פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 139
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
שהתקיימה ביום רביעי ז' באייר התשס"ז (25 באפריל 2007) בשעה 10:00
סדר היום: הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – מפרץ אילת), התשס"ו-2006 של חבר
הכנסת דב חנין וקבוצת חברי כנסת.
נכחו:
חברי הוועדה:
אופיר פינס-פז – היו"ר
יוסי ביילין
דב חנין
מרינה סולודקין
שרה מרום-שלו
מוזמנים:
שמאי אסיף – מנהל מִנהל התכנון, משרד הפנים
עו"ד דרורי לסקר – לשכה משפטית, משרד הפנים
דודו כהן – ממונה מחוז דרום, משרד הפנים
גלית כהן – ראש תחום מדיניות סביבתית, המשרד להגנת הסביבה
גידי ברסלר – מתכנן אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
גלית פלצור – רפרנטית חקלאות והגנת הסביבה, משרד האוצר
עו"ד רוני טלמור – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
סרן גלעד לין – יועץ משפטי אגף תכנון, משרד הביטחון
חיים סרברו – מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל
שבתאי שי – מנכ"ל התאחדות המלונות באילת
סער שפירא – עוזר מנכ"ל חברת נמל אילת
עו"ד דפנה ישראלי – יועצת משפטית, עיריית אילת
יובל פלד – מנהל חטיבת תכנון ופיתוח, רשות הטבע והגנים
גיא אילון – מנהל מחוז אילת, רשות הטבע והגנים
שירלי רקח – מגמה ירוקה
ייעוץ משפטי: ורד קירו-זילברמן; עידו בן יצחק
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי
הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – מפרץ אילת), התשס"ו-2006 של ח"כ דב חנין וקבוצת חברי כנסת
היו"ר אופיר פינס-פז:
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. עד סדר היום הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – מפרץ אילת), שיזמו מספר חברי כנסת, וחבר הכנסת דב חנין בראשם.
אני מציע, חבר הכנסת חנין שקודם תנמק את הצעת החוק, ולאחר מכן נקיים דיון. חיכינו לראש העיר אילת שנמצא עדיין בדרך, אבל לא נחכה עוד.
אני מציע, חבר הכנסת דב חנין, שתנמק את הצעת החוק ואחר-כך נפתח בדיון.
דב חנין:
תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מודה לך על כינוס הישיבה. בכמה מילים אני רוצה להציג את ההצעה שהיא מאוד פשוטה: בכנסת הקודמת נעשה מעשה חקיקה מאוד חשוב כאשר הכנסת אימצה את חוק החופים, שיוצר מערכת מאוד מאוזנת ושקולה של הגנה על אזורי החוף של מדינת ישראל. הכוונה היא גם לאזורים היבשתיים של החוף וגם לאזורים הסמוכים שנמצאים בתוך הים.
זה היה מעשה חקיקה מאוד מורכב, שהושקעה בו הרבה מאוד עבודה מקצועית ומאמץ פוליטי של כל הכוחות המעורבים. אבל מפרץ אילת הושאר בצד, וזה יוצר בעיות מכמה סוגים. לדעתי, כנראה, לא ניתנה מספיק הדעת על השארתו של מפרץ אילת מחוץ לתחולתו של חוק החופים- -
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה זה קרה? מישהו היה אז בדיונים?
דב חנין:
אני לא הייתי בדיונים, עקבתי אחריהם מבחוץ. לקראת הסוף היה לחץ מאוד גדול כדי לנסות לסיים את החוק. היו כל מיני לחצים של גורמים אינטרסנטיים, ובסופו של דבר הוועדה החליטה בתבונה רבה להתקדם עם מה שאפשר ולהשאיר כמה דברים בצד. כנראה, מפרץ אילת היה מסוג הדברים שהושארו בצד.
אבל התוצאה הסופית אינה תקינה גם מבחינה עקרונית כי הסביבה החופית שלנו היא לא רק חופי הים התיכון, אלא גם למשל מפרץ אילת. מפרץ אילת הוא אולי אפילו יותר רגיש ועדין בגלל המורכבות הסביבתית שלו, כי יש לנו שם רצועת חוף מאוד קטנה. יש הרבה מאוד אינטרסים חברתיים שמעורבים בה – אנחנו רוצים לשמור אותה גם לתיירות ולנופש לציבור הישראלי. לכן דווקא שם יש אפילו צורך רב יותר להסדרה מדויקת של הבנייה ושל כל פעילות באזור הסביבה החופית.
מעבר לכך קרו תקלות נוספות. למשל, חוק שמירת הסביבה החופית ביטל ועדה שנקראת "הוועדה לענייני חופים", שפעולתו חלה על כל מימי החופים של מדינת ישראל. לגבי חופי הים התיכון אין שום בעיה, כי במקומו באה הוועדה לשמירת הסביבה החופית במסגרת המועצה הארצית. בעניין מפרץ אילת פתאום נוצר ואקום – סוגיה שלמה נותרה ללא פתרון בחוק, וזו כמובן בעיה- -
היו"ר אופיר פינס-פז:
שמאי, מי יושב בראש הוועדה החופית, אתה?
שמאי אסיף:
כן.
דב חנין:
יש תמ"א לגבי מפרץ אילת, והיא תמ"א די טובה, ומצוין שיש תמ"א למפרץ אילת. אבל מבחינת המבנה המשפטי נכון שההסדר לא יהיה רק הסדר תכנוני במסגרת תמ"א, אלא הסדר חוקי גם במסגרת חוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה אתה חושב כך? להגיד את זה, זה לא מספיק.
דב חנין:
מבחינת המבנה המשפטי חשוב שיהיה לא רק הסדר תכנוני, אלא גם חקיקתי. המערכת התכנונית פועלת בכללי משחק אחרים, ואם הכנסת בחרה להסדיר את נושא ההגנה על השמירה החופית בחוק ראשי, אז מפרץ אילת הוא לא second best מבחינה זאת, והוא ראוי לאותה רמה של הסדרה ושל תפעול.
הערה נוספת היא לגבי מסמך של התאחדות המלונות באילת שאני מעיין בו. אני רוצה להגיד הערת הקדמה לחששות של אנשי המלונות, שהפתרון שאנחנו מציעים בהחלת חוק שמירת הסביבה החופית הוא מאוד מאוזן. זה לא פתרון שאומר שעכשיו אי-אפשר לבנות מלונות באילת, ממש לא; זה פתרון שאומר שיש לנו ועדה מקצועית מיוחדת שיודעת לעשות נכון את האיזונים, ואם צריך לבנות מלונות באילת, הוועדה תשקול את זה ברצינות ובמקצועיות, וייבנו מלונות באילת. אין כאן מנגנון שאומר "כן" או "לא", אלא מנגנון שאומר שצריך לשקול את הדברים האלה בצורה יותר מקצועית.
אני רוצה לומר מילה טובה על הפעולה של הוועדה בראשותו של שמאי אסיף. אני אמנם לא משתתף בה, אבל אני משתדל לעקוב אחר התהליכים שמתרחשים שם. אנחנו יכולים לסכם לעצמנו את הניסיון הזה, שהיו לגביו הרבה ספקות מכל הכיוונים, כניסיון מאוד חיובי של מערכת מאוד מאוזנת ושקולה, שיוצרת עוד מערכת בקרה תכנונית על אזורים שבהם יש צורך במערכת בקרה כזאת ובעין נוספת. יש הבדל, כמובן, בין הרכב של הוועדה לענייני חופים לבין ההרכב של ועדה מקומית לתכנון ובנייה ברמת המקצועיות של האנשים שיושבים בולחו"פ וגם ברמת המקצועיות של אנשים שעוסקים בחופי ים וברגישויות שקשורות בכך. נכון שסוגיות כל-כך עדינות, כמו חופי ים, יוסדרו ברמה התכנונית בידי הגוף המקצועי הנכון.
שמאי אסיף:
אני אגיד את השורה האחרונה: הממשלה תומכת בהצעת החוק, והייתה גם דרישה של מציע החוק לעשות תיאום, כי יכול להיות שיש בכל זאת כמה דברים שמחייבים תיקונים; בכמה פרמטרים הדברים אינם בהכרח דומים. לדוגמה, גובה של 0.75 שנקבע בוועדה שעשתה עבודה מאוד מקיפה בחופי הים התיכון - לא בטוח שזאת בדיוק המידה הנכונה. אותו דבר במספרים אחרים שיש שם. עם זאת על פניו אני לא רואה בעיה.
נכון שנוצר ואקום. אני נכנסתי באמצע התהליך. אנחנו נאבקנו בגדול בשלב הזה כדי ליצור בכלל את המונח שנקרא "הוועדה לשמירת הסביבה החופית". כאשר ביטלו את הוועדה לענייני חופים היה פספוס עז בכך שלא חשבו שמשאירים ואקום. אף על פי שבמקביל אישרו את תמ"א 13, והואקום הזה הוא לא כל-כך קשה. כולם זוכרים את המאבק הגדול שהיה בעניין כלובי הדגים. דרך הגופים והמוסדות הקיימים הצלחנו להשיג את מה שרצינו להשיג.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה יודע, שהפיילוט של גידול דגים לא הצליח.
גיא אילון:
לא מדויק. הייתה שם תקלת אנוש. זה מאוכלס מחדש ובינתיים זה מוכיח את עצמו. מתכננים עכשיו לבנות מפעל כפול בגודל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל הבנתי שהם צריכים קצת יותר זמן.
גיא אילון:
הם מבקשים יותר זמן בגלל התקלה שהייתה שהרגה 5 מחזורי גידול. אבל הפיילוט עצמו דווקא מראה בינתיים תוצאות טובות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מי אתה?
גיא אילון:
מנהל מחוז אילת ברשות הטבע והגנים.
שמאי אסיף:
בינתיים יש פעילות מאוד מעניינת של כלובי דגים בים התיכון.
היו"ר אופיר פינס-פז:
איפה, באשדוד?
שמאי אסיף:
בים הפתוח, במים עמוקים. זה פתרון יוצא מן הכלל שלא היה. קידמנו אותו בשנה האחרונה, והוא מראה תוצאות טובות.
לכן עקרונית אנחנו תומכים בעניין. לטובת העניין צריך לומר שעם כל זה שזה נראה טוב ויפה, ואנחנו עושים מאמצים עצומים כדי לקצוב לוחות זמנים ולעשות עבודה מאוד יסודית ומאוד מהירה בעניין הזה, ואין תורים, בכל זאת מצד אחד כולנו מנסים לפשט את הליכי התכנון ומצד שני מוסיפים עוד ועדה. הרי היא מטפלת בכל תוכנית שנמצאת במערכת על תחום הסביבה החופית, ועכשיו עושה את זה עוד ועדה נוספת. אמנם כרגע אנחנו עושים את זה במהירות וביעילות, ואני מקווה שזה ימשיך לאורך זמן, אבל גם כאן יכולות להיות תקלות ועיכובים, לפעמים מוצדקים. צריך לקחת את זה בחשבון, זה לא פשוט. למרות זאת צריך לתמוך בהצעה הזאת.
שנית, לא רק הבעיה הזאת נשמטה; בסופו של דבר הצעת החוק לא הביאה בחשבון ולא דרשה הקצאת משאבים ותקציב כדי להפעיל את הוועדה הזאת. כמובן, משרד הפנים ספג את העניין הזה, ולכן אנחנו עושים את הדברים האלה כפי שאנחנו עושים אותם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אפשר לתקן את זה עכשיו.
שמאי אסיף:
זאת מטלה אחת, ואפשר לדרוש באותה הזדמנות הגדלה תקציבית. זה בהחלט יעזור לנו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בהחלט. עיריית אילת, בבקשה.
דפנה ישראלי:
אני היועצת המשפטית של העירייה. ראש העירייה אמור היה להציג את הדברים, אבל כיוון שהוא התעכב אני אדבר בשמו.
אנחנו רואים בחיוב את החוק הזה. בשלוש השנים האחרונות ראש העיר חרת על דגלו וגם פעל לשמור על הסביבה החופית, לנקות אותה, לפנות ממנה חריגות בנייה. פינינו את כל רצועת מפרץ השמש שהייתה מלאה בכל מיני דיירים בלתי חוקיים ואפשרנו אותו שוב לשימוש הציבור. אבל לשיטתנו, צריך לתת את הדעת קצת יותר על החוק הזה לפני שרצים קדימה כי אילת היא ייחודית. גם בתמ"א 13 חילקו את הדיון הזה לשניים ונתנו לאילת את המשקל המתאים, וגם בעניין הזה צריך לתת את הדעת. לאילת יש מאפיינים מיוחדים: קודם כל, כל החוף הדרומי תפוס על-ידי הנמל, חיל הים וקצא"א, ולמעשה כמעט שאין חופים שהם שמורת טבע; אין חופים שאפשר לבנות עליהם או לקדם אותם ביזמות כמו את חופי הים התיכון. למעשה, הרצועה שנותרה שאפשר היה "לפגוע" בסביבה החופית היא מאוד קטנה במפרץ השמש, וגם שם זה מאוד מוגבל משום שמעבר לקו החוף אנחנו כבר מגיעים לרצועת- - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
את בעצם אומרת שבין אם החוק הזה יהיה ובין אם לא, אין לו יותר מדי משמעות.
דפנה ישראלי:
החוק הזה חשוב מפני שהוא מחזק את הוראות התמ"א. היום התמ"א כשלעצמה כבר שומרת על הסביבה החופית. אפילו נתקלנו בבעיות של יזמים ושל בעלי עסקים שנמצאים היום לאורך החוף הצפוני וניסו לקדם תוכניות ברמה של שיפוצי מבנה או עלייה בקומה, והתמ"א והתב"ע הגבילו אותם. זה מקפיא את המצב ושומר עליו. צריך להעביר את החוק הזה, אבל צריך לתת התייחסות ספציפית לבעיות הייחודיות של אילת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כמו מה?
דפנה ישראלי:
למשל, הגדרת המטרות של החוף שהן שונות מחופי הים התיכון. בחופי הים התיכון יש מצוקים, מערות, דיונות חול – אלה דברים שאין אצלנו. שמורת האלמוגים זה משהו שקיים אצלנו ולא קיים בים התיכון. למעשה, מרבית הבנייה כבר קיימת היום, והיא בטח לא בתוך רצועת 300 המטרים, אלא הרבה יותר קצרה וצרה. יש לא מעט דברים. כיועצת המשפטית של הוועדה המקומית אני רואה את סוג הבקשות שמוגשות למה שקשור לפיתוח החוף. אין יותר מדי דברים; זה יכול להיות לכל היותר היתר לפיתוח כזה או אחר שעולה בקנה אחד עם השימוש בחופי הים, אבל אין לנו בקשות לפרויקטים גדולים ומפחידים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה, יש פרויקט מאוד גדול- -
דפנה ישראלי:
אקווריה. הוא לא מגיע עד החוף.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוא לא רלוונטי לחוף הזה?
קריאה:
לא. הוא בקיבוץ אילות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
המלונאים, בבקשה.
שבתאי שי:
אני מנכ"ל התאחדות המלונות באילת.
קודם כל, אין כרגע פרויקטים לבנייה באילת כי כולם יודעים שהתיירות הזרה באילת משנת 2000 כמעט התחסלה. כמובן, אין בקשות להקמת בתי מלון. אבל אם התיקון לחוק יאומץ הוא יחול כאשר תהיה ההתאוששות, ואז כבר יהיה מאוחר מדי לטפל בזה- -
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה מפחיד אותך?
שבתאי שי:
מפחיד אותי שנוספת עוד ועדה, עוד מכשול בפני אישורים - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
תמיד הייתה מעין ועדה כזאת.
שבתאי שי:
היא הייתה "מעין" – ועדה לענייני חופים. הוועדה הסטטוטורית בחוק כרגע תהיה הרבה יותר קשה לנו כי גם היום ההליך של קבלת אישור להקמת בית מלון באילת הוא ארוך. מי שיגיש בקשה להקמת בית מלון באילת הוא ייפתח במקרה הטוב בעוד 7-8 שנים, ובמקרה הגרוע אם תהיה ועדה נוספת – זה עלול להגיע גם ל-10 שנים. יש גם בעיה נוספת של תיקונים במבנים קיימים: הרחבות, שיפוצים, שינויים, שדרוגים - כל הדברים האלה עלולים ליפול במסגרת ועדה כזאת להליך ארוך מדי.
זה שלא אישרו את אילת במסגרת החוק הקודם זה לא בכדי. אני לא רואה את זה טכנית רק שלא היה להם זמן והם לא רצו להסתבך ואישרו את זה. אילת מוחרגת כי אילת היא מוחרגת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
היית אז בדיונים?
שבתאי שי:
כן. אילת הוחרגה כמו שהיא הוחרגה במקומות אחרים כי יש לה מבנה אחרים וצרכים אחרים. גם הטופוגרפיה שלה היא שונה וגם הטופוגרפיה שלה היא שונה. דרך אגב, הלגונה המזרחית יושבת פחות מ-300 מטר מהחוף. מנהל מקרקעי ישראל יחד עם עיריית אילת, רוצה להוציא את זה למכרז – מי ילך למכרז אם יש עוד ועדה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה לא? אתה מניח שהוועדה לא תאשר?
שבתאי שי:
מכיוון שברגע שיש עוד מכשול מושכים את זה. יש גופים ירוקים ואחרים שיופיעו בפני הוועדה. אנחנו מכירים את התהליכים האלה, אני ניהלתי את משרד התיירות, אני מכיר את הסיפור הזה הרבה מאוד שנים. לכן לדעתי זה מיותר, אלא אם כן – בחוק יש אפשרות להחרגה – ומדובר שם על האפשרות לתת היתרים לדברים שהם לטובת הציבור כולו בטווח של 100-300 מטר. אילת היא ההוכחה הטובה ביותר שכל החופים הם לטובת הציבור; גםבחופים של בתי המלון שמתוחזקים בצורה יוצאת מן הכלל, הציבור יכול להשתמש בהם ללא תשלום. היום הוכחנו באילת שאנחנו שומרים על טובת הציבור. כתוב בחוק שאפשר להחריג את זה לנמלים ולדברים נוספים לטובת הציבור – אני מבקש אם אפשר להכניס לשם גם את בתי המלון כי הם לטובת הציבור. זה לא בתי מלון לאוכלוסייה ספציפית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זה, בתי המלון הם עמותות שלא למטרות רווח?
שבתאי שי:
זה לא דירות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לפי רמת המחירים במלונאות באילת, להגיד שכל הציבור יכול להשתמש במלונות באילת זה קצת מוזר.
דב חנין:
אמירה אופטימית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נקווה שזה יהיה פעם המצב.
שבתאי שי:
2 מיליון ישראלים שעושים את זה, כנראה, יש להם הכסף.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה משהו כמו חצי מיליון שבאים בערך 4 פעמים בשנה.
יוסי ביילין:
זה 4 חבר'ה שחוזרים כל פעם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נמל אילת, בבקשה.
סער שפירא:
אני מחברת נמל אילת. עקרונית אנחנו בעד הצעת החוק והתיקון שלה. אנחנו רואים שנעשים מאמצים מאוד גדולים מצד יזמים שפונים אלינו חדשים לבקרים לנסות לקדם כל מיני נושאים שהם לאו דווקא עניינים שקשורים לנמל, ואנחנו פה כדי להגן על הנמל האסטרטגי היחיד שיש בישראל כמוצא דרומי למזרח הרחוק. לכן אני בהחלט חושב שההצעה הזאת במקומה, יש בה כדי להגן על הסטטוס הקיים. אני לא אדבר על מה שאמרו החברים האחרים, אבל יש בזה כדי לחזק באופן נחרץ את כל הנושא הזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
המשרד לאיכות הסביבה, בבקשה.
גלית כהן:
עד עתה מרבית הדיון התרכז בהיבטים של פיתוח ושל תכנון ובנייה. זה חלק אחד של החוק. החוק עצמו כלל תיקון בחוק התכנון והבנייה שהקים בעצם את הוועדה לשמירת הסביבה החופית שהחליפה את הוועדה לענייני חופים. אבל לחוק יש מטרות ומשמעות רחבה הרבה יותר, שאגב, גם לה לא קיבלנו שום תוספת, ואנחנו צריכים להפעיל תקציבית את החוק בעצמנו. לכן יש בהחלט מקום לחוק הזה, כי הוא מעלה את הרמה של הסביבה החופית בחופי הים התיכון. אנחנו רואים את זה. אנחנו רואים גם בפסיקות שנעשו באחרונה, איך הסביבה החופית בחופי הים התיכון קיבלה דרגה הרבה יותר משמעותית וחשובה, בעיקר לטובת הציבור כמובן. לכן יש מקום שגם חופי אילת יקבלו את השדרוג הזה. יחד עם זאת נדרשת עבודה לחשוב מהם הדברים המתאימים למאפיינים הייחודיים מאוד של אילת.
חיים סרברו:
אני מנכ"ל מרכז למיפוי ישראל.
אני מחזק את הדברים של שמאי אסיף בהקשר למצב השונה גם של הטופוגרפיה בחוף, גם במים וגם של הגאות והשפל, בכך שהקביעה לגבי ה-0.75 טעונה בדיקה. אבל מעבר לזה אנחנו מדברים על מפרץ סגור, וזה שונה ממצב של ים פתוח כמו הים התיכון. כמי שחתום על קו הגבול עם ירדן בים במפרץ אילת, אני יודע שהמרחק הוא לא כל כך גדול – 2.5 מייל בחלק הצפוני ואחר-כך הוא נפתח קצת. לדעתי, צריך לקבוע את הסביבה החופית בים עד קו הגבול עם ירדן. דהיינו, למעשה, לכסות את המפרץ. הסיכונים לסביבה החופית עקב תקלות בזיהוי בים, שלא כמו בים התיכון, הם הרבה יותר משמעותיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תמ"א 13 היא עד קו הגבול?
קריאה:
לא.
חיים סרברו:
אז לדעתי, צריך להיכנס למשא ומתן עם ירדן אחרי זה כי יש כאן השפעה הדדית; יש שם מפעלים ותוכניות ללגונה ענקית קרוב מאוד לגבול ישראל, וכל זיהום שם ישפיע עלינו.
יוסי ביילין:
אז מה ההבדל בין תמ"א 13 לבין ההצעה שלך?
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוא מציע להיכנס עד הים.
קריאה:
עד 500 מטר מהגבול.
היו"ר אופיר פינס-פז:
- - -
יובל פלד:
אני מרשות הטבע והגנים.
גם אנחנו תומכים בחוק, אבל עם ההתאמות הנדרשות למפרץ אילת. אני רוצה להפיס את דעת עיריית אילת ואת התאחדות המלונאים, שהעבודה של הוועדה לשמירת הסביבה החופית היא העבודה היעילה ביותר שיש. היא עובדת מהר ואינטנסיבית ורק משביחה את התכנון.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אף על פי שאין לה כסף.
יובל פלד:
צריך להירגע ממנה כי זה לא סתם קישוט שיתקע תוכניות, להפך: היא רק תשביח אותן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש בה שקיפות, יודעים מה קורה בה?
שמאי אסיף:
כל ההחלטות מתפרסמות באינטרנט בצורה שוטפת. וגם אחרים מפרסמים.
גידי ברסלר:
אני מאגף ים חופים של המשרד להגנת הסביבה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
המשרד להגנת הסביבה הוא משרד חשוב, אבל קטן. הם דיברו. כשנגיע לדברים המהותיים יותר נאפשר לך.
גלית פלצור:
אני מאגף תקציבים באוצר. יש כאן ניסיון ליצור מסגרת נורמטיבית אחידה לכלל החופים בארץ. ממה ששמעתי אני לא יודעת עד כמה אפשר להכניס את אילת למסגרת בלי להתייחס לפרמטרים המיוחדים בחוף אילת. מן הראוי שבהצעת החוק יועלו כל המנגנונים והתקציב הדרוש, וכל הצעת החוק תבוא בפועל ליישום. כרגע, לדעתי, לא נעשתה עבודה מספיק בזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זאת הכנה לקריאה ראשונה ולא לשנייה ושלישית.
חברי הכנסת? אני מניח ששתיקתכם היא תמיכה.
יוסי ביילין:
אבל אנחנו גם שומעים תמיכה בסך-הכול.
ורד קירו:
אני רוצה להעיר לאוצר הערה: אתם הייתם צריכים להגיש הערכה תקציבית אם אתם רואים עלות תקציבית בהצעת החוק הזאת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הם עדיין יכולים לעשות את זה.
גלית פלצור:
אנחנו לא יודעים מה המשמעות.
דב חנין:
אין עלות תקציבית.
שמאי אסיף:
המשמעות היא זניחה יחסית, לדעתי.
לפני שנעלה את הצעת החוק להצבעה, אני מבקש שלפני קריאה שנייה ושלישית שמאי ירכז את עבודת המטה שלכם מול משרדי הממשלה וגם מול עיריית אילת, אני חושב שזה נכון וראוי כי אנחנו עובדים עם עיריית אילת בתיאום. גם אם למלונאים יש מה להציע באופן מיוחד, נא להגיש בכתב או תיפגשו. אני רוצה לעגן בחוק את תקציב הוועדה כדי שהיא תוכל לפעול בצורה חופשית ותוכל לבצע מלאכתה נאמנה. אני מקבל את הטיעונים לגבי הייחודיות של אילת לעומת הים התיכון. זה נשמע לי מאוד סביר, ולכן לא צריך לראות את העניין הזה כמקשה אחת. אני מניח שגם אנשי הוועדה מבינים את זה ויתייחסו לבקשות לגבי מפרץ אילת באופן שונה מאשר לבקשות לגבי חופי הים התיכון, וגם בים התיכון לא כל החופים זהים, הרצועה שונה.
אנחנו נברך על כל דבר שיכול לשפר את הצעת החוק מבחינה עניינית. אבל חובת ההוכחה היא של הצוות המקצועי משום שזה עניין סופר-מקצועי, ואם תהיה תמימות דעים על הדברים נביא אותם כפי שהם; אם לא תהיה תמימות דעים, ניכנס לעובי הקורה ונצטרך להכריע גם בנושאים האלה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מביא את הצעת החוק לאישור לקריאה ראשונה.
דב חנין:
את הטיוטה המתוקנת, נכון?
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא. אנחנו לא דנו בטיוטה המתוקנת.
אני מציע שכל נציגי הממשלה ייקחו את הטיוטה הזאת ויראו בה נייר עבודה לקראת קריאה שנייה ושלישית.
נצביע על הנוסח המקורי של חבר הכנסת דב חנין שבדף הכחול. מי בעד לאשר להביא לקריאה ראשונה?
הצבעה
בעד – פה אחד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה רבה.
הישיבה ננעלה ב-10:55