פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 39
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, א' בניסן התשס"ז (20 במרץ 2007), שעה 11:30
סדר היום:
פניות של עולים בנוגע לשירות הניתן להם במשרד הפנים.
נוכחים:
חברי הועדה:
סופה לנדבר – היו"ר
רוברט אילטוב
שלמה ברזניץ
אלכס מילר
סטס מיסז'ניקוב
ליה שמטוב
מוזמנים:
עודד סטלקוב, משרד הפנים, ע' המנכ"ל
סין חדד, משרד הפנים, דוברת המשרד
מירב שגיא-יהודיין, המשרד לקליטת העלייה, מנהלת אגף הביקורת וממונה תחום פניות הציבור
פיני גלינקביץ, עיריית ירושלים, מנהל רשות הקליטה
קליינמן, עיריית ירושלים, רכזת עלייה בלשכת פניות העולים העירונית
סימה צרפתי, הסוכנות היהודית, מנהלת פעילות הקליטה, נציגות מרכז
חנה דשבסקי, המועצה לשלום הילד, מנהלת מחלקת פניות עולים
מילה סמחוב, הפדרציה הישראלית דוברי רוסית, רכזת
מרגריטה קסליו
אנה נויה מיכאלוב
עו"ד סבטלנה גרינפילד
גילה למפרט
טאיטיה צביבל
ולנטיה מרקוביץ
ילנה סמצ'נקו
סבטלנה אוסקר
מרינה וסילייב
מאיה פרדקין
דורה שבלי
ז'מה סמיני
מיכאל פריץ
רומן סומינסקי
טרזה רצ'ינקו
יאבה קובלנקו
ולריה ספקטור
מלר אלינה
דורה שוורץ
דאוד גודובסקי
ויקטור זגינמלוב
לוליק מרק
ולונקובה לויט
מנהלת הועדה: שלומית אבינח
רשמה וערכה : הדר אלטשולר - חבר המתרגמים בע"מ
פניות של עולים בנוגע לשירות הניתן להם במשרד הפנים
היו"ר סופה לנדבר:
בוקר טוב רבותיי אנחנו פותחים את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור, הנושא שלנו מאד כאוב, הנושא שאנחנו מקבלים עליו גם בועדה, גם אנחנו כחברי כנסת מקבלים מאות פניות זה נושא שממשיך להיות אצלנו בכותרות ובסדר היום יומי גם של ועדת פניות הציבור וזה העניין של משרד הפנים ואני צריכה להגיד שלועדה הגיעו מאות פניות שאנחנו נציף אותם חלק קטן אחר כך, בהמשך הישיבה ואני רוצה להגיד בפתיחת הישיבה שהשתנו דברים במשרד הפנים אבל יחד עם זאת כנראה כולנו יודעים שבשנת 2005 היה דו"ח ביקורת וחברי הכנסת יודעים עליו שהיה דו"ח ביקורת מאד קשה על משרד הפנים, היה כתוב בדו"ח על המון דברים שקורים במשרד הפנים. נניח שני מקרים שהם זהים שהגיעו לכמה לשכות שונות והטיפול היה שונה.
נניח יחס מזלזל בלשכות, ארוך זמן ההמתנה והמון המון דברים שאני לא רוצה עכשיו לרכז את תשומת לבנו על הדברים האלו, יחד עם זאת אני צריכה לומר שבעצם גם היום לפי המכתבים והפניות שלנו ואני מבינה גם של חברי הכנסת, ממשיכים להגיע אלינו פניות על יחס מזלזל, על זה שהשתנו דברים למעלה ולמטה זה לא מגיע זאת אומרת, אם במטה של משרד הפנים השתנו דברים ואני צריכה לומר שאנחנו עובדים בצורה ישירה עם משרד הפנים, עם שר הפנים ללשכות זה לא מגיע ובלשכות האנשים ממשיכים לקבל יחס מזלזל, יחס מעליב, הזמן שהם צריכים לחכות זה זמן יותר מדי ארוך, ילדים ואנשים ממשיכים לחכות בזמן שהם צריכים לקבל אישורים, אשרות וזכאות, וזה גורם בכל מקרה ומקרה לסתירה של הגורל, לסתירה של היחס ואנשים ממשיכים להתלונן. אני חושבת שחובה שלנו למנוע את התסכול, למנוע את העלבת האנשים ואני רוצה לבקש מחברי הכנסת להציג את הדברים שכואבים להם ואחר כך אני אתן את רשות הדיבור לאורחים שהגיעו לכאן, אנשים שפנו אלינו וחלק מן הפניות אנחנו ריכזנו, דווקא פניות שאתם תרגישו וגם בבית אנשים יוכלו לראות ולהתרשם ממה שקורה היום ביחס של לשכות משרד הפנים.
יחד עם זאת אני רוצה לומר שבחלק מהלשכות או ברוב הלשכות אין תרגום לרוסית, אין תרגום לצרפתית, אין פקידים דוברי שפות שבשימוש העולים ואנשים צריכים לתרגם את המסמכים שכל תרגום זה לא חייב שאחר כך מתקבל אישור או אזרחות אבל בהתחלה שולחים אותו לתרגם את המסמכים שאני חושבת שבתור מדינה קולטת עלייה במשרד הפנים צריך להיות תרגום במקום, לא יכול ולא ייתכן שזה עולה הון תועפות ואנחנו כולנו מבינים שלעולים חדשים מאות שקלים שחסרים לו לאוכל ולדברים אלמנטריים זה דבר שלדעתי פסול ביחס של משרד הפנים.
חבר הכנסת מיסז'ניקוב, בגלל שאתה מרכז את הפניות של משרד הפנים אני חושבת שאתה הראשון שתדבר.
סטס מיסז'ניקוב:
גבירתי היושבת ראש, חברי כנסת ואורחים. אלף אני רוצה להגיד שאני בקטע של משרד הפנים מעורב רגשית וגם מקצועית מאז 1996, מאז שהייתי עוזר של חבר הכנסת יורי שטרן, אני באמת חייב להגיד ואת ציינת את זה בפתיח, שרוח הדברים השתנה מקצה לקצה ופה צריך לתת קרדיט גדול גם לשר הפנים, עוד ביוני כשהוא הציג את החזון שלו בועדת הכספים אני אמרתי לו שאם זה לא יישאר רק על הנייר אלא גם במעשה אז אלו יהיו רפורמות ענקיות ובאמת זה מתרחש הלכה למעשה. אני הייתי בפגישה עם מנכ"ל משרד הפנים וציינתי כמה דברים שצריך לתקן והדברים זזו. יושב פה עוזר המנכ"ל, עודד שמעורב מאז בכל הדברים. שוב, תעביר גם תודה שלי וגם תודה של הסיעה שלנו גם למנכ"ל וגם לשר הפנים.
עצם הישיבה היא סביב הנושא שגם עלה בפגישה שלנו שזה באמת מחסור של דוברי רוסית בלשכות של משרד הפנים. שנים רבות הלשכות האלו הפכו לאיזה שהוא מקום לא כל כך אהוב בקרב העולים, מה לעשות, מי שמבקר גם בקופת חולים וגם במשרד הפנים זה לא בגלל שרוצים לבקר שם אלא בגלל שמוכרחים לבקר שם וזה תחנות שצריכות להיות קצת יותר מסירות פנים לבאים שם והדבר הראשון וההכרחי כדי להסביר פנים לכל מי שמגיע לשם זה פשוט לדבר בשפתו כדי שהוא יבין על מה מדובר. כי יש הרבה מאד תקנות במשרד הפנים, חלקן מפורסמות באינטרנט, חלקן מפורסמות ברבים אבל אפילו אני שהעברית שלי היא די טובה מתקשה להבין לפעמים מה רוצים, לאיזה תקנה מתייחסים ואיך בכלל מה הקשר בין התקנות. על פי כמה וכמה קשה לדרוש מאנשים חדשים שמגיעים לארץ או מקרובי המשפחה שלהם להבין ולהתמצא בכל התקנות האלה, גם אם התקנות האלה באמת הן חשובות והכרחיות.
ולכן אנחנו דיברנו אז בירושלים העניין הזה עוד לא נפתר אבל יש גם מקומות אחרים שאולי כדאי לעשות פשוט מיפוי של אותם מקומות ולבדוק אפשרות להכניס שם עובדים דוברי רוסית אפילו אם לא במסגרת תקנים בשלב הראשון אז אולי במסגרת מתנדבים. אני יודע שקופות חולים לפעמים מכניסים מתנדבים לסניפים כדי שיעזרו עם הלחץ של הקהל. זהו, אני רק מייחל ובטח אנחנו נשמע גם עדויות מהשטח אבל אני מאחל שהרפורמות שאתם הפעלתם תימשכנה לאותו כיוון חיובי ואנחנו נמשיך בשיתוף פעולה הדוק שגם התחלנו. תודה.
היו"ר סופה לנדבר:
בגלל שאנחנו מתלהבים מזה שאנחנו נותנים יותר מדי מחמאות למשרד הפנים יחד עם זאת אנחנו קיבלנו פניות ואני מתארת לעצמי שהרצון שלנו בישיבה הזאת ובהמשך הפעילות בינינו בין ועדת פניות הציבור ומשרד הפנים למחוק את הסבל של האנשים מהדף.
אני צריכה להגיד שיחד עם מחמאות שקיבלתם במשך השנה שאנחנו עובדים בכנסת הזאת, יש לנו המון פניות שמדברים על זה שעושים טובה שמקבלים את העולים, יחס זוועתי, פקיד שאומר לעולה חדש תחזור לרוסיה או למקום אחר שאני חושבת שאם יש מקום אז לפקידים כאלו אין מקום במשרד הפנים, חסרי סבלנות וזה שמטרטרים אנשים. תחשבו עכשיו שיכול להיות שבעצם הוראות מלמעלה לא יורדות למטה בגלל שאנחנו בועדות שונות. שמענו על ההופעות של השר ומנכ"ל משרד הפנים ונניח ערבות שעכשיו לא גובים עכשיו אבל מתברר שכן גובים ערבות אז יכול להיות שהקש לקוי בין המטה והלשכות וזה דבר שצריך לתקן. הערבות על האורחים 15 אלף שקל שאנחנו ביטלנו את זה, המנכ"ל לפי בקשה ודרישה שלנו ביטל את זה אבל יש לנו מקרים ופניות שאנשים אומרים שממשיכים לגבות את הכספים האלו.
עודד סטלקוב:
יש גם תלונות כאלו שביקשו ערבות?
היו"ר סופה לנדבר:
יש לנו. טוב רבותיי, מי מהאורחים שלנו רוצה לדבר? דברי בבקשה, תציגי את עצמך.
מרגריטה כסיליו:
יש לי 2 ילדים, אני התחתנתי בפעם השניה ובעלי אימץ את הילדים שלי מהנישואים הקודמים ואנחנו אחרי שנה שהוא אימץ אותם, הגשנו בקשה לעלות לארץ.
היו"ר סופה לנדבר:
באיזו שנה עליתם ארצה?
מרגריטה כסיליו:
בשנת 1998 ולא קיבלנו אישור. אמרו שרק בעלי יכול לבוא לפה ולפנות למשרד הפנים עם בקשה לקבל אישור למשפחה. הוא בא בשנת 1998, אחרי 3 שנים קיבל אישור רק בשבילי. אני נאלצתי להשאיר את ילדיי עם ההורים שלי באוקראינה והגעתי לפה ורק אחרי שנה קיבלנו אישור לילידם. הם נכנסו בתור תיירים וקיבלו אישור לכמה חודשים, היו תלמידים. עכשיו הבן שלי הוא בן 17. הלכנו למשרד החינוך כדי לקבל אישור לימודים והם סיימו פה בית ספר, הבן שלי הלך לשנה לאוקראינה לסיים שם את הלימודים ולקבל תעודת בגרות כי היה לו יותר קל ועל סמך זה שהוא הפסיק את שהותו בארץ, במשרד הפנים אומרים שהוא לא יכול לקבל מעמד של תושב קבע עוד 6 שנים לפחות. הוא יושב עכשיו בלי אפשרות לעבוד כי הרבה פעמים ניסה למצוא עבודה ולא מצא, כל המעסיקים אומרים שלא יכולים לקבל אותו בגלל שאין לו תעודת זהו. בגלל שהוא תושב זמני.
היו"ר סופה לנדבר:
זאת השאלה שלנו בעצם כמה שנים בן אדם צריך להיות בארץ כדי לקבל את המסמכים במקרה דומה כמו זה? ומה את מבקשת?
מרגריטה כסיליו:
אני מבקשת אזרחות בשביל שני הילדים. כי גם הילדה לא קיבלה. היא היום בת 18 והיא קיבלה רק מעמד של תושב קבע , אבל אנחנו לא יודעים מה לעשות עם הבן. הוא לא יכול לעשות כלום.
היו"ר סופה לנדבר:
תודה רבה לך. טוב, את רצית להציג את הבעיה שלך.
גילה למפרט (באמצעות מתורגמנית):
בעלה היה יהודי ובגלל זה היא באה ארצה. אחר כך בא גם הבן שלה והנכד שלה ואשתו אבל אין להם תעודת נישואין. הנכד שלה הוא היום בן 12, אז הוא היה בן 6 . במשרד הפנים אמרו שהם צריכים לוודא שזה אבא שלו והם הלכו לבית המשפט לבדוק, שם היתה החלטה שזהו אביו ולכן הם צריכים לקבל את האישור לאזרחות. כבר עברו 3 שנים והם לא קיבלו.
היו"ר סופה לנדבר:
וכבר היתה החלטה של בית משפט בשנת 2002 , לתת לילד אזרחות.
גילה למפרט (באמצעות מתורגמנית):
עד עכשיו אין לו כלום, הוא כבר לומד בישראל 6 שנים ואין לו שום מסמך. הם אפילו לא יכולים לפנות לקופת חולים. אבא של הילד, הבן שלה הוא כבר בדיכאון כי הוא לא יכול לעשות שום דבר בשביל הילד שלו. למרות שהם שילמו המון כסף לעורך דין, משהו כמו 30 אלף שקל, למשפחה הזאת זה המון כסף.
היו"ר סופה לנדבר:
טוב, אז אני צריכה להגיד לצופים בבית, תחשבו פעמיים לפני שאתם פונים לעורך דין. אם במקרה הזה עורך דין לקח 30 אלף שקלים אז אני לא רוצה לבטא את הכעס שלי על העורך דין הזה. אבל משרד הפנים, לחכות 6 שנים אחרי החלטה של בית המשפט, זה מוגזם.
ליה שמטוב:
אני רוצה לספר איזה שהוא מקרה אבל דווקא הפוך לחלוטין. ילדים שאביהם יהודי והוא נפטר , הם הגיעו לארץ והאמא במקרה כזה שהיא לא יהודיה והיא נשארה בחו"ל, היא הגיעה לארץ והיא לא יכולה כאלמנה של יהודי לא לקבל לא אזרחות, לא ביטוח בריאות וזה גם כבר במשך כמה שנים ויש עוד הרבה מקרים כאלו.
סבין חדד:
רק גרוש מקבל. השאלה אם היא היתה גרושה לפני שהיא התאלמנה. זהו חוק השבות זו לא החלטה שלנו. זה לא שיקול דעת.
ליה שמטוב:
היא הגיעה לארץ כבר אלמנה.
סבין חדד:
אז אלמנים אמורים לקבל על פי חוק השבות. גרושים לא. יש הרבה פניות של גרושים שאחר כך התאלמנו אז הם לא אלמנים אלא גרושים.
טאטינה צביבל (באמצעות מתורגמנית):
יש לי שני ילדים. בני הגדול בא לפי תוכנית של הסוכנות לפני 10 שנים, הוא שירת בצבא בחיל קרבי וסיים את השירות, הבן הקטן גם הוא היה בצבא. לבעלה יש אזרחות, לילדים יש אזרחות, הם עובדים ואת טאטינה הזמינו למשרד הפנים ואחרי שיחה עם הפקידה שם ששאלה שאלות אינטימיות כמו למשל מתי הייתם פעם אחרונה ביחד? דברים כאלה והיא הגיעה להחלטה שהם לא בעל ואישה ובגלל זה לא נתנו לה אזרחות. וזה למרות שהם גרים ביחד.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה זמן את ממתינה לאזרחות?
טאטינה צביבל (באמצעות מתורגמנית):
3 שנים.
היו"ר סופה לנדבר:
את גם רצית לספר על תחקיר מביך נכון?
טאטינה צביבל (באמצעות מתורגמנית):
אני מתביישת להגיד את השאלות האלה ששאלו אותה. כמו איך אתם ישנים? באיזה חדר אתם ישנים?
היו"ר סופה לנדבר:
הגברת מספרת לנו על התחקיר שנעשה במשרד הפנים והיה ממש מביך. על יחסי המין בין הגברת לבעלה, אני חושבת שיש דברים מעליבים ואני חושבת שאין מקום במשרד הפנים לשאלות מביכות כאלה. איפה את ישנה, איפה הוא ישן. צריך להיזהר בדברים האלה וכל אחד צריך לראות מולו את הבן קודם כל ואת כבודו. ועוד מקרה, מי סיפר לנו שלא נתנו לא אזרחות בגלל שהוא לא דובר עברית?
ולנטינה מרקוביץ (באמצעות מתורגמנית):
בעלי ובני הגיעו ארצה בשנת 1997 וקיבלו אזרחות. אחרי שנתיים היא באה ביחד עם בתה, לבת נתנו אזרחות ולה לא נתנו בגלל שהיא באה שנתיים אחרי בעלה. כבר עברו 8 שנים ועדיין אחרי כל הפניות אין כלום, בסוף אמרו לה, את לא מדברת עברית אחרי כל כך הרבה שנים בארץ אז לא מגיעה לך אזרחות. זאת הסיבה.
סבטלנה אוסקר (באמצעות מתורגמנית):
אני ממעלה אדומים. אני נציגה של הפדרציה היהודית של דוברי הרוסית. אני עוזרת לעולים חדשים שמגיעים ארצה. ביום הראשון שהם באים הם פונים עם בעיות מוזרות כי במשרד הפנים אין אף אחד שמדבר רוסית. זה בסניף של מעלה אדומים וגם בירושלים. הם מביאים מסמכים, אומרים להם שהם צריכים לתרגם את המסמכים אצל נוטריון, הם לא יודעים לאן ללכת, משלמים כסף ולא יודעים על מה. אולי בכלל לא צריך לתרגם את המסמכים האלה, אולי בכלל לא צריכים בשביל לקבל תעודת זהות את המסמכים האלה, בסוף אחרי חודשים שהם הולכים למשרד הפנים ומחפשים אנשים שיתרגמו להם ולא כל האנשים ישרים, יש אנשים שלוקחים כסף על מה שלא צריך ובסוף מהרגע הראשון ההרגשה היא לא טובה. זה ממש מוזר וכואב שבמשרד הפנים אין דוברי רוסית.
היו"ר סופה לנדבר:
תודה רבה. דאוד, אתה רצית להציג מקרה של מישהו חולה?
דאוד גודובסקי:
יש מקרים גם ממעלה אדומים. הם מדברים עברית אז אני מניח שהם יספרו בעצמם.
ילנה סמנצ'נקו (באמצעות מתורגמנית):
בסניף בירושלים אין אף דובר רוסית והם מפנים את כל מי שפונה אליהם אל ויולטה שיושבת כאן שהיא למעשה עובדת של עיריית ירושלים. אבל ויולטה היא עובדת של עיריית ירושלים והיא לא יכולה לשרת אנשים ממעלה אדומים אז היא אומרת, סליחה, אני לא יכולה לעזור. אז שולחים לנוטריון וזה עולה המון כסף.
היו"ר סופה לנדבר:
ויולטה היא מתנדבת אבל במשרד הפנים צריכים להיות עובדים דוברי רוסית, דוברי אמהרית, דוברי צרפתית. וכמובן שלגבי מדינות חבר העמים שזה מיליון וחצי איש ברור שחלק לא קטן מהפניות הן ברוסית. ומובן שמשרד הפנים אין לו זכות לשלוח אנשים לתרגם את המסמכים כאשר עולה חדש שנמצא בארץ רק כמה חודשים צריך מהתקציב שלו שגם ככה בקושי מספיק לו לדברים אלמנטריים למצוא כסף לתרגם את המסמכים. צריך למצוא במטה מתורגמנים ואני חושבת שדבר מאד מאד פסול שויולטה שהיא מתנדבת באופן קבוע שולחים אליה אנשים שהיא תתרגם. תקחו אותה למשרה או משרה וחצי ואז היא תתרגם את המסמכים במקום .
לא יכול להיות ולא ייתכן שגם במסמכים שאנחנו קיבלנו העתקים שלהם, הפקידים במשרד הפנים מפנים את האנשים שפונים אליהם אל ויולטה. זו ממש שערורייה.
דאוד גודובסקי:
יש כאן עיוות מסוים כי אם היא מוסמכת לתרגם למשרד הפנים אז אנשים אחרים גם מוסמכים. היא לא נוטריון והיא לא עורכת דין והיא לא שום דבר. כלומר כאן צריך באמת לתקן את זה.
סבטלנה גרינפל:
גבירתי היושבת ראש ואורחים נכבדים. אני עורכת דין ואני מצטערת על כך שבמדינה שלנו עולה חדש או כל פונה אחר שפונה למשרד הפנים חייב להיעזר בעורכי דין, אבל אין מה לעשות. המצב הזה קיים בינתיים והמצב הזה הוא צורך המציאות ומי שיצר אותו זה משרד הפנים עצמו.
היו"ר סופה לנדבר:
אני רוצה שתדברי ספציפית, אל תתני לנו עכשיו הרצאות. את מייצגת את האנשים אז תציגי לנו את הבעיה, לא רוצה עכשיו שתעשי פרסומת לך כעורכת דין.
סבטלנה גרינפל:
אין בעיה. אני מצטערת על זה שאנשים חייבים. פנה אלי בחור שהתחתן אזרח ישראלי שהתחתן עם בחורה שהיא לא אזרחית ישראלית, הם התחתנו ביולי בסנט פטרבורג. הם נדרשו להתחיל בתהליך של איחוד משפחות. אני ניגשתי אישית למשרד הפנים לעובדת בשם ענת פרנסואז-
היו"ר סופה לנדבר:
למה הם היו צריכים עורך דין?
סבטלנה גרינפל:
כי הם ידעו שיש את הבעיה הזו במשרד הפנים.
היו"ר סופה לנדבר:
הם לבד פנו למשרד הפנים, קיבלו סירוב או שהם ישר פנו אליך?
סבטלנה גרינפל:
הבחורה היתה כאן לפני כן, היא היתה נושאה לפני כן גם לאזרח ישראלי, היא התגרשה ממנו והיא שמעה הרבה סיפורים על זה שאם מישהו התגרש מאזרח ישראלי אז הוא חשוד בעיני משרד הפנים ותהיה לו בעיה, ואכן אנחנו נתקלנו בבעיה. אז התחלנו בתהליך של איחוד משפחות, אני ניגשתי אישית אל משרד הפנים, בדקתי, סיפרתי בדיוק את המקרה, בדקתי איזה מסמכים צריכים להביא, נתנו לי אותו נוהל שגם מפורסם באתר של משרד הפנים אבל הנוהל הזה לצערי הוא נוהל סטנדרטי. יש בו רשימה של 5 מסמכים שלא מתייחסת למקרים ספציפיים. כנראה שאת המקרים הספציפיים הם שומרים איפה שהוא בהנחיות הפנימיות. אז התחלנו בתהליך הזה, הגשנו את המסמכים, בעצם לא הצלחנו להגיש את המסמכים וכבר שרצינו להגיש אותם הסתבר שיש צורך באישור על היעדר עבר פלילי שעליו צריך לשים חותמת, הסברנו שלפי הנהלים שקיימים במשרד הפנים ברוסיה לא שמים חותמת אפוסטל על המסמך הזה, דרשו מאתנו שלא שמים חותמת אפוסטל על המסמך הזה.
על סמך מה דרשו את החותמת אפוסטל? על סמך זה שבתיקים אחרים יש את זה. שוב התקשרנו לסנט פטרבורג, שיחות וטלפונים שלקחו בערך חודש עד שהצלחנו להשיג אישור שלא שמים חותמת אפוסטל. הגשנו את הבקשה, אחרי כמה זמן הבקשה חזרה עם המלצה אין מספיק הוכחות לקשר. כשבדקו את זה אז היו מספיק הוכחות, אין מספיק הוכחות לקשר. שאלנו איזה עוד מסמכים אנחנו צריכים להביא, אז הבאנו אלבום תמונות, קסטה מהחתונה, כל מה שהיה, לא אין מספיק הוכחות אבל אמרו, לא משנה, נגיש את זה ככה. בסופו של דבר הסתבר שכן היו מספיק הוכחות לקשר, זה היה עוד עיכוב מיותר של חודש ימים ואז אחרי חודש ימים זה חזר ואז הסתבר שהיא בעצם עדיין לא נחשבת כגרושה ויש כרגע צורך לחזור לנישואים הראשונים שלה ולבדוק את העניין הזה.
היו"ר סופה לנדבר:
איפה זה עומד עכשיו?
סבטלנה גרינפל:
אחרי חצי שנה, עכשיו בחודש אוגוסט התחלנו בטיפול הזה ובמרץ היא הגיעה סוף סוף לארץ אחרי טיפול מול לשכת המנכ"ל, מכתב זועם וערעור וכו'. אבל יש כאן בעיות רבות.
דאוד גודנסקי:
באמת להגיד בהמשך לסטס מילים טובות, אתמול בדיוק עבדנו עם סבין, דוברת המשרד שנמצאת כאן ועם המנכ"ל, סבתא שאחרי ניתוח לב קיבלה מעמד ארעי זה ייתן לה את הביטוח לאומי וכו'. בדיוק מה שחברת הכנסת סופה לנדבר אמרה שלמעלה זה כן יש שיתוף פעולה מאד חזק אבל עד שזה מגיע ללשכות זה מאד קשה. אני הבאתי לכאן מקרה פשוט כדי לעשות אילוסטרציה. הבן אדם חולה סרטן והוא לא יכול להגיע וסוף סוף לפני שבוע הוא קיבל אזרחות אבל זה נמשך 9 שנים. הוא ואשתו הגיעו בהפרש של שבועיים ארצה, הם היו גרושים שם וכאן הם הוכיחו שזה היה פיקטיבי ומשנת 2000 יש לו מעמד 5א' שמאריכים כל שנה. הבעיה כאן וזה חוזר בהרבה מקרים אצל משרד הפנים, העיה שעומדת מול דרישה להביא דרכונים בתוקף, אוקראינים, רוסים, בלרוסים וכו'. עכשיו, כאן מדובר באדם מבוגר אבל זה קשור גם לילדים ואני אגיד על זה כמה מילים גם. אבל, ב- 2000 בן אדם מקבל מעמד ארעי, מאריכים לו כל שנה וב- 2005 אומרים לו אדוני, רגע, לא בדקנו, הדרכון שלך בתוקף, אנחנו מבטלים לך את 5 א'. הבן אדם חולה סרטן והוא מאבד מיד כל אמצעי מחיה והכל. כעבור שנתיים של מלחמות וזעקות וכו', סוף סוף לפני שבוע הוא קיבל אזרחות. אבל שוב, זה קורה מול לשכה מסוימת וזה מול לשכה ויכול להיות שבהנהלה עוד לא כל כך מכירים את זה אבל זה חוזר על עצמו ואצלנו יש עכשיו כמה מקרים של ילדים. חנה דשבסקי מהמועצה לשלום הילד יכולה להעיד על זה, ילד שאין לו מעמד, הוא מגיע לגיל 18 , אומרים בסדר, עכשיו אתה זכאי למעמד, או שהוא משרת בצבא ואומרים לו, אתה זכאי אבל תלך ותביא לנו דרכון בתוקף משגרירות רוסיה או אוקראינה. אומרים לו, אין בעיה, סע לשם ותקבל. הבן אדם לא מדבר אוקראינית או רוסית.
היו"ר סופה לנדבר:
אני רוצה להציג כאן מקרה שלדעתי הוא מזעזע, מקרה שצועק לשמים ואני מאמינה ומתארת לעצמי שאתם תפתרו את הבעיה הזאת. יש כאן אמא שהילד שלה בן 14 , היא תציג את הדבר לבד. מרגלית בבקשה.
מרגריטה כיסליו:
עליתי לארץ לפני 7 שנים, יש לי שני ילדים, אחת בת 20 שגרה אתי ושירתה בצבא, קיבלה תעודת בגרות ועכשיו היא לומדת באוניברסיטה. יש לי בן מנישואים שניים והוא גר באוקראינה עם אביו. פתאום קרה כך שבקיץ שנה שעברה האבא שלו נפטר והוא לבד באוקראינה ואני התחלתי להכין את כל הטפסים והתהליכים. עכשיו, חצי שנה אני לא יכולה לקבל אף תשובה ממשרד הפנים פשוט שום יחס אישי, איפה כאן זכויות הילד? זה מקרה חירום דחוף ואני לא יודעת מה קורה, איך אני יכולה לקבל תשובה. הוא גר לבד באוקראינה, יש לי שם אמא אבל היא נכה והיא גרה בנפרד ממנו. הילד הוא בן 15 , הוא היה בן 14 כשהתחלתי את התהליך עם משרד הפנים.
אינה מיכאלוב:
כשעלינו לארץ האבא שלו לא נתן אישור יציאה לילד לבוא אתנו וכל הזמן הזה אמא שלי סבלה, וכשהוא נפטר אז הילד כבר חושב שאנחנו לא עושים מספיק כדי שהוא יהיה אתנו.
מרגריטה כיסליו:
מה שאני ראיתי במשרד הפנים אף אחד לא נותן עזרה.
היו"ר סופה לנדבר:
איפה את גרה היום?
מרגריטה כיסליו:
היום בירושלים. אני כל שבוע במשרד הפנים והם כל הזמן אומרים שזה בטיפול. אני עובדת במחלקה סיעודית בבית חולים ואני מבינה מה זה טיפול. אבל מה זה טיפול?
היו"ר סופה לנדבר:
8 חודשים זה טיפול די ארוך. את רצית להציג דברים כלליים על ילדים שנמצאים במדינת ישראל בלי זכויות.
חנה דשבסקי:
אני לא רציתי להציג דווקא דברים כלליים, רציתי להציג דברים מאד קונקרטיים. שמי חנה ואני מהמועצה הלאומית לשלום הילד, אני מטפלת בפניות עולים למועצה במהלך 17 השנים האחרונות. אני רואה תופעה שמתרחשת לפחות ב- 7 השנים האחרונות בארץ וכל המאמצים של ארגונים ציבוריים שונים ומשונים לא מצליחים להזיז דבר לגבי התופעה הזאת, מדובר כמו שאני קוראת לזה, שאריות למשפחות עולים.
אנחנו מדברים על עולים שהגיעו ארצה כחוק לפי חוק השבות ומה לעשות לא כל משפחות עולים כולם יהודים לדורי דורות ולפעמים נשאר בן או בת אפילו יהודי ברוסיה ושם הוא נפטר ואז נשארים נכדים קטינים ואז קמים הסבים והסבתות שהם אזרחי מדינת ישראל ברובם, מגיעים באופן דחוף לרוסיה, לוקחים את הנכד הקטין ומביאים אותו ארצה על תקן של תייר, כי מדובר בדרך כלל במקרים חריגים. יש כאלה אנחנו מה לעשות, אנחנו לא 100 איש אלא אנחנו מדינה די גדולה, יש כאלו מאות מקרים ברחבי הארץ. נמצאות בארץ משפחות שמגדלות בתוכן הריסות של המשפחות האלו, ילדים קטינים בני דודים, אחיות, נכדים וכו'. כאשר הם מגיעים ארצה עם הילד הקטין שלא תמיד זכאי לחוק השבות אבל זה הקרוב היחיד שיש לו עלי אדמות והוא חי בארץ. והאנשים האלה פונים למשרד הפנים ומבקשים לא תמיד אזרחות אלא מבקשים איזה שהיא דרך לארגן לילד שהייה חוקית בארץ וכתוצאה מכך זכויות אלמנטריות.
עכשיו צריך להבין, מדינת ישראל חתומה על אמנה בינלאומית על זכויות הילד, אנחנו התחייבנו בתור מדינה לספק לילדים שחיים תקופות ממושכות על אדמותינו, לספק להם תנאי שהייה אלמנטריים, לא מדובר כאן על איזה שהוא לוקסוס. ילד זקוק שיהיה לו מיטה לישון, קורת גג, פת לחם לאכול וחינוך ממוצע, אנחנו לא מבקשים משהו מיוחד.
האנשים האלה שפונים למשרד הפנים וזועקים לעזרה הם אזרחי מדינת ישראל ומשלמי מיסים. למה כשהם משלמים מיסים לוקחים להם בשמחה וכשהם מבקשים עזרה מטרטרים אותם שנים. כל תיק שמגיע לשולחנו ובמקביל מגיע לשולחן משרד הפנים הוא נמשך שנים ארוכות, מאנשים מבקשים אישורים שפשוט בלתי יאומן רמת האבסורד של הדרישה, לספק אישור מסיבת המוות של הבת שנפטרה באוקראינה לפני 5 שנים, זה פשוט רמת האבסורד היא בלתי מוסברת.
האנשים האלו סובלים, הילדים האלו סובלים, אני לא מוצאת שום הסבר הגיוני למה לילד נניח לא מגיעה לו אזרחות לפי חוק השבות, למה לא לתת לו תושבות זמנית כדי שתהיה לו קופת חולים ויפנה לחולה ברגע שיש לו נזלת? אני לא מבינה מה הסיבה להשפלות האלו?
סבתא אחת שהיא לא מצליחה להוכיח את היהדות שלה כי המסמכים אבדו לה, היא סבתא לנכדה, היא פנתה לסניף חיפה יחד עם הנכדה כדי לקבל בשביל הנכדה מעמד כלשהו ושוב, לא אזרחות, לא זכויות סל קליטה או משהו, פנתה לפקידה במשרד הפנים, הנכדה שלה בת 17, לא ילדה קטנה, נמצאת ליד הסבתא שהיא ניצולת שואה ומה אומרת לה הפקידה? לכי תחזרי לרוסיה, למה לא הרגו אותך באושוויץ? זה היחס שהגברת מקבלת במדינה שלה.
עודד סטלקוב:
יש לך את השם של הפקידה שאמרה את זה?
חנה דשבסקי:
יש לנו את השם של הפקידה ואנחנו גם הגשנו תלונה לשר הפנים הקודם ולא קיבלנו שום תשובה.
היו"ר סופה לנדבר:
הפקידה בינתיים עובדת עדיין במשרד הפנים?
חנה דשבסקי:
אני חושבת שכן כי לא קיבלנו שום תשובה.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו נבקש ממך את הפרטים ואני רוצה למחוק מהלקסיקון של הפקידים "לך תחזור לרוסיה", מישהו מהאנשים שפונה למשרד הפנים ושולחים אותו חזרה לרוסיה, אין לו מקום במשרד הפנים. זו לא בקשה, זו דרישה שלנו, של "ישראל ביתנו". אני חושבת שזה דבר פסול מראש ולא יכול להיות ולא ייתכן דבר כזה.
חנה דשבסקי:
אין שום רמה של הזדהות ואנושיות כלפי האנשים האלו. בסדר, לפעמים אולי יש אילוץ בירוקרטי וצריך לספק אישור כזה וכזה אבל אני לא רואה ששום פקיד בשטח עושה חצי צעד לקראת האנשים שפונים ומבקשים ממנו עזרה. תגיד, בסדר, אתם לא זכאים לאזרחות, אנחנו בינתיים נחשוב איך לתת לך תושבות ארעית, אני לא ראיתי את זה אף פעם.
היו"ר סופה לנדבר:
תודה רבה. ויולטה, תסבירי לנו לפני שאנחנו ניתן למשרד הפנים לדבר, אני רוצה להבין איך קרה שאת הפכת להיות דמות מרכזית בעיריית ירושלים כאשר את המשכורת את מקבלת מהעירייה אבל בעצם עושה בהתנדבות דברים שצריכים עבורם לשלם ושנית אני ראיתי מכתב של משרד הפנים, חתום על ידי מישהו מהפקידים, תקראי מה כתוב שם, שאת המסמכים צריך לתרגם אצלך.
ויולטה קליינמן:
יש פה מכתב שחתום עליו ששי קציר, מנהל מינהל האוכלוסין שהוא פונה לגברת מסוימת שאומר לה, "הריני מביא לידיעתך כי עולה חדש המגיע ארצה ומבקש תעודת זהות עליו להמציא מסמכים בעת הגשת בקשתו, תעודת לידה מקורית, תעודת נישואים מקורית, אישור על יהדות. מאחר ובלשכת מינהל האוכלוסין בירושלים אין פקידה הדוברת רוסית, על המבקשים להציג מסמכים מתורגמים. ניתן לתרגם מסמכים אצל הגב' ויולטה קליינמן, מחלקת פניות עולים בעיריית ירושלים" והטלפון שנותנים הוא טלפון שגוי ולא זה הנכון של ויולטה, "התרגום לא כרוך בתשלום, לידיעתך". זה מכתב רשמי של משרד הפנים.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו קיבלנו פניות שבעצם עלות התרגומים זה בין 300 ל- 1500 שקלים שאני מתארת לעצמי שזה סכום, אפילו לכל אזרח הוא סכום משמעותי ובפרט לעולה חדש.
ויולטה קליינמן:
לפני כשנתיים משהו לקראת חג הפסח פנו אלי עולים, מכיוון אני מייצגת את נושא מיצוי זכויות עולים במסגרת עיריית ירושלים, הרשות לקליטת עלייה ואני אחראית על הטיפול בעולים אשר בחרו להיקלט בירושלים, לכן כל פניה כזאת אני משתדלת לענות להם ולפתור להם את הבעיה.
היו"ר סופה לנדבר:
ומנהל האגף מרוצה?
ויולטה קליינמן:
מה עשיתי? אני פשוט לקחתי את עצמי, יזמתי פגישה עם אותה קבוצת עולים, הגעתי למשרד הפנים, קיבלו אותי מאד יפה ואני הצגתי את עצמי בתור מישהי שעובדת המון שנים ויש לי 18 שנות ניסיון בתחום מיצוי זכויות ואני בהחלט מקרוב מכירה את כל הבדיקות האלה לצורך הכנת הנפקת תעודות זהות וגם הכרתי מקרוב שנים רבות את הדברת שפרשה לפנסיה והצגתי את עצמי כמישהי שמוכנה בשלב זה, כל עוד אין פתרון לטיפול בעולים דוברי רוסית לטפל בהם עד שיימצא פתרון.
היו"ר סופה לנדבר:
מתי זה קרה שאת המלצת והתנדבת לתרגם את המסמכים? לפני שנתיים?
ויולטה קליינמן:
הסברתי שאני בהחלט מוכנה לסייע ועד היום כשיבוא אלי עולה אני אעזור לו בשמחה. נכון להיום אנחנו בהחלט משתפים פעולה ואני מסייעת כמה שאני יכולה ואני סיכמנו על כך שהטיפול הוא על ידי בלבד בתחום הנפקות תעודות זהות לעולים אשר בחרו את ירושלים ונמצאים בה.
פיני גלניקביץ:
כשנכנסתי לתפקידי לפני כשנה וחצי וויולטה סיפרה על המציאות הזאת, הלכנו יחד למשרד הפנים וישבנו וניסינו למצוא את הפתרון מתי יגיע פיקוד שיוכל לתת את העזרה. הבנו שמטפלים בזה כדי שלא יישארו העולים ללא מענה אז ויולטה נרתמת לעניין אבל כמובן שזה בודאי לא הפתרון.
היו"ר סופה לנדבר:
משרד הקליטה, אני יודעת שמשרד הפנים אמרו לנו בזמן שעשינו תחקיר שאתם משתפים פעולה עם משרד הקליטה, עם הסוכנות וגם גורמים בעיריות כדי להקל בעצם על כל התהליכים. זה מאד יפה אבל אני מבקשת שזה יגיע גם לשטח בגלל שכאשר עולה מרגיש שהקשר הזה בין משרד הפנים והעולה בעצמו הוא לקוי אז צריך לתקן. אני מתארת לעצמי שהפניה שלי ועכשיו יפנו גם עוד חברי כנסת היא פניה לא שהיא נרגשת אלא היא פניה עניינית, לא יכול להיות ולא ייתכן, אני מבינה ששנה זה מאד מעט זמן, אמנם שנה זה שנה אבל יחד עם זאת שנה לתקן את הליקויים שהיו במשך שנים במשרד הפנים זה קשה מאד.
יחד עם זאת אני התחלתי עם זה שאנחנו מרגישים את השינויים אבל כאשר אנחנו בכנסת מרגישים את השינויים לפי תצהירים שאתם נותנים לנו בכל הועדות אבל אנשים בשטח לא מרגישים את זה, כנראה יש עוד מה לעשות.
אני רוצה שמשרד הקליטה ידבר.
מירב שגיא- יהודיין:
אני מנהלת אגף הביקורת ופניות הציבור במשרד הקליטה. אני כאן בשני כובעים, גם כנציגת המשרד וגם כנציגת פניות הציבור, אז כנציגת המשרד מה שיש לי לומר זה שבאמת הבעיה כולה מתגלגלת לפתחו של משרד הפנים, חלקנו כמשרד הקליטה אנחנו בהגדרת התפקיד שלנו לא אמורים לתת שירותי תרגום לעולים, למרות זאת כל עולה שמגיע ללשכות שלנו בכל רחבי הארץ מקבל את השירותים האלו מאותם רכזי קליטה דוברי שפה ועל כך באמת העולים לא מלינים ותמיד מאד מודים לנו. העניין הוא שאני יודעת שבחלק מהלשכות של משרד הפנים זה עובר ובחלק זה לא עובר ואז אנחנו למעשה נותרים ללא מענה ולא יכולים לעזור לעולים יותר בעניין הזה ולכן באמת כדאי שמשרד הפנים ירים את הכפפה גם מבחינת דוברי שפה וגם אחידות של טיפול בכל הלשכות.
הכובע השני, אני לא קיבלתי כמעט פניות בנושא הזה של ה העולים, אני מניחה פשוט שהם יודעים שאנחנו לא הכתובת ולכן הם פונים או אליכם או אל משרד הפנים אבל אלינו הפניות האלו לא מגיעות.
ויולטה קליינמן:
בהמשך למה שאת אמרת, שכאשר היה סיכום ביני ובין משרד הפנים אני מיד הודעתי לגברת אורה מורלי בלשכת ירושלים על כל המהלך.
מירב שגיא – יהודיין:
אז אני שמחה ונמשיך להיות שם כדי להיות ולסייע ולתרגם אבל רוב הדברים לא תלויים בנו.
סימה צרפתי:
אני רק רוצה להצטרף לזה, אני מהסוכנות היהודית. זה באמת יותר קל שדמות כמו ויולטה יושבת בתוך לשכה במשרד הפנים וגם מה שהיא מתרגמת כביל לכולם וזה בעצם שירות יורת אוניברסלי לכל עולה ולא רק לקבוצות עולים שמגיעות לרשות כזו או אחרת שיש רכז קליטה או אין רכז קליטה. מי שצריך לחשוב על זה די ברצינות כי משרד הקליטה והסוכנות עוסקים בקליטת עלייה בתחום מסוים אבל בעצם את הקליטה האמיתית עושים כל משרדי הממשלה וכל החברה הישראלית.
היו"ר סופה לנדבר:
כן, אבל כל אחד צריך לעשות מה שמגיע לו לפי התפקיד. כל אחד שלוקח על עצמו לעשות דברים בהתנדבות זה מבורך וזה יפה מאד אבל יחד עם זה כל אחד מאתנו צריך להיות במקומו וצריך לבצע את הדברים שהם מתפקידו.
עודד סטיקלוב:
אני עוזר מנכ"ל משרד הפנים. נתחיל מהסוף, אנחנו לא מספיק טובים. אני מודה על המחמאות שקיבלנו אבל אנחנו מודעים לזה שאנחנו לא מספיק טובים. אני משוכנע שאני מדבר בשם המנכ"ל שזה הנושא של פניות הציבור והצורה שבה אנחנו עונים לאנשים, במיוחד לעולים זה אולי הדבר הכי חשוב שיש כיום אצלנו. כל מה שאני אגיד מעכשיו זה בעצם איך אנחנו מתכוונים להשתפר ולא בעצם לנסות להצדיק.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו גם רוצים שתתייחס למקרים ספציפיים שנשמעו כאן.
עודד סטילקוב:
אז כמה דברים. לגבי השפות זרות בלשכות, כיום יש לנו 18 לשכות שבהן מדברים ברוסית, לקראת הקיץ אנחנו אמורים לקבל עוד תגבור.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה סך הכל בלשכות יש עובדים?
עודד סטילקוב:
יש כ- 600 עובדים ויש לנו משהו כמו 150 דוברי שפות זרות. 18 דוברי רובית בלשכות ובמטה יש עוד. אני מקווה שלקראת הקיץ נוכל לתגבר במיוחד את לשכת ג'נרלי ירושלים.
לגבי השפות זרות אני רוצה לעדכן שמוקד המידע של משרד הפנים בטלפון עד סוף החודש יהיה במוקד גם רובית, ערבית ואמהרית.
יניב רונן:
אני מבין שבמכתב ששלחת כתוב 38 לשכות ושם 38 דוברי רוסית.
עודד סטילקוב:
סליחה, אני מתנצל זה 38 פלוס במטה יש עוד 2 . מוקד המידע יענה גם ברוסית, ערבית ואמהרית ואני מקווה שיפתור חלק מהלחץ ומהעומס.
לגבי פניות הציבור, כל פניה שמגיעה אלינו למטה מינהל אוכלוסין, בין אם למנהל המינהל ובין אם למרכז פניות הציבור, לא משנה באיזה שפה היא לא תוכרע ובמידה ויהיו תקלות עם זה אני אשמח לדעת, זה מה שאני יודע וזה מה שיהיה.
לגבי האחידות בטיפול אנחנו מנסים לקבוע קריטריונים על מנת להפחית תא הסמכויות שיש בלשכות כביכול. לדוגמא, נושא הערבויות שאתה עלית קודם בעיני זו תקלה, אם מישהו בלשכות מבקש ערבות אבל אין יותר ערבויות בלשכות, זה רק מנהל מינהל אוכלוסים בעצמו רשאי לקבוע והיום זה המנכ"ל. אנחנו מנסים למנוע מצב שאנשים יגיעו ללשכות מתוך הבנה שיש איזה שהיא בעיה של הגעה ללשכה. גם דרך האינטרנט שגם בו אנחנו נפיץ עד סוף החודש נהלים ברוסית, חלק מהם לפחות, מוקד המידע אמור לפתור את זה בנוסף אנחנו ננסה להפיק לקחים ממקרים כלליים שתכף גם יעלו.
לגבי מעקב אחרי פניות הציבור, ייתלו בלשכות עד סוף החודש דף שיסביר לכל פונה שמגיע עד 14 יום תשובה תתקבל מהלשכה. במידה ולא תהיה כתובת אימייל ומספר פקס של לשכת מנכ"ל משרד הפנים, אנחנו מתחייבים עד 14 יום לתת תשובה.
היו"ר סופה לנדבר:
שמעתם? הצופים בבית מקשיבים? 14 יום שבועיים זה מאד משמעותי. אם מישהו לא קיבל תוך שבועיים תשובה הוא יכול לפנות בפקס או באימייל ללשכת המנכ"ל ויקבל מיד את התשובה.
עודד סטילקוב:
במידה שיהיו מקרים שאנחנו לא נוכל לתת תשובה כגון מקרים משפטיים שנידרש לחוות דעת חיצוניות תצא תשובת ביניים שתסביר למה זה. אני ראיתי חלק מהפניות וגם להגיד לא זה סוג של תשובה. אני משוכנע שלא נוכל להגיד כן על הכל, הדרך שבה אנחנו אומרים לא היא לא דרך מספיק טובה.
היו"ר סופה לנדבר:
אני רוצה שעכשיו בשידור תגיד לצופים בית ולאלו שיושבים כאן את מספר הפקס והטלפון לאן הם יכולים להתקשר אם תוך חצי שנה לא קיבלו איזה שהיא תשובה.
עודד סטילקוב:
אז לגבי הלא יש גם דרך להגיד לא ואנחנו לא עושים אותה מספיק טוב היום. מכתב תשובה שאומר שהתשובה היא שלילית צריך לצאת בצורה מסוימת שהיום לא יוצאת בצורה מספיק טובה.
לגבי שני הדברים שאמרתם פה , לגבי מה שאמרו שקרה בלשכה בחיפה בעיני זה מזעזע, אני מתחייב שאם אני אקבל את השם של הפקידה הנושא יטופל ישירות על ידי לשכת מנכ"ל משרד הפנים.
לגבי מה שנאמר לי שפקידים אומרים משפטים כמו "תחזור לרוסיה", לחלוטין לא מקובל עלי. אני התעסקתי פעם אחת במקרה כזה, ביצענו תחקיר באופן אישי, אני מתחייב שכל אדם שיפנה ויגיד שאמרו לו את המשפט לחזור חזרה לרוסיה ומשפטים בסגנון דומה יטופלו בחומרה. נשמח לקבל שמות של פקידים כאלה. לבית דין משמעתי בחומרה.
בנוסף, אשמח לקבל את רשימת הפניות של האנשים שהיו פה, אני מבטיח לטפל בהן תוך שבוע להחזיר תשובה לועדה.
היו"ר סופה לנדבר:
לכל אלו שהגיעו לכאן אתה תוך שבוע מחזיר העתק תשובה אלינו לועדת פניות הציבור וישירות אל האנשים, אנחנו מסרנו את הכתובות והבעיות ואני מאמינה שתוך שבוע אם אתם תקבלו תשובות זה יספק אתכם.
עודד סטילקוב:
מספר הפקס הוא 6294860-02 . זה הפקס בלשכת מנהל מינהל אוכלוסין, כרגע המנכ"ל משמש בתפקיד הזה.
ויקטור זגינמלב:
נולדו לי בארץ 4 ילדים, 3 בנות ובן. הילדים שלי הם לא יהודים אז אני עובד בתור נהג מונית, בלילה בחושך נוסעים לקפריסין וחזרה וזה ממש תמונה לא יפה שאנשים רוצים להתחתן אבל בגלל שהם לא יהודים בארץ זה לא אפשרי נכון להיום. אני גם ביקשתי אצל אביגדור ליברמן ואצל כולם בכנסת, אני פעם ראשונה פה, אני אד מתרגש ותודה רבה שיש לי זכות כזאת, אבל ארבעת הילדים שלי צריכים לנסוע לקפריסין בשביל להתחתן.
היו"ר סופה לנדבר:
טוב ויקטור, תודה רבה לך, חבר הכנסת רוברט אילטוב , יו"ר סיעת "ישראל ביתנו" אני מבינה שגם הוא מקבל לא מעט פניות.
רוברט אילטוב:
קודם כל אני מצטרף לדברים של החברים שלי ואני גם עכשיו שומע מעודד איך הם משפרים את העניינים. אנחנו מברכים אתכם על כך אבל אני רוצה להתמקד על נושא של כל הדברים והבקשות ההומניות. אני חושב שבמקרים האלה יש צורך אולי למצוא מסלול מהיר יותר כי לא ייתכן שבן אדם בגיל מבודר, חולה מאד, צריך לחכות שנים על גבי שנים לאישורים, צריך למצוא פתרון ירוק יותר למקרים חריפים כאלה.
לא ייתכן שמשפחה שהילד שלה מסתובב באוקראינה חצי שנה לא יכולה להבין מה עושים. לכן במקרים כאלה אני חושב שצריך שתהיה אולי מנגנון מסוים שפשוט הדברים האלה יגיעו לשם, ייבחנו שם ופשוט האזרחים לא צריכים לסבול שנים.
אם הם זכאים ואם ניתן לתת להם אז ניתן למצוא את הדרך לעשות את זה מהר יותר. אז אני מבקש שתבחנו את ההצעה הזאת, אני חושב שזה חשוב גם למראה המשרד וגם למדינת ישראל. אני מודה לכם. וכמובן אני מצטרף לברכות שוב, כי אני רואה שהשר החדש הוא מאד קשוב לבעיות העולים ותודה רבה לכם.
היו"ר סופה לנדבר:
טוב, אני רוצה לסכם. אני קודם כל רוצה להגיד לכולם תודה שבאתם. אני רוצה להגיד למשרד הפנים תודה שבמקום אתם מנסים לפתור את הבעיות, אני מאמינה שמה שהצגתם כאן תוך שבוע אנשים יקבלו תשובה, זה ממש מספק אותי. אני חושבת שזו לא תהיה רק תשובה אלא אני מקווה שהיא תהיה גם חיובית ואני גם מקווה שזאת תהיה מתנה לחג לאנשים שהגיעו לכאן.
יחד עם זאת אני חושבת שבאמת תקופה של שנה זו תקופה קצרה, אנחנו רואים בעין יפה שאתם מסוגלים לפתור במהירות את הבעיות , שיש לנו אוזן קשבת עם משרד הפנים, אני רואה את הטרטור של האנשים לא נכון בגלל שלא צריך שאנשים יגיעו לכנסת לועדת פניות הציבור או פניות לחברי כנסת ואחר כך תפתרו את הבעיות. אני רוצה שהקשר יהיה ישיר בלי מתווכים ואני רואה בעין יפה שאתם בעצם ממשיכים לעבוד בקשר לא רק עם חברי כנסת אלא גם עם משרד הקליטה, עם העיריות ועם הסוכנות אבל אני רוצה שזה יהיה ממשי, אני חושבת שאתם צריכים לגייס בדחיפות עובדים דוברי שפות שונות יחד עם רוסים, תתנו דגש על רוסית לא בגלל שאני מעדיפה את הדוברי רוסית אלא בגלל שאני חושבת שלאוכלוסייה של מיליון וחצי איש 38 עובדים דוברי רוסית זה מעט מאד. אני חושבת שאתם צריכים לפתוח ולקיים מחלקת תרגומים, לא יכול שאנשים יצטרכו לשלם מאות שלקים כדי שיתרגמו להם את המסמכים. זה פונקציה של משרד הפנים ואנחנו צריכים ליישם אותה. יחד עם זה אני פשוט רוצה להגיד איך אנחנו עושים את זה, אנחנו בועדת פניות הציבור מקבלים ומטפלים בכל שבוע בכמעט ב- 100 פניות. הועדה היא מאד דינמית, גם אנחנו אם אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיה אנחנו לא מתביישים להגיד לא. אנחנו משתדלים שהפניות יקבלו בזריזות את התשובה ואנחנו מנסים להיות בקשר עם אנשים. אני חושבת שלעשות את הקשר בטלפון כאשר בן אדם מתקשר והוא במצב קשה כמו במקרה הזה או במקרים שהציבו כאן ויש לו הקלטה במקום תשובה, זה דבר לא כל כך אנושי, הוא צריך לשפוך את הלב מול בן אדם שעונה לו בטלפון מענה אנושי. אני חושבת שאתם צריכים לגייס דחוף עובדים כדי שלא יהיה ליקוי בקשר בין הלשכות למטה. צריכים כנראה להוריד את התקנות שיש היום במטה בגלל שאם נהלים לא מגיעים לסניפים זה דבר שלא טוב והוא גורם לליקויים שקיימים.
אני לא רוצה שמשרד הקליטה יתרגם, אני רוצה שאתם ישירות תפתחו את המחלקה ובמקום תתרגמו את הדברים. אני מבקשת מכם לפרסם בתקשורת בכל השפות את הנוהל שאתם עכשיו הצגתם. שמי שלא מסוגל לקבל תוך שבועיים את התשובה יהיה מסוגל לפנות ישירות ללשכת המנכ"ל ובגלל זה אני רוצה לחזור ולומר לצופים, תדעו שלא רק בכנסת, לא במשרד הקליטה ובעיריות שי אנשים שמקשיבים ואנשים שרוצים לעזור, לא רק אנשים שעובדים בהתנדבות, גם במשרד הפנים יש היום שינויים ואני רוצה שוב לחזור על הפקס בלשכת המנכ"ל.
חג שמח ואם אתם צריכים אותנו אנחנו כאן, נשמח לעזור ולטפל. תודה רבה.
הישיבה נעולה.