פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 221
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום שלישי, כ"ג אדר, תשס"ז, (13/03/2007), בשעה 12:00
סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 79) (פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם), התשס"ז-2006, של חה"כ גלעד ארדן (פ/896)
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
עו"ד יפעת רווה – משרד המשפטים
עו"ד שרית זוכוביצקי-אורי, לשכה משפטית, משרד התחבורה
עו"ד עליזה הרפז – סגנית בכירה לפרקליטת מחוז ת"א פלילי, פרקליטות המדינה
עו"ד רות דוד – פרקליטת מחוז תל אביב פלילי, פרקליטות המדינה
עו"ד דנית גלעד – מדור תביעות של אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים
רוית דדו – המשרד לביטחון פנים
עו"ד שי צרפתי – לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט
פרדי הרשקוביץ – בחן תאונות ארצי, אגד
יועצת משפטית:
אתי בנדלר
מ"מ מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 79) (פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם), התשס"ז-2007, של חה"כ גלעד ארדן (פ/896)
היו"ר גלעד ארדן:
צהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 79) (פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת גלעד ארדן. ההצעה אושרה לקריאה שניה ושלישית. משרדי הממשלה ביקשו דיון מחודש בחלק מסעיפי החוק. קיבלנו מייד את הבקשה וכינסנו את הוועדה.
קודם כל נצביע. מי בעד דיון מחדש בהצעת החוק? אני בעד ולכן זה מאושר פה אחד ואפשר לדון מחדש. בבקשה, עורכת דין רווה.
יפעת רווה:
אני מודה לך שהסכמת לקיים את הדיון הזה. בישיבה הקודמת נקבע שהפרקליטות תצרף לכתבי אישום, בעבירות שבהם נגרם מותו של אדם, את עמדת הפרקליטות לעניין פסילת הרישיון.
היו"ר גלעד ארדן:
היועצת המשפטית כתבה בחוק: "במועד הגשת כתב האישום יגיש התובע גם את עמדת התביעה לעניין פסילה כאמור".
יפעת רווה:
בחשיבה חוזרת בפרקליטות הסתבר שהדבר הזה עלול ליצור בעיות. בין היתר, עם הפרקליטות מביעה באופן פוזיטיבי, בזמן הגשת כתב האישום, עמדה שהאדם לא מסוכן, זה עלול לגרום לתקלות. למשל, אם מסתברים דברים במהלך המשפט ובטיעון לעונש, שבעצם האדם הזה כן מסוכן. זאת אחת הדוגמאות. אני אשמח אם גברת רות דוד תפרט.
רות דוד:
עיקר הבעיה עלולה להיווצר מהדרישה שהפרקליטות תציג את עמדתה עם הגשת כתב האישום תצרף גם נימוקים. הרי לא יתכן שנגיש עמדה, בלי שנסביר על מה היא מתבססת. הבעיה תיווצר באותם מקרים בהם לא נבקש פסילה. כפי שנמסר לכם בישיבה הקודמת, ברוב התיקים אנחנו לא מבקשים פסילה עד תום ההליכים. הנוהג היום הוא שאנחנו מבקשים פסילה עד תום ההליכים רק במקרים שהנאשם העתידי או החשוד עדיין בפסילה. באותם 90 ימי פסילה מנהלית שאותה הטיל עליו הקצין בגין גרימת מוות. חלק מהתיקים מגיעים אלינו זמן רב לאחר אותם 90 ימים, כשהפסילה פוקעת מאליה או מכיוון שהחשוד, במהלך אותם 90 ימים, הגיש ערר על הפסילה, ובית המשפט קיבל את בקשתו וביטל את הפסילה.
על כן, התיקים האלה מוגשים תוך פרק זמן קצר ככל שניתן. התיקים האלה נמצאים אצלנו בראש סדר העדיפות. אנחנו מטפלים בהם מהר ככל שניתן ומגישים כתבי אישום באותם תיקים שאנחנו חושבים שצריך להגיש כתבי אישום, מהר ככל שניתן. יחד עם זה, רוב התיקים מוגשים שלא תוך תקופת הפסילה. בנסיבות האלה ייכנס לתוקף סעיף 46ב' המוצע היום ועומד על הפרק.
הפרוצדורה שהוצעה שאנחנו נגיש נייר עמדה שבו נסביר את חומר הראיות - - -
היו"ר גלעד ארדן:
שהוצע על ידי עורכת דין שילר.
רות דוד:
אני יודעת. אבל לא אחת עולים דברים, לראשונה תוך כדי דיון, ובחשיבה נוספת עליהם מסתבר שאולי הם לא הדרך הנכונה ביותר להגשים את הכוונה שלנו להגיע ליותר פסילות, להפוך את המנגנון של בית המשפט ליותר מהיר, יעיל ויותר מרתיע. כשחשבנו, אחר כך, מה המשמעות של הגשת מסמך לבית המשפט, כמסמך תביעה, כבקשת תביעה שמנתחת למה התיק הזה לא מצדיק פסילה עד תום ההליכים, ומנתח את הראיות הבעייתיות בתיק, את הרשלנות התורמת שאולי יש או אין. כשאני מגישה כתב אישום אני צריכה לקחת את האפשרות של רשלנות תורמת. בעצם אני יורה לעצמי ברגל כי יש מסמך שלי ואם אני ארצה אחר כך, בעקבות ראיות נוספות שנתגלו, או בדרך שבה מוצגים בבית המשפט, לטעון שאין רשלנות תורמת או שהרשלנות התורמת נמוכה, או שהרשלנות של הנאשם גבוהה יותר או נמוכה יותר, אני בעצם מסונדלת על ידי הטיעון הראשוני שלי.
יתרה מזאת. אמירה שלי, בשלב הזה, כשהנאשם אינו מסוכן במידה כזאת שמצדיקה את הפסילה שלו, עדיין כשאני ארצה בסופו של יום לטעון לעונשי הפסילה שאני רגילה לטעון להם היום – אני מדברת על עונשי פסילה ארוכים. נאוה שילר אמרה לכם אנחנו מקבלים היום מבתי המשפט פסילות תקופות ארוכות, מה שלא היה בעבר, כי אנחנו מעלים כל הזמן את רף הענישה. יבוא הסנגור ויגיד, בצדק, שלפני חצי שנה טענו שהנאשם הזה לא מסוכן במידה כזאת שצריך לפסול אותו מיידית , אז מה פתאום עכשיו טוענים ל-10 שנים. צריך להסתפק בפסילת המינימום של 3 שנים שקבועה בחוק.
היו"ר גלעד ארדן:
כשמוגש כתב אישום מבחינתכם כבר יש לכם את הראיות לחומרה או לקולא אם היתה רשלנות תורמת או לא היתה. זה קורה כדבר שבשגרה שבתוך כדי המשפט מתגלים דברים חדשים שמשליכים על רמת המסוכנות? אני לא מפקיע את שיקול הדעת של בית המשפט, אין פה אוטומציה, אלא אתם, כמי שחקרתם וראיתם את הראיות בתיק, מחווים את דעתכם על רמת מסוכנתו. איפה זה סותר?
רות דוד:
רוב הראיות הן לא ראיות קבועות. לא בהכרח כל ראיה היא כזאת שלא ניתן לשכלל אותה ולהעריך אותה מול ראיות אחרות. אם אני אתן היום הערכה, למשל, בנושא מהירות. בחלק ניכר מהמקרים, המהירות שאני אבקש בית המשפט יקבע שהנאשם נסע והיא אולי אחד הגורמים לתאונה, היא לא בהכרח פונקציה של נתון אחד מתוך הראיות שיש לי אלא מספר נתונים. למשל, אם לא נשארו סימני בלימה ולכן לא ניתן למדוד באופן מדויק את המהירות, אני צריכה להסיק את המהירות מעדי ראיה, מדברי החשוד, ממי שהיה עם המנוח וחצה איתו את הכביש, מעוצמת הפגיעה או מעצמת הנזק. כל הראיות האלה הן לא ראיות מוחלטות אלא הן ראיות שעל פיהן אתה מבקש מבית המשפט לקבוע עובדות מסוימות. מסתכלים על ההצטברות שלהן ביחד. לא תמיד העובדות האלה ניתנות לקביעה כבר בהתחלה. אם אני צריכה להגיש בתיק כזה מסמך שבו אני אומרת מהתחלה שהעמדה שלי היא שאת מהירות הנהג אני לא יכולה לקבוע או אני צריכה לקבוע משכלול של כל כך הרבה גורמים, אני גם פוגעת אחר כך בהליך המשפטי עצמו, בשמיעת הראיות עצמן. אני גם חושפת את כל ההתלבטויות שלי או את כל השיקולים שלי. אני אומרת לך שאם אנחנו נעשה מסמך כזה נעשה אותו הכי הגון שאפשר, כמו שחונכנו, לטובת הנאשם. זה לא תמיד נכון. זה בטח לא ישיג את המטרה שאתה חותר אליה, ושאני חושבת שהיא מטרה נכונה.
לכן אני מציעה לחזור להצעה המקורית, שגם לגביה ליפעת ולי יש אמירה שצריך לקבוע לגביה מנגנון כי בתי המשפט לא רגילים לחשוב באופן שיש פסילה וצריך לבקש את הביטול שלה ואיך לעשות את זה מבחינת מועדים וכדומה.
אם חוזרים להצעה הראשונה - - -
אתי בנדלר:
מה זאת ההצעה הראשונה? האם מונח לפניך הנוסח שאושר בוועדה? בעצם, אם אנחנו משמיטים את הסיפה של סעיף קטן א' המוצע, במילים "במועד הגשת כתב", על בסיס הנוסח הזה את יכולה להציע שינויים?
רות דוד:
הנוסח הזה בלי המילים "במועד הגשת כתב האישום" זה הנוסח.
היו"ר גלעד ארדן:
את בעצם אומרת כך: "הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהגיה, בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן דין בעניינו. ואולם בית המשפט שהורה כאמור ראשי לדחות את הפסילה למועד שיקבע", ואז הסיפה יורדת.
רות דוד:
בדיוק.
גלעד ארדן:
"ב. בית המשפט רשאי שלא להורות על פסילה מהחזיק ברישיון נהיגה כאמור קטן א', אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור".
אתי בנדלר:
יתכן שעכשיו זה יחייב שינוי המבנה כי בנינו את זה בצורה כזאת בגלל הסיפה. אני אבדוק את זה, אבל אלה העקרונות.
היו"ר גלעד ארדן:
איזה עוד שינויים אתם מציעים?
רות דוד:
אני מציעה לקבוע מנגנון שלפיו יפעל בית המשפט. על פי הנוסח המוצע בתיקון האמור, בית המשפט, כשהוא מקבל כתב אישום, מורה על פסילה. עכשיו הוא צריך לקבוע מתי הפסילה הזאת תיכנס לתוקף. להבנתי, אם הנאשם נמצא כבר בפסילה, אנחנו נוסיף מסמך שיגיד לבית המשפט מתי נגרמת הפסילה שלו כדי שבית המשפט יזמן אותו עד לאותו יום, כדי לדון בשאלת הפסילה שלו, כשהוא עדיין בפסילה. אם הוא לא בפסילה, להבנתי צריך לקבוע מנגנון שבית המשפט יורה שהפסילה תיכנס לתוקף תוך מספר ימים. במהלך הימים האלה צריך יהיה לקבוע, אולי אפילו חזקה, שאם נשלחת הזמנה לנאשם בדואר רשום, עם הודעה שהוא בעצם פסול, ויש לו את הזכות לבקש שלא לפסול אותו, תוך מספר ימים, וחזקה בחוק שהוא קיבל את המכתב הרשום תוך 48 שעות מעת שנשלח. ואז אם אותו נאשם לא יבקש לפסול, בית המשפט יוכל לקבוע שזה ייכנס לתוקף תוך כמה ימים אחדים. תכף נחשב לכמה ימים ראוי לקבוע את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
יש לכך סעיפים דומים?
רות דוד:
בפקודת התעבורה יש חזקות שמסמכי בית משפט התקבלו. 48 שעות מעת שזה התקבל. חזקה שהוא קיבל את המכתב הרשום תוך 48 שעות ואז לתת לו עוד שבוע כדי שיהיה לו זמן ללכת לעורך דין או לבקש את ביטול הפסילה. חייבים לקבוע מנגנון כזה. אם בית המשפט יקבע שהפסילה תיכנס לתוקף ולא יקבע לה מועד שהוא יוכל להיות מועד אפקטיבי - - -
היו"ר גלעד ארדן:
למה? כתוב שהוא רשאי לדחות את הפסילה למועד שהוא יקבע.
רות דוד:
המטרה היא שהפסילה הזאת תהיה בתוקף. אתה לא יכול לקבוע שפסילה היא בתוקף אלא אתה ממציא את ההודעה עליה לנאשם. צריך לקבוע מנגנון שברגע שהוא מתבצע.
היו"ר גלעד ארדן:
איך אדם יודע שיש נגדו כתב אישום?
רות דוד:
הוא מקבל אותו בדואר רשום. חוזר שובר לבית המשפט שהוא חתם עליו.
היו"ר גלעד ארדן:
ואם הוא לא חתם, אפשר להדביק על הדלת?
רות דוד :
כן, אבל אז יש חזקה שהוא קיבל את זה.
דנית גלעד:
כשמוטלת על אדם פסילה, נשלחת לו הודעה והפסילה נכנסת לתוקף אם יש חזקת מסירה. יש חזקות לעניין המסירה.
רות דוד:
יש בחוק סדר הדין הפלילי.
אתי בנדלר:
אני חוששת מתקלה כתוצאה מחוסר היכולת לבדוק מראש, מה המשמעות של הצעה שמוצעת ומתקבלת במהלך הישיבה. אני לא יודעת כרגע לאיזה שינויים את חותרת בהצעה שלך. אנחנו לקראת קריאה שניה ושלישית ויש בעיה שהוועדה תקבל את זה, בלי שאנחנו בודקים את הדברים. יש עם זה בעיה.
רות דוד:
את צודקת לגמרי. אני חושבת שצריך להיות ברור - - -
אתי בנדלר:
חשבנו שמדובר בשינוי קטן.
רות דוד:
בכל מקרה, היה צריך לקבוע מנגנון כדי שנהיה בטוחים שאפשר יהיה לקבוע מועד לתחילת הפסילה.
היו"ר גלעד ארדן:
אומרת נציגת המשטרה, ואם אני זוכר נכון היא צודקת, שיש היום מנגנון בחוק לגבי פסילות. אני לא המצאתי את פסילות הרישיון, הן היו קיימות לפני. יש היום מנגנון בחוק. אותו מנגנון הקיים היום יחול גם לגבי הפסילה הזאת. הרי על פי החוק כרגע, אם אני רק מוחק את הסיפה, המשמעות שלו ברורה. הפסילה אמורה להיכנס לתוקף, אלא אם כן בית המשפט, מיוזמתו או על בקשת עורך דינו של הנאשם, מחליט לדחות אותה למועד שהוא יקבע. מבחינת המדינה, מרגע שהגשתם כתב אישום, והמשטרה יודעת שהגשתם כתב אישום, הוא בפסילת רישיון.
דנית גלעד:
זה לא מה שהתכוונתי. אני בעד מה שהגברת רות דוד מציעה. כבר בישיבה הקודמת אמרתי שיש בעיה עם ההתחלה של הפסילה ועם הסוף שלה. אז הסוף הוסדר ונקבע שזה יהיה בפסק הדין, ואני מאוד מאוד שמחה על זה. לעניין ההתחלה, אני חושבת שהמנגנון שרות דוד מציעה הוא מנגנון נכון. הדבר היחיד שהערתי הוא, שהיא צודקת שיש דבר כזה בפקודת התעבורה, שבית המשפט מחליט על פסילה. אם האדם לא נמצא מולו, שולחים לו את ההחלטה הביתה ויש חזקת מסירה שממנה ואילך הוא מוחזק כמי שיודע על הפסילה ואם הוא נוהג בזמן הפסילה אז הוא עלול להיות - - -
היו"ר גלעד ארדן:
זה כבר קיים היום בחוק. למה אני צריך להוסיף עוד משהו?
דנית גלעד:
רק את המנגנון שהיא מציעה.
היו"ר גלעד ארדן:
המנגנון של הפסילה הוא אותו מנגנון. למה צריך להיות הבדל מתי זה נכנס לתוקף.
דנית גלעד:
הוא לא קיים לעניין מה שעכשיו מבקשים, לפסילה עד תום ההליכים. יש פה הליך מיוחד שמגישים כתב אישום.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה משנה מכוח מה באה הפסילה, האם מכוח כתב האישום או כחלק מהעונש. המנגנון של הפסילה הוא אותו מנגנון. למה צריך להיות הבדל ממתי זה נכנס לתוקף?
רות דוד:
צריך לאמץ אותו בצורה מפורשת.
היו"ר גלעד ארדן:
יש פה כזאת סוללה מכובדת. אף אחת מכן לא יודעת איפה מופיע המנגנון הזה?
גברת רווה, מלבד המנגנון של ההודעה, שאני הייתי מבקש להחיל את מה שכתוב בחסד"פ ואני אעשה לצורך זה הפסקה בדיון כדי שתבדקו את הנושא הזה. השאלה, האם מלבד ההערה הזאת והמחיקה של הסיפה, יש עוד הערות או שאפשר יהיה להכניס את המנגנון, להוריד את הסיפה ולהצביע.
יפעת רווה:
היתה הערה של אתי בנדלר לגבי נושא התחולה של הצעת החוק.
אתי בנדלר:
ביקשתי שתבדקו אם יש צורך להתייחס לנושא התחולה של הצעת החוק. יש שלושה שלבים. יש כאלה שכבר הוגשו נגדם כתבי אישום. יש כאלה שביצעו את העבירה וטרם הוגש נגדם כתב אישום. השלב הכי מאוחר זה אולי רק על עבירות שבוצעו ממועד תחילת החוק. זאת אומרת, האם זה יחול על עבירות שבוצעו ממועד תחילת החוק? או על כתבי אישום שיוגשו לאחר תחילת החוק. אני חושבת שצריכים להחיל את מצב הביניים, דהיינו, על כתבי אישום שיוגשו לאחר תחילת החוק.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מסכים איתך.
אתי בנדלר:
השאלה היא, האם במקרה כזה צריך לקבוע הוראה מפורשת?
רות דוד:
כדאי לקבוע הוראה מפורשת. יש דוגמא לזה בחוק סדר הדין הפלילי תיקון 49. יש שם סעיף שאומר שזה חל על כתבי אישום שעוד לא הוגשו.
גלעד ארדן:
נעשה הפסקה לרבע שעה.
לאחר הפסקה
אתי בנדלר:
"א. הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו.
ב. בטרם יורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן א', ייתן בית המשפט הזדמנות נאותה לנאשם להשמיע את עמדתו ורשאי הוא שלא להורות על פסילה, אם שוכנע מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.
ג. הורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן א', רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע".
הכנסתי כאן את ההזדמנות הנאותה.
רות דוד:
זה אומר שאני לא מגישה בקשה לפסילה.
אתי בנדלר:
לא איכפת לי שלא תגישי בקשה לפסילה.
רות דוד:
כמו שניסחת את זה, אני לא צריכה לבקש שום דבר. הוא צריך לבקש שלא להיפסל. זה לא רק היפוך נטלים, זה יותר מזה. מהותית, הוא כבר פסול.
היו"ר גלעד ארדן:
הוא לא פסול. כתוב: "בטרם יורה על הפסילה, ייתן לו הזדמנות נאותה".
דנית גלעד:
אני חושבת שמה שהגברת רות דוד מרמזת, שאולי צריך שתהיה חזקה שמרגע שהוגש כתב אישום הוא כן יהיה פסול.
היו"ר גלעד ארדן:
לא.
אתי בנדלר:
לא, זאת הצעה מרחיקת לכת.
היו"ר גלעד ארדן:
בדיונים קודמים היה פה נציג לשכת עורכי הדין, שקיבלתי את עמדתו בנושא הזה.
תגידי לי. אם אדם נמצא בפסילה מנהלית והוגש נגדו כתב אישום - - -
דנית גלעד:
יכול להיות שטעיתי פה.
רות דוד:
אם הוגש תוך תקופת הפסילה, אנחנו נודיע לבית המשפט שהוא בפסילה מנהלית ומבקשים לקבוע דיון.
היו"ר גלעד ארדן:
הפסילה לא מתבטלת ברגע שהוגש כתב אישום.
רות דוד:
לא.
דנית גלעד:
כאן כנראה טעיתי.
היו"ר גלעד ארדן:
אם כך הבעיה היא כשמוגש כתב אישום והוא לא היה בפסילה מנהלית. אמר נציג לשכת עורכי הדין, שעל פי החוק המוצע, מאותו רגע הוא יהיה בפסילה ולך תדע עד מתי. בהתחלה אמרתי שנכניס סעיף שבתוך 14 יום יתקיים דיון בעניינו והחלטה. אחרי זה התייעצתי עם היועצת המשפטית של הוועדה. אני מוכן לקבל את זה שהוא לא יהיה בפסילה. לבית המשפט, עם כל הכבוד, תהיה חובה ברורה לזמן את הנאשם לדיון הזה ולקבל החלטה. אם הוא יתרשם שהנאשם מנסה "למרוח" את הזמן אז בית המשפט יגיד שניתנה לו הזדמנות נאותה ויכניס את הפסילה לתוקף. אם יהיה דיון, אז בית המשפט יקבל החלטה. אני מקווה שהמסר יעבור לשופטים, אני גם דואג לזה בדרכים אחרות כדי שכולם יהיו מודעים למסר מבית המחוקקים בנושא הזה. כלפיכם זה לא משנה דבר. אתם לא צריכים להגיש בקשה. חובה על בית המשפט לקיום דיון בנושא הזה ולקבל החלטה. הרי עד היום לא היתה חובה כזאת, אלא אם הגשתם בקשה עד תום ההליכים וזה היה רק עד חצי שנה. היום, גם אם תבקשו וגם אם לא תבקשו, בית המשפט יקיים הליך בעניין הזה. אם הוא יחליט שלא לשלול, הוא יצטרך לנמק מדוע הוא לא שלל. זה שינוי מהותי.
רות דוד:
צריך לשנות את ההזמנה שנשלחת לנאשם עם הגשת כתב האישום.
היו"ר גלעד ארדן:
זאת פרוצדורה, זה לא רלוונטי לעניין הזה.
אתי בנדלר:
זה רלוונטי לתחילה כי צריכים להיערך לזה. עדיין לא הגענו לנושא של חזקת המצאה, אבל, אם יורשה לי, אני אקרא את הנוסח המוצע:
"פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם.
46(א). הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו.
(ב). בטרם יורה בית משפט כאמור על פסילה, כאמור בסעיף קטן א', ייתן בית המשפט הזדמנות נאותה לנאשם לטעון את טענותיו ורשאי הוא שלא להורות על פסילה אם שוכנע מנימוקים שייפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה על הציבור.
(ג). הורה בית המשפט על פסילה, כאמור בסעיף קטן א', רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע".
עכשיו צריכים למצוא את ההתייחסות לחזקת המסירה. אחר כך נראה את עניין התחילה.
יפעת רווה:
התקנה שקיימת היום היא תקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי. "בעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע עבירה, הודעת תשלום קנס, או הזמנה למשפט, לעניין עבירת קנס, כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה עם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שהוא קיבל את ההודעה או ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה".
אתי בנדלר:
בחקיקה ראשית אני לא עושה הפניות לתקנות סדר הדין הפלילי. השאלה, מכוח איזה סעיף התקנות האלה הותקנו? האם אפשר לתקן אותן כך שהן יחולו גם לגבי הסעיף הזה? אולי צריך לתקן גם את הסעיף המסמיך.
רות דוד:
אני מהרהרת איך אנחנו עושים את זה מול בית המשפט. נגיש כתב אישום ונצרף מסמך שאומר שלפי סעיף 46ב', בית המשפט אמור לפסול.
היו"ר גלעד ארדן:
האם אנחנו אמורים להסביר לבית המשפט את חובותיו בעניין?
רות דוד:
זה שינוי מאוד גדול בחשיבה של בית המשפט.
היו"ר גלעד ארדן:
שבית המשפט יעשה שינוי בחשיבה שלו. לא זכור לי שזה תפקידה של הפרקליטות.
רות דוד:
אנחנו נצטרך להפנות לסעיפים ולבקש מבית המשפט לקבוע דיון.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו נאפשר מספיק זמן לפרקליטות כדי להיערך לזה.
יפעת רווה:
יש את סעיף 239 שאומר שבעבירות לפי פקודת התעבורה ועוד כמה דברים, רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות סדרי אישור והמצאת מסמכים על פי סטייה מהוראות חוק זה. זה כשעושים בתקנות. אם עושים את זה בחקיקה ראשית, את לא צריכה לעשות הפנייה לתקנות, את יכולה לכתוב במפורש.
אתי בנדלר:
את שנקבע בחקיקה הראשית הוראה שהיא בעצם סדר דין? שלגבי כל ההליכים האחרים קבועה בתקנות ורק לגבי הסעיף הזה נקבע את זה בפקודה?
יפעת רווה:
אפשר לעשות את זה בתקנות, אבל זה צריך להיות באישור ועדת החוקה.
היו"ר גלעד ארדן:
התקנות שבסדר הדין הפלילי כבר אושרו וכרגע משתמשים בהם לצורך עבירות קנס?
יפעת רווה:
כן, אבל אף אחד לא מבטיח לי שוועדת חוקה תאשר.
היו"ר גלעד ארדן:
איפה מופיעה היום החזקה? היום על פסילה יש חזקה. הרי לא יתכן שהפסילה לא תיכנס אף פעם לתוקף אם הוא לא קיבל אותה בפועל.
יפעת רווה:
יכול להיות, אני לא מכירה את זה.
דנית גלעד:
השאלה מה רוצים, ממילא ירדנו מהעניין של החזקה.
היו"ר גלעד ארדן:
לא ירדנו משום דבר. אותה דרך שאתם היום מודיעים היום לאדם שהוא פסול, אני רוצה שתחול גם כאן. אני לא רוצה שום דבר חדש. אני רוצה שהמצב הנוהג יחול גם כאן. כמו שהחליטו בפסק דין סופי שהוא מקבל 200 שנות שלילה, ועכשיו צריך להודיע לו ואם לא מודיעים לו אז יש איזושהי חזקה, אותה דרך בדיוק תהיה בהחלטה המקדמית של בית המשפט. עכשיו אני מבקש ממשטרת ישראל לעזור לי להבין איך עושים את זה. זה החוק הקיים.
רות דוד:
בסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי, כתוב באיזה דרכים יימסר מסמך וצריך לקבוע שכתב אישום - - -
קודם כל כתוב: "מסירה לידיו". מסירה לידיו היום על ידי בית המשפט הולכת בדואר רשום וחוזר שובר שזה נמסר לו. זאת הפרוצדורה וכך זה מתנהל. זה הולך וחוזר תוך 3-4 ימים.
היו"ר גלעד ארדן:
ואיפה כתוב שהשובר הזה - - -
רות דוד:
השובר חתום על ידו.
היו"ר גלעד ארדן:
ואם הוא לא חתום?
רות דוד:
אז עושים מסירה אישית.
היו"ר גלעד ארדן:
ואם לא הצלחתם?
רות דוד:
מה זאת אומרת שלא הצלחנו? שוטר הולך ומוסר לו ביד.
היו"ר גלעד ארדן:
הוא לא היה בבית ולא היה בבית אף אחד מעל גיל 18.
רות דוד:
אז בעניין הזה, להערכתי, בית המשפט יצטרך לומר שאם זאת הכתובת שהוא מסר בעת ששוחרר בערובה במשטרה והוא שינה את כתובתו או לא בא לקחת, ניתנה לו הזדמנות נאותה ולכן הפסילה נכנסת לתוקף.
עכשיו אתה שואל איך אנחנו נוכל להוכיח שהוא באמת קיבל את זה? זה כבר באמת עניין של חזקה.
היו"ר גלעד ארדן:
זה בטוח מעוגן במקום כלשהו.
יפעת רווה:
אני לא יודעת אם יש חזקת מסירה על פסילה.
דנית גלעד:
צריכה להיות ידיעה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני עושה 10 דקות הפסקה ואני אתקשר לעורכי דין שמייצגים נאשמים. אם המדינה לא יודעת לתת תשובה אז - - -
אתי בנדלר:
אם, למשל, רשות הרישוי פוסלת אדם והוא מתחמק, אין בשום מקום חזקת מסירה? תרימי טלפון לחוה ראובני ותשאלי אותה.
לאחר הפסקה:
היו"ר גלעד ארדן:
בהפסקה חשבתי על הדברים ונראה לי שבמציאות לא יכול להיווצר המצב שתיארנו כאן כי מדובר בהליך שמתחיל עוד לפני המשפט. אני מעריך שהמשפט לא יתחיל בלי שיש נאשם או בא כוחו. לא נראה לי סביר שבמציאות, בהחלטה מקדמית בתחילת משפטית, הנאשם יתחמק מלקבל אותה, כי אז איך הוא ימשיך בניהול משפטו? מתנהל נגדו כתב אישום בעבירה שבה נהרג אדם. לא נראה לי שהוא ועורך דינו יתחמקו מלקבל את ההחלטה הראשונית של הפסילה ולא יופיעו יותר לאף אחד מהדיונים במשפט כדי לקבל את החלטת הפסילה. נראה לי שזה מצב שלא יכול לקרות במציאות.
דנית גלעד:
זה לא אותו שופט שעושה את הקראת כתב האישום.
היו"ר גלעד ארדן:
בסדר, אבל מתנהל משפט נגד האיש. הוא צריך להגיע לבית המשפט, עורך דינו צריך להגיע, הוא צריך להגיש מסמכים, צריך לבקש מהפרקליטות מסמכים. לא נראה לי שפתאום ייעלם האדם, הוא ובני משפחתו ויחליף כתובת. זה נראה לי מצב שלא יכול להיות במציאות. מבחינתי, גם אם לא יתווסף פה כל סעיף, אני לא רואה בעיה בעניין. אני לא מבין למה אם לא נוסיף שום סעיף, לא יחול המצב הרגיל הנוהג בהמצאת מסמכים על פי פקודת הראיות. זה גם מה שנאמר לי כשהתקשרתי לקצינת תביעות במשטרה שעושה את זה.
רות דוד:
חוק סדר הדין הפלילי סעיף 237 קובע את הדרך הרגילה שבה מועברים מסמכים לנאשם.
אתי בנדלר:
כולל סעיף 237ג'. המסקנה שהתגבשה כאן היא ככל הנראה זאת החזקה שתחול גם כאן.
אני אקרא את כל ההוראה:
"46א. הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו.
(ב). בטרם יורה בית משפט כאמור על פסילה, כאמור בסעיף קטן א', ייתן בית המשפט הזדמנות נאותה לנאשם לטעון את טענותיו ורשאי הוא שלא להורות על פסילה מהחזיק ברישיון נהיגה, כאמור בסעיף קטן א', אם שוכנע מנימוקים שייפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה על הציבור.
(ג). הורה בית המשפט על פסילה, כאמור בסעיף קטן א', רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע".
בסעיף 2 להצעה אין שום שינוי. עכשיו יש מקום להוסיף סעיף שעניינו תחילה או תחולה. תחולה זה הנושא שדיברנו עליו קודם, שהוראות סעיף 46ב' לפקודת התעבורה, כנוסחו בחוק הזה, יחולו על הליך פלילי שכתב האישום בו, הוגש לאחר יום התחילה.
עכשיו השאלה היא מתי יום התחילה, בהתחשב בטפסים החדשים שצריכים להנהיג?
יפעת רווה:
הנהלת בתי המשפט מבקשת 4 חודשים.
היו"ר גלעד ארדן:
אז התחילה תהיה ב-1 לאוגוסט.
אתי בנדלר:
התחילה תהיה ב-1.8.2007 והתחולה כפי שהקראתי.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד העברת הצעת החוק להכנה לקריאה שניה ושלישית, בנוסח שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה ובשינויים ובסעיפים שעוד יתווספו ברוח הדברים שאמרה היועצת של הוועדה?
אין מתנגדים, אין נמנעים, החוק אושר ויעלה בקריאה שניה ושלישית.
הישיבה ננעלה בשעה 13:10