף עם 20 לקוחות בתחנה המרכזית, או עם שלושה הלקוחות שעובדים בסבאווי של לונדון, תמורת 80 פאונד פר לקוח, מאוד ברור שמדובר על סחר מאוד דומה.
זהבה גלאון:
מה עשית עם השיחות האלה?
ריטה חייקין:
הגשנו לימ"ר צפון, הוא העביר לימ"ר החוף, הם הזמינו אותי לחקירה אחרי שנתיים. מסרתי חקירה על סמך מה שאני יכולה להעלות בזכרוני, בכך זה נעצר. לא ראינו עד הטיפול מה נעשה עם זה הלאה, לא קיבלנו תשובות.
רציתי לציין, כי אני לא בטוחה שתהיה לי הזדמנות אחר כך. האם יש כאן נציגה ממשרד הרווחה. זה שהמשטרה צריכה לטפל זה מאוד טוב, באמת נצפה שהמשטרה תעשה את הערכה מה לעשות עם זה. שורש העניין זה הטיפול של משרד הרווחה, לבדוק למה נשים בכלל עוזבות.
זהבה גלאון:
אנחנו לא נכנסת כרגע לזה. זה לא לישיבה הזאת, זה לא במנדט שלנו, זה בוועדה למעמד האשה. אנחנו מתעסקים כאן האם מתקיימים אלמנטים, או תנאים מצטברים לקיומו של סחר בנשים ישראליות לחוד, ומי עוד שותף מעבר לסוחרים ולסרסורים, אותם אלה שמפרסמים את המודעות.
עדי וילינגר:
ריטה הזכירה לי עניין שעלה בהרבה מאוד שיחות טלפון שעשינו, שיש עוד גורמים בארץ שמסייעים לכל העניין הזה, כמו אנשים שמצלמים ועושים קטלוגים, ומעלים אתרים לאינטרנט. הם אמרו תבואי, נצלם אותך, נפתח לך כרטיס. הבחורה אמרה זה יתפרסם פה בארץ, שלא יראו אותי ההורים שלי, הם אמרו חס וחלילה, זה רק בחוץ לארץ. אנחנו מצלמים הכל כאן, יש כנראה שרשרת גדולה של אנשים שמעורבת בעניין הזה, לא רק המגייס הסוחר והמשלח.
זהבה גלאון:
תודה. ניצב משנה אבי דוידוביץ, ראש זרוע חקירות, היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות.
יש לנו כאן מסמכים של תשע תלונות של עו"ד עדי וילינגר, שהועברו למשטרת ישראל, עם תמלולים של שיחות. גם קלטות הועברו. ממה שאנחנו מבינים, היתה התייחסות של המשטרה רק במקרה אחד. האם תוכל לתת לנו דיווח, האם כצעקתה? האם מדובר בתופעה, או מדובר במקרים בודדים. האם מתקיימים אלמנטים של סחר, מה עושה משטרת ישראל? האם המשטרה בכלל ערוכה להתמודד עם זה. איפה עומדות התלונות של מוקד סיוע, ואיך זה יכול להיות שאחרי שנתיים הזמינו את ריטה חייקין בכלל לתת עדות בנושא הזה, ומאז היא לא שמעה בכלל מה נעשה בעניין. האם בכלל ערוכים להתמודד עם תופעה כזאת?
אנחנו שמחים לארח אותך כאן, ניצב משנה אבי דוידוביץ, שעמד בראש הוועדה הבינמשרדית בזמנו לבחינת תופעת הסחר בנשים. עכשיו הוא עסוק בעניין הנשיא, והוא מצא זמן לבוא.
אבי דוידוביץ:
תודה רבה. גברתי יושבת הראש, אני מבקש להתייחס לסוגייה מכמה היבטים וכמה זוויות. נמצאים איתי כאן הנציג של אגף החקירות והמודיעין רענן, ראש צוות סחר בנשים ביחב"ל, ביחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה, שוקי בללי, ונציג ימ"ר תל אביב, שודאי אתם מכירים אותו היטב פיני אבירם.
ראשית, אני אבקש להתייחס לסוגייה שהיא בעיקרה סמנטית, ולא הייתי רוצה להיכנס לדיון סמנטי. מדובר בתופעה. משטרת ישראל מתייחסת לסוגייה הזאת כאל מקרי, והיא לא מגדירה את זה כתופעה. לא הייתי רוצה להפוך את הדיון לסמנטיקה, האם זו תופעה או לא תופעה. אני חושב שהדיווח כאן בסקירה שעדי נתנה לנו מדוייקת. אבל אנחנו מבחינתנו לא מגדירים את זה כתופעה.
רק לסבר את האוזן, אני יכול לספר לכם שכבר היו מקרים בשנות השבעים, ובשנות השמונים, של יצוא צעירות לחו"ל לעסוק בזנות, על רקע של מצוקה קשה, בעיקר ממה שנקרא מעיירות פיתוח. מה שאז איפיין את המקרים האלה, זה שבדרך כלל הצעירות האלו עזבו, ואפילו לא אמרו למשפחה. כך שהיה דיווח למשטרה על נעדרות בכלל. זה הגיעה למשטרה כהודעות על נעדרות. אז מצאו אותן, וקיבלו אינפורמציה שהן נמצאות בכל מיני בארים בצרפת, ובכל מיני מקומות כאלה. זקני הדור מכירים סיטואציות שישראל שימשה כארץ מוצא. אבל שוב אני לא רוצה להיכנס להגדרות ולסמנטיקה.
כמו שעדי נתנה כאן את הסקירה, אז באמת באותן מקרים שאנחנו מדברים עליהם, הגיוס הוא דרך מודעות, זה נכון. קשה מאוד לאפיין את הקורבנות, אפשר לראות שהם קורבנות מכל הקטיגוריות. בדרך כלל מדובר בנשים צעירות, אבל קשה לתת איזושהי הבחנה סוציו-אקונומית ברורה. כנראה שהפיתוי הזה להשיג כסף קל ומהר עומד מול עיני הקורבנות האלה, מבלי שהן מודעות לנזקים הבריאותיים והנפשיים, הן לא מודעות למה שהן הולכות לעשות לעצמן בעודה עבודה קצרה ומכניסה כסף מאוד קל.
מהטיפול האופרטיבי שנעשה, ונעשה. פיני יכול לדבר על חקירה שנסתיימה. המקרה שכאן עדי התכוונה אליו, אנחנו לא ניתן שום רמז במה מדובר. אבל אני רק יכול לומר לכם, ולך גברתי יושבת הראש, השת"פ בחוץ לארץ הוא בעייתי. שיתוף הפעולה עם גורמי אכיפה בחוץ לארץ הוא בעייתי. אותן פניות שהיו, בדרך כלל נענו כמעט באדישות.
זהבה גלאון:
פניות של משטרת ישראל מגורמי אכיפה בחוץ לארץ.
אבי דוידוביץ:
כן. אפשר להגיד שזה נענה באדישות, כך שאנחנו נרתמנו לעניין בכוחות עצמנו. אנחנו נפעיל את האכיפה בעזרת הכלים, מה שהמחוקק נותן לנו, ואנחנו מפרשים, אם יש איזשהו שאלה של פרשנות בחוק, אני בטוח שכאן ייטיבו להתייחס לזה. אנחנו הולכים על הפרשנות המרחיבה, ואנחנו לא רואים בזה שום בעיה.
אותן פניות שמועברות למשטרה, מגיעים למטה, שם בודקים אותן, מסננים, ומעבירים אותן לאותן יחידות אופרטיביות, לפי שיקול דעת המטה. אם זה ליחידות מחוזיות, כמו ימ"ר תל אביב, ופיני יכול לספר על מקרה שהיה אצלם. ואם זה ליחידה הארצית, ליחב"ל, כפי שהגיע אלינו.
זהבה גלאון:
על פי איזה קריטיריונים נעשית ההבחנה בהפנייה.
אבי דוידוביץ:
מה שעומד בבסיס השיקולים זה ההיקף. ככל שאנחנו יוצאים להיקפים על-מחוזיים, חוצה גבולות ומחוזות במשטרת ישראל, או מחוץ למדינה, זה כנראה יועבר אלינו. ואם זה משהו הוא יותר מצטמצם, יועבר מן הסתם לאחד מהימ"רים המחוזיים, בדרך כלל בימ"ר תל אביב.
אגב, מעניין להסתכל על זה, אם אנחנו רוצים לתת איזושהי פרספקטיבה קצת יותר רחבה. בשעה שהסחר בארץ של היותנו כמדינת יעד, אם אתם זוכרים, לפני כמה שנים היינו מאוד מוטרדים מהתופעה. אז כאמור, בהיבט הזה התופעה הצטמצמה בצורה דרסטית. אגב, אין הרבה תופעות פשיעה שהצטמצמו בצורה דרסטית כל כך. זה די מאפיין שאפשר לדבר עליו, אולי במחקר. קשה מאוד להצביע על תופעות פשיעה שהצטמצמו בצורה כל כך משמעותית. כנראה שיש לזה הרבה סיבות לצמצום הדרסטי הזה. בשורה התחתונה, זה רק אומר שאם מתלבשים על משהו, מגיעים לתוצאות. בטח כאשר מדובר בעבירות ובעבריינות אינסטרומנטלית, האכיפה יכולה לגרום להישגים האלה, אין ספק בזה. הצמצום הדרסטי בתופעת הסחר בנשים הארץ, והייצוג בזנות רק נותן את החיזוק לתיזה הזאת.
האכיפה בתחום הזה היתה מאוד משמעותית. אני רק יכול לדבר על היחידה שלי, על היחב"ל. למשל ב-2006, אנחנו עושים סיכומים של 2006. רק כדי לסבר את האוזן, אני יכול לספר לכם, שב-2006, היו ביחב"ל ארבע פרשיות שעסקו בסחר בנשים. כשבסך הכל טופלו 13 קורבנות, 34 חשודים, מתוכם 26 הוגש נגדם כתבי אישום. חלק נעצרו עד תום ההליכים. זו כמות עצומה ליחידה אחת. אגב, בהרבה מהמקרים יצאנו אל מחוץ לגבולות המדינה. שלושה עבריינים הוסגרו מחו"ל לארץ, בעקבות ביקור שלהם בחוץ לארץ. ופנייה לאותן מדינות בבקשה להביא אותם לכאן. ואנחנו הלכנו והבאנו אותם. וגם עדה אחת אותרה בחוץ לארץ, ונסעו לחוץ לארץ כדי לקבל ממנה עדות. כך שהפעילות היא פעילות דרסטית, וזה זה אחד הסיבות לצמצום של התופעה בארץ.
זהבה גלאון:
האם אתה רואה קשר בין העובדה שמערכת האכיפה פעלה בצורה מוגברת, ויש מכירים בעובדה שישראל הופכת להיות מדינת יעד קולטת נשים, יש עלייה, לא נקרא לזה תופעה לצורך העניין, ריבוי במספר הנשים הישראליות שעוסקות בזנות, ולצורך העניין, "מיוצאות" לחוץ לארץ, או סוחרים בהן בחו"ל.
אבי דוידוביץ:
אין לי תשובה חד-משמעית לתת. אני חושב שצריך לתת גם כן זמן, אם רוצים להסתכל על זה ברמה המחקרית, ברמה האקדמית, אין לי תשובה חד משמעית על התהליך הזה, האם המדינה היא מדינת יעד, ואין ספק שהיינו מדינת יעד.
זהבה גלאון:
אנחנו הולכים להיות מדינת מקור.
אבי דוידוביץ:
עם מוצא, אני בטוח שאם אנחנו נרתם כולנו, וכל אחד יעשה בחלק שלו, ולכל הגורמים יש הרבה מה לעשות, אין לי ספק שאנחנו לא ניהפך למדינת מוצא. יש לזה הרבה גורמים. מבחינת משטרת ישראל בכל אופן, אותם מקרים שמגיעים אלינו לטיפול, אז יש טיפול, עם כל המורכבות שבעניין כמובן, בהחלט יהיה מעקב בוועדה הנכבדה הזאת.
זהבה גלאון:
מעבר לתשעה מקרים שמוקד סיוע העביר לכם, יש לכם תלונות על מקרים נוספים, או מידע על מקרים נוספים שהגיעו אליכם לא דרך מוקד סיוע. זאת אומרת, שזה מעבר לתשעת המקרים.
אבי דוידוביץ:
לא שאני יודע.
רענן כספי:
אני רוצה להשלים מספר דברים. אני יכול רק לציין, שבשנים 2005, ו-2006, הגיעו מלבד תשעת המקרים האלה, מספר מקרים נוספים. מספר מקרים מריטה חייקין, בחטיבת המודיעין אצלנו. בזמנו, אנחנו בדקנו אותם. לא הצלחנו לגבש את החומר לכלל ראיות, כדי לפתוח בחקירה.
לפני שאני מרחיב, בעניין הפרסומים, סעיף 205ג' כמו שאת מכירה אותו, הוא די בעייתי, כי יש לו חלופות שמאפשרות פרסומים מסויימים.
זהבה גלאון:
תגיד לטובת מי שלא יודעים מה הפירוש?
רענן כספי:
סעיף 205ג' פרסום שירותי זנות או פרסום תועבה, מאפשר פרסומים כאלה בתנאים מסויימים שקבועים בחוק, ארבע חלופות. ולכן הפרסום באינטרנט כשלעצמו, נמצאים פה נציגי הפרקליטות של משרד המשפטים, ולדעתי פרסום באינטרנט, לאו דווקא יש שם עבירה.
לגבי מודעות פרסום בעבודה, אני לא בטוח שזה לא יהיה בעייתי, פיני ושוקי נתקלים במודעות האלה. כי בפרסום דרושים כביכול - - -
שוקי בללי:
מי שקורא אותו מבין.
רענן כספי:
מבחינתנו ב-2005, לאחר שקיבלנו את הפניות, העברנו אותן לחטיבת המודיעין. נעשה בדיקה, לא הצלחנו לגבש אותה לכלל ראיות. אני יכול לומר, שהנושא הזה הועבר על ידי עדי למחלקת המודיעין שלנו, כי גם השיחות כשלעצמן שעושים וכל התמלילים שיש ברשותנו, למרות שרשום מבקש לפתוח בחקירה. עיינתי לראשונה בשבועות האחרונים לעומק, בפרסומים מחטיבת המודיעין שהעבירו לנו. לאו דווקא יש עילה לפתיחה מיידית בחקירה, אלא אולי צריך לעשות עבודת מודיעין ובילוש, כדי לבדוק ולהבשיל את המודעות האלה לידי ראיות.
המודיעין ניסה לרתום את העמיתים בחוץ לארץ, לחלק מהמקרים האלה, וכמו שניצב משנה דוידוביץ ציין, לפחות בקנדה נתקלנו בסירוב מוחלט לשתף איתנו פעולה, והיות ועבירת הזנות מבוצעת שם, לכאורה הנושא הוא חוקי. יש עוד מדינות שסירבו לשתף איתנו פעולה. ולכן אנחנו בנויים על עצם החקירה, שהמשטרה עצמה מבצעת. לכן לאו דווקא אנחנו יכולים להגיע לנשים שאנחנו צריכים עדויות, אנחנו צריכים תשתית עובדתית, כדי שנוכל להמשיך איתה. אני יכול להגיד שהחומר שהגיע למירי רז, נבחן על ידה. ניסתה לרתום את העמיתים, לא הצליחה לרתום את העמיתים.
זהבה גלאון:
לטובת הנוכחים, מפקח מירי רז, היא קצינת פשיעה מאורגנת בנושא הסחר בנשים, במחלקת אמ"ן מטה.
רענן כספי:
ב- 26 בפברואר 2007, בעקבות המודעות של עדי. אני לא חושב שהרבה מודעות או הרבה תלונות שמגיעות, מגיעות לרמה כזאת. ראש חטיבת המודיעין באגף לחקירות מודיעין, בישיבה ספציפית אנחנו נבדוק סחר בנשים בחו"ל, בעקבות המכתבים של עדי, ומכתבים נוספים.
זהבה גלאון:
מי זה ראש אגף מודיעין?
רענן כספי:
דובי מנצור, ראש חטיבת המודיעין. יש שם גורמי מודיעין, אנחנו לא מספקים כמובן את זה כתופעה. הגיעו מספר מקרים ספורדיים, גם המקרים של עדי, והמקרים שבעבר שציינתי. מה שכן, אנחנו בוחנים ויבחנו גם את החומר. החומר יועבר בסופו של דבר אלינו, לחטיבת החקירות, כדי להמשיך ולבחון ולראות האם אפשר להעביר אותו לנושא של חקירה. כלומר, האם לפתוח בחקירה או לא לפתוח בחקירה, היות ולא הצליחו מבחינה מודיעינית.
זהבה גלאון:
האם אתם מזהים בחומר הגולמי הזה, מאפיינים כמו שאתם מזהים בסחר של נשים. זאת אומרת, מדרגים, שרי מאות, שרי אלפים, מי קשור.
שוקי בללי:
אני רוצה להגיד לך מנסיון, ואני לא אכנס בדיוק לתיק שאני מטפל בו כרגע. הרמה היא רמה מקומית. אנחנו פנינו לאחד העיתונים הגדולים שיש לו מקומונים, שהוא מפרסם את כל המודעות. בסך הכל הגענו לשלושה פרסומים, כשאחד מהם זה הפרסום שאני מטפל בו. ניסינו ליצור קשר, שני הפרסומים לא ענו. ואז הוברר לנו שזה עולה לשבוע, ויורד לחודשיים, ועוד פעם עולה. ממה שאנחנו מזהים - - -
זהבה גלאון:
זאת גם שיטה, זאת אומרת יש גם התחכמות.
שוקי בללי:
הגענו למצב של זיהוי הפרסומים האלה, ואנחנו רואים שאלה ממש יוזמות מקומיות. אנחנו לא מדברים על התופעה שיוצאות 10 בנות ועוברות את הגבול. זו יציאה של בחורה או שתיים, לפרק זמן קצר, וחוזרת. אלמנטים של סחר, אנחנו כן מזהים.
זהבה גלאון:
באיזה מובן?
שוקי בללי:
החזקת דרכון, צריך לתת חצי חצי, יש אלמנטים של אלימות מילולית, אבל אין את האלמנט של הכליאה. לפעמים קצת אלימות פיזית. אנחנו מזהים את זה, והתיק שלנו בבחינת הפרקליטות, בגלל אילוצים שלא תלויים בנו. אני אומר שוב, מה שאנחנו מזהים, זה ממש טפטופים קטנים של בחורה או שתיים, לפרק של עד חודש וחזרה לארץ. זו לא תופעה.
אני רוצה לחזור לראשית הדברים שלך, אנחנו כן מזהים בעקבות הפעילות המאסיבית שלנו, בתופעה של הסחר של הבנות מחו"ל, שכן יש בחורות ישראליות שהן למעשה ממלאות את החסך של התיירות, יש את זה.
זהבה גלאון:
עלייה בזנות הישראלית.
שוקי בללי:
בדיוק. אנחנו רואים את זה, כמו שלקחו את המנקות בית ועצרו אותן, אז ישראליות נכנסו לשוק. אותו דבר בתחום של הזנות, אנחנו מזהים. אין תופעה של סחר בנשים ישראליות, הן באות בשעה תשע, עשר בבוקר, ועושות את המשמורת שלהן והולכות. זה לא סוג של סחר, היא באה מרצונה, והיא יוצאת מרצונה. אף אחד לא כופה עליה. זה כמו שבחורה עובדת בבית, ורק פה זה במכונים. אף אחד לא מכריח אותה, אין אלמנטים של סחר. אנחנו רואים את השתלשלות ארועים. התופעה עצמה של סחר לארץ הצטמצמה כמעט, אני לא רוצה להגיד לכם לאפס, לאחוזים בודדים ממה שהיה.
רענן כספי:
גם בסקירה שנתנו לוועדה בזמנו ב-2006, ציינו שנכון שיש עלייה בחלקן היחסי של הישראליות, למעט זרות. לאו דווקא עלייה משמעותית בכמויות. כי ברור כשאין את הזרות, אז יש את הישראליות. לגבי הפניות או ארגונים אחרים, או מי שמעבירים לנו את הפניות, אני יכול להגיד, שבעקבות הישיבה שהיתה אצל ראש חטיבת המודיעין, אם יגיע אלינו חומר בהמשך, אנחנו נבחן אותו, ובוחרים חומרים שמגיעים אלינו. בחלק מהמקרים זה יכול לשמש רק ממידע מודיעיני, זה לא יכול להבשיל בחקירה. אנחנו נמצא מקום שיש לנסות ולפתוח בחקירה, או לנסות לבדוק. נעביר את זה ליחידת חקירה כדי לבדוק את הנושא. אני יכול לומר, שהמתאמת הבינמשרדית רחל גרשוני, עשתה ישיבה לנושא הספציפי הזה, בחטיבת המודיעין לפני כשבוע, ויכול להיות שהיא תרצה להרחיב בנושא.
פיני אבירם:
זיהינו את המודעות האלה בעיתון באופן עצמאי. הצוות שלי, שהוא כולו דובר רוסית, זיהה מודעות מהסוג הזה, ומקומונים באזור בת ים, תיק אחד כזה נעשה על ידינו מהתחלה ועד הסוף. נתקלנו בתופעה של מודעה שהיא לא תמימה, אבל אי אפשר להתבסס עליה כמשהו כללי ביותר. דרושות בנות צעירות, יפות, וברור על מה מדובר, מי שקורא מבין בדיוק במה מדובר. המודעה בעצמה אינה מהווה עילה לפתיחת החקירה.
צריך להבין, התופעה עצמה או המקרים עצמם, אני לא קורה לזה תופעה, כי אני לא חושב שיש כמות גדולה של נשים ישראליות, גם אם הן עוסקות בזנות, וגם אם לא שמבצעות את היציאה לחו"ל, אלא מדובר בבודדות. בכל מקרה, כשפנינו לאותה מודעה בעיתון, הקלטנו כמובן את כל השיחות. השיחה שהקלטנו הועברה לפקידה שנותנת אינפורמציה. לא היה ניתן בטלפון להתקדם לשום ממצא חקירתי או ראייתי כלשהוא. הפעלנו 2 שוטרות שהתקשרו לאותם מודעות, והגיעו למפגשים אם אותם דמויות. אני יכול להגיד שהתופעה עצמה, מכיוון שמדובר בשוטרת--
זהבה גלאון:
תופעה עצמה שהיא לא תופעה.
פיני אבירם:
--אני קורא לה תופעה. או איך שתגדירו את זה, זה עניין סמנטי. הבנות שלנו שהגיעו למפגשים, לא נתקלו למעשה לא באלימות, לא באיומים, אלא שכנוע ברמה של כסף. אתן תרוויחו כך וכך, הסבירו להן במפורש. כל מה שיצטרכו לעשות, היה ברור שמדובר ביציאה לעבודה בזנות, לתקופה מוגבלת של מספר חודשים וחזרה לארץ. לעצם העובדה, לא היה ניתן להגיע לשום עבירה מושלמת, אלא רק בנסיון. אז התברר לנו, שלא ניתן לקבל שום שיתוף פעולה מהמקרה הזה, לצאת לקנדה, עוד אחת דיברה על אוסטרליה. העמיתים לא פה ולא פה. באופן כללי, אני יודע ששוקי דיבר על פניות אחרות. כולן קשורות בגוש האנגלו סאקסי, אין שום שיתוף פעולה עם העמיתים. לא שהיה משהו אדיש, אני אומר במפורש לא. החוק בקנדה אומר, אשה שמגיעה מרצונה ללא כפיה לעבוד בזנות בקנדה, זה לא סחר בנשים. זה המצב הכלל עולמי כמעט. באוזבקיסטן, באוקראינה, שמי שלא כופים אותה, לא כולאים אותה, לא מתנהגים באלימות, אלא באה לעבוד מרצונה, במצב שלהן מדובר בזנות גרידא. והזנות בניגוד לחקיקה אצלנו, שכבר הבחינה גם בחקיקה וגם בהחלטות של בית משפט שהרצון החופשי, או לא החופשי לא מעלה ולא מוריד. אצלם עדיין יש את ההגבלה. אשה הסכימה לבוא, זו זנות פרופר. הזנות בקנדה מותרת בדיוק כמו בארץ, כך שמבחינתם במקרה הטוב, עבירה של סרסרות, הם אינם ששים לשתף פעולה בעבירה של סרסרות. לא הסכימו לבצע לנו שם חקירות מטעמם ולשלוח לנו חומר, כך שלא היה ניתן לאתר למעשה, למרות שידענו את השמות, והעברנו שמות של אותם אנשים בקצה הקנדי. לא הסכימו לשתף פעולה, ולא הסכימו למסור מי הגיעה אליהם, מי נכנסה לארץ, מי עובדת במכונים וכו'. לטעמם לפחות של הקנדים, עבירת הסרסרות בזנות שאינה בכפייה, לא מצדיקה שיתוף פעולה בינלאומי, לכן התוצאה היתה אפס.
בצד שלנו, הגענו לשלושה חשודים שעסקו בתחום הזה. כמובן שנפגשו עם אותן בנות שלנו,
זיהו אותן, הסבירו להן, אפילו דאגנו לתת להן לקנות עבור הבחורה שטענה שאין לה כסף, הם קנו לה את הדרכון. הזמינו כרטיסי טיסה, כביכול היתה אמורה לצאת לחו"ל. אני רוצה לומר לכם, שהדמויות שהגענו אליהם, שלושה עלובי חיים, שהיה ברור לפחות גם לנו וגם לפרקליטות שקיבלה את החומר, שלא הוציאו אף בחורה לחוץ לארץ, לא היה לנו שום מושג איך יוצאים מזה.
הכל היה ניסיון, כמעט היינו מגיעים למצב של נסיון לקבל דבר במרמה, במקום בסחר בנשים.
הגישו נגד שלושתם כתבי אישום על נסיון בסחר בנשים. כולם שוחררו למעצר בית. השופטים התרשמו מהם, אני לא רוצה להגיד לטובה, אבל היה ברור שלא מדובר בעבריינים, כדוגמת סוחרי הנשים שעצרנו לפני כן בשנים הקודמות, בעלי מכונים, בעלי כנופיות. נשים שנתקלו בכל מיני בעיות כלכליות, וניסו לעשות כסף בצורה הזאת, בלי שום עבר באף תחום לא סרסרות. המשפט מתנהל, ממתינים לתוצאות המשפט, שלדעתי לא יהיו מהמשובחות.
התוצאה של הטיפול בתיק הספציפי הזה, ודאי הוציא לנו את הרוח. כי ברור שאם בסופו של דבר אנשים יקבלו עונשי מינימום, אני לא יודע אם יקבלו מאסר על תנאי, והענישה בוודאי לא תהיה לא דו ספרתי, ולא תלת ספרתי גבוהה, כמו שאנחנו מצפים בתיקים של סחר בנשים. לפחות ההתלהבות שלי לטפל בתופעה הזאת היא פחותה, מאשר לטפל בתופעות שאנחנו מנסים לטפל, לקצץ כמו תיק שמתחיל להתנהל עכשיו במולדובה או באוקראינה, או בבלרוס, ולעצור את האנשים גם שם ושם פה, כי שם אנחנו מדברים באמת על סחר בנשים בהרכב יותר גדול. אנשים נשפטו כבר בחו"ל על ידי השלטונות שם, ויישפטו גם פה. הואיל והפרקליטה תעשה עבודה טובה כרגיל, הענישה תהיה בהתאם.
למעשה, האמצעים שעומדים לרשותנו לגבי התופעה הזאת, זה בדרך כלל לגייס סוכנים, לגייס עבודה שהושקעה במשך תקופה ארוכה, מביאה לתוצאות לא מרגשות. ולכן צריך לבדוק כל תנועה לגופה, ולראות במי מדובר. למותר לציין, שאנחנו לא מצליחים לאתר שום קורבנות לנושא הזה. אנחנו לא הצלחנו לאתר אף בחורה שהם שלחו לחו"ל. כל הסיפורים ששלחנו כבר, היו בחזקת התרברבות בין לנסות לשכנע את שתי הבנות שלנו להתגייס. בסופו של דבר, התברר שהם לא שלחו אף אחת. וגם למעט אם תבוצע העבודה ארוכת טווח, יהיה קשה מאוד לקבל - - -
בדרך כלל, גם בתיקים מקומיים פחות משתפות פעולה, מאשר אחרות. מכיוון שבינתיים הן עובדות בעבודה שאין סיכון בצידה. כמובן שאין לנו את האפשרות לא לשים אותן במקלט לצורך ערעור, ולא להפעיל אם אין איזשהו לחץ חקירתי, כי באותו יום הן משוחררות, כי לא מדובר בקורבנות קלאסיים של סחר בנשים.
רענן כספי:
עקבנו אחרי זה, באמת אחרי שהתפוצץ התיק, אז יש הד תקשורתי, לאחר מכן נמנעו מפרסום מודעות כאלה לתקופה מסויימת. לכן אני גם בטוח שבבוא הזמן יבשילו הראיות לכדי פרסומם, זה גם גורם להד ציבורי. ולכן אם אנחנו מדברים שזו לא תופעה, הם יתחילו להצטמצם עוד יותר.
זהבה גלאון:
לך יש דוגמאות אחרות לגבי קורבנות נשים לצורך העניין.
שוקי בללי:
יש לנו מספר נשים.
זהבה גלאון:
אתה רוצה לספר לוועדה.
שוקי בללי:
מעדיף כרגע לא לספר, כי התיק באמצע פעילות שלא תלויה בנו. אני יכול להגיד לפחות לדברי הבנות, רק אחת מהבנות שנסעו עסקה בארץ בזנות, כל השאר לא עסקו. כמה אני יכול להאמין להן, אני בספק, אם הן לא עבדו בארץ בזנות. מדובר במקרים בודדים לאורך בדיקה של הקו הספציפי שאני מדבר מ-2005 כשהקו התחיל לעבוד, עד היום הוא עובד. אני מגיע ל-14 בנות, זה כל הסיפור שהצלחנו להביא את כולן. כמה בנות יצאו למקום שאני מדבר עליו, מתוכן חקרנו חצי מהבנות לאורך תקופה של שנתיים, בשיתוף פעולה לא מלא.
זהבה גלאון:
כמו שזה נשמע כרגע, גם מהדברים של שוקי, וגם מהדברים של פיני, מדובר באיזשהם התנהגויות מקומיות קטנות, של ניסיון להרוויח כסף קל של כל מיני כאלה, כמו שקראת להם עלובי חיים. מצד שני, אנחנו שומעים כבר על 14 נשים שנסעו לחו"ל. יש כאן נסיון לזיהוי מאפיינים, חלקן עסקו בזנות, חלקן בפעם הראשונה, וגם זה לא ברור. יכול להיות שזה ייגמר בדבר הזה, ויכול שיקבל קצת הד, מזה שאנחנו דנים בזה. יכול להיות כמו שאמרת, מכל ההתחמקות הזאת, מפרסמים מודעות לפרק זמן, ואז מורידים את המודעות, ואז עולים, והפרסום מרתיע.
בכל אופן, אני רוצה להתריע, ולהעלות את זה. כי גם כאשר קיימנו את הישיבה הראשונה בזמנו כאן בוועדה, בנושא של סחר בנשים זרות לישראל, בהתחלה ההתייחסות היתה, שלא מדובר בתופעה. אני רוצה להתריע, והלוואי ואתבדה, לפחות לצורך הפרוטוקול.
שוקי בללי:
מההתחלה התרעתי שזו תופעה גדולה.
זהבה גלאון:
אני מדברת על העמדה הרשמית. זה נכון, גם פיני, וגם שוקי, אמרו שמדובר כאן בתופעה, אבל אני מדברת עכשיו על ההתייחסות לצורך העניין השלטוני של רשויות האכיפה, אם אני קוראת לזה כך. ההתייחסות היתה שלא מדובר בתופעה, ולא כצעקתה, ובכלל מדובר בזרות. עברנו כיברת דרך ארוכה מאז, וחל שינוי מאוד משמעותי, בהתייחסות של כולם, ואין לי על מה לדבר. כיום אנחנו יודעים, כמו שאמר ניצב משנה דוידוביץ, יש ירידה מאוד משמעותית בתופעה עצמה. כמו שאמרתי קודם, אני רוצה להתריע בכל זאת, ולהזהיר, שכרגע זה נראה 14 פה, 14 שם, אני לא מזלזלת, זה 14 שאנחנו יודעים עליהם, זה 14 יותר מדי, ומי יודע עוד 14 כאלה יש בכל מיני מקומות.
אני רוצה להתריע כתוצאה מכך שיש אכיפה כל כך מוגדרת בסחר בנשים זרות, ויש עלייה כל כך משמעותית בנשים ישראליות שעוסקות בזנות, הדבר הזה בגלל ה"כדאיות" הכלכלית שמדובר בנשים ישראליות, שאפשר לייצא אותן במרכאות, אני לא אוהבת את המלה, אבל רק לצורך הדיון. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, אי אפשר כך, אז נעשה כך.
אורלי מור אל:
כמו ששמעתם פה, היה תיק אחד, ועוד תיק בחקירה, כך שזה לא דבר שכרגע אפשר לראות אותו כנושא שהפרקליטות יכולה לטפל בו, באופן שאנחנו מטפלים בתיקי הסחר. יחד עם זאת, הפרקליטות עוקבת אחרי התיקים, ומנחה את המשטרה מה עבירה מה לא עבירה, מה כדאי לחקור, מה לא כדאי לחקור. זה נעשה בין היתר בישיבה שהיתה בשבוע שעבר בענף מודיעין.
רענן כספי:
בתוך אגף חקירות מודיעין, יש חטיבת חקירות וחטיבת המודיעין.
אורלי מור אל:
חשוב לעשות הבחנה, ולא להיגרר לצורך איזושהי היסטריה. כי אם אשה, בין שהיא עובדת בזנות, ובין שלא, מחליטה לעזוב את הארץ ולנסוע ולעבוד שם מרצונה, או אפילו אם מישהו עזר לה, אז יכול להיות שזו עבירה, אבל החומרה של העבירה הזאת כמובן תלויה בנסיבות.
קשה מאוד בתיקים האלה להוכיח את עבירות הסחר, אלא אם אנחנו מגיעים למתלוננות שמספרות לנו את המאפיינים. אלא אם אנחנו מגיעים למתלוננות שמספרות לנו את המאפיינים, אבל יהיה מאוד קשה להוכיח את עבירות הסחר. ויחד עם זאת, אפשר ללכת למישור היותר כללי ולעבירות הנלוות, של הבאת אדם לידי מעשי זנות, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, הגורם לאדם לעזוב את המדינה. עבירות הסיוע למיניהן, אולי סרסרות, תלוי בנסיבות. המשימה הראשונה היא לאו דווקא בתחום הפרקליטות, אפילו לא בתחום המשטרה, היא משימה של חינוך ומשימה של הרתעה במובן מסויים. כי מה שראינו עד עכשיו, ואנשים שהם לא עבריינים שמתעסקים בדבר הזה, דווקא מהתיק הראשון אנחנו יכולים ללמוד, אלו אנשים שלא היה להם עבר פלילי. אנשים שראו בזה הזדמנות להרוויח. אם אנחנו נרתיע בין באמצעות תיקים, ובין באמצעות חינוך, ובין באמצעות הערמת קשיים על פרסום המודעות האלה, זו דווקא אוכלוסייה שהרתעה כן מדבר אליה, בניגוד לארגוני פשיעה שמוכנים לקחת יותר סיכונים, ויש להם את הכלים להתמודד.
אותו דבר לגבי הבנות. ככל שאנחנו נעשה משימות של חינוך, ושל הסברה, בין בצבא, בין בתי הספר. לצערי עדיין הבנתי לפחות ממה שהיה בוועדה, שלא הצלחנו לרתום את משרד החינוך.
זהבה גלאון:
אנחנו הצלחנו אפילו מעבר למצופה.
שוקי בללי:
גם שם באוניברסיטאות
אורלי מור אל:
ככל שנעשה פעולות כאלה, כמובן נוכל להקטין את התופעה. ככל שנוציא אותם בין באינטרנט, ובין בעיתונים, אנחנו נוכל יותר לשלוט עליה.
זהבה גלאון:
את זה את אומרת כי את מניחה מראש, כי המאפיינים של התופעה הזאת שמדובר באנשים שמחפשים כסף קל, ולא ירדו מהפשיעה.
אורלי מור אל:
לא מצאנו עדיין. ממה שמגיע אלינו, אנחנו חוקרים. אני ראיתי חלק מהמכתבים שעדי העבירה. בחלק מהשיחות קשה מאוד לזהות עבירה. ואחרות, יש קצה של קצה של עבירה, הוא מציע לבוא ולעבוד ולהרוויח, אבל הוא אומר לה תחזירי מתי שאת רוצה, אני נותן לך כרטיס חזרה חופשי. זה קצה שאולי מצדיק פתיחה בחקירה, ובדיקה, אבל לא מזהים כאן את המאפיינים המובהקים של הסחר שאנחנו מזהים בכיוון השני, כאשר בסחר של הנשים שנמצאות בארץ, הרי יש לנו את הקורבנות. ואז הרבה יותר קל לזהות את התופעה ולהוכיח.
אני אסכם, ככל שמגיעים תיקים ומתנהלים תיקים בחקירה, אנחנו מלווים אותם. ככל שיהיה מקום להגיש כתבי אישום, נגיש. אני מקווה שהדבר הזה לא יגדל, ויישאר בממדים המאוד קטנים שלו.
דליה אברמוב:
נדמה לי שכל מה שאורלי אמרה ממצה את הכל. אלא שככל שאני מכירה את התיקים שנמצאים גם בחקירה, וגם שכבר הוגש כתב אישום, לא היו סממנים של סחר. ולמרות מה ששוקי אמר, אנחנו מסתכלים על זה מההיבט המשפטי, והסממנים כפי שקבע אותם בית המשפט העליון. גם בתיק החקירה, אני לא משוכנעת שכאשר בסופו של דבר, החקירה תסתיים, אכן הובאו סממנים, וראיות לכך שהיה סחר. או לכל היותר, כפי שאורלי אמרה, הבאת אדם לידי זנות, ולידי מה שקרה. בקיצור, עבירות נלוות שגם הן חמורות בפני עצמן, אבל זו לא התופעה של סחר כפי שאנחנו מכירים. רק כדי לעדכן, בתיק שפיני התייחס, לגבי אחד הנאשמים, הגענו לעיסקת טיעון, לפיו הנאשם הודה בנסיון להבאת אדם לידי זנות, כי לא היו הראיות לסחר, ואין הסדר לעונש.
לגבי נאשם נוסף בפרשה, עדיין קבועים מועדים להוכחות, אבל ההערכה האישית שלי, מבחינת הראיות, עובדתית, לא היו ראיות לסחר.
ברמה המשפטית של בית משפט, כדי לאסוף את הראיות, או הסממנים לסחר, הראיות ברובן נמצאות בחו"ל, לא זו בלבד, שיש בעיה לאסוף את הראיות בחו"ל, ברגע שגם אם אספנו את הראיות, אם העבירה אינה מוגדרת כעבירה בחו"ל, לפי הנסיבות שאנחנו רואים היום, הנסיבות הן לא של כפייה להגיע לחו"ל, אז העבירות הן לא עבירות בחו"ל. ברגע שהן כבר לא עבירות בחו"ל, אנחנו לא יכולים להעמיד לדין על כך בארץ.
רחל גרשוני:
התפיסה שלי היא, שבמקרים האלה אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל באופן יותר רחב מה זה סחר. המגמה שלנו לא רק להעמיד לדין, על עבירות הסחר ספציפית, סחר בבני אדם. אלא גם אם נעמיד לדין בכל הקונסטלציה הזאת, אנחנו ניאבק נגד הסחר. במובן הכללי, הוא סחר שחובק גדולות, הבאת נשים ממקום למקום כדי שיעסקו בזנות. ויש משנה חומרה, שמעבירים אותן למדינה אחרת, למה. כי שם הן לא מכירות את התרבות, לא מכירות את אושיות אכיפת החוק, הן יותר חשופות. לכן, כשאנחנו מדברים על סדרי קדימות, אנחנו צריכים לדבר על סדרי קדימות במובן הרחב. אני לא חולקת על מה שדליה אמרה. מבחינה משפטית יש לפעמים בעיה להעמיד לדין בסחר בבני אדם, נכון. אני אומרת לא משנה. אם אנחנו שמים בראש מעיינינו, או כסדר עדיפות גבוהה להילחם נגד הסחר, בואו נשתמש בכל עבירות שעומדות לרשותנו בחוק החדש.
זהבה גלאון:
אני מבינה שהתקיימה ישיבה אצל ראש חטיבת המודיעין. דעתך מוסכמת עליי. השאלה
אם מה שאת אומרת, זו הנחיה שהמשטרה לצורך העניין מבינה שהמאבק בסחר הוא מאבק לא רק על עבירת סעיף זה וזה, אלא גם כל מה שדיברנו.
רענן כספי:
המשטרה מבינה השאלה אם הפרקליטות מבינה.
רחל גרשוני:
זה היה אחד מנושא הדיון שם. אני חושבת שהיא התקבלה, אני גם מעבירה להם מסמך.
זהבה גלאון:
לא, זה עניין של קונספט. הקונספט הוא שלא נאבקים רק בסחר בבני אדם, אם זה נופל בהגדרה של החוק שאסור סחר. כל העבירות הנלוות האלה, והתנאים המצטברים האלה, זה סוג של מאבק.
שוקי בללי:
כשאנחנו מתייחסים לזה כאחד שלם, לא מוותרים בשום דבר. יש לנו את ההחזקה של הדרכון, יש לנו את הקודים איך מתנהגים באותה ארץ. אין את האלמנטים מה שעושים ברוסיה, ובחבר העמים. אבל האלמנטים הם אותם אלמנטים גם פה - - -
רענן כספי:
אנחנו מתייחסים לחוק שבזכותך הועבר בין היתר, חוק איסור סחר בבני אדם. אנחנו מתייחסים לחוק בכללותו, שבתוך החוק יש את הסעיפים - - -
שוקי בללי:
יש בעיה אחת, יש סדר קדימויות. איפה משיקים את כוח האדם שיש? מדברים על תופעה שבסופה אנשים יקבלו שנתיים מאסר, והעבירו שתי בנות. או שמדברים ברשת בינלאומית, שהבריחה לפה 200 בנות כבר, והאנשים צריכים לקבל עונשים יותר חמורים, צריך לתת את הדעת. תפיסתית אני מסכים איתך.
רחל גרשוני:
במישור התפיסתי, כששמעתי את אותם דברים שהתחלנו את כל המהלך של סחר ממדינות המוצא, אתם השקעתם מה זה השקעתם, ואז בסוף בתי המשפט גזרו את הדין.
זהבה גלאון:
שוקי, פיני היה יושב פה והיה מקטר, יש לי שניים וחצי חוקרים, ואני חוקר. בסוף הם באים לבית משפט, ונותנים להם עבודות שירות. תאמין לי שאני יכולה לצטט לך אותו.
שוקי בללי:
לדעתי, איך שהפרקליטות מציגה את זה.
רחל גרשוני:
הפרקליטות מציגה את זה מצויין.
שוקי בללי:
אני לא חושב כך.
זהבה גלאון:
אני מוכנה לתווך. אבל יש דברים שכדאי שתעשו בישיבות אצלכם.
רחל גרשוני:
בישיבה שהיתה בחטיבת מודיעין, יש בעיה בשיתוף פעולה עם מדינות מסויימות. בעקבות הישיבה הזאת, בדקתי את אותן מדינות. הסתבר, שאין למדינות האלה עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. יש להם עבירות זנות, יש להם עבירות סחר עם אמצעי פסול, דבר שלא מתקיים בחלק מהמקרים. או יש סחר לשם הבאת אנשים לא חוקיים למדינה, כך שאין לנו מקבילה מיוחדת. במה זה פוגע. זה לא רק פוגם, מבחינה זו אין עבירה, כי תמיד יש שם עבירה. מה זה פוגע, לא בסדר עדיפות שלהם, כי אין אמביולנטיות לגבי עבירות זנות, ועבירת הברחה. עבירת הברחה זה סתם, זה מטרד, זו הגירה, זו לא עבירה פלילית מובהקת. וזנות, אנחנו יודעים איך מתייחסים לזנות, לא רק פה, אלא גם במדינה כמו קנדה. אז בדבר הזה, אני בדקתי כדי לראות מה הבעיה. אני חושבת שמה שצריך לעשות פה, שאני אפנה למשרד החוץ, למנכ"ל משרד המשפטים, ונראה בשני מישורים איך לפעול. ראשית, דרך לחץ מצד שגרירות ארצות הברית. ושגרירות ארצות הברית מוציאה את הדו"ח. הנה, אם אנחנו אומרים שקנדה ומדינות אחרות לא משתפות איתנו פעולה, שילחצו, למה שאנחנו.
הילה טנא:
בקרב מדינות אחרות, זה קצת בעייתי.
רענן כספי:
המדינות האלה יותר גבוהות מאיתנו בדו"ח האמריקאי - - -
רחל גרשוני:
לא, כי זה משפיע על המרקם של המדינות.
הילה טנא:
מדברים על המצב בישראל, לא בקנדה, תנו לי רשימה של מדינות - - -
זהבה גלאון:
מה שרענן אמר פה היום, המדינות האלה מככבות בדו"ח האמריקאי בהקשרים אחרים. יש פה שילוב של בין זה שמככבות בדו"ח האמריקאי.
רענן כספי:
לא דיברתי על קנדה.
שוקי בללי:
גם אם החוק הוא לא סחר, אז אין להם סחר.
רחל גרשוני:
יש לפעול בשני מישורים, דרך לא רשמית לפנות לאנשים משגרירות ארצות הברית. אנחנו מנסים לקדם דברים, ודרך משרד החוץ, דרך המחלקה הבינלאומית של הפרקליטות אולי. אלו דברים שצריך לעשות. יש לי סתם רעיון פרוע, אני חושבת שאין מקלט לתקופת הרהור לנשים ישראליות. אני תוהה אם אין מקום למקלט נוסף לקורבנות סחר.
רענן כספי:
העברנו ישראלית למקלט. אם הן רוצות להיות במקלט, אין לנו בעיה. אבל הבעיה שהן לא רוצות להיות.
רחל גרשוני:
מאוד יפה, אני חושבת שאין להגביל את זה.
זהבה גלאון:
אני רוצה להתנצל לשתי דקות, אמרה קודם אורלי שצריך חינוך ומודעות.
רחל גרשוני:
האמת היא, העבירה של איסור בדבר שירותי זנות, אני לא רואה שזאת עבירה רלבנטית. המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות. כלומר, הנה תבואו ותקבלו שירותי זנות, זה לא פרסום בקשר לגיוס נשים, זה אולי שידול לזנות, זה אולי הבאת אדם לידי מעשה זנות, זה אולי גרימה לאדם לעזוב את המדינה. זה לא פרסום שירותי זנות, לפי דעתי. זו לא עבירה רלבנטית פה.
זהבה גלאון:
איך נאבקים לגבי מה שאמר רענן באינטרנט?
רחל גרשוני:
יש שידול, יש הבאת אדם מלא עבירות פליליות.
אורלי מור אל:
יש הבדל בין אם עוצרים את הפרסום עצמו, כמו שאז תפסו עם העיתונים הגדולים. לבין זה שאני פותחת עכשיו בחקירה ענקית, כדי להוכיח את העבירות.
רחל גרשוני:
אני לא יודעת אם יש מקום לשקול.
זהבה גלאון:
אני מציעה לפעם הבאה, שהוועדה תקבל דיווח. הישיבה הבאה תהיה כבר אחרי הפגרה עם שר המשפטים. אבל הישיבה שאחריה, תתייחס לכל מה שקשור לפרסום מודעות מין, ויושבת כאן מיכל רוזין.
נשמח לקבל התייחסות של הצעות לשינוי חקיקה בהקשרים האלה, או הצעות לחקיקה. נזמין את השופטת דורנר, נעשה ישיבה מאוד מקיפה על הסוגייה הזאת. בכל זאת, אנחנו רואים בזה חלק מהרשת הכוללת.
רחל גרשוני:
לגבי החינוך, יפה מאוד. בצבא יש היום פגישה עם קצין חינוך בצה"ל - - -
זהבה גלאון:
אגיד כאן משפט. בפגישה שהיתה כאן עם שרת החינוך, ועם הגברת מרית דנון, מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה, ומשרד ראש הממשלה, סוכם שמערכת החינוך תכין תכנית מיוחדת, ייעודית, לא רק במסגרת החינוך לשיוויון בין המינים. תכנית ייעודית לכל מה שקשור לחינוך ומאבק בסחר בבני אדם. אחד הדברים הראשוניים, שהרשות לקחה על עצמה לאמץ את ההצגה מסמינר הקיבוצים. יש עכשיו הצגה בסמינר הקיבוצים במסגרת סמינר הקיבוצים למאבק בסחר, קוראים לזה מערב פרוע, עכשיו זה ייכנס למערכת החינוך לכל המנהלים, מפקחים, מרית מקדמת את זה.
רענן כספי:
אני יכול לאשר שמשרד החינוך פנו אלינו, וקיבלו חומר מאיתנו.
בתיה לוי:
אני מאוד שמחה שאנחנו גם מקשיבות וגם מיישמות. עוד השנה מתחילות בכל הנושא של הסברה והטמעת הנושא בכיתות י"א, י"ב, בבתי הספר ברחבי הארץ. אשמח בהמשך להרחיב יותר בדיוק על מה אנחנו עושים. כמו כן, פעילות משותפת עם גברת מרית דנון. ארבעה ימים מרוכזים בארץ בצפון, במרכז, בדרום ובירושלים, שמיועדים לעובדי ועובדות מערכת החינוך. חשיפה של כל הדברים שנאמרים פה, כולל הצגה, כולל פאנל של אנשים שיבואו וידברו. אנחנו נשלח הזמנות, זה יהיה בסביבות חודש מאי. עד אמצע חודש מאי, בכל הארץ יהיו את העיונים האלה, ואנחנו נשמח שתקחו חלק איתנו. אני מברכת על העשייה שלכם.
רחל גרשוני:
צריך ליטול את התפקיד המרכזי בחינוך הציבור. לצאת לציבור עם משהו כמו שאבי אמר. איפה שרת החינוך בקטע הזה. כתבתי אליה שני מכתבים, מרית, אולי תעשי משהו. פניתי פעמיים. תזמי פגישה איתה, שמישהו יקח את זה על עצמו. אין מבצע מידע.
היו"ר זהבה גלאון:
אני מודה מהראיון שהיה לי עכשיו ברדיו, ואני מבינה שעורכת הדין עדי וילינגר דיברה. די נדהמו לשמוע, שיש דבר כזה, שמייצאים נשים ישראליות לחו"ל. אחד הדברים שעלו כאן ונאמרו, שיש צורך בלהתריע, ולא מדובר בעבירה. ישר עשיתי פה יישום והפנמה.
עדי וילינגר:
אמרתי שעדיין זו לא תופעה.
עידית הראל שמש:
אם מחפשים תופעה, היא מסביבנו. יש פה תופעה קשה מאוד של סחר בנשים ישראליות בתוך הארץ. לי יש קשר עם בחורה שהאבא שלה כל יום לוקח אותה ברכב שלו לפארק אחר. אם זה לא סחר, תגידי לי מה זה סחר. יש בחורה מבית שאן שיצרה איתנו קשר, שההורים שלה מחזיקים בילד שלה, ואם היא לא מביאה את הכסף, אז היא לא נכנסת הביתה לראות את הילד שלה. אם זה לא סחר, אני לא יודעת מה זה סחר. כל יושבי השולחן הזה כבר עברו מהפך תודעתי, ולא משתמשים במושגים של עבודה מרצון ומבחירה. אני מצטערת שדווקא מהמשטרה שומעים את הגישה הזאת. אשמח מאוד לבוא ולהסביר את משמעות החיים בתוך הזנות. היא יכולה לקום ולעזוב, לא קיימים, אין דבר כזה. גם אם הדרכון שלה נמצא אצלה. יש מנגנונים שעובדים עליה, שלא מאפשרים לה לצאת ולעזוב. אז יש פה סחר, זו תופעה מאוד גדולה של נשים ונערים ונערות שנמצאים בתוך סחר בתוך מדינת ישראל.
מצד שני לגבי העניין של החינוך, נוצר מהפך תודעתי. אני נכנסת לבתי ספר ורואה מה הבנות האלה אומרות. הן אומרות שהן עובדות חצי שנה, ועושות מלא כסף, וצ'יק צ'ק אני יוצאת מזה. הבנות לא מודעות בכלל במה זה כרוך. לגבי מחלות המין, לא משנה אם ישימו קנדומים, יש מחלת מין שנדבקים אליהם וזה לכל החיים. זה פרוץ וזה מחלות קשות, וזה כשל למערכת החיסונית, ושלא לדבר על טראומה נפשית. הן לא מודעות בכלל שזה מה שעלול לקרות להן. רואים מדי פעם את הכתבות האלה על חיילות שהולכות למועדון חשפנות, ואיזה מגניב, ואני בסך הכל רוקדת. על התודעה הזאת צריך לעבוד בתוך בתי הספר.
לגבי אותן נשים שמגיעות לחו"ל. הרגשתי פה איזשהו מין סלחנות כלפי התופעה. העניין של כרטיס, הוא מבטיח לה כרטיס. אני קוראת כתבות ב"ידיעות אחרונות" של נשים שנסחרות ממזרח אירופה לתוך איטליה, לתוך בריטניה, ממש בלי כרטיס חזרה. ורק הן ואלוקים. הן נכלאות, ומורעבות, והן ונשברות פיזית. הן מוכנות לעשות הכל, גם לקבל 30 אנשים.
אורלי מור אל:
כמובן צריך להוכיח את זה.
זהבה גלאון:
תודה רבה.
אחד הדברים שאמרתי, נעשה ישיבה משותפת עם חבר הכנסת סער בוועדה שלו, על הנושא שדיברנו קודם, סחר נשים ישראליות בישראל. אם זה קיים, נבחן אותו, או בשטחי הרשות. אגב, יש כרגע דגש מצומצם על החשש שקיים, או החשש לכאורה של סחר בנשים ישראליות לחו"ל. הדגש כרגע הוא על נשים ישראליות לחו"ל. אני לא חושבת שנשמעה כאן נימה פייסנית, או סלחנית. מה שמסתמן כרגע, שכרגע אנחנו מתריעים שעלולה להיות תופעה, אנחנו לא מדברים על תופעה, אנחנו מדברים על מקרים לא מעטים בעיניי, כמו שנאמר כאן קודם, קיים קושי להוכיח כל מיני דברים, אבל אנחנו מאמצים את הגישה שהביאה רחל גרשוני, שמדברת על כך, שיש עבירות נלוות, במצטבר שעוסקים בהן, יש בהם גם שדר הרתעתי, ומסר חינוכי וכל הדברים שדיברנו עליהם.
טל קרמר:
אנחנו יודעים, שמרבית הנשים שעוסקות בזנות, הן נפגעות תקיפה מינית ממושכת בילדות.
חשוב להדגיש, שלא כל מי שעברה תקיפה ממושכת בילדות. יכול להיות שרוב הנשים שעוסקות בזנות, הן באמת נפגעות של גילוי עריות. ולכן הנושא של הבחירה כמו שעידית אמרה היא מאוד—
נסיבות החיים שלהן הביאו אותן לכך. לא שהכרנו בנות שאומרות מה אני אעשה היום אלך לעבוד בבנק, או, אני אבחר בזונה. זה ממש לא כך. ככל שנגדיל את המקורות האלה, ויש פה אנשים שזו המומחיות שלהם. הן במוקד הסיוע, הן באשה לאשה, הן אצלנו, מבינים מדוע הן נגררו למקומות האלה. אתם יודעים שהבחירה החופשית היא מוגבלת, אם בכלל, יקל עלינו לעזור להן.
ידידיה וולף:
אני רציתי הבהרה מהמשטרה, פשוט לא היה לי ברור. לגבי הפרסומים האלה, ברור להם שזה לא מדובר בפרסום פלילים, אבל יחד עם זאת לא הרבה עדים לחקירה. אני לא מומחית, אבל רציתי להבין מה המשמעות של העניין.
רענן כספי:
אני רוצה לענות לידידיה. אנחנו מקיימים צוות מנכ"לים במשרד המשפטים. משתפים את כל הארגונים הממשלתיים, כולל שיתוף פעולה מאיתנו, וזה מבורך. בו בזמן הארגון של ידידיה הגיש עתירה מינהלית נגד משטרת ישראל, ולכן אני מנוע מלהתייחס כלפיה על פי מחלקת הבג"צים. אנחנו דנים - - -
זהבה גלאון:
בסוגייה הזאת.
ידידיה וולף:
לא כל כך מבינה את ההתייחסות הזאת.
רענן כספי:
זה - - -
לא נדבר איתכם על שום נושא יותר, או במה שקשור לזה.
זהבה גלאון:
אני מבקשת מרענן לא להתייחס לזה, ברגע שזה מה שהוא חושב, אני לא פותחת את זה, זה ביניכם.
מרית דנון:
אני רוצה להתייחס לנושא של החינוך. אני רואה בחינוך לא רק חינוך במסגרת מערכת החינוך, בין הגילאים 14-18, לחינוך של הציבור. נעשית פעולה רחבה שהתחילה השנה גם במסגרת צה"ל, גם בשלטון המקומי ומשרדי הממשלה ובמערכת החינוך. אנחנו מרוכזים פה, כל הגורמים שמטפלים בנושא. אני מבקשת להפנות את תשומת ליבכם לשבוע של ה-18 באוגוסט, שזה שבוע שיכול להיות שבוע מאוד טוב לחינוך הציבור. זה אמנם שבוע שבו מערכת החינוך היא בחופש הגדול, אבל מדובר ביום המאבק הבינלאומי לסחר בנשים. הרשות מאוד היתה רוצה, אם התקציב יאשר, נעשה כל המאמצים לעשות קמפיין תקשורתי. אני רק מפנה את תשומת ליבכם, ששבוע של קמפיין עולה כמליון שקלים. אבל אפשר אולי לחשוב על פתרונות יצירתיים אחרים.
דיברנו עם רחל אולי לעשות כנס והענקת אות הגורם שתרם הרבה, זה גם משהו שמעלה את התודעה הציבורית. כל מי שיש לו רעיון בתחום הזה, אנחנו נשמח לשתף פעולה, כי מהנסיון שהיה לנו עם קמפיין כזה בתחום האלימות בנובמבר, ממש מדדנו עם סקרים עלייה של מודעות הציבור שמאוד עלה בעקבות קמפיין כזה. יש לנו ארבעה חודשים עד אז, חמישה חודשים, שבה בהחלט פרק זמן מאוד טוב להיערך בצורה מסודרת ומובנית.
עדי וילינגר:
רציתי לשאול משהו, לגבי הסממנים כשדיברתם על טיפין טיפין. אני רוצה לציין שבאחד המכתבים שהעברנו, ממש דיברו על קבוצה יוצאת בעוד שבועיים. בכלל, כדאי שנשמור על ראש פתוח לגבי התופעה לא תופעה הזאת, שגם אם בתיק האחד שטופל אלה היו עלובי חיים וכו', וטיפין טיפין, אני חושבת שזה משהו שאנחנו לומדים אותו עכשיו כולנו ביחד, אז לא כדאי ללכת למקומות המוכרים מהתיק האחד שהתנהל כבר. רציתי לשאול את אורלי, אמרת שאת חושבת שמאוד חשוב עניין הערמת הקשיים על פרסום המודעות. איך אתם נערכים מבחינת היישובים, התיקים על מודעות. הבנתי שדיברתם על מודעות זנות, על סעיף 205ג' שהוא לא רלבנטי כאן, אבל זה גם משהו שרלבנטי, ואולי גם סיוע בעקבות חקירות שנעשות - - -
רחל גרשוני:
גם לשקול חקיקה, כמו שאורלי העירה, שהרבה יותר קשה להעמיד תיק רק על סמך הפרסום, יש סעיף מיוחד שדן בנגע הזה. יכול להיות שנשקול חקיקה.
עדי וילינגר:
מעבר לחקיקה, יש איזושהי הערכה לטפל בתחום הזה. אני רוצה לשאול את המשטרה, אם הימ"ר מטפל בעניין של הפרסום, או שנשאר בגדר חקירה של היחב"ל העניין הזה.
רענן כספי:
בתיקים האלה אמרת שאין עבירה.
רחל גרשוני:
אין עבירה של פרסום שירותי זנות. זה קרש קפיצה לעבירות מהותיות, שקשה להעמיד אותו. ולכן אמרה אורלי בצדק, חייבים לשקול עוד עבירה, שתהיה יותר קלה. זה לא שמוותרים על המסלול של סחר, זה נותן לנו איזה אפיק אפקטיבי ויעיל להילחם נגד הפרסומים ולהרתיע. יכול להיות שצריך לשקול חקיקה על העניין הזה.
היו"ר זהבה גלאון:
אני רוצה לסכם את הישיבה.
אני רוצה להודות לכל המשתתפים, נציגי המשטרה, רענן כספי, משתתף קבוע, הנציגים שלו היו איתנו הרבה זמן, שמחנו לפגוש אתכם.
אנחנו מתריעים מפני תופעה שכרגע היא לא תופעה, או בחזקת לא תופעה. אני מתריעים מחשש להיווצרותה או לקיומה של תופעה. אין ספק שיש קשר מאוד משמעותי, בין המאבק של הרשויות בכללן, לתופעת הסחר בנשים בחו"ל, וצמצום מספרן של הנשים בארץ, לעליית הביקוש לזנות, או לעליית מספר הנשים הישראליות שעוסקות בזנות. הצביעו כאן על חשש לסחר בנשים ישראליות בתחומי בתחומי מדינת ישראל, נדון בזה בפעם אחרת. בפעם הזו התייחסנו לחשש שקיים בסחר ליצוא של נשים ישראליות לחו"ל לצורך עיסוק בזנות. מתקיימים כל מיני מאפיינים של עבירת הסחר, הגם שלא בטוח שאפשר להעמיד לדין על עבירת איסור סחר בבני אדם.
השימוש בעבירות האלה יכול להרתיע לשדר שדר, שמתייחסים לעניין הזה בחומרה.
הדבר ששווה לבדוק בכל מה שקשור לפרסום שירותי מין, בעיתונות. שווה לבדוק ולקבל תגובה או המלצות מהפרקליטות וממשרד המשפטים. האדם כדאי לשנות את החוק בהקשר הזה על פי ההערות האחרונות.
תמליל לא מהקלטת
אנחנו יוצאים מנקודת הנחה, ונראה לי שאנחנו שותפים כאן לדבר.
החוק אינו עושה הבחנה בין נשים זרות - - -
אשה נסחרת ואני מקבלת את ההמלצה שנשמעה כאן על ידי רחל גרשוני
בעניין הזה כמובן המשטרה לגבי שיתוף פעולה עם משטרת
האדישות כתוצאה מחוקים אחרים
באופן אחר ובאופן שונה לתופעת הזנות
מעמידה בפני המשטרה קשיים שיכול להיות שצריך לטפל בהם
אשמח להיות מכותבת בעניין הזה.
אני מודה לכם.
(הישיבה נעולה)