פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 20
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום שני, כ"ב אדר תשס"ז (12 במרץ 2007), שעה 13:00
סדר היום: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סיום תוקף הוראת שעה במס הכנסה
עבור 2.5 נקודות זיכוי לעובדים זרים, של חה"כ יצחק זיו
נכחו:
חברי הוועדה: רן כהן – היו"ר
יצחק זיו
שי חרמש
מוזמנים: אורי קרניאל - מפקח ארצי – רשות המסים, משרד האוצר
עו"ד יעל קינן-מרקוביץ - אגף הכנסות המדינה, משרד האוצר
אשר בטלמן - מרכז גמלאות בכיר, אגף סיעוד, ביטוח לאומי
עו"ד יובל לבנת - "קו לעובד"
דוד קשני - עמותת "קול בשכונות"
קלרינה שפיץ - עוזרת פרלמנטרית לחה"כ יצחק זיו
יצחק לוי - עוזר פרלמנטרי לחה"כ יצחק זיו
פנינה פירסטון
ייעוץ משפטי: הלית מגידו
מנהלת הוועדה: בת שבע פנחסוב
עריכת הפרוטוקול: חיה מרקביץ', חב' פרוטוקול
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סיום תוקף הוראת שעה במס הכנסה
עבור 2.5 נקודות זיכוי לעובדים זרים, של חה"כ יצחק זיו
היו”ר רן כהן:
רבותיי, שלום לכולכם, ברוכים הבאים. הדיון הזה מתקיים על-פי הצעה לסדר של חה"כ יצחק זיו, שעניינו סיום תוקף הוראת שעה במס הכנסה של 2.5 נקודות זיכוי לעובדים זרים.
יצחק זיו:
2.25.
היו”ר רן כהן:
2.25. גם זה אגב לא ניתן. רשות הדיבור למציע, חה"כ יצחק זיו. ולאחר מכן אני מבקש את התגובות של נציגי הממשלה, ואם יש לאחרים מה להשכיל אותנו בעניין – אנחנו נעשה את זה. כפי שידוע לכם, תוך שבוע אנחנו חייבים להניח על שולחן הכנסת את המסקנות של הוועדה בעקבות הדיון המהיר שאושר על-ידי יו"ר הכנסת והסגנים.
בבקשה, חה"כ זיו:
יצחק זיו:
הנושא עצמו זה הענקת 2.25 נקודות לעובדים זרים. במאי 2006 נקבע בהוראת שעה בכללי מס הכנסה, נקודות זיכוי לתושב חוץ, כי עובדים זרים ייהנו מ-2.25 נקודות זיכוי, רטרואקטיבי, משנת 2003.
היו”ר רן כהן:
בסוגריים, כמו עובדים ישראליים.
יצחק זיו:
אמת. ההוראה נקבעה עד סוף שנת 2006. הכללים החדשים היו תוצאה של סיכום לפיו היטל העסקת עובדים זרים אותו נדרשים מעסיקי עובדים זרים לשלם, הועלה מ-8 ל-10 אחוז. בהוראת השעה נקבע כי העובד הזר יהיה זכאי לצבוע בעצמו ולא דרך מעסיקו את נקודות הזיכוי בגין השנים האמורות.
במסגרת דיוני ועדת הכספים לחוק ההסדרים לשנת 2007, הושג סיכום לפיו מס המעסיקים יוותר בגובה של 10 אחוז גם בשנת 2007. בתמורה הסכים משרד האוצר להפוך את הוראת השעה בדבר מתן נקודות הזיכוי לתקנה קבועה בתקנות מס הכנסה משנת 2006. נקבע כי עובד זר זכאי ל-2.25 נקודות זיכוי במס הכנסה. על אף שסיכום זה התקבל בדצמבר 2006, התקנה נחתמה בידי שר האוצר ונשלחה לפרסום ברשומות רק בראשית חודש מרץ. מס הכנסה הנחה את פקידי השומה לתיקון החל מ-1.1.2007, עוד בטרם נכנס לרשומות.
נקודת זיכוי שווה נכון להיום 178 ₪ לחודש, לשנה 2,136 ₪, כאשר מתן נקודות הזיכוי קובע את סף המס על שכר של כ-4,000 ₪ לחודש. עובד ששכרו נקבע כשכר נטו, אין בשינוי זה כדי להשפיע על גובה שכרו. ועובד שגובה שכרו נקבע כשכר ברוטו - אמור לקבל את נקודות הזיכוי ממס הכנסה דרך מעבידו.
עבור החודשים שחלפו, מבלי שהוא יידרש לבצע פעולה כלשהי, בענף הסיעוד בשל מבנה משכורת של העובדים הזרים, המורכבת בחלקה מתשלום של הביטוח הלאומי ובחלקה מסכום קבוע נקוב בדולרים, המשולם בידי המעביד הסיעודי לפי חוזה, נאלצו מעסיקים סיעודיים להשלים את הסכום שנוכה בהיעדר נקודות הזיכוי ממשכורות העובדים, כמובן בידי חברות הקבלן כניכוי במקור, בחודשים ינואר-פברואר 2007.
אשר לנקודות הזיכוי עבור השנים 2003-2006, אותן נדרש העובד לתבוע ישירות ולא דרך מעבידו, הרי שבחודשים האחרונים התקבלו עדויות על כך ש'מאכרים' מיידעים עובדים זרים לגבי זכותם לקבל החזר מס ומבטיחים לייצגם מול רשויות המס בתמורה לסכום הנע בין 35 ל-40 אחוז.
היו”ר רן כהן:
מעניין מנין יודעים שעובד מסוים זכאי.
יצחק זיו:
ה'מאכר' יודע הכל. זאת למרות שהתהליך דורש בסך הכל מילוי טופס בקשה להחזר מס. נציבת זכויות העובדים הזרים במשרד התמ"ת אינה מטפלת ביידוע עובדים זרים ו/או מעסיקים בנושא שכן לדבריה, אין בידיה מידע מהימן ו/או הנחיות בנושא. בעיה נוספת היא שעובדים זרים נדרשים להמציא לידי פקיד השומה אישור מהמעסיק על הוצאות שהייה. ישנם דיווחים על כך שמעבידים דורשים תמורה למתן האישור או טוענים שהחזר המס שייך בעצם להם.
נקודות לדיון: קיימת שאלת האחריות על הסברת הזכויות לעובדים הזרים; אילו אמצעים נקטה המדינה בכדי להבטיח כי העובדים הזרים מקבלים את המידע הדרוש להם לצורך מימוש זכותם להחזר מס; לאור עדויות על ניצול מצבם של העובדים הזרים בכדי לקחת מהם את כספי החזר המס ו/או לסחוט מהם כסף בתמורה לאישורים, מה עושה המדינה בכדי להילחם בתופעה? לאור הבעיות הידועות בכל הקשור לתשלום שכר מלא ומתן תנאים לעובדים זרים, מידי החברות הקבלניות והמעסיקים הישירים, אילו אמצעים נוקטת המדינה בכדי להבטיח את מימוש ההחזר הרטרואקטיבי של תשלומי המס שניגבו מהעובדים בגין החודשים ינואר ופברואר לשנת המס 2007?
היו”ר רן כהן:
תודה רבה, חה"כ זיו. אנחנו נעבור לדיון, אני פונה לנציגי משרד האוצר, עו"ד יעל קינן, תוכלי לפרט לנו את המעשים של משרד האוצר בתחום הזה. נכון לעכשיו, אני מבין שבגין החתימה המאוחרת של שר האוצר על התקנות בעניין הזה, שנעשה רק בתחילת מרץ 2007, למעשה עד ינואר-פברואר 2007, העובדים לא קיבלו את ה-2.25 נקודות זיכוי, נכון?
יעל קינן:
פקידי השומה כן הונחו לתת את אותן נקודות זיכוי גם לגבי ינואר ופברואר.
היו”ר רן כהן:
השאלה אם העובדים קיבלו, האם המעסיקים קיבלו.
יצחק זיו:
המעסיקים בוודאי קיבלו.
היו”ר רן כהן:
אם פקיד השומה עשה את עבודתו, אז המעסיק קיבל. אנחנו יודעים שהעובדים קיבלו כי ה-2.25 נקודות זיכוי זה זכות של העובדים, לא של המעסיקים.
אורי קרניאל:
אני כבר קיבלתי טלפונים בימים האחרונים מלשכות שירות שעושות את החשבון של המשכורות של העובדים, ובין השאר של עובדים זרים, מכל מיני ארגונים גדולים שאני יודע שהם אמורים להיערך לנושאים האלה והם כבר נערכו. לפי התוכן של השאלות והתשובות, אני כבר יודע. רק הבוקר קיבלתי מחברה שמפרסמת דברים כאלה לכל מיני מעבידים.
חישוב מס נעשה על בסיס שנתי. אמנם נקודות הזיכוי לתושב ישראל רגיל הם לכל השנה, לעובד זר הם רק לאותם חודשים בהם הוא שוהה בארץ. והיה והעובד הזר היה בינואר ופברואר וקיבל תלוש משכורת, מעביד רגיל שלא נתן את ה-2.25 נקודות זיכוי, עושה לו את החישוב במשכורת מרץ כי עכשיו פרסמנו את זה, וזה כבר מופיע באינטרנט ועובדה שכבר היו שאלות ביומיים האחרונים והשר חתם על זה רק ב-5 למרץ, אנחנו כבר הודענו ב-7 למרץ.
היו”ר רן כהן:
רק להוסיף מילה אחת. אמרת, המעסיק עושה וכו', אבל מעסיק הוגן עשה את זה. מה עושים עם מעסיק לא הוגן?
יעל קינן:
מעסיק לא הוגן זו אותה הבעיה כמו אותו מעסיק לא הוגן כלפי כל עובד שעושה איתו את הקומבינות.
היו”ר רן כהן:
כן, אבל אנחנו בכל זאת רוצים לדעת מה עושה המדינה מצידה, מאחר והטעות הייתה טעות של המדינה, לא טעות של המעסיק. הרי חה"כ זיו העלה את הסוגייה מדוע, משום שאם החתימה הייתה בתחילת ינואר, לא הייתה בעיה.
אורי קרניאל:
מה שנעשה בעבר?
היו”ר רן כהן:
לא.
אורי קרניאל:
לא, להגיד לך למה אנחנו במצב טוב היום.
היו”ר רן כהן:
לא, הן יצחק והן אני, אנחנו מלכתחילה לא אחראים על זה.
אורי קרניאל:
אני שמח שלפחות עכשיו בתחילת מרץ זה נעשה ולא נעשה בנובמבר כי אז היה קטסטרופה.
יצחק זיו:
מצד אחד.
אורי קרניאל:
מהרבה צדדים.
יצחק זיו:
השאלה איך אנחנו פותרים את הבעיה לגבי אותם עובדים.
אורי קרניאל:
כאשר זה נעשה דרך לשכות השירות, אלה שעושים בצורה מרוכזת לעובדים הישראלים ולעובדים הזרים, הם נותנים את זה אוטומטית, זה פקודה במחשב שהעובד הזר החוקי יקבל אוטומטית רטרואקטיבית מינואר את כל מה שמגיע לו לפי החוק את ה-2.25. אין שום בעיה בכלל. זה כמו כל עובד ישראלי, כמו שחוקק התיקון 147 נקודות הזיכוי לסטודנטים או דברים אחרים שנעשים רטרואקטיבית בתחילת השנה. כמו כל אזרח ותושב ישראל שמקבל נקודות זיכוי או דברים אחרים שזה רטרואקטיבי.
לגבי סיעודיים, בזמנו הייתה בעיה גם בקטע הזה. מבחינת החוק, המעביד זה אותה משפחה סיעודית שהייתה צריכה לנכות מס במקור מאותו עובד זר. אנחנו התחלנו בשנת 2002-2003, נתנו הנחייה בהתחלה כן לפתוח תיק ניכויים עם כל הבוחלטריה, ואז נציבת מס הכנסה באה ואמרה, לפי סעיף 10 בתקנות משכורת, פטרנו את כל המשפחות הסיעודיות האלה, כל היחידים שמשלמים, שהם ינכו מס במקור לתשלום שלהם. כלומר, פה בקטע הזה אנחנו פטרנו אותם. אנחנו גם מפסידים מס על הקטע הזה.
היו”ר רן כהן:
כן, אבל אם פנינה פירסטון שיושבת פה לפניך, שילמה לעובד שלה או העובדת שלה, את מלוא הסכום שמגיע לו בינואר ובפברואר, כי אני מכיר אותה והיא אישה הגונה כמו הרוב העצום של האנשים הסיעודיים שזקוקים לעובד זר. היא שילמה לו, עכשיו מה שלא נוכה, בעצם את זה היא שילמה.
אורי קרניאל:
נכון.
היו”ר רן כהן:
אז איך משפים אותה? איך מחזירים לה את מה שמגיע לה על ינואר ופברואר?
אורי קרניאל:
השאלה מה הסכם העבודה שהיה ביניהם. האם היא משלמת נטו או לא נטו. זה מתחיל מהנקודה הזאת. כי אם זה נטו – אז זה לא משנה, כי היא גם לא עסק והיא לא דורשת את זה כהוצאה. אם זה נטו – גם כדי לקבל החזר, יש סעיף 141 לפקודה שאומר שאתה צריך לבוא לפקיד השומה כדי לבוא ולעשות את זה כדי שהמעביד יוכל לקבל את הכסף חזרה ולא העובד. זה בחוק.
היו”ר רן כהן:
אתם יידעתם את כל המעסיקים?
אורי קרניאל:
הבעיה הייתה על השנים 2003 עד 2005, שהמעסיקים רצו לקבל את הכספים במקום העובדים כי הם טענו על נטו. ואנחנו אמרנו, "לא, לא הודעתם לנו על נטו, מי שזכאי לקבל – זה רק העובדים עצמם על-ידי הגשת דוחות".
היו”ר רן כהן:
מי שעובד לא נטו, מי שעבד בשכר מלא?
אורי קרניאל:
ברוטו. אז בשנים שעברו, גם הוא הגיש את הדוח והוא היה אמור לקבל את זה.
היו”ר רן כהן:
או-קי, אם תהיה עוד שאלה לפנינה בעניין הזה, אאפשר להעלות את זה. כרגע נמשיך את הדיון. תודה רבה, אורי קרניאל.
יצחק לוי:
מהניסיון וחלק מהידע האישי, וכמובן זה עדכני לחלוטין עד היום. בשלוש השנים האחרונות אני מעסיק של עובדת זרה, הלכתי לקראתה וטרם נסיעתה לחו"ל, פניתי איתה למס הכנסה על-מנת לסדר את העניינים האלו, נתתי את כל האישורים על-מנת שהיא תקבל. וכאשר היא קיבלה את הזכאות לקבל את השלוש שנים האחרונות, אז מס הכנסה נכנס לעניינים ואמר שכאן הנושא הוא רק על הקטע שהיא מקבלת על השיק, כי מה שקורה, חברת ההשמה מקבלת מביטוח לאומי את הכסף ומעבירה את זה לעובדת. גם לזה יש לנו השגות, אבל לא נדבר על זה כרגע.
היו”ר רן כהן:
זה לא שייך לנושא.
יצחק לוי:
מה שקורה כרגע, מהסכום הזה יש שם את ה-2.25 נקודות זיכוי ומה שקרה באותו מעמד שלא נתנו להם את הכסף מהסיבה שהסכום הזה מוצהר רק על הסכום של אלף וכמה ₪, זה כתוב על השיק, אבל אתם משלמים לה יותר ומאחר והם לא דיווחו על זה, אז גם זה הלך, גם זה התנקז לאיזשהו מקום.
היו”ר רן כהן:
בטענה הזאת משרד האוצר לא מוכן לשלם לה?
יצחק לוי:
מס הכנסה בתל-אביב, בבניין משרדי הממשלה.
יעל קינן:
אגב, יש חמישה פקידי שומה בתל-אביב.
היו”ר רן כהן:
זה לא משנה.
יצחק לוי:
הטענה היא, "אתם מדווחים על הסכום של השיק", אבל כמה באמת היא מקבלת, 700, 600 דולר ולא שילמתם את זה, אז בקיצורו של דבר מתקזז.
יצחק זיו:
ביקשת דמי ירושה, קיבלת דמי קבורה.
יצחק לוי:
אני לא ביקשתי לעצמי שום דבר.
יצחק זיו:
לא, בשבילה, זה מה שאני אומר.
יצחק לוי:
כאן יוצא כזה דבר, אני חוזר למה שהגב' אמרה.
היו”ר רן כהן:
היא לא אמרה, זה אני אמרתי בשמה.
יצחק לוי:
מה שאתה אמרת בשמה. יש פה כמה רבדים. הרובד הראשון, זה שאנחנו רואים כאן, יש דבר נוסף שיש את ההסכם בין המעסיק לבין העובדת הזרה וזה סכום מדויק של דולרים, זה לא משנה אם יש מס, אם אין מס או כמה משולם בעניין הזה, השיק מגיע על-שם העובדת הזרה והמעסיק מסתכל כמה כסף רשום עליו.
היו”ר רן כהן:
השיק מגיע מהמעסיק?
יצחק לוי:
מחברת ההשמה על השם של העובדת הזרה ואז המעסיק מסתכל "כמה כסף קיבלת, אני אשלים לך את זה". זאת אומרת שאם יהיה נקודות זיכוי, אז המעסיק ישלם פחות. אם ייקחו את נקודות הזיכוי – המעסיק ישלם יותר. הרי זה כבר לא עניין של העובד, כי העובד מקבל על-פי חוזה.
היו”ר רן כהן:
אתם מבינים, אורי ויעל, בעצם מה שכאן קורה זה שבתור מעסיק סיעודי הוא משלים את ההכנסה כשהוא מקבל את הסכום הדולרי עליו הוא התחייב. אבל על הסכום שהעובדת מקבלת מחברת ההשמה, צריך לקבל את הזיכוי הזה והזיכוי לא הולך לעובדת במקרה הזה, זה הולך למעסיק כי הוא משלים את ההפרש. הוא שילם טבין ותקילין את כל הסכום. אם הסכום הזה כלל את ה-2.25 נקודות שהיא לא קיבלה מחברה ההשמה, מי שהשלים את זה, זה פנינה או דומיה.
אורי קרניאל:
קודם כל, חברת ההשמה חייבת בניכוי מס במקור,
היו”ר רן כהן:
נכון, אבל היא הייתה צריכה גם לזכות אותה בניכוי מס במקור.
אורי קרניאל:
אי אפשר לקבל פעמיים 2.25 נקודות זיכוי. צריך לצרף את שתי ההכנסות, נכון?
היו”ר רן כהן:
לא הבנת או שאני לא הסברתי את עצמי.
אורי קרניאל:
יצחק, נתנו הנחייה עכשיו לחודש מרץ שזה רטרואקטיבי מינואר. חברת ההשמה לא תיתן את ה-2.25 נקודות זיכוי לאותה עובדת זרה רטרואקטיבית? היא תיתן.
היו”ר רן כהן:
היא צריכה לתת.
אורי קרניאל:
ואז היא תקבל נטו יותר גבוה, נכון?
יצחק לוי:
נכון.
אורי קרניאל:
יפה. את הנטו הזה בחודש היא יכולה לקזז את מה שהיא הפסידה בחודשיים האלה - -
היו”ר רן כהן:
אם זה מה שיקרה – אתה צודק.
אורי קרניאל:
זה מה שצריך לעשות.
היו”ר רן כהן:
אם אתה אומר 78 ₪ שזה נקודת הזיכוי כפול 2.25 שזה הסכום, אם הסכומים האלה על ינואר ופברואר יתווספו למשכורת של מרץ, אז זה באמת מזכה את פנינה ואז היא תצטרך להשלים פחות, אם זה נכון ואני מקווה שזה נכון.
איך אנחנו דואגים לזה שהתשלום הזה נעשה?
אורי קרניאל:
כמו כל מעביד אחר שעושה את זה. חברות ההשמה לא עושות את זה ידנית, זו פעולה במחשב.
היו”ר רן כהן:
שי ויצחק זיו, אני חושב שמה שאנחנו רוצים, בתור ועדה של הכנסת, אנחנו רוצים שמשרד האוצר עם נציבת הזכויות של העובדים הזרים במשרד התמ"ת, יוודאו שאכן המעסיקים וחברות ההשמה מיישמים את ההוראה הזאת של האוצר. יש לנו דרך לעשות את זה?
אורי קרניאל:
אפשר לבדוק את זה בעוד חודש, חודשיים, אם חברות ההשמה יתנו לנו, אפשר להרים טלפון ולבדוק מהם עשו, אם נתנו את נקודות הזיכוי האלה או לא נתנו.
היו”ר רן כהן:
אפשר לעשות דבר יותר טוב, אפשר להוציא הנחייה לכל חברות ההשמה האלה על-ידי משרד האוצר ומשרד התמ"ת ביחד, לפעול לכך ולוודא שאכן ההחזר הזה ניתן. הרי משכורת חודש מרץ תשולם רק בסוף החודש הזה או בתחילת אפריל.
יעל קינן:
אבל יש באינטרנט מידע על הזכאות.
יצחק זיו:
אני מבין שאת לא מחכה שהקשיש ייכנס לאינטרנט?
יעל קינן:
לא הקשיש, אבל בהחלט - -
היו”ר רן כהן:
אני רוצה לבקש על דעת חברי-הכנסת, אם זה מקובל עליכם, זה גם למען מניעה למשל מעובד זר שמסיים במקרה את עבודתו בסוף מרץ, אנחנו דורשים ממשרד האוצר וממשרד התמ"ת לוודא ביחד שכל חברות ההשמה וכל המעסיקים הידועים לכם, יקבלו הנחייה חד-משמעית להחזר 2.25 הנקודות לעובדים במשכורת מרץ.
אורי קרניאל:
בהנחיה מ-7 במרץ כתוב, אל המעבידים ולשכות שירות, פקידי שומה, נותני אישורים, כל האנשים שמתעסקים במשכורות שמקבלים את ההנחיות, וכותבים במפורש שמה שפג ב-31 לדצמבר הוארך, נתן 2.25 נקודות זיכוי בחישוב המס על הכנסת תושב חוץ זכאי, שזה ההגדרה שלו, לפקודה שהופקה על הכנסה שהופקה בשנת המס 2007 ואילך. ברגע שלא כתבתי תאריך 1 למרץ זה לכל השנה ולכן הם חייבים לעשות את זה לכל השנה ולא לעשות את זה רק בחודש מרץ.
היו”ר רן כהן:
בסדר, פנינה, את רוצה להוסיף משהו בקטע הזה?
פנינה פירסטון:
אני מבינה שזה רק לעובדים זרים דרך חברות השמה.
היו”ר רן כהן:
ודאי.
פנינה פירסטון:
כי אני לא שמעתי למשל שאני לא מקבלת כסף, העובדות שלי הן דרך חברות השמה, אני לא משלמת מס הכנסה. אז אני מבינה עכשיו שכל המעסיקים הסיעודיים, כולנו עברייני מס.
היו”ר רן כהן:
לא, אני אסביר. ברגע שאת משלמת לעובדת שלך באופן ישיר, בעצם הזכאות ל-2.25 נקודות היא זכאות שלה.
פנינה פירסטון:
אני לא מדברת על מס הכנסה. אני מדברת על זה שפתאום הבנתי עכשיו שכל המעסיקים הסיעודיים הם בעצם עברייני מס.
אורי קרניאל:
אני אמרתי את זה קודם, מבחינת החוק זוהי הכנסה חייבת במס, מה שאת משלמת פלוס מה שחברת ההשמה - -
פנינה פירסטון:
אני בלי חברת השמה.
אורי קרניאל:
לא משנה, בשנת 2003 כשהתחיל כל העניין הזה, אמרנו שכולם צריכים לפתוח תיק של מעביד שהוא מנכה מס במקור. זה בעייתי, זה נטל שהמשפחות האלה ואחרים לא יכולים לשאת. ואז אמרנו שלפי סעיף כזה וכזה בחוק, מתאפשר לנו לבטל. אז אנחנו הוצאנו אתכם מהקטע הזה.
היו”ר רן כהן:
אבל אתם לא עבריינים.
פנינה פירסטון:
זה לא פשוט כי עכשיו נצטרך לשלם דרך התאגידים ואז יתחילו לנכות מאתנו.
היו”ר רן כהן:
לא, זה דיון שאנחנו נעשה אותו בנפרד. אנחנו בוועדה לא נוותר על הדיון, זה דיון מאוד חשוב ונאמר את דברינו. אני כן רוצה לנסות להגיע לאיזושהי הבנה כלפי משרדי הממשלה. חסר לנו פה מאוד משרד התמ"ת כי הוא בעצם זה שמכין את כל העניין הזה וחבל מאוד שהם אינם פה, אני עוד אברר מדוע ההיעדרות הזאת. מה שנראה לי כבעל חשיבות גדולה זה העניין של ההסברה לעובדים הזרים. והשאלה אם העובדים הזרים קיבלו איזשהו מידע לגבי הזכות שלהם לקבל רטרואקטיבית ב-2003, נכון יצחק?
יצחק זיו:
כן.
היו”ר רן כהן:
ובוודאי עכשיו לוודא שבמרץ הם יקבלו את ההחזר של ינואר-פברואר.
קלרינה שפיץ:
גם המעסיקים הסיעודיים, לא חברות ההשמה. השאלה אם הם מודעים בכלל לזה שיש עוד את ה-200 ₪.
היו”ר רן כהן:
44 אלף מעסיקים, זה המון. להגיע למצב שבו כל אחד מהם קיבל הודעה – זה קצת בעייתי. גם נדמה לי שפה ברוב המקרים הבעיה פחות קיימת. קודם כל, חלק גדול כן מעסיקים דרך חברות השמה, אלה משלמות בדין, הן חייבות לשלם בתלוש שמגיע לרשויות המס.
הדבר השני, לגבי כל האחרים, אל"ף, זה מיעוט ובי"ת, זה אנשים שהם משלמים ממילא נטו. העובד שלהם כמו פנינה, מקבל את הסכום שלו על-פי הסכם ביניהם. ומאחר והיא לא משלמת בתלוש משכורת, גם ה-2.25 נקודות לא מוכרות.
קלרינה שפיץ:
אבל השאלה שלי הייתה במשהו אחר. האם אפשר לחייב את חברות ההשמה ליידע את המשפחות שעבור שלושת החודשים נקבע 200 ₪ יותר מכיוון שאיזושהי הוראת שעה לא נחתמה ובשלושה החודשים הבאים הם יקבלו את זה בחזרה, כך שזה יהיה להם למעקב?
היו”ר רן כהן:
כן, נכון.
פנינה פירסטון:
לשאלתך, איך מיידעים את העובדים הזרים, הרי יש "קו לעובד" ומוקד סיוע.
היו”ר רן כהן:
כן, אבל אלה ארגונים וולונטריים.
פנינה פירסטון:
לפי מה שאני רואה מהעובדת שלי ומהעובדות שהיו קודם, התקשורת ביניהן והפצת הידע ביניהן הוא משהו מפותח. אז אם הארגונים האלה ידעו וחלק מהעובדים יהיה מודע לכך – אין בעיה, זה עובר. הם מחליפים אינפורמציה בצורה פנטסטית.
היו”ר רן כהן:
אגב, יש גם עיתונים של עובדים זרים שיוצאים בארץ בשפות שלהם.
יצחק לוי:
התפוצה היא באמת נכונה, אבל לא תמיד היא נכונה, כמו שאנחנו רואים פה, ה'מאכרים' האלה הם 45 אחוזים והם מחתימים אותם על איזשהו טופס, בקיצורו של דבר זה נוראי. האינפורמציה לא יורדת נכון לשטח, אני עזרתי להרבה עובדים זרים.
פנינה, למה את לא עובדת עם חברת השמה כלשהי? את מקבלת שיק כל חודש?
פנינה פירסטון:
אני מקבלת שירותים מיוחדים, זה נכנס לי ישר לבנק. שירותים מיוחדים אני מקבלת 150 אחוזים, במירכאות הייתי לפני גיל 60, אחרת הייתי מקבלת 15.5 שעות.
היו”ר רן כהן:
15.5 שעות שזה מגוחך.
פנינה פירסטון:
זה סקנדל שזועק לשמים.
היו”ר רן כהן:
נכון. אנחנו מנסים לתקן את החוק בעניין הזה. לסיכום, האוצר עשה את הסידורים הנדרשים כדי לוודא שהעובדים הזרים יקבלו מהמעסיקים שלהם את ה-2.25 נקודות על חודשים ינואר-פברואר במשכורת חודש מרץ.
נקודה שנייה, זה שאנחנו כוועדה דורשים ממשרד התמ"ת לוודא שתהיה הסברה ראויה ונכונה לעובדים הזרים על זכויותיהם בגין השנים 2003 עד 2006, כדי שיוכלו לממש בעצמם, בשפתם את הזכאות שלהם שהמדינה מעניקה להם בדין.
והדבר השלישי שצריך כאן לנסות ולוודא שתהיה גם הסברה למעסיקים. שתהיה דרך התקשרות גם למעסיקים כדי שהמעסיקים, גם הבודדים וגם הקבוצתיים, ידעו שעליהם למלא את חובתם כלפי העובדים הזרים.
שי, נראה לך? יצחק, נראה לך?
שי חרמש:
קודם כל, אני רוצה לברך את משרד האוצר שיצא עם הודעה מקדימה לפני שביקשנו.
היו”ר רן כהן:
כן.
אורי קרניאל:
לא צריך רק להכות בהם.
היו”ר רן כהן:
הנה, אתה רואה פעם ראשונה שאני מסכם ישיבה בזה שמשרד האוצר מקבל שבח וזה יונח על שולחן הכנסת. אנשים לא יאמינו שאת זה אני כתבתי.
יצחק לוי:
מס הכנסה לא מאפשר לעובדים זרים שכבר עזבו את הארץ לקבל את ההפרשים עבור שלוש השנים האלה, הם לא עומדים על זה ואני חושב שזה לא צודק.
יובל לבנת:
יש עתירה לבג"צ בעניין הזה.
היו”ר רן כהן:
מי שמתנגד, זה משרד האוצר?
יצחק לוי:
מה שקרה שמס הכנסה לא קיבל הוראות מדויקות ולא ידע איך להתמודד עם זה ואז קרו דברים לא רצויים כמו למשל שזאת שעבדתי איתה, ביקשה גם בשביל אחותה, ואז זה נחתך במקום. ו- 2.25 נקודות הן רק עבור החלק שבשיק, לא עבור ההשלמה.
היו”ר רן כהן:
הרי אין ברירה כי זה החלק הרשמי שהוא מקבל. אני חושב שצריך להוסיף נקודה נוספת בעקבות הדברים האלה של יצחק לוי שבה אנחנו פונים כוועדה לשר האוצר ולשר התמ"ת ביחד ותובעים במפגיע שכל עובד זר שעבד בארץ, יוכל לקבל את ההחזר שמגיע לו בגין 2.25 נקודות משנת 2003.
יעל קינן:
אנחנו נותנים.
היו”ר רן כהן:
הנה כרגע נמסר שלא.
אורי קרניאל:
לא, האחות שלה לא יכולה לייצג אותה, אין לה ייפוי-כח, אין לה כלום.
יצחק לוי:
לא, הם אמרו דבר פשוט, אני אומר לך את זה חד וחלק, גם עם ייפוי כח...
היו”ר רן כהן:
אני אגדיר את זה יותר בעדינות, אנחנו דורשים במפגיע משר האוצר לוודא שאכן כל עובד זר שעזב את הארץ ומגיע לו ההחזר של 2.25 נקודות, יוכל לממש אותן.
יובל לבנת:
נקודה אחת אחרונה, לעניין ההחזרים של 2003 עד 2006, יש כל מיני מקלות בגלגלים האלה, כאן הוזכרה הנקודה שהוא צריך להיות בישראל, יש נקודה שהוא חייב שיהיה לו חשבון בנק ולא תמיד יש לו חשבון בבנק.
היו”ר רן כהן:
הרי האוצר לא יכול לשלם במזומן.
יובל לבנת:
כמובן. ויש תנאי שמתנה פקיד השומה בשביל לקבל את ההחזרים ואני מקריא כאן מכתב של פקיד שומה: "בהתאם לתיקון החוק... אבקש לקבל את אישורכם עבור השנים 2003 עד 2005, האם הותרו הוצאות שהייה בגין העובדים הזרים שהועסקו על-ידכם (אם כן – כמה) ולציין מהברוטו והנטו הוצאות שהייה, הן הוצאות אש"ל, שכר-דירה וכדומה".
וזה תנאי, אם לא מביאים את האישור הזה – לא מקבלים החזרים. יש כאן שני דברים. דבר ראשון, עם כל הכבוד, יש לדרוש מכל מעסיק סיעודי לחשב את הוצאות הלינה. הקשיש המעסיק צריך להבין את מה שמבקשים ממנו, הוא צריך להעריך את שווי החדר שהעובד מקבל.
היו”ר רן כהן:
רגע, מה היית מציע, היית מציע לבטל את כל ההתניות האלה או לפי מה ההוצאה תיחשב?
יובל לבנת:
יש תקנות עובדים זרים שקובעות מה הסכום המקסימלי שמותר לקחת בגין הוצאות לינה, על זה חתום שר התמ"ת מכוח חוק עובדים זרים. אני אמרתי להם שהמקסימום אומר 300 אם אתה גר בתל-אביב; 200 אם אתה גר בנגב; וזה המקסימום שמותר לקחת. תקבעו שזה המקסימאלי, הוצאת את המקסימום, תנכה את זה ותיתן את ההחזרים. אבל במצב הנוכחי לא נותנים בכלל.
זה מעלה שתי בעיות, אחת, זו דרישה לא הגיונית כי לא יודעים לשום כמה שווה החדר והשנייה, זה גורם לסחטנות. יש לנו הרבה מקרים, לאו דווקא עם קשישים, עם חקלאים וכו', לדוגמה אני מבקש ממעסיק אישור כי הם לא נותנים לו החזר רטרואקטיבי, הוא אומר, "אתה רוצה אישור – תן חצי מההחזר – אני נותן לך אישור". לא נותן, לא מקבל. וזה מה שגורמים כאן לאנשים האלה ואני חושב שזה דבר שלא ייעשה, בגלל דבר כאילו פרוצדורלי מאות ואלפי עובדים זרים לא מקבלים את מה שהם זכאים לו.
יעל קינן:
עם כל הכבוד, חישוב הוצאה הוא עניין מאוד מהותי לחישוב ההכנסה.
יובל לבנת:
כמו שחשבתם איך לצאת מהמשבצת בגלל שמעסיק סיעודי.
היו”ר רן כהן:
אם אני מבין נכון את הדברים החכמים והחדים של עו"ד לבנת, בעצם מה שאתה אומר לנו שאנחנו צריכים לדרוש ממשרד האוצר לפשט את כל הנושא של החישוב של הזכאות ולהחזר, כדי שהחישוב יהיה הרבה יותר פשוט גם לקשיש שמקבל את העבודה של העובד הזר ובעיקר להחזר לעובד הזר. אני חושב שאנחנו נצרף את זה, נכון?
יצחק זיו:
כן.
היו”ר רן כהן:
חה"כ יצחק זיו, אנחנו פחות או יותר סיכמנו פה בהדרכה, על דעת יצחק לוי, בעניין הזה, סיכום נדמה לי שדי ראוי ודי נכון, ואני מודה לך על היוזמה לדיון הזה. אני מודה לכם חברות וחברות.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:35.