פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' 196 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שלישי, א' בניסן התשס"ז (20.03.2007), בשעה 14:00 סדר היום: ההשלכות של הפלרת מי השתייה על בריאות הציבור (במסגרת האירועים לעידוד המודעות לשמירה על הסביבה בישראל) נכחו: חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר דב חנין מוזמנים: משה קלמן – משרד הבריאות איתן גיברון – משרד הבריאות ד"ר שלמה זוסמן – ראש האגף לבריאות השן תרצה רמון – משרד הבריאות ד"ר לנה נטפו – בריאות השן, משרד הבריאות חורחה טרציציקי – מנהל אגף שירות שדה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר שירלי רקח – רכזת קשרי ממשל, ארגון מגמה ירוקה ירון הוכמן – ארגון מגמה ירוקה פרופ' יוסי שפירא – מנהל המחלקה לרפואת שיניים לילדים, בית החולים הדסה עין כרם דר' מחמוד דלאשה – יו"ר עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל דר' בסאם מסארוה – חבר ועד עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל ד"ר דרנט חיים – בית ספר לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל אביב גורי שאנן – מנהל מחלקת טיפול במים, מקורות משה אבנון – יו"ר ועדת המים, המרכז לשלטון מקומי זאב שפיר – ראש ועד הפעולה למאבק בהפלרת המים, אדם, טבע ודין מרדכי הוכברג – תזונאי, אדם, טבע ודין שמעון צוק – הידרולוג, אדם, טבע ודין ציפי רון – יו"ר ועדת איכות הסביבה של מועצת ארגוני הנשים פרופ' ארי קוניט פאל – מומחה מארצות הברית פרופ' בנימין פרץ – ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל חזי מיליק – מנהלת המים, עיריית תל אביב פאר ויסנר – יו"ר מפלגת הירוקים מנהלת הוועדה: וילמה מאור רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום ההשלכות של הפלרת מי השתייה על בריאות הציבור (במסגרת האירועים לעידוד המודעות לשמירה על הסביבה בישראל) היו”ר משה שרוני: שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. חברי הכנסת דב חנין ומיכאל מלכיאור ביקשו לקיים את הדיון הזה בנושא של השלכות הפלרת מי השתייה על בריאות הציבור. הם המליצו על אורח מכובד שיסביר את העמדה שלו בנושא ההפלרה. הוא יפתח את הדיון. ארי קוניט: תודה רבה שאפשרתם לי לבוא לכאן היום ולהשמיע את דבריי. יותר מדי זמן תומכי ההפלרה הציגו את עמדתם בצורה חד צדדית. עדיף להתווכח על הנושא בלי להגיע לתוצאה, מאשר להגיע לתוצאה מבלי לדון בנושא. ההפלרה היא נוהג יוצא דופן, לא אתי ולא מוסרי. זו דרך לא ראויה להעביר זאת לציבור. זה לא יעיל, לא בטוח, והוא מקודם באופן דוגמתי ולא מדעי. בארצות הברית הוא מהווה הסחת דעת גדולה מבעיית בריאות השיניים של ילדי ארצות הברית. מעניין לשמוע שההפלרה התחילה בארצות הברית בשנת 1950 מבלי שנעשה מחקר אחד במלואו. זאת פרקטיקה יוצאת דופן. רוב המדינות המערביות לא מפלירות את מי השתייה שלהן. רק 8 מדינות בעולם כולו מפלירות למעלה מ-50% ממי השתייה שלהן. 97% ממדינות אירופה לא מפלירות את המים. מלבד ניסוי קצר שנעשה על יוד, מעולם לא נעשו ניסויים נוספים. זה לא טיפול במים, אלא שימוש במים ככלי להעביר תרופה לכלל הציבור. אי אפשר לשלוט במינון, אי אפשר לשלוט בשאלה של מי יקבל את זה ומי לא, וזה כולל את המבוגרים מאוד, את הצעירים מאוד, את החולים מאוד, וכמובן אנשים עם בעיות של תפקוד בכליות. זה לא אתי, משום שזה מפר את הזכות הבסיסית של כל אדם לגבי איזו תרופה הוא רוצה או לא רוצה להכניס לגוף שלו. זה לא ייאמן שמדינה שלמה עושה לאוכלוסייה שלמה מה שרופא אחד לא יכול להחליט על דעת עצמו לעשות לחולה אחד. המרכז לחקר המחלות בארצות הברית אומר שההשפעה היא טופיקלית, על פני השטח בלבד, על פני השן ולא מתוך הגוף, ואין צורך לבלוע את זה. יש הגיון לבלוע פלואור, כמו שיש הגיון לבלוע קרם שיזוף. האם אתה רוצה לטפל בצד הבריאותי של השיניים על ידי בליעת קרם שיזוף? לחלוטין לא יעיל. הדף הזה מתיימר להצביע על 30,000 מחקרים שנעשו ומצביעים על כך שזה בטוח ויעיל. דוח שהוזמן על ידי ממשלת בריטניה לא יכל למצוא מחקר אפידמיולוגי אחד ברמה ראויה להוכיח את היעילות של ההפלרה. במחקר הם מצאו רק 6 מחקרים שהראו את היעילות של הפלואור. נתונים מארגון הבריאות העולמי מראים, כי הקצב של הירידה בעששת במדינות שאינן מפלירות הוא אותו דבר כמו במדינות שכן מפלירות. המחקר הכי גדול בארצות הברית נערך בקרב 39,000 ילדים ב-84 קהילות, ומצא הבדל ממוצע במספר מקרי העששת בין ילדים שחיו כל החיים בקהילה מופלרת לילדים שחיו בקהילה לא מופלרת של 0.6 של משטח שן אחד. הכוונה היא לא לשן שלמה, אלא רק לפאה אחת של שן. באוסטרליה מצאו אפילו פחות השפעה. בניו זילנד מחקר גדול נוסף אמר שההבדל לא היה משמעותי מבחינה קלינית. המחקר האחרון ביותר שנעשה במדינת ניו-יורק הסתכל על מקרי העששת בקרב ילדים בכיתה ג' על ידי ספירה. אם אתם מסתכלים על זה לפי מקרי העששת אצל ילדים, אתם רואים שאין הבדל מובהק בין אלה המופלרות לבין אלה שאינן מופלרות. לא היתה שום קורלאציה בין ההפלרה לבין מספר מקרי העששת. אפס אחוז הפלרה או מאה אחוז הפלרה לא משנים את הקשר למספר מקרי העששת. לעומת זאת, אם שמים את האינפורמציה לגבי מקרי העששת ביחס להכנסה, מקבלים קורלאציה מאוד גבוהה. פרקטית ההפלרה היתה הסחת דעת אחת גדולה מהנושא שעששת היא בעיה של מעמד כלכלי, של עוני. הבטיחות של השימוש בפלואור – הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית ביקשה מהאקדמיה הלאומית למדעית לבדוק את רעילות הפלואור במים. הם ביקשו מהם לבדוק האם הרמה הנוכחית המומלצת של 4 חלקים למיליון במי השתייה היא בטוחה. 12 האנשים האלה מהווים את הפאנל הראשון המאוזן באמת שבחן את הנושא לעומקו. לאחר 3 שנים וחצי, הוא חזר עם דוח בן ה-500 העמודים עם 1,000 מקורות, ואמר שהסטנדרט של 4 הוא לא בטוח וצריך להוריד אותו. תנו לי לחלוק אתכם שלושה מספרים: מעל 4 חייבים להוציא את הפלור מהמים. 1 זו הרמה שארגון הבריאות האמריקני אומר שצריך לשים במים. 0.004 זו רמת הפלואור הנמצאת באופן טבעי בחלב האם. כאשר התינוק מוזן ממי ברז בארצות הברית, הוא הולך לקבל כמות של פלאוריד שהיא גבוהה ב-250 יותר ממה שהטבע התכוון אליו. זה שלב רגיש במיוחד בתהליך ההתפתחות של האדם. המחסום שמונע מעבר של חומרים מהדם למוח עדיין לא מפותח במלואו, הפעילות ההורמונלית מאוד ערה. בשנות ה-70 ד"ר האוורד, פרמקולוג משבדיה הוביל בהצלחה מסע קמפיין כנגד ההפלרה. אחת הסיבות לאופוזיציה שלו היתה, שאנחנו לא יודעים מה ההשלכות של חשיפת המוח של תינוק לרמת פלואור הרבה יותר גדולה ממה שהטבע התכוון אליו. הפרופסור הזה זכה בפרס נובל. יש יותר מ-30 מחקרים, שמראים שהפלואוריד מזיק לבעלי חיים. 18 מחקרים מסין מראים שהפלואוריד מוריד את ה-I.Q. גבולות הבטיחות בין 1 ל-4 הוא קטן להחריד. אף טוקסיקולוג לא יאפשר חשיפה לאוכלוסייה שלמה כאשר מדובר על טווח כל כך קטן בין יעילות לרעילות. הוועדה הזאת אומרת כעת שאפילו 4 זה יותר מדי, כך שהגבולות מצטמצמים אפילו יותר. ביום שזה פורסם, ארגון רופא השיניים האמריקני אמר שהדוח הזה לא רלוונטי להפלרת מים. לאחר 6 ימים המרכז האמריקני למחלות אמר: אנחנו עדיין חושבים שההפלרה זה דבר בטוח. לא היה להם זמן לקרוא את זה, לא היה להם זמן להתייחס למקורות, הם פשוט התעלמו מהדוח. זה מראה שהתגובה של ארגון השיניים האמריקני והמרכז למחלות האמריקני היא בלתי מדעית בעליל. זה גם לא היה מדעי בשנת 1950 כאשר התחילו עם זה בארצות הברית. זה כוח פוליטי, שפועל במקום דיון מדעי הולם. אני ממליץ למדינת ישראל להפסיק את ההפלרה מיד. לסכן את המוח של הילד שלך בגלל 0.6 משטחי עששת, אינו הגיוני. אני קורא לכם לנסות ולמצוא 12 מדענים שאין להם עדיין עמדה בנושא, שיקראו את הדוח של הפנל הזה. אם הם בלתי תלויים, גם הם ימליצו למדינת ישראל להפסיק עם ההפלרה. אני אשמח לשבת לדיון מדעי עם כמה אנשים מהאקדמיה, שדעתם הפוכה משלי. דב חנין: אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על כך שכינסת את הדיון הזה ואתה מאפשר לנו לדון בנושא, שמעורר הרבה מאוד עניין. לפני הדיון הזה אני קיבלתי כמות גדולה של חומר קריאה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לכל האנשים ששלחו לי חומר קריאה. אמנם השתדלתי לקרוא את כל החומר, אבל לא סיימתי את הכל. יש אנשים שבאופן מאוד נמרץ תומכים בפרקטיקה של הפלרה, ויש כאלה שמאוד חוששים ממנה ומתנגדים לה. השאלה של ההפלרה מעוררת כמה שאלות רציניות. אנחנו לא ועדה מדעית, ואנחנו בעצמנו לא אנשי מדע. אנחנו אנשי ציבור, ותפקידנו לוודא שהמערכת הציבורית שוקלת את כל השיקולים הרלוונטיים. אחרי שקראתי את כל החומר אני נותרתי מוטרד מהשאלה, האם כל העמדות האלה אכן נשקלות עד הסוף במערכת של משרד הבריאות שלנו כאשר הוא מקבל את החלטותיו. אני רוצה לומר לכם, כי רק לאחרונה הסתיימה עבודת ועדת עדין. בסופו של דבר הוועדה הזאת השאירה את השאלה העיקרית באוויר. מצד אחד היא עשתה שינוי מאוד גדול, היא הורתה להפסיק את הפרקטיקה של חיוב בהפלרה בישראל. למעשה, הנושא הזה הפסיק להיות בגדר חובה, ומעתה הרשויות המקומיות יכולות להחליט אם הן רוצות לבצע הפלרה או לא. זו המלצה של הוועדה, שמונחת בפני השר. אני חושב, שזה שינוי גדול. מצד שני, אני לא משוכנע שהרשויות המקומיות ערוכת בעצמן לקבל החלטה כזאת רצינית. עכשיו מגלגלים את האחריות על המועצה המקומית או העירייה, והיא תצטרך להחליט אם זה בסדר או לא בסדר. אם לאנשי משרד הבריאות יש קושי לקבל החלטה בנושא, אנשי הבריאות במועצות המקומיות יכולים עוד פחות לקבל החלטה משכלת בנושא הזה. היו”ר משה שרוני: זה הכי קל להעביר את האחריות לעיריות. דב חנין: אם נלך עם הלוגיקה של המהלך הזה, נראה שצריכים להוריד את ההחלטה לרמת האזרח. אם המדינה מתנערת מהחובה שלה לקבל החלטה והרשויות המקומיות לא מסוגלות לקבל החלטה, אז אולי כדאי שכל אזרח יחליט בעצמו אם הוא רוצה להפליר את המים שלו בבית או לא. אני מתייחס מאוד ברצינות לכל החומר שקיבלתי. אני מציע לך, אדוני היושב ראש, שלא לקבל היום החלטה מהפכנית. אני הייתי מציע לסכם את הדיון הזה בפנייה לשר הבריאות, ולשאול אותו מה הוא מתכוון לעשות נוכח המלצות ועדת עדין. בוועדת עדין ההמלצות התקבלו ברוב של 6 מול 4 אחרי התלבטות רצינית של אנשי המקצוע. פאר ויסנר: צריך לצאת מכאן עם החלטה בנוגע לתינוקות וילדים. אני מוטרד מילדים ותינוקות. דב חנין: אדוני היושב ראש, אני הייתי מציע שהוועדה תפנה לשר הבריאות ותבקש ממנו התייחסות להמלצות ועדת עדין, ותבקש ממנו גם הנחיה ברורה או עמדה מקצועית ברורה של משרד הבריאות לגבי מה נכון לעשות בעניין הזה. השאלה שהועלתה פה בקריאת ביניים, היא שאלה מאוד נכונה. גם בדבריו של אורחנו הועלה החשש המיוחד ביחס לתינוקות וילדים. יכול להיות שיש מקום להנחיה נפרדת של משרד הבריאות בנוגע למים, שמיועדים לצריכה של ילדים ותינוקות. אני הייתי מציע שבסיכומו של הדיון הזה תתקבל החלטה לפנות לשר הבריאות. ועדת עדין ממליצה להימנע מהפלרת מים בישראל, אבל מותירה את ההחלטה הזאת בידי הרשויות המקומיות. לי יש בעיה עם הותרת השאלה הזאת בידי הרשויות המקומיות. זה צעד בכיוון נכון, כי הפרקטיקה מאוד מרחיקת לכת וכפויה. אם יש חששות, היא לא צריכה להימשך. מצד שני, יש לי ספק האם הרשות המקומית מסוגלת לקבל את ההחלטות המשכלות בעניין הזה. היו”ר משה שרוני: משרד הבריאות מינה את ועדת עדין לדון בעניין. אני מבקש מנציג הוועדה להציג בפנינו את המסקנות וההמלצות בנושא הפלרת המים בישראל. זאב שפיר: אני חבר בוועד שנאבק בהמשך הפלרת המים בישראל. זה גוף אזרחי, שהוקם בעקבות הדאגה שלנו להמשך הפלרת המים בישראל. אחרי כל מיני חומרים שקראנו, הגענו למסקנה שיש מקום להעיר את תשומת לב הציבור לכך שמונחת סכנה ונזק ממשי לכל אחד ששותה מים או בא במגע עם מים, כולל מקלחת וכביסה. ככל שחקרנו את העניין, התחלנו להיות יותר מודאגים. לפיכך, אנו מקיימים מאבק כדי לעורר תשומת לב. לכן, אנו שמחים שהפגישה הזאת מתקיימת. מתוך בדיקה שערכתי מסתבר שבישראל יש הכי הרבה רופאים בעולם. בישראל יש את הוצאת הבריאות הגבוהה ביותר בנושא של בריאות השן. ישראל היא אחת המדינות הבודדות שמפלירות מים. יש שתי מדינות בעולם שמחייבות בתקנות הפלרת מים. בישראל מפלירים את המים בכל הארץ, ומצב בריאות השיניים של תושבי מדינת ישראל הוא הגרוע בעולם. יש פה פרדוקס: מוציאים הכי הרבה כסף, יש פה הכי רופאים, מפלירים את המים, ואנו נמצאים במצב בריאות השן הגרוע ביותר. זאת בדיוק הסחת הדעת, שדיבר עליה הפרופסור. במקום שמשרד הבריאות ייטול על עצמו את האחריות האמיתית לטיפול בבריאות השן, הוא מדשדש במקום במשך 30 שנה. למרות שמפלירים את המים במשך עשרות שנים, הגיעו למצב הכי גרוע בעולם. אולי תתעוררו. יכול להיות שהשיטה הזאת היא לא מקסם שווא, ואפשר למצוא חלופות אחרות. חוק בריאות ממלכתי מתייחס גם לנושא של בריאות השן, אבל לא יצקו לתוכו תוכן. למעשה, היום אין טיפול ממשי בבריאות השן. מדינת ישראל הפקירה את תושביה בנושא של בריאות השן. אילו היה משרד הבריאות עושה את עבודתו נאמנה, הוא היה עושה היום פעולות אחרות כמו: חוק הבריאות, חינוך להיגיינה של הציבור, מרפאות לילדים, סל בריאות לתלמיד וכו'. אנו יודעים שהנושא של המניעה הוא הרבה יותר חשוב, הוא קריטי לנושא של תחלואת השן. לצערי, משרד הבריאות אוחז בעניין הזה של הוספת פלואריד למים. המצב הוא הפוך, אנחנו שוקעים במצב קשה ביותר, ואנו גורמים נזקים בריאותיים לעצמות, כלי דם, בלוטת התריס וכו'. יש תחלואה ניכרת כתוצאה מזה שמוסיפים את הפלואוריד. איך יכול להיות ש- 90 מדינות בעולם הפסיקו את ההפלרה ורק אנחנו ואירלנד חייבנו את זה בתקנות? אגב, אנחנו מדינה חמה ואף אחד לא בדק את העניין הזה. אצלנו כאשר חייל מתאמן הוא שותה 5-6 ליטר מים. מה קורה לגבי תינוקות? אין אפשרות לשלוט על המינון. יש אנשים שיש להם בעיות בריאותיות, כמו בכליות, ולהם אין כל דרך להימנע מזה. בישראל 60% מהאנשים מעל גיל 65 אבדו את כל השיניים. באירופה זה בין 27%-50%. אני אומר: תתעוררו ותתעשתו. גופים רציניים אומרים לכם שיש פה בעיה רצינית, ואתם לא נכונים להקשיב. באופן מאוד תמוה אתם דבקים בעניין הזה, במקום ללכת ולבחון חומרים חדשים. היו”ר משה שרוני: למה זה מפתיע אותך? 90 מדינות הן מפגרות, ואנחנו מדינה מתקדמת. זאב שפיר: קבעו להקפיא את ההפלרה בדיון הקודם, ומשרד הבריאות לא נענה לעניין. נקבע גם שתקום ועדה שתבחן את הנושא, ולא כך היה. בבג"צ של 2002 התחייבתם לאסוף נתונים, ולא עשיתם שום דבר. גם המכון האמריקני לחקר מחלות אמר לא לתת מים מופלרים לתינוקות עד גיל שנתיים, ואתם לא הגבתם על זה. הציבור לא יודע על כך. אמרו לא לתת את זה לתינוקות עד גיל חצי שנה כבר בשנת 1995, ולא הגבתם על הנושא הזה ולא עדכנתם את ההורים. עכשיו אתם באים ואומרים שאתם רוצים 5 שנים כדי לאסוף ממצאים ולהגיע למסקנה. אני מציע הצעה נגדית, 5 שנים לא נפליר, נבדוק ונאסוף נתונים. אם יתברר שרמת העששת עלתה בצורה דרמטית, נבחן את הדרך איך להוסיף את הפלואוריד. זה במקום לעשות הסחת דעת ולטפל בבריאות השן. צריך לשים לב שהפלואוריד הוא תעשייתי ולא רפואי. יש הבדל גדול. הרשויות המקומיות קונות את זה כי זה זול. היו”ר משה שרוני: הוא לא זול כל כך. זאב שפיר: הפלואוריד הרפואי עולה פי כמה. חייבו את הרשויות לעשות הפלרה, והן קונות את הפלואוריד הזול. מפעלי רותם בנגב מספקים בכל שנה 45,000,000. העלויות של ההפלרה הן בין 180,000,000 שקלים ל-320,000,000 שקלים בשנה. במשך 5 שנים תשקיעו את הסכום הזה בהיגיינה, בטיפוח ושיקום חוק הבריאות, בהקמת מרפאות וכו'. בהרצליה יעל גרמן מספרת שהיא נאלצה לעשות הפלרה. יש שם שכונה שנקראת יד התשעה. היא נאלצה לסגור שם מרפאת שיניים, כיוון שהיו חסרים לה 700,000 שקלים, אבל היא נאלצה להשקיע מיליון שקל כדי לקנות את החומרים של ההפלרה. רוב תושבי הרצליה בכלל שותים מים מינראליים. זה לא רלוונטי לגביהם בכלל. אנחנו לא רוצים להילחם. אנחנו רוצים הידברות אמיתית. צריך להגיע למסקנות אמיתיות. אנו משוכנעים שנעשה פה עוול גדול. היו”ר משה שרוני: כדי להגיע לחקר האמת, צריך 10 שנים לשם כך. חזי מיליק: אני חבר בוועדת עדין. זה היה אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת. היה ויכוח מאוד נוקב בין החברים. ההמלצות דיברו על כך שריכוז פלואוריד מרבי במים יישאר ברמות הקיימות בתקנות של 1-4 או 1-7 לפי אזורי הארץ. עבור מים מופלרים הריכוז המיטבי יהיה 0.8 עד 1 מיליגרם. במים מוטפלים אין פלואוריד. כיוון שהיום יש יותר ויותר מתקני הטפלה ורוצים שתהיה רמה בסיסית של פלואור במים, ההמלצה היתה שרמת הפלואוריד תהיה 0.8. המלצה נוספת היתה, שיבוצע בהקדם מחקר ארוך טווח, שיבחן את השפעת ההפלרה על הקטנת התחלואה בעששת ועל הגברת הפלואורוזיס לשיניים בתנאי מדינת ישראל. בדיון שהוועדה קיימה לגבי המשך חובת הפלרת המים הוועדה החליטה ברוב של 6 לעומת 4 ונמנע אחד, להמליץ לבטל את חובת ההפלרה, כך שהיא לא תהיה חובה ממלכתית גורפת אלא נתונה להחלטה על פי צורכי הציבור בכל מקום. אני הייתי אחד משישה מתנגדים. הנושא שנוי במחלוקת בכל העולם, ולכן חובת ההוכחה היא על מחייבי חובת ההפלרה ולא על המתנגדים. יש דרכים נוספות להורדת העששת ולא רק על ידי הפלרת המים, כמו חינוך לבריאות השן, הורדת צריכת הסוכר, הסברה בבתי הספר וכו'. את הפלואור מוסיפים לכל כמות המים שמסופקת לרשת הציבורית, כאשר פחות מפורמיל מהמים האלה נצרכים לשתייה. כלומר, אנו שמים כמות פלואור של פי 999 של מה שצריך ביחס למה שהתושבים שותים. אני שמעתי על מחקרים, שמצביעים על כך שהפלואור מזיק לסביבה כאשר הרמה שלו עולה. במים המינרליים אין חובת הפלרה. הסטטיסטיקה מצביעה על כך ש- 30% מהתושבים שותים מים מינראליים. את המים האלה שותים ב-100%, ואפשר לעשות חיסול ממוקד לעששת. את זה לא עושים ומפזרים כמויות אדירות של פלואור, כאשר כמות זעירה, פחות מפרומיל אחד, שותים. יש סכנה שאני כאיש אספקת מים עירונים ער לה, וזה הנושא של הובלת החומצה שמזריקים אותה כפלואור למים. בהתחלה הוסיפו את הפלואור דרך כמה צינורות ראשיים של רשת המים הארצית. היום בנתניה יש 10 קידוחי מים בתוך העיר באזור מיושב. כיוון שיש חובת הפלרה, בנו בכל קידוח כזה מתקן להפלרה. לכל קידוח כזה צריך להעביר את החומר דרך שטח מיושב. מדובר בחומר רעיל, והסכנה היא הרבה יותר גדולה מאשר הובלה לנקודות מרכזיות מחוץ לשטח מיושב. היום חובת ההפלרה היא לגבי יישובים מעל 5,000 תושבים. בקליפורניה זה מעל 10,000 תושבים. התקנה הזאת היא לא שוויונית ביסודה. אם זה כל כך חשוב, למה לא מפלירים ביישובים קטנים. זאת היתה עמדתי בוועדה. מרדכי הוכברג: בארצות הברית ישנן אזהרות חמורות. נאמר כי סף החשיפה המותר הוא 2 חלקי מיליון. במים מכניסים לנו 1 חלקי מיליון. לעבודה בזמנים קצרים מותר 4 חלקי מיליון. כלומר, הטכנאי צריך לשמור על נפשו, שלא ייגע במים של 4 חלקי מיליון. לנו נותנים כל השנה לשתות, להתרחץ ולהכניס את התינוקות למים. הסתדרות רופאי השיניים באמריקה יצאה בהצהרה שאומרת, שעד גיל שנה צריך לתת לילדים מזון עם מינימום פלואוריד או בכלל בלי פלואוריד. מה קורה לילד בן שנה ויום? האם אותו כבר מותר להרעיל? נעשה מחקר. בישלו מים בסיר של אלומיניום, וכאשר הכניסו כדוריות דם אדומות לסיר עם מים ופלואוריד הן הצטמקו. היות ובחלב אם יש 100-200 פחות פלואוריד מאשר ברמה המיטבית, ניתן לאמהות מניקות יותר פלואוריד כדי שייכנס לחלב. הקדוש ברוך הוא סרב. הוא לא הסכים לכך. לא היתה עלייה אפילו במיליגרם אחד. לפי עדויות של משרד הבריאות, החיסכון בעששת הוא 0.4 סתימות לילד בכל מהלך חייו. אם הפלואוריד חוסך את הסתימות, זה בגיל הרלוונטי, עד גיל 11. המבוגרים בכלל לא צריכים את זה. במדינת איווה בארצות הברית נערך מחקר מקיף, וראו שתינוקות שנתנו להם טיפול במוקסיפן, השיניים כבר היו הרוסות. אחד מרופאי השיניים אמר שזה בגלל צחצוח שיניים, אבל אני עוד לא ראיתי אמא שמצחצחת שיניים לתינוק בגיל 3-6 חודשים. משה אבנון: השלטון המקומי מאז ומתמיד התנגד להפלרת המים, אבל משרד הבריאות הפעיל כוח. היו”ר משה שרוני: איזה כוח? אם אני הייתי ראש עיר לא הייתי נותן בחיים שיפלירו אצלי את המים. משה אבנון: משרד הבריאות מתוך אינטרסים שאינני מבין העביר את החוק, שחייבים להפליר את המים. אנחנו מההתחלה ערערנו על כך. אנחנו חושבים, שהכנסת תרופה לכלל האוכלוסייה באמצעות המים, זה דבר שנוגד את ההגיון הפשוט. בשנת 1994 ערערנו על התקנה שהיתה. משרד הבריאות בכוח הכריח את הוועדה להשאיר את התקנה על קנה. אנחנו טוענים, שאין לתת תרופה באמצעות מים לכלל האוכלוסייה, וזאת נוכח העובדה שהאוכלוסייה שלה כביכול ההפלרה אמורה לעזור היא אוכלוסייה מצומצמת של ילדים בגילאים מסוימים. כולנו צריכים לשתות את המים האלה, כי זה עוזר לחלק מן האוכלוסייה. היום יש שיטות אחרות לתת פלואור לילדים. לא צריך להזריק את זה למים בכל הארץ. הסכנות בהפלרת יתר הן רבות, ולכן לסמוך על מערכת מכאנית זה דבר מטופש. מי יכול לסמוך על מערכת מכאנית שלא תעשה טעות ותשים רמה גבוהה יותר של פלואוריד? בנוסף, פלואור זה חומר שגורם לשחיקה של מערכות התשתית שמובילות את המים. לכן, אנחנו מבקשים מהוועדה שתמליץ בפני שר הבריאות לבטל את החיוב ואת תקנות ההפלרה. לדעתנו, זה דבר לא חכם ולא נכון. אנחנו הוצאנו לפני שנה מכתב לכלל ראשי הרשויות המקומיות, והמלצנו לא להפליר את המים. חלק גדול מהן אינן מפלירות את המים. פאר ויסנר: בעקבות ועדת עדין בדקתי האם אני יכול להפסיק את ההפלרה בעיריית תל אביב. מתברר שעיריית תל אביב הגדולה לא יכולה להפסיק את ההפלרה, כי זה מגיע מלמעלה. כלומר, הפחד הגדול של משרד הבריאות הוא שעיריית תל אביב תקום ותגיד שהיא מפסיקה את ההפלרה. לי כאבא תמיד היו אומרים שצריך להרתיח את המים לתינוקות. שר הבריאות אמר במענה לשאילתא של זבולון אורלב: כי לגבי תינוקות עד גיל 3 ככלל לא מומלץ לתת תוספות פלואוריד. אתה אומר לי בוא נעשה מחקר של 10 שנים. באירופה לא מפלירים מים. תלמדו מהם. אירופה קרובה אלינו יותר מארצות הברית. אני רוצה לשמוע ממך, שאתה בא ויוצא בקריאה לא לתת מים כאלה לציבור התינוקות. אני מבקש שמדינת ישראל תיתן תקציב לקניית מים מינראליים לכל ילד עד גיל שנה. אני לא מוכן לחכות שנה. מחמוד דלאשה: אני יושב ראש עמותת רופאי השניים הערביים, ואין לי אינטרס מצד משרד הבריאות או מצד גורם מסחרי אחר. עששת שיניים היא המחלה הכי נפוצה בעולם כולו. השיטה היעילה ביותר, הזולה ביותר והשוויונית ביותר, זה הפלרת מי השתייה. ניסו כל מיני דרכים וכל מיני שיטות. היו”ר משה שרוני: אבל אין הוכחה. מחמוד דלאשה: יש הוכחות רבות מאוד. פה בארץ נעשה מחקר השוואתי בין רמלה לרחובות, ומצאו שבעיר המופלרת אחוז העששת הרבה יותר נמוך. היו”ר משה שרוני: בוועדת עדין נאמר בפירוש שאין הוכחות. משה אבנון: שניהם מקבלים מים ממקורות, ושניהם מופלרים בכוח. אין להן בארות מים פרטיות. מחמוד דלאשה: רחובות לא מופלרת. אני רוצה לנפץ חצאי אמירות. האורח כאן צטט את הדוח ודיבר נגד הפלרת מי השתייה. עובדיה לב, נציג ועדת עדין, אמר כאן בישיבה הקודמת: השינוי של ריכוז הפלואוריד מריכוז 0.4 לריכוז של 1 מיליגרם לליטר, זה מה שעומד לקרות בירושלים... היו”ר משה שרוני: אבל זה היה דוח ביניים ולא דוח סופי. מחמוד דלאשה: הוא דיבר על 2 ורבע סתימות לפה. החברים פה דיברו על רבע סתימה. אני מבקש לדייק בציטוטים. דיברתי על השיטה הזאת שהיא שוויונית. אני יודע ששכבות חלשות בחברה לא מגיעות לטיפולי שיניים מסיבה כלשהי, ולכן השיטה הזאת היא הכי בטוחה, הכי יעילה והכי שוויונית. חורחה טרציציקי: אני רוצה להגיב על הדיון האמוציונאלי הזה. אני בדקתי פרסומים שמייצגים את העמדה של בריאות הציבור הנוכחית בנושא זה. כולם, כולל זה שלי, מדווחים על הצלחות גדולות לבריאות הציבור במאה השנים האחרונות. אני מכבד את האורח שלנו. היתה לי שיחה איתו, והבנתי ממנו שהוא גם מתנגד לחיסונים. יש לי 40 שנה ניסיון בבריאות הציבור, והתנגדויות כאלה אנו שומעים בכל תחום של בריאות הציבור. למה להתייחס למה שקורה בארצות הברית? האורח שלנו מדבר על דוח מסוים. ה-C.D.C קבע ב-1999, כי הפלורידאציה היא אחד ההישגים הגדולים במאה העשרים, כמו החיסונים. בשנה האחרונה נקבע להעלות את זה מ-65% ל-75% עד 2010. להגיד שאין חוקרים ומעקב, זה לא נכון. זה לא רציני. היו”ר משה שרוני: לא אני מיניתי את ועדת עדין. העובדה היא, שהם הגיעו למסקנות אחרות משלך. חורחה טרציציקי: אני מבין שיש פה דיון. כאשר יש דיון יש צדדים שונים. הסטנדרט המודרני בנושא מניעת עששת שיניים בבריאות השן, זה פלורידציה של מי שתייה. את זה קובעים גופים מקצועיים בארצות הברית ופה. דיברתי את הטיעונים של מדינות אירופה שלא עושות את זה. בבלגיה טוענים, כי הם אינם עושים זאת כיוון שזה עניין פרטי של כל אחד. כלומר, כל אחד יטפל בשיניים שלו. זאת גישה שהיתה קיימת לפני 100 שנה. אנחנו לא צריכים לעקוב אחרי האלטיזעכן של אירופה. לפני חודש הוציא משרד הבריאות באנגליה סיכום בנושא הזה, והמליץ לרשויות המקומיות על הפלרה. אין שום ספק, שהעששת תהיה ברמה פחותה בעיר שבה מי השתייה הופלרו מאשר זו הקיימת בעיר שלא הופלרה. 40 שנה יש התנגדויות בארצות הברית על ידי פוליטיקאים מצד הימין הקיצוני. שולחים אנשים לכל העולם כדי להביע את ההתנגדות, ועכשיו הם גם שולחים אותם לפה. קריאה: זו השמצה. אנחנו הזמנו אותו ושילמנו על כך מכיסנו. היו”ר משה שרוני: אני רוצה להקריא מדבריו של שר הבריאות שנאמרו ב-27 לינואר: "משרד הבריאות שוקד בימים אלה על ניסוח גרסה מעודכנת של המלצתנו בנושא צריכת פלואוריד. ההמלצות תתפרסמנה באתר של משרד הבריאות, תשלחנה לעיתונים הדנטליים המקצועיים, ללשכות הבריאות ולטיפות חלב, וכן גם יעודכן הציבור כולו". עכשיו אנו בחודש מרץ, ועדיין אנו מחכים לעדכון. פאר ויסנר: את טיפות חלב סוגרים כל הזמן בהמלצת משרד הבריאות. היו”ר משה שרוני: היות וועדת עדין אמרה את שלה, אין מחקר מדעי רציני המעיד על היתרון בהפלרת המים ואין הוכחה שהפלואור מונע עששת, מה מתכוון משרד הבריאות לעשות? שלמה זוסמן: יש לברך על זה שכל כך הרבה אנשים מתעניינים בנושא בריאות השיניים. בדרך כלל הנושא הזה לא זוכה לכל כך הרבה התעניינות. אני מסכים עם האנשים שאמרו, כי משרד הבריאות לא עושה מספיק למען בריאות השיניים של אזרחי ישראל, אבל הוא עושה דבר אחד חשוב- הפלרת מי שתייה. זה הצעד החשוב ביותר שהמדינה עושה למען בריאות השיניים של כל אזרחיה. חבר הכנסת חנין שאל קודם, האם כל הטענות נשקלות. התשובה, כן. כל הטענות נשקלות. אנחנו קוראים את הספרות, אנחנו עוקבים אחרי הספרות וכשיש צורך אנו מקיימים דיונים בנושא. נושא של הפלרת מי שתייה נבדק מבחינה מקצועית. אני זוכר אפילו בוועדה הזאת שלושה דיונים בנושא. יש דיונים כל הזמן, והנושא של הפלרת מי שתייה נבדק פעם אחר פעם על ידי ועדות מקצועיות באוסטרליה, בארצות הברית, באנגליה, בקנדה, כאשר כל הגופים המקצועיים לא מצאו שום הוכחה מקצועית לאף אחת מהטענות שמעלים נגד הפלרת מי שתייה. פאר ויסנר: האם לנכד שלך בן חצי שנה היית נותן לשתות מים מופלרים? שלמה זוסמן: המדינה לא מתנערת מהחובה שלה או מהאחריות שלה. אני לא הייתי רוצה להתייחס להמלצות ועדת עדין, כי אני לא ראיתי את ההמלצות בנוסח הסופי שלהן. אני לא יודע אם הן הוגשו באופן רשמי למשרד הבריאות. אני לא ראיתי אותן. כאשר ההמלצות תתקבלנה, המשרד יקרא אותן בתשומת לב, ישקול את כל ההמלצות ואז שר הבריאות יחליט לאמץ את אותן ההחלטות שהוא ימצא לנכון. משום מה נוצר אצלך הרושם שוועדת עדין דיברה נגד הפלרת מי שתייה. בשום שלב מדיוני הוועדה, הוועדה לא אמרה שהפלרת מי השתייה היא לא חיובית או לא תורמת לבריאות השיניים. היו”ר משה שרוני: אני לא קראתי את המלצות ועדת עדין. שלמה זוסמן: אתה אמרת שוועדת עדין מצאה אחרת. היו”ר משה שרוני: העובדה היא שהיו שם 6 נגד 4 ואחד נמנע. שלמה זוסמן: ההצבעה הזאת היתה לאחר דיון, שהיו"ר עצמו אמר שזה לא היה במנדט הוועדה, וזה אם זאת תהיה חובה ארצית או לא ולא על הפלרת מי שתייה. הרעיון שהרשויות המקומיות תחלטנה, זה לא רעיון חדש. זה לא צעד קדימה, כמו שחה"כ הנכבד אמר. זה היה המצב לפני 1998. את השלב הזה אנו עברנו והיה לנו ניסיון. יו"ר מרכז השלטון המקומי פנה למשרד הבריאות וביקש שנהפוך את ההפלרה לחובה, ושלא נשאיר את זה על כתפי הרשויות. משה אבנון: זה היה היו"ר הקודם, ושדלו אותו לכך אנשי משרד הבריאות. היו”ר משה שרוני: כל אחד יכול גם לשנות את דעתו. שלמה זוסמן: אדי אלדר הוא עד היום יו"ר מרכז השלטון המקומי. משה אבנון: בשנת 1994 הוא לא היה יו"ר מרכז השלטון המקומי. שלמה זוסמן: מי שחתום על זה, זה אדי אלדר. זאב שפיר: זה לא נכון. אדי אלדר לא מפליר בכרמיאל. הוא מתנגד באופן חריף לעניין. שלמה זוסמן: מרכז השלטון המקומי שינה אחר כך את דעתו. זאת זכותם. משה אבנון: שכנעו אותו לכך, כמעט הכריחו אותו. שלמה זוסמן: דעות שונות, זה בסדר. לכל אחד יש זכות לדעות משלו. עם זאת, דעות זה דבר אחד ועובדות זה דבר אחר. אני לא חיפשתי, אבל יש כל כך הרבה חומר שמוכיח את יעילות ההפלרה ושזה צעד בטוח. ארגון הבריאות העולמי הוציא ספר שנקרא: "פלואוריד במי השתייה" בשנת 2006. כל הספר מוקדש לפלואוריד במי השתייה, לפי הראייה של ארגון הבריאות העולמי. יש לי חדשות בשביל מי שמתחלחל מפלואוריד במים. כל העולם שותה מים עם פלואוריד. מי שמפחד להתרחץ במים עם פלואוריד, כדאי שלא ילך לים. גם במי הים יש אחד חלקי מיליון פלואוריד, וגם במי האוקיינוס. היו”ר משה שרוני: אם יש בים, למה אתם רוצים להפליר את המים. שלמה זוסמן: לפי הספר של ארגון הבריאות העולמי שפורסם בשנת 2006, הרמה שארגון הבריאות העולמי ממליץ שלא לעבור במי שתייה היא 1.5. הם סוקרים את כל הספרות המדעית, ולא מצאו כלום. כל הטענות ששמעת נבדקו. הם בדקו, האם יש צורך להוריד את הרמה מ-1.5, וההחלטה היתה שלא. המסקנה שלהם היתה, שחשוב שיהיה פלואוריד ברמה מסוימת במי השתייה. זה לא טוב לשתות מים בלי פלואוריד בכלל, במיוחד תינוקות. לא בכדי פלואוריד מוגדר על ידי המנואל כאחד מתשעת היסודות. יש חשיבות לרמה מסוימת של פלואוריד להתפתחות התקינה, בעיקר אצל ילדים. אם אין פלואוריד במים, זה פוגע בעצמות. אצל מבוגרים, הדרישה הזאת לא קיימת. כמו כל חומר אחר, יותר מדי זה לא טוב. ישנה בעיה בעולם. מיליוני אנשים שותים מים עם 8 חלקים מיליון פלואוריד. ארגון הבריאות העולמי מסביר שהריכוזים האלה אינם טובים. משרדי הממשלה צריכים להוריד את הפלואוריד לרמה המומלצת של 1.5. הרמה המותרת על ידי הרשות להגנת הסביבה בארצות הברית היתה 4. היום המועצה הלאומית למחקר בדקה את הנושא ואמרה, שיכול להיות ש-4 זה קצת גבוה מדי ולכן היא ממליצה להוריד את זה. הם לא אמרו כמה, למרות שהם רמזו על הורדה של 15%. זה אומר להוריד את הרמה ל-3.4. הם לא נגעו ברמה השנייה של 2. ממשלת ישראל קבעה בשנת 1973 את הריכוזים שוועדת עדין אישרה אותם היום, 1.4 ו-1.7, תלוי באזורי הארץ. לסיכום, משרד הבריאות לא שינה את מדיניותו. אנחנו עוקבים אחרי הנושא, ואנחנו דנים בסוגיות שמתעוררות כאשר מתפרסם מחקר או כאשר יש מידע חדש. העובדות המדעיות בהחלט תומכים במדיניות הקיימת. אתם התייחסתם לשאילתא שהופנתה לשר הבריאות. תשובתו של שר הבריאות התייחסה למתן תוספי פלואוריד. כאשר אנחנו באים לשקול המלצות לגבי מתן תוספי פלואוריד, אנחנו לוקחים בחשבון שיש הפלרת מי שתייה בישראל. היום אנחנו מתייחסים למצב כאילו כל הארץ מופלרת. אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך של עבודה על גרסה חדשה להמלצות שלנו. אנחנו הכנו כבר טיוטה, שנשלחה לכל הגורמים המקצועיים בארץ וחלק כבר ענו לנו. אנו עובדים על זה ברצינות, מקצועיות ובזהירות הראויה. כאשר אנחנו נסיים את העבודה, אני אשלח לך עותק מההמלצות החדשות שלנו. בני פרץ: דובר כאן הרבה על העניינים הטכניים: צנרת, רשויות, מדינות, ולא דובר על הילדים. תרשו לי לייצג את הילדים. אנו רואים את הילדים עם העששת, שצריך לטפל בהם בהרדמה כללית. ישנם ילדים שקשה להם לאכול, וחלקם לא משגשגים בגדילה בגל העששת. ההורים לקוחים ימי חופשה כדי לטפל בהם. אנחנו מחויבים להם. עששת זה לא רק ממתקים, זו גם בריאות כללית, איכות ההריון ואיכות הלידה. היו”ר משה שרוני: ואיכות המזון. בני פרץ: כמובן שהעניים רק סובלים יותר. חינוך לבריאות הוא אחד הכלים, אחד הדברים המתסכלים ביותר שיש. חינוך לבריאות הצליח בשלושה דברים: חגורות בטיחות, קסדות ומניעת עישון. זה בגלל שזה בחוק. חינוך זה דבר מאוד מתסכל. מי שעוסק בחינוך לבריאות צריך להצטייד בסף תסכול מאוד גבוה. לאנשים שסובלים יותר מעששת חינוך לבריאות לא יועיל. חסרה להם נגישות לרפואת שיניים ועוד הרבה דברים אחרים. פלואוריד יכול לעזור. אנחנו כקהילה מקצועית השתכנענו שפלואוריד יכול לעזור. יש פה אבסורד מסוים, כי אנו כאילו פועלים נגד המקצוע שלנו, אבל אנו משוכנעים שפלואוריד יכול לעזור. הפלרת מי השתייה היא אחד האמצעים היעילים ביותר להביא את אותה מניעה אל האנשים הללו. התפקיד של הרשויות המקומיות, של אנשי ההנדסה ואנשים המים, הוא להתארגן ולחשוב איך לעשות את זה בצורה היעילה ביותר, הטובה ביותר והבטוחה ביותר, ולא רק למצוא פגמים בפלואוריד. פלואוריד מועיל. שמעון צוק: אני הייתי חבר בוועדת עדין, ואני מלווה את הנושא כבר 6 שנים. לא היה דיון אחד בוועדות הכנסת, שבו הסיכום לא היה שעל משרד הבריאות לבדוק מחדש את ההמלצות שלו. מעולם לא הוזמנו לאיזו פגישה או דיון ציבורי לגבי הנושא של ההפלרה, פרט לדיון בוועדת עדין. בוועדת עדין היה דיון פתוח, היה שימוע ציבורי, הציבור ידע במה מדובר, ולכן ההמלצות היו שאסור לחייב בהפלרה. אני קורא לד"ר זוסמן לפתוח דיון ציבורי בנושא. שלמה זוסמן: אתה עצמך היית בדיון אצל שר הבריאות. שמעון צוק: אני הייתי בדיון בשנת 2001, כאשר עוד הייתי טירון בנושא. אתם עשיתם לי תרגילים, כמו שאתם עושים היום לאנשים אחרים. אנשים מפחדים לבוא לפה. רופאי שיניים לא יכולים לבוא לפה. רופאי בריאות הציבור שהיו בפגישה האחרונה גם כן לא באו לפה, כי הפעילו עליהם מכבש לחצים עצום. גם בוועדת עדין ניסו להשפיע על הוועדה שלא לקבל החלטה בנושא. אני מבקש שיהיה דיון ציבורי. אני פונה לא אחת לאגף בריאות השן, שבראשו עומד ד"ר זוסמן, ומראה להם שההתאחדות לרפואת שיניים בארצות הברית הוציאה בנובמבר 2006 הנחיות, שלא לתת לתינוקות מתחת לגיל שנה מים עם פלואוריד. פניתי בעניין לד"ר זוסמן, והוא אמר לי שמדינת ישראל בודקת את הנושא. יש אפשרות לפנות לארצות הברית ולאמץ את ההנחיות שלה, אבל לא כך נעשה. הם שוקלים להוריד את הפלואוריד ממשחות השיניים לילדים. קודם שמענו שדווקא משחות השיניים הן אלה שמשפרות את בריאות השן באופן האופטימאלי ביותר, כאשר המים יכולים לסייע מעט. היום כיוון שיש מינון יתר בגלל שיש זיהום סביבתי, שוקלים להוריד את הפלואוריד ממשחות השיניים לילדים. אני אומר, בואו נוציא את הפלואוריד מהמים. ראינו כי רק אחוז אחד מהמים משמשים לשתייה. אנו רואים שהפלואוריד שמוסיפים אותו למים גם מעצים את כמות הפלואוריד שנמצאת במזון, בירקות ובמזון אחר. בואו קודם כל נוציא את הפלואוריד מהמים. מציגים את ההפלרה כאחד ההישגים הגדולים ביותר של בריאות הציבור בארצות הברית, שזו אחת המדינות הנכשלות ביותר מבחינת בריאות הציבור. נותנים שם פלואוריד, כלור ויש פסטור לחלב. אין שם אפילו ביטוח בריאות. בריאות ציבור בארצות הברית, זה לא משהו שאנחנו היינו מעונינים להיתלות בו. אני מבקש שיתקיים דיון רציני במשרד הבריאות, דיון שקוף, שיאמץ גם את ההמלצות של ועדת עדין. ציפי רון: אנחנו מדברים פה על עיקרון הזהירות המונעת, ונותנים את הפלואור כדי למנוע עששת. לי נודע שיש לפלואור השפעה על גידול בשברים באגן. כנראה, יש לחומר הזה השפעות רבות על בריאות הציבור, ולא כולן ידועות ונבדקו עד תום. בעבר הביאו גם את ה-D.V.T לעולם ואמרו שזה יציל את העולם, והיום אסור להשתמש בו. אנחנו רצים עם התגליות קדימה, ולא נעצרים לבדוק מה ההשלכות הרחבות יותר על כלל האוכלוסייה. לכן, אני מצטרפת לבקשה לשקול את העניין הזה שוב. עם כל הכבוד לעששת – ואף אחד לא רוצה שתהייה עששת, בטח לא אצל ילדים – יש אפשרות להשקיע את הכספים הגדולות שמשקיעים בפלואור גם בתהליכים אחרים. היו”ר משה שרוני: אני רוצה לסכם את הישיבה. בישיבה הקודמת אמרנו: כי הוועדה קוראת למשרד הבריאות את הדיון בסוגיית ההפלרה, וזאת בשיתוף מומחים בתחומי בריאות הציבור, רפואת השיניים, איכות הסביבה, אתיקה ומשפט. הוועדה קובעת, כי לאור המחלוקת הקיימת לגבי היעילות של ההפלרה במניעת עששת שיניים ולאור המחקרים המצביעים על אפשרות של נזקים בריאותיים וסביבתיים פוטנציאליים, יש להקפיא את המצב הקיים ולא להרחיב את חובת ההפלרה על יישובים חדשים כפי שמחייבות התקנות. היום ועדת עדין אמרה את דברה, ולכן ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מאמצת את המלצות ועדת עדין לבטל את החובה להפלרה של מי השתייה הקיימת בישובים המונים למעלה מ-5,000 תושבים. הוועדה רושמת לפניה את ממצאי הדוחות שהוצגו בפני ועדת עדין, המצביעים על כך שהשוואת מקרי העששת בארצות שונות הראתה מגמת ירידה לאורך השנים בקצב דומה הן בארצות בהן מופלרים המים, והן באלה שאינן מפלירות את מי השתייה. הוועדה תומכת בהמלצת ועדת עדין לקיים מחקר מעמיק וארוך טווח, שיבחן את השפעות ההפלרה במדינת ישראל, בפיקוח ועדת היגוי בלתי תלויה. משרד הבריאות יקיים דיון על ממצאי המחקר בתוך 5 שנים. הוועדה קוראת למשרד הבריאות לכלול את שירותי בריאות השן בסל הבריאות הבסיסי, כדי שיהיו נגישים לכולם, ולא לשים כל יהבו על הפלרת מי השתייה. משרד הבריאות ידווח לוועדה על כוונותיו בנוגע להפלרת מי השתייה לאחר בחינת המלצות ועדת עדין. הוועדה קוראת למבקר המדינה לבדוק מיד את סוגיית הפלרת מי השתייה בישראל על כל היבטיה. תודה רבה, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 15:45.