פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' מישיבת ועדת הכספים מיום שלישי, כ"ג באדר, התשס"ז (13 במרץ, 2007) בשעה 10:15 סדר היום: הצ"ח לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 153) (תקופת הזכאות לחייל משוחרר), התשס"ז-‏2007 של חה"כ אלכס מילר, חה"כ סטס מיסז'ניקוב, ח"כ אסתרינה טרטמן, חה"כ יגאל חסון, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ גדעון סער, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ זהבה גלאון, חה"כ זאב אלקין (פ/935) נכחו: חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר חיים אורון אלחנן גלזר מגלי והבה אבשלום וילן שי חרמש סטס מיסז'ניקוב אלכס מילר אורית נוקד ראובן ריבלין מוזמנים: בועז סופר – משרד האוצר חיים ערוסי – משרד הביטחון ייעוץ משפטי: שגית אפיק יועצת כלכלית: סמדר אלחנני מנהל הוועדה: טמיר כהן רשמת פרלמנטרית: לאה קיקיון הצ"ח לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 153) (תקופת הזכאות לחייל משוחרר), התשס"ז-‏2007 של חה"כ אלכס מילר, חה"כ סטס מיסז'ניקוב, ח"כ אסתרינה טרטמן, חה"כ יגאל חסון, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ גדעון סער, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ זהבה גלאון, חה"כ זאב אלקין (פ/935) היו”ר יעקב ליצמן: אנחנו עוברים לנושא הבא –הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה – מס' 153 – תקופת הזכאות לחייל משוחרר. אלכס מילר: אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש, שהעלית את הנושא הזה מהר, גם לקריאה ראשונה וגם לשניה ושלישית. אני חושב שציבור רחב מחכה לבשורה מבית המחוקקים היום – וצעירים שהיום נכנסים לאחר השירות בצה"ל לתקופה של עבודה. רק דבר קטן – אנחנו דיברנו בישיבה לקראת קריאה ראשונה בעצם מאיזה שנה יתחיל החוק. לפי מה שאני רואה – זה לא כתוב כאן. אז אני אשמח לשמוע. היו”ר יעקב ליצמן: אתה מדבר אחורה , רטרואקטיבית? הטבה רטרואקטיבית היא אפשרית. חיוב-לא. בועז סופר: התחולה זה ה- 1 בינואר, 2007, למי ששוחרר מה- 1 לינואר, 2008. זה בדיוק מה שכתוב כאן. אלכס מילר: אני הגשתי את החוק ב-2006. בועז סופר: זה לאחד שהשתחרר מה-1 לינואר, 2006 ואילך. אין בעיה. היו”ר יעקב ליצמן: חבר הכנסת מילר הגיש את זה ב- 2006 ורצה את זה לגבי שנת 2006. ראובן ריבלין: מי שהשתחרר ב- 2006. היו"ר יעקב ליצמן: אני שואל: האם הכוונה היא למי שהשתחרר ב- 2006 או - - אלכס מילר: כן, בטח. מי שמשתחרר ב- 2006, שלוש שנים יש לו את ההטבה. שגית אפיק: אז זה הנוסח. זה בדיוק הנוסח. אתה ביקשת בהתחלה שזה יהיה ל- 4 שנים ולא ל- 3, אבל זה יוצא שלוש במקום שנתיים שיש היום. זה הסיכום. היו”ר יעקב ליצמן: אנחנו שינינו - - שגית אפיק : לא שיניתם ל-4. אמרתם שבקריאה השניה והשלישית תתלבטו אם לשנות את זה ל-4. אלכס מילר: אני חושב שהעלות התקציבית לא תהיה כל כך גדולה אם זה גם יתחיל מ- 2005. בועז סופר: נעשה דיון אחרי הקריאה הטרומית. הסיכום היה שהתחולה לא תהיה מ- 1 לינואר, 2007 למי שהשתחרר מ - -אלא ניקח שנה אחורה. לכן אמרנו שאין שום בעיה. ההסכמה – as is. ראובן ריבלין: יש לי שאלה: אם נגביל את הרטרואקטיביות לאותם חיילים ששירתו שירות קרבי, האם אתם תסכימו? בועז סופר: לא. אנחנו לא יודעים לעשות את האבחנה. היו”ר יעקב ליצמן: לא הבנתי את השאלה. ראובן ריבלין: יש 10% מהיחידות הקרביות שנמצאים בפעילות שהיא פעילות תעסוקתית - אני רוצה שחיילים לוחמים יקבלו יותר. היו”ר יעקב ליצמן: אז הוא אומר שהוא לא יכול לעשות את האבחנה הזו. בועז סופר: אבל אני מזכיר שבסעיף 11 לפקודת מס הכנסה קיימת הטבה לחיילים שנמצאים - - באזורים קשים. ראובן ריבלין: הואיל ואני יודע היות והייתי כאן כאשר קבענו את ההגדרה של אזורים קשים - אני מבקש לשאול האם אני יכול לקבוע, החוק יהיה כתוב כפי שהוא, ואילו לגבי חיילים המשרתים באזורים קשים, יחול החוק מה- 1 לינואר, 2005. מה קרה? יש לנו כבר הגדרה בחוק. אלכס מילר: אבל אם אתה מחיל על הקרביים למה לא על - - כמה זה כבר הבדל? אנשים בקושי מגיעים לסף המס בכלל. בועז סופר: אני מבקש ממך – לא ניכנס לזה. אלכס מילר: הרציונל שלי היה בכך שאותו חיל משוחרר שעדיין נמצא במסגרת של הטבת מס, שימשיך לקבל אותה גם עוד שנה נוספת. ומה זה אומר? שאם היום החוק קובע, לפי מה שכתוב – אז כל מי שקיבל שנתיים, רק מי שהשתחרר ב- 2006 יקבל, אבל מי שיקבל ב- 2005 לא יקבל, אבל היום הוא עדיין מקבל כי הוא עדיין במסגרת של שנתיים. היו"ר יעקב ליצמן: אני מבין, אבל השאלה היא כמה אפשר לחזור אחורה? שגית אפיק: אין פה בעיה לחזור אחורה. השאלה היא של עלות. קריאה: הדלתא היא בשוליים. בועז סופר: כל דבר זה בשוליים. אומרים ככה: נעלה משנתיים לשלוש – זה בשוליים, זה רק 40מיליון שקל. בואו נעשה את זה רטרואקטיבית, מ-2006 ולא מ- 2007, זה גם בשוליים. אני מסכים שזה כבר הופך להיות בשוליים שבשוליים, אבל - - אלכס מילר: אני אשאל אותך שאלה: אני לא מדבר על אלה שסיימו לקבל כבר את ההטבה. אני מדבר על אלה שמקבלים, שימשיכו לקבל. שגית אפיק: אז זה אלה של 2005. אלכס מילר: אלה של 2005. אנחנו היום ב- 13 למרץ. כל מי שמשתחרר לאחר שהחוק יעבור – מאותו יום שזה עובר את הקריאה השניה והשלישית במליאה, מי שהשתחרר מאותו תאריך - - ב-2005 ועדיין זכאי - - היו”ר יעקב ליצמן: תן לי קודם כל לראות בין חברי הכנסת מה הם חושבים, ואחר כך נלחץ עליו. ראובן ריבלין: קודם כל צריך לומר לזכותם של אנשי האוצר שהם באו וסיכמו לגבי קריאה ראשונה את הסכמתם לנוסח. גם אמרנו להם, וזה רשום בפרוטוקול, שבין שניה לשלישית נחזור ונדון בעניין הזה. צריך לומר שהאוצר בא ואמר בצורה מפורשת – אני מסכים לחוק כמו שהוא, ואנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון, כי ייתכן שאם היינו אומרים –2005 קודם אז זה היה - -יחד עם זאת, הנושא עדיין פתוח . אני חושב שיש היגיון רב לחזור לדיון שערכנו בקריאה הראשונה מתוך רצון לשכנע את האוצר שכל אותם חיילים אשר השתחררו ומלאו חובתם ועדיין נמצאים בתקופת השנתיים, שהיתה עד - - של חוק זה, לאפשר להם בכל זאת לזכות,ולא להפחית אותם מחיילים אחרים שמשתחררים עכשיו. זאת אומרת, כל מי שנמצא בתקופת הזכאות ועדיין לא קיבל את זכאותו, יכול לקבל את אותן זכויות שאנחנו קובעים אותן היום. יש בזה הגיון רב ואין בזה קושי גדול. היו”ר יעקב ליצמן: בישיבה הקודמת בועז סופר הודיע לוועדה שההערכה שלו על עלות החוק הזה היא 40 מיליון שקל. ממנהל הכנסות המדינה אומרים שעלות החוק הזו היא 30 מיליון שקל. אז אני מציע שאת ה- 10 מיליון שקל אנחנו ניקח ל-2005. לכן אנחנו נציע 2005, היות שהוא הרוויח 10 מיליון שקל - - בועז סופר: אם אתם רוצים - - אני מבקש לדחות ולבדוק את העלות התקציבית. אני עומד על דעתי שזה 40 מיליון שקלים. היו"ר יעקב ליצמן: כמה זמן אתה צריך כדי לבדוק? בועז סופר: כמה שאתם רוצים. אני אבדוק את העלות ואחזור. ראובן ריבלין: אני רוצה לסיים את דבריי: קודם כל אני רוצה לשכנע אותך . אם לא נשכנע אותך, יכול להיות שאני אשתכנע שאנחנו לא צריכים לחרוג מאותה הבנה שהיתה בינינו, אם כי אישרנו את זה - -אני רוצה לשאול אותך – היום יהיו שני חיילים שישתחררו מצה"ל, ושהם יהיו זכאים לקבל -אחד מהם השתחרר עד 2005 ואחד מהם השתחרר בין מרץ 2005 לינואר 2006. והם ימצאו באותו מצב שבו הם הולכים לבקש את זכאותם. כל אחד – ההערכה שלו תהיה אחרת. מדוע שלא תסכימו שזה יחול על כל מי שנמצא עדיין במסגרת שהחוק הזה מאפשר לו לקבל את נקודת הזיכוי. בועז סופר: אבל הטענה שלך היא רלבנטית גם בין 2004 ל-2005. גם אדם שהשתחרר בסוף 2004, לכאורה - היום זה על הגבול. ראובן ריבלין: כמה אנשים כאלה נשארו כבר? בועז סופר: אני לא אומר כמה נשארו או לא. חבר הכנסת מילר אומר – הצעתי ב-2006, ולכאורה, אם זה היה מתקבל אז, אז - - עוד שנה. אין פה מעבר לעלות. הרי מרגע שהוסדר והחוק נקבע - - היו”ר יעקב ליצמן: כמה זמן אתה צריך בשביל לבדוק? תגיד את האמת. ראובן ריבלין: בסך הכל אנחנו עושים פה דבר שהוא - -באים לזכות את אותם האנשים אשר שירתו בנאמנה ובאמונה את מדינת ישראל. בועז סופר: הוויכוח העקרוני כבר סוכם, והוסכם. ראובן ריבלין: למה שכתוצאה מההסכמה שלנו יהיה איזה שוני בין חייל לחייל? בועז סופר: זה לא מה שאתה מבקש. אתה רצית להחריג לגבי אזורים קשים. ראובן ריבלין: לא, זה עניין אחר. עכשיו זה משהו אחר. היו”ר יעקב ליצמן: שמישהו יסביר לוועדה - איך הגעתם לחשבון של 30 מיליון שקל? שגית אפיק: זה מנהל הכנסות המדינה היגיע לזה. זה נשלח לנו מהם בפקס. סמדר אלחנני: העניין הוא כזה- החישוב שמצוטט פה בכתב יד הוא ציטוט טכני שלוקח את זה, אבל החישוב שעושה בועז סופר – הוא עושה מודל דינמי, כי ככל שזה שלוש שנים – יש יותר אנשים שמנצלים את זה . אני מניחה שזה הפער- כי פה החישוב הוא טכני: שנה ראשונה, שנה שניה ושנה שלישית - אצלם זה אותו הדבר. בעוד ש - - ראובן ריבלין: אנחנו מדברים רק על תקופת מעבר. סמדר אלחנני: אני מניחה שההבדל בחישובים הוא המודל הדינמי שאומר שבשנה השלישית יש ניצול גדול יותר של זה. אני יכולה להעיר גם הערה? היו”ר יעקב ליצמן: אני ביקשתי שיסבירו לי איך הגיעו ל- 30 מיליון. את לא מסבירה. סמדר אלחנני: אני יכולה להסביר גם את זה – היו”ר יעקב ליצמן: רבותיי, אני ביקשתי לפרוטוקול - - ראובן ריבלין: אני אומר שאצביע לפי איך שתחליט, בועז סופר, אבל למה שלא תתנו את זה? הרי הדבר הזה הוא משמעותי. היו”ר יעקב ליצמן: האם אני יכול לקבל הסבר איך הגיעו ל- 30 מיליון שקל? סמדר אלחנני: מאד פשוט להסביר את זה – אתה רוצה לשמוע את ההסבר מבועז סופר או ממני? היו"ר יעקב ליצמן: בשביל מה לקחת את הנייר? סמדר אלחנני: אני אסביר לך את זה, זה נורא פשוט. שגית אפיק: בשנתון יש 95 אלף חיילים משרתים, ועובדים בתום השירות – 35 אלף חיילים משוחררים. מזה, מעל סף המס - 20%, שזה 7,000 חיילים משוחררים. ההטבה שניתנת היום זה 2 נקודות זיכוי לשנתיים, העלות של ההטבה, כשמכפילים אותה במספרים האלה נותנת 60 מיליון שקל, כלומר- תוספת של שנה – 30 מיליון שקל. ראובן ריבלין: זה לא מדויק – זה כמו שיש 8 נשים בחדר, אחת מהן היא בחודש השמיני להריון, ולכן בממוצע – כל אחת היא בהריון. סמדר אלחנני: כך עושים את כל החישובים. היו”ר יעקב ליצמן: אני סיכמתי עם בועז סופר שאני אעשה הפסקה בנושא ובעוד שעה אחדש את הדיון בנושא הזה, על אף שהוא לא מרגיש טוב. סמדר אלחנני: אני פונה לחבר הכנסת מילר – אני רוצה להעיר פה משהו: גם החוק הקיים וגם החוק שאתה תיקנת, בסך הכל יוצרים אפליה בין אנשים. גם ב- 36 החודשים הראשונים לאחר השחרור, רוב החיילים מטיילים בחו"ל, לא מוצאים את עצמם, הולכים ללמוד, ואינם משתכרים. שגית אפיק: אז העלות עוד פחותה. סמדר אלחנני: ככה שמה שאתה עושה – יש הוצאה תקציבית מסוימת, שניתנת לאנשים – לא כולם. מה שהייתי מציעה לך, ובמיוחד לאלה שעכשיו מדברים על מס הכנסה שלילי - לקחת את הכסף הזה – בין אם זה 30 מיליון ובין אם זה 40 מיליון, ולהגדיל את מענק השחרור. אז יש צדק לכולם. כי בדבר הזה – זה רק אנשים שהם בנים למשפחות עם חברות משפחתיות – הם רושמים לעצמם משכורת. אתם יודעים את זה. איזה עבודה מקבלים היום חיילים משוחררים? אלכס מילר: אני עבדתי בתעשייה האווירית כשלמדתי. סמדר אלחנני: אבל זה לא המקרה השכיח. בועז סופר: להפך. חבר הכנסת מילר רוצה לתמרץ יציאה לעבודה. סמדר אלחנני: למה אני צריכה להציע את זה? ואם הם רוצים ללכת ללמוד? קריאה: זו שאלה של מדיניות. חיים ערוסי: אני ראש היחידה להסברה במשרד הביטחון. מאחר ואני חי את הדברים –אל"ף, אנחנו מאד תומכים בהצעה הזו, אבל כמו שאמרו לפניי - לא צריך להיבהל ממנה, ואני אסביר למה אני אומר את זה. אני אומר לכם מתוך ניסיוני – החיילים המשוחררים, בשנתיים הראשונות – או נוסעים או הולכים לעבוד בעבודות מועדפות. המשכורות שלהם הם בין שכר מינימום ל- 4 או 4.5 אלף. ממילא כל אדם במדינה היום – עד ¼ 2 נקודות – פטור עד 4,010 שקלים מתשלום, אז אף אחד לא עושה לחייל הזה שום דבר. לכן, לדעתי, אם תוסיף עוד עד 2005 – זה לא משמעותי, כי הם לא משתכרים 6,000 שקלים. היו”ר יעקב ליצמן: תודה לכם, בעוד שעה נחדש את הדיון בחוק הזה. היו”ר יעקב ליצמן: אני חוזר לדיון בסעיף – האם הגעתם להסכמה? בועז סופר: אנחנו בדקנו את העלויות. אני עומד על דעתי שהעלות היא 40 מיליון שקלים. לאור העובדה הזו, ובדקנו את הנושא של מחזורי גיוס, מתי משתחררים, וכן הלאה - אנחנו יכולים להגיע לסדר גודל של 15 מיליון שקלים, חד פעמית, זה נכון. אני מציע שנקבע שכל מי שהשתחרר ב- 1 ביולי, 2005 ואילך - - היו”ר יעקב ליצמן: מקבל. נצביע על החוק. ראובן ריבלין: אנחנו מכבדים את בקשתך. עזרנו לפחות לעוד חלק - - שגית אפיק: זאת אומרת – במקום 12 חודשים אחורה- 18? בועז סופר: זה אומר – במקום 12 אחורה, 18 חודשים אחורה. שגית אפיק: אני קוראת את החוק (קוראת החוק). זה יהיה תיקון מספר 155 - - היו"ר יעקב ליצמן: למה? שגית אפיק: בגלל שבין הקריאה הראשונה לקריאה השניה והשלישית עברו עוד תיקונים לפקודת מס הכנסה. היו”ר יעקב ליצמן: מי בעד ? –רוב. מי נגד? תודה, אושר. אני מודה לכם, הישיבה נעולה. הישיבה נעלה בשעה 10:40.