חומר רקע
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
סיכום דיון
מיום רביעי, כ"ו
,באייר התשפ"ו20.05.2026
:, בנושא
התווית מדיניות ממשלתית (מתוך דוח מבקר המדינה בנושא היבטי משילות בנגב-
ביקורת
מעקב מורחבת, דוח מיוחד2026
)
חה"כ אלון שוסטר-
יו"ר הוועדה-
דוח זה הוא דוח ביקורת מעקב על שני דוחות קודמים בנושא
משנת2013
ומשנת2021
, אשר בדקו את יכולתה של הממשלה להצליח למלא את תפקידיה וליישם
את מד יניותה בנגב בצורה טובה ויעילה. המושג משילות אשר נמצא בכותרת ובבסיס כל הדוחות
הללו הוא המושג אשר מגדיר את הכושר והיכולת של הרשויות הממלכתיות לפעול במסגרת
סמכויותיהן ומתאר את יכולתה של הממשלה למלא את תפקידיה וליישם את מדיניותה בצורה
טובה ויעילה. המשילות מתחי .לה בשלב התכנון, דרך הביצוע וכלה במדידה ובמעקב
על המדינה לספק לאזרחיה, בכל חלקי הארץ, שירותים בסיסיים שונים באמצעות משרדי הממשלה
ולוודא כי הם יכולים לממש את מלוא זכויותיהם כאזרחים שווים וחופשיים. כמו כן, עליה לוודא
בעזרת גורמי האכיפה כי אזרחים אלו מקיימים
את החוקים והחובות המוטלות עליהם. וועדה זו
קיימה עם קודמי בתפקיד, חה"כ מיקי לוי, דיון על הדוח הקודם בדיוק לפני שנתיים , ביוני2023
.
במוקד הדיון עמדו גם כן סוגיות משילות: יכולת הממשלה לפעול, אכיפת החוק, קבלת החלטות
וביצוען, אספקת שירותים כמו גם אכיפה
, פיקוח
.ובקרה מסקנות הוועדה הובאו לידיעתו של השר
.לביטחון לאומי, ראש המל"ל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז
,נציג משרד מבקר המדינה עו"ד צחי סעד
ציין כי משילות נמדדת הן ביכולת הממשלה לאכוף חוק
ומדיניות וה
ן ביכולתה לספק שירותים לאזרחים ,כאשר כשלי אכיפה פוגעים ישירות גם
ברמת
השירותים לתושבים. לדבריו, דוח המעקב מציג תמונת מצב קשה בתחומים רבים בנגב, ובהם פגיעה
,בתשתיות, קשיים בתאגידי מים, מפגעים סביבתיים, תחנות דלק פיראטיות, פוליגמיה, פרוטקשן
פגיעות בבסיסי צה"ל וקשיים בגביית מיסים. עו
ד הדגיש כי האחריות לטיפול בתופעות מתחלק ת
בין גופים ממשלתיים רבים, לצד תפקיד מרכזי של המשטרה, אך הבעיה המרכזית היא היעדר גורם
מתכלל ברמה הלאומית שיתאם בין כלל הגופים ויוביל טיפול אסטרטגי רחב. לדבריו, למרות
שהצורך בכך עלה כבר בדוח קודם, לא חל שיפור משמעותי, והטיפול כיום נותר נקודתי וללא ראייה
מער
כתית.
ניר עוזרי ,
משרד מבקר
המדינה, הציג את עיקרי הדוח. הגופים המבוקרי :ם העיקריים משרד ראש
הממשלה ,משטרת ישראל ,משרד המשפטים ,המשרד להגנת הסביבה ,רשות המיסים ,
המוסד
לביטוח לאומי .
:הנושאים העיקריים שנבדקו
אכיפה ובריאות ציבור ,תשתיות ממשלתיות ,
התווית
מדיניות
ממשלתית .
:נתוני המפתח בנושא התווית מדיניות ממשלתית האוכלוסייה הבדואית בנגב
מנתה325,000
בסוף שנת2023
לפי נתוני הלמ"ס . שלושה מעברי גבול יבשתיים בין שטחי איו"ש
.לישראל שבהם לא מתבצע מעקב אחר יציאות של תושבים ישראלים
3%
שיעור המענה בקרב
תושבי היישובים הבדואים המוכרים במפקד אשר בוצע על ידי הלמ"ס בשנת2022
.
4%
שיעור
המענה בקרב תושבי הפזורה במפקד אשר בוצע על ידי הלמ"ס בשנת2022
:ליקויים והמלצות
הצורך במידע מרוכז ואמין -
מומלץ כי כלל משרדי הממשלה והגופים הנוגעים
בדבר ובכללם רשות האוכלוסין והמוסד לביטוח לאומי יפעלו בהקדם ליצירת זרימת מידע מסודרת
.ואחודה יותר ביניהם, בכפוף להסדרים החוקיים הנדרשים
הצורך בגורם מתכלל ובעל סמכויות -
נדרשת התערבותו של משרד ראש הממשלה לקביעת גורם
ממשלתי מתכלל לסוגיה זו. על משרד ראש הממשלה לפעול שיהי ו בידי הגורם המתכלל הסמכויות
המתאימות, לדאוג להכנתה של תוכנית לאומית רב-
שנתית ובעלת יעדים מדידים למעקב אחר
תופעת בעיית המשילות בנגב ולטיפול בה וכן לדאוג להגברת הקשב הלאומי ותשומת הלב של כלל
הגופים הרלוונטיים לתופעה חמורה זו. הגורם המתכלל צריך להגביר את התי אום בין הגופים
השונים, להכריע בסוגיות בין-
,ארגוניות ולרתום גופים שונים לסיוע בפעילותם של גופים אחרים
מתוך ראייה כוללת של טיפול הוליסטי בכל ההיבטים של בעיית המשילות בנגב כפי שהועלו בדוח
.זה
2
חברי הכנסת
ואליד אלהואשלה, מיקי לוי ויואב סגלוביץ' טענו כי בעיות ה נגב נובעות משילוב של
,כשלי אכיפה ומשילות לצד הזנחה ממשלתית ממושכת, המתבטאת במחסור בתשתיות, בחינוך
בבריאות ובתעסוקה ובפגיעה בביטחון האישי. לדבריהם, היעדר גורם מתכלל והיעדר מדיניות
לאומית כוללת מובילים לטיפול חלקי בלבד בתופעות כמו פשיעה, פרוטקשן ופוליגמיה, ו להעמקת
הפערים באזור.
הם הדגישו
כי מדובר באוכלוסייה מוחלשת ו ,צד הצורך בחיזוק האכיפה והמשילות
נדרש גם מהלך רחב של השקעה בפיתוח הנגב, בחברה הבדואית ובשירותים החברתיים, וכי ללא
טיפול כולל ומשולב המשבר צפוי להימשך ואף להחריף.
חברת הכנסת
לימור סן הר-מלך,
טענה כי הנגב מתמודד עם אתגרים אסטרטגיים משמעותיים, וכי
במשך שנים לא טופלו כראוי בעיות המשילות והאכיפה באזור. לדבריה, חיזוק המשילות הוא
תהליך ממושך הדורש תשתיות, כוח אדם ויכולות מבצעיות, ולכן לא צפוי שינוי מיידי. עוד ציינה
כי לאחרונה הורחבה הפעילות הממשלתית
בנגב, כולל הגדלת מספר השוטרים, הרחבת כיתות
הכוננות והמתנדבים, הריסת מבנים בלתי חוקיים והגברת המאבק בפרוטקשן. לדבריה, מתקיימת
כיום פעילות רחבה וממוקדת לחיזוק האכיפה והמשילות בנגב, לצד האתגרים הקיימים.
חבר הכנסת ,מאיר כהן טען כי יש להימנע מאמירות קיצוניות
על הנגב, שכ ן בשטח מתקיימת גם
.עשייה חיובית
לדבריו, רשות הבדואים מבצעת עבודה חשובה שיש לחזק באמצעות תקציבים
וכלים נוספים, והמשטרה פועלת באופן ממשי גם אם קיימים פערים ואתגרים.
חכ"ל ענת מאור
ביקשה לציין
כ
י הטיפול בסוגיית הבדואים בנגב צריך להתבסס על חזון, שוו יון
והסדרה רחבה, ולא רק על אכיפה ומשילות. לדבריה, נדרשת מדיניות כוללת של שילוב, פיתוח
והכלה, שכן התמקדות באכיפה בלבד אינה מספקת ועלולה להחמיר את המצב.
:משרדי הממשלה
,נציג משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי,איתן רובינשטיין
ציין כי למשרד אין סמכות ישירה
לעסוק בסוגיות המשילות והתכלול הממשלתי בנגב, אף שקיימת ועדת שרים העוסקת בנושא. עם
זאת, לדבריו, המשרד פועל לצמצום הפערים החברתיים והאזרחיים באזור ומשקיע בפיתוח
הקהילות הבדואיות בנגב.
,לדבריו
בשנים
האחרונות הושקעו למעלה
מ-
100
מלש"ח
בתחומי
החינוך, הקהילה, התרבות והח וסן החברתי, במטרה לחזק את איכות החיים, לקדם מעורבות
קהילתית, לצמצם פערים ולהרחיב שירותים חברתיים ואזרחיים עבור תושבי הנגב, בדגש על
צעירים וחיזוק החוסן המקומי.
נציג
י
,רשות האוכלוסין וההגירה
הראל גולדברג ,
ציין כי הרשות פועלת במספר ערוצים מקבילים
במטרה.להתמודד עם הסוגיות שעלו בדוח מבקר המדינה
לדבריו, אחד המהלכים המרכזיים
שמקדמת הרשות הוא חקיקה להענקת סמכויות פיקוח על מבקשי הסדרת מעמד בישראל, ובפרט
במקרים של איחוד משפחות. הוא הסביר כי מטרת החקיקה היא לאפשר לרשות לבצע פיקוח
ובקרה כדי לוודא שהבקשות המוגשות
.אכן עומדות בתנאים הנדרשים
עוד ציין כי מדובר בהצעת
חוק ממשלתית שהונחה במליאה לקריאה ראשונה לאחר תהליך עבודה ממושך, שכלל עבודה מול
.משרד המשפטים, ועדת השרים לחקיקה ואישור של ראש הממשלה לצורך הנחת ההצעה
בהמשך
אמר כי הרשות פועלת גם לקידום סמכויות פיקוח בנושא
"מרכז חיים", במטרה לאפשר בדיקות
אפקטיביות יותר בנוגע למבקשי מעמד בישראל. לדבריו, גם בתחום זה מקודמת עבודת חקיקה
.שנמצאת עדיין בשלבי הכנה מוקדמים
עוד ציין כי כיום חסרים לרשות כלי חקירה ופיקוח
מספקים, וכי חלק משמעותי מממצאי דוח מבקר המדינה נוגע בדיוק למחסור
.בכלים אלו
בהתייחס לשאלת התכלול והצורך בגורם מרכזי, אמר כי בנושא ההתיישבות הפלסטינית פועל צוות
בין-
.משרדי בראשות מנכ"ל משרד התפוצות, אשר מטפל בסוגיה מכוח החלטת ממשלה
,לדבריו
הצוות מקיים ישיבות עבודה תכופות בהשתתפות גורמים ממשלתיים שונים, ובסיום עבודתו צפו י
להגיש דוח מסכם שירכז את כלל הפעולות הממשלתיות הנדרשות לטיפול בסוגיות שעלו. עוד ציין
.כי הוא שותף לעבודת הצוות ומעודכן בפעילותו
ענת חכמון הוסיפה ציינה כי בשנתיים האחרונות חל שיפור משמעותי בתיאום ובהעברת המידע בין
הרשויות. לדבריה,
רשות האוכלוסין וההגירה מקבלת מידע מגורמי חינוך, ביטחון ומשטרה לצורך
קבלת החלטות בנושאי מעמד ואיחוד משפחות, ולכן יש חשיבות לגוף מתכלל שיסדיר את שיתוף
המידע בין הגופים. עוד הוסיפה כי מתקיים שיתוף פעולה מתרחב עם המוסד לביטוח לאומי ועם
משטרת ישראל.
3
מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות
הבדואים בנגב ,, יובל תורג'מן
ציין כי הוועדה הבין-
משרדית
לענייני הבדואים בנגב פועלת כשנתיים וחצי בראשות ראש הממשלה, וכוללת ארבעה צוותים
העוסקים בזהות ושייכות, שלטון מקומי, גיוס לצה"ל ופשיעה ואלימות. לדבריו, הצוותים פועלים
עם משרדי הממשלה וצפויים להגיש דוחות
מסכמים בסוף מאי.
עוד אמר כי במקביל מקודמת
תוכנית ממשלתית רחבת היקף לפיתוח הנגב, לצד תוכנית חומש חברתית-כלכלית של כ-5
מיליארד
שקלים לצמצום פערים ושיפור שירותים בתחומי החינוך, הרווחה והתעסוקה.
בהתייחס להתיישבות, ציין כי הרשות פועלת להסדרת מגורים באמצעות תכנו ן והקצאת אלפי
,מגרשים וקידום מעבר מהפזורה ליישובים מוסדרים, תוך עבודה מול גורמי מדינה נוספים. לדבריו
אין צורך בגוף-על אחד שירכז את כלל הסוגיות, ויש להמשיך במודל בין-
משרדי שבו כל משרד
אחראי לתחומו. עוד הוסיף כי הרשות עברה בין שבעה משרדי ממשלה שונים לאורך הש נים, דבר
שפוגע ביציבות פעילותה, וכי היא פועלת ללא עיגון בחוק. לשיטתו, יש לקבוע לרשות מסגרת
ממשלתית קבועה ויציבה שתאפשר פעילות רציפה ומתכללת.
בנוגע לאכיפה אמר כי בשנים האחרונות לא הוקמו מקבצי מגורים בלתי חוקיים חדשים, ומבנים
בלתי חוקיים נהרסים בתוך זמן קצר יחסית. עם זאת, תופעת הבנייה הבלתי חוקית עדיין נמשכת
בהיקפים גדולים, ולכן נדרשים גם הסדרה ופיתוח לצד האכיפה.
נציגת משטרת ישראל ,
רפ"ק
גלית
,בן חיון ציינה כי בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי באכיפה
בתחומי הפרוטקשן והפוליגמיה, לצד הרחבת הפעילות המבצעית
והחקירתית ב־משטרת ישראל.
לדבריה, מאז2023
–
2024
, עם כניסת החקיקה הרלוונטית, התאפשרה אכיפה רחבה יותר: בשנת
2024
נפתחו5
תיקים, ובשנת2025
כבר נפתחו82
תיקים והוגשו45
כתבי אישום, מגמה שנמשכת
גם השנה.
בנוגע לפוליגמיה ציינה כי בסוף2024
הוקם בדרום מרכז ייעודי לטיפול בתופעה, ובעקבות
זאת נרשמה עלייה באכיפה. היא הוסיפה כי תוספת כוח אדם וצוותים ייעודיים אפשרו אכיפה
יזומה יותר, והובילו לשיפור כולל בתוצאות בשטח.
מבקר המועצה האזורית אל קסום ,, עלי דבסאן טען כי דוח מבקר המדינה מציג תמונה שלילית מדי
של החברה הבדואית, בעו ד שהמציאות מורכבת יותר. הוא הדגיש פערים באחריות המדינה
לשירותים בסיסיים, וציין כי ביישובים מוסדרים שיעור תשלום הארנונה גבוה, אך בפזורה אין
תשתיות ושירותים ולכן גם הציפייה לתשלום מוגבלת.
ביקש לראות יותר נוכחות משטרתית
ברחובות כדי לחזק את תחושת הביטחון.
בנוסף אמר כי שיווק המגרשים להסדרה אינו נגיש
כלכלית עבור משפחות רבות, בשל עלויות גבוהות של קרקע ובנייה, במיוחד לצעירים בעלי הכנסה
נמוכה. לדבריו, קיימים פערים משמעותיים בין מדיניות ההסדרה לבין היכולת המעשית של
האוכלוסייה להשתלב בה.
נציגת משרד המשפטים, שחר יש ,ראל
ציינה כי במסגר ת החלטת ממשלה4211
הוקם צוות בין-
"משרדי בראשות מנכ.ל המשרד, הפועל עד היום
לצד צוות זה הוקמו צוותים נוספים שעסקו
בסוגיות שונות, ובהן
צוות שעסק בנושא ריבוי נשים פלסטיניות , כאשר חלקם עברו בהמשך שינויים
,ארגוניים והועברו לאחריות משרדים אחרים וב-
2023
אף הועברו חלק מהסמכויות למשרד ראש
הממשלה ולמשרד התפוצות. עוד אמרה כי במסגרת החלטות הממשלה מ-
2023
נעשה ניסיון ליישם
.המלצות קודמות, ובהן דוח פלמור, באמצעות הקמת מנגנוני ביצוע וצוותים ייעודיים
היא ציינה כי
מתקיימת עבודה בין-תחומית הכוללת צוותי חקירה
במחוז דרום, לצד מחקרים ועבודות מקצועיות
בתחום הפוליגמיה, המוגדרת כסוגיה מורכבת. בסיום הדגישה כי עיקר הפע ילות מבוסס על עבודה
מתכללת ובין-
משרדית בין כלל הגורמים, המשלבת ניהול מרכזי ושיתוף פעולה מקצועי בין
המערכות.
,נציג תנועת רגבים
רון ישראלי ,טען כי דוח מב קר המדינה משקף בעיות שעליהן הארגון מתריע
.במשך שנים, אך ציין כי בשנתיים האחרונות חל שיפור מסוים בשטח בעקבות פעולות הממשלה
לדבריו, נדרש להגביר את האכיפה בתחום הפוליגמיה, להחמיר בענישה ולפעול גם נגד המניעים
הכלכליים של הפשיעה בנגב. עוד טען כי יש צורך בגורם מ תכלל אחד שירכז את כלל פעילות
הממשלה בנושא, וצ
יין כי צוות-
העל למאבק בפשיעה בחברה הערבית אינו מתכנס בתדירות
.שנקבעה ולכן אינו פועל באופן אפקטיבי
,הקרן החדשה לישראל
,שמואל דוד טען כי דוח מבקר המדינה מתמקד בעיקר בהיבטי אכיפה
ומשילות ומתעלם מהגורמים החברתיים ,והכלכליים העומדים בבסיס הפשיעה בחברה הבדואית
ובהם מחסור בפיתוח, חינוך ורווחה. עוד טען כי הדוח מציג את החברה הבדואית באופן חד-
צדדי
.ופוגע באוכלוסייה מוחלשת
4
נציג
מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,
,מתן שחר ביקש לברר כיצד פועל מנגנון העברת המידע בין
הגופים השונים למשטרת ישראל בנושא הפוליגמיה, בהתאם להחלטות הממשלה4211
והחלטת
הממשלה מ-
2023
.
,האם קיימים נהלים ברורים שמגדירים איזה מידע מועבר, מי הגורם המעביר
באילו מועדים ובאילו אמצעים (כגון דוא"ל, מערכת ממוחשבת או מנגנון ייעודי), והאם ההעברה
מתבצעת באופן מוסדר ושיטתי.
נציגת משרד המשפטים,
שחר ישראל, ענתה כי בעקבות המלצות דוח פלמור והחלטות הממשלה
,גובשו מספר נהלים להסדרת העברת מידע בין גופים ממשלתיים שונים בנושא הפוליגמיה. לדבריה
.מנגנונים אלה סייעו להגברת האכיפה, אף כי בהמשך חלה היחלשות מסוימת בתחום
עוד ציינה כי כיום פו ,על במחוז דרום צוות אכיפה ייעודי שהוקם עם הקמת המחלקה הרלוונטית
ובראשו עומד נציג משטרת ישראל במחוז דרום. לדבריה, במסגרת עבודת הצוות מתקיים באופן
.שוטף תיאום ובחינה של מנגנוני העברת המידע והנושאים המרכזיים הדורשים טיפול
מסקנות הוועדה
1.
הוועדה
מבקשת להגיש
כי מבקר המדינה הוא גוף שפועל מכוח החוק, וכי תפקידו לבקר
.את עבודת הממשלה באשר היא
2.
הוועדה מעלה כי הכשל המרכזי שעליו מצביע דוח מבקר המדינה הוא היעדר ניהול
.ממשלתי מתכלל
3.
הוועדה שמעה על פעילות צוותי העבודה הבין-
משרדיים שהוקמו מכוח החלטת ממשלה
1376
מספטמבר2025
.
צוין כי הצוותים היו אמורים לסיים את עבודתם לפני מספר
.חודשים
4.
.הוועדה שמעה גם על פעילות השולחן העגול למאבק בפוליגמיה
הסוגיות המרכזיות שעלו
:בדיון בהקשר למבנה הארגוני קביעת משרד קבוע לרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים ,
הקמת גוף מרכזי מתכלל שיתאם את כלל פעולות הוועדות והמשרדים ,ר יכוז וניהול מידע
בין כלל הגופים ,חלוקת משימות בין הגורמים השונים ו.קביעת מנגנוני בקרה ומעקב
5.
הוועדה ציי נה
כי הגוף המתאם צר
יך לפעול מתוך משרד ממשלתי מרכזי ו כי בראש הגוף
.המתכלל צריך לעמוד בעל תפקיד בכיר ומנוסה
6.
הודגש כי תחושת
הזדהות ושייכות נוצרת גם באמצעות כלים חיוביים ולא רק באמצעי
.אכיפה
7.
הוועדה מותחת ביקורת על היעדרות נציגים
ממשרד ראש הממשלה ,ממשרד התפוצות
וממזכירות הממשלה. היעדרות זו מהווה פגיעה במשילות בנגב ,זלזול בכנסת ו הודאה
.בכישלון בהשגת היעדים שהממשלה הציבה לעצמה
8.
הוועדה תקיים דיון נוס
ף בנושא במהלך מושב הכנסת הנוכחי
ואליו:יוזמנו
מ"מ מנכ"לית
משרד ראש הממשלה ו
מזכיר הממשלה
:ובמהלכו תדון הוועדה בנושאים הבאים
קב
יעת מסגרת פעולה ממשלתית מרכזית ,גיבוש תוכנית עבודה מסודרת ,
בניית מפת
דרכים ,קביעת מדדים ו.הקמת מנגנוני בקרה
9.
ה וועדה מודיעה כי אם הגורמים המרכזיים לא יתייצבו לדיון הבא, הוועדה תשקול שימוש
.בכלי של צו הבאה