פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 235
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ב' בניסן התשס"ז (21 במרץ 2007), בשעה 09:00
ס ד ר ה י ו ם
תקנות הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (ניהול יומן ורישום בו, דיווח על גניבת חלק והגבלת השימוש בחלקי רכב), התשס"ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
רונית תירוש – מ"מ היו"ר
דוד טל – מ"מ היו"ר
יצחק זיו
מוזמנים:
שמעון אברהם - ראש תחום שירותי תחזוקה, אגף הרכב, , משרד התחבורה
עדה וייס - משרד התחבורה
עו"ד עודד ברוק - הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים
משה אדרי - מפקד יחידת אתגר, המשרד לביטחון פנים
עו"ד גל קפלן - יועצת משפטית, יחידת אתגר, המשרד לביטחון פנים
לי דגן - פיקוח על הביטוח, משרד האוצר
גיורא שועל - מחלקת ביטוח כללי, משרד האוצר
אביב שפירשטין - יו"ר איגוד שמאי הביטוח
אמנון ניקריטין - איגוד שמאי הביטוח
יהודה יגן - יו"ר ועד ענף רכב, איגוד שמאי הביטוח
אבי גלנצר - יו"ר איגוד מכוני הרישוי
יהודה רודד - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב
יהודה צרפתי - ענף פחחות, איגוד המוסכים
זמיר בקל - חבר הנהלת איגוד המוסכים
דורון אובזינק - דובר איגוד המוסכים
עו"ד יוסי הלוי - איגוד חברות הביטוח
יהודה יזדי - האחים יזדי, חברת סחר בחלקי רכב משומשים
עמוס יזדי - האחים יזדי, חברת סחר בחלקי רכב משומשים
אפרים אשכנזי - חברת אורדן, חברת סחר בחלקי רכב משומשים
מיכה גולד - יו"ר איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
מנשה פרידמן - איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
עו"ד זאב פרידמן - יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות
ייעוץ משפטי:
ניר ימין
מנהלת הוועדה:
לאה ורון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
תקנות הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (ניהול יומן ורישום בו, דיווח על גניבת חלק והגבלת השימוש בחלקי רכב), התשס"ז-2007
היו"ר רונית תירוש:
בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת ועדת הכלכלה. זאת למעשה ישיבה כפולה, כאשר נדון גם בתקנות וגם בצו, וגם בצו וגם בתקנות. אני מניחה שכל הגורמים הרשומים הגיעו – נציגים של משרד התחבורה, נציגי המשטרה, נציגי המשרד לביטחון פנים, איגוד המוסכים, ביטוח, יבואני רכב, קציני בטיחות ותעבורה, המובילים, חברות סחר וחלקי רכב משומשים. אני מניחה שלכל גורם תהיה איזושהי הסתייגות או השגות.
ברשותכם, נשמע את נציגי המשרד לביטחון פנים, קרי, המשטרה.
משה אדרי:
אני מפקד יחידת אתגר, יחידה שהוקמה לנושא של גניבות רכב, לטיפול בצמצום גניבות הרכב. אני רוצה להודות לוועדה על כך שלפני הפגרה מצאה לנכון לדון בתקנות האלה משום שמבחינתנו הוא כלי אכיפה מאוד משמעותי בטיפול צמצום גניבות הרכב במדינת ישראל. אני יכול רק לומר שבשנת 2006, 33 אלף כלי רכב נגנבו במדינת ישראל ולצערי, מתחילת השנה, אנחנו במגמת עלייה כאשר מול שנת 2006 אנחנו עומדים על 700 גניבות של כלי רכב . ברור לכולם שהגניבה פוגעת בתחושת הביטחון של הציבור, ואלה הם עיקרי המשמעויות והדגשים שלפחות גם השר, גם המשטרה וגם אנחנו פועלים בהם כדי למנוע את אי הנעימות כאשר אדם יורד ולא רואה את רכבו.
לאה ורון:
נתקלתם בתופעה שכלי הרכב מועברים לרשות הפלשתינית?
משה אדרי:
אני אדבר על זה.
מטרת החוק הזה, לפחות מבחינתנו, ואנחנו נלחמנו על זה , כדי שאנחנו נוכל לצמצם באמצעות החוק את גניבות הרכב. זה אומר שכיום רכב שמבצע תאונה, עבורו גונבים רכב בישראל, כדי שיהיו את החלפים לתקן את אותו רכב שנפגע בתאונה.
אני יכול לומר ש-70 אחוזים מגניבות כלי הרכב כיום עוברים לתחומי הרשות הפלשתינית, שם מפרקים את הרכב בתוך משחטות ומחזירים את החלקים לישראל. לצערי החלה תופעה שכרגע אנחנו מטפלים בה, כאשר מכניסים כלי רכב ישראלים על גבי גרר לתוך שטחי הרשות הפלשתינית, בעיקר לשטחי B כי אתם יודעים שלשטחי A אין לנו סמכות להיכנס, ושם מתקנים את הרכבים בחלפים גנובים. אנחנו יודעים שליד המשחטות יש מוסכים, שם מבחינתנו שוחטים את הרכב, מפרקים את החלקים, מתקנים את הרכב, והנזק – גם הכלכלי – למדינת ישראל הוא גדול כאשר להערכתנו מדובר במאות מיליוני שקלים. לאחר התיקון מחזירים את הרכב לישראל.
היו"ר רונית תירוש:
מי שולח לשם גרר? מוסכים שלנו?
משה אדרי:
מוסכים שלנו, סוחרי רכב שלנו.
אמנון ניקריטין:
לא מוסכים אלא חאפרים.
משה אדרי:
אתה יכול להסתייג, אבל אני מביא את נתוני המשטרה. יכול להיות שיש גם חאפרים, אבל אני אומר שכל בעלי האינטרסים מעבירים את המכוניות לשטחים, שם מתקנים אותן, ולאחר מכן מחזירים אותן לישראל. הבעיה היא לא רק בהיבט של גניבות הרכב אלא גם בהיבט הבטיחותי כי הרכבים האלה חוזרים עם בעיה בטיחותית מאוד קשה, אף אחד לא בודק את הרכב אחרי התיקון, ולצערי רכבים כאלה עוברים לאחר מכן תאונה, כאשר גם שמאים שרואים את הרכבים האלה אומרים שזאת סכנת חיים לנסוע ברכבים אלה. לצערי האנשים לא יודעים. המכונית חוזרת למגרש, הרכב נקי ומסודר, בא אזרח תמים וקונה אותו ולא יודע באיזה סכנת חיים הוא נוסע. זה הנזק היותר משמעותי אתו אנחנו מתמודדים ולא רק נושא הגניבות.
לשמחתי מטרת החוק – ולאחר מכן ניכנס לתקנות – היא כדי שנוכל להגיע לכל מקום, לכל מוסך, לכל מחסן חלפים, ונוכל לבדוק את ההיסטוריה של החלק. זה אומר אותו בעל מחסן יצטרך להסביר לנו היכן פורק הרכב. זה ייתן לנו את ההיסטוריה של הרכב. אנחנו מאמינים שעם הסנקציות שנותן החוק, שלבעל הרכב הזה לא ישתלם לנסוע לשטחים עם הרכב, לפרק אותו ולחזור בחזרה לישראל. אנחנו מאמינים שזה יצמצם את גניבות הרכב בצורה משמעותית.
היו"ר רונית תירוש:
חוץ מכם שתפקחו, גם האזרח הפשוט יוכל לדרוש לבדוק במסמכים מהיכן הגיעו החלקים?
משה אדרי:
כן. הוא יוכל לשאול את אותו בעל מוסך, את אותו בעל רכב, את אותו שמאי שתיקן לו היכן ניקנו החלקים, ואז יצטרכו להיות כל המסמכים עליהם אנחנו מדברים בתקנות, כדי שגם אזרח יוכל לדעת היכן ניקנו החלקים האלה. לא בהכרח זה מה שיהיה בפועל, אבל הוא יכול לדעת את הנתונים האלה לפי המסמכים. תפקידנו יהיה לבדוק את מה שנטען במסמכים.
אמנון ניקריטין:
איך אזרח רגיל יכול לדעת שהוא רכש מכונית שתוקנה?
משה אדרי:
במגרש הרכב הוא לא ידע. סוחר שמוכר את הרכב במגרש, חזקה עלינו שהוא לפחות יאמר שהרכב הזה עבר תאונה, כי אם לא, יש פה מרמה ויש עוד הרבה מאוד סעיפים. זה תפקידנו כמשטרה, לבוא למגרשים האלה ולטפל בנושא. ברגע שתהיה לנו את כל השרשרת הזאת, יהיה יותר קל לבוא למגרש רכב ולבדוק במסמכים היכן נרכשו החלקים שהושמו ברכב שתוקן.
אמנון ניקריטין:
שמאי שמכריז על מכונית כאובדן הלכה, הצעתי שישלח אליכם לאתגר העתק מחוות הדעת שלו.
משה אדרי:
עדיף שקודם נראה את התקנות.
מבחינתנו החוק הזה נותן לנו כלי עבודה משמעותי. ברגע שהוא יפורסם ויצא, אנחנו נתחיל באכיפה מאוד מוגברת בכל המחסנים, בכל המוסכים ובכל המגרשים. זה ייתן לנו את היכולת לתקוף, את הביקוש שאנחנו יודעים שהוא המניע לנושא גניבות הרכב.
היחידה כיום פועלת אחרי שכבר נפגשנו עם כל הגורמים שיושבים כאן, גם לגבי התקנות, וישבנו אתם כאשר כל אחד ניתח את המצב בהיבט שלו. מבחינת היחידה אנחנו נפעל על-פי החוק הזה ונאכוף אותו בצורה מאוד משמעותית. כמשטרת ישראל אנחנו מתכננים בעוד חודשיים לצאת במבצע ארצי, לבדוק ולאכוף את החוק.
כיום אנחנו פועלים גם כנגד מחסני חלפים שמחזיקים חלפים גנובים, נגד מגרשי רכב, מוסכים, כנופיות, ובעיקר אנחנו פועלים בקו התפר שם אנחנו יודעים לאן מועברים הרכבים וזאת על מנת לתפוס את הגנבים.
לצורך הדברים האלה הוקמה יחידת אתגר. אני רוצה לציין שיחידת אתגר הוקמה בשנת 1998 ופעלה עד שנת 2003. לצערי בשנת 2004 היא פורקה, ומאז היא פורקה, כל שנה הייתה קפיצה של 40 אחוזים בגניבות הרכב. לאור תחושת הביטחון של הציבור וגם בגלל ההבנה שאין ברירה אלא להקים שוב את היחידה, היחידה אכן הוקמה. אני יכול לומר שהחוק הוא משנת 1998 אבל הוא עבר שלבים מסוימים. בהתחלה הוא היה חוק הסימון כאשר היה אמור להיות סימון על כל חלק, אבל בגלל הבעיות של החוק הזה, וגם בגלל סגירת היחידה, זה התמסמס. בעקבות הקמת היחידה, גם חוק הרישום ואלה הן התקנות שאמורות לתת לנו את הכלי לטפל בנושא של גניבות הרכב.
ניר ימין:
כמה אנשים מונה היחידה?
משה אדרי:
104, כאשר כרגע במצבת אנחנו 88.
היו"ר רונית תירוש:
לא התייחסת להיבט הביטחוני.
משה אדרי:
מי שמוסמך בהיבט הביטחוני המלא הוא שירות הביטחון הכללי, אבל אני יכול לומר שהפלטפורמה של גנבי הרכב, המעבר משטחים לתוך ישראל, מהווה פלטפורמה די טובה לנושא של הפח"ע. אני יכול לומר שמאה אחוזים מהרכבים שהתפוצצו במדינת ישראל היו או גנובים או בעלי לוחיות זיהוי גנובות. זה הפן המשמעותי של נושא גניבות הרכב. לצערי אנחנו מזהירים, ויש גם התרעות, מפני גרר שמחזיר את הרכבים הישראלים מהתיקון, שזה יכול להוות הכנסת מטענים למדינת ישראל. אנחנו בודקים את זה יחד עם הצבא אבל לצערי זה לא באכיפה מוגברת כמו שהיינו רוצים, אבל זה דבר שאנחנו לוקחים אותו כמומנט כאשר יש אפשרות לתקן במוסך, יש אפשרות להכניס לרכב מטען, גרר ישראלי מחזיר את הרכב בחזרה לישראל.
לאה ורון:
לפי הנתונים שמסרת, זה אומר שלמעלה מ-23 אלף כלי רכב נכנסו למדינת ישראל במהלך שנת 2006 ואתה לא יודע מה יש להם בתא המטען.
משה אדרי:
אני אומר ש-70 אחוזים חזרו כחלפים. הרכבים נגנבים, נכנסים פנימה, חלקם מתוקנים בשטחים וחלקם חוזרים לישראל כחלפים ומתוקנים במוסכים או במחסני חלפים שמוכרים חלפים למוסכים בישראל. לצערי החלפים שחוזרים, חוזרים עם חשבוניות פיקטיביות. זה אומר שמדינת ישראל גם משלמת פעמיים, גם על הגניבה וגם על החשבוניות שחוזרות. הפגיעה בכלכלה היא מאוד גבוהה. אחרי שישבנו עם בועז סופר מהכנסות המדינה, הוא העריך את הנזק הכלכלי המאוד משמעותי שהוא מוכח. אנחנו מעריכים את הנזק הכלכלי שנגרם למדינת ישראל ב-700 מיליון שקלים בשנה בעקבות התעשייה הזאת שנקראת גניבות רכב.
יהודה צרפתי:
הערה לדברים שנאמרו. רכבים שנמצאים במגרשים נבדקים על-ידי מכונים כאלה ואחרים, וחלקם לא מתוקנים אלא מדובר במכוניות שקיבלו זהות של מכוניות דפוקות. מכוניות שנקנות כאן לאחר אובדן הולכה או אובדן אחר, ובכל-זאת יש למישהו את הרישיונות ביד, מגיעות לאן שהן מגיעות, כאשר לפעמים הן לא יוצאות מכאן, אבל חוזר משם רכב יפה וחדש עם מספרי זיהוי ומספרים אחרים של הרכב שהושבת.
דורון אובזינק:
אתה מדבר על הלבשת זהות לרכב כדי להחזיר אותו לכביש.
יהודה צרפתי:
כן.
דורון אובזינק:
זה תומך בדברים שנאמרו לגבי הנזקים הכספיים העצומים. נעשה במוסכים פיילוט מאוד מוצלח ואנחנו רואים הבדל משמעותי בפעילות. אני לא חושב שהיינו עדים לממדים של התופעה הזאת לפני תחילת הפעילות.
משה אדרי:
נושא גניבות הרכב הפך הפקר. הבעיה היא לא רק הגניבות אלא מדובר בפן הבטיחותי והביטחוני כאשר הפן הבטיחותי הוא היותר גרוע. אנחנו כרגע בודקים כמה כלי רכב כאלה שחזרו אלינו בזהות בדויה או תוקנו לא נכון, ביצעו תאונות חמורות בהן נהרגו אזרחים במדינת ישראל. אנחנו מגלים לא מעט רכבים שיש אתם בעיה של בטיחות. נכון, יש רכבים - אבל אני לא יכול כרגע למקד או לכמת את התופעה הזאת – שחזרו בזהות אחרת למגרשים. עד שלא נתפוס, קשה לי לומר כמה רכבים כאלה יש, אבל בתיאוריה זה נכון. אני יכול לומר שמתוך 70 כלי רכב שתפסנו בתקופה האחרונה , 60 מתוכם היו טוטאל לוסט.
יצחק זיו:
אני אדבר על מקרה לו הייתי עד. ברכב שקניתי, המנוע הוחלף עוד לפני שקניתי את הרכב והוא הוחלף על-ידי החברה לה הוא היה שייך. עברה שנה, שנתיים, ובשנה השלישית אמרו לי שהמנוע שרשום ברכב, הוא לא המנוע עליו אני יודע. אמרתי שאני קניתי את המכונית מחברה גדולה בארץ, אבל נאמר לי שעד שלא אביא מסמך על השינוי שנעשה ברכב, אני בבעיה. הלכתי לחברה, זה ארך שלושה חודשים, אבל הם הבינו שם שהם חייבים לתת לי נייר. הגיע נייר מצולם והנייר המצולם הזה הועבר למשרד הרישוי. אני שואל האם אין חוק שמחייב שמשרד הרישוי לא יקבל טופס מצולם כאשר בסך הכול מתוקן בו מספר המנוע. צריך להיות חוק שיחייב הגשת טופס מקורי.
משה אדרי:
אני שמח על השאלה וזאת משני היבטים כאשר היבט אחד הוא שלכן בתוספת לתקנות חשוב להכניס את הנושא של מספר מנוע, ואנחנו ביקשנו זאת.
יצחק זיו:
מקורי. טופס מקורי ולא צילום.
משה אדרי:
אני מדבר על המנוע. משרד התחבורה נתן הוראה שבמקום שהיה נבדק המנוע, ויכולת לראות אם הוא גנוב או לא בעמדה מספר 1 שלהם, הם הנחו את כל מכוני הרישוי כאשר במכון רישוי אתה יכול לבדוק אם המנוע גנוב או לא גנוב. אנחנו כרגע במהלכים אתם.
יצחק זיו:
אני מדבר על מתן טופס מקורי.
קריאה:
או צילום מאושר על-ידי עורך-דין שהטופס מתאים למקור.
היו"ר רונית תירוש:
המעבר הזה של מכוניות הגרר הוא פלילי?
משה אדרי:
כרגע הנושא מטופל על-ידינו. גרר שעובר היום לשטחים עם רכב שעבר תאונה משמעותית, אנחנו מזהירים אותו פעם ראשונה שבמידה שהוא יעשה זאת פעם שנייה, אנחנו נתפוס את הגרר ואת הרכב ונחזיר אותו דרך בית המשפט. לשמחתי בתקופה האחרונה יש ירידה די משמעותית במעבר רכבי גרר, אבל אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד אנרגיות והרבה מאוד משאבים.
היו"ר רונית תירוש:
ברשותכם, אני מציעה שנתחיל לקרוא את התקנות ונשמע הערות והסתייגויות לגבי כל תקנה ותקנה.
זמיר בקל:
האם לפני כן אני יכול לחלק את נייר העמדה של איגוד המוסכים?
היו"ר רונית תירוש:
לא.
לאה ורון:
אתם חילקתם את הניירות שלכם לפני הדיון. אם אתה רוצה, תשאיר אצל גברת חנוכה, מזכירת הוועדה, ואם יתווספו לדיון חברי כנסת חדשים, הם יוכלו לקבל את הנייר ממנה.
היו"ר רונית תירוש:
בכל מקרה תוכל לומר את הדברים בדיון עצמו.
גל קפלן:
תקנות הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (ניהול יומן ורישום בו, דיווח על גניבת חלק והגבלת השימוש בחלקי רכב), התשס"ז-2007.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3(א1)7, 17 ו-18 לחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ"ח-1998 (להלן – החוק) בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה –
"בעל עסק" – בעל מפעל או אדם אחר שעיסוקו סחר במוצרי תעבורה, הרכבתם או פירוקם.
"יומן" – פנקס לרישום פרטי חלקים משומשים וכלי רכב שמהם פורקו או שבהם הורכבו.
"מוצר תעבורה" – כהגדרתו בסעיף 18א לחוק.
"מפעל" – כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970.
"רשומה" – פרטי חלק משומש הנרשמים ביומן.
זמיר בקל:
אנחנו רוצים לצרף להגדרות הגדרה חדשה לגבי מהו רכב חדש, הגדרת רכב חדש.
עודד ברוק:
אני מציע שזה יועלה במהלך הדיון בתקנה 10, כיוון שההגדרה מתבססת על תיקון נוסף שהם מבקשים לבצע בתקנה 10. בגלל שהם מבקשים לבצע תיקון בתקנה 10, הם רוצים להכניס הגדרה חדשה.
היו"ר רונית תירוש:
אבל זה צריך להיות בשלב ההגדרות.
עודד ברוק:
אבל אם לא יקבלו את התיקון בסעיף 10, לא יצטרכו את ההגדרה הזאת.
דורון אובזינק:
מדובר בצרכנים מדרגה ראשונה ובצורה עקיפה מדובר בהתערבות חוזית בין חוזה האחריות של יבואן הרכב עם הלקוח שלו, שהוא בעל הרכב. כאשר אנחנו קונים רכב חדש, אנחנו מקבלים אחריות מהיבואן שתלויה בעמידה בתנאים מסוימים כאשר אחד מהתנאים האלה הוא שימוש בחלקים שעומדים בתקן יצרן הרכב. זה נושא מהותי בקיום האחריות החוזית הזאת. ההגדרה חייבת להיכנס להגדרה של רכב חדש וההגדרה היא: "רכב הנמצא במסגרת אחריות היבואן או יצרן הרכב".
המצב היום הוא שכאשר את קונה רכב חדש והרכב הזה עמד למשל שנה אצל היבואן ולא נמכר, הוא עלה לכביש אחרי שנה ואת נסעת בו שנה. כלומר, עברו שנתיים. היום אנחנו מחליפים חלקים מקוריים עד שנתיים, אבל את קנית רכב, נסעת שנה לאחר שהוא עמד שנה, ואז הסתיימו השנתיים. הייתה לך תאונה שבה הלכו חלקים משמעותיים, אבל אומרים לך שאת תקבלי רק חלקים משומשים או תחליפים חדשים ולא מקוריים. את עושה את זה כי את אזרח מן השורה, אבל אז יש לך בעיה כי את מגיעה למוסך הרכב שאומר לך שהאחריות מבוטלת כי לא עמדת בתנאי האחריות.
זמיר בקל:
בחלק מהחלקים נכנסים גם מנוע וגיר, שזה דבר מהותי ביותר באחריות. לקליינט יש אחריות לשלוש שנים, ומה יאמר לו יצרן הרכב? שהוא החליף מנוע לא באחריות? יש סיבה שהוא ייפגע בגלל זה? הרי יש לו את האחריות של היצרן. זה חייב להיות מוגדר בצורה ברורה ולומר בהגדרות מהו רכב חדש.
ניר ימין:
אי אפשר להחריג את זה מהתקנות האלה או להתייחס אליו בצורה אחרת בתקנות?
זמיר בקל:
אם זה לא בהגדרות, תקנה 10 מסתדרת.
זאב פרידמן:
אם קנית רכב ואתה מצפה שיספקו לך חלקי חילוף מקוריים במשך שנתיים מיום רכישת הרכב, לא מעניין אותך מתי הרכב יצא את שערי המפעל. הטענה היא טענה צודקת.
זמיר בקל:
העניין הזה של ההגדרות – שזה יהיה בהגדרה – יבטל בכלל את הדיון בסעיף 10 כי זה יבטל אותו ובזה אנחנו סוגרים את העניין בצורה הכי נכונה.
יוסי הלוי:
יש פה ניסיון לעשות מחטף שמוצג כניסיון לעזו לצרכן, אבל בסופו של דבר זה משהו לרווחת המוסכים המורשים, כולל יבואני הרכב.
אנחנו דנים בתקנות שהן מכוח חוק ששמו תיכף יוחלף. אם התקנות ייכנסו לתוקף, שמו יהיה חוק שנועד למניעת גניבות. חוק שמטרתו, כפי שהוצג כאן על-ידי מפקד אתגר, למנוע שימוש בחלקים שמקורם בפירוק רכב ולעשות בהם שימוש שמקורו איננו מרכב גנוב, ועל ידי כך למנוע את הביקוש בגניבת רכבים שאין ויכוח שזאת מכת מדינה שצריך להילחם בה. אכן, זה פוגע בחברות הביטוח אבל אחר כך זה מתגלגל לפרמיה והפרמיות הן גבוהות, וזו אחת הסיבות שהפרמיות עולות ועכשיו אפילו הן בעלייה.
חבריי הנכבדים מבקשים, אגב העניין הזה, לקבע עובדה שאיננה קשורה לחברות רכב, שבתקופה מסוימת ישתמשו אך ורק בחלפים מקוריים. זה סעיף 10. לזה הם חותרים.
זמיר בקל:
זה החוזה שלכם עם האזרח.
היו"ר רונית תירוש:
מה פסול בזה?
יוסי הלוי:
בכל אירופה וגם בארץ, בעקבות צו הממונה על ההגבלים העסקיים, נקבע שברכב אפשר לשים גם חלף שהוא חלף חדש – ולכן איננו קשור לגניבות – אבל הוא לא חייב להיות עם חותמת היצרן. גם היצרנים קונים את החלפים מחברות שמייצרות. כאשר קונה אפילו מרצדס, בסופו של דבר החברה הזאת מחברת ממקורות שונים ומרכיבה מיצרנים אחרים שמתמחים בחלפים מסוימים. הרבה פעמים בשוק קיים מוצר של אותו יצרן מקומי, וכאשר אין לו חותמת של יצרן המכונית, הוא עולה מחצית המחיר ולפעמים אפילו פחות.
קריאה:
זה לא מדויק.
דורון אובזינק:
זה לחלוטין לא נכון. יש פה הטעייה.
יוסי הלוי:
אנחנו דנים בתקנות למניעת גניבות, ואני מבקש – על פי ההסמכה הזאת, ואין הסמכה אחרת – להתרכז במניעה של שימוש חוזר של חלפים לא חדשים.
היו"ר רונית תירוש:
בחוץ לארץ גם מקובל שבשנתיים הראשונות מקבלים חלפים שהם שלא מקוריים?
קריאה:
לא. אנחנו מחוברים לארגונים בינלאומיים ואנחנו יודעים מה המצב.
יוסי הלוי:
אני אומר שבחוץ לארץ, בכל אירופה, מאפשרים בשנתיים הראשונות גם חלפים תואמים חדשים. יצאה דירקטיבה של השוק המשותף שאוסרת על הגבלה בעניין הזה. כל מוסך או יבואן – יבואנים גדולים – אשר יחייב שימוש מקורי, היינו, בסימון שלו, הוא עובר על החוק ועובר גם על דיני ההגבלים העסקיים שם.
היו"ר רונית תירוש:
כמי שמחפש את טובת הצרכן, מדוע שזה לא יהיה לגיטימי לדרוש שאלו יהיו חלפים מקוריים?
יוסי הלוי:
מכיוון שבסופו של דבר זה מעלה את המחירים, גם של המכונית שהיא לא בביטוח. ברגע שאתה אומר רק חלק מקורי של ב.מ.וו לדוגמה או סקודה, היבואן קובע את המחיר והוא קובע אותו מראש.
היו"ר רונית תירוש:
יש כאן הצעה שנקבע שאנחנו רוצים רק חלפים מקוריים, אבל יחד עם זאת, במשא ומתן שלך כסוכן ביטוח מולי, כדי לקבוע את עלות הפרמיה, אתה תאמר לי שאם אני אסכים לחלפים מוכרים, לא מקוריים, חדשים, אתה תוזיל לי את הפרמיה. זה אפשרי? זה לא אומר לעבור על החוק?
זמיר בקל:
אם אני חייב מקורי, אני לא יכול לשחק הפוך.
היו"ר רונית תירוש:
אני לא עוברת על החוק?
זמיר בקל:
אם זה מה שנקבע בתקנות. אם את קובעת בתקנות שזה מקורי, הוא לא יכול להציע לך חלופה.
יוסי הלוי:
לא הכול ביטוח. יש הרי חלפים מקוריים ולא מקוריים והשימוש בביטוח הוא רק עקב תאונות. רק שני-שליש מהרכבים מכוסים ולא כל ביקור במוסך הוא כתוצאה מביטוח. כל קביעה שמשמעותה מחיר יותר גבוה, זה לא רק פרמיה אלא זה גם צרכן שיבוא למוסך וישלם יותר. לכן, אם אני נותן שתי פוליסות – אם הבנתי את גברתי – כאשר פוליסה אחת מאפשרת רק חלפים מקוריים ופוליסה אחת היא אחרת, כיסיתי רק את שאלת התיקונים עקב תאונות ולא כיסיתי את כל השימוש האחר.
לפי המצב המשפטי היום, ונמצאת כאן נציגת הפיקוח על הביטוח, אי אפשר להוציא שתי פוליסות. בעבר היו רעיונות בקשר לעניין הזה, אבל המצב המשפטי היום הוא שיש פוליסה תקנית על-פי חוק ואי אפשר לעשות דבר אחר.
דורון אובזינק:
בואו נשכח לרגע שאנחנו המוסכים בעלי אינטרסים, למרות שלמוסכים אין שום אינטרס למכור חלקים מקוריים כי אנחנו לא יבואני הרכב. נשכח מזה ונניח אנחנו המוסכים רוצים להרוויח.
דוד טל:
יכול להיות שאתה במוסך תקבל אחוז מסוים מחלק שעולה 2,000 שקלים.
דורון אובזינק:
מוסך מציע ללקוח ואומר לו שהוא יכול לבחור תיקון בחלק מקורי שיעלה לו איקס, ואומר לו מה היתרונות שלו ומה החסרונות, ולעומת זאת הוא יכול לבחור בתיקון בחלק תחליפי או משומש שעולה סכום מסוים, ולומר לו מה היתרונות והחסרונות שלו. בואו נשכח שאנחנו מדברים כאיגוד המוסכים או כיבואני רכב אלא נדון רק בצרכן. אדם שקנה רכב חדש, במסגרת האחריות מגיעה לו השבה לקדמות כל עוד הוא מבוטח.
זמיר בקל:
החוק במדינת ישראל מקבל את התקן של היצרן כדבר אולטימטיבי. היות וכך, אנחנו גם רשמנו כאן, לא רק הדגשנו חלקים, כי יכולים להיות כל מיני חלקים, אבל שהם עומדים בתקן של היצרן כי זה דבר שמקובל על מדינת ישראל, על משרד התחבורה. אם יביאו כל חלק שעומד בתקן היצרן, זה מקובל עלינו.
היו"ר רונית תירוש:
את זה הוא הציע.
זמיר בקל:
לא.
יצחק זיו:
אני חוזר לנושא רכב חדש. רכב חדש שנקנה בחוץ לארץ באוגוסט, שנת ייצור נוכחית, מגיע לארץ בספטמבר ושנת הייצור הופכת להיות השנה.
היו"ר רונית תירוש:
השנה שעומדת להסתיים?
יצחק זיו:
השנה הבאה. היום יבואני הרכב מביאים את הרכבים עם שנת ייצור קודמת ומוכרים אותם בארץ כשנת ייצור מתקדמת.
אמנון ניקריטין:
זה שלא מדויק. כך זה בכל העולם.
יצחק זיו:
לא מעניין אותי מה קורה בעולם, אבל מעניין אותי מה קורה בישראל. אני הבאתי רכב משנת ייצור קודמת, אבל כאן קיבלתי שנה מתקדמת יותר. כאשר מכרתי את הרכב, הוא נמכר כאילו הוא משנה מתקדמת יותר. האם משרד התחבורה נתן את הדעת לנושא הזה?
זאב פרידמן:
בשוק קיימות מספר אופציות לחלפים שהם חדשים. יכול להיות חלף מקורי שמקורו ביצרן, יכול להיות חלק שהכינוי שלו הוא OEM, שזה אותו חלף שדיברו עליו שהוא תואם ועומד באותה תקינה באותו מקור, אבל גם יכול להיות כל חלף מכל מקור אחר וההגדרה של חדש עונה לגביו גם אם איכותו פחותה בהרבה.
אין בכלל כוונה להגביל את האפשרות להוזיל את המחיר ברכישת חלקים שהם זהים לחלקים שמייצר היצרן. המציאות היא כזאת שהיום קיימים בשוק חלקי חילוף גרועים או חלקי חילוף שהם נחותים בבטיחותם, שפוגעים בבטיחות- יש לנו גם פסקי-דין שניתנו בעקבות הגעה לבתי-משפט בתביעות על חלקים שהתפרקו, חלקים שדורשים התאמות מיוחדות, הלחמות, הרכבות למיניהן – ולזה אנחנו מתנגדים. זה פוגע בראש ובראשונה בבטיחות של הנוסע ולכן אנחנו בעד כל חלק חדש שעומד בסטנדרט שעמד בו החלק המקורי.
אביב שפירשטיין:
אני מסכים לדעתו של עורך-דין פרידמן. תהליך הרישום של חלק חדש נעשה ברישיון הרכב. כלומר, אנחנו מחדשים את השנתיים לא כשנת הייצור אלא התאריך הרשום ברישיון הרכב.
יש חלק חדש מקורי ויש חלק שנקרא OEM שהוא חלק שמיוצר על-ידי אחד מהמפעלים שמייצר את החלק עבור יצרן הרכב, ויש חלקים חליפיים שמיוצרים לרוב במזרח הרחוק. אין ספק שאם היו שואלים לדעתי האישית הייתי אומר שבשנתיים הראשונות, כל זמן שיש אחריות ליבואן הרכב, האחריות צריכה להיות על חלקים מקוריים או על OEM. לדעתי OEM הוא חלק מקורי לכל דבר והוא חלק שמתאים ואין לנו על זה ויכוחו.
למנועים אין חלקים חליפיים ואם רכב נפגע בתאונה בשנתיים הראשונות שלו, צריך להרכיב לו מנוע מקורי חדש.
משה אדרי:
אבל זה יכול להיות גנוב.
אביב שפירשטיין:
הייתי מציע שהוועדה תקבע שמדובר בשנתיים או כל זמן שיש ליבואן הרכב אחריות לרכב. במקרה כזה לצרכן לא ייגרם נזק מבחינת ערך הרכב.
דורון אובזינק:
גם לחברת הביטוח לא נגרם נזק כי המחיר הוא לא כמו מחיר החלק המקורי. אם זה עומד בתקנים, לא איכפת לנו. הלקוחות שלנו הם בעלי הרכב והם אלה שצריכים להיות מרוצים.
היו"ר רונית תירוש:
אני חוזרת להצעה שלכם להכניס הגדרה של רכב חדש. להכניס אותה אבל להכניס את המושג של חלפים מקוריים ו-OEM.
אביב שפירשטיין:
או שעומדים בתקן יצרן הרכב.
היו"ר רונית תירוש:
כאשר התחיל לדבר נציג איגוד חברות הביטוח, פתאום קלטתי שלדיון יש גם צד אינטרסנטי של סוכני ביטוח וחברות ביטוח. מאחר שלבעלי יש סוכנות ביטוח, ביקשתי לפנות את מקומי ולא לנהל את הדיון הזה.
אני מבקשת מחבר הכנסת דוד טל להחליף אותי. אני אשב בדיון אבל אני לא אביע עמדות, אלא במידת הצורך אשאל שאלות.
חבר הכנסת דוד טל מחליף בניהול הישיבה את חברת הכנסת רונית תירוש
אבי גלנצר:
אני יושב-ראש איגוד מכוני הרישוי בישראל. במכוני הרישוי אנחנו עוסקים גם בבדיקות רכב לאחר תאונה, על-פי תקנה 309.
אני רוצה לחזק את דברי איגוד המוסכים ואת דבריו של יושב-ראש איגוד השמאים. אנחנו נתקלים ברכבים לאחר שהם מתוקנים במוסכים מורשים ולאחר שהם חוזרים אלינו, כך שאנחנו בוחנים ורואים את ההבדל בין אותו חלק חדש מקורי לבין אותו חלק שאינו מקורי. כרגע אני לא אבדיל בין החלקים.
היו"ר דוד טל:
איך אתה רואה את ההבדל למשל במשאבת מים? אתה הרי לא נכנס לקרביים של משאבת המים.
אבי גלנצר:
אינני מדבר על משאבת מים.
היו"ר דוד טל:
אם אתה מחליף את הכנף, אתה לא בודק את הכנף לפי צפיפות החומר שבה או מאיזה חומר היא עשויה.
אבי גלנצר:
לא, אבל אני בודק את מידות הכנף, אני בודק את מידות הגשר הקדמי, אני בודק את הפנסים שמותקנים ברכב, ואנחנו רואים הבדלים כאשר חלקים, שהם חדשים אמנם, אינם עומדים בתקנים. רכב כזה אנחנו צריכים לשלוח שלוש או ארבע פעמים ואז מתחילים להתאים את הכנף לרכב או לצערנו, יותר גרוע, את הרכב לכנף. לפעמים מגיעים למצב שצריך למתוח את הרכב כדי שהכנף תהיה מורכבת במקום.
אלה דברים שצריך לתת עליהם את הדעת. אני חושב שדווקא נציג איגוד הצרכנים שיושב כאן הדגיש את זה במפורש. לדעתי אנחנו חייבים להקפיד על חלקים חדשים מקוריים או שהיצרן באמת נתן להם את אישורו.
היו"ר דוד טל:
אנחנו יכולים לדון בנושא הזה עוד זמן רב, אבל אני רוצה להתקדם עם התקנות.
אנחנו מצביעים על סעיף 1, הגדרות.
ה צ ב ע ה
סעיף 1 – אושר
גל קפלן:
2. רישום החלק והרכבתו של חלק משומש
הורכב ברכב חלק משומש שמקורו ברכב אחר, ירשום בעל עסק שבו הורכב החלק, בנוסף לפרטי הרכב שבו הורכב, גם פרטים אלה:
(1) פרטי הרכב שבו הורכב, לרבות תוצר ודגם הרכב, צבעו, שנת הייצור שלו ומספר הרישוי שלו.
(2) סוג החלק, מיקומו ברכב וצבעו.
(3) שם בעל הרכב שבו הורכב, תעודת הזהות שלו או מספר החברה.
(4) תאריך ההרכבה של החלק.
(5) המחיר ששולם בעד החלק.
(6) מספר החשבונית או תעודת המשלוח.
(7) פרטי השמאי שבדק את הרכב שבו הורכב החלק, ככל שבדיקה כזאת נעשתה.
היו"ר דוד טל:
אני רוצה לראות אם אין כאן כפילות. בסעיף נאמר ש"ירשום בעל עסק שבו הורכב החלק, בנוסף לפרטי הרכב שבו הורכב, גם פרטים אלה". לאחר מכן נאמר שוב "פרטי הרכב שבו הורכב".
גל קפלן:
זה מפנה לסעיף 7 בחוק עצמו. סעיף 7(א) קובע ש"הורכב ברכב חלק משומש שמקורו ברכב אחר, ירשום בעל העסק שבו הורכב החלק את פרטי הרכב שבו הורכב החלק וכן פרטים נוספים". אנחנו כאן למעשה מוסיפים בסעיפי המשנה את הפרטים הנוספים.
היו"ר דוד טל:
השאלה אם לא יותר חשוב לרשום את הפרטים של הרכב ממנו הוצאנו את החלקים.
גל קפלן:
יש סעיף נוסף, תקנה 3.
היו"ר דוד טל:
יש השגות לגבי הסעיף הזה?
דורון אובזינק:
השגה קטנה אחת של איגוד המוסכים. את כל העבודה המשותפת עשינו יחד עם גל ומשה והגענו להבנות רבות. כאשר הוצאנו את המשוב למוסכים, אלה שצריכים לקחת את זה על עצמם, נתקלנו בתגובות מאוד עוינות כאשר חלקם אמר שהם צריכים להקצות אדם נוסף, חלקם בכלל לא הבין את הטופס למרות שלנו הוא נראה ברור ומובן.
היו"ר דוד טל:
אני חושב שמי שיש לו רישיון לנהל מוסך, לא צריכה להיות לו בעיה בהבנת הנקרא.
דורון אובזינק:
זאת לא בעיה בהבנת הנקרא.
זמיר בקל:
במוסכים קיים גם דור המדבר, ויאמר זאת מר שמעון אברהם, דור שהיה קודם והמשיך בעבודה. לא כולם מסוגלים להבין את העניין הזה וזאת גזרה שהציבור שלנו לא יוכל לעמוד בה.
דורון אובזינק:
אנחנו לא מתנגדים אבל אנחנו מבקשים לשבת על זה פעם נוספת.
זמיר בקל:
לפני 30-40 שנים היו מוסכים שקיבלו רישיונות גם כאשר לא עברו את כתבי ההסמכה, ומדובר במוסכים שקיימים מאז קום המדינה וכאלה שהילדים של בעלי המוסכים המשיכו את העבודה במקום. לא כולם מסוגלים למלא את הפרטים האלה בצורה הזאת. זאת גזרה שחלק גדול מהציבור שלנו יהיה לו קשה לקבל אותה.
היו"ר דוד טל:
אני דוחה את זה. אנחנו מצביעים על סעיף 2.
ה צ ב ע ה
סעיף 2 – אושר
קריאה:
בתקנות האלה מאפשרים גם ניהול יומן ממוחשב וגם ניהול יומן ידני.
היו"ר דוד טל:
מי שמנהל חשבוניות, יודע לנהל פנקסי מס ערך מוסף ויודע לנהל מוסך, לא תהיה לו בעיה לנהל את הדבר הזה.
גל קפלן:
3. רישום פירוקו של חלק
פורק מרכב חלק, ירשום בעל העסק שבו פורק החלק מן הרכב, בנוסף לפרטי החלק ותאריך הפירוק, גם פרטים אלה:
(1) פרטי הרכב שממנו פורק, לרבות תוצר ודגם הרכב, צבעו, שנת הייצור שלו ומספר הרישוי שלו.
(2) סוג החלק, מיקומו ברכב וצבעו.
(3) שם בעל הרכב שממנו פורק החלק, תעודת הזהות שלו או מספר החברה.
(4) פרטי השמאי שבדק את הרכב שממנו פורק החלק, ככל שבדיקה כזאת נעשתה.
אפרים אשכנזי:
לי ולעוד כעשר חברות יש הסכמים עם חברות ביטוח שרכבים שלא מתוקנים מועברים אלינו. לרשום פרטים של בעל הרכב ואת כל הפרטים הנוספים, זה דבר שמכביד עלינו. יכול להיות שלחברת הביטוח אין בעיה. לנו יש מלאי אדיר של חלקים. אנחנו לא עוסקים במסחר ולא קונים מאף אחד, אלא מה שמגיע אלינו, מגיע אך ורק מחברות הביטוח. אנחנו לא קונים ולא מוכרים וכל מה שמגיע, מגיע דרך חברות הביטוח. נוצרה בעיה לגבי החלקים הקיימים כבר.
היו"ר דוד טל:
אתה אדם ישר וכך גם החברים שלך, אבל יכול להיות שיהיו אנשים שהם לא ישרים והם יקנו חלקים כאלה מהמשחטות השונות שפרוסות בכל מיני מקומות, ואז נוצרת לנו בעיה. לחוק הזה יש מטרה מוגדרת וברור שכל סעיף כזה ואחר יכביד על מישהו ולא יקל אבל תכלית החוק היא ראויה.
אפרים אשכנזי:
אני בעד החוק, אני בעד שיהיה רישום, אבל אני אומר שיש הרבה פריצות בחוק הזה. אני בעד הרישיון.
היו"ר דוד טל:
אני אשמח מאוד שתאמר לי היכן ותתייחס לסעיף מסוים.
אפרים אשכנזי:
לגבי סעיף 3, רישום הפרטים של בעל הרכב, אני יכול לרשום חברת הביטוח.
היו"ר דוד טל:
אני רוצה לדעת אם הרכב הזה נגנב או לא. אני בטוח שברגע שיהיה את הנושא הזה, יהיו הרבה מאוד אנשים שיחששו לרכוש חלפים גנובים, חלפים כאלה ואחרים כי אנשים כמוך שעוסקים בנושא הזה יצטרכו לתת דין וחשבון לכשתבוא המשטרה, לכשיבוא נציג של משרד התחבורה, לכשיבוא נציג כזה או אחר של איגוד הצרכנים או משהו מהסוג הזה. אתה צריך להראות שידיך נקיות, שקנית את החלקים האלה ויש לך את שם הנהג, שם הרכב, מספר הרכב, צבע הרכב, ואז מבחינתך אתה מכוסה.
אפרים אשכנזי:
אין לי בעיה, אני בעד הרישיונות. הרכב מגיע אליי דרך חברת ביטוח מסוימת או דרך השמאי. יש רישום. אני מציין את חברת הביטוח, אני מציין את מספר הרכב ואני מציין הכול. לי יש סימון יותר חמור.
היו"ר דוד טל:
איפה מתחילה הבעיה שלך?
אפרים אשכנזי:
הבעיה שלי היא לרשום את פרטי בעל הרכב כי אני צריך לברר מי הוא בעל הרכב הקודם. זה מיותר.
היו"ר דוד טל:
אתה ממלא כל כך הרבה פרטים, ואם כן, למה זה מפריע לך?
רבותי, יש עוד השגות? אנחנו מצביעים על סעיף 3.
ה צ ב ע ה
סעיף 3 – אושר
גל קפלן:
4. רישום יבוא, קנייה, מכירה או העברה של חלק משומש
יובא חלק משומש, נקנה, נמכר או הועבר לאחר בדרך אחרת, ירשום בעל העסק שייבא, קנה, מכר או העביר כאמור, בנוסף לפרטי החלק, תאריך העסקה וזהות היבואן, הקונה, המוכר, המעביר או המקבל, לפי העניין, גם פרטים אלה:
(1) הפרטים האמורים בתקנה 2(5) ו-(6).
(2) פרטי רשימון היבוא של החלק, אם יובא, לרבות מספרו ותאריך הוצאתו.
אפרים אשכנזי:
לגבי חלקים חדשים, אין לי בעיה. לגבי חלקים משומשים, הם מהווים חלק מהפרצות.
היו"ר דוד טל:
זה לא מהווה חלק מהפרצות אלא מהווה חלק מההכבדה.
אפרים אשכנזי:
לא, לא מההכבדה אלא לפרצה. אדם שמייבא היום חלקים משומשים, הוא רושם ברשימון יבוא מה שהוא רוכש, למשל 100 דלתות. הדלתות האלה שיצאו מהנמל מגיעות אליו והן לא מסומנות, זאת כאשר מאתנו דורשים לסמן כל דבר.
היו"ר דוד טל:
ה צ ב ע ה
סעיף 4 – אושר
גל קפלן:
5. מועד רישום חלק משומש
בעל עסק ירשום חלק משומש או חלק שהגיע לידיו תוך 72 שעות מפירוקו מרכב או מקבלתו בדרך אחרת.
היו"ר דוד טל:
ה צ ב ע ה
סעיף 5 – אושר
גל קפלן:
6. ניהול יומן ורישום בו
(א) רישומים כאמור בתקנות 2 עד 5 יבצע בעל עסק ביומן שהוא ינהל באחת מדרכים אלה:
(1) יומן ידני שיתקיימו בו כל אלה:
(א) הרישום ייעשה בעט.
(ב) דפי היומן ימוספרו.
(ג) לא ייתלשו ממנו דפים.
(2) יומן מחשב שיתקיימו בו כל אלה:
(א) התוכנה לא תאפשר ביצוע שינויים בפרטים שהוזנו ביומן, לאחר שמירתם.
(ב) התוכנה תאפשר הפקה זמינה ומיידית של היומן או של רשומות מתוכו, לפי סדר כרונולוגי.
(ג) בדף מידע המופק מן המחשב יצוינו שם בעל העסק, התקופה שאליה מתייחס הדף ומספרו הסידורי ביומן.
(ב) רישומים ביומן כאמור בתקנות 2 ו-3, יהיו לפי חלק א' בתוספת הראשונה ורישומים ביומן כאמור בתקנה 4, יהיו לפי חלק ב' בתוספת הראשונה.
דורון אובזינק:
אני מבקש להוסיף סעיף (ד) לסעיף (2), תוספת שלדעתי מקובלת על יחידת אתגר ואומרת שמדבקה שלא ניתנת להסרה על החלק. כאמור, זה נוסח שמוסכם עם יחידת אתגר.
זאת אופציה שלישית למוסכים שיש להם מחשבים ולצערי גם לא יודעים לכתוב, ויש כאלה.
היו"ר דוד טל:
עם כל הכבוד, אני לא מסכים. מנהל מוסך שלא יודע לכתוב, תתלה את רישיונו.
דורון אובזינק:
לא אנחנו נותנים את הרישיונות.
היו"ר דוד טל:
משרד התחבורה יתלה את רישיונו של מנהל מוסך שלא יודע לכתוב ולקרוא.
דורון אובזינק:
אני מזמין אותך לבוא לאיגוד המוסכים, לבחינות של משרד התחבורה, ולראות את סוג האנשים שמגיעים לבחינות האלה.
היו"ר דוד טל:
אנשים שלא ראויים לנהל מוסך בגלל שהם לא סיימו 8 כיתות או י"ב כיתות, אל תיתנו להם רישיון אלא תמנעו מהם את קבלת הרישיון.
הזמנת הצעת חוק שאדם שלא יודע לקרוא ולכתוב ולא סיים י"ב כיתות לא יוכל לנהל מוסך.
אני מבקש שיצוין בפרוטוקול שאיגוד המוסכים מבקש להעלות את רף הכישורים והיכולות של מנהלי המוסכים.
דורון אובזינק:
מוסכם על התוספת של המדבקה? זה בכל מקרה מוסכם על יחידת אתגר. כאשר מחפשים את החלק במחסנים העצומים, יותר קל לזהות אותו אם תהיה עליו מדבקה.
משה אדרי:
הבעיה היא שזה מחזיר אותנו אחורה לחוק הסימון. אם זה היה מקובל עליהם וכולם היו עושים את זה, לא הייתה בעיה.
היו"ר דוד טל:
ה צ ב ע ה
סעיף 6 – אושר
גל קפלן:
7. שמירת יומן או רשומה
(א) אבד או נגנב יומן או נמחקה רשומה ממנו, יודיע בעל העסק למשטרה על הגניבה, האובדן או המחיקה, לפי העניין, תוך 48 שעות מעת שנודע לו הדבר.
(ב) בעל עסק ישמור ברשותו את היומן למשך חמש שנים מיום שנרשם בו הרישום האחרון.
היו"ר דוד טל:
ה צ ב ע ה
סעיף 7 – אושר
גל קפלן:
8. תלונה על גניבת חלק
נגנב חלק משומש החייב ברישום, יגיש בעל העסק תלונה על הגניבה בתחנת המשטרה הקרובה למקום עסקו, תוך 48 שעות ממועד גילוייה, ויצרף לתלונתו את היומן שבו מצויה הרשומה של החלק המשומש שנגנב.
היו"ר דוד טל:
ה צ ב ע ה
סעיף 8 – אושר
גל קפלן:
9. תעודת בדיקה
תעודת הבדיקה שלפי סעיף 3(א1) לחוק, תהיה לפי הטופס שבתוספת השנייה.
דורון אובזינק:
אני מפנה אותך לסעיף 3 וסעיף 4 ששניהם מתייחסים לסעיף 9. זה דבר מהותי. אני יודע שזמננו קצר, אבל הדבר הוא מהותי.
בסעיף 9 כתוב תעודת בדיקה. יש חוק ותקנה שקיימת ומנוהלת על ידי משרד התחבורה באופן יעיל ולא בר-תחליף. מדובר בתקנה 309 שאנשי המקצוע יוכלו להסביר את מהותה, אם יידרשו לכך. זו התקנה היחידה שהיא ברת-פיקוח על-ידי משרד התחבורה, קל והרבה יותר ישים לפקח על מספר מכוני הרישוי מאשר על אלפי מוסכים שיתחילו לתת אישורי בדיקה כאשר הם לא הוסמכו לכך. רק הגופים המורשים לביצוע תקנה 309 יש את הציוד המתאים, את היכולות ואת הכלים הנדרשים לביצוע התקנה.
אם לא יודגש כי רק תקנה 309 תהווה את האישור הזה, לא עשינו כלום בחוק כי יחזרו רכבים, יבוא מוסך – ושוב, אני לא אדבר סרה בציבור שאני מייצג – ויוציא אישור לרכב שתיקן אבל הרכב הזה לא תיקן. במקרה כזה, אין מי שיבדוק אותו. רק תקנה 309 תבטיח שיהיה צד שלישי חיצוני כגון מכוני הרישוי שיפקח על כך שאותו מוסך אמור השיב את הרכב לכביש בצורה בטיחותית.
היו"ר דוד טל:
מי מפקח על כללי הרישוי?
קריאה:
משרד התחבורה.
היו"ר דוד טל:
אני חושב שבכל אופן הסמיכו את המוסכים.
דורון אובזינק:
לא.
היו"ר דוד טל:
יש מושג כזה שנקרא בדיקות חורף?
דורון אובזינק:
כן.
היו"ר דוד טל:
הסמיכו את המוסכים לתת מדבקה כזאת אחרי שבדקו בדיקות חורף?
דורון אובזינק:
אבל לא לערוך את הבדיקה.
היו"ר דוד טל:
יש הסמכות כאלה שאפשר להסמיך את המוסכניקים, את בעלי המוסכים, לערוך בדיקה כזו או אחרת והבדיקה שלהם תקפה.
זמיר בקל:
כבוד היושב-ראש, כדי לעשות בדיקות רישום כאלה, עם כיווני פרונט וכולי, צריך מכשור שלא קיים במוסכים רבים. המכונים מקבלים רישיון מיוחד כדי לפעול לפי תקנה 309.
שמעון אברהם:
יש את תקנה 309 שמחייבת כל בעל רכב לבצע בדיקה לאחר תיקון הרכב במעבדה וזה אומר בדיקת פרונט, בדיקת שלדה, ויש מעבדות כאלה עם אישורים מיוחדים לאחר שהם עמדו בכל הקריטריונים.
נכון להיום מדובר בכ-35-40 עסקים כאלה שעומדים בקריטריונים ויש להם את האישור. הטופס שמתקבל הוא הטופס שיכול לתת אותו רק אחד שיש לו את אותו אישור.
דורון אובזינק:
הטופס הזה לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו.
שמעון אברהם:
תראה מה כתוב בטופס. אני חושב שלא קראת אותו נכון. כתוב שמי שיכול לתת את הטופס, הוא רק אחד שיש לו רישיון לבדיקת רכב לאחר תאונה. מי שרשאי לתת את הטופס הזה הוא רק מי שהוסמך לכך.
זמיר בקל:
אם אין בעיה לכולם, צריך לכתוב 309.
היו"ר דוד טל:
את הנושאים האלה תעבירו באיגוד המוסכים.
ה צ ב ע ה
סעיף 9 – אושר
גל קפלן:
10. איסור שימוש בחלק משומש
לא יתקין אדם חלק משומש ברכב שניזוק וטרם חלפו שנתיים משנת ייצורו.
יהודה יזדי:
אנחנו חברה שקונה מחברות ביטוח רכבים שעברו תאונה. אנחנו מפרקים את הרכבים לגורמים ומוכרים את החלקים. יש לנו רכבים שאנחנו מקבלים אותם והם מודל 2005, 2006 וגם 2007. החלקים מהרכבים האלה הם שלמים, תקינים ומקוריים. למה אנחנו לא יכולים למכור אותם, ולמה כל אדם במדינת ישראל לא יכול לרכוש אותם? אני מדבר על חלקים תקינים.
גל קפלן:
אני מניעה להתקין אותו ברכב אחר, אבל לא ברכב שטרם מלאו שנתיים לשנת ייצורו.
היו"ר דוד טל:
אם יש רכב שהוא משנת הייצור שלו היא 2006 ואני רוצה להחליף כנף מרכב שנפגע וגם הוא משנת 2006, מה רע בזה? מדובר באותה שנת ייצור.
גל קפלן:
החוק עצמו קובע ששר התחבורה והשר לביטחון פנים יכולים להתקין תקנות לעניין הגבלת התקנת חלקים ברכב לפי גיל הרכב.
היום קיים נוהל מספר 20 של משרד התחבורה שמתייחס לשמאי הביטוח והוא קובע ששמאי רכב לא ימליץ על התקנה.
שמעון אברהם:
עד גיל שנתיים חובה להתקין חלקים חדשים. רכב שהוא בן שנתיים, חייבים להתקין בו חלק חדש.
אביב שפירשטיין:
אם אפשר להסתכל בסטטיסטיקה של אתגר, נושא של גניבות רכב הוא לאו דווקא מתייחס לרכב החדש כי בסופו של דבר לא גונבים חלקים חדשים כי אין להם שימוש. זאת אומרת, מבחינת המדינה אתה מוריד את הנושא של גניבות רכב חדש.
נכון מה שהוא אומר, אבל אתה אומר שלאדם בסך הכול היה רכב בן שנתיים והוא רוצה להחזיר אותו לקדמותו. יש מקרים שבסופו של דבר אתה אומר לו שייקח דלת משומשת והיא לא בדיוק נקייה וצריך עוד לתקן אותה. הרכב הוא בן שנתיים והייתה לו דלת חדשה. כאשר אתה נותן לו דלת חדשה, במיוחד אם היא מקורית, אתה מחזיר את הרכב למצב הקודם שלו. יצרני הרכב לא מייצרים את כל החלקים שלהם בתוך המפעל אלא הם נותנים את אפשרות הייצור למפעלים אחרים ו אחר כך מרכיבים את החלקים ברכב. למשל, גיר או תיבות הילוכים זה DEF ו-DEF הוא חלק מקורי שהגיר שלו מורכב ב-ב.מ.וו, בסיטרואן, במרצדס. כאשר אתה קונה את זה מהיצרן, יש עליו הטבעה של מרצדס. אחר כך אתה יכול לקנות את זה מ-DEF וזה אותו חלק.
לאה ורון:
אותם מפעלים הם מפעלים מורשים?
אביב שפירשטיין:
כן. לדעתי אתה צריך לתת לאדם חלק חדש. אתה צריך לגרום לכך שלא שיהיו פרצות בחוק והאדם יקבל חלקים משומשים, לפעמים מתוקנים וחלק מהם מאותה שנת ייצור. אם אתה נותן חלק חדש, אתה גם חוסך את הגניבות.
יהודה יזדי:
יש לי רכב מסוג הונדה 2006 עם תאונה בחזית. כל הדלתות, המכסים, הפנסים וכל רכב ברכב הוא חדש ונקי. החלקים האלה לא עברו פגיעות ואין עליהם שריטה. למה מפחיתים מערכו לגבי רכב חדש? החלק המשומש מאותו סוג, מאותה שנת ייצור, הוא יותר טוב מחלק חדש. בדלת יש עוד 20, 30 ואולי גם 40 פריטים שצריך להרכיב אותם אחד לאחד וזה יותר גרוע מאשר דלת מושלמת שפורקה מרכב אחר. מה רע בזה?
דורון אובזינק:
את אותו דיון קיימנו בראשית הישיבה.
כל השיחה הזאת לא רלוונטית. כאשר אנחנו מדברים על טובת הצרכן, האחריות החוזית בין היבואן שנותן לו אחריות לרכב תלויה בחלקים מקוריים או תואמים לאיכות שנקבעה על-ידי יצרן הרכב.
יהודה יזדי:
זה חלק מקורי לכל דבר.
דורון אובזינק:
אמרנו שיש פגיעה חוזית ברגע שלא מתקינים חלק מקורי או תואם באיכותו להוראות היצרן.
היו"ר דוד טל:
אם הוא תואם, זה בסדר?
דורון אובזינק:
אם הוא תואם באיכותו. אנחנו מבקשים שהנוסח ישתנה וייאמר: "לא יתקין אדם חלק משומש ולא מקורי או תואם לו ברכב חדש". זה פותר מכל הכיוונים. מדובר על רכב באחריות יצרן.
יהודה יזדי:
אין חלק משומש שהוא לא מקורי.
זאב פרידמן:
גם מהיבטים של ביטוח, צריך להחזיר את הרכב לקדמותו. המציאות בשטח הייתה שכאשר הייתה אפשרות להכניס חלקים חלופיים, נכנסו לא רק חלקים חלופיים באותה איכות. מצאנו מצבים – ויש על זה גם פסיקה של בתי המשפט – שאדם נוסע בכביש אילון ופתאום מכסה המנוע שלו נפתח כיוון שההלחמות לא היו כפי שהיו צריכות להיות. אנחנו יודעים שבשוק קיימים חלקים חלופיים שיכולת הספיגה שלהם, למשל בטמבון, היא פחותה פי 8 מאשר טמבון מקורי. המטרה היא להחזיר את הרכב לאותה איכות כפי שהייתה קודם לכן.
אם ינוסח שרכב חדש, אפשר להחזיר אותו באמצעות תיקון בחלקים מקוריים או זהים להם, אין שום בעיה עם זה. הבעיה היא לא לפתוח את ניסוח התקנה באופן שיאפשר תיקון בחלקים נחותים כי מדובר בהיבטים בטיחותיים.
היו"ר דוד טל:
אם אתה מדבר על פגוש קדמי, אתה אומר שכושר הספיגה שלו נמוך.
זאב פרידמן:
עלול להיות.
היו"ר דוד טל:
אם אנחנו לוקחים כדוגמה רכב משנת 2005, אני נותן לך טמבון של 2005. למה כושר הספיגה של טמבון 2005 ירד מכושר הספיגה של טמבון 2005?
זאב פרידמן:
כאן קיימים שני היבטים כאשר ההיבט הראשון הוא ההיבט של אתגר כאשר אתגר אומר שהוא לא רוצה לפתוח כאן שוק משומשים משום שאז מה שיקרה הוא ששוק המשומשים ייכנס לתיקון כל החלקים, שזה עיקר השוק. אני לא רוצה לטעון את הטענה הזאת. אני אומר שהיום לצרכן יש הסכמים חוזיים, יש חוזרים של משרד התחבורה שקובעים שבתקופת אחריות היצרן, הוא חייב לתקן אותם בחלקים מקוריים או בחלקים חדשים מקוריים.
יהודה יזדי:
אתה מדבר על החוזר לשמאים.
זאב פרידמן:
החוזר העיקרי הוא מ-11 בדצמבר 2000 שלא מצאתי חזור אחר שמחליף אותו, למעט החוזרים שנשלחו אל השמאים. מכאן שהחוזר הזה בתוקף. ולכן, אם אנחנו רוצים לרכך את זה, אפשר לאפשר לא רק בחלפים מקוריים אלא מקוריים או זהים להם, שמחירם נופל הרבה מאוד.
יהודה יזדי:
אנחנו מדברים על חלקים מקוריים. אני מדבר על משומש ואתה מדבר על OEM שזה מקורי ותואם.
זאב פרידמן:
היום חייבים להכניס אותו ברכב חדש.
לי דגן:
רציתי להעיר שתי הערות שאני לא בטוחה שניתנו תשובות עליהן ולדעתי משרד התחבורה הוא הגורם המקצועי שיכול לענות עליהן.
היו"ר דוד טל:
אתם לא ישבתם עם משרד התחבורה על התקנות הללו?
לי דגן:
לא.
היו"ר דוד טל:
חבל.
לי דגן:
הדבר הראשון שצריך לזכור בהקשר הזה של התקנות הוא שהתקנות האלה לא תקפות רק על היחסים בין חברת ביטוח לבין מבוטחים. יש גם אנשים פרטיים שהרכב שלהם נפגע וגם עליהם התקנות האלה חלות. לחשוב שתמיד מישהו ישא בנטל, זה לא נכון וצריך לקחת את זה לתשומת הלב כאשר חושבים על הדברים האלה.
ההערה השנייה היא במישור של בין חברות הביטוח לבין המבוטחים. חוק חברות ביטוח וגם הפוליסה התקנית של ביטוח רכב אומר שצריך להשיב את המצב לקדמותו בתיקונו של הרכב.
אלה דברים עליהם אני לא יודעת לתת את העמדה המקצועית אבל צריך לומר האם השבת מצב לקדמותו זה בהכרח רק חלק מקורי וחדש לרכב חדש. משרד התחבורה צריך לומר מה זה להשיב את המצב לקדמותו.
היו"ר דוד טל:
המועצה לצרכנות, אתם מקבלים את ההצעה שלה?
לי דגן:
לא הצעתי הצעה. אני רק מדברת על מי שצריך לפתח את העמדה המקצועית כאן.
היו"ר דוד טל:
את זה הבנתי, אבל אני שואל את המועצה לצרכנות אם היא מקבלת את זה.
זאב פרידמן:
כאשר אדם מקבל רכב חדש ומתקינים לו חלק משומש, אין לו שום אפשרות לדעת האם מדובר בדלת שהיה בה חור ומישהו סתם את החור וכך תיקן את הדלת. הדרך היחידה שתבטיח לאדם שהוא ידע שהוא קיבל חלק שהוא זהה למה שיש לו, זה אם יורכב לו החלק החדש. זו גם הבעיה עם החלק החלופי. זו הדרך היחידה האפשרית.
יהודה יזדי:
מה קורה עם אדם שרוצה להחליף דלת שנפגעה באופן פרטי? אסור לו לקנות דלת משומשת שהיא בת שנתיים?
היו"ר דוד טל:
היא דיברה על זה.
משה אדרי:
יזדי לפעמים סותר את עצמו. אם לא התקינו ברכבים החדשים חלק חדש, אם יתקינו חלק משומש, כל הגנבים יגנבו רכבים חדשים. מתקנים במוסכים לא מורשים אליהם אני כמעט ולא יכול להגיע, מתקנים במוסכים בשטחים ואני לא יכול לראות היכן הם קנו את החלקים, ולא סביר שייקחו חלק חדש, ייסעו לשטחים, יתקנו אותו שם ויחזירו אותו לכאן. אם זה היה כל כך פשוט, לא היו גונבים רכבים.
שמעון אברהם:
אנחנו מדברים כאן בסך הכול על 14 חלקים. מדובר בעיקר בחלקי המעטפת כאשר לחלקי מעטפת לא קיים OEM אלא יש או חלקים מקוריים או חלופיים.
היו"ר דוד טל:
למה לא יכולתם לומר לנו את זה למען השקיפות?
קריאה:
יש. יש למשל פנסים.
היו"ר דוד טל:
אתם לא צריכים להציג לנו מצג שווא.
שמעון אברהם:
ברור שאדם כמו יזדי ייפגע, ללא ספק, אבל זו התרומה שלו למשק.
היו"ר דוד טל:
זה רק אם הדוגמה היא כבדה מנשוא או היא שולית?
שמעון אברהם:
היא שולית ואומר לך למה. אנחנו מדברים על 2 מיליון ו-200 אלף כלי רכב שרשומים היום במדינה. רכב חדש, שנתיים ראשונות, 200 אלף רכבים. כלומר, כ-10 אחוזים מכלי הרכב נופלים בקטגוריה שנדונה בתקנה. אני מבין שאחד כמו יזדי באמת עלול להיפגע, לא תמיד, אבל הוא עלול להיפגע, אבל זאת התרומה שלו.
היו"ר דוד טל:
כדי שיזדי לא ייפגע בצורה קיצונית – ואני מקבל את זה שצריכה להיות תרומה שלו – נשקול אם הפגיעה היא קשה או היא מידתית, זעירה או שולית.
שמעון אברהם:
אני אומר שהיא מידתית או שולית.
היו"ר דוד טל:
אולי ניסוח הסעיף יכול להיות כזה שיזדי עדיין ייפגע אבל לא ייפגע כל כך חזק.
שמעון אברהם:
הוא לא ייפגע חזק ואני יכול לומר לך למה.
היו"ר דוד טל:
כמו שהסעיף מנוסח כרגע, ללא הוספת התיקון המבוקש, אתה אומר שיזדי ייפגע.
שמעון אברהם:
ייפגע במקצת.
היו"ר דוד טל:
אבל הוא לא ייפגע קשה.
אמרתי שחובת הנאמנות שלי היא כלפי הצרכן, אבל יש גם בעלי עסקים שאני צריך ליצור איזושהי מידתיות, איזושהי סבירות כדי שאני לא אעשה לטובת הצרכן ואהרוס עסק של אנשי עסקים. זה צריך להיות מאוזן. לכן חשוב לי לשמוע מה אומר לנו מר שמעון אברהם.
שמעון אברהם:
יצרן הרכב בדרך כלל משנה את המרכב פעם בחמש שנים. הוא לא משנה את המרכב כל שנה. אנחנו יודעים שמרכבי רכב שנעים על הכביש במשך 5 ו-6 שנים והם אותו הדבר. אם הוא פירק לדוגמה רכב משנת 2007, יתכן מאוד שהחלק הזה, למשל הדלת, תתאים לרכב שיוצר לפני למעלה משנתיים. זה לא חייב להיות אותה שנה. יצרני הרכב לא מחליפים את מרכב הרכב כל שנה. לכן אני אומר שהוא ייפגע, אבל במידתיות.
היו"ר דוד טל:
אתה יכול לנסח את זה כך שהוא ייפגע פחות ממה שכרגע הוא נפגע?
אפרים אשכנזי:
מערבבים כאן בין צרכן מבוטח, מי שמשלם ביטוח ודורש חלפים חדשים, לבין שאר האזרחים. אם אדם קונה רכב עם תאונה, אסור לו להרכיב חלק משומש במכונית שלו? מדובר באדם שהוא שלא מבוטח והוא רוצה להרכיב חלק משומש. החלק המשומש לא פחות טוב מהחלק החדש או מהחלק החליפי. אם מר אדרי אומר שזה יגרום לגניבות, אפשר לחסל את ענף החלקים המשומשים ולסגור אותו.
משה אדרי:
לא אמרתי את זה. אני מדבר על מניעת גניבות.
זמיר בקל:
חלק מהדברים אמר שמעון אברהם. הדלתות וכל הדברים האלה לא מוחלפים לפעמים במשך 7 ו-8 שנים.
את אותו רכב, אם זה מודל חדש, הוא יכול להשתמש אחרי שנה וחצי ולמכור את החלקים האלה.
כל הציבור הנוסף שלא מבוטח יכול לגשת אליו ולרכוש את החלקים כי לא כולם מגיעים להשתתפות עצמית של 2,000 שקלים והם ילכו לקנות פנסים וחלקים אחרים אצלו.
לי דגן:
שמעון אברהם לא התייחס לחלק מקורי או לא מקורי. הוא התייחס ואמר שעדיף חדש, אבל לא שמעתי התייחסות מפורשת לגבי מקורי או לא מקורי והייתי מאוד שמחה לשמוע, כי זו עמדה שאנחנו מחכים לה זמן רב.
היו"ר דוד טל:
למה אתם לא עושים את זה מאחורי הקלעים? אתם לא מדברים?
לי דגן:
אנחנו מכירים ומדברים.
היו"ר דוד טל:
אתם יודעים שההצעה צריכה להגיע לוועדה, ולפני כן אתם צריכים לתאם פגישה.
אביב שפירשטיין:
הפער בין החלק המקורי לחליפי הוא די גבוה.
היו"ר דוד טל:
הפער הוא 50 אחוזים?
אביב שפירשטיין:
זה יכול להיות גם יותר. זה שיכול להגיע ל-70 ו-80 אחוזים.
קריאה:
יש גם יותר.
אביב שפירשטיין:
יש מקרים, אבל OEM הוא בערך 30 אחוזים יותר מהמקורי. אם ישתנו התקנות, ל-OEM יהיו השלכות יותר גבוהות בשוק.
אני רוצה לומר דבר אחד בנושא החלקים המשומשים ונאמר כאן שזה יעלה את רף הגניבות. אני חושב שהנושא הזה של חלקים חדשים הוא מאוד חשוב לצרכן. 65 אחוזים מהרכב החדש נקנה על-ידי חברות הליסינג, קרי, חברות ההשכרה. אם אתה מחשב להן חלק משומש, בא אדם שקונה את הרכב ביד שנייה מהליסינג או מההשכרה, והוא צריך לדעת שאם הייתה לרכב תאונה, הוא קיבל חלק חדש. אם אתה נותן לו אפשרות להרכיב חלק משומש ברכב, חלק משומש ברכב שיחסית הוא רכב חדש, בסופו של אדם יש למשל לדלת שריטה ואתה רואה שכל הרכב הוא בצבע כחול, אבל למטה בדלת אתה רואה פס אדום.
קריאה:
אתה מטעה. צבע היסוד הוא צבע שחור.
היו"ר דוד טל:
אם כן, כאשר תהיה שריטה, יראו את הצבע השחור.
אביב שפירשטיין:
זה הצבע של הפח. אתה יכול לראות את הסימנים של הצבע הקודם. אני לא אומר שהם לא ייפגעו, אני מודה שהם ייפגעו והם אכן ייפגעו, אבל השאלה הפשוטה היא בכמה הם ייפגעו.
היו"ר דוד טל:
בכמה אתה חושב שהם ייפגעו?
אביב שפירשטיין:
אם אני מסתכל על הסטטיסטיקה לגבי הרכב החדש, לרכב החדש אין הרבה תאונות שבגינן אתה משבית לגמרי את הרכב, וזאת הטענה שהוא טוען. להביא רכב חדש לאובדן מוחלט, אין כל כך הרבה מקרים כאלה. לא אמרתי שאין בכלל, אבל אמרתי שאין הרבה. מבחינה מקצועית זה נכון שאם אתה לוקח דלת משומשת, היא דלת טובה כאשר כל החלקים בפנים, אבל אם אנחנו מסתכלים בראייה צרכנית, האדם שהיה לו רכב חדש רוצה לראות את החלקים ברכב החדש שלו.
משה אדרי:
בשנת 2006 נגנבו 9,000 כלי רכב חדשים, מתוך 33 אלף שנגנבו במדינת ישראל. תצמצם את זה. אלה החלפים שנגנבו בשביל חלפים חדשים, כדי לתקן את הרכבים החדשים.
היו"ר דוד טל:
אנחנו עוברים לסעיף 11. טרם הצבענו על סעיף 10.
גל קפלן:
11. שמירת מסמכים
מסמכים שהומצאו למבטח או לתאגיד כמשמעותו בסעיף 3א לחוק, לפ] סעיפים 3(א)(2) ו-(3) ו-3א לחוק, יישמרו במשך 5 שנים.
היו"ר דוד טל:
ה צ ב ע ה
סעיף 11 – אושר
גל קפלן:
12. תחילה.
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
היו"ר דוד טל:
ה צ ב ע ה
סעיף 12 – אושר
אמנון ניקריטין:
סליחה, הערה. למיטב ידיעתי חברות הביטוח שומרות חומר רק שלוש שנים ולא חמש שנים.
גל קפלן:
13. הוראות מעבר
בעל עסק שברשותו ביום התחילה, חלק החייב ברישום, ירשום ביומן את הפרטים המפורטים בתקנה 2, תוך 30 ימים מיום התחילה.
היו"ר דוד טל:
יזדי, אתה תוכל לרשום את כל החלקים שיש לך?
יהודה יזדי:
אצלי אישית 99,9 אחוזים מסומנים.
היו"ר דוד טל:
ה צ ב ע ה
סעיף 13 – אושר
יש הערות לגבי התוספת השנייה?
דורון אובזינק:
זה הנייר שהגשנו לוועדה לגבי סעיף 3. מבחינתנו, ואני חושב מבחינת כל הצדדים שנמצאים כאן, הדברים האלה מופיעים בחוק ולא מופיעים בתקנות. אם הם לא יופיעו כלשונן, כמו שאנחנו כתבנו בתקנות עצמן, תהיה לנו בעיה ביישום.
אנחנו מבקשים תוספת לתקנות שקיימת בדברי ההסבר והיא כמובן גם קיימת בחוק. מדובר על סעיף ו' בדברי ההסבר ואני מקריא אותו: "בסעיף 3 לחוק נקבע כי מבטח שרכש את זכות הבעלות ברכב לאחר ששילם את תגמולי הביטוח לבעל רכב ומכר את הרכב שלא למטרת פירוק כללי אלא לשם תיקון, יחזיק ברישיון הרכב ולא יעבירו לרוכש הרכב אלא אם כן הרוכש המציא לו אישור שמבוסס על תיקון הרכב או החלפת חלק בו בצירוף תעודת בדיקה בנוסח שיקבע שר התחבורה בתקנות".
אנחנו מבקשים שהנוסח יהיה כדלקמן, בדיוק כמו בחוק.
היו"ר דוד טל:
אני לא נכנס לתחום של השר. השר יתקין תקנות כפי שהוא ימצא לנכון.
דורון אובזינק:
זה לא קשור לשר. מדובר בבעיה אקוטית שקיימת במוסכים עצמם. אין בעיה לכל מוסך לספק אישור על כך שהוא תיקן את הרכב. אין בעיה גם לכל מוסך לספק חשבונית. מתי אנחנו שומרים על יישומו של החוק? כשאנחנו סוגרים את כל הפינות. מתי אנחנו סוגרים אותן? לחברות מסוימות יש אינטרסים להכריז על רכבים כאובדן להלכה. יותר נוח להן לא לתקן את הרכב, וזה ברור. מי שקובע חוקית ומי שהוסמך לכך על פי חוק הוא רק שמאי רכב. רק הוא יכול לבוא ולומר שהוא קבע שהרכב הזה הוא אובדן להלכה. בנוסף יש את האישור של המוסך שתיקן את הרכב והוא צריך להביא חשבונית מס כחוק, מה שגם נותן לנו לבדוק שהמוסך הוא מוסך מורשה על-ידי משרד התחבורה.
אם אנחנו לוקחים את המקשה הזו של המסמכים שיופקדו אצל חברת הביטוח והמסמכים יהיו דוח השמאי המפורט על תיקון הרכב, אישור המוסך שתיקן, כולל המנהל המקצועי, חשבונית מס ואישור ברוח תקנה 309 – בכך סגרנו את כל הכיוונים.
קריאה:
זה מה שהחוק אומר.
דורון אובזינק:
אני יודע. אני מבקש, על-פי הייעוץ המשפטי שקיבלנו, שיהיה רשום בתקנות.
היו"ר דוד טל:
אם זה קבוע בחוק, אין צורך.
לגבי התוספת השנייה, תקנה 9, יש למישהו הערות?
אני מדבר על תקנה ראשונה, יומן (תקנה 6ב)) חלק א', יומן רישום חלקים משומשים המורכבים ברכב או מפורקים ממנו, ואחר כך על התוספת השנייה, תקנה 9, חלק ב' בתוספת.
אין הערות.
ה צ ב ע ה
התוספת הראשונה והתוספת השנייה - אושרו
אנחנו חוזרים לסעיף 10.
אפרים אשכנזי:
אני מדבר על חלק משומש שפורק מרכב זהה והוא לא פגוע ואני לא מדבר על כך שהחלק פגוע.
היו"ר דוד טל:
בעל הרכב הוא לא מכונאי, הוא לא הנדסאי ולא טכנאי שהוא יודע לומר שהרכב הזה תוקן או לא תוקן.
אפרים אשכנזי:
מבוטח שקנה פוליסת ביטוח, קנה חלקים חדשים וזאת זכותו כי הוא קנה רכב חדש. כאן כתוב לא ירכיב אדם. אדם אחר שרוצה להרכיב ברכב שלו דלת משומשת, אסור לו? חברות רוכשות מאתנו, היצרנים, גם חלקים משומשים. מדובר ביצרנים של מכוניות חדשות שאין להן חלקים במלאי ולכן הן קונות חלקים משומשים. להן מותר ולאדם אחר אסור?
אביב שפירשטיין:
אפשר לומר חברת ביטוח, תאגיד או כל אחד שיש לו מעל 25 כלי רכב. אם אדם פרטי ביוזמתו האישית עושה מה שהוא עושה, זה עניינו, אבל אדם שיש לו חברה או חברת השכרה או חברת ליסינג, בסופו של יום זה נמכר לצרכן והצרכן לא יודע מה עשו לו ברכב. שם כן צריך לשים את החלק החדש, אבל אם אתה מדבר על אדם פרטי בודד שאין לו ביטוח, אין לי בעיה.
היו"ר דוד טל:
חלק מהאנשים שרוכשים רכב יד שנייה, הם לא יודעים כל מה שקיים ברכב. הרבה פעמים מעבירים במשרד הרישוי שנותן חוות דעת כזו או אחרת לגבי הרכב. אדם שרוכש רכב משומש, לא תמיד הוא יודע את המצב של הרכב לאשורו.
אביב שפירשטיין:
אין ויכוח, אתה צודק.
משה אדרי:
אם מדובר בחלק משומש, למה שהוא ילך ליזדי אם הוא יכול ללכת למקום אחר, למשחטה שיכולה לקנות את החלק המשומש יותר בזול?
היו"ר דוד טל:
אני רוצה לשאול את משרד התחבורה אם מקובל עליכם מה שהוצע קודם "לא יתקין אדם חלק משומש ולא מקורי ברכב חדש שניזוק בטרם חלפו שנתיים מיום ייצורו".
ניר ימין:
אם אנחנו אומרים שטרם חלפו שנתיים משנת ייצורו, למה צריך? שנת ייצורו, אולי שנת רישומו הראשון.
אביב שפירשטיין:
שנת רישומו זה שנת רישומו ברישיון הרכב.
היו"ר דוד טל:
אני משנה את סעיף 10 ואני מבקש את התייחסותכם.
"לא יתקין אדם חלק משומש ולא מקורי ברכב שניזוק בטרם חלפו שנתיים ממועד רישומו ברישיון הרכב".
ניר ימין:
"לא יתקין אדם חלק משומש ולא מקורי ברכב שניזוק".
יוסי הלוי:
אם אני מבין, הכנסנו עכשיו בתקנות מכוח חוק שנועדו למנוע גניבות את הסעיף הזה שהוכנס מתוך רציונאל שחלפים משומשים, אם יהיה ביקוש, נקטין את הביקוש להם ובצורה כזאת נקטין גם את הרצון לגנוב. במטרה הזאת שהיא לא לפי החוק, נכנס עוד אקט שהוא שונה לחלוטין, דהיינו, ההבחנה בין חדש ומקורי לחדש שאיננו מקורי. זה דבר שהוא לדיון אחר ואנחנו מתנגדים לו בכל תוקף.
היו"ר דוד טל:
למה? היכן זה פוגע בכם, חברות הביטוח?
יוסי הלוי:
זה יעלה דרסטית את הפרמיות.
היו"ר דוד טל:
אתה דואג לפרמיות של הצרכנים. תסביר לי.
יוסי הלוי:
אני צריך להיכנס להיסטוריה של מבנה השוק.
היו"ר דוד טל:
לא, אל תיכנס למבנה השוק. אני כרגע לא מקיים סמינריון. אם אתה יכול להסביר לי את זה בדקה, בבקשה. אם לא, אנחנו עוברים לסדר היום.
יוסי הלוי:
מצד אחד יש הרבה מאוד תואמים שהם זהים או דומים.
היו"ר דוד טל:
והם עומדים בתקן?
יוסי הלוי:
אין תקן.
היו"ר דוד טל:
כל אלה שאמרו שיש תקן, הם משקרים?
יוסי הלוי:
אין תקן. אמרו לך הרבה דברים, אבל אני לא יכול כל פעם להתפרץ ולהפריך את הדברים.
היו"ר דוד טל:
אתה צריך להאיר את עיניי. אני לא בקי בזה. כשאומר לי שמאי שיש תקן, אני מקבל את זה שיש תקן.
יוסי הלוי:
אין תקן. אני סומך על המוסך המורשה שברגע שיש לו אחריות על פי דיני התעבורה – ושמעון אברהם יאשר – יקבע חלק שהוא מתאים ושהוא לא ישים חלק לא מתאים, מבחינת השווי שלו, מבחינת התכונות שלו, מבחינת ההתאמה שלו וכיוצא בזה. ברגע שאנחנו שמים כאן מסגרת חוק שלא נועדה לזה, שמים מקורי, אנחנו זורקים מן השוק את כל התואמים.
יהודה צרפתי:
לסבר את האוזן. פגוש של מיצובישי עולה 3,080 שקלים ופגוש תחליפי עולה 80 שקלים.
ניר ימין:
אני חושש שיש משהו בדבריו של נציג חברות הביטוח ואני רוצה את ההתייחסות או של המשרד לביטחון הפנים או של משרד התחבורה לעניין הזה, כי יש ממש בטענה שלו שהחוק מסמיך למה שקשור לשימוש בחלקים משומשים לצרכים של מניעת גניבות. עברתי גם על סעיפי ההסמכה ואני לא בטוח שיש הסמכה מפורשת לדבר על עניינים שכולנו בעדם, של הגנת הצרכן וכן הלאה, אבל הם קשורים לדברים אחרים של חלפים חדשים ומקוריים, ולא בהכרח לחלקים משומשים כמו שקובעת ההסמכה בחוק.
לכן אני מבקש את ההתייחסות שלכם לעניין הזה.
היו"ר דוד טל:
אתה חושב שזה צריך להיות כפי שהובא על ידי משרד התחבורה?
ניר ימין:
לדעתי, כן.
היו"ר דוד טל:
בלי תיקונים נוספים?
ניר ימין:
לעניות דעתי.
היו"ר דוד טל:
התיקון היחידי שיהיה – נמחק "משנת ייצורו", ונאמר "ממועד רישומו ברישיון הרכב".
ה צ ב ע ה
סעיף 10 – אושר
אני מודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 10:40.