פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ב באדר התשס"ז (12 במרץ 2007), בשעה 09:30
ס ד ר ה י ו ם
אי יישום החלטות ממשלה – מכללת ספיר ומרכז ספירים
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
זבולון אורלב – מ"מ היו"ר
חיים אמסלם
משה גפני
עבאס זכור
נדיה חילו
מוזמנים:
שרת החינוך, יולי תמיר
עמירה חיים - מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך
אייל אביטל - משרד ראש-הממשלה
מיכל לביא - משרד ראש-הממשלה
יוסי שטראוס - חשב וראש אגף הכספים, משרד הביטחון
מרים עובד - ראש היחידה לפיקוח תקציבי, משרד הביטחון
עופר אופן - ראש מינהל הסטודנטים, המשרד לקליטת העלייה
עמית טרייסטר - המשרד לקליטת העלייה
דוד מנצור - הסתדרות המורים
פרופ' זאב צחור - נשיא מכללת ספיר
נגה פיש - סטודנטים, מכללת ספיר
אלי זרחין - מנכ"ל אגודה ישראלית למען ילדים עולים
מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
אי יישום החלטות ממשלה – מכללת ספיר ומרכז ספירים
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. אני מברך בשבוע טוב את כל מי שהגיע.
אני מבקש מחבר הכנסת חיים אמסלם לפתוח את השבוע, כמנהגנו, בדברי תורה.
חיים אמסלם:
פרשת השבוע, פרשת ויקהל. מספר פעמים בתורה מוזכר העניין של שמירת שבת. אני רוצה לעמוד על ניואנס מסוים. בפרשת השבוע, פרשת ויקהל, נאמר: "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון לה'".
בפרשת כי תיסע כתוב גם כן לשון דומה ושם נאמר "ששת ימים יעשה מלאכה", ויש גם לשון דומה בפרשת אמור, שם כתוב "ששת ימים תיעשה מלאכה". המפרשים שואלים שאלה, למה כתוב ששת ימים תיעשה מלאכה, צריך לומר ששת ימים תעשה מלאכה. אם התורה באה לומר לך שאתה עובד שישה ימים וביום השביעי אתה נח, זאת אומרת שששת ימים אתה עושה מלאכה, כמו שכתוב בפרשת יתרו, "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וביום השביעי שבת לה' אלוהיך".
השבת כערך אוניברסאלי וכערך שעם ישראל בתור העם הראשון שגילה שצריך לקחת יום מנוחה, לעשות פסק זמן ולנוח, לנוח על מנת לאגור כוחות. זו המצאה של עם ישראל.
יש גמרא שאומרת שהרומאים, בין הגזרות שלהם, גזרו שישראל לא ישמרו שבת. חיפשו מי ילך לשכנע את הרומאים שצריך להניח ליהודים שכן ינוחו בשבת. חיפשו והיה שם מישהו שנקרא גביה בן בסיסה. הוא ביקש מהם ללכת להתווכח עם הרומאים, והוא כנראה לא היה מהנבחרת החשובה ביותר של חכמי ישראל. אמר להם שאם הוא ינצח את הרומאים, זה יהיה טוב, יאמרו שגם גביה בן בסיסה ניצח את הרומאים, ואם הרומאים ינצחו אותו, יאמרו שניצחו את גביה בן בסיסה, אבל לא שלחו אליהם אחד מחכמי ישראל. גביה בן בסיסה אמר להם שאם יש אדם שלא אוהבים אותו, נותנים לו להתעייף או נותן לו לנוח? נותנים לו שיתעייף. אם יש לו עם שהוא לא אוהב אותו, הוא נותן לו להתעשר או נותן לו לבזבז את ממונו במנוחה? נותנים לו לבזבז את ממונו במנוחה. ואז הוא אמר, שאת זה עם ישראל עושה. עובדים כל השבוע וביום השביעי הם מבזבזים את כל מה שחסכו כל השבוע. כתוב בגמרא שכך הוא שכנע אותם.
אני חוזר לשאלה, למה כתוב ששת ימים תיעשה מלאכה, היה צריך לומר תעשה מלאכה. רבותינו באו ודקדקו ואמרו שלא סתם בשלושה מקומות – גם בפרשת כי תיסע, גם בפרשת ויקהל, וגם בפרשת אמור – כתוב בנפעל, תיעשה מלאכה ולא תעשה מלאכה, בניגוד למה שכתוב ששת ימים תעבוד, ושם כתוב שאתה עובד, ולא משהו אחר. הגמרא אומרת שלשבת יש ערך ייצוגי, מלבד הערך של המנוחה. נהניתי לקרוא באחד המוספים של סוף השבוע על מנחם בגין זיכרונו לברכה שהיה יהודי חילוני במהותו אבל היה לו יחס חם למסורת. גם אם בביתו ובמעונו הפרטי הוא לא שמר את השבת, אבל כשהוא היה בשליחויות ייצוגיות או כאשר הוא ידע שמסתכלים עליו ובוחנים את מעשיו, הוא דאג לחזות של השבת. לעם ישראל יש שתי רמות, יש את הרמה הפרטית כאשר כל איש בביתו חופשי לעשות כרצונו, ויש גם את הקטע של החזות. כתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יש מצב שצריך גם לראות איך מסתכלים עליך, לחשוב לא רק מה אתה עושה אלא איך רואים אותך. כאשר היה בגין בכל מיני מקומות בעולם, הוא דאג, גם בדברים שבדרך כלל אולי הוא לא הקפיד בהם.
התורה אומרת ששת ימים ייעשה, ששת ימים תיעשה, יש דרשת חז"ל שאומרת שתיעשה זה בנפעל. השבת היא מקור הברכה. כל מי שמתפלל בליל שבת אומר "לכו ונלך" כי היא מקור הברכה. אנחנו מאמינים שהברכה של עם ישראל באה משמירת השבת. הברכה הזו אומרת שכאשר אתה שומר את השבת, זה לא רק שמרת שבת ונחת ואגרת כוחות אלא גם בכל ששת ימי המעשה, מלאכתך מתברכת והיא משולה כאילו נעשית מאליה. לכן לא כתוב תעשה אלא כתוב ייעשה.
המעניין שבשלושת המקומות הללו, גם בפרשת כי תיסע, גם בפרשת ויקהל וגם בפרשת אמור, היכן שכתוב בנפעל תיעשה, ישנו עוד ניואנס. כתוב, שבת שבתון. ששת ימים תיעשה וביום השביעי שבת שבתון. בשלושת המקומות האלה, למה כתוב שבת שבתון? שבת שבתון, מצאנו בשמיטה, שבת שבתון יהיה לארץ. מה זה קשור לשבת? שבת לה'. היכן שכתוב בפרשת יתרו "ששת ימים תעבוד וביום השביעי שבת", לא כתוב שם וביום השביעי שבת שבתון. אתה עובד, ביום השביעי שבת. למה כתוב בנפעל תיעשה, ייעשה, בשלושת המקומות הללו? התורה הכניסה תוספת שבת שבתון. אם היה כתוב שבת, זה לא היה מספיק? ראיתי באחד המפרשים שהוא אמר דבר נפלא מאוד. הוא אמר כך: "רבותינו דרשו ואמרו, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי אחרים". זה למדייקים, היכן שכתוב תיעשה. כאילו מישהו אחר עושה בשבילך. "ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום, מלאכת אחרים נעשית על-ידם".
מה קורה לעם ישראל שעושה רצונו של מקום? מלאכתו נעשית על ידי אחרים. כלומר, גם בששת ימי המעשה, גם אם הוא לא עובד קשה, יש ברכה במעשי ידיו. גם בששת ימי המעשה יש ברכה. אם בכל ששת ימי המעשה יש ברכה ומלאכתו נעשית על ידי אחרים, אפשר לחשוב שהוא כמעט לא עובד, ואז מה הוא עושה בשבת?
לכן באה התורה ואומרת שכאשר אתה שומר את השבת, לא רק שששת ימי המעשה מבורכים על ידך, אלא אתה גם מרגיש בשבת עונג מיוחד. לא כתוב שבת אלא כתוב שבת שבתון. אתה לא מעוניין להתייחס לשבת בצורה כזאת, אז ששת ימים תעבוד ותעבוד קשה. זו בעצם מהותה של השבת. השבת היא אות ברית בינינו לבין הקדוש ברוך הוא, זו ברית שצריך להאמין בה. אם אני מאמין בדבר, אני מקיים אותו מתוך אמונה ואני מאמין שהוא יביא לי גם את הברכה.
אנחנו מקווים שבעזרת השם שמירת השבת שלצערנו נעשית רפויה, גם במישורים הייצוגיים, כמו באל-על ובחברות אחרות, תתחזק קצת יותר, זה רק יביא תועלת לעם ישראל וכל העם יתברך מתוך ברכת השבת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יישר כוח.
אני רוצה להודות לשרת החינוך שכפי שסיכמנו בינינו עומדת בקפדנות בסיכום. קיבלנו הרבה מאוד בקשות להעלות לדיון את הנושא של החלטות הממשלה בנושא של עוטף עזה, ועל קיומן או אי-קיומן של החלטות הממשלה. אני מוכרח לומר שניסינו לבדוק כל מיני החלטות שהתקבלו בממשלה, והתברר – ואתם אולי תספרו לנו – שיש פער. ההרגשה היא שהממשלה קבעה סדרה ארוכה מאוד של תקציבים לחינוך, ואנחנו מברכים על כך, על אף שהיינו רוצים שזה לא יהיה דבר חד-פעמי אלא דבר קבוע, אבל הרבה מאוד מההחלטות הללו לא סוכמו עם אנשי המקצוע במשרד, ולכן אנשי המקצוע במשרד, אליהם פנינו, לא ידעו בכלל במה המדובר. בשבועיים האחרונים פנינו אליהם בכל מיני תחומים והם ממש לא יודעים שיש החלטות. בוודאי לא התייעצו אתם לגבי סדרי עדיפויות, למה כן צריך כסף ולמה לא צריך כסף. מאחר שהם לא יודעים על זה, רמת הביצוע של ההחלטות היא רמה נמוכה כאשר לפעמים זה קורה בגלל סיבות בירוקרטיות שלא נפתרו.
היינו רוצים לעבור אתכם על הנושאים השונים ולדעת היכן עומדים הדברים גם לגבי הביצוע. אנחנו חושבים שהנושא של עוטף עזה, כמו הנושא של הצפון, היא נושא כאשר לפחות תחושת האוכלוסייה היא שיש הרבה הצהרות חגיגיות בצמרת, אבל כשזה מגיע למצב בו הם רוצים לראות מה מתבצע ומה לא, הם מרגישים שהדברים לא נעשים בשטח.
כמובן שנדבר רק על נושא של חינוך, כאשר חלק מהנושאים נוגעים גם למשרדים אחרים כמו משרדו של המשנה לראש-הממשלה שמעון פרס, חלק מהנושאים נוגעים למשרד החינוך, וחלק מהנושאים – כמו מיגון – נוגעים למשרד הביטחון וגם מנציגיו נקבל דיווח.
אני מציע ששרת החינוך תפתח ואנחנו נלמד את הדברים וננסה לראות היכן הבעיות והיכן הדברים כן מתבצעים.
השרה יולי תמיר:
אני שמחה על הפגישה הזאת. אני חושבת שהפעילות שנעשית בעוטף עזה היא חשובה ומאוד ענפה. אני תמהה על הצגת הדברים כי כל אות וכל הצעה שעלתה לצורך חיזוק עוטף עזה, באה ממקור אחד. מחוז דרום יחד עם דרומה עבד במשך תקופה מאוד מאוד ארוכה על תוכנית לפיתוח הדרום. אני אומרת את אותו הדבר שאמרתי לגבי הצפון. כשבאנו לחזק את הצפון, לא המצאנו דברים שנבעו – להוציא אולי את חיזוק הפסיכולוגים שניתן גם לצפון וגם לדרום – מהמשבר הנוכחי אלא הלכנו לעומק וחיפשנו דברים שהם חשובים למערכת באופן כולל. את התוכנית הזו הכינה עמירה חיים יחד עם דרומה במשך תקופה מאוד ארוכה. כשבאה הצעת הממשלה, היא גזרה מתוך התוכנית שהוכנה על-ידם את אותם דברים שנראו לנו חשובים.
לכן העבודה כולה נעשתה לא רק בתיאום עם המחוז אלא על-ידי המחוז. זו הזדמנות טובה לומר תודה לעמירה שבתנאים מאוד קשים עושה עבודה מתמשכת ומצוינת במחוז הדרום, אם זה בעוטף עזה ואם זה במגזרים אחרים, והתנאים הם באמת מאוד מאוד לא פשוטים היות שהמחוז קשה עם הרבה מאוד אתגרים והיא עומדת בהם בצורה מאוד יפה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
היא זוכה להרבה מאוד שבחים.
השרה יולי תמיר:
בצדק. אני חושבת שכדאי שהיא תמסור את הדיווח לגבי ההתקדמות. יש כאן בהחלט דברים שכבר יצאו לדרך ויש דברים שהם בתהליך עשייה. צריך לזכור שהתקציב כולו, תקציב של 2007. זאת אומרת, הכספים שהגיעו אלינו הגיעו אלינו בראשית 2007, נכנסנו לתהליך בסביבות אמצע ינואר ואנחנו נמצאים היום כאשר חלק מהדברים מבוצעים בשטח וחלק מהדברים בתהליך של סיום. חלק מהדברים כללו מכרזים והכנות שיכולנו לעשות רק כאשר הכסף הגיע. לא כל הכסף הגיע ואנחנו נאבקים על תקציב שהוא לא שלנו, שהוא לא פנים משרדי, אבל בעיקרון אנחנו נמצאים באיזשהו מהלך של עבודה מסודרת מאוד, ועמירה תדווח עליה.
אני רואה כאן גם את פרופסור זאב צחור וזו הזדמנות לומר שבהחלטה הזו לצערי לא נכללו דברים לגבי מכללת ספיר. המכללה במובן הזה לא ממש זכתה להחלטת ממשלה. ישנם היום שני נושאים פתוחים, האחד הוא הכסף שמשרד הביטחון היה צריך להעביר לפי בקשתנו - כבר די מזמן העברנו את הבקשה שמשרד הביטחון יעביר אלינו כסף שאנחנו מעבירים למיגון של מכללת ספיר – ואני מקווה שזה יסתיים. אנחנו גם סייענו במלגות. אני יודעת שהמכללה עומדת בפני לא מעט אתגרים לקראת השנה הבאה, ואני אשמח אם נקדיש ישיבה מיוחדת לעניין של מכללת ספיר, שבעיניי הוא בעל חשיבות מאוד גדולה. הבטחתי לפרופסור ספיר שעכשיו, עת קמה המועצה להשכלה גבוהה החדשה, אחת הישיבות תתקיים במכללת ספיר מתוך רצון לעודד ולחזק את המכללה.
נגה פיש:
אני נציגת הסטודנטים הלומדים במכללת ספיר, מטה מאבק הסטודנטים למען עוטף עזה והמכללה. התקציב שאת מדברת עליו, התקציב שמועבר ממשרד הביטחון דרכך למכללה, מדובר, אם אני לא טועה, על סכום של 4 מיליון שקלים ומדובר על בניית בניין שנמצא במהלך הבנייה. מה לגבי יתר המבנים שיש לנו? מה לגבי יתר המבנים שכרגע לומדים בהם 8,000 סטודנטים והם לא ממוגנים?
זאב צחור:
נגה לא באה מטעמי אלא לעומתי. השאלה שלה הייתה, מה אתה כל כך מתייהר שגדלתם, כי הרי לא מיגנתם.
יוסף שטראוס:
משרד הביטחון בשלב הזה למעשה ממגן רק את גני הילדים ובתי הספר היסודיים ובגלל מגבלות של תקציב עושים את זה בצורה הדרגתית. אני לא יודע שמשרד הביטחון בשלב הזה ממגן את שכבת הגיל הזאת. לא מדובר בבתי ספר תיכוניים ולא בישיבות.
השרה יולי תמיר:
גם בתי ספר התיכוניים נמצאים במהלך של מיגון, והוויכוח שגם הוא נפתר בעת האחרונה היה על חדרי הספח בתיכוניים ולא על הכיתות. כל הכיתות בתיכוניים מוגנים, בתי הספר היסודיים ממוגנים, גני הילדים ממוגנים, ואנחנו בשלב של מעבר לכיתות ספח.
יוסף שטראוס:
פיקוד העורף עדכן אותי.
השרה יולי תמיר:
הטעו אותך.
יוסף שטראוס:
אני רק רוצה לומר שלא מדובר על מכללות וברמות האלה של השכלה.
נגה פיש:
החיים שלנו שונים?
יוסף שטראוס:
לא, אני לא אמרתי את זה. אמרתי שלמדינת ישראל יש מגבלה תקציבית ופועלים לפי סדר מסוים.
נגה פיש:
אתה היית במכללה?
יוסף שטראוס:
דיברתי עם המכללה.
נגה פיש:
אתה יודע על האבסורד שנמצא מאחורי זה?
יוסף שטראוס:
אני לא מבין שיש בעניין הזה אבסורד, אבל יש בעניין הזה מגבלה תקציבית וסדרי קדימויות. אם לא הייתה מגבלה תקציבית, היו ממגנים את כל המדינה.
זבולון אורלב:
אתה יודע כמה קסאמים נפלו באזור?
יוסף שטראוס:
אין בעיה. תקציבו כספים לעניין הזה. אני מדבר על כל המכללות באותו אזור.
זבולון אורלב:
אין שם יותר מכללות.
יוסף שטראוס:
יש עוד מוסדות חינוך.
זבולון אורלב:
אדוני טועה. יש רק מכללה אקדמית אחת בטווח של ה-7 קילומטרים.
יוסף שטראוס:
יש עוד מוסדות חינוך באותו אזור, ברמה הזאת. לא מכללה אקדמית, אבל מוסדות חינוך.
זבולון אורלב:
איזה מוסדות?
יוסף שטראוס:
אני לא רוצה לנקוב כאן בשמות, אבל יש הרבה מוסדות ויש איזושהי מגבלה תקציבית. בהתאם לזה משרד הביטחון ממגן לפי סדר מסוים. אין מה לעשות, יש את המגבלה התקציבית.
זבולון אורלב:
אין שום מוסד חינוכי עם 8,000 סטודנטים ואין מוסד שמתקרב ל-1,000 סטודנטים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה יכול לומר שזו לא החלטה שלך אלא זו החלטת הממשלה. תמיד כשלא רוצים לפתור בעיה, אומרים שיש הרבה בעיות.
יוסף שטראוס:
אני מקבל את התיקון שלך. יש מגבלה תקציבית. עדיין מה שאמרתי זה נכון. המגבלה התקציבית יוצרת סדר פעולות מסוים שהמכללה היא לא בפנים.
זאב צחור:
נציג משרד הביטחון מתעלם מהחלטת שר הביטחון הקודם, החלטה שלטונית, למגן את המכללה בספיר עם הבטחה מפורשת שבעקבותיה התחלנו לבנות. מצד משרד הביטחון היה כאן שינוי מסמכים רטרואקטיבית ואמירת דברים שאינה מדויקת.
יוסף שטראוס:
אם אתה לא תתנצל, אני אתבע אותך על הוצאת דיבה.
זאב צחור:
בבקשה.
יוסף שטראוס:
שר הביטחון לא מתחייב התחייבויות.
משה גפני:
אם אפשר, לפני תביעת הדיבה, לדעת על מה הוויכוח.
זאב צחור:
באפריל 2005 הגיע שר הביטחון, שאול מופז, למכללה בליווי הסמנכ"לים שלו. יש לנו ארבעה מבנים יבילים שעלו חצי מיליון שקל. תכנית המיגון הייתה בסכום של 5 מיליון שקלים, מיגון המבנים של החצי מיליון. אמר השר, ובצדק, זה ההיגיון הכי בנאלי, שבמקום לשפוך כסף על מה שייראה ככלא מגידו ויהיה בלתי כשיר ללימודים, בואו נתחלק בין המכללה לבין משרד הביטחון כי ממילא היינו אמורים להשקיע את הכסף. סיכמנו על 4 מיליון שקלים של משרד הביטחון. התחלנו לבנות בידיעת השר, אנשי משרדו, ואז הגיע החשב ואמר שאסור היה לו לתת את הכסף.
גם פיקוד העורף הודיע לנו על החלטת השר, גם השר עצמו, זה היה על דעת המשרד, התחלנו לבנות ובאופן, הייתי אומר, ציני המסמכים מדבירם על החלטת השר למגן, ולא על החלטת השר לבנות, כי יש לנו החלטות שר על בנייה. אנחנו עומדים חסרי אונים, משתאים, ולא מתפלאים על מה שקורה בעורף.
משה גפני:
למה אתה חושב שמה שהוא אומר לא נכון?
יוסף שטראוס:
משרד הביטחון רשאי מתקציבו לממן את מרכיבי המיגון, אבל הוא לא רשאי לעשות זאת מהתקציב הזה שמיועד לפגזים ותותחים.
משה גפני:
מה לא היה נכון בדבריו?
יוסף שטראוס:
מהתחלה ועד הסוף.
זאב צחור:
תגיד דבר אחד שאמרתי שלא היה נכון.
יוסף שטראוס:
כשאתה התחלת את הבנייה, אתה ידעת בהתחלת הבנייה שמשרד הביטחון לא יממן את מרכיבי הבנייה כי משרד הביטחון מתקציבו לא מממן כל מיני מבנים ובנייה. משרד הביטחון מתקציבו מממן פגזים ותותחים ואת צורכי הצבא. אתה ידעת את זה מהשלב הראשון.
זאב צחור:
השר אמר לי שהוא נותן לבנייה.
יוסף שטראוס:
כסף ממרכיבי מיגון ומרכיבי המיגון הוא 1,8 מיליון שקלים.
זאב צחור:
האשמת אותי באמירת אי-אמת. השר אמר בנייה?
יוסף שטראוס:
השר אמר שהוא מתחייב להשתתף במרכיבי המיגון של המכללה.
זאב צחור:
את המילה בנייה הוא אמר?
זבולון אורלב:
מר שטראוס, אתה לא היית בישיבת ועדת ביקורת המדינה מיום 2 בינואר כאשר הוועדה קיימה דיון בנושא הזה של הפרת ההבטחה השלטונית של שר הביטחון. בישיבה השתתף סגן שר הביטחון וצמרת המשרד.
יוסף שטראוס:
דווחתי עליה.
זבולון אורלב:
מהתמונה שעלתה בוועדה לא היה צל של ספק שהייתה הבטחה שלטונית של משרד הביטחון, של שר הביטחון, למכללת ספיר, לתת 4 מיליון שקלים ועל-פי החלטת השר, במקום לתת את זה למיגון, כי זה אבסורד למגן מבנים יבילים שהם עולים פחות, אמר משרד הביטחון שהוא יעביר את הכסף תחת השם מיגון, אבל תבנו בסכום הזה. נעשו שינויים. צודק ראש המכללה פרופסור צחור כי אכן נעשו שינויים. בסיכום הישיבה אז הוחלט שסגן שר הביטחון יזמן את כל הנוגעים בדבר, תוך שבועיים, כדי למצוא את הדרך להעביר את הכסף למשרד החינוך ומשרד החינוך יעביר את הכסף, וזאת בגלל המגבלה שמשרד הביטחון לא יכול להעביר את הכסף ישירות לבנייה.
יוסף שטראוס:
זה מה שאמרתי.
זבולון אורלב:
עברו שבועיים והכסף לא עבר. אמר חבר הכנסת שי חרמש שיש לו הסדר עם שרת החינוך שהכסף הזה יעבור. אמרתי לו, בבקשה. אני מבין שחלפו חודשיים והכסף לא עבר.
השרה יולי תמיר:
הכסף לא עבר אלינו.
זבולון אורלב:
כסף לא עבר ממשרד הביטחון למשרד החינוך. לכן הוועדה דרשה מסגן שר הביטחון להעביר הצעת החלטה בממשלה ולגמור את הפרשה המבישה הזאת, שהחלטה שלטונית למיגון לא מתקיימת ותלמידים חשופים ואין להם מיגון.
אני מציע לוועדת החינוך והתרבות להמשיך את הדרישה שההחלטה השלטונית הזו תבוצע, ואם יש צורך פורמאלי להעביר הצעת מחליטים בממשלה כדי להעביר את הכסף ממשרד הביטחון, תעבירו את ההחלטה הזאת.
יוסף שטראוס:
ברשותך, אני רוצה להשלים את דבריך. סגן שר הביטחון כתב לשרת החינוך ב-23 בינואר 2007 ובמכתב נאמר ש"על פי החלטת הוועדה לביקורת המדינה, יש למצוא מנגנון הולם על פיו יועבר הכסף ממשרד הביטחון למשרד החינוך עבור בינוי (ולא מיגון) – כי זה אסור לנו לעשות – במכללת ספיר. אנא הציעי מנגנון כזה שנוכל ליישמו". המכתב הזה נשלח ב-23 בינואר. אני לא חושב שזה נכון שניכנס לזה.
זבולון נכון:
זה כן נכון. זכותנו לדעת.
יוסף שטראוס:
זכותכם לדעת, זה נכון, אבל אני רק אומר שיצא מכתב כזה ואנחנו מחכים.
זבולון אורלב:
אתה אומר דברים חצופים.
יוסף שטראוס:
אתה טוען כלפיי שאנחנו לא מקיימים, ואתה תומך בדברים שבצד העובדתי הם לא נכונים.
זבולון אורלב:
"אם לא יימצא פתרון, יהיה על שר הביטחון להעביר הצעת החלטה בממשלה.". שר הביטחון הגיש הצעת החלטה לממשלה? לא הגיש.
יוסף שטראוס:
סגן שר הביטחון כתב מכתב למשרד החינוך.
זבולון ארלב:
לא זה מה שהוא התבקש.
השרה יולי תמיר:
היה סיור משותף אצל זאב צחור וראינו את המבנים היבילים. התקבלה החלטה חד-משמעית שאין טעם למגן את המבנים היבילים כי המיגון עולה בערכו על ערך המבנה ואין לזה שום היגיון.
יוסף שטראוס:
מסכים.
השרה יולי תמיר:
לכן התקבלה החלטה נכונה וראויה לבנות. ההחלטה הזו הייתה על דעת כל הגורמים. לכן לומר שההחלטה הזאת לא הייתה על דעת כל הגורמים, סליחה, היא דבר לא מדויק. אנחנו הבהרנו חזור והבהר למשרד הביטחון שברגע שהכסף יעבור אלינו, אנחנו נעביר אותו למכללת ספיר.
משה גפני:
מה הבעיה להעביר את הכסף?
השרה יולי תמיר:
אתם תעבירו לנו את הכסף למיגון ואנחנו נעביר אליהם את הכסף באופן שיאפשר לנו לעבוד.
משה גפני:
אני שואל למה אתה לא יכול להעביר את הכסף למשרד החינוך על פי ההחלטה שהתקבלה? אנחנו לא שרים בממשלה שאתם עובדים עליהם. אנחנו חברי כנסת.
יוסף שטראוס:
אפשר להעביר את הכסף הזה העברה מגג לגג. העניין הזה צריך להיות מסוכם בין משרד הביטחון למשרד החינוך אבל עדיין הוא לא סוכם.
משה גפני:
מה צריך לסכם?
יוסף שטראוס:
אני חשב משרד הביטחון אדוני, ואני לא מעביר את הכסף מתקציב לתקציב. מי שעושה את זה, זה אגף התקציבים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו עומדים על קיום ההבטחה השלטונית של שר הביטחון. אנחנו עומדים על כך שזה יבוצע עכשיו. אם צריך בשביל זה החלטה פורמאלית בממשלה, תעשו זאת.
השרה יולי תמיר:
לא צריך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
השרה אומרת שלא צריך.
משה גפני:
עושים צחוק מהכנסת באופן חמור וזאת לא הפעם הראשונה הבוקר. אני עכשיו בא מישיבת ועדה אחרת, וגם שם עשו צחוק מהכנסת.
אין שום בעיה עם העניין הזה. אנחנו מדברים על פיקוד העורף, אנחנו מדברים על אזור מוכה קסאמים, אנחנו מדברים על החלטה שהיא ברורה לחלוטין. ההחלטה היא שמעבירים 4 מיליון שקלים ממשרד הביטחון למשרד החינוך. התירוץ הזה שסגן שר הביטחון שהוא כותב מכתב לשרת החינוך, הוא פשוט מתאים לפורים או יותר נכון לתשעה באב. אין שום קשר בין זה. שרת החינוך לא תמצא מנגנון, משרד הביטחון לא ימצא מנגנון, אלא זה תירוץ כדי לא להעביר את הכסף. יש החלטה ברורה שהיא החלטה שלטונית שמעבירים כסף על מנת לבנות ולא למגן, כאשר הכסף של הבינוי הוא מיגון. הבינוי הזה הוא מיגון.
כאן זה לא ממשלה. בממשלה הפקידים עושים מה שהם רוצים והשרים עומדים עם ידיים למעלה ואומרים שהם לא יכולים לעשות כלום מול החשב או היועץ המשפטי, אבל אנחנו לא כאלה. כאן זאת הכנסת ואנחנו לא חייבים לא לחשבים ולא ליועצים המשפטיים. ההחלטה היא ברורה וצריך להעביר את הכסף. מדובר בסופו של דבר בחיי אדם. צריך להעביר את ה-4 מיליון שקלים ממשרד הביטחון למשרד החינוך ומשרד החינוך צריך להעביר את הכסף כדי לבנות על מנת למגן. כאן זה לא ממשלה אלא כאן זאת הכנסת. בממשלה תעשו מה שאתם רוצים. אני לא מבין למה את נשארת בממשלה הזאת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני לא אוהב להודות בכך, אבל דבריו של הרב גפני הם נכונים.
אתה מסכים שצריך להעביר את ה-4 מיליון שקלים האלה? אם כן, תעבירו אותם.
יוסף שטראוס:
אני לא חושב ששר יכול להבטיח הבטחה על העברת כספים למוסד ספציפי. עם העניין הזה יש בעייתיות רבה מאוד.
המכללה לוקחת את הכסף ומרחיבה את פרוגרמת הבנייה שלה. מדובר בעמותה פרטית שמרחיבה את פרוגרמת הבנייה שלה בכסף ציבורי.
נגה פיש:
אנחנו צריכים מיגון.
יוסף שטראוס:
אני חושב שיש בעייתיות עם ההחלטה הזאת.
זבולון אורלב:
אתה עובד במשרד הביטחון של מדינת ישראל?
יוסף שטראוס:
בגלל זה אני שומר על התקציב.
זבולון אורלב:
אתה מפקיר חיי אזרחים. הגישה שלך היא גישה שמפקירה חיי אזרחים.
יוסף שטראוס:
זה לא נכון. אני שומר על הכסף של משרד הביטחון לצורכי הביטחון ולא לצורכי בנייה. זה בנייה של מוסד חינוכי.
זבולון אורלב:
אתה מפקיר את חיי האזרחים.
זאב צחור:
אדון שטראוס יוצא מתוך הנחה ששר הביטחון מאחז עיניים. השר שלך הבטיח ואתה מתכחש להבטחתו.
זבולון אורלב:
אני לא יכול לסבול את זה. זה משרד הביטחון שדואג לביטחונם של התושבים?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שקיבלנו כאן הדגמה איך עובד כרגע השלטון במדינת ישראל. יושבת כאן שרת החינוך שאחראית על המכללה והיא אומרת דברים מאוד ברורים, יושבים כאן חברי כנסת והם אומרים דברים מאוד ברורים, יש החלטה אבל אתם עושים מה שבא לכם. אתם לא רוצים להעביר את 4 מיליון שקלים האלה שכולם התחייבו עליהם, שהתחייבו בפני הכנסת, שהתחייבו בפני התושבים, שהתחייבו בפני הסטודנטים.
השרה יולי תמיר:
דרך אגב, שני שרי ביטחון נתנו את ההבטחה הזאת. למען הסר ספק פוליטי, שני שרי ביטחון ממפלגות שונות, נתנו את ההבטחה לכך מתוך הכרה בצורכי המכללה.
יוסף שטראוס:
את חושבת שתקציב משרד הביטחון צריך לממן בניית מוסדות חינוך? אם תאמרו שכן, בבקשה.
משה גפני:
התקיים דיון בוועדת הכספים, ישבו שם נציגי משרד הביטחון, משרד החינוך ומשרד האוצר ואמרו שהם מעבירים את זה לבינוי. הייתי בדיון הזה בוועדת הכספים.
השרה יולי תמיר:
אדוני החשב, אתה חורג מסמכותך ואני אומר לך למה. באופן חד-משמעי, לא לך לקבוע אם אנחנו מחליטים, שר הביטחון ואני, שהמבנה הבטוח יותר הוא לא איזה צריף רעוע ששמו עליו מיגון אלא מבנה חדש באותו סכום, כאשר הוא נבנה בצורה ממוגנת. אם זו החלטתנו, אתה צריך לתקצב אותה. אתה לא יכול לעשות דין לעצמך. אתה אומר כאן עכשיו שהחלטה שהתקבלה על-ידי כל הגורמים המקצועיים, החינוכיים והביטחוניים, שאומרת שצריך לבנות כדי למגן, והבנייה הזו תהיה יותר זולה, יותר בטוחה ויותר נכונה, זה לא נחשב מיגון.
חבר הכנסת זבולון אורלב מחליף את היושב-ראש מיכאל מלכיאור
היו"ר זבולון אורלב:
הואיל והרב מלכיאור העביר אליי את רשות ניהול הדיון, אני חותם את הפרשה הזאת בדברי סיכום.
יוסף שטראוס:
אתה משחרר אותנו ברשותך?
היו"ר זבולון אורלב:
לא. אני לא היושב-ראש הקבוע, תמתין עד שישוב יושב-ראש הוועדה. הוא הלך לוועדת הכספים שם מתקיימת הצבעה.
אם כן, אני מבקש להמשיך את סדר הישיבה. נקבע שהגברת עמירה חיים תדווח לנו.
משה גפני:
מה הסיכום לגבי מכללת ספיר?
היו"ר זבולון ארלב:
הסיכום שקיבל היושב-ראש הקבוע, שפירושו שהבטחה שלטונית חייבת להתקיים, מוטלת אחריות מוחלטת על שר הביטחון לבצע את ההחלטה, בין במישרין ובין בהעברת הכספים. אם הוא איננו יכול לבצע זאת מסיבה פורמאלית, יואיל להגיש הצעת החלטה לממשלה.
נגה פיש:
מתי?
היו"ר זבולון אורלב:
בהקדם האפשרי ולא יאוחר מחודש ימים. כל המיגון של עוטף עזה. אין שם מיגון חרדי?
משה גפני:
מכללת ספיר היא חרדית? כל הזמן מנסים להדביק לי את הסטיגמה הזאת, דבר שהוא לא נכון.
היו"ר זבולון אורלב:
אני מבקש לשמוע את הדיווח של עמירה חיים.
עמירה חיים:
בהתייחס לנושא מימוש החלטות ממשלה, בנושא עוטף עזה או בנושא הדרום בכלל, אני רוצה לומר – בעיקר בנושא של ההחלטה לגבי דרומה, שהיא החלטה מאוד כוללת ולא רק בנושא חינוך אלא גם בנושא תעסוקה ובנושא רווחה.
היו"ר זבולון אורלב:
תאמרי שני משפטים על דרומה, כדי שהמושג הזה יהיה ברור.
עמירה חיים:
החלטה לגבי תוכנית מדיניות אסטרטגית שהמשרד של המשנה לראש-הממשלה מוביל. יש חשיבה על מכלול התחומים ולא רק בנושא החינוך. אנחנו פעלנו בתוך שכבת החינוך בצורה מאוד מאוד מעמיקה. לפני כשנתיים נקבע יושב-ראש לוועדה – בהתנדבות עשה זאת דוקטור שושני – והוועדה חשבה על היבטים שונים ויש כאן תוכנית רחבה מאוד שלא נדבר עליה עכשיו. אני אתייחס יותר למצב הנושאים שהתבקשנו כאן היום לתת להם מענה.
צריך לומר שתוכנית דרומה מבחינת החינוך מתייחסת לשמונה נושאים. אני אתן אינפורמציה לגבי הנושאים עליהם נשאלנו, אבל צריך לומר שהחשיבה הייתה לגבי החינוך הפורמאלי. במקביל להחלטת הממשלה הגדולה הזו ולפניה אנחנו כבר ישבנו להכין את התוכנית הרחבה שנותנת את תפיסת העולם והרציונאל שעומד מאחורי החשיבה.
היו"ר מיכאל מלכיאור מנהל את הישיבה
זבולון אורלב:
איש משרד הביטחון ביקש ממני שחרור ונתתי לו.
השרה יולי תמיר:
הוא פשוט חצוף בצורה בלתי רגילה.
זבולון אורלב:
אמרתי לו שרק היושב-ראש הקבוע של הוועדה יכול לתת לו רשות ואני מבין שהוא לא ביקש ממך רשות.
עמירה חיים:
התייחסתי להחלטת הממשלה בנושא דרומה שהיא כוללת והוכנה בעקבות ובהמשך לדיונים מאוד מעמיקים שנעשו והתוכנית נמצאת כאן ואפשר לעיין בה.
אני אתייחס לתוכניות שעומדות על הפרק מבחינתנו, על פי השאלות שכאן נשאלנו, אבל צריך לומר שעל פי ההחלטות אנחנו הולכים על כמה היבטים. היבט אחד הוא הפורמאלי עם מרכזי המצוינות הגדולים בנושא המדעים, ההיבט הבלתי פורמאלי שלא התבקשנו להשיב עליו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא. התבקשתם להשיב על הכול.
עמירה חיים:
ההיבט הבלתי פורמאלי, שאנחנו רואים בהחלט בראייה של החינוך הבלתי פורמאלי כפוטנציאל להביא צעירים חזקים לדרום. אנחנו מסתכלים על הדרום כמקום שאנחנו רוצים להאדיר אותו ולהביא תושבים חדשים. עשינו בנושא הזה עבודה וגם שאלנו אנשים מה הביא אותם לדרום, ואמרו לי הרבה מאוד אנשים שיש בתי ספר טובים, הם יודעים שהכול מתקדם, יש אוניברסיטה טובה, מכללות טובות. חסר להם ההיבט הבלתי פורמאלי ועליו היום אנחנו עובדים בצורה מאוד גורפת עם הקצאה של 21 מיליון שקלים של המשרד ושל המשנה לראש-הממשלה כדי ליצור איזושהי מערכת בנושא של תרבות, פנאי וכולי.
נושא נוסף שהוא מאוד מרכזי הוא הנושא של הבינוי, בעיקר במגזר הבדואי, שעליו יש התחייבות של משרד החינוך. השרה תקצבה 70 כיתות במיידי, מתוך תקציב משרד החינוך, מעבר לתקציב מפעל הפיס. התחייבות הממשלה ממומשת בכל הרמות. אני מוצאת את עצמי יושבת ובודקת סעיף סעיף כי זה בנפשי וזה בדמי ואני צריכה להביא את התקציב הזה לתוך הדרום. שמישהו לא יחשוב אפילו לרגע יושב רגל על רגל ומחכה שאיזשהו סעיף לא ימומש. אנחנו לא נוותר עח שום סעיף ועל שום אגורה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
קיבלתם גם לגבי הבנייה של הכיתות?
עמירה חיים:
כן. ממש.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הם קיבלו, אבל לא בונים.
עמירה חיים:
בונים. כבר קיבלתי הרשאות תקציביות.
השרה יולי תמיר:
מהרגע שיש הרשאה תקציבית, זה יוצא לדרך, אבל רוב האישורים שלנו אושרו בפרוגראמה. אנחנו מוכנים לצאת לדרך.
עמירה חיים:
70 אחוזים מהבנייה החדשה במגזר הבדואי התרחשה בחמש השנים האחרונות. אלה לא רק הבטחות לתקציבים אלא השרה הנוכחית גם תקצבה את זה והדברים יוצאים לדרך.
כל הסעיפים החלטנו עליהם, צריך לומר שעשינו כאן עבודה מאוד מסודרת לגבי התקציב הכולל, מה התקציב שמשרד החינוך התחייב עליו, וזאת התחייבות של תקציב 2007 כשהוא סגור במשרד החינוך, סגור כמובן אצל עדי הרשקוביץ. כל מה שאני אומרת, זה סגור. 40 מיליון שקלים משרד החינוך, 40 מיליון המשרד של המשנה לראש-הממשלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
45,7 מיליון שקלים.
עמירה חיים:
40.15 ו-40.7, זו ההתחייבות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
45,15, זה משרד החינוך.
עמירה חיים:
לא, אני מדברת על התוכנית הלאומית ליישום לשנת 2007 בסעיפים האלה. יש סעיפים נוספים, אתה צודק, אבל הם לא רשומים כאן, כמו למשל ערכות מדע שזה בנוסף לזה, ותיכף אני אתייחס.
לגבי הנושא של מרכז מצוינות. הוגדר צוות פיתוח שכולל את נציגי האקדמיה ממכללת אבן ספיר, נציגי התעשייה, נציגי משרד החינוך. תהליך הפיתוח מובל על-ידי פרופסור נילי עמית מאוניברסיטת בן-גוריון. באפריל היא אמורה להגיש את הפעולה והיישום של ועדה מאוד רצינית שמלווה. אנחנו מחכים. אצלי מתקיימות ישיבות רצופות כדי לדעת מה מצב הסטאטוס. אנחנו מחכים לישיבה הבאה שתתקיים באפריל כדי לדעת את כל תפוקת הפעולה והיישום. תוצרי ביניים יוצגו בפניי בסוף מרץ. זה המצב של מרכזי המצוינות. אמורים להיות מוקמים שני מרכזי מצוינות בתקציב של 4 פסיק מיליון שקלים. התקציב כולו ממשרד המשנה לראש-הממשלה.
אייל אביטל:
4.2 מיליון.
עמירה חים:
זה מתוקצב.
אייל אביטל:
אני שמח שכבוד השרה נמצאת כאן. אני ממשרד המשנה לראש-הממשלה. מאוד שמחתי לשמוע על המחויבות. מאוד שמחתי לפגוש את עמירה. אנחנו עומדים בקשר ישיר מול מר עדי הרשקוביץ. אנחנו גילינו נכונות ואפילו בנייה תקציבית נבנתה ביני לבין מר הרשקוביץ. מבחינת לוחות זמנים, חשוב לנו לציין שהכנסת יוצאת לפגרה ובעצם עדי יצטרך להגיש את הפנייה כדי לתת תשתית אמיתית להצלחת כל הפרויקטים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אלמלא הפרויקט הזה, הכסף צריך לעבור לבסיס התקציב.
אייל אביטל:
לא. אני יכול להסביר את שיטת העבודה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין טעם להקים את שני המרכזים אם בשנה הבאה לא תוכלו לתקצב אותם.
אייל אביטל:
הערה כללית בהקשר הזה. משרד המשנה לראש-הממשלה מגלה חשיבות רבה לעבוד יחד, וכל העבודה נעשתה ביחד עם משרד החינוך. הנושא התקציבי בצורה של השתתפות של משרד המשנה לראש-הממשלה בחינוך הוא לא כדי להפריע אלא כדי להשתתף בתהליכים ולסייע להשיג תקציבים גדולים יותר בעתיד. תוכנית נגב 2015 מדברת על השנה הבאה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
העברתם אליהם את ה-4,2 מיליון שקלים?
אייל אביטל:
ציינתי בפני השרה יולי תמיר שנדרשת העברת הפנייה התקציבית לוועדת הכספים בהקדם האפשרי מצד משרד החינוך. אנחנו מבחינתנו הגשנו מחויבות להעברת השתתפות משרד המשנה לראש-הממשלה על כל הסכום.
זבולון אורלב:
למיטב ידיעתי, הגורם המעביר הוא זה שצריך לפנות. כלומר, המשרד שמעביר שיושב עכשיו על הכסף, הוא זה שצריך לפנות לאגף התקציבים.
השרה יולי תמיר:
אנחנו נסכם את זה ביחד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תוכנית אתגרים לגילאי גן עד כיתה ד'. תוכנית חשובה שנתקעה בבירוקרטיה.
עמירה חיים:
תוכנית אתגרים היא לא רק לעוטף עזה אלא היא מיועדת גם לאוכלוסייה הבדואית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא כל הדרום, אבל זה עוטף עזה והאוכלוסייה הבדואית.
השרה יולי תמיר:
נתחיל בעוטף עזה, נעבור לבדואים. לפי הניצולת.
עמירה חיים:
אנחנו נערכים לתוכנית בדרום גם בעוטף עזה, גם במגזר הבדואי וגם בחוליות חלשות בכל הדרום. כך אנחנו הגדרנו את התוכנית. יש כמה חוליות חלשות ואנחנו רוצים גם להיכנס לשם. לא בכל עוטף עזה יש חוליות חלשות, וגם את זה צריך לדעת. אנחנו רוצים לעבוד בצורה מושכלת.
תוכנית אתגרים מיועדת לפיתוח של תלמידים והורים בנושא של המחשוב, פעילות בנושא של עברית, ערבית, חשבון ופיתוח החשיבה. זו פעילות עם מחשבים. התוכנית מתוקצבת ב-3 מיליון שקלים על-ידי משרד החינוך. אנחנו מבחינתנו העברנו את כל הסכום, אבל יש בעיה משפטית של העברת הכספים כי הסוכנות היהודית הייתה אתנו בפנים ועכשיו היא לא בפנים אלא ההפעלה היא של חברה פרטית. ועדת הרכישות לא אישרה את ההפעלה כתוצאה מהערות משפטיות. בשבוע הבא יש ועדת רכישות שאנחנו מתכוננים אליה, כדי לתת את כל התשובות והמענים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
את יכולה להסביר מה הייתה הבעיה?
יולי תמיר:
אני אסביר. קודם כל שאלה לגבי התוכנית ואחר כך התייחסות לבעיה. התוכנית היא תוכנית מאוד ייחודית שבאה לפתור. דיברנו לא פעם בשאלה הבסיסית מה מגדיר את מאפייני ההצלחה של ילד בבית ספר ודובר הרבה על הקשר המאוד חשוב והיכולת של הילד לעבוד עם האימא לבין היכולת של הילד להצליח בבית ספר. התוכנית הזו מתקנת באופן קצת אחר את הקשר בין האם והילד בשלב הראשוני של הלימודים, תוך כדי שילוב מחשוב.
זאב צחור:
אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה חלילה להפריע לעמירה שהיא גם תלמידתי, אבל אני רוצה לומר לחברים שספיר היא מכללה מפוארת. אני היסטוריון. זה מפחיד מנקודת המבט של פקידי משרד ביטחון שמתעמרים במנהיגים פוליטיים. אנחנו העוגן של האזור שלנו. אני אומר לך ואני מצטער לומר שיש סימני קריסה בספיר ובצדק. נוגה התקוממה נגדי, ובצדק מבחינתה. ספיר עלולה בשנה הבאה להיות ללא תלמידים וגם זה בצדק, כי אם הייתי אבא, הייתי חרד. השרה תמיר הייתה אצלנו, אבל במובן של מדינת ישראל, נשכחנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לכן אנחנו מעלים כאן את הנושא ואנחנו רוצים לקבל החלטות.
השרה יולי תמיר:
כיוון שאני רוצה לדבר על הנושא הזה של עידוד, ועשינו את זה בהצלחה השנה בצפון, אני מציעה שנקדיש לזה ישיבה נפרדת, לעניין של איך פותרים את הבעיה של השנה הבאה בספיר ואיך מעודדים תלמידים ללמוד בספיר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נקבל כאן החלטת ביניים, מאחר ואנחנו באמצע הצגת הדברים. אני רואה בחיוב אם תפתרו את הבעיות ואם שרת החינוך יכולה לעשות זאת ללא ישיבה של הוועדה, אדרבא. אנחנו חושבים שמכללת ספיר היא העוגן של ההשכלה הגבוהה, בוודאי באזור הדרום ועוטף עזה, שהסטודנטים והמורים נפגעים שם בצורה מאוד מיוחדת, ודרושה שוב נחישות שלטונית מאחורי המכללה הזאת. אנחנו מבחינת ועדת החינוך עומדים מאחוריכם לכל דבר ועניין.
זאב צחור:
אני מזמין אתכם לישיבת ועדת החינוך אצלי. תקיימו אצלנו ישיבה.
זבולון אורלב:
ועדת החינוך והתרבות ביקרה במכללת ספיר.
זאב צחור:
נכון. לא פעם אלא פעמיים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נעשה את זה, אבל קודם כל ניתן לכם גיבוי של הוועדה.
זבולון אורלב:
הערה עניינית. אמנם מחוץ של ה-7 קילומטרים, אבל כמדומני בטווח הטווח של התשעה קילומטרים, נמצא עוד מוסד אקדמי אחד שהוא המכללה להכשרת מורים בשם חמדת הדרום שנמצאת בתחום המועצה האזורית שדות נגב. היו פניות חוזרות ונשנות כיוון שחלק מהמורים וחלק מהתלמידים גרים בתוך הטווח של ה-7 קילומטרים בכל-זאת לכלול גם את המוסד הזה. כפי שאת רואה, אנחנו נלחמים עבור מכללת ספיר בלי שום קשר לעניין. מאחר ובין אשקלון לבאר-שבע יש שני מוסדות אקדמיים – אחד מכללת ספיר, שהיא בתוך הטווח של ה-7 קילומטרים, כמדומני שאתם אפילו 2.5 קילומטרים – ומכללת חמדת הדרום, שהיא מכללה להכשרת מורים, שלמיטב ידיעתי מאות תלמידים לומדים שם – אני הייתי מבקש שתהיה גם תשומת לב מבחינתך במסגרת ההסגרים של עוטף עזה גם לגבי המוסד הזה.
השרה יולי תמיר:
יש לנו לא מעט בעיות ואנחנו מתמודדים אתן.
זבולון אורלב:
הייתי בקבינט כאשר התקבלה ההחלטה לגבי ה-7 קילומטרים. בהתחלה דובר על 6 קילומטרים ואחר כך שינו אותה ל-7 קילומטרים, אבל כידוע הקסאמים מגיעים לטווח של 9 קילומטרים. לכן דיברתי נקודתית על המוסד עם ריכוז גדול מאוד של תלמידים.
השרה יולי תמיר:
אני אבדוק את זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תהיה בדיקת העניין. כאמור, אנחנו נותנים את הגיבוי למכללת ספיר. בשמחה אנחנו מקבלים את ההזמנה לקיים את ישיבת הוועדה במכללת ספיר.
השרה יולי תמיר:
רצינו לעשות תוכנית שהיא תוכנית שמחברת את העבודה של הילד עם האם ואת עניין המחשוב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
עם ההורים.
השרה יולי תמיר:
עם ההורים, אבל בואו נודה, בעיקר זה עם האמהות. התוכנית מטפלת גם בפער הדיגיטאלי וגם בפער הקוגניטיבי. התוכנית הזו מופעלת על ידי גורם פרטי שהוא פיתח את התוכנה הזאת. הוא פיתח את התוכנה ואת העבודה. אנחנו נתקלים בבעיות מאוד קשות של החשבות שלא מרשה לנו לחתום אתו חוזה. כמו כל דבר ממכרזים את זה. כאשר יש מכרז כזה, נדמה להרבה אנשים שהם יודעים להפעיל את זה, אבל הגורם הזה בחרנו בו כי הוא הפעיל את זה כבר 4 שנים עם ילדים אתיופים. הלכתי לראות את העבודה שלהם. זה לא שבמקרה בחרנו אלא הלכנו לראות גופים שונים. בחרנו גוף שנראה לנו שהוא עבד בהיקפים מספיק גדולים כדי שתהיה לו התנסות גדולה. הוא כתב במיוחד תוכנית בערבית כדי שזה יתאים לבדואים ועכשיו יש לנו בעיה עם החשב הכללי בעניין המכרז. אני מקווה שנצליח להוכיח את הייחודיות של הגוף הזה. דרך אגב, כדי להוכיח את הייחודיות שלו, כשאנחנו מדברים על מצעד האיוולת, חייבו אותו להביא תורם. הגוף הזה מביא אתו תורם, כך שאני בכלל לא יכולה לעשות מכרז.
משה גפני:
לא הבנתי. מה זה להביא תורם?
השרה יולי תמיר:
כדי שאני אוכל לבחור בגוף מסוים, אני עושה אתו מצ'ינג.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הוא חייב לשלם. אותו הדבר עושים עם טללים.
השרה יולי תמיר:
שלחתי לגייס תרומות והוא הביא תרומות. הוא הביא את התורם ויש לו תורם. לי יש את הכסף, הכול מוכן, אבל יש בעיה. אני מקווה שתוך שבוע נפתור את הבעיה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש תוכנית טובה וכל הגורמים מציינים שהיא תוכנית טובה, אבל החשב עוצר אותה.
השרה יולי תמיר:
אני משאירה אתכם בידיה הנאמנות של עמירה חיים.
משה גפני:
בית הספר בשדרות לא כלול בתוכנית הזאת?
עמירה חיים:
כל מה שאנחנו כוללים, אנחנו כוללים גם את בתי הספר העצמאיים וגם בשדרות. תפיסת העולם שלי היא שאלה ילדי ישראל ואלה ילדי ישראל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בצפון זה לא כך.
עמירה חיים:
אני מנהלת מחוז הדרום.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
החוק שחל על החינוך העצמאי לא מיושם בצפון.
קריאה:
שמעתי את המנכ"ל מתבטא בנושא הזה.
משה גפני:
יש מכתב של מנכ"ל החינוך אליי, כבר לפני חודשים ארוכים. החוק מחייב את הנושא של החינוך העצמאי. גברת חיים, אני מאוד משבח אותך על האמירה הזאת. האמירה הזאת בימים האחרונים תהיה מים קרים על נפש עייפה.
זבולון אורלב:
תיקון חוק יסודות התקציב, לפיו התקצוב הממשלתי הישיר לחינוך יהיה שוויוני, לגבי החינוך העצמאי והמעיין, נעשתה בתקופה שזבולון המר זיכרונו לברכה היה השר ואני הייתי המנכ"ל ותמורת זה בוטלו התקציבים הייחודיים.
משה גפני:
זה היה מצע של הבחירות. היה לי ויכוח האם להכניס את מעיין החינוך התורני, כן או לא, אריה דרעי דרש, ובסופו של דבר הם התרצו והכניסו גם את מעיין החינוך התורני. זה למען האמת ההיסטורית וזה מופיע בפרוטוקולים.
עמירה חיים:
בתי הספר וגני הילדים הצטיידו ואנחנו כבר העברנו את התקציב. כל גן וכל בית ספר כבר קיבל את התקציב. זה ברשות המקומית וזה ברכישה. כל גני הילדים הצטיידו והנושא הזה בוצע. לגבי המחשבים בגני הילדים, הביצוע יהיה רק לאחר אישור משרד הפנים להפעלת מכרז באמצעות מפעל הפיס. מפעל הפיס הוא זה שמבצע.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה זה הפעלת תוכניות הפנאי והקהילה למשל?
עמירה חיים:
זה לא היה בשאלות, אבל אני אתן על זה תשובה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה היה בשאלות. זה מאוד חשוב כי מדובר ב-26 מיליון שקלים.
חבר הכנסת זבולון אורלב מחליף את היו"ר מיכאל מלכיאור
עמירה חיים:
אני אמשיך לדווח. בנושא של החינוך הבלתי פורמאלי, מה שנקרא תרבות הפנאי, מדובר על 26 מיליון שקלים, כאשר 21 מיליון הם חלקו של משרד המשנה לראש-הממשלה, 5 מיליון בהתחייבות של משרד החינוך. רוב התקציב מגיע מהמשרד של המשנה לראש-הממשלה. הגדרנו תהליכי עבודה.
היו"ר זבולון אורלב:
הרשויות המקומיות צריכות להשתתף?
עמירה חיים:
אנחנו בונים על כך שההפעלה תהיה עם הרשויות המקומיות. אנחנו רוצים ללכת על חברה מפעילה, וחשבנו על המתנ"ס שהיא חברת סמך של משרד החינוך אבל היא לא זו שתפעיל בפועל, אלא מי שיפעיל בפועל את כל השירותים הבלתי פורמאליים עם ואוצ'רים לילדים – זו תוכנית מאוד רחבה ומאוד מיוחדת – היא זו שמפעילה. התקציבים יועברו דרך הרשויות המקומיות.
היו"ר זבולון אורלב:
הרשות המקומית צריכה להשתתף מתקציבה או שהמימון הוא מימון ממשלתי במאה אחוזים?
עמירה חיים:
אנחנו מממנים את הוואוצ'ר בתקציב מאה אחוזים. אנחנו אומרים לרשויות המקומיות שיבואו, יעשו מצ'ינג, ונגדיל את היקף הפעילות. מי שלא יכול להגדיל, אנחנו לא מתנים את זה. כל הנושא הזה של מצ'ינג עם רשויות מקומיות, אני מצאתי את עצמי מחלצת כסף רק לרשויות שיש להן כסף. השגתי אישור מעדי הרשקוביץ ואני מעבירה ללא מצ'ינג. למשל, תקציב יוזמות, רק רשות שיש לה כסף לתת לי במצ'ינג, אני יכולה לתת לה תקציב, ואם זה כך, מה עשינו? נתנו רק למי שיש?
היו"ר זבולון אורלב:
למה אי אפשר לעשות דיפרנציאציה?
עמירה חיים:
עשיתי את זה. יש מקרים עם מצ'ינג גדול, חלק אין בכלל, חלק המצ'ינג הוא קטן. כאמור, יש לנו תוכנית ואנחנו הולכים לפי לוח הזמנים כי ההפעלה מיועדת לתשס"ח. אנחנו ממש בקצב הנכון. בשבוע שעבר הייתה אצלי ישיבה שבה הוצגו כל הפרטים של ההפעלה ואנחנו מתקדמים בתוכנית העבודה.
היו"ר זבולון אורלב:
ועדת החינוך קיימה ישיבה על בעיית הפסיכולוגיה. מה התקדם מאז?
עמירה חיים:
בשדרות. מיום ישיבת הוועדה, נכנסו לעבודה עוד שמונה פסיכולוגים בתוך שדרות והם פועלים שם. יש שם פעילות מלאה ורחבה. בשדרות עשינו משהו מיוחד. בדרך כלל הפסיכולוגים ממומנים ב-70 אחוזים עובדי משרד החינוך והרשות המקומית משלימה 30 אחוזים. אנחנו תיקננו בשדרות, מעבר למה שצריך, עוד שני תקנים. הרשות המקומית התקשתה מאוד להביא פסיכולוגים, כך שנשארנו עם תקנים לא ממומשים. בנוסף לכך תקצבנו אד-הוק במיידי שמונה תקנים של אנשים שבאים מבחוץ עם תחנה תומכת.
היו"ר זבולון אורלב:
הבעיה שעלתה בוועדה הייתה בעיה כפולה.
עמירה חיים:
נכון, אני יודעת.
היו"ר זבולון אורלב:
האחת, המחסור, והשנייה, אאוט-סורסינג. כלומר, לוקחים פסיכולוגים חיצוניים שלא גרים עם האוכלוסייה, שלא חווים את כל הקשיים, שהאוכלוסייה לא רואה בהם חלק, ולכן ראו בזה בעיה. אם אינני טועה, נדמה לי שסיכום הוועדה היה שתקבלו את הצעתי שאתם תפעלו באמצעות נציבות שירות המדינה והממונה על השכר, שלתקופה מוגבלת ולמשימה מאוד מוגדרת, ניתן יהיה לתגמל פסיכולוגים באופן שכן הרשות המקומית תוכל לקבל פסיכולוגים כחלק בלתי נפרד מההווי העירוני. אני שואל האם זה קרה. זו הייתה ההחלטה.
עמירה חיים:
אנחנו העברנו תקציב. הפסיכולוגים בשדרות לא ממומנים ב-70 אחוזים אלא במאה אחוזים. חוץ מפסיכולוגית אחת שגרה בישוב, הפסיכולוגים של התחנה לייעוץ חינוכי בשדרות באים מבחוץ. הם באים מבאר-שבע, הם באים מהסביבה אבל זה לא נכון שהם לא חיים שם. מנהל התחנה באופקים, גר ברחובות. זה מאוד מקובל. הם נכנסים למכונית ונוסעים. אני מדברת על המנהלים בשדרות.
משה גפני:
זאת ישראל השלישית ולא ישראל השנייה.
עמירה חיים:
חוץ ממנהלת אחת, כל השאר גרים בחוץ. מביאים מבחוץ אנשים והם חיים את החיים של התושבים, הם מכירים אותם ונמצאים. הם חיים את החיים שם.
היו"ר זבולון אורלב:
כמה פסיכולוגים פועלים בשדרות ברגע זה?
עמירה חיים:
נוסף לתחנה, עוד שמונה שהכנסנו עכשיו.
היו"ר זבולון אורלב:
במשרה מלאה?
עמירה חיים:
לא במשרה מלאה אלא על-פי הצורך מול בתי הספר. יש עוד שמונה אנשים שחלקם עובד יומיים, חלקם שלושה ימים, אבל מילאנו את כל הצורך של פסיכולוגים בשדרות ובשדרות היום לא חסרים פסיכולוגים.
היו"ר זבולון אורלב:
אם אינני טועה, התקן בשדרות היה תקן של שלושה פסיכולוגים ועל זה הוסיפה החלטת הממשלה עוד שניים.
עמירה חיים:
נכון.
היו"ר זבולון אורלב:
כלומר, היו צריכים להיות 5 במשרה מלאה. שאלתי היא האם יש חמישה פסיכולוגים במשרה מלאה בשדרות?
עמירה חיים:
השלושה שעובדים ממשיכים לעבוד. סגרנו עם עוד אדם אחד, כך שהגענו לארבעה. תקן אחד לא ממומש. מחפשים פסיכולוג שיבוא ויסכים לעבוד. עד שהוא יבוא לעבוד, הקצבנו עוד שמונה והתקציב הוא לא זול. המנהלים מאוד מרוצים. מגיע פסיכולוג מסוים למנהל בית הספר, ליום או יומיים בשבוע, הוא יוצר את הקשר, הוא יושב בתוך בית הספר, והמנהל מקבל את המענה המלא.
יש מחסור בפסיכולוגים בדרום ולא רק בשדרות אלא יש עוד כמה מקומות.
היו"ר זבולון אורלב:
תציעו שיהיו חוזים מיוחדים כמו שיש למורים. התמריצים לצערי לא חלים על פסיכולוגים אלא רק על עובדי הוראה, אבל למה משרד החינוך לא נוקט יוזמה ברמה של שר ומנכ"ל כדי להסדיר עם הממונה על השכר ועם ארגוני המורים שאותם תמריצים יחולו גם על הפסיכולוגים?
עמירה חיים:
היה דיון בנושא הזה. הפסיכולוגים הם עובדי הרשויות המקומיות והם לא עובדי משרד החינוך. יש רשויות שמתקשות לפתוח את הסכמי השכר עם הפסיכולוגים. נכון שזה לא נותן תשובה, אבל צריך להמשיך בנושא הזה. לצערי לפסיכולוגים אין ארגון חזק, למרות שאני לא יודעת כמה הם משתכרים.
היו"ר זבולון אורלב:
סיבות הן לא תוכנית עבודה. הסיבות והבעיות צריכות להוות אתגרים. כלומר, נקודת ההנחה היא שילדי ישראל ראוי שיקבלו את השירות הפסיכולוגי. אתם רואים מה הבעיות ואת הבעיות האלה צריך לפתור.
עמירה חיים:
בכל מקום שיש בעיה לרשות המקומית, אנחנו מממנים מאה אחוזים ולא שבעים אחוזים. שדרות היא לא המקום היחיד. אנחנו מאפשרים לפסיכולוג לקבל משכורת גבוהה יותר.
היו"ר זבולון אורלב:
אני מכריז על הפסקה.
מיכל לביא:
אני מבקשת להציג שאלה. אני מאגף התיאום במשרד ראש-הממשלה. דיברת על הנגישות למרכזים המדעיים והבנתי שהיא נתקעה. אני מנצלת את ההזדמנות כדי להבין את הסטאטוס של העניין.
עמירה חיים:
זה נכון. מה שאת אומרת הוא נכון. מאחר שהתקציב לא עבר ואנחנו לקראת סוף שנת הלימודים, אנחנו מדברים על המרכזים הבאים שייתנו תמיכה בבוקר ואחר הצהרים. הייתה חשיבה חוזרת של אנשים מקרן רש"י שאמרו שמאחר והזמן הוא מאוד קצר עד סוף שנת הלימודים הזאת, לנסות לנצל את התקציב בשנת 2007, את חלקו, להצטיידות לא רק למרכזים אלא גם לבתי הספר, למעבדות של בתי הספר. בשבוע שעבר התוכנית עברה לקרן רש"י, דיברתי עם אפרת דובדבני. הכסף עוד לא עבר, אבל יש תוכנית מגירה. אנחנו יודעים שאם הכסף עובר עד סוף חודש מרץ, אנחנו מפעילים אותו ככתבו וכלשונו מול המרכזים המדעיים, אבל אם לא יגיע עד סוף חודש מרץ, אנחנו מכינים תוכנית ביניים כאשר חלק מהתקציבים יועברו במיידי לתגבור המעבדות בתוך בתי הספר.
מיכל לביא:
תידרש החלטת הסבה של הכסף?
עמירה חיים:
לא, לא תידרש. התוכנית היא לעשר שנים ומאחר שכך, אפשר לקחת תוכנית של עוד שנתיים-שלוש של מעבדות בבתי הספר ולתת לזה תגבור.
היו"ר זבולון אורלב:
אני שמח על הדיווח, אבל אני רוצה להעיר שהואיל וכולנו אנשים שלכל אחד יש את נקודת המבט שלו, הייתי שמח אם הייתי שומע ראשי הרשויות ומנהלי מחלקות החינוך שיאמרו לנו איך הם רואים את הנושאים האלה מנקודת המבט שלהם, לא שחס וחלילה אני חושב שיש משהו בדיווח שלך שהוא לקוי, אבל מטבע הדברים, תמיד יש נקודות מבט שונות ודברים שרואים מכאן, לא רואים משם. אני אציע ליושב-ראש הוועדה שהדיווח שנמסר כאן יועבר לראשי הרשויות ומנהלי מחלקות החינוך ברשויות כדי שקודם כל ידעו מה דווח כאן, ואני מאלה שמברכים על הדיווח שדווח כאן, ולא שאנחנו מזמינים הערות, אבל שהדברים יהיו ידועים גם להם.
קריאה:
עמדתם הפורמאלית שהם מציגים בפני נציגי המשרדים השונים אומרת שלא קורה כלום.
עמירה חיים:
קודם כל, דברים קורים. כאשר התוכנית יצאה לדרך, כיווני הפעולה היו יחד עם כל הרשויות המקומיות ואנחנו לא בונים אותה בלעדיהם.
דוד מנצור:
העניין הזה של העברות התקציבים דרך הרשויות המקומיות, אין שם איזו בעיה להעביר.
היו"ר זבולון אורלב:
אני חושב שזה לא ראוי שמשרדי הממשלה מדווחים והנוגעים בדבר לא.
עמירם חיים:
תזמינו אותם. היה כאן דו-שיח של חירשים כי אנחנו דיברנו על תוכנית דרומה.
היו"ר זבולון אורלב:
קודם כל הייתי מודיע שמתקיימת ישיבת ועדה ושואל מי רוצה לבוא.
עמירה חיים:
לגבי עוטף עזה, אין פסיק שקורה בלי שעושים זאת ביחד.
היו"ר זבולון אורלב:
זה צריך להיות כשהם יושבים כאן.
עמירה חיים:
מה שכאן דווח, הם היו בתמונה.
לגבי דרומה. דרומה, התוכנית האסטרטגית הגדולה שמדברת על כל הדרום, תוכנית של עשר שנים שהיא החלטת הממשלה, מדובר כאן על רשויות מקומיות דרומה מקריית גת.
היו"ר מיכאל מלכיאור מנהל את הישיבה
זבולון אורלב:
אני חייב לצאת מכיוון שאני צריך לנהל את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הדיווח שנמסר בהעדרך נראה ראוי ובסדר גמור, אבל חסרים לי הנוגעים בדבר, כלומר, הרשויות המקומיות מנהלי מחלקות החינוך. הצעתי שהדיווח הזה יועבר לראשי הרשויות המקומיות ולמנהלי מחלקות החינוך כדי שהם ידעו מה דווח כאן ואם יש להם איזה הערות, יוכלו להעיר אותן.
אין לי שום ספק באמינות הדיווח של הגברת עמירה חיים, אלא שדברים שרואים מכאן, לא רואים משם, וכולנו בני אדם ולכל אחד יש את נטיות ליבו, ולכל אחד יש את זווית הראייה שלו, ובוודאי אני חושב שהואיל וזה נוגע בהם, ראוי שהדבר הזה יובא לידיעתם.
זו ההערה היחידה שהייתה לי לסיכום הדיון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה מקובל. ראש עיריית שדרות השבוע בחוץ לארץ כי אחרת הוא היה מגיע. יש לנו הרבה טענות לביצוע של הדברים. זה מחזק את ההחלטות שקיבלנו בנושא משרד הביטחון, בנושא מכללת ספיר.
זבולון אורלב:
אנחנו מגבילים את זה עד חודש ימים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בנושא משרד הביטחון, בנושא מכללת ספיר שקיבלנו החלטה לגביה. אנחנו רושמים לפנינו את הדיווח שאת חלקו שמעתי ואת חלקו האחר הפקדתי בידיו הנאמנות של חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה שבוודאי עמד בקפדנות על הדברים. אנחנו נקבל את ההמלצה שלו ונשלח את הדוח לכל הנוגעים בדבר כדי שיוכלו להעיר ולהוסיף. אנחנו נהיה בקשר מתמיד עם שני המשרדים הרלוונטיים לגבי ביצוע ההחלטות הרלוונטיות.
כבר לפני חודשיים שמענו מהשטח אבל יכול להיות שאלה תהליכים ולא תמיד מבינים את כל הבירוקרטיה הכרוכה בביצוע החלטות הממשלה. לא כל הבירוקרטיה היא פסולה, ואולי חלק ממנה נחוץ.
אנחנו מודים לעמירה חיים על עבודתה הנאמנה ועל התמיכה שאת מקבלת מהתלמידים שלך היושבים בכל המשרדים הפזורים על פני הארץ.
מיכאל גיא:
אני סגן מנהל מחוז הדרום במשרד השיכון. אנחנו קיבלנו על עצמנו לתכנן את מעונות הסטודנטים החדשים של מכללת ספיר בלב שדרות. התכנון החל ואנחנו מדברים על שטח של 25 דונם, מבנה של עד 22 אלף מרובע, אלף מיטות עם כל השירותים הנכללים בו. אנחנו מתכננים את תוכנית בניין העיר, מתואמים עם מכללת ספיר שכרגע אחראית להכין את הפרוגרמה ואנחנו ממתינים לפרוגרמה של המכללה, וקרן רש"י שמינתה אדריכל שמתכנן את המבנה על חשבון הקרן. שלושת המתכננים עובדים במקביל, במקום בטור, כך שאני מקווה שנוכל להגיע למצב של העמדת מעונות סטודנטים דבר שיתרום גם לעיר וגם למכללה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה טווח הזמן?
מיכאל גיא:
אני לא יכול להתחייב. התוכנית מבחינת לוח הזמנים תוכל להתגבש בחודש-חודשיים הקרובים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו מבקשים מכם, תוך שישה שבועות, לדווח לנו מתי יעמדו מעונות הסטודנטים.
מיכאל גיא:
אני לא יכול לדווח על המבנה כי זה לא באחריותי. אני יכול לדווח על הכנת תוכנית בניין עיר להעמדת המבנה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
שיהיה כך. אני גם רוצה לשאול מה מצב הפסיכולוגים בשדרות.
עמירה חיים:
דיברנו על זה כשלא היית בישיבה. חבר הכנסת אורלב שאל בקשר לזה. משרד החינוך מתקצב שלושה תקנים בשדרות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אמרו לנו שאין מגבלה גם לשבעה או שמונה.
עמירה חיים:
לא, זה התקצוב התקני. בנוסף לזה הוחלט שאנחנו לא נממן 70 אחוזים מהמשכורת אלא 100 אחוזים מהמשכורת. כלומר, תקצוב מלא. לא נפיל על הרשות אלא נאפשר לה לתת בונוס לפסיכולוגים.
בנוסף לזה הוחלט שייכנסו עוד שמונה מבחוץ כדי לתגבר בתקציב אחר ואכן נכנסו כבר שבעה פסיכולוגים והם פועלים. היום אין מחסור בפסיכולוגים והמנהלים מקבלים את המענה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לפני שבועיים אנחנו קיבלנו בוועדה דיווח אחר.
עמירה חיים:
כן, אבל היום המצב שונה. שבעת הפסיכולוגים שולבו בתוך המערכת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אמרו שזו לא בעיית תקן אלא הפסיכולוגים הקבועים מקבלים שכר פחות ופחות תנאים מאלה שמקבלים הפסיכולוגים שמגיעים מבחוץ.
עמירה חיים:
חבר הכנסת אורלב לא שאל על זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כי הוא לא היה בישיבה והוא לא מכיר את הנושא, אבל אני מכיר את הנושא. הבעיה הייתה שאנחנו הצענו שיקיימו דין ודברים עם משרד האוצר כדי ליצור תנאים מיוחדים לפסיכולוגים שחיים שם, שזה שונה ממי שבא ליום בשבוע.
עמירה חיים:
יש אחת שחיה שם. השאר גרים בסביבה. צריך להבין שברחבי הנגב אנשים נוסעים. מנהל תחנה באופקים מגיע מרחובות, ומנהל התחנה של קריית גת מגיע משדרות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה שונה אם אותו אדם מתגורר יחד עם התושבים.
עמירה חיים:
אין. פסיכולוגית אחת גרה בכל שדרות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו רוצים לעודד ואם רוצים לעודד, חייבים ליצור את התנאים הכלכליים המאפשרים. יש גם הבדל בין מי שגר ובאופן קבוע עובד כל השבוע בשדרות לבין מי שמגיע לשם ליום בשבוע. קיבלנו דיווח מאוד קשה. אני לא חושב שהשתתפת באותה ישיבה.
עמירה חיים:
לא, לא השתתפתי, אבל דווחתי על כל מילה. תמי שגיא, מנהלת התחנה בשדרות שאנחנו מאוד תומכים בה, אם היא גם הייתה גרה בשדרות, מקצועית אני לא יודעת – היא עושה עבודה טובה – אם היה לה את הכוח הנפשי להמשיך לתמוך באחרים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתם תבואו בדברים עם האוצר כדי ליצור תנאים ראויים לתקנים הקבועים – ואני לא אומר מי שגר במקום – של הפסיכולוגים בשדרות כדי לתמרץ את התקנים המלאים והקבועים לעשות את מלאכת הקודש שהם עושים יום יום.
עמירה חיים:
התחיל דיון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
צריך גם לסיים את הדיון.
עמירה חיים:
יש כאן שני מישורים. מישור אחד, בו אתה בהחלט צודק, לקיים דיון עם האוצר. אני יודעת שמינהלת שפ"י מתחילה את זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
האוצר טען שלא הייתה בקשה ואם הייתם מבקשים הם היו עושים.
עמירה חיים:
הערוץ הזה הוא ערוץ אחד. הערוץ האחר הוא שאנחנו עכשיו מבינים את המצוקה של מנהלי בתי הספר, של המורים ושל התלמידים. גם אנחנו לא אוהבים שיהיה שכר גבוה יותר למי בא מבחוץ ושאחד יקבל שכר מסוים והשני שכר אחר, ולא רציתי את הדבר הזה, אבל ראיתי שהמנהלים במצוקה, שהתלמידים במצוקה, ואמרתי שאד-הוק, כדי לתת מענה, נעשה את זה באופן זמני וגם הסברנו את זה למנהלת התחנה, והיא קיבלה את זה. אמרתי לה שיכול להיות שיום אחד נקרא גם לה לדגל ונבקש ממנה ללכת למקום אחר. אנחנו צריכים לדאוג לילדים שהם הכי חשובים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מודה לכם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00