פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 172
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שני, כ"ט באדר תשס"ז (19 במרץ 2007), שעה 9:30
סדר היום:
הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006, של חבר-הכנסת מלכיאור וחברת-הכנסת נאדיה חילו (פ/1355)
נכחו:
חברי הוועדה:
היו"ר מיכאל מלכיאור
מוחמד ברכה
ג'מאל זחאלקה
עבאס זכור
נאדיה חילו
רונית תירוש
מוזמנים:
שר התרבות המדע והספורט ג'אלב מג'אדלה
עו"ד רוני טלמור - משרד המשפטים
אלי פראן - משרד המשפטים
ד"ר יוסף עופר - חבר האקדמיה ללשון עברית
ד"ר יצחק רייטר - ראש צוות מחקר, מכון טרומן
ד"ר קמילה אדנג - ראש החוג ללימודי הערבית והאיסלאם, אוניברסיטת תל-אביב
חאלד עותמאן - הסתדרות המורים
נאיף ח'ורי - מג'מע ללשון ערבית
כמאל ריאן - השלטון המקומי
ייעוץ משפטי:
מרב ישראלי
מנהלת הוועדה:
יפה גידלי
רשמת פרלמנטרית:
תמר פוליבוי
הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006, של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ונאדיה חילו (פ/1355)
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני פותח את הישיבה. בעזרת השם, נתחיל ונסיים את העבודה שלנו של הקמת המוסד העליון ללשון הערבית היום. האם זה השם החדש? למה לא האקדמיה ללשון ערבית?
מירב ישראלי:
האקדמיה ללשון העברית היא בדיוק כך, וכתוב שהמוסד יקבע את שמו - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
שבוע טוב לכולם. אנחנו מתחילים בדברי תורה, כשהפעם אלה דברי קוראן. חבר הכנסת השיח' עבאס זכור ישכיל אותנו בדברי חכמתו, בבקשה.
עבאס זכור:
בוקר טוב לכולם. אני רוצה להדגיש שהאיסלאם מבוסס על הקוראן ועל הסונה. בקוראן גם המילים של אלוהים שדרך המלאך גבריאל ירד הנביא מוחמד, והסונה זה הדיבורים שאמר הנביא מוחמד או המעשים שעשה. לזה קוראים הסונה.
נאדיה חילו:
כמו פרקי אבות.
עבאס זכור:
אני היום אדבר על אמירה של הנביא מוחמד, שהכותרת שלה היא "אם אתה לא יכול לעשות טוב, אל תעשה רע". שאל אחד מחברי הנביא מה הוא הדבר המרחיק את האדם מגיהינום. אמר הנביא: האמונה באלוהים. אני חושב שזה גם העיקרון ביהדות. הדבר הכי חשוב זה להאמין באלוהים. הוא שאל האם האמונה כרוכה במעשים, או שמספיק להאמין באלוהים וזהו. אמר הנביא: לתת כתרומה חלק ממה שאלוהים נתן, אם זה כסף או השכלה לדוגמה - לתת ולתרום לאחרים חלק ממה שנתן אלוהים. שאל: אם מדובר בעני או באדם שלא למד שאין לו מה לתת, אמר הנביא שיש לצוות על האנשים לעשות מעשים טובים ולהזהיר אותם ולהרחיק אותם מהרע. שאל: אם אין באפשרותו לעשות כן, אמר הנביא שיעזור למובטל בלימוד מקצוע שיוכל לחיות ממנו. שאל: אם הוא לא יכול ללמד אחרים, אמר הנביא שיעזור למקופחים. שאל: אם מדובר בחלש שלא יכול לעזור למקופחים, שאל הנביא האם ייתכן שיש אדם כזה שלא יכול לעשות דבר מהדברים האלה. אם קורה מצב כזה, על האדם הזה להפסיק להזיק לאחרים. הוא שאל: אם הוא לא עשה את כל הדברים הטובים אבל לא הזיק לאחרים, האם הוא יגיע לגן עדן? אמר הנביא מוחמד, שכל מאמין שעושה דבר אחד מהדברים שהזכיר, ביום הדין הדבר הזה ייקח אותו לגן העדן. בערבית זה נשמע אחרת.
מוחמד ברכה:
יש אמירה של הנביא מוחמד: תמוך באחיך כשהוא עושק ונעשק. הוא שאל איך הוא יתמוך בו כשהוא עושק. הוא אמר: מנע ממנו לעשוק.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
התחלנו ברגל ימין, ואני מקווה שכך נמשיך. אנחנו רוצים לסיים, ויש לנו בדיוק שעה לסיים את ההכנה לקריאה שנייה ושלישית.
אני רק רוצה לספר לחבר הכנסת ברכה שקיבלנו סדרה של תיקונים שהציעו אתה וסיעתך. את כולם כבר הכנסנו בשבוע שעבר. שאלתי את חבר הכנסת דב חנין לשם מה התיקונים האלה, אז הוא אמר שזה כדי לדבר. אני חושב שאת כל ההסתייגויות המהותיות הכנסנו לחוק. עכשיו אנחנו מלטשים את הליטוש האחרון לחוק.
מירב ישראלי:
אחרי שהכנסתי את כל התיקונים, שלחתי את הנוסחים למשרדי הממשלה וקיבלנו עוד הערות. חלק מההערות הכנסנו, כי הן תאמו את החלטות הוועדה. לגבי חלק עלו שאלות חדשות שאציין, והוועדה תחליט מה לעשות איתן.
אני מתחילה לקרוא: "חוק המוסד העליון ללשון הערבי, התשס"ז-2007". הכנסנו הגדרות, שכרגע אדלג עליהן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני לא חושב שצריך לקרוא את זה עוד פעם, כי קראנו את כל זה.
מירב ישראלי:
זה חדש, אבל זה טכני.
"הקמת המוסד 2. מוקם בזה מוסד עליון למדע ולחקר הלשון הערבית בישראל (בחוק זה – המוסד); המוסד הוא אקדמיה ללשון ושמו ייקבע על ידיו".
כאן הכנסנו שתי הסתייגויות.
ב"תפקידי המוסד" – בעקבות ההחלטות של הישיבה הקודמת גם עיינו בתפקידים של האקדמיה המצרית:
"3. תפקידי המוסד –
(1) חקר הלשון הערבית לתקופותיה ולענפיה;
(2) עיסוק בתחומי המינוח, הדקדוק, אוצר המילים, ההגייה, התעתיק והכתיב של הלשון הערבית, לרבות חידושי לשון והתאמה לעידן הטכנולוגיה והמחשוב המתקדם;
(3) עריכת מילונים כללים ומיוחדים;
(4) חקר הלשון בתרבות הערבית, לרבות בתחומי הספרות והשירה;
(5) קיום קשרים וחילופי מידע עם האקדמיה ללשון העברית ועם מוסדות לחקר הלשון הערבית והעברית בארץ ובעולם;
(6) שיתוף פעולה עם משרד החינוך ועם מוסדות להשכלה גבוהה ומתן ייעוץ, לפי בקשה, בתחומי פעילותה".
אני רוצה להזכיר תיקון שעשינו פה. עלתה השאלה של מוסדות חינוך. באקדמיה ללשון העברית ההוראה הקיימת היא שההחלטות של האקדמיה יחולו על מוסדות חינוך. אמרנו שאולי נכניס את זה בתפקידים. בעקבות הנוסח ששלחתי, זו העמדה של משרד החינוך, והיא נראית לי הגיונית. בעיקרון, אין להם בעיה שההחלטות יחולו על מוסדות חינוך, זאת אומרת שמוסדות חינוך יצטרכו לפעול לפי ההחלטות של האקדמיה, כמו שהם פועלים לפי האקדמיה ללשון העברית, כששיתוף הפעולה יהיה עם מערכת החינוך, זאת אומרת עם מערכת החינוך. כמובן שהכוונה היא לא שהאקדמיה תיכנס למוסדות חינוך ספציפיים בלי משרד החינוך. לכן שיתוף הפעולה הוא עם משרד החינוך, והייעוץ יינתן לפי בקשה.
יצחק רייטר:
מה לגבי רשות השידור?
מירב ישראלי:
זה בסעיף של התחולה. כאן זה רק התפקידים, זה בעצם סוג של יחסים וולונטריים.
נאדיה חילו:
הגדרת המושג של שיתוף פעולה בהתנהלות היומיומית תיקבע על ידי הפורום?
מוחמד ברכה:
אני חושב שהניסוח הוא טוב. הוא מאפשר שיתוף פעולה ועצמאות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שלא צריך לפי בקשה, כי אם הגוף רוצה לייעץ, צריך לקבל את הייעוץ שלו.
מירב ישראלי:
אתה לא חייב בכל מקרה לקבל ייעוץ. אם כך, אני מורידה "לפי בקשה" ומשאירה כך את הנוסח.
"(7) פרסום כתבים ומחקרים ועריכת כנסים בתחומי פעילותה".
אני חושבת שזה מכסה את כל מה שדיברנו עליו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שהרחבנו מאוד בסעיף המטרה. אני חושב שזה נותן הרבה יותר תוכן ובשר למוסד הזה, וזאת המטרה כמובן.
נאדיה חילו:
המוסד השני ללשון העברית צריך לעשות תיקוני חקיקה, בהתאם לטיוטת החוק הזאת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה הרבה יותר טוב. את יכולה להציע ולהביא את זה בפני הוועדה.
מוחמד ברכה:
בסעיף (2) כתוב "לרבות חידושי לשון והתאמה לעידן הטכנולוגיה והמחשוב המתקדם". זה מצוין, אבל צריך הבהרה שזה לא יתנגש עם אקדמיות ללשון הערבית בעולם הערבי, שקובעות אותו דבר ושלא יקרה מצב שלאותו מותג ייקרא שם ערבי ישראלי ושם ערבי של העולם הערבי.
יהודית גידלי:
ומה קורה אם בירדן זה שונה ממצרים?
מוחמד ברכה:
בדרך כלל יש תיאום.
מירב ישראלי:
השאלה אם אתה רוצה להגביל אותם בחוק או להסתפק ב-(5) שם יש לך תיאום קשרים.
רוני טלמור:
אפשר אולי ב-(5) להכניס גם את הנושא של תיאום.
מירב ישראלי:
חשבתי על זה, אבל השאלה האם תיאום זה לא קצת יותר מדי מגביל אותם. נראה לי שזה יגביל את העצמאות שלהם.
מוחמד ברכה:
זה גם כפייתי. בתיאום יש שני צדדים שצריכים להסכים, אז החתן מסכים אבל אני לא בטוח שהכלה.
נאדיה חילו:
אני סומכת על הפורום.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חבר הכנסת ברכה, אני מציע שנשאיר את זה בניסוח הזה. היו הרבה ויכוחים עד שהגענו לניסוח הזה. זה ברור לגמרי שיש פה שוני באקדמיה, ושלא ייקבע פה – וזאת גם לא הכוונה – עבור כל העולם הערבי, איך העולם הערבי יפתח את שפתו, אבל זה יהיה חלק מהשיח, ולכן הכנסנו את סעיף (5), כי זה יהיה חלק מהשיח, שאנחנו מקווים שהאקדמיה הזאת תפתח.
מירב ישראלי:
"המוסד – תאגיד 4. (א) המוסד הוא תאגיד".
אנחנו נקבע לזה סעיף נפרד.
"(ב) למוסד תהיה מליאה, שתורכב מכלל חבריה, למעט חברי כבוד וחברים
יועצים, ומתוכה תיבחר המינהלה, וכן יהיה לו מנהל כללי.
יוסף עופר:
אני רוצה להעיר לגבי "חברים יועצים". אני אספר קודם כל מה קורה באקדמיה העברית, ואחר כך תחליטו. באקדמיה ללשון העברית החברים היועצים, מעמדם כמעט שווה לחברים הרגילים. יכול להיות חבר יועץ במשך הרבה שנים ורק אחר כך יעלו אותו בדרגה. מבחינת הפעילות, במידה רבה הפעילות מתבססת על החברים היועצים, שהם יותר פעילים ויותר צעירים. פה הם לא מוגדרים בתוך המליאה. בכלל לא ברור לי מתוך החוק, האם יש להם זכות הצבעה לענייני לשון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין להם זכות הצבעה.
יוסף עופר:
אז אני רק מעיר שזה לחלוטין שונה ממה שקורה באקדמיה ללשון העברית.
רוני טלמור:
במליאת האקדמיה יש להם זכות הצבעה.
יוסף עופר:
בוודאי, הדבר היחיד שהם לא עושים זה שכאשר בוחרים חברים חדשים, הם לא מוסמכים לבחור חברים חדשים. בכל דיון לענייני לשון אין שום הבדל בינם לבין חברים רגילים. כך זה אצלנו.
נאדיה חילו:
בפעם הקודמת דיברנו על יועצים. אז אנחנו גם לקחנו בחשבון, שיכול להיות שחברים יצטרכו את הייעוץ המקצועי גם בתשלום, כלומר לא רק לייעץ מבין החברים, כך שאי אפשר גם לתת זכות הצבעה, כי זה כאילו ניגוד עניינים.
מירב ישראלי:
חברים יועצים הם חברים. עובדי האקדמיה, ככל שהאקדמיה תיקח עובדים, יהיו עובדים. אלה שתי פונקציות שונות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
דנו בזה בהרחבה, אני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו.
נאדיה חילו:
גם לחברי כבוד אין זכות הצבעה.
מירב ישראלי:
"הרכב המוסד 5. (א) מספר חברי המוסד לא יפחת מ-15 ולא יעלה על 23; חברים במוסד
שמלאו להם 75 שנים לא יבואו במניין זה; לא יותר מ-10% מהחברים
במוסד יכולים להיות חברי חוץ".
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מדגיש שכאשר כתוב "לא יבואו במניין", הכוונה שהם ימשיכו להיות חברים מלאים, זאת אומרת שאפשר להוסיף עליהם חדשים, אבל הם ממשיכים להיות חברים.
יוסף עופר:
זה סעיף שיש בו ניסיון רב באקדמיה ללשון העברית.
מירב ישראלי:
חבר הכנסת ברכה, כאן יש הסתייגות שלכם, שלא התקבלה, ולכן היא תירשם כהסתייגות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתם רציתם להגדיל את מספר החברים, וסיכמתי עם חבר הכנסת חנין שתהיה לכם הסתייגות כדי שתוכלו לדבר. סיכמנו עם כולם, שזה מספר אופטימלי פה.
נאדיה חילו:
גם יותר מדי זה מסרבל את העבודה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כן, יותר מדי זה לא טוב, אבל רשמנו לכם פה הסתייגות.
מירב ישראלי:
"(ב) הממשלה תמנה את 15בהחברים הראשונים של המוסד, לפי המלצת השר לאחר
שהתייעץ עם נציגי מוסדות להשכלה גבוהה ועם נציגי גופים ציבוריים העוסקים בתחום
מדע וחקר הלשון הערבית; הודעה על הרכב המוסד ועל כל מינוי נוסף של חברים בו
תפורסם ברשומות.
(ג) בתום שנה אחת למינוי 15 החברים הראשונים, תמנה מליאת המוסד, בכל שנה, לא יותר
משני חברים נוספים עד שיגיע מספר החברים ל-23; כן תמנה מליאת המוסד חבר חדש כל
אימת שיתפנה מקומו של חבר מכל סיבה שהיא.
(ד) שני שלישים לפחות מחברי מליאת המוסד יהיו מקרב האוכלוסייה הערבית".
כאן יש שאלה שני שלישים ממה, זאת אומרת: האם אלה שני שלישים מכלל החברים, כולל 75, או שאלה שני שלישים רק מהמספר של המניין.
מוחמד ברכה:
מה-23, כי אלה שמגיעים ל-75 ייצאו מה-23, זאת אומרת שהם יגיעו על פי אותו מפתח.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יהיו תמיד 23, רק שבהתחלה יהיו 15. אותו דבר אומרת נציגת משרד המשפטים גם לגבי ה-10%.
עבאס זכור:
15 החברים הראשונים לא צריכים להיות לפי המלצת השר בלבד. רוב הזמן כשבממשלה אין ערבים, זה צריך להיות בהתייעצות גם עם כמה מחברי כנסת ערבים.
מירב ישראלי:
זה ערבוב רשויות.
עבאס זכור:
כך זה במינוי של הקאדים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
השר זה רק במינוי הראשוני. אחר כך השר לא קיים יותר.
עבאס זכור:
הפעם הראשונית גם חשובה.
מוחמד ברכה:
כפשרה למה שאומר חבר הכנסת זכור, אני מציע שזה יהיה בהתייעצות עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של חברי הכנסת, כדי לאפשר לחברי הכנסת לומר את דברם.
רוני טלמור:
זה לא מקובל.
מוחמד ברכה:
אני מדבר על כל ניסוח שיאמר שזה יובא לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט על מנת לשמוע.
מירב ישראלי:
זה לא מקובל. אנחנו לא עושים את זה.
נאדיה חילו:
חבר הכנסת ברכה, הפעם נמצא כאן חבר הכנסת מלכיאור.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין פעמים אחרות, זה קורה רק בהתחלה.
נאדיה חילו:
הוא רצה שיבואו להתייעץ. אני אומרת שהפעם התמזל מזלנו ויש לנו יושב ראש כזה, אבל אם יהיה לנו יושב ראש אחר?
מוחמד ברכה:
הכוונה היא ליצור דיון ציבורי בשלבי הכינון של המוסד.
רוני טלמור:
אבל זה חד-פעמי. אולי באמת מספיק לקיים דיון שלא מתחייב מלשון החוק.
מוחמד ברכה:
גם אם זה יהיה בלשון החוק, זה יהיה פעם אחת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חבר הכנסת ברכה, בניגוד לניסוח הראשוני הכנסנו בפעם הקודמת "לאחר שהתייעץ עם". אם אין איזו התנגדות עקרונית מאוד, לי אין בעיה שיהיה כתוב "בהתייעצות עם ועדת החינוך, התרבות והספורט".
מוחמד ברכה:
אני לא אומר באישור.
מירב ישראלי:
זו לא התייעצות על הנושא הכללי, אלא לגופו של אדם. זה לא דבר שועדת כנסת עושה.
מוחמד ברכה:
אבל איך יבוא לידי ביטוי הדיון הציבורי, שאני באמת חושב שחשוב שהוא יתקיים?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הדיון הציבורי בא לידי ביטוי במוסדות להשכלה גבוהה, בגופים ציבוריים. שינינו את זה ומאוד הרחבנו את הטקסט.
נאדיה חילו:
אפשר לעשות את זה בלי חוק.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
השר הגיע, והוא כנראה גם יהיה השר הממנה הראשון. מאחר שזה בידיך להמליץ על 15 החברים הראשונים של המוסד, אנחנו נשמח אם תהיה התייעצות ציבורית יותר רחבה, בלי להכניס את זה לחוק, כולל הוועדה הזאת לגבי השמות של האנשים. התייעצות לא פורמלית ולא מחייבת, אבל התייעצות עם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת.
מוחמד ברכה:
פורמלית, אבל לא מחייבת.
שר המדע התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אתה רוצה לשמוע את דעתי?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רק רוצה שתגיד לי כן או לא, ואז נמשיך הלאה לסעיף הבא.
שר המדע התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
לא, מפני שזה לא כן או לא. צריכה להיות התייעצות ציבורית וגם פתיחות ציבורית, ולדעתי צריכה להיות גם עמדת פתיחה שתשלב אנשים שהתחילו בעבודה זאת מזה שנים רבות. אני זכיתי להכיר חלק מהם, ויש להם זכויות גדולות. אני חושב שהם ראויים וטובים וגם עשו עבודה טובה. אבל זה לא כן או לא.
מוחמד ברכה:
הכוונה היא שהנושא הזה יובא גם לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. אני מדבר על ההרכב, הקונספציה והשמות. הרי זה הרכב מכונן של משהו שאחר כך יתקיים מעצמו, ללא התערבות של שום מוסד אחר. אני חושב שוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת תהיה במה לא רק לשמוע את דעתם של חברי הכנסת, אלא גם לדיון ציבורי רחב יותר על ידי אנשים שיוזמנו לכאן. אין פה כוונה לקבוע נוסח מחייב. לוועדת החינוך התרבות והספורט אפשר להזמין אנשים מקשת רחבה יותר, זאת אומרת לא רק לשמוע את דעתם של חברי הכנסת מוועדת החינוך התרבות והספורט, אלא לייצר דיון ציבורי פרלמנטרי דמוקרטי בעניין הזה.
שר המדע התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
על השמות?
מוחמד ברכה:
כן.
שר המדע התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
מקיימים דיון ציבורי על העניין ועל הנושא.
מוחמד ברכה:
גם. אנחנו מדברים על מוסד מכונן, וזה חשוב.
שר המדע התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
על השמות לא יהיה דיון ציבורי.
נאדיה חילו:
אני חושבת שזה מאוד משפיל וזה חלק מחוסר אמון מסוים, אם נביא לפה דיון שמי על האנשים. אחרי שממנים אנשים, אפשר להביא לפה את ההרכב. אם יש הסתייגות, ויכול להיות שלמישהו תהיה הסתייגות על שם - - -
מוחמד ברכה:
אנחנו לא מומחים ללשון הערבית, או שיש כאלה שהם לא מומחים, כי אני חושב שאני מומחה.
נאדיה חילו:
אז אנחנו נגיש הסתייגות, אבל לא נביא את זה לדיון, כי זה מאוד משפיל להתדיין על ההרכב ועל האנשים. אם תהיינה הסתייגויות על חלק מהאנשים שהוועדה תחשוב שהם לא ראויים - - -
עבאס זכור:
חשוב מי יהיה במקום הזה.
שר המדע התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אנחנו ננהג כפי שנהגו עד היום בכל המינויים של גופים ציבוריים על ידי הממשלה. מעבר לזה, נפעל בצורה שונה נוספת להתייעצות ציבורית רחבה, אבל אנחנו לא נהיה חריגים ולא נעשה דבר שונה, כפי שהשרה, השר דיכטר או השר כבל אתמול הביאו לאישור הממשלה נציגים לרשות השידור, נציגים לחברת המתנ"סים וכולי. אנחנו ננהג אותו דבר בדיוק.
מוחמד ברכה:
זה מוסד מכונן. אגב, אתה לא צריך לחשוש מזה. אני יודע שאתה לא אמור לחשוש ואתה גם לא חושש ולא צריך לבטא עמדה שלילית כזאת.
שר המדע התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אני לא חושש מדבר. מכיוון שזה נושא ראשון מסוגו ומהותי, לא מדובר בעוד דירקטוריון, אני אקיים התייעצות ציבורית רחבה, גם עם חברי הוועדה וגם מעבר לזה עם הגופים ועם המוסדות שנוגעים לדבר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שהשר אמר שהוא מבין את הדאגה של החברים שבאה פה לידי ביטוי, והוא לפנים משורת הדין, מעבר למה שמחייב אותו פה החוק, הוא יקיים התייעצות רחבה גם עם חברי הוועדה.
שר המדע התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אגב, כבר קיימתי את ההתייעצות עם חלק מהחברים, ואני אמשיך בזה.
רוני טלמור:
אדוני, גם כשהשר ממנה וגם כשהמליאה, אולי כדאי להבהיר שאפשר למנות רק חברים שהם לא הגיעו עדיין לגיל 75? מבחינת ההיררכיה הפנימית שנוצרת, נראה לי שהשר צריך למנות 15 חברים שיהיו עד גיל 75. נראה לי שגם מינויים אחרי זה צריכים להיות כאלה, אלא אם כן אתם סבורים אחרת.
נאדיה חילו:
זה גם משתמע מהחוק.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא משתמע, אבל אם יש אדם מאוד ראוי בן 78, למה הוא לא יכול להיות שם מההתחלה? מייד אחרי שהוא מתמנה, ממנים עוד אחד.
מירב ישראלי:
חבל, כי זה כאילו ימנע למנות אדם שהוא אולי עם ניסיון.
רוני טלמור:
אני לא מבינה איך זה ייראה בדיוק.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
את שואלת מה אם הוא ירצה להתחכם, אבל אני לא חושש למצבים קיצוניים כאלה.
רוני טלמור:
זה לא עניין של התחכמות, אלא איך עומדים אחרי זה בהוראות החוק.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כתוב פה בבירור, שאם יש מישהו כזה, המליאה ממנה עוד נציג אחד, וזה בסדר.
מירב ישראלי:
אמרנו שלגבי שני שלישים מהאוכלוסייה הערבית זה רק מאלה שבאים במניין ללא ה-75. כנ"ל לדעתי גם בסעיף (ה):
"(ה) בהרכב מליאת המוסד יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ובכל מקרה לא
יפחת שיעורן של הנשים מרבע מבין חברי מליאת המוסד".
מוחמד ברכה:
לא של הנשים, אלא של אחד המינים.
נאדיה חילו:
זה משתמע שזה נשים. אדוני יושב הראש, בחיפה הוקמה קליניקה משפטית, בהובלה של פרופסור סבן וג'ברין. הם אמרו שזאת חקיקה חדשה. הם אמרו שמהיום התקדים הזה, יצטרכו לפעול לפיו, כי אנחנו קבענו פה נורמה שלא קבענו בעבר של ייצוג הולם גם לנשים וגם לאוכלוסייה הערבית.
רוני טלמור:
ערכנו בדיקה. בגלל שמצאנו שיש כמה וכמה חוקים בהם כן נקבע שיעור כזה או אחר לנשים, אנחנו סבורים שזה לא נכון לקבוע מכסות, אבל בנסיבות האלה אני לא רואה מקום להסתייג כי יש חוקים אחרים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
עוד יותר טוב.
מירב ישראלי:
"חברות במוסד 6. חברי המוסד מתמנים לכל ימי חייהם, אך מליאת המוסד רשאית לראות
והפסקתה את מקומו של חבר כמקום שנתפנה ולמנות אחר במקומו בהתקיים אחד
מאלה:
(1) החבר לא השתתף בישיבות המוסד במשך שנה או במשך שלוש ישיבות
רצופות, או שידוע מראש שלא יוכל להשתתף בהן;
(2) החבר הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש כחבר המוסד;
(3) החבר חדל להיות תושב ישראל ולא מונה כחבר חוץ".
מוחמד ברכה:
האם סעיף (2) לא נזיל? מי קובע את חומרתו?
מירב ישראלי:
החליפו את הנוסח של קלון. זה הנוסח המקובל בחקיקה כרגע. כמובן שאם הוא לא יהיה מרוצה מההחלטה, הוא יוכל לפנות לבית משפט.
"(4) החבר ביקש זאת; במקרה זה רשאית מליאת המוסד, לבקשת החברה, למנות
אחר במקומו כממלא מקום זמני, לתקופה שתקבע".
בסעיף כפי שהיה מנוסח קודם, לא היה ברור על איזה מהעילות זה ממלא מקום זמני ועל איזה מהעילות זה ממלא מקום קבוע. נראה שבסעיפים (1) עד (3) זה צריך להיות ממלא מקום קבוע כמובן, ורק למעשה בסעיף (4) כשהחבר עצמו מבקש, זה יכול להיות גם זמני. העלו פה אפשרות שהחבר נוסע לשבתון בחוץ לארץ או דברים מהסוג הזה. משרד המשפטים העלה שאלה, האם אנחנו רוצים לאפשר בכלל מצב שמישהו לא יהיה שנתיים ויהיה לו ממלא מקום זמני. השאלה האם אנחנו רוצים בכלל לאפשר מצב כזה, או שמי שמתפטר, מתפטר.
מוחמד ברכה:
או לתת חריג על שלוש ישיבות.
מירב ישראלי:
זה סעיף (4).
מוחמד ברכה:
אני מתכוון בלי ממלא מקום.
יוסף עופר:
לא מדובר בחברי כנסת, אלא בחברי אקדמיה. זה דבר רגיל מאוד שאדם נוסע לשבתון. שלוש ישיבות זה נראה לי דרקוני לחלוטין. באקדמיה ללשון מדובר על שנה.
שר המדע התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אלא אם יש סיבה מוצדקת. אם הוא בשנת שבתון, הסיבה מוצדקת.
מוחמד ברכה:
אני שותף להערה, ששלוש ישיבות זה דרקוני מדי.
אני לא חושב שזה צריך לייצר מנגנון של חברות זמנית. גם אם מישהו הולך לשנת שבתון של שנה או שנתיים, הוא יבקש אישור מיוחד, ואז המועצה תפעל בהרכב חסר בלי ממלא מקום.
שר המדע התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
למה שלא יהיה ממלא מקום?
מוחמד ברכה:
אחר הוא יחזור ותגיד לממלא מקום שהוא יתחפף?
שר המדע התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
הוא נכנס כשהוא יודע מראש שהוא ממלא מקום לשנה. זה יותר מכובד ממקום ריק.
מוחמד ברכה:
אתם קבעתם שמדובר על מכסה של בין 15 ל-23.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה תמיד יהיה 23. אחרי ארבע שנים זה יהיה תמיד 23, לפחות.
רוני טלמור:
הערה זאת והערות במקומות אחרים נובעות ממתח שנוצר בין העובדה שמצד אחד רוצים למנות את החברים לכל חייהם, וזה גם מקובל גם במקומות אחרים, למשל באקדמיה למדעים, אבל מצד שני שרוצים שהחברים יהיו פעילים ושהם יתרמו לעבודה השוטפת של המוסד, ושזה לא יהיה רק כיבוד, אלא שזאת תהיה כהונה שיש בצידה גם חובה.
ניסיתי לדבר על זה קצת עם מירב לפני הישיבה, כדי לראות איך אפשר לחדד את זה. יש כל מיני אפשרויות. אחת האפשרויות זה לקבוע מנגנון יותר רחב שמאפשר להפסיק כהונה של חבר. עכשיו יש פה גם שאלה לאיזו מסקנה צריך להגיע כדי להפסיק כהונה, אבל בגדול אם רואים שהתרומה שלו לעבודה השוטפת היא לא מה שקיוו שתהיה. אני זוכרת שמירב הציעה ללכת דווקא דרך התקנון, ודרכו לקבוע את החובות שלהם להיות פעילים.
מירב ישראלי:
שיש גם בתקנון לאקדמיה ללשון העברית היום.
מוחמד ברכה:
אני לא שמתי לב האם יש חובת התכנסות סדירה.
מירב ישראלי:
יש למליאה כמה פעמים בשנה. זה בסעיף 11(א), חמש פעמים בשנה. מה שקיים היום בתקנון האקדמיה – וזה מה שהצעתי – זה שחבר צריך להיות חבר בשתי ועדות. חשבנו להכניס בתקנון הוראה, שבתקנון יהיו הוראות לגבי היקף הפעילות הנדרש מכל חבר.
מוחמד ברכה:
אז במקום לומר שנה, אפשר לומר חמש ישיבות. הרי אלה יכול להיות חמש ישיבות לפחות, כי הם יכולים להתכנס יותר. במקום לומר שנה, שזה הרבה, אפשר לומר חמש ישיבות.
מירב ישראלי:
במקום שלוש ישיבות, נקבע חמש ישיבות רצופות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל לא אמרנו האם רוצים ממלא מקום או לא. אני נוטה לקבל את מה שאומר חבר הכנסת ברכה. נעזוב את ממלא המקום, לא צריך ממלא מקום, זה באמת מסבך.
מוחמד ברכה:
זאת לא קבוצת כדורגל.
מירב ישראלי:
יש גם עניין של קוורום. נגיד ששלושה או ארבעה אנשים יוצאים לשבתון, מצב שיכול לקרות. מתוך 23 ארבעה אנשים זה הרבה. אני חושבת שחבל שהאקדמיה תפעל בהרכב חסר.
יהודית גידלי:
אגב, גם בכדורגל יש הרכב חסר.
יוסף עופר:
בישיבת מליאה של האקדמיה ללשון יש כ-30 משתתפים, מכיוון שמחציתם הם חברים יועצים והם חברים ושותפים לכל דבר. לפי המספר הזה, יהיו פה בישיבה ממוצעת שמונה אנשים.
מירב ישראלי:
הם יכולים להיות בישיבות, רק שאין להם זכות הצבעה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה 15 בשנה ראשונה. ברצף השנים זה תמיד 23, לא יהיה מצב כזה.
נאדיה חילו:
גם נוסיף יועצים.
יוסף עופר:
לאקדמיה ללשון נבחרו סופרים מפורסמים שאני לא אזכיר את שמם שלא טרחו לבוא לישיבות. בפועל הם לא יזמו אף פעם ישיבה להוציא אותם.
מירב ישראלי:
השאלה האם אתם רוצים לתת למליאת האקדמיה אפשרות להוציא חבר מסיבות אחרות, שזה לא קיים.
נאדיה חילו:
רק אם הוא לא משתתף או לא אפקטיבי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בואו נוריד את סעיף (4).
מירב ישראלי:
אז החבר לא יכול לבקש?
מוחמד ברכה:
הוא יכול לבקש, אבל לא ממלא מקום.
מירב ישראלי:
הרישא זה שמקומו התפנה. אתם רוצים שאם הוא ביקש, הוא יוכל לצאת לשנתיים ולחזור אחרי שנתיים.
רוני טלמור:
זה כמו התפטרות.
מירב ישראלי:
זאת לא התפטרות, זאת השעיה.
רוני טלמור:
אבל אמרנו שלא רוצים ממלא מקום.
מירב ישראלי:
הם רוצים שהוא יוכל להשעות, בלי שימנו לו ממלא מקום.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הוא יכול לבקש לצאת לשנה או שנתיים, הייתי אפילו מגביל את זה לשנתיים.
מוחמד ברכה:
לתקופה של עד שנתיים.
רוני טלמור:
במצב כזה לא יעשו שימוש בסמכות לפי סעיף 6(1), והשאלה אם צריך להסדיר את זה מעבר לכך. אם המליאה רואה הצדקה ולא סבורה שבמשך השנתיים האלה צריך להעביר אותו מכהונתו, אין לה חובה, היא רשאית. היא רשאית כשזה לא מוצדק מבחינתה, אבל מבחינתה אותן שנתיים מוצדקות, אני לא רואה לכך סיבה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
היא אומרת שהמליאה לא חייבת להפסיק. אם יש סיבה מוצדקת שאדם יצא מטעם האקדמיה לשליחות למשך שנתיים, לא צריך לפטר אותו.
נאדיה חילו:
המליאה עצמה תקבל את ההחלטה בהתאם לנסיבות.
רוני טלמור:
הצדק סביר או ניסוח קצת אחרת, אבל זאת הכוונה.
מירב ישראלי:
לדעתי זה הניסוח.
נאדיה חילו:
צריך גם לתת קרדיט למליאה. הרי אנחנו יוצאים מההנחה שיושב שם יושב ראש ושמדובר באנשים שיודעים ואכפת להם, והם ישקלו לגופו של עניין.
מירב ישראלי:
אם כך, אני מורידה לגמרי את סעיף (4) ומוסיפה "לפי הצדק סביר" בסעיף (1).
מוחמד ברכה:
אני רוצה לשאול את האם באקדמיה ללשון העברית יש כישורים מסוימים שצריכים להתקיים כדי להיות חבר המועצה.
יוסף עופר:
כן, מדובר בתקנון על חוקרי לשון וסופרים עבריים.
מוחמד ברכה:
לא השכלה אקדמית?
יוסף עופר:
לא.
מוחמד ברכה:
איך בוחרים את גרוסמן או את א.ב יהושע?
יוסף עופר:
לא הייתי בישיבות בחירה. פורמלית מדובר בחוקרי לשון וספרות עברית.
מירב ישראלי:
"תוקף פעולות 7. תוקפו של דיון במליאת המוסד לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של חבר
מחבריה, או מחמת פגם שחל במינויו.
חברי כבוד 8. (א) מליאת המוסד רשאית למנות חברי כבוד, מבין חברי המוסד ומבין
שאינם חבריו, ובלבד שמספרם לא יעלה על מחצית ממספר חברי מליאת
המוסד.
(ב) נתמנה חבר המוסד לחבר כבוד, רשאית מליאת המוסד למנות חבר אחר
במקומו.
חברים יועצים 9. מליאת המוסד רשאית למנות חברים יועצים, שהם מומחים בתחום הלשון
והספרות הערבית, ובלבד שמספרם לא יעלה על שליש ממספר חברי מליאת
המוסד.
גם כאן קיבלנו הסתייגות מחבר הכנסת ברכה. הכנסנו פה הסתייגויות שלכם.
נשיא המוסד וסגנו 10. חברי מליאת המוסד ימנו מביניהם את נשיא המוסד ואת סגנו".
רוני טלמור:
לגבי סעיפים 8 ו-9, חשוב לומר שלי לא לגמרי ברור מה ההבדל בין חבר כבוד לבין חבר יועץ ולמה עושים הבחנה ביניהם. אני אשמח לדעת באקדמיה מה ההבדל ביניהם, אבל כרגע זה לא ברור לי. אלה סתם שני סוגי חברים שלא מצביעים באופן פורמלי, אבל רוצים שהם יהיו בסביבה, אבל מה זה אומר מעבר לזה?
יוסף עופר:
אלה שני דברים שונים לגמרי. חבר כבוד זה אדם שידוע שלא יוכל לבוא. הוא בעל מעמד, אולי תושב חוץ. היה מקרה אחד בהיסטוריה, שגם תורם אקדמיה שתרם לבניין האקדמיה התמנה כחבר כבוד, וזה היה תקדים חד-פעמי. בשנים האחרונות השתמשו בזה לחוקרים מחוץ לארץ שהתמנו לחברי כבוד. הם באו לפעם אחת, הרצו על נושא חשוב, אבל הם לא משתתפים בישיבות באופן סדיר וידוע מראש שהם לא יוכלו להשתתף.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
התשובה היא טובה וברורה.
מוחמד ברכה:
זה טוב. הייתי למשל רוצה לראות את מחמוד דרוויש כחבר כבוד במוסד.
מירב ישראלי:
"סדרי עבודת 11. (א) מליאת המוסד תתכנס לפחות חמש פעמים בשנה; נשיא המוסד יזמן
מליאת המוסד את ישיבות מליאת המוסד, יקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן וינהל
אותן".
עבאס זכור:
אני רוצה להוסיף או לפי בקשה של 20% או 30% מחברי המליאה.
מירב ישראלי:
אז אולי נכתוב "וכן לפי".
כאמל ריאן:
בסעיף 9 הייתי רוצה לראות לא רק מומחים בתחום הלשון והספרות הערבית. יכולים להיות יועצים גם בתחומים אחרים, אם הם למשל יצטרכו להתייעץ עם מומחים לשפות אחרות.
מירב ישראלי:
אפשר להתייעץ, אבל השאלה האם אתה ממנה אותו בתור חבר ממש.
מוחמד ברכה:
אם יש המצאה טכנולוגית, מזמינים מומחה שיסביר על מנת להגיע למילה הטובה ביותר, אבל הוא לא יהיה חבר מחליף.
מירב ישראלי:
הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להרחיב את התרבות יותר מהספרות.
קריאה:
החברים האלה מצביעים בישיבות בענייני לשון?
מירב ישראלי:
לא, הם לא חברי מליאה.
רוני טלמור:
האמת היא שאולי כדאי לכתוב שהם כן חלק מהמליאה, אבל ללא זכות הצבעה. הכוונה היא שהם כן יזומנו לישיבות, אחרת מה הטעם בנוכחות שלהם, אבל הם בלי זכות הצבעה.
מירב ישראלי:
אם זה מקובל, אחר כך ננסח את זה. בעיקרון, החברים היועצים יהיו חלק מהמליאה של האקדמיה.
רוני טלמור:
גם חברי הכבוד. האם אצלכם הם מוזמנים באופן עקרוני לישיבות המליאה?
יוסף עופר:
עקרוני כן, אבל מראש ברור שהם לא יבואו.
מירב ישראלי:
נראה לי שנכניס את היועצים.
רוני טלמור:
נראה לי שגם חברי כבוד. הרי הרעיון שלא סופרים אותם בקוורום ושאין להם זכות הצבעה לא משפיע על קבלת ההחלטות, אבל צריך לתת איזושהי משמעות לכך שהם בכלל חברים מסוג כזה או אחר, אחרת מה הטעם שהם חברים?
מירב ישראלי:
גם בחידושי לשון, שמצביעים עליהם במליאה, אתה אומר שליועצים זכות הצבעה כמו לכל חבר אחר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
באקדמיה הנקודה של חידושי לשון פחות משמעותית וההצבעות פה הן פחות משמעותיות בנושא הזה. זה ההבדל, בגלל מה שאמר חבר הכנסת ברכה. אנחנו לא נקבע עבור כל העולם הערבי את חידושי הלשון.
מירב ישראלי:
הם חברי מליאה ללא זכות הצבעה?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כן. זה מה שהציע משרד המשפטים.
יצחק רייטר:
האם יש קוורום מחייב?
מירב ישראלי:
מייד נגיע לזה. חברי מליאה ללא זכות הצבעה. אני לא מבינה את זה לגמרי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה זה אומר להיות חבר מליאה?
רוני טלמור:
זה אומר שאתה נוכח בדיונים.
מירב ישראלי:
אפשר לקבוע שהם יוזמנו לדיונים וישתתפו בהם.
רוני טלמור:
אז אפשר לכתוב את זה גם כך, זה אותו דבר, אין בעיה.
מירב ישראלי:
בעיקרון, אנחנו רוצים שהם יוזמנו ויהיו חברי מליאה, אבל בלי זכות הצבעה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו רוצים שהם יהיו נוכחים בדיונים.
מירב ישראלי:
עלתה פה הצעה של חבר הכנסת זכור, שמליאת המוסד תתכנס לפחות חמש פעמים בשנה וכן לפי בקשת שליש.
עבאס זכור:
20% או 30% מחברי המליאה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בדרך כלל, כשיש אפשרות של חלק לכנס, זה בגלל שלא נפגשים לעתים תכופות. אם יש מועצה שמתכנסת פעם בשנה, אומרים שזה לא רק זה, אלא גם כששליש מבקשים. אם חייבים להתכנס לפחות פעם בחודשיים, הצורך של כינוס המועצה הוא פחות מהותי. מה שכן, אם למשל הנשיא לא רוצה להעלות נושא מסוים, העובדה שיש לשליש מהחברים אפשרות להעלות נושא לסדר היום - לא רק לבקש, אלא לדאוג שזה יעלה - יותר חשובה.
מוחמד ברכה:
זה לא מוסד שצריך לנהל בו חיים שוטפים.
מירב ישראלי:
אבל אז אפשר לא לקבוע שליש, אלא לומר שהנשיא יעלה על סדר היום נושאים לפי בקשת החברים.
יוסף עופר:
ואם חבר מסוים רוצה וכל האחרים לא?
מוחמד ברכה:
אני חושב שהיועצת המשפטית צודקת. הרוב יכול לדחות ולהחליט שזה לא יידון, אבל כל אחד יכול להעלות את הנושא.
יוסף עופר:
צריך לקבוע טווח זמן. אם לפני כל ישיבה הנושא רוצה לדון בנושא א' ופתאום החברים מבקשים לדון ב-10 נושאים אחרים, לא תתקיים ישיבה.
עבאס זכור:
אם שליש מהחברים רוצים נושא מיוחד, הם יכולים לדון עליו.
רוני טלמור:
בסעיף לגבי התקנון נכתב שהמליאה תוכל לקבוע לעצמה סדרי עבודה בתקנון, ככל שהם לא נקבעו כאן בחוק. אפשר להוסיף סדרי עבודה, למשל כמה חברים יכולים להעלות נושא לסדר היום.
מירב ישראלי:
זה בדיוק מה שרוצים לעשות פה. מוצע ששליש מחברי המליאה, ורק שליש מה-23, יכולים לבקש להעלות נושא לסדר היום.
מוחמד ברכה:
למה שליש? אם חבר המליאה רוצה להעלות נושא, מה הבעיה עם זה?
מירב ישראלי:
אז אפשר לומר שהוא יעלה את זה זמן מספיק מראש.
מוחמד ברכה:
נגיד שבוע או 10 ימים לפני הישיבה.
רוני טלמור:
זה לא קשור לחוק, זה יותר לתקנון.
מוחמד ברכה:
אז המליאה תהיה סוברנית לדחות או לקבל את עמדתו.
מירב ישראלי:
אולי התקנון יקבע איך מעלים נושאים לסדר היום.
נאדיה חילו:
עדיף, כי יכולים להעלות מה שחשוב למישהו אחד או אחר, כשזה מסרבל את העבודה. אתה נותן כלי לכל אחד. מה שחשוב לך, לא חשוב לי ולהפך.
מוחמד ברכה:
לכן יש רוב, שיכול לקבל את הדעה הזאת או לא לקבל אותה, אבל לא להעלות את הנושא?
נאדיה חילו:
לבקש, אבל לא לחייב את הדיון, אם מישהו מעלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו מדברים על אנשים מכובדים. כמעט בכל מליאה, בכל גוף ובכל הנהלה יש אפשרות להעלות נושאים, שונות. אם זה לא טוב, מורידים את הנושא.
מירב ישראלי:
אולי נוסיף בתקנון, שלגבי סדרי עבודה, לרבות - - -
רוני טלמור:
אין צורך. בדרך כלל כותבים שסדרי עבודת המוסד ייקבעו בתקנון ככל שלא נקבעו בחוק זה.
מירב ישראלי:
כתבנו את זה, אבל יש פה פירוט מסוים. אולי אפשר לכתוב לגבי ישיבות המליאה.
רוני טלמור:
אבל זה חלק מסדרי העבודה של המוסד וועדותיו.
מירב ישראלי:
אם רוצים לאפשר לאנשים להעלות נושאים לסדר היום, אפשר להזכיר את זה.
רוני טלמור:
אבל זה נראה טריוויאלי שזה חלק ממה שיוסדר בתקנון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נשאיר את זה.
נאדיה חילו:
אם זה מובן מאליו, אין צורך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה מובן מאליו, נשאיר את זה.
מירב ישראלי:
אם כך, אני לא מתקנת את 11(א).
"(ב) המניין החוקי בישיבות מליאת המוסד הם רוב חבריה".
השאלה היא האם זה כל המליאה כולל בני ה-75.
רוני טלמור:
אבל אז צריכה להסדיר את 11(א). "נשיא המוסד יזמן... יקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן וינהל אותן" ואחרי זה בהתאם להוראות התקנון.
מירב ישראלי:
בגלל שרצינו להכניס משהו שמאפשר גם לחברים להעלות. זה נראה לי ברור שזה בהתאם להוראות התקנון.
רוני טלמור:
השאלה האם אפשר להעלות טענה שהתקנון לא יכול לקבוע אחרת.
מירב ישראלי:
לכן אמרתי שנוסיף בתקנון את האפשרות הזאת. כשנגיע לתקנון, נראה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם אתה מוציא מהרוב את בני ה-75, אתה יכול להגיע למצב שיהיה רוב עם החברים המבוגרים ביותר, אבל לא בלי, זאת אומרת שהמגבלה הזאת עובדת לשני הכיוונים. רוצים שזה יהיה רוב ממש של ה-23?
מירב ישראלי:
לאפשר להם להגיע להחלטות גם כשלא כולם מגיעים, כי יכול להיות שזאת בעיה. אני לא יודעת איך זה באקדמיה ללשון העברית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מניח שהמבוגרים יותר אולי יגיעו פחות.
קריאה:
האמת שזה גם יכול לעבוד הפוך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נשאיר את זה מתוך ה-23.
רוני טלמור:
אם אתה לא מגדיל את זה ל-23, אלא לחברים שכוללים גם את המבוגרים יותר, יכול להיות שהקושי הזה קטן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אפשר לפתור את זה, אם עושים את זה במספר, נגיד שצריך קוורום של 10. הבעיה היא בהתחלה בשנים הראשונות כשיש רק 15. אם אתה קובע קוורום, זה יותר טוב, כי אז יש לך קוורום ראוי.
רוני טלמור:
בהתחלה אולי תהיה פחות בעיה שאנשים לא יגיעו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
האם מקובל עליכם שנכתוב קוורום של 10?
רוני טלמור:
10 מתוך ה-23?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
10 מתוך כולם.
מירב ישראלי:
זה לא בדרך כלל יחסי?
רוני טלמור:
לפי חוק הפרשנות זה הרוב. בסך הכל המספר הזה אמור להכריע מבחינה ציבורית מה המספר המינימלי של אנשים שרוצים שישתתפו בהחלטות, שיש להן אחר כך תוקף לפעמים מחייב כלפי רשויות או מוסדות המדינה. רצוי שזה לא יהיה מעט מדי ושזה גם יאפשר לעבוד. לאקדמיה יש הוראת קוורום מאוד מאוד מורכבת.
מירב ישראלי:
נראה לי שעדיף לעשות משהו פשוט.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נשאיר את ה-50% מה-23.
מירב ישראלי:
"מנהלה 12. ענייני המוסד יתנהלו על ידי מינהלה שחבריה יהיו נשיא המוסד, אשר יהיה גם
יושב ראש המינהל, סגנו, שיכהן גם כממלא מקומו, וארבעה חברים נוספים שתבחר
מליאת המוסד מבין חבריה".
זה כמו בתקנון של האקדמיה.
"תפקידי המנהלה 13. תפקידי המנהלה –
(1) להתוות את קווי הפעולה של המוסד ואת תכניותיו בהתאם למדיניות הכללית
שקבעה מליאת המוסד ולפקח על ביצועם בידי המנהל הכללי;
(2) לאשר את תקציב המוסד שהוכן על ידי המנהל הכללי ולהביאו לאישור מליאת המוסד;
(3) לדון בדוחות שהמבקר הפנימי של המוסד יגיש לה ולקבוע מסקנות".
בישיבה הקודמת הוחלט להכניס סעיף לתקנון האקדמי, שהם גם ממליצים על הנשיא, אבל מכיוון שהנשיא הוא חלק מהמליאה, זה לא נראה כל כך מתאים. חשבנו שעדיף להשאיר את זה לתקנון, אז הורדנו את זה.
רוני טלמור:
אגב, הנשיא, שאתם קוראים לו פה נשיא המוסד, אני חושבת שנכון יותר לקרוא לו יותר נשיא מליאת המוסד.
מירב ישראלי:
לא, הוא נשיא המוסד, הוא לא נשיא של המליאה.
נאדיה חילו:
הוא נשיא גם של הפקידות, לא רק של המליאה.
רוני טלמור:
אולי אפשר להשאיר את זה לענייני נוסח, אבל בתאגידים שאני מכירה, יושבי הראש הם יושבי הראש של האורגנים של התאגיד, למשל ברשות השידור. שם יש יושב ראש מליאת רשות השידור.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא אותו דבר, פה זה מוסד. נשיא האוניברסיטה הוא לא נשיא מליאת האוניברסיטה, אלא נשיא האוניברסיטה.
מירב ישראלי:
זה כמו מרכז רבין. גם באקדמיה הלאומית למדעים זה נשיא האקדמיה. זה דבר מקובל.
רוני טלמור:
אוניברסיטה זה לא תאגיד סטטוטורי.
מירב ישראלי:
"תקופת כהונה 14. חברי המנהלה יתמנו לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותם
מחדש לשתי תקופות כהונה רצופות נוספות כאמור.
פקיעת כהונה 15. (א) חבר המנהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד
מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות למליאת המוסד;
(2) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המנהלה.
(ב) מליאת המוסד רשאית להעביר את חבר המנהלה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו.
מנהל כללי 16. (א) מליאת המוסד תמנה מנהל כללי למוסד".
רוני, פה אתם הצעתם "לפי הצעת המנהלה לאחר שקיימה הליך לאיתור מועמדים".
רוני טלמור:
בחקיקה היו מבקשים שהמנכ"ל יהיה מינוי שעובר תהליך שוויוני, כדי שייבחנו מספר מועמדים והמועמד המתאים ביותר ימונה.
מירב ישראלי:
אני אוסיף את זה.
"(ב) המנהל הכללי ימונה לתקופה של חמש שנים, ואפשר לשוב ולמנותו מחדש
לתקופות כהונה נוספות כאמור".
מוחמד ברכה:
מה החוכמה בזה שהמנהל הכללי ימונה לחמש שנים והאחר - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כדי שלא ילכו כולם יחד.
מירב ישראלי:
"תפקידי המנהל הכללי 17. תפקידי המנהל הכללי –
(1) ניהול המוסד;
(2) יישום ההחלטות של מליאת המוסד ושל המנהלה;
(3) הכנת תוכנית עבודה שנתית ותקציב שנתי והבאתם לאישור המנהלה ומליאת המוסד;
(4) דיווח למינהלה על פעולות המוסד.
תנאי העסקתו של 18. המנהלה, באישור השר ושר האוצר, תקבע את תנאי העסקתו של המנהל
המנהל הכללי הכללי.
מוחמד ברכה:
לא רוצים להצמיד אותו לאיזה מעמד בשירות הציבורי?
מירב ישראלי:
זה הנוסח המקובל בתאגידים.
רוני טלמור:
אני חושבת שזה מעבר לאמור בחוזה ההעסקה. כדי להצמיד שכר צריך נציג של משרד האוצר.
מירב ישראלי:
זה נוסח מקובל בחוקים אחרים.
מוחמד ברכה:
אני חושב שבמוקדם או במאוחר, אחרי הקמת המוסד הזה יידרשו לסוגיה הזאת. אני יודע מה היה בבתי הדין השרעיים. שנים המעמד של ראש בתי הדין השרעיים לא היה ברור, עד שהוצמד לבית המשפט העליון.
יוסף עופר:
40 שנה לא התייחסו למנהל הכללי. רק לפני 10 שנים הזכירו את המנהל הכללי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מחמת חוסר זמן וגם בגלל שהכל מתואם עם משרד האוצר לאורך כל הדרך, אני לא רוצה להתחיל עם זה. אנחנו גם אומרים לפרוטוקול, שהצפי שלנו זה שזה יהיה בדיוק כמו המנכ"ל באקדמיה ללשון העברית. זה הצפי שלנו, ואנחנו אומרים את זה עכשיו לפרוטוקול.
מוחמד ברכה:
זו אמירה חשובה.
מירב ישראלי:
"פקיעת כהונת 19. המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
המנהל הכללי (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר ולנשיא המוסד;
(2) מליאת המוסד החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות
מכלל חבריה;
(3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כמנהל הכללי.
כאן יש הערה של משרד המשפטים. אולי צריך להוסיף הבהרה לגביה. סרקתי את החוקים, ורק בחוק אחד מצאתי את זה.
רוני טלמור:
אני מוותרת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
עוד יותר טוב.
מירב ישראלי:
"מבקר פנימי 20. למוסד ימונה מבקר פנימי אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת
הפנימית, התשנ"ב-1992; המבקר הפנימי יגיש למנהלה דוח על ממצאיו".
חבר הכנסת ברכה, לכם הייתה הסתייגות להקים ועדת ביקורת בכפיפות למבקר המדינה. בתאגידים סטטוטוריים מקובל מבקר פנימי. בסעיף 27, תראה שהמוסד הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה. שני הדברים נשארים.
רוני טלמור:
לצערי לא הספקתי לבדוק את זה, אבל נראה לי שיש מקום לציין שהמבקר הפנימי כפוף ליושב ראש האקדמיה, ולא למנהל הכללי, לנשיא. אם אני לא טועה, לפי חוק הביקורת הפנימית יש שתי אפשרויות של כפיפות או ליושב ראש או למנכ"ל.
מירב ישראלי:
הכוונה היא שהוא יהיה כפוף לנשיא.
רוני טלמור:
אם זה בסדר, אולי הוועדה יכול להסמיך אותנו, שנדאג שהנוסח יבהיר את זה.
יוסף עופר:
לא כדאי לצרף ולהסמיך את שני הסעיפים - - -
מירב ישראלי:
אני אבדוק את זה, אבל בדרך כלל דווקא הסעיף של הביקורת מופיע מתחת לתאגיד. אנחנו נבדוק אם צריך להגיד את זה באופן מפורש.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יהודית גידלי שואלת האם המבקר צריך פעם בשנה - - -
מירב ישראלי:
"דוח על ממצאיו" זה לפי חוק הביקורת הפנימית.
רוני טלמור:
אני לא חושבת שהמשפט הזה תורם הרבה, אפשר לוותר עליו.
מירב ישראלי:
זה הנוסח בכל החוקים, אני לא רוצה לשנות פה סדרי בראשית. נוודא שהכפיפות תהיה לנשיא, לא למנכ"ל.
מוחמד ברכה:
למליאה?
מירב ישראלי:
לא, בתפקידים כתוב שתפקידי המנהלה זה "לדון בדוחות שהמבקר הפנימי של המוסד יגיש לה ולקבוע מסקנות".
מוחמד ברכה:
והמליאה?
מירב ישראלי:
צריך לדווח אולי גם למליאה. אפשר להוסיף אחרי "לקבוע מסקנות" – "ולדווח למליאה".
עבאס זכור:
אבל קודם כל צריך לדווח לראש המוסד.
מירב ישראלי:
כן, למנהלה.
עבאס זכור:
הוא לא יכול לדווח למליאה לפני ראש המוסד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
המנהלה זה לא העובדים. המנהלה הם ששת החברים הבכירים, הנשיא, סגן הנשיא ועוד ארבעה חברים בכירים מתוך המליאה. זאת לא כל המליאה, אבל זה מתוך המליאה. כשאני שומע מינהלה, אני מבין שזה העובדים והמנכ"ל, אבל זה לא כך.
רוני טלמור:
אם זה נשמע לך יותר טוב, אפשר לקרוא לזה ועד מנהל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא אכפת לי איך זה נשמע. אין פה בעיה.
מירב ישראלי:
רוני העירה שהתלבטנו האם צריך להוסיף מה תפקידי המליאה. כשיש מועצה וועד מנהל, הוועד המנהל הוא זה שדן בדוחות הביקורת ואז המועצה מודיעה למליאה ומקבלת דיווח על כל הפעילות של המרכז, לרבות הנושא של הביקורת. יש גם עניין של חידושי לשון, זה מורכב, זה לא רגיל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין לנו סעיף של תפקידי המליאה, כי זה היה מאוד מורכב.
מירב ישראלי:
מתפקידי המנהלה עולים גם תפקידי המליאה. בסעיף 13 כתוב "להתוות את קווי הפעולה" לפי המדיניות הכללית שקבעה המליאה. קודם כל המליאה קובעת מדיניות כללית. בסעיף (2) מדובר על אישור תקציב, שהמליאה מאשרת בסופו של דבר. באשר לסעיף (3) "לדון בדוחות שהמבקר הפנימי של המוסד יגיש לה ולקבוע מסקנות" אפשר להוסיף "ולדווח על העניין למליאה" או "על המסקנות". יש לנו פעולות של המליאה בתוך זה.
כאמל ריאן:
זו בעיה לדווח. יכול להיות שהוא ימצא מישהו ויגיד לו: הנה דיווחתי לך.
מירב ישראלי:
במבנה של התאגידים הסטטוטוריים, בדרך כלל מי שמנהל את המוסד באופן פעיל מעל למנכ"ל זה לא כל המועצה, למליאה יש סמכויות אלה.
רוני טלמור:
בדרך כלל זו מועצה.
מירב ישראלי:
הוועד המנהל הרי עושה את כל הדברים.
רוני טלמור:
אבל ברוב התאגידים אין ועד מנהל, אלא מנכ"ל ומועצה. הכוונה כאן, והסיבה שהסכמנו שתהיה מנהלה, זה משום שההרכב של המליאה הוא הרכב על בסיס מקצועי ולצרכים מקצועיים, ורצוי שמתוך המליאה יהיה מעין ועד מנהל קטן שמרכז את הנושאים האדמיניסטרטיביים ואת הניהול השוטף, להבדיל מהעבודה המקצועית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זו לא מועצת עיר, זה משהו אחר פה. חברי המליאה לא אמורים לעסוק פה בכל הדברים הפרקטיים. זאת המנהלה, שלוקחת על עצמה אנשים בכירים מתוך המליאה לנהל את כל העניינים השוטפים.
מירב ישראלי:
אולי לא אגיד דיווח, אלא להביא את המסקנות.
רוני טלמור:
באקדמיה העברית יש תפקידים אדמיניסטרטיביים שמגיעים למליאה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גם פה זה מגיע למליאה, אבל זה מגיע לאישורים.
מירב ישראלי:
אם היא חושבת שהדוח של המבקר הפנימי מראה שמשהו מקווי הפעולה או ממדיניות המוסד לא בסדר, היא יכולה להחליט לתקן את זה, הרי זה בסמכות שלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה תמיד סמכות של המליאה. אני חושב שמה שאת תיקנת עונה על החששות.
מירב ישראלי:
כתבתי "ולהביאם למליאה".
"ניגוד עניינים 21. (א) חבר המנהלה או עובד המוסד (בסעיף זה – חבר) ימנע מהשתתפות
בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנידון עלול לגרום לו להימצא, במישרין
או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין
תפקיד אחר שלו; חבר לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו
להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות".
בעיקרון, זה הנושא המקובל.
יוסף עופר:
כשיש בחירות, הוא לא יכול להשתתף?
מירב ישראלי:
מה זה בחירות?
יוסף עופר:
בחירות לחבר חדש, שיחד אתו מלמד באותה אוניברסיטה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם הוא רק מלמד אתו באותה אוניברסיטה, על פניו זה לא נראה לי שזה ניגוד עניינים. אם הוא חבר צמוד שלו, אולי זה אחרת. הנושא הזה זה תלוי בנסיבות.
יוסף עופר:
מה זה עובד וחבר?
מירב ישראלי:
אם יש פרויקט שהמוסד עובד עליו ויש לך עסק פרטי, או כשאתה שוכר שירותי חברה ובן הזוג שלך הוא בעל החברה. יכולים להיות כל מיני מצבים.
יוסף עופר:
החברים כולם מתנדבים ולא מקבלים שכר. יש עובדים שהם עובדים בשכר, זה קבוע בתקציב של האקדמיה.
מירב ישראלי:
נגיד שלאקדמיה יש פרויקט מחשוב, והיא שוכרת חברה חיצונית שתעשה לה את פרויקט המחשוב הזה, ולאשתו של המנכ"ל יש חברת מחשוב.
מוחמד ברכה:
צריך לתת תשובה למה שהוא מעלה.
מירב ישראלי:
אם יש חבר באקדמיה שרוצים למנות את אשתו גם כחברה באקדמיה, האם הוא יצביע או לא?
כאמל ריאן:
הוא לא יצביע, כי אלה ניגודי עניינים.
מירב ישראלי:
זה בא לענות על המקרים האלה. ניגוד עניינים זה עניין נזיל, תמיד לפי נסיבות העניין.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה לא יכול לדעת, כי יכולים להיות אלף דברים ניגוד עניינים. צריך שיהיה סעיף כזה, ואחר כך תהיה עבודה ליועצים המשפטיים.
יוסף עופר:
מה זה "בסעיף זה – חבר"?
מירב ישראלי:
זה כדי שלא נצטרך לחזור כל הזמן על אותה מילה. זה במקום להגיד כל הזמן חבר המנהלה או עובד המוסד.
יוסף עופר:
על מי זה חל? על חברים רגילים זה לא חל?
מירב ישראלי:
לא, רק על חבר המנהלה או עובד המוסד.
יוסף עופר:
כל חברי - - -
מירב ישראלי:
זאת שאלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הוא צודק.
מירב ישראלי:
"חברי מליאת המוסד" יכסה את הרוב.
אני ממשיכה לקרוא:
"(ב) התברר לחבר כי נושא הנידון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא
במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לנשיא המוסד.
(ג) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(ד) בסעיף זה –
"עניין אישי" לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר או קרובו מנהלים או
עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות
לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
"קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר.
תקנון 22. מליאת המוסד תתקין תקנון ובו ייקבעו, בין היתר, הוראות בעניינים אלה, ככל שלא
נקבעו בחוק זה –
(1) הכללים שלפיהם תמנה מליאת המוסד את חברי המוסד ואת חברי הכבוד;
(2) סדרי העבודה של המוסד וועדותיו;
(3) הכללים שלפיהם יתמנו חברים יועצים ותפקידיהם;
(4) הרכבם, אופן הקמתם, תפקידיהם וסדרי עבודתם של המנהלה ומוסדותיו האחרים של המוסד;
(5) הוראות בדבר ניהולו השוטף וניהולו הכספי של המוסד".
הזכרנו קודם – וכאן המקום להחליט לגבי זה – האם אנחנו רוצים להכניס פה הוראה לגבי היקף הפעילות הנדרש מחברי מליאת המוסד, שהתקנון יתייחס לזה.
הנושא השני הוא האפשרות של חברים להעלות נושאים לסדר היום.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כן, יש להכניס את שני הדברים.
רוני טלמור:
אפשר אולי לכתוב באופן כללי את חובותיהם של חברי המוסד, ולא רק את החובה להשתתף.
מירב ישראלי:
הבעיה היא שאת יכולה לפרש "חובותיהם" בצורה מצומצמת מדי. אני רציתי היקף הפעילות במוסד, למשל להשתתף בשתי ועדות. האם נראה לך שחובותיהם עונה על זה? נחשוב על הניסוח אחר כך. הוספנו את שני הדברים האלה לתקנון.
"אישור התקנון ופרסומו 23. תקנון המוסד וכל שינוי או תיקון בו, טעונים אישורו של השר
ויפורסמו ברשומות.
החלטות המוסד ופרסומן 24(א) השר יפרסם ברשומות את החלטות המוסד בענייני הלשון
הערבית, לפחות פעמיים בשנה.
(ב) החלטות המוסד בענייני דקדוק, כתיב, מינוח או תעתיק שפורסמו
כאמור בסעיף קטן (א) יחולו על הממשלה, מחלקותיה ומוסדותיה, על
כל מוסד ממוסדות המדינה, על הרשויות המקומיות, על מוסדות
חינוך, על רשות השידור כמשמעותה בחוק רשות השידור, התשכ"ה-
1965 ועל כל תאגיד שהוקם בחוק."
כאן יש קצת כפילות עם רשות השידור. לגבי פעמיים בשנה, הייתה הסתייגות של חד"ש לעבור לפעם בשנה, ויכול להיות שזה מספיק.
רוני טלמור:
אתם עומדים בפעמיים בשנה?
יוסף עופר:
לא, פעם בשנה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
פעם בשנה.
רוני טלמור:
לא חשבנו שיש מקום לציין את רשות השידור במפורש. אנחנו גם לא בטוחים שאנחנו בהזדמנות חגיגית זו רוצים להחיל את החוק הזה על כל תאגיד שהוקם בחוק בלי שחשבנו מה זה אומר, ובפרט שבחוק האקדמיה לשפה העברית זה לא נזכר, ואנחנו לא רוצים לפגוע בהחלטות לענייני השפה העברית. אנחנו חושבים שמבחינה פרשנית, כשאומרים מוסד ממוסדות המדינה, אפשר לראות את זה גם ככולל את רשות השידור. אני התייעצתי בעניין הזה עם יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והוא סבר שזה יכול להספיק.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא אכפת לי שנוציא את זה אם את חושבת שזה כלול, אבל את אמרת בהתחלה, שאת לא חושבת שזה צריך להיות כלול, ואחר כך אמרת שאת חושבת שזה כלול.
רוני טלמור:
אין צורך להזכיר את זה במפורש, כי לדעתי זה לא נכון. עלתה פה שאלה עקרונית בדיון הקודם, האם רוצים שרשות השידור תצטרך בשידורים שלה בערבית לפעול לפי ההחלטות של האקדמיה. נראה לי שאנחנו חושבים אותו דבר גם לגבי השפה העברית, ואנחנו לא רוצים להגיע למצב שתהיה לנו החלה מפורשת פה ואז תעלה השאלה מה קורה שם.
ג'מאל זחאלקה:
מה זה החלה?
יוסף עופר:
בפועל, לא מאשרים פרסומת שיש בה לשון לא תקינה.
רוני טלמור:
גם החדשות. יש גם ביקורת בדיעבד על הלשון בשידורים של הרשות. יש לשונאי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם את חושבת שזה כלול וזה גם נאמר עכשיו לפרוטוקול, אין לי בעיה להוציא את זה.
יצחק רייטר:
או שאפשר להוסיף "לפי הנוהל המקובל בעבודה מול האקדמיה ללשון העברית".
ג'מאל זחאלקה:
אם אין הצלבה בחוק, בוא לא נעשה את ההצלבה הזאת.
רוני טלמור:
החוק של האקדמיה לשפה העברית הוא משנת 1953. בתקופה ההיא רשות השידור הייתה חלק ממשרד הדואר. אז היה ברור שזה חל.
קריאה:
"על מוסדות חינוך" זה בעייתי, מכיוון שרבים מהם הם מוסדות פרטיים. גם המוסדות האקדמיים יכולים להיחשב מוסדות חינוך.
נאדיה חילו:
אבל גם בחינוך העצמאי ביהדות יש מוסדות פרטיים, אז זה לא חל שם? אם מדובר במוסד מוכר לא רשמי אבל חוקי, מי בודק?
מירב ישראלי:
באקדמיה ללשון העברית כתוב מוסדות חינוך. בעיקרון, מוסדות חינוך היום לאור חוק המועצה להשכלה גבוהה, נראה לי שיפרשו את זה באמת כמוסדות חינוך. השאלה האם אתה רוצה לצמצם את זה למוסדות חינוך רשמיים, אבל אני לא בטוחה.
נאדיה חילו:
יש גם הרבה מוסדות רשמיים ולא מוכרים, שהשפה לא פחות חשובה שם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נשאיר את זה כמות שהוא. אנחנו מוחקים את רשות השידור ואת התאגיד שהוקם בחוק, והכל כלול תחת מוסד ממוסדות המדינה.
רוני טלמור:
לגבי תאגידים אחרים אני לא יודעת, אבל גם לא דובר פה על אחרים.
מירב ישראלי:
אז נמחק את זה, אבל את מוסדות חינוך נשאיר כך.
"מימון פעילות 25. פעילות המוסד תמומן, בכפוף להוראות סעיף 26, מתקציב המדינה כפי שדרוש
להוצאות קיומו, החזקתו, וניהול מכלול פעילויותיו ומתרומות ומהכנסות
שיהיו למוסד".
אני מזכירה שזה מתואם עם האוצר. קבענו את זה לפי הסעיפים הנוגעים לדרוזים, לרבין ולבגין, רק הורדנו את עניין ההקמה והפיתוח, כי זה לא רלוונטי לכאן.
"תקציב 26. המנהל הכללי יכין, בכל שנה, במועד שתקבע מליאת המוסד, הצעת תקציב
שנתי; התקציב טעון אישור המנהלה, מליאת המוסד, השר ושר האוצר.
ביקורת מבקר 27. המוסד הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"י-1958 [נוסח
המדינה משולב].
ביצוע 28. השר ממונה על ביצוע חוק זה".
ביקשת ממני לנסח סעיף תחילה ותחולה מורכב, כדי שאפשר יהיה להתחיל להפעיל את האקדמיה כבר ביום התחילה.
"תחילה ותחולה 29. (א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 5(ב)", שזה מינוי ה-15 הראשונים,
באחד בינואר.
זה יום התחילה. עד יום התחילה, זאת אומרת עד האחד בינואר, "תמנה הממשלה את 15 החברים הראשונים של המוסד לפי סעיף 5(ב)".
נאדיה חילו:
זה לא מאוחר מדי?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הם לא נמצאים היום בתקציב המדינה. לכן אנחנו רוצים שזה ירוץ. זאת הייתה הדילמה בסופו של דבר. אנחנו רוצים שהמינויים, הכנת התקציב והכל יקרה לפני זה, כדי שבאחד בינואר יהיה כבר תקציב.
נאדיה חילו:
חשבתי להקביל את זה למוסדות החינוך באחד בספטמבר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אפשר לעבוד על הכל עד האחד בינואר. עד שיהיו כל התקנות ויהיה תקציב בשנה הבאה.
כאמל ריאן:
למה שהממשלה תמנה ולא שר התרבות?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
שר התרבות ממנה. הממשלה ממנה, אבל לפי המלצות שר התרבות. כך זה מקובל.
כאמל ריאן:
אני חושש שעד שזה ייכנס - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש באמת מספר חוקים שלא מקוימים, אבל אין לנו שום סיבה לחשוב שהחוק הזה לא יקוים, בפרט שהממשלה היום, בניגוד למציאות לפני כמה חודשים, תומכת. זה כמו המועצה להשכלה גבוהה וכמו כל דבר.
מירב ישראלי:
רצינו שזה לא יהיה בידיים של שר אחד.
כאמל ריאן:
התקציב באחד בינואר זה התקציב הבא, אבל אפשר למנות בהקדם ולהתחיל לפעול.
מירב ישראלי:
המינוי יהיה עד האחד בינואר והאקדמיה תתחיל לפעול באחד בינואר.
לגבי "הוראת שעה לשנת הכספים 2008", כפי שנאמר בישיבה הקודמת, כדי שהאקדמיה תתחיל לפעול כבר בשנה הבאה - הרי הם לא יוכלו להגיש הצעת תקציב לפני 2008 - זה ההסדר שמצאתי יחד עם משרד האוצר, שמקובל גם על האוצר:
"30. (א) מימון פעילות המוסד מתקציב המדינה בשנת הכספים 2008 תיקבע בחוק התקציב
השנתי לשנת 2008, והוראות סעיף 26 לא יחולו; לעניין זה, "חוק תקציב שנתי" –
כמשמעותו בחוק יסודות התקציב".
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בדרך כלל המנהלה והמליאה מכינים את התקציב, אבל השנה זה עדיין לא קיים, אז צריך שיהיה תקציב, אחרת לא יהיה עם מה לעבוד בשנה הקרובה.
מירב ישראלי:
משרד האוצר אמר שמצד שני, לא יעלה על הדעת שהמוסד יעבוד שנה שלמה בלי הצעת תקציב, זאת אומרת: בלי שנדע מה ההוצאות ומה ההכנסות. סעיף (ב) נותן את הפתרון גם לזה:
"(ב) בתוך שלושה חודשים מיום התחילה תגיש מליאת המוסד לאישור השר ושר האוצר
הצעת תקציב לשנת הכספים 2008; עד לאישור הצעת התקציב" הם יכולים להוציא אחד
חלקי 12.
עכשיו נחזור לעניין התקנון. השאלה אם רוצים לחייב אותם או להשאיר את זה בידיהם עד לתאריך מסוים - - -
נאדיה חילו:
מה נהוג בדרך כלל?
מירב ישראלי:
בדרך כלל ההתייחסות היא יותר למינויים ולתקציב.
רוני טלמור:
הדילמה היא שהמוסד הזה יצטרך להגדיר את עצמו. במידה רבה, המוסד הזה יצטרך להגדיר לעצמו מה הוא רוצה להיות ואיך הוא רוצה לעשות את זה. ככל שניסינו להיכנס לפרטים, זה אומר מעט מאוד לגבי איך שהם יפעלו. ככל שיהיה תקנון מהר יותר, הדיון על האופי של המוסד הזה יהיה מהיר יותר וזה נראה לנו לטובת העניין. זה לא מחויב המציאות. יהיה אינטרס לכל מי שיתמנה שייקבע תקנון, אבל יכול להיות שכדאי לתמרץ.
מירב ישראלי:
נשאיר את זה כך ולא נחייב אותם?
נאדיה חילו:
אם לא יהיה להם תקציב, יהיה להם עניין בכך יותר מאתנו.
מירב ישראלי:
זה לא קשור לתקציב. תקציב הם יקבלו בכל מקרה. עכשיו השאלה היא האם להכריח אותם. נראה לי שאפשר להשאיר את זה לשיקול דעתם. נראה לי שלא נכניס הוראה לגבי התקנון.
פתרנו את כל ההסתייגויות של סיעת חד"ש, מלבד דבר אחד. הם מבקשים שהמוסד יקים מחלקת מחקר תוך שישה חודשים ושחברי המחלקה הנם אנשי מקצוע. כמו באקדמיה ללשון העברית, קבענו שיש מוסדות וועדות. השאלה מה זה אומרת מחלקת מחקר במוסד כזה, שכל משמעותו מחקר. רציתי לשאול קודם כל מה קורה באקדמיה.
יוסף עופר:
באקדמיה ללשון יש שני תחומים נפרדים. האחד הוא מפעל המילון ההיסטורי, שיש לו עובדים רבים, והוא עוסק בתיאור של הלשון העברית לתקופותיה, והוא מפוקח באיזושהי דרך על ידי גוף ועל ידי המליאה. אבל חברי המליאה כמעט לא עוסקים בזה. הם עוסקים במינוח, במעין חקיקה בתחומי הלשון, ממונחי תחבורה למונחי רפואת השיניים, מונחים מקצועיים, מילים בשימוש כללי, או ענייני דקדוק, שזה קביעת נורמה לעברית החדשה. אלה שתי פעילויות שונות.
מירב ישראלי:
האם האקדמיה עוסקת בחקר ההיסטוריה של העברית?
יוסף עופר:
זה המפעל ההיסטורי. אי אפשר לעשות את זה אם באים חמישה ימים בשנה. החקר נעשה על ידי עובדים שמקבלים שכר ובאים יומיום לעבודה. לגבי ההחלטות, העובדים מכינים הצעה לדיון, והוועדות מתכנסות מדי פעם ודנות ומאשרות את ההחלטות.
מירב ישראלי:
אם כך זה לא נכון להגיד מחלקת מחקר.
יוסף עופר:
זה מקביל למובן ההיסטורי.
נאדיה חילו:
אין מצב שמתקיימת אקדמיה ללשון הערבית בלי מחלקה כזאת.
ג'מאל זחאלקה:
היא אומרת שכל הגוף הוא גוף מחקר.
רוני טלמור:
בסעיף שקובע את התקנון נאמר במפורש, שיש אפשרות להקים מוסדות אחרים של המוסד.
מירב ישראלי:
אולי בתקנון אפשר להזכיר את עניין המחקר.
רוני טלמור:
זה לא נדרש. זה מופיע בפירוט במטרות של המוסד. זה רק מסבך.
מירב ישראלי:
אני רק רוצה שזה יהיה מקובל עליו, כי אם ננסח את זה וזה יתקבל כהסתייגות - - -
רוני טלמור:
המילה חקר מופיעה כמה פעמים בין תפקידי המוסד.
מירב ישראלי:
בסעיף 22(2) כתוב "סדרי העבודה של המוסד וועדותיו". הדרך היחידה של המוסד לפעול היא כאילו באמצעות ועדות.
רוני טלמור:
פסקה (4) מדברת על מוסדותיו האחרים של המוסד.
מירב ישראלי:
השאלה האם אלה מוסדות יותר במובן האדמיניסטרטיבי.
רוני טלמור:
זה מה שקורה, כל פרויקט המילון העברי מופיע כחלק מהתקנון כפרק מאוד ארוך, מכוח הוראה דומה.
מירב ישראלי:
אני לא אומרת שהם לא יוכלו, אלא שואלת האם כדאי להוסיף עוד כמה מילים בתקנון בעניין הזה.
רוני טלמור:
נראה לי שכל המוסיף גורע.
נאדיה חילו:
אם הוא ישתכנע, תוסיפי את שתי המילים.
ג'מאל זחאלקה:
אנחנו כל הזמן מתייחסים לאקדמיה ללשון העברית. אי אפשר להעתיק את מבנה העבודה – אני לא מדבר על התכנים - לגוף כזה, כי האקדמיה ללשון העברית יש אחת בעולם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חבר הכנסת זחאלקה, כולנו קיבלנו את זה ואנחנו יודעים את זה. השינוי הזה בין האקדמיה ללשון העברית לבין האקדמיה הזאת זה שינוי שכולנו הדגשנו אותו ואנחנו יודעים את זה.
ג'מאל זחאלקה:
לא צריך להעמיס יותר מדי פרטים על הגוף הזה. לגוף יהיה תוקף סטטוטורי שיש לו תקנון. אני חושב שיש הרבה התאמות שהם צריכים לעשות, אז שהם לא יחזרו אלינו ויבקשו שנשנה את הסעיף הזה בחוק.
מירב ישראלי:
יש להם בהחלט את היכולת לעשות את ההתאמות האלה, כי סעיף התקנון רחב גם פה וגם שם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מחזק את דברי חבר הכנסת זחאלקה. הכנסנו בתפקידי המוסד הרחבה מאוד טובה. שם יש למשל עריכת מילונים. זה ברור שאם זה התפקיד של המוסד, הוא גם יוכל להקים את הגופים הרלוונטיים כדי לערוך את המילונים או לעסוק בכל הדברים האחרים שכתובים פה, לכן אין צורך להיכנס לפירוט, הכל כתוב בתפקידים של המוסד. אני תומך בעמדתו.
מירב ישראלי:
צריך לוודא עם חבר הכנסת ברכה, האם זה מקובל עליו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אמרנו שההצבעה תתקיים בשעה 11:00 והוא עוד לא הגיע. מחכה שר בחוץ לישיבה הבאה, אז אנחנו חייבים להצביע על החוק. יש הסתייגות אחת שהשארנו כדי שיוכל לדבר, הוא לא באמת בעדה, מלבד השאלה הזאת שנשארה. מכיוון שאנחנו לא מצליחים לתפוס אותו בטלפון, נצביע על החוק כפי שהוא מונח היום, רק עם השינויים הלשוניים שהכנסנו בישיבה האחרונה הזאת. כל חברי הכנסת שנוכחים כאן, יש להם זכות הצבעה. מי בעד?
הצבעה
בעד – 5
מתנגדים – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק המוסד ללשון הערבית, התשס"ז-2007 נתקבלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חמישה בעד. זה אומר שאין מתנגדים ואין נמנעים.
תודה רבה, אני נועל את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:15