פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתו
מושב שני
פרוטוקול מס' 21
מישיבת הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים
יום שלישי, א' בניסן התשס"ז (20.03.2007), בשעה 14:00
סדר-היום: מעורבות ההסתדרות בסיוע למהגרי עבודה במימוש זכויותיהם
נכחו:
חברי הוועדה:
רן כהן - היו"ר
שרה מרום-שלו
מוזמנים:
שלום בן משה – מנהל יחידת הסמך לעובדים זרים, משרד התמ"ת
אפרים כהן – ראש מנהלת יחידת הסמך לעובדים זרים, משרד התמ"ת
עו"ד איריס מעין – משרד התמ"ת
גרשון גרמן – ההסתדרות, מרחב תל אביב-יפו
חגי הרצל - מנהל המחלקה לעובדים זרים, הסתדרות, מרחב תל אביב-יפו
מנהלת הוועדה: בת שבע פנחסוב
מעורבות ההסתדרות בסיוע למהגרי עבודה במימוש זכויותיהם
היו”ר רן כהן:
שלום, אני פותח את הישיבה. הדיון הזה קצת מתקיים מאוחר, כיוון שהעניין של מעמדם של העובדים הזרים הוא מאוד מהותי ומשמעותי. אני שמח שגרשון הגיע אלינו, כיוון שהוא גם ממונה מטעם יו"ר ההסתדרות על הנושא של העובדים הזרים, שמרוכז בתל אביב. העיר תל אביב נושאת בעיקר הנטל של הטיפול בתופעות הסביבתיות של העובדים הזרים. היום פניתי לשר הפנים, על מנת שימצא חצי מיליון שקל לתמוך בנושא.
גרשון גרמן:
וילנאי אמר לי מספר פעמים, שהוא יסגור. לפעמים הוא נאלץ לקבל על עצמו מטלות שהן ממלכתיות.
היו”ר רן כהן:
הוא באמת עושה מהלך ברמה הלאומית ולא ברמה העירונית. בעניין הזה אני אעזור לו. אני רוצה לתת לך את רשות הדיבור. אני רוצה שתתאר לנו, מה יחסה של ההסתדרות לנושא הזה, מה היחס של העובדים הזרים להסתדרות. אם אני מבין נכון, ההסתדרות החדשה רואה את עצמה נציגה של כל העובדים במדינת ישראל. כל מי שעובד במדינת ישראל, ההסתדרות הכללית החדשה רואה עצמה אחראית לו ומייצגת אותו.
גרשון גרמן:
הבעיה לא פשוטה. אנו חלק מארגון העבודה הבינלאומי. איך התחיל כל העניין? אני נשלחתי לכמה מפגשים מטעם ההסתדרות בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. התחילו לשאול את השאלה, איפה עומדים הארגונים המקצועיים בישראל בסוגיית מהגרי העבודה. אני השתתקתי, כי לא היה לי מענה. באמצע שנות ה-90 היו פה מאסות גדולות של פועלי בניין. בענף הבנייה יש צרה, ובאותו זמן עוד לא היו תאגידים. הקבלן היה בעל הויזה, הוא היה המעסיק, והוא לא סבר תמיד שההסכמים או חוקי המעסיק הישראליים חלים באופן אוטומטי גם על עובדים בענף הבנייה. הסתדרות פועלי הבניין הגיעה להתקשרות עם ההתאחדות, וזה עבד שנה. לאחר שנה השתתקו היחסים. אני נכנסתי לעניין בתחילת שנות ה-2000, יותר בסוגיית העובדים הסיעודיים.
היו”ר רן כהן:
האם יש הבדל בינם לבין העובדים האחרים?
גרשון גרמן:
עובדי הבניין שוהים באתרי העבודה, ורובם סמוכים למקום מגוריהם. מעטים מתגוררים בעיר תל אביב-יפו. לעומת זאת, רוב העובדים הסיעודיים בגוש דן הם בעלי מגורים בסופי שבוע בתל אביב. התחילו להגיע אלינו עובדים סיעודיים, ושאלו מה הן הזכויות שלהם. הגיעו אלינו מקרים בהם עובדים הרוויחו 500 דולר בחודש, עובדים שלא קיבלו הבראה, עובדים שפוטרו ולא קיבלו פיצויים וכו'. ברגע שבעיה של עובד מסוים נפתרת, כל החבורה מגיעה. נכון להיום, מגיעות אלינו 15 פניות שבועיות לערך. להסתדרות במרכז תל אביב- יפו יש לשכה שמטפלת בנושא הזה של עובדים סיעודיים. בהתחלה התחילו להגיע אלינו מאסות של אנשים. היו ימי ראשון בהם היו מגיעים 20-30 אנשים ביחד. הכשרנו כמה מהעובדים שלנו, והכשרנו גם כמה מהעובדים שלהם להיות רפרנטים. היו כמה ארגונים שקמו בקרב הפיליפינים. 4 סמינרים התקיימו במכון הבינלאומי של ההסתדרות בבית ברל. קיבלנו גם סיוע של יועץ משפטי.
היו”ר רן כהן:
ואיך ניתקתם את האנשים האלה מהמעסיקים שלהם?
גרשון גרמן:
לא ניתקנו. המפגשים היו ביום שישי בשעה 14:00 בתחנה המרכזית. קיימנו 4 סמינרים שכללו הרצאות בנוגע לחוקי עבודה, חוקי מגן. איש ממשרד הפנים גם נתן להם מידע בנושא הניירת והוויזה. הגיעו גם פועלי בניין סינים.
חגי הרצל:
היו לנו מקרים קשים מאוד שבהם מעסיק פגע באלימות קשה בעובדים סינים. אנו הגשנו תלונה במשטרה. איריס עזרה לנו מאוד בכל מה שקשור בהתנהלות מול המעסיקים, מול משטרת ההגירה ומול בית הדין למשמורת.
איריס מעין:
בעיקר בתיווך יחסי עבודה.
היו”ר רן כהן:
האם זה הסתיים בזה שהמעסיק נענש?
חגי הרצל:
לדעתי, לא. אני יכול לברר את זה. הסתבר שהם הכירו את השוטרים בתחנת משטרה, כולל את השוטרת שחקרה את אותם סינים. אנחנו דאגנו לספק מתורגמנים. זה אירוע קשה מאוד. יש לנו תמונות קשות מאוד.
היו”ר רן כהן:
אני מבקש שנקבל את כל הפרטים על האירוע הזה. צריך למצות את החוק בעניין הזה. אני לא יודע מי המעסיק הזה, אבל מי שמפוצץ את הפרצופים של עובדים זרים בישראל הוא פושע כלפי מדינת ישראל, הוא פושע כלפי העם היהודי. על כמה עובדים מדובר?
איריס מעין:
3 עובדים.
גרשון גרמן:
אני באתי עם מסר לשיתוף פעולה. צריך להתחיל להוריד את המסכות ולהגיד את האמת. מתוך הניסיון של והקשר שלי עם מנהיגים בעולם, מהגרי עבודה אינה תופעה חולפת. כנראה שנצטרך ללמוד לחיות עם זה. אתה חדור אמונה שתצליח לתת מענה לענף הבנייה, החקלאות, הסיעוד וכו'.
היו”ר רן כהן:
ענף הבנייה קיבל כבר מענה חלקי. ענף התיירות מקבל מענה. יש אפשרות להתמודד עם הדברים.
גרשון גרמן:
השאיפה שלי, שזה יהיה שוק מאורגן. לא הגענו עדיין לאיזה מהלך שיסייע לכך. יש לנו יו"ר חדש, עופר עיני. מדינת ישראל תצטרך ללמוד לחיות עם 50,000 עובדים. בענף הבנייה המספרים ירדו. במסעדות החליטו שכל טבח צריך לקבל שכר מסוים, ואז המעסיק הישראלי מתחיל לחשוב פעמיים. עדיף לו להכשיר מישהו בתאילנד או בסין. אני בטוח שבשכר של 8,000 שקלים לחודש נמצא צעירים ישראלים שיהיו שפים.
היו”ר רן כהן:
אנחנו והממשלה משתדלים לצמצם איפה שאפשר.
גרשון גרמן:
אני חושש שבסיעוד ובעבודות מסוימות בבניות יצטרכו לשלב בין המעסיקים והעובדים האלה. יש מקרה בו סיני נפצע אחרי 21 יום ולא יכול לעבוד, מקבל דרך הביטוח הלאומי 900 שקלים במשך חצי שנה ועכשיו לא קולטים אותו באף מקום כי הוא לא כשיר. אומרים לו לחזור לסין, בעוד שהוא שילם 20,000 דולר כדי להגיע לעבוד בישראל. אם הוא יחזור לשם, יהרגו אותו. אצלנו אין מענה לדברים האלה. הם גם שגרירים שלנו. אני שמעתי סינית אחת שאמרה: אני למדתי בתיכון מה עבר העם שלכם באירופה, ואני יודעת שהעיר שלנו קלטה אלפי יהודים והצילה הרבה מאוד משפחות, ופה אנו מרגישים שחלק מתנהגים לא יפה.
נפגשנו עם החברים ממשרד התמ"ת לפני 3 חודשים במטרה לקדם שיתוף פעולה בעניין הזה. אנו רוצים להושיט סיוע מקצועי וארגוני לכל בעיה. עדיף היה שמהגר עבודה לפני שמגיע למדינת ישראל יידע שיש לו כאן כתובת, ובכל בעיה קטנה שיש לו עם מעסיק או עם כל רשות אחרת יש לו לאן לפנות.
היו”ר רן כהן:
אתה אומר שזה צריך להיות מאורגן.
גרשון גרמן:
הוא לא מאורגן.
היו”ר רן כהן:
האם אתם מקיימים על העניין הזה דיון עם משרדי הממשלה, כך שכל עובד שנכנס לארץ יהיה מאורגן?
גרשון גרמן:
הדיון היחידי היה עם אלי ישי לפני 4 חודשים. סיכמנו להקים צוות היגוי משותף, כדי שנוכל להבין אחד את השני. אני גם נפגשתי בשנה שעברה עם שר העבודה התאילנדי. היתה דרישה שלהם לקיים פעילות משותפת, אבל זה עדיין לא קרם עור וגידים. אנחנו פתוחים. לנו יש את היכולת לתת מענה לכל פנייה ולכל עובד וקבוצת עובדים. לא אחת פתרנו בעיות. במהלך 5-6 שאנו בתמונה, למעלה מ-2,000 עובדים קיבלו סיוע אצלנו.
היו”ר רן כהן:
כאשר אתה פונה למעסיק, הוא לא אומר לך מי אתה בכלל?
גרשון גרמן:
העובד חותם על ייפוי כוח בשפתו. אם זה לא נגמר ברמת האיגוד המקצועי, עורך דין שולח מכתב.
היו”ר רן כהן:
האם את כל זה ההסתדרות עושה בהתנדבות?
גרשון גרמן:
שאלת שאלה טובה. זה עולה להסתדרות יותר ממה שנכנס. קבענו כלל, שאנו ארגון וולונטארי. לעובדים האלה אין אינטרס. לקחנו חצי מעלות עובד ישראלי. אין דמי ארגון, כי אין מעסיק שינקה זאת משכרו של העובד, אין תלושי משכורת. עמיר פרץ קיבל טלפון ממנכ"ל התאחדות הקבלניים לפני שנתיים, ששאל מה פתאום אני מגן על עובדים סינים מול סולל בונה. אנו גובים עמלת טיפול מהעובד הקונקרטי בסך 320 שקלים לשנה.
קריאה:
כמה כאלה יש?
גרשון גרמן:
למעלה מ-500. מהגר עבודה לא בא בשנה הראשונה לטעון את טענותיו. הם מגיעים רק בסוף תקופת העובדה. אם מישהו עבד 380 שעות בבניין וקיבל שכר רק על 240 שעות, הוא מבין שאם הוא יתלונן יכול להיות שיגידו לו ללכת. לכן, חלקם כבר כמעט בדרך החוצה כאשר הם מגיעים להתלונן. הם משאירים ייפויי כוח, ואנו ממשיכים את הטיפול. הוא משלם 360 שקלים בשנה, והוא יכול לפנות אלי 60 פעם.
היו”ר רן כהן:
מהמועד שהוא משלם את זה, זה מחזיק שנה.
גרשון גרמן:
אם הוא הגיע במרץ, זה יחזיק עד מרץ 2008.
היו”ר רן כהן:
האם כאלה פניות יש לך 2,000 בו זמנית?
גרשון גרמן:
לא. ב-6 שנים היו 2,000 פניות.
היו”ר רן כהן:
כמה יש היום?
גרשון גרמן:
בשנה האחרונה נרשמו 100 סינים, וכמה מאות פיליפינים, רומנים, יוצאי חבר העמים. הם באים לקראת הסוף.
היו”ר רן כהן:
זו חלק מהבעיה.
גרשון גרמן:
היום מדובר בכמה מאות, בין 500 ל-700 פניות.
היו”ר רן כהן:
כלומר, 3,000 עובדים קיבלו טיפול.
גרשון גרמן:
זה בערך 3%-4% מסך מהגרי העבודה שמגיעים לארץ. אולי 5% חידשו, כי הם נקלעו לעוד בעיה.
היו”ר רן כהן:
ברור לגמרי, שגם מי שאתם נותנים לו הגנה הוא רק חלק מסך הפונים, שזה חלק קטן מאוד מאלה העובדים בישראל.
גרשון גרמן:
אני טוען, שיותר מ-50% לא מודעים בכלל לזכויות ולתנאי העבודה.
היו”ר רן כהן:
למה ש-300 עובדים שמגיעים לעבודה בבניין לא יהיו מאורגנים על ידכם באיגוד מקצועי, כאשר המעסיק יצטרך לדאוג לשלם לכם דמי ארגון של 10 שקלים בחודש?
שלום בן משה:
אי אפשר לחייב זאת.
היו”ר רן כהן:
אנו כמדינה קובעים את כל תנאי העסקה של העובדים הזרים בישראל. אין אפילו משא ומתן עם הממשלות שלהם. אין הסכמים עם אף מדינה בעולם. אנו באופן חד צדדי את הזכויות של האנשים הללו, אז למה אנו לא יכולים לקבוע שגם תהיה להם הגנה של איגוד מקצועי? זו חובה. גרשון, האם הגעתם למצבים בהם היו גם עימותים עם המעסיקים ויועצים משפטיים?
גרשון גרמן:
90% מהמקרים הסתיימו במשא ומתן. חלק מהמקרים היום קשים, וחלק מהמקרים הסתיימו בבית דין לעבודה. 90% קיבלו את כל הזכויות. היו כמה טענות בתחום הסיעוד. יש מקרה בו בת של אם שנפטרה, שטוענת שהעובדת התרשלה. אני טוען שאם עובד לא טוב בתחום הזה, שזה 24 שעות ביממה, אפשר לדעת זאת אחרי כמה חודשים ולא לקראת סיום העבודה.
היו”ר רן כהן:
האם לשיטת ההסתדרות, כל חוקי העבודה של מדינת ישראל חלים גם על העסקת עובדים זרים?
גרשון גרמן:
חד משמעית. אין הבדל.
היו”ר רן כהן:
אני מבין, שהבעיה הכי גדולה היא שאין מגע בין העובדים המגיעים לכאן להסתדרות. לוקח להם הרבה מאוד זמן עד אשר הם מגלים שיש הסתדרות ואיגוד מקצועי. הם מגיעים רק כאשר יש צרות גדולות.
אפרים כהן:
בשנת 1994 שר העבודה היה רענן כהן, ואז היה מסר לכל מועצות העובדים. זה לא התרומם למיזם. חשוב שההסתדרות תגבה את הנושא הזה. יש אחריות מדינה, שאנו חייבים על פי חוק. למדינת ישראל הקצתה המון משאבים, הן ליחידת הסמך, הן למשרד הפנים ולמשטרת ההגירה, שעומדת לסיים תפקידה בנושא הזה.
גרשון גרמן:
הקונסולית הסינית היתה אצלי פגישה. היא עשתה ג'וגינג עם טרנינג, וחשבו שהיא עובדת זרה בלתי חוקית.
אפרים כהן:
לכן, אנו בקשר עם קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח, והם משתפים פעולה ככל האפשר בנושא. בעבר אכן היינו בתקופה קשה. היתה תקופה בה היו 650,000 עובדים זרים בישראל, והמערכות לא נתנו תשובות לכל הבעיות הקשורות לעובדים זרים. היום שלום מוביל את השינוי בנושא העסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד, החקלאות והבנייה. היום יש יותר שליטה, יותר בקרה ויותר ריכוז של הנושאים.
היו”ר רן כהן:
זה נכון, אבל צריך גם נציגות של העובדים.
אפרים כהן:
אנחנו מכניסים את הסעיף הזה. צריך לברך על שיתוף הפעולה של ההסתדרות, שפרוסה בכל הארץ. מה שמפריע לי, שעד עכשיו הם לא הביאו את הדברים לידיעת הלשכה המשפטית שלנו או גורמי אכיפה אחרים. על פי החוק, מי שמוסמך לקבל החלטה ולהגיש כתב אישום לבית משפט או לתת קנס מנהלי, זאת המדינה. לכן, היה צריך להיות שיתוף פעולה. צריכה להיות הזנה הדדית, קבלת אינפורמציה, שיתוף פעולה וכו'. אני בעד שכל דבר ידווח. צריך לטפל במעסיקים אשר מנצלים את העובדים הזרים.
שלום בן משה:
ייאמר לזכות הממשלה שלתחום העובדים הזרים היא נתנה משקל הרבה יותר גדול מאשר לעובדים הישראלים. יש לי ביחידה קרוב ל-70 מפקחים, שהתפקיד שלהם לאכוף את החוקים לשמירה על זכויות העובדים הזרים. זה יותר מאשר המפקחים הקיימים כדי לאכוף חוקים בנוגע לעובדים ישראלים.
אפרים כהן:
בגלל טוב הלב שלנו, לקחנו כמה מפקחים מאלה השייכים לטיפול בעובדים הזרים והעברנו לטיפול בעובדים הישראלים.
שלום בן משה:
לפני שנתיים החליטה הממשלה שאצלי ביחידה תהיה איריס מעיין, שתפקידה הוא הגנה על זכויות העובדים הזרים. יש לה סמכויות, וכאשר יש ויכוח בין קבלן ותאגיד היא יכולה להעביר את העובד הזר מעכשיו לעכשיו.
היו”ר רן כהן:
זה בהוראה שלה בסמכות שלך.
שלום בן משה:
כן.
היו”ר רן כהן:
האם אתה צריך לתת את ההוראה, או שאתה הסמכת אותה לעשות את זה?
שלום בן משה:
אני הסמכתי אותה לעשות את זה. בנוסף, יש זכותון עולים. זה נמצא עכשיו גם בשדה התעופה, ושם גם מופיע מספר הטלפון שלה.
קריאה:
באיזו שפה הזכותון?
שלום בן משה:
בכל השפות.
איריס מעיין:
זה גם מופיע בכל תלוש שכר של כל עובד.
גרשון גרשון גרמן:
האם יש לך העתקים של תלושי השכר?
איריס מעיין:
מספר הטלפון מופיע על תלוש השכר. אם זה לא מופיע, זו הפרה של הנוהל.
גרשון גרשון גרמן:
מה עושים כאשר אין דמיון בין מה שמופיע בתלוש לבין מה שהעובד מקבל בפועל?
היו”ר רן כהן:
זה יכול לקרות גם אצל ישראלי, אבל הוא יודע לאן לפנות. הוא פונה אלי.
שלום בן משה:
שנת 2007 היא מהפכה בניהול כוח האדם של העובדים הזרים. בהתעקשות שלי ובתמיכה של אפרים, כל הסמכויות הועברו אלינו. עד עכשיו אמנם הקימו את היחידה לעובדים זרים, האחריות היתה שלי כולה, אבל הסמכויות היו במקומות אחרים: במשטרת ההגירה, במשרד הפנים וכו'. מעתה ואילך בשיטת העסקה חדשה, שתיכנס גם לתחום הסיעוד והחקלאות, אני נותן היתר למעסיק, אני נותן היתר ללשכה ואני מקיים פיקוח ובקרה. עכשיו כל העובדים רשומים אצלי. עד עכשיו העובדים היו רשומים בכל מיני מקומות. עכשיו כל העובדים יהיו רשומים במחשב המרכזי אצלנו מול כל לשכה שמנהלת אותם, ואני עושה בקרה עליה. עד היום היו לשכות דה פקטור. היום הפכנו את הדה פקטור לדה יורה. זה לא פותר את העניין של ההבאה של העובדים, אבל הניהול בשנת 2007 מקבל מפנה דרמטי. כך יש לנו יכולת יותר לאכוף, יותר לבקר וכו'.
היו”ר רן כהן:
עדיין, זה לא תחליף לאיגוד מקצועי.
שלום בן משה:
הממשלה במקרה הזה, בניגוד למה שקורה במערך האזרחי, לקחה אחריות. אם ההסתדרות רוצה לשתף פעולה ולטפל במקרים שמגיעים אליה, היא תבורך. הסמכויות נמצאות אצלי. גרשון, אם אתה תלך לבית משפט, ייקח לך 7 שנים.
גרשון גרמן:
אתה צודק. אם יהיה צינור יעיל ואפקטיבי, הרבה דברים ייפתרו.
שלום בן משה:
אני יכול לתת קנס מנהלי בסדרי גודל שלא קיימים בשום מערכת.
היו”ר רן כהן:
באיזה סדר גודל?
שלום בן משה:
אם יש לך 10 עובדים, ואתה קיפחת אותם בשכר, בביטוח ובחוזה 5,000 שקלים על כל עובד, יוטל עליך קנס בסך 150,000 שקלים.
גרשון גרמן:
זה בסדר. זה מרתיע.
איריס מעיין:
ואני מוסמכת לקחת לו את העובד מעכשיו לעכשיו, ולהעביר אותו למקום אחר.
שלום בן משה:
האימה שהיתה קיימת בקרב העובדים כבר לא קיימת היום. היום השם של המעסיק כבר לא מופיע בדרכון של העובד. מופיע רק הענף שאליו הוא מופנה.
היו”ר רן כהן:
כך הוא יוכל לעבור ממעסיק למעסיק.
שלום בן משה:
לפני זה הוא פחד שיסלקו אותו. תוך חודשים אחדים לכל עובד יהיה כרטיס מגנטי בנוסף לדרכון.
היו”ר רן כהן:
זה משרד הפנים כבר מבטיח לנו הרבה זמן.
שלום בן משה:
זה לא משרד הפנים, זה אני. אני נותן כרטיס עבודה, שבו יהיה מצוין הענף שבו העובד יעבוד. מופיע גם שם הלשכה. כך תהיה בקרה, וביטחון לעובד. כאשר הוא הולך ברחוב, לא יגידו לו שהוא לא חוקי.
היו”ר רן כהן:
מתי יינתן הכרטיס הזה?
שלום בן משה:
אני מקווה, שתוך 4-5 חודשים לכל עובד יהיה כרטיס.
היו”ר רן כהן:
כלומר, עד אוגוסט זה יהיה.
שלום בן משה:
כן. יש כסף, ההחלטה התקבלה, ועכשיו זה רק התהליך הטכני.
היו”ר רן כהן:
האם אתה תוכל לתת את זה גם לעובדים שכבר נמצאים בארץ?
שלום בן משה:
בוודאי. כל אלה שנמצאים כאן חייבים להיות רשומים בלשכות. הלשכות יצטרכו להזמין את העובדים שלהם, ובמקום ינפיקו להם את התעודה.
גרשון גרשון גרמן:
גם בסיעוד?
שלום בן משה:
כולם.
היו”ר רן כהן:
שמעתי שאתמול ראש הממשלה אמר, שאולי 3,000 העובדים שצריכים להגיע לחקלאות יעכבו. אני מקווה, שהוא תומך בהצעת החוק שלי בנוגע לחקלאות.
שרה מרום-שלו:
איך אתם מפקחים על העובדים בתחום הסיעוד?
היו”ר רן כהן:
עיקר העבודה שלהם זה דווקא עם עובדים בתחום הסיעוד.
שרה מרום-שלו:
מי משלם את הביטוח?
גרשון גרמן:
זה באחריות המעסיק.
שרה מרום-שלו:
איך יוצא תלוש המשכורת?
גרשון גרמן:
תלוש הוא מקבל רק כאשר יש לו מימון מדינה. חברת הסיעוד הספציפית שמורשית, מנפיקה את החלק היחסי של החברה, של השעות המתוקצבות למעסיק. על החלק של המשפחה אין תלושים. בסיעוד אין תלושי שכר.
שלום בן משה:
החוק לא מחייב אדם פרטי שמעסיק לתת תלוש שכר.
שרה מרום-שלו:
לכן, אני רוצה לדעת איך יש פיקוח על כך שהמעסיק משלם ביטוח ואת כל יתר הדברים.
גרשון גרמן:
הוא הולך לחברת ביטוח, ועושים ביטוח שנתי על שם העובד. בתקנות התמ"ת, בסוף תקופת העבודה יש זכות המעסיק לבצע מספר פעולות קיזוז על דיור וכו'. אם היו מוודאים ששכר המינימום היה 800 דולר, אז לא היתה בעיה לעובדים שיקזזו להם בסוף התקופה 1,500-2,000 דולר.
שרה מרום-שלו:
העובד לא משתתף בסכום הביטוח.
גרשון גרמן:
מותר לנקות לו עד חצי מהסכום. גם במגורים מדובר על 60 ומשהו שקלים, וכך גם חצי מהביטוח הלאומי.
שלום בן משה:
בתחום הסיעוד יש לנו בעיה רגישה ביותר. בשבוע שעבר היתה פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, שקבע שעובדים בסיעוד לא יקבלו מעבר לשכר מינימום, מעבר ל-8 שעות עבודה.
היו”ר רן כהן:
למרות שהם עובדים 24 שעות.
שלום בן משה:
הוא קבע שהם יקבלו רק עבור 8 שעות עבודה. אחד הנימוקים הוא, שאם זה יישאר כמו הקביעה של השופטת ברק, שצריך לתת 30%, זה יגרום לקריסה של חלק מהמטופלים. הם לא יוכלו לשלם. 80% מהמטופלים אינם שייכים למשפחות קפיטליסטיות, אלא משפחות הנתמכות על ידי ביטוח לאומי. בחוק החדש אנו מחייבים אותם לשלם כל חודש 300 שקלים עבור הפיקדון. לכן, הסוגיה של השכר של העובדים הזרים נשארה כזאת עמומה. לאחרונה, בית המשפט פסק ואמר שהם יקבלו רק עבור 8 שעות עבודה.
היו”ר רן כהן:
איריס, תאירי את עיננו לגבי הדברים מנקות הראות שלך. האם את והגוף שאת עומדת בראשו זה תחליף להסתדרות.
איריס מעיין:
זה ודאי לא תחליף. הגוף שאני עומדת בראשו, מרכז את הדברים, הוא צומת.
היו”ר רן כהן:
היתרון שלך על גרשון גרמן, הוא שאת יכולה במקום לפסוק לאותו מעסיק קנס ולהעביר את העובד למקום אחר.
גרשון גרמן:
לה יש סנקציות שלי אין.
היו”ר רן כהן:
אם גרשון יטפל בעובדים האלה, הוא יצטרך לפנות אלייך.
איריס מעיין:
הוא אכן עושה זאת ונעזר בי.
חגי הרצל:
היו הרבה מקרים בהם שלחנו את החומר לאפרים.
שלום בן משה:
אני חושב, שמה שציין פה גרשון יכולה להיות תמיכה נוספת לשמירה על זכויות עובדים זרים. צריך להיות שיתוף פעולה בעניין הזה.
איריס מעיין:
כך קורה בעבודה שלי מול קו לעובד. אני מקבל מקו לעובד עשרות פניות בחודש, שמטופלות על ידי.
היו”ר רן כהן:
אני רוצה להבין איך זה עובד. את מקבלת עשרות פניות לחודש, ואני מקבל עשרות פניות ביום. אני מטפל בכולן, כי יש לי עוזרים. מה קורה אצלך, האם העיניים האישיות שלך רואות כל פנייה?
איריס מעיין:
כן, ואם עובד מגיע אז אני רואה כל עובד.
היו”ר רן כהן:
ואם זה יתרבה אז מה יעשו? האם ישימו שתיים כמוך?
שלום בן משה:
אני אמרתי לה שהיא מטפלת רק בעובדים בתחום הבניין, וחשד בסחר בבני אדם.
היו”ר רן כהן:
מי מטפל בבעיות בתחומי העסקה אחרים?
שלום בן משה:
המחוזות.
היו”ר רן כהן:
אז אני מבין, שהענף העיקרי שאתם נתקלים בו זה הבניין.
שלום בן משה:
אבל המחוזות מטפלים גם בחקלאות וגם בסיעוד.
היו”ר רן כהן:
שלום, מאחר וכל הקנסות וההחלטות הדרסטיות בסמכותך, מה הענף העיקרי שבו אתה נתקל: סיעוד, בניין, החקלאות?
שלום בן משה:
הכל. לאחרונה היה מקרה בו מעסיק הטריד עובדת שלו מתאילנד. הוא כתב בהסכם העבודה, שחלק מהעבודה שהיא צריכה לעשות זה גם מסאז' לעובדים התאילנדים. המעסיק הזה גם בעל אותה. עשינו לו שימוע בשבוע שעבר, וביטלתי לו את כל ההיתרים.
היו”ר רן כהן:
אבל זה פלילי.
שלום בן משה:
זה חוץ מהפן הפלילי. הוא קיבל קנס וביטלתי לו את כל ההיתרים.
היו”ר רן כהן:
זו סמכותך המוחלטת. אין פה שום בעיה. הדבר היחידי שהוא יכול לעשות, זה ללכת לבג"ץ.
שלום בן משה:
הלכו פעם אחת, ואנחנו זכינו. במקרה אחד בג"צ אמר לי לשקול את הדברים פעם נוספת, שקלתי ולא קיבלתי את הדברים.
איריס מעיין:
אני צומת דרכים, ובצומת הזה יש גם מקום לכל אדם חדש באשר הוא. פונים אלי עורכי דין, מוקד סיוע של קו לעובד, ההסתדרות, בתי חולים וכל מקום אחר. גם כאשר מגיע אלי עובד ומציג את הבעיות שלו, אני אומרת לו מה תחום הטיפול שלי ולאן הוא יכול לפנות בנוסף.
היו”ר רן כהן:
האם את יכולה לשלוח פקחים כדי לבדוק את המצב?
איריס מעיין:
זה בדיוק מה שאני עושה. כדי שהתלונה הזאת תבורר ביעילות ובמהירות המרבית, אנו מכים על הברזל כאשר הוא חם. שלום נתן הוראה חד משמעית שתלונות שמגיעות ממני יטופלו בעדיפות ראשונית.
היו”ר רן כהן:
איך נבחרים המפקחים האלה? מה ההכשרה שלהם?
שלום בן משה:
חלקם עובדים 5-12 שנים. לאחרונה העברנו קורס פיקוח והכשרה במכללה לביטחון וחקירות בקריית אריה במשך שבועיים.
איריס מעיין:
כאשר אתה מתעסק עם מהגר עבודה, לפי השקפתו של גרשון, או עובד זר, לפי השקפתנו...
גרשון גרמן:
זה עניין של טרמינולוגיה.
היו”ר רן כהן:
זאת אותה השקפת עולם.
איריס מעיין:
העובד מגיע לכאן ל-5 שנים, והמדיניות הנכונה היא להטיל יותר משקל מזה שיש להסתדרות.
גרשון גרמן:
בשורה התחתונה, כאשר הם עוזבים את הארץ הם זוכרים: מדינת ישראל.
היו”ר רן כהן:
נכון. הם לא זוכרים גרשון גרמן או שלום.
גרשון גרמן:
סיני אחד בוגר תיכון, פועל בניין, כתב לי שאני גיבור הסינים.
איריס מעיין:
הסמכויות אצלנו בידיים, ולכן כאשר המקרים האלה מגיעים אלינו אז העבודה היא הרבה יותר מהירה ויעילה. לדעתי, המתכונת צריכה להיות כזאת.
היו”ר רן כהן:
ברור לי לגמרי, שאתם הכוח של המדינה. אתם לא הכוח המשפטי של בית המשפט, אבל בידכם הכוח להסדיר את הנושא הזה. אני מצפה מגרשון ומההסתדרות להיות נציגי העובדים של כל מדינת ישראל.
שרה מרום-שלו:
אבל העובדים הזרים הם לא חברי הסתדרות.
היו”ר רן כהן:
הם לא חברים וגם לא מאורגנים.
גרשון גרשון גרמן:
הם לא חברים ולא מאורגנים, אבל ההסתדרות מחויבת על אמנות בינלאומיות, שכל עובד באשר הוא, ללא הבדל דת, צבע, מין וגזע, יקבל סיוע ושירות.
שרה מרום-שלו:
אני יודעת שמי שלא חבר הסתדרות צריך לשלם כסף.
גרשון גרמן:
אמרתי קודם, שהם צריכים לשלם דמי טיפול ולקבל כרטיס לשנה ולפנות אלינו כל שבוע.
היו”ר רן כהן:
חגי, כמה פעמים קרה לך שביקשת מעובד לשלם 320 שקלים כדי לטפל בבעיה שלו, והוא אמר לך שאין לו או שהוא לא רוצה?
חגי הרצל:
אני לא מתעסק בגבייה בכלל. המזכירות הן אלה שעוסקות בזה.
גרשון גרמן:
יש פרוצדורה טכנית.
היו”ר רן כהן:
לדעתי, ההסתדרות צריכה לקבל תמורה בעד הטיפול. אין טיפול חינם.
חגי הרצל:
הרבה מאוד עובדים הגיעו אלינו עם בעיות, ואמרו לנו שאין להם אפשרות לשלם. אני מבחינתי נותן להם טיפול.
היו”ר רן כהן:
אם מגיעים אליך 10 פועלי בניין ומפנים תלונה נגד אותו מעסיק, האם כל אחד מהם מחויב לשלם 320 שקלים? מספיק אחד.
גרשון גרמן:
לא. זה לא הולך לפי מקום עבודה. הם אף פעם לא באים 10 ביחד. חבר אחד הולך לבדוק את הדברים. 20% לא שילמו, אבל הם היו מספיק הגונים לבוא ולשלם למזכירה את הכסף אחרי שטיפלנו בבעיה שלהם.
היו”ר רן כהן:
זה מעורר הערכה.
גרשון גרמן:
חגי נתקל לפני חצי שנה במקרה מאוד מעניין. הגיע עובד רומני עם בעיה, חגי הגיש את הדרישה לחברה, כאשר העובד הרומני לא אמר שהוא גם נשלח דרך קו לעובד לעורך דין פרטי. לכן, שתי תביעות הופיעו בבית דין לעבודה בעניינו, אחת בסך 182,000 שקלים ואחת בסך 28,000 שקלים. שאלו אותנו מבית המשפט לאיזו דרישה להתייחס. יש עורכי דין שמתפרנסים בכבוד על חשבון אותם מסכנים. אותה משפחה שלא יכולה לשלם שכר לעובד, חוטפת גם תביעה כזאת. אתם זוכרים את פרשת פנינה רוזנבלום, שנתבעה לשלם 200,000 שקלים. לה במקרה יש, אבל למטופל הסיעודי אין.
היו”ר רן כהן:
אני רוצה לסכם את הדיון. הישיבה הזאת באמת היתה בעלת חשיבות עליונה, כי עד היום תבענו מהממשלה, משרד התמ"ת וגם מהגופים הוולונטריים את התשובה.
גרשון גרמן:
אבל היתה פה נציגת הסתדרות כל ישיבה.
היו”ר רן כהן:
היא לא תמיד בלטה. אני מציע שאתה תהיה מעורב.
גרשון גרמן:
אני לא מתחייב. לפי הצורך, אני אשמח לבוא לכאן ולסייע.
היו”ר רן כהן:
אני לא אצפה שאתה תבוא כל שבוע. תבוא אתה, חגי או שהיא תבוא יותר מוכנה.
גרשון גרמן:
בנושאים מיוחדים גם חגי וגם אני נגיע, אבל לא באופן שוטף.
היו”ר רן כהן:
אני אנחה את בת שבע להזמין אתכם בנושאים, שבהם יש נגיעה לזכויות העובדים במדינת ישראל.
אני רוצה לסכם את הדיון. לדעתי, אין לנו דרך אלא לדאוג לכך שהמערכת הזאת תוסדר, באופן זה שבו כל עובד זר באופן אוטומטי יהיה מוגן בדרך שבה ההסתדרות מייצגת אותו. אנו צריכים לתבוע פה תביעה כפולה, גם מההסתדרות וגם מהממשלה, במקרה הזה משר התמ"ת, שיהיה מצב שבו כל עובד שנכנס לישראל יירשם כעובד בישראל. כך תהיה לו גם ההגנה של ההסתדרות. אין שום סיבה בעולם שהוא לא ישלם 10 שקלים בחודש, או שמעסיקו ישלם זאת. יקבע שר התמ"ת מה שיקבע. אם הוא ישלם 10 שקלים בחודש עבור דמי ארגון, גרשון או חגי לא יצטרכו לגבות ממנו 320 שקלים עבור טיפול בבעייתו.
גרשון גרמן:
יש בעיה עם הגמלאים. התעריף המינימלי של הגמלאים הוא 12 שקלים, ואז הם יתלוננו שלמהגר עבודה אנו מאפשרים לשלם רק 10 שקלים.
היו”ר רן כהן:
שישלם את המינימום הנדרש. אני לא מציין סכום. במקביל, אנו נתבע מעופר עיני, יו"ר ההסתדרות, שתהיה הגנה מלאה של ההסתדרות על העובדים הזרים בכל הארץ, בכל הענפים.
שלום בן משה:
אני מעוניין שיהיה שיתוף פעולה עם ההסתדרות בעניין הזה. כדי שלא יהיה אנטי, צריך להעמיק יותר בנושא של שמירת זכויות עובדים.
היו”ר רן כהן:
אני רוצה שכל עובד בטריטוריה של מדינת ישראל יהיה מיוצג באיגוד מקצועי.
איריס מעיין:
למה אתה אומר כל עובד ישראלי?
היו”ר רן כהן:
כל עובד. חוקי העבודה במדינת ישראל צריכים לחול על כל מי שעובד במדינת ישראל, גם על פלסטינים. עובד פלסטיני, שעובד בפרדס ביבנה או בבית חרושת בחדרה, הוא בעל זכויות עובד של מי שנמצא על אדמת מדינת ישראל.
שלום בן משה:
אני מציע שבישיבה הזאת תסתפק בהמלצה יותר כללית ולא תדרוש את מה שאתה דורש, כי יהיו גורמים שיראו בזה דבר אחר.
היו”ר רן כהן:
המעסיקים הפרטיים?
שלום בן משה:
יש הרבה גומרים שלא יהיו מאושרים מהדרישה הזאת, גם מהממשלה וגם מחוץ לממשלה.
היו”ר רן כהן:
אני מבין, שהסיעודיים לא הולכים להיות המעסיקים הפרטיים.
שלום בן משה:
הולכים במסגרת הלשכות.
היו”ר רן כהן:
אז התאגידים יהיו חייבים בזה, ולא כל אדם סיעודי.
שלום בן משה:
המעסיק הוא הקשיש עצמו.
היו”ר רן כהן:
האם לקשיש לא משתלם לשלם 10-12 שקלים לחודש כדי שהעובד שלו יהיה מוגן?
איריס מעיין:
זה על חשבון הפיצויים. יש להם תביעות ענק לפיצויים.
שלום בן משה:
לכן, אני מציע שאתה תברך על שיתוף הפעולה. אני חושב, שאם ההסתדרות תיכנס לעניין ותשתף אותנו בכל הפניות אליה, אנו נוכל לעשות את זה באופן הטוב ביותר.
היו”ר רן כהן:
אני אגיד לך מה הבעיה. הבעיה שההסתדרות היום מטפלת רק במי שמצא את הדרך אליה. לא כל עובד שנכנס בישראל, יודע שהוא מאורגן בהסתדרות והוא יכול לפנות אליה ולקבל הגנה.
גרשון גרמן:
הוא יכול לקבל סיוע מקריית שמונה ועד אילת.
היו”ר רן כהן:
לדעתי, מדינת ישראל יכולה לחייב זאת. אני אפנה בעניין הזה לשר התמ"ת, ליו"ר ההסתדרות, ואני אשמע את תשובתם.
אפרים כהן:
שר התמ"ת סיכם בישיבה שלו עם גרשון, חגי ועופר עיני, שיש לשתף פעולה בין שני הגופים.
היו”ר רן כהן:
זה ברור.
אפרים כהן:
זה לא היה ברור. היום יש יחידת סמך ויש פריסה עצומה.
היו”ר רן כהן:
אם במקום שבו מובאים עובדים זרים באופן חוקי אין תקשורת אמיתית בינם לבין האיגוד המקצועי המוכר בישראל – וההסתדרות היא הגוף היציג – זה לא טוב.
אפרים כהן:
עם כל הכבוד לגרשון, אין לו את המנגנון המתאים.
גרשון גרמן:
260 מזכירי איגוד מקצועי פרוסים בכל הארץ, ב-33 נקודות.
היו”ר רן כהן:
זה הרבה מאוד. למשרד התעשייה והמסחר ולממשלת ישראל יש פקחים גם לגבי עובדים ישראליים, אבל זה לא סותר את זה שיש איגודים מקצועיים ומועצות פועלים שמייצגים את העובדים. אני מציע שבעניין הזה נפנה לשר התמ"ת ולעופר עיני, ונקבל את תשובתם. אני מאמין, שהדבר הזה צריך להיות מוסדר. עובדים על אדמת מדינת ישראל צריכים להיות מאורגנים. אני מקבל את הדברים של שלום ושל אפרים, אבל אני מבקש ששני הסעיפים יתקיימו. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:30