פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 228
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ט באדר התשס"ז (19 במרץ 2007), שעה 12:00
סדר היום: הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריאותיים), התשס"ו-2006
נכחו:
חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר
אפי איתם
גבאי
יעקב כהן
מוזמנים: שבתאי לוי - מנהל תחום מחירים, משרד התמ"ת
חוה אלטמן - שירותי מזון, תזונאית, משרד הבריאות
צביקה גולדשטיין - מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים
אהוד פלג - מנכ"ל המועצה לצרכנות
אירית פורז - דיאטנית ראשית, שירותי בריאות כללית
עינת בדיחי - דיאטנית מחוז ירושלים, קופ"ח מאוחדת
ייעוץ משפטי: אתי בנדלר
מנהלת הוועדה: לאה ורון
קצרנית פרלמנטרית: רויטל יפרח
הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריאותיים), התשס"ו-2006
היו"ר משה כחלון:
אני פותח את הישיבה בנושא: הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריאותיים), התשס"ו-2006 של חבר הכנסת אפי איתם. הצעת החוק מדברת על כך שיש לעודד צריכת מוצרי מזון בריאותיים כדוגמת לחם מקמח מלא המועשר בויטמינים ומינרלים, אורז מלא, חלב דל שומן. אני אאפשר לחבר הכנסת איתם להציג את הצעת החוק ולאחר מכן נשמע את נציגי המשרדים ונמשיך בדיון. זהו דיון לקראת הכנה לקריאה ראשונה. בבקשה, חבר הכנסת איתם.
אפי איתם:
אדוני היושב ראש, החוק הזה בסך הכל בא לטפל בבעיה פשוטה אבל עתירת משמעויות. אני נגד פיקוח על מחירים באופן עקרוני. אני חושב שצריך לתת לשוק לעשות את עבודתו. יחד עם זה, כאשר המדינה נדרשת מתקציבה לטפל בתוצאות של תזונה לקויה ארוכת טווח, מן הנכון שהיא גם תאמר את דברה או תפעל את הפעולה הנדרשת בתחום המניעה. ידוע היום שהעולם עובר לתפיסת עולם מניעתית בכל מה שקשור לתחלואה כרונית רחבת היקף באוכלוסיות של חברות שפע, ואין ויכוח על זה שמחלות כמו לב וסכרת הן מחלות של חברת שפע אבל העניים סובלים משתי המחלות גם יחד. מצד אחד, הם נאלצים לצרוך מוצרי יסוד מקולקלים ופגומים ומזיקים ומצד שני, הם חיים באותה חברה שמגבילה מאוד גם את הפעילות הגופנית וגם את אותם דברים שקיימים ומאזנים כל מיני תופעות בריאותיות. לכן, ברור שזה אינטרס כלכלי ואנושי ולאומי שבמדינת ישראל יהיו אנשים יותר בריאים. היקף ההשקעות וטיפולים במחלות קשות בהמשך הוא עצום והרבה יותר גדול ממה שיצטרכו להשקיע כאן, בעיקר בתחום הפיקוח ואין פה כמעט שום הוצאה נוספת כי למרבה הפלא חומרי היסוד, ככל שהם פחות מטופלים, כך הם יותר בריאים ועלותם לא עולה בהרבה ואולי אף יותר נמוכה מעלות המוצרים המטופלים.
יעקב כהן:
על איזה מוצרים אתה מדבר?
אפי איתם:
בסופו של דבר, את המוצרים הספציפיים משרד הבריאות יקבע. אני מדבר על מוצרי יסוד בריאים. מה שהיום אדם שידו משגת הולך וקונה לחם מקמח מלא, חלב דל שומן, הוא יכול לצרוך מוצרים שיש בהם כמות סוכרים מופחתת. אני מדבר על מוצרי יסוד.
יעקב כהן:
אתה לא מדבר על דברים מוגדרים.
היו"ר משה כחלון:
מה שיוגדר כמצרך מזון בריאותי על ידי משרד הבריאות.
אפי איתם:
תהיה ועדה של משרד הבריאות והיא תקבע. במעגל החיים הארוך של המדינה העלויות יותר נמוכות מהמשמעויות של מה שצריך לשלם אחר כך. זה חוק הגיוני מבחינה כלכלית. עסקנו קודם בשיקום שכונות. חבר'ה, אם בקצב שטיפלו באבנים היו מטפלים באנשים, היו לנו היום אנשים יותר בריאים עם תוחלת חיים יותר ארוכה. אז גם אם חזית הבית שלהם היתה יותר יפה הם היו חיים ובריאים ולא היו נכים שנזקקים לפיליפיניות ולכל מה שקשור לסיפור הזה. עד כאן הצעת החוק. אני מודע להסתייגויות שיש, בעיקר מהתחום של יעילות הפיקוח. זה אתגר אבל הוא בר השגה גם בהגדרת המוצרים וגם בהגדרת תהליכי הפיקוח. אין בזה כדי לפגוע בתפיסה הנכונה לטעמי, שרוב רובם של המוצרים צריכים להיות נסחרים באופן חופשי על פי כוחות השוק וכתוצאה מביקוש.
היו"ר משה כחלון:
תודה רבה. נציג משרד התמ"ת, בבקשה.
שבתאי לוי:
אני מצטער שאין פה מישהו ממשרד האוצר.
לאה ורון:
אנשי האוצר הוזמנו והודיעו לנו שמר אמיר אסרף יגיע לדיון.
שבתאי לוי:
אני בהחלט חושב שהנושא חשוב וחשוב לעודד בכל דרך ואני יודע שמשרד הבריאות מנסה לעשות את הדבר הזה, צריכה של מוצרים בריאים על ידי תקנים מסוימים שהם קובעים כמו למשל שנקבע תקן למרגרינה נטולת שומן טראנס, שבעקבותיה חברת "יוניליבר" היום מייצרת מרגרינה נטולת שומן טראנס לצריכה ביתית. הכוונה שלהם שזה יגיע גם לתעשייה בהמשך. כל הפעולות שנעשות ונעשו על ידי משרד הבריאות הן בהחלט חשובות. מצד שני, אנחנו לא חושבים שהחוק שלנו, חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, שמלכתחילה נועד למניעת רווחים מונופוליסטים מבעלי כוח מונופוליסטי, צריך לבוא ולתת את התשובה למצרכים האלה.
גם מתוך ניסיון שיש לנו, הכנסה לפיקוח לא בהכרח תורמת להורדת מחירים. נניח שמכניסים מוצר לפיקוח מחירים, אז אי אפשר לקבוע לו סתם, בצורה שרירותית מחיר נמוך אלא חייבים לעשות בדיקת רווחיות וכמו ברוב המקרים שאנחנו מדברים עליהם, השוק תחרותי והמחירים נקבעים בשוק תחרותי. הוזכר כאן למשל האורז המלא. זה מוצר שנסחר בבורסה העולמית, יש לו מחיר שנקבע בשוק העולמי וכל יבואן יכול לייבא את האורז הזה כך שהמחיר הוא מחיר שוק בינלאומי. אי אפשר לקבוע מחיר נמוך ממחירי השוק אלא אם כן מסבסדים את המוצרים האלה. אני לא חושב שלממשלה יש כוונה לסבסד מוצרים שכאלה.
בדיקת רווחיות שיכולה להיעשות בכל מוצר כזה שיכנס לפיקוח יכול להימצא שהרווחיות נמצאת בתחום הנורמטיבי ואז לא עשינו שום דבר ולא ניתן להפחית את המחיר.
אפי איתם:
כולנו יודעים שזה לא כך. קמח מלא יותר זול מקמח לבן והלחם מקמח מלא יותר יקר מהלחם האחיד. ברור לגמרי שמוצרי בריאות הפכו להיות יקרים יותר כי הם בון-טון של העשירים. ייצורם לא יותר יקר, עלותם בשוק העולמי לא יותר יקרה. אם יתברר שעלותם של המוצרים האלה היא עלות המינימום פלוס הרווח המינימאלי הנדרש, אז נגדיר את המחיר הזה כמחיר בפיקוח ואי אפשר יהיה לקחת יותר.
שבתאי לוי:
הזכרת את הקמח המלא. כשאני מדבר עם תחנות הקמח, שאגב היום ישנה תחרות גדולה מאוד ביניהן, מה שיכול היה להביא להפחתה במחיר של הקמח המלא, מסתבר שגם בקמח המלא יש להם עלויות מיוחדות שנובעות מייצור הקמח המלא שגורמות למחיר הגבוה.
היו"ר משה כחלון:
תודה. בטח נשמע אותך פעמים נוספות. חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה.
יעקב כהן:
אני רוצה לשבח את היוזם ואני חושב שזה דבר טוב והחוק הזה הוא דבר נדרש ואסביר למה. יש תופעה: יש מאפיה שהיא היום בפיקוח מחירים על לחם. מה היא עושה? היא לוקחת דברים שלא בפיקוח כמו הלחם הבריאותי ושם נוצר פורקן בלי שום פרופורציה. הייתי נותן לה סבירות שתרוויח 20,30,40. לא יכול להיות שלחם עולה 3 שקלים ולחם בריאות עולה אצל אחד 10 שקלים ואצל אחר 6 שקלים. 300%. אני יודע מה שאני אומר כי אני מכיר את הנושא של אפיה ואני אומר לכם שיש הוצאות יתרות מהלחם המלא לשים מדבקה של לחם בריאות. זו הוצאה נפרדת. ההוצאות הן אותו דבר. זה לא שעושים מרציפנים ושמים קרמים עם ביצים וסוכר. לחם בריאות זה נטו. אין כאן שום סיפורים. לכן, ההשתוללות של המחירים של לחם מלא שעולה 5 שקלים במקום אחר עולה 10 שקלים ו-16 ו-12 שקלים. זו שערוריה והפקרות במה שנעשה עם הלחם המלא.
חוה אלטמן:
השאלה מה הוא מכיל.
יעקב כהן:
יש בזה גם רמיה. כותבים על הלחם שזה לחם בריאות ומכניסים 50% קמח לבן ו-50% קמח מלא.
היו"ר משה כחלון:
50 זה בסדר. שמים 70% ויותר קמח לבן.
קריאות:
70% לבן.
יעקב כהן:
הלחם הבריאותי לא מתנפח ולא יוצא יפה. הקמח מנופה יוצא יותר יפה ולכן מרמים ומערבבים כדי שיצא יותר יפה. זו אותה בעיה בשמן זית ואני עומד לחוקק בזה חוק. מערבבים שמן זית זך עם שמן אחר וזו בעיה אחרת.
אנחנו חייבים לתמוך בחוק הזה, חייב להיות סדר. אני מציע ליוזם שצריך להגדיר על איזה מוצרים מדברים. כמו שמדברים על לחם גם על קמח. יש הרבה משפחות שאופות לבד. למה? כי אין להם אמון בלחם שהם קונים בחנות וזה לא לחינם. לכן, צריך להכניס לחוק קמח מלא. לא יכול להיות שקמח מלא עולה כפול. אין לזה שום סבירות. תודה.
היו"ר משה כחלון:
תודה רבה.
אליהו גבאי:
אני זוכר שלפני כמה שנים היו מוכרים קולה במחיר מסוים ודיאט-קולה כפול, כאשר העלות של דיאט-קולה אינה יותר גבוהה. ניצלו את הסיטואציה שלאנשים יש ענין בריאותי וגבו כפול. על מה? מנצלים סיטואציה שיש כעת מודעות לצרוך מזון בריאות ואז יוצא מצב שהמחירים כפולים ורק אנשים שמרשים לעצמם קונים את המוצרים. אנחנו נמכור מוצרים בריאותיים לבעלי יכולת ולא למי שאין לו יכולת.
אפי איתם:
ואחר כך נשלם את מחיר השיקום שלהם בריבית דריבית.
אליהו גבאי:
לכן, צריך לעשות לזה סוף. אנחנו לא יכולים להיות בני ערובה בידי אנשים שמנצלים את חוסר ההתערבות שלנו במחירים הלאה וכנראה שיש בין הגופים האלה הסכמה או קרטל ומוכרים במחירים גבוהים. לא יכול היות שלחם יימכר פי 3 במחיר רק בגלל שהוא לחם מלא ובגלל שיש לאנשים ענין לקנות אותו. זה מעשה שצריך לשים עליו יד וברגע שהמוכרים, שעושים את הכסף, לא מבינים שיש גבול למה שהפרה החולבת הזאת יכולה לתת והמחוקק צריך להיכנס כדי לעשות לזה סוף. אני מברך את חברי, חבר הכנסת אפי איתם, שלקח את הענין הזה והגיש הצעת חוק. כולם צריכים לתמוך כי לא נוכל להמשיך ולסבול את ההתעללות של המשווקים בצורה כזאת ולכן, אני תומך בשתי ידי וזה גם יאותת לאנשים האלה, שהתעללו בצרכנים, שיש גבול עד לאן הסחטנות שלהם יכולה להגיע. אני מקווה שבחלקם יתחילו להוזיל ואם לא, רק המחוקק יגרום לכך וכולנו צריכים לתמוך ולעזור.
היו"ר משה כחלון:
תודה.
אירית פורז:
אני מברכת על היוזמה. קבלו ביקורת על כך שביום שדנים על מוצרי בריאות, לשים את כל המיצים הממותקים – יש בזה טעם לפגם. נאה דורש נאה מקיים. הייתי רוצה להציע הצעה קצת יותר מרחיקת לכת. יש מדינה ששמה ווילס, שקצת דומה לנו בגודל ושייכת לממלכה הבריטית. הם קיבלו לפני 15 שנה הצעה מרחיקת לכת הרבה יותר. הם התערבו בשוק המחירים כאשר מוצרים יותר בריאים הפכו להיות יותר זולים במכוון והמוצרים הפחות בריאים הפכו להיות יותר יקרים. לדוגמה, הבשר. כולם יודעים שהבשר השמן הוא הבשר היותר זול והוא הרבה פחות בריא ומאוד תורם להתפתחות של טרשת העורקים, מחלות כלי דם ולב, לחץ דם, השמנה וכולי. הם הוזילו במכוון את הבשר - -
אתי בנדלר:
איך הוזילו? איך הם התערבו?
אירית פורז:
זה מודל מלפני 15 שנה ויש מספיק כלכלנים בארץ שילמדו את המודל נכון למדינת ישראל ב-2007. אבל היתה התערבות ממשלתית מכוונת, שייקרה את המוצרים השמנים וזה נעשה במכוון בהתערבות. המוצרים השמנים יותר, הפחות בריאים, הפכו להיות יותר יקרים ו"אילצו" את האנשים להעדיף את מזונות הבריאות כי זה תאם להם לכיס. הם שינו את פני האפידמיולוגיה בווילס. הם הורידו תחלואה בהמון מחלות שאנחנו רואים בהם מגיפה הולכת וגדלה. סכרת משתוללת, יתר לחץ דם מתפרע, השמנה שאנחנו מזנבים אחרי ארצות הברית.
אליהו גבאי:
אני זוכר בשנות ה-50, במעברה, כשהלכנו לקנות לחם לבן הוא היה היקר והלחם השחור היה יותר זול.
אירית פורז:
אותו דבר עם מוצרי החלב.
היו"ר משה כחלון:
העלית פה נקודה מעניינת ואפשר ללמוד את זה.
חנה אלטמן:
אני רוצה להעלות 3 דברים: אני מברכת ואני חושבת שהכיוון הוא חיובי. אני רוצה להגיד כמה דברים: ראשית, יש קושי עם המושג "בריא", "מזון בריא". יש לנו קושי, יש קושי בכל העולם עם המושג הזה כי זה מייחס כל מיני דברים שקשה לנו אתם. דבר שני, אין מזון אחד או שניים או שלושה שהם בריאים. אנשים צריכים לאכול מבחר מזונות, מגוון של מזונות מקבוצות שונות ולכן, מאוד קשה להינעל על מספר דברים וצריך לפתוח את הראש. אין לי לזה פתרון - -
אפי איתם:
אתם, משרד הבריאות, צריכים לעשות את זה.
חוה אלטמן:
אבל פה, ברשימה כתוב: מזון בריאותי. אני אומרת שאנחנו צריכים לחשוב על מזון בעל ערך תזונתי או על מזון שמיטיב אתנו. זה לא בדיוק התחום שלי אבל מזון בריאותי הוא בעייתי קצת.
צביקה גולדשטיין:
אין מזון בריא.
אליהו גבאי:
אם מכניסים שומן טרנס לפיתות, זה הרעלה.
עינת בדיחי:
דיאט קולה זה לא בריא.
יעקב כהן:
אתם מציעים לפרט?
היו"ר משה כחלון:
יש לך תשובה איך אפשר להתמודד עם העניין הזה?
חוה אלטמן:
אני אומרת שצריך להתייחס לערך התזונתי של מזונות. כמו כן צריכה לקום ועדה חיה, שאחת לכמה זמן בודקת את הדברים מחדש כי יש שינוי, כמו שכולנו יודעים, מתקופת המעברות ועד היום. דבר שני, אני רוצה לדבר על רשימה שקיימת היום של מזונות מסובסדים או לא בדיוק, שיש עליהם פיקוח על המחירים. אם הרשימה הזאת היתה עולה על השולחן, יש שם הרבה מאוד מזונות ממוצרי החלב השמנים ביותר נמצאים ברשימה הזאת. החלב והלחם האחיד שאנחנו יודעים שהם לא מה שאנחנו רוצים נמצאים שם. כך שיש ממש דרישה רצינית מאוד ואנחנו צריכים את זה לבריאות שלנו, של הילדים שלנו, שזה יעשה מהר וישנו את המזונות שנמצאים שם כי זה חבל.
אתי בנדלר:
את מדברת על מנגנון תוך ממשלתי. מישהו מתוך הממשלה מדבר אחד עם השני? הוועדה שקובעת איזה מוצרים יהיו בפיקוח היא ועדה ממשלתית ולא ועדה של הכנסת ולא ועדה ציבורית.
חוה אלטמן:
אבל כבר היום יש רשימה כזאת ויש הרבה מזונות - -
אתי בנדלר:
אבל לממשלה יש את המנגנון כדי לשנות את הרשימה הזאת.
לאה ורון:
היועצת המשפטית של הוועדה שואלת מדוע משרד הבריאות אינו פונה לוועדה?
חוה אלטמן:
יש פה מכתבים ואני הבאתי רק דוגמאות. ב-4,5 שנים האחרונות יש פניות בלי סוף. גם חברי הכנסת פנו וזה לא זז.
שבתאי לוי:
לכן אני מצטער שנציג האוצר לא הגיע. הוא יושב עם נציגי משרד הבריאות.
צביקה גולדשטיין:
שלום רב. אני מתחבר למה שאמרה גברת אלטמן. ישנם הרבה מוצרי מזון שמפותחים מדי שנה במדינת ישראל. מדובר באלפים, 3500 בשנה, שכל אחד מהם תורם לתזונה מאוזנת ולבריאות האדם. אין מזון בריא ולא בריא אלא חינוך לתזונה מאוזנת ונבונה. עידוד צריכת מזון מכל סוג שהוא זה לא הכיוון אלא צריך לחנך את הצרכן לאכול במידה גם ממוצר כזה וגם ממוצר אחר. גברת פורז משירותי בריאות כללית, אנחנו מדברים גם על פעילות גופנית. היום אנשים צריכים לעשות פעילות גופנית וזה חלק מהפתרון. תעשיית המזון מאוד תחרותית והמגמה היא הוצאת מחירים מפיקוח ולא הכנסה לפיקוח. יעיד מר לוי על כל התהליכים המורכבים של פיקוח.
תעשיית המזון היא חדשנית, תחרותית, והמנגנון של פיתוח מוצרים חדשים, משופרים, דלי קלוריות, יש מגוון מוצרים וכל אחד יכול לצרוך את מה שהוא רוצה, כי זה הבסיס לצמיחה. ברגע שהפיקוח יהיה תהליך, איפה המוטיבציה של המפעלים לייצר מוצרים חדשים וחדשניים? נאמר פה כי מוצרי המזון תורמים לבריאות. להערכתי, יש אלפי מוצרים במשק ולכן, אני לא פוסל את המוצרים האלה אבל להערכתי, הכלי הזה לא יהיה ישים ואני חושב שבמקום זה יכולים שירותי בריאות כללית ומאוחדת לדאוג לחינוך ותזונה מאוזנת וגם לחינוך לפעילות גופנית.
אהוד פלג:
אנחנו רואים בזמן האחרון יותר ויותר התהוות של רפואה לעשירים בלבד, למשל באמצעות תכניות הביטוח המשלים של קופות החולים. הצעת החוק הזאת, בראיה של המועצה הישראלית לצרכנות, נועדה למנוע מצב דומה בתחום הרפואה המונעת. בריאות היא זכות שעומדת בצורה שווה לכל צרכן באשר הוא אדם ולכן, המועצה הישראלית לצרכנות מברכת על ההצעה. אבל המועצה מבקשת להתריע בפני תופעה שאנחנו רואים אותה בתחומים אחרים ונוספים של פיקוח. רשת הפיקוח שהמחוקק מעמיד צריכה להוות רשת ביטחון להגנת הצרכנים ולהבטחת מימוש מטרת החוק. הסכנה היא שכשחורי הרשת גדולים מדי או שיש לה מרכיבים שמאפשרים את מתיחת החוטים על ידי גורמים אינטרסנטים עד שהחורים גדלים והולכים, הפיקוח האפקטיבי הולך ונעשה דל יותר עד שזה לא נקרא פיקוח. אנחנו רוצים להתריע מפני התופעה הזאת כאן. במה זה בא לידי ביטוי? אנחנו עדים בתחומים אחרים לכך שמוצרים שנכנסו לפיקוח הלכו היצרנים ושינו מרכיב אחד קטן ובדרך הזאת התחמקו מהפיקוח. פחת הייצור של המוצר שהיה בפיקוח ובצורה כזאת תעלו את הצרכנים, בחוסר ברירה, אל המוצר היקר יותר, שלא היה תחת פיקוח בגלל אותו צ'ופצ'יק שנוסף או הוחסר ממנו.
אנחנו רוצים להתריע מפני אותה תופעה כאן ולכן, אנחנו מבקשים להוסיף להצעת החוק מנגנון פיקוח הדוק שימנע את אותה תופעה. החוק, שאותו באה ההצעה לתקן, מאפשר רמת פיקוח כזאת משום שבהגדרת "מצרך" הוא כולל גם "ולרבות מצרך דומה". לכן, יש סמכות על פי החוק הזה לכלול מנגנון פיקוח הדוק שימנע את תופעת הזליגה. תודה רבה.
היו"ר משה כחלון:
נמצא פה נציג משרד המשפטים? לא. נציג האוצר? אין. מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות נמצאים פה?
חוה אלטמן:
לא. היתה פניה מטעמם למשרד האוצר ולמשרד החקלאות ולמשרד התמ"ת בנושא הזה, להגיע להחלטות והסכמים. אנחנו הכנו רשימות של מזונות וכולי.
היו"ר משה כחלון:
יש מישהו מהלשכה המשפטית של משרד התמ"ת? אין. אני מבין שלממשלת ישראל אין ענין בחוק הזה. זו אדישות שהיא מפגינה בציניות. אנחנו עומדים פה לפני קריאה ראשונה ואין אף נציג.
לאה ורון:
הנציג של האוצר מעביר שההצעה אינה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.
היו"ר משה כחלון:
אני מבקש להקריא את החוק ונצביע עליו.
אפי איתם:
"תיקון סעיף 1 1. בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן – החוק), בסעיף 1, אחרי הגדרת "מצרך דומה" יבוא: ""מצרך מזון בריאותי" – מוצר מזון, שוועדה שמינה שר הבריאות קבעה כי הוא מוצר מזון התורם לבריאות, ויש לעודד את צריכתו". תיקון סעיף 6 2. בסעיף 6(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) הוא מצרך מזון בריאותי ויש צורך בפיקוח על מחירו מכדי לעודד צריכת מצרכי מזון בריאותיים".
היו"ר משה כחלון:
האם יש הערות לסעיף 1?
אתי בנדלר:
אני לא יודעת מה זאת ועדה שמינה שר הבריאות. זו ועדת מומחים, ועדה של עובדי המשרד? על מה מדובר?
אפי איתם:
בסופו של דבר, אחרי שיש חקיקה, כל משרד מתקין תקנות. אני רואה את הוועדה הזאת כוועדה שתהיה מוסמכת להתקין את התקנות הנובעות מהחוק הזה.
אתי בנדלר:
לא, אין כאן שום תקנות. מדובר על אותה ועדה שאתה מציע שימנה שר הבריאות לצורך - -
היו"ר משה כחלון:
זה כמו ועדת סל תרופות, שתטפל בסל המצרכים.
אפי איתם:
יש ועדה שבודקת את הפיקוח על המחירים?
חוה אלטמן:
במשרד הבריאות לא.
לאה ורון:
הכוונה שלך זה לא הפיקוח על המחירים...
היו"ר משה כחלון:
הצעת החוק מדברת על כך ששר הבריאות ימנה ועדה שתחליט על סל מצרכים של מזון בריאות. אלה שבתוך הסל יכנסו בקטגוריה הזאת.
אתי בנדלר:
זו ועדה חיצונית? ועדת מומחים? מה הכוונה?
אפי איתם:
ועדת מומחים.
אירית פורז:
בדומה לסל הבריאות.
אפי איתם:
משהו מהסוג הזה. צריך להגדיר את זה בצורה יותר טובה.
היו"ר משה כחלון:
שיכולה גם להתעדכן מעת לעת.
חוה אלטמן:
חשוב מאוד שבוועדה יהיו אנשי מקצוע מתחום התזונה והמזון.
אתי בנדלר:
מדובר במינוי ועדה בחקיקה ראשית ובהחלט מדובר על הרכב ועדה, מדובר מי אמורים להיות, מה יהיו כישוריה. אני לא חשבתי שנגיע לכדי כך והייתי משוכנעת שיהיו כאן נציגי ממשלה שיעירו הערות ענייניות לנוסח. לצערי הרב, לא נמצא כאן אף נציג שיכול לתרום לדיון במובן הזה, של נוסח החוק. אנחנו מכינים כאן נוסח של הצעת חוק שאמורה להתפרסם ברשומות ולשאלות האלה, הקונקרטיות, אין מענה.
היו"ר משה כחלון:
אנחנו נסכם את הדברים לקראת קריאה שניה ושלישית. לכן, המחוקק קבע נוהל קריאת חוקים. זה לא בדיון אחד. יהיה לנו דיון לקראת קריאה שניה ושלישית ואני מקווה שהנציגים של משרדי הממשלה, שזה תפקידם, יגיעו לכאן וייקחו חלק בדיון. לכן, אני לא חושב שצריך להעניש את חברי הכנסת. אני מקווה שזאת לא שיטה שכשלא נוח להם עם איזה חוק מסוים הם לא מגיעים. לא יהיו חוקים במדינת ישראל אם המשפטנים לא יגיעו. בבקשה, חבר הכנסת איתם, יש לך עוד הערות?
אפי איתם:
הייתי מציע לך לשלוח מכתב לשרים הנוגעים בדבר על ביזוי הועדה. הדברים ידועים, שהשרים ידעו. איזה מן דבר זה?
היו"ר משה כחלון:
אני מתכון לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולהעביר אליו את תוכן הפרוטוקול. אני מבקש להעביר את הפרוטוקול ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיורה לנציגים שלו מהמשרדים השונים להגיע לדיונים של ועדת הכנסת, שמחוקקת חוקים.
אני מבקש להעמיד להצבעה את סעיף 1 עם התיקון "ועדת מומחים" ואנחנו נמשיך לדון בזה לקראת קריאה שניה ושלישית.
אני מבקש להביא להצבעה את תיקון סעיף 1:
מי בעד – 2
מי נגד – אין
סעיף 1 אושר פה אחד.
בתיקון סעיף 6 אני מבקש לשנות את המילה: הוא מצרך מזון בריאותי ויש צורך בפיקוח על מנת לעודד צריכת מזון. להשמיט עת המילה "בכדי".
אתי בנדלר:
זה צריך להיות "כדי".
היו"ר משה כחלון:
בסדר. ישאר "כדי לעודד צריכת מצרכי מזון בריאותיים."
מי בעד – 3
מי נגד – אין
הסעיף אושר פה אחד. תודה רבה.
(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)