פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 180
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום ראשון, כ"ז ניסן התשס"ז, (15 באפריל 2007), שעה 13:30
סדר היום: שביתת המורים
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
זבולון אורלב
זאב אלקין
יצחק גלנטי
עבאס זכור
אלכס מילר
מרינה סולודקין
מוזמנים:
מנחם כהן – סמנכ"ל חינוך, משרד החינוך
פנינה בן שלום – דוברת, משרד החינוך
שאול כהן – מרכז חינוך, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
מיטל פויירשטיין – מרכזת בכירה חינוך, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
רן ארז – יו"ר ארגון המורים
קרן שקד – ארגון המורים
נורית ולנסי – ארגון המורים
חזי ברטל – ארגון המורים
יוסי וסרמן – מזכ"ל הסתדרות המורים
שגית דואני – דוברת הסתדרות המורים
רוני רימון – יועץ, הסתדרות המורים
יהודה סקר – חבר הנהלת ארגון הורים ארצי, נציג בתי הספר הדתיים בוועדת החינוך
אתי בנימין – יו"ר ארגון הורים במערכת החינוך, ירושלים
איתי שונשיין – יו"ר התאחדות סטודנטים ארצית
תומר עובד – סיו"ר ארגון הסטודנטים בישראל
סלאם שרקייר – מזכ"ל ארגון הסטודנטים בישראל
אהוד לבנון – יועץ אסטרטגי, ארגון הסטודנטים
רוני גליק – רמ"ח האקדמי, ארגון הסטודנטים בארצי בישראל
אורי ויצמן – יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת בית ברל
דקל כהן – יו"ר אגודה, מכללת כנרת
בועז טופורובסקי – יו"ר אגודה, אוניברסיטת ת"א
דפנה כהן – דוברת אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת ת"א
ישי גבאי – יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת סמי שמעון
מוחסן חלאילד – יו"ר אגודת הסטודנטים, המכללה הערבית חיפה
מוטי מלכה – יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללה לחינוך דוד ילין
אודליה הס – יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת אורות ישראל
ליטל צרפתי – יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת לוינסקי לחינוך
אורן רמז – מ"מ יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללה אקדמית גליל מערבי
אורית שחר – יו"ר אגודה, מכללת וינגייט
יהודה עשהאל – נציג מועצת תלמידים ונוער ארצית
ד"ר גדעון בן דרור – יועץ ועדת החינוך, הכנסת
יובל וורגן – עוזר מחקר ועדת החינוך, מחלקת המידע והמחקר, הכנסת
מנהלת הוועדה: יהודית גידלי
רשמת פרלמנטרית: רותי וייס
שביתת המורים
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נכנסים עכשיו למשבר לא פחות עמוק ממה שדנו כל הבוקר וזה מצב כלל החינוך. כדי שתלמידים יוכלו להגיע להשכלה גבוהה הם צריכים לקבל חינוך ראוי במוסדות החינוך במדינת ישראל. זו ישיבה מאוד חשובה מפני שאנחנו רואים בעינינו ממש חורבן של מערכת החינוך. אני רוצה לדבר על 2 היבטים, גם על ההיבט של מטרות השביתה וגם על עצם השביתה ואיך מתקדמים מהנקודה שאנחנו נמצאים עכשיו, אם בכלל יש אפשרות להתקדם. אני מאמין שאנחנו כוועדת חינוך לא יכולים לשבת ולראות את כל מה שקורה לנגד עינינו ולא להביע את עמדתנו ולהתערב במידה והדבר רצוי כדי להגיע לפתרונות. מאחר ונקבעה פגישה של משא ומתן של הסתדרות המורים עם משרד החינוך ומשרד האוצר, יושב הראש של הסתדרות המורים דחה את תחילת המשא ומתן שם,על פי בקשתי כדי להיות נוכח פה ואני מעריך את הדבר הזה. אנחנו נשמע כמובן גם את יושב ראש ארגון המורים שנמצא איתנו ושאר הנציגים של משרד החינוך ושל מועצת התלמידים בישראל. מכיוון שיו"ר ארגון המורים צריך ללכת בגלל פתיחת המשא ומתן, אתן לו עכשיו את רשות הדיבור, מר וסרמן בבקשה.
יוסי וסרמן:
אין שום ספק שבעולם שמצבה של מערכת החינוך חמור ביותר ומצבם של המורים קשה מאוד. אין שום ספק שאנחנו חייבים לעשות כל מאמץ על מנת לשפר את מערכת החינוך ולקדם את מעמד המורים, את השכר שלהם ואת תנאי העבודה שלהם. מה שאנחנו עושים עכשיו על פי החלטתנו, אנחנו מנסים ועושים מאמץ נוסף, ואולי אפילו אחרון לשלב הזה למצות את המשא ומתן. יש לנו הבטחות של הממונה על השכר שיבואו לקראתנו בגדול. ראינו היום את כותרות העיתונים, לפחות את הכותרת הראשית של דה מרקר שמשרד האוצר מתכוון להשקיע כ-8 מיליארד שקל במשא ומתן עם המורים. אם יבואו לקראתנו, ויבואו לקראת כלל מורי ישראל, הרי נדע שהשגנו הישג. אם לא יבואו לקראתנו, אם נראה שאנחנו נותנים גז בניוטרל, אם נראה שמבזבזים את הזמן לריק, מובן מאליו שנאלץ לנקוט באמצעי של השבתה. אנחנו הסתדרות המורים מייצגים את רוב מורי ישראל. אנחנו מייצגים את החינוך המיוחד, הבינוני והקשה, מייצגים את גני הילדים, את כיתות היסוד של בית הספר היסודי, את רוב חטיבות הביניים ואת המיעוט של העליונות. אנחנו יודעים שלהשבית את כל ילדי ישראל זו אחריות כבדה ביותר ואנחנו נעשה זאת למען החינוך של מדינת ישראל ולמען העתיד של הילדים שלנו והמורים שלנו – אם לא תהיה ברירה אחרת, אבל אנחנו נותנים עוד הזדמנות למשא ומתן. המשא ומתן יתקיים השבוע במרתון במעלה החמישה. באחת ושלושים הוא אמור להתחיל ואני מבקש את סליחת כל הנוכחים שלא אוכל לשמוע את דברי החברים האחרים כי אנחנו חייבים לרוץ לשם, נדמה לי שגם נציג משרד החינוך צריך להיות שם. באנו לכאן כי אנחנו מכבדים את אדוני יושב הראש ואת ועדת החינוך של הכנסת ודחינו את תחילתו של המשא ומתן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה יכול לתת לנו תמונה איפה הדברים עומדים עכשיו במשא ומתן?
יוסי וסרמן:
אנחנו דנים עכשיו בשני נושאים, אחד, מבנה מערכת השכר של עובדי ההוראה בישראל. אנחנו מדברים על מבנה שהוצג לפני שני הארגונים. נמסר לי ע"י עמיתי מר רן ארז שמכיר את ההצעה כי הוא היה בתוך ההצעה בעבר, מדובר על מבנה שכר חדש לעובדי הוראה. הנושא השני שיידון יהיה מבנה שבוע העבודה. לאחר מכן נושאים אחרים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ראיתי שיש הסכמות שהגעתם אליהם, דיברנו בעבר, אמרנו שהבעיה הראשונה זה נושא העבר.
יוסי וסרמן:
כרגע הגענו לשני דברים, וייתכן שהשלישי בדרך. נדע את זה כנראה עוד היום. מכסות פרישה לעובדי מדינה, למורים עובדי מדינה. הגענו להסכם לתקופה של שנתיים, הסכם ברמה של סבירות עם עידודי פרישה. עוד לא הגענו להסכם לגבי המורים בבעלויות או ברשתות. הגענו רק לגבי עובדי המדינה.
השבוע קרוב לוודאי מסתיים הליך הבוררות בראשות פרופ' מוטי מרוני. קרוב לוודאי שבחודש הבא המורים יקבלו את אשר מגיע להם בגין הליך הבוררות. אנחנו עושים עכשיו מאמצים עליונים שהמתן יהיה לטבלה ולא כסכום חד פעמי. כרגע עוד לא הגענו להסכמה. דבר אחרון שהיום נדע אולי פרטים עליו זה פרמטרים למעבר לפנסיה תקציבית צוברת. אנחנו 5 שנים מבקשים לקבל את אשר קיבלו כלל העובדים המסונפים להסתדרות הכללית ולא קיבלנו. היום נקבל תשובה בנושא הזה.
זבולון אורלב:
לא הבנתי, מה הנושא?
יוסי וסרמן:
לפני 5 שנים הייתה העברה בחוק מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. ההסתדרות הכללית קיבלה 2.1% תוספת. לנו אמרו: לא מגיע לכם כי המבנה שלכם הוא אחר ואתם לא זכאים לזה.
זבולון אורלב:
בגלל שעובד צריך עכשיו להפריש מחלקו - - -
יוסי וסרמן:
היום עובד מפריש כסף גדול מחלקו. בחדשות סכום קטן יותר, בוותיקות סכום גבוה יותר, אבל הרבה מאוד כסף. ביקשנו להקל על המורים החדשים בראשית דרכם שממילא שכרם כל כך ירוד ועד היום נענינו בשלילה. הנושא היה גם בבג"ץ. כעת יש כוונה של הממונה על השכר לבוא לקראתנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
האם הכותרת בעיתון הארץ, בדה מרקר אלו דברים שגם אתם קיבלתם רמז עליהם?
יוסי וסרמן:
אני עונה במלוא הזהירות. הממונה על השכר הודיע לי שיש לו כוונות ורצונות והוא יעשה מאמץ עליון לבוא לקראת המורים. לא לבוא לקראת הסתדרות המורים, לבוא לקראת המורים. אם הדברים נכונים, ימים יגידו, ולא עוד הרבה ימים. אם לא, נבוא חברי ואני לפני אדוני ולפני חברי ועדת החינוך של הכנסת ונאמר: מיצינו את כל האפשרויות, את כל האלטרנטיבות, עשינו מאמץ עליון, לא עובד, לא הולך. דה מרקר כותב היום שמדינת ישראל מתכוונת לבצע את הסכם השכר הגדול ביותר בשנים האחרונות ולהשקיע בחינוך 8 מיליארד שקלים, ימים יגידו.
זבולון אורלב:
לכאורה מה שכתוב פה, אין פה שינוי גדול מוועדת דוברת כי גם ועדת דוברת אמרה: תוסיפו שעות הוראה נוסיף לכם באופן משמעותי גם לשכר, אלא שהבעיה הייתה שהם רצו להוסיף הרבה יותר בעבודה ולא באותה פרופורציה גם בשכר. האם לפי מה שכתוב בדה מרקר זה לא אותו דבר?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא זאת הייתה הבעיה. הבעיה הייתה בדוברת שהייתה התחייבות של דוברת שלא תהיה תוספת תקציבית. אם היה 8 מיליארד שקל מה שהיום דובר - - -
זבולון אורלב:
לא כתוב שמוסיפים למשרד החינוך, כתוב לשכר. אני הייתי מנכ"ל, אני אומר לך, לא כתוב שזה 8 מיליארד למורים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רק אומר שחלק מהבעיה הייתה מעבר ללרבע את המעגל לא להוסיף או להוסיף רק מה שהיה מדובר על מיליארד וחצי שקל, זה ריבוע של מעגל שלא ניתן לעשות. אני לא יודע אם הדבר הזה כן ניתן, אני מקווה שכן.
יוסי וסרמן:
חבר הכנסת אורלב, דוברת רצה לא לתת שקל ושאנחנו נממן מתקציבנו, נפטר מורים ונממן את התוספות למורים האחרים. אני עוד לא יודע אם זו הכוונה. האמן לי חבר הכנסת אורלב שעוד השנה נשבית אם יתברר שאכן זה כך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נשמע את משרד החינוך ואולי אתם יכולים להיות אנשי בשורה ולהגיד לנו באיזו מידה הכותרת תואמת את המציאות ואם לא תגידו לנו מה אתם מתכוונים לעשות במשבר שיש היום גם עם ארגון המורים, כי מה שאנחנו בינתיים רואים זה שהילדים שלנו לא לומדים כלום.
מנחם כהן:
אני בעוונותי הרבים לא ראיתי את הכותרת כי היא לא הופיע בהצופה. אני רוצה לומר שיש משא ומתן שמתקדם בקצב סביר וראוי, וכפי שאמר מכובדי מזכ"ל הסתדרות המורים, תראו בימים הקרובים האם יש לזה סיכוי או אין לזה סיכוי. אנחנו החלטנו בשבוע הזה להיכנס למרתון של משא ומתן שבו ידונו ביומיים הראשונים בטבלאות השכר ואחרי זה ביום העבודה, שעות פרונטליות במה שקשור לזה. בסוף השבוע הזה אני מקווה שנהיה יותר חכמים לדעת האם פנינו לקראת רפורמה משמעותית או שלא, גם זה קורה בחיים ויהיה איזשהו הסכם שכר. זאת עמדת משרד החינוך ואנחנו אופטימיים לגבי היכולת בשבוע הזה להגיע לאיזושהי הבנה. כפי שאמר מר וסרמן, במשא ומתן שהיה עד עכשיו הגיעו מכסות פרישה, הגיעו הסכם לבוררות, אמרו להם שבימים הקרובים יתקדם עניין הפנסיה, אני מקווה שזה יתקדם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה קורה השבוע שכל כך שונה משבועות קודמים?
יוסי וסרמן:
אנחנו יושבים מהיום ועד יום חמישי על הנושאים שהזכרנו. אילו הייתי סבור שיש היום מצב שנשבות ונשיג, הייתי הראשון שמשבית. היות ואנחנו סבורים שעוד שבוע, עוד מספר ימים של משא ומתן לא ישנו את המצב החמור שאנחנו נמצאים בו כבר קרוב ל-60 שנה, אנחנו מנסים להגיע לאיזושהי הסכמה למשא ומתן. אם לאו לא תהיה ברירה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה רבה. אתה יכול להגיד משהו על המגעים שלכם עם ארגון המורים ועם השביתה, מה אתם עושים כדי לסיים את השביתה?
מנחם כהן:
אנחנו שואפים שהמשא ומתן יהיה עם שנינו ביחד, זה הרבה יותר יעיל וטוב. נמצאים פה גם מכובדנו מהאוצר והם קבעו כלל שעם שובתים לא יושבים. אז אנחנו מקיימים קשר לא פורמלי עם ארגון המורים אבל משא ומתן בפועל לא מתקיים איתם, אז אולי אפשר לשאול את ידידינו באוצר.
יוסי וסרמן:
אדוני, הייתי מאוד שמח אם הם היו מצטרפים למשא ומתן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נשמע עוד מעט, אולי לאחר שהם שומעים את הדברים שלכם אולי הם ירצו להצטרף. נשמע עכשיו את ארגון המורים ולאחר מכן את משרד האוצר.
רן ארז:
אני רואה את הישיבה הזאת כהמשך לישיבה הקודמת שבה כל חברי ועדת החינוך של הכנסת אמרו פה אחד שמערכת החינוך במדינת ישראל נמצאת במשבר, ולא רק החינוך האקדמי אלא כל מערכת החינוך נמצאת במשבר והמשבר הזה מתמשך לא מעט שנים. למעשה מאז 1997, מאז תום ההסכם שנעשה בתקופת יצחק רבין ז"ל, משרד האוצר עובד מדי יום, מדי חודש, מדי שנה במטרה לשחוק את שכרנו מפני שלנו אין דרגות. כל מה שמורה יכול לעשות זה לקוות להזדקן, לשרוד, להגיע לסוף השנה ולהתקדם בוותק. לכן כל מה שהם עשו במשך כל התקופה הזאת זה לשחוק את שכרנו במודע מתוך ראייה שמדובר בכמות גדולה של אנשים וכל אחוז משכרם ששווה בערך 150 מיליון שקל זה רווח נקי למשרד האוצר.
למרות הסכמים קיימים לבדוק את השחיקה שלנו מדי שנה - אף פעם לא ביצעו זאת. תמיד התנגדו ובסופו של דבר נאלצנו או דרך בית משפט להגיע לבוררות או ישירות לבוררות כי אף פעם לא הגענו להסכמה. משרד האוצר מנע מאיתנו נתונים, משרד האוצר לא רצה לתת לנו את השחיקה. הוא טען שהיא לא קיימת ועובדה היא, איזה פלא, שהבוררים כן קבעו שיש שחיקה. גם הפעם, מאז 1999 לא קיבלנו את השחיקה המגיעה לנו. גם הפעם הגענו לאותה בוררות של פרופ' מירוני ואני משוכנע שהשחיקה רק ל-3 שנים, 99-2001 צריכה להיות 7% לטבלה של השכר שלנו. 7% שזה הרבה מאוד כסף שהמדינה שדדה משכר המורים כל כך הרבה שנים בחוצפה, בעזות מצח, בשרירות לב. גם בבוררות לא רוצים להגיד את האמת, מנסים להגיע להסכמות. אנחנו לא נמצאים בבוררות, אנחנו לא טוענים בפני הבוררים, לא נתנו לנו אפשרות להגיע לבוררות, יושבים המומחים ויקבעו כמה שנשחקנו ולמרות שהם מנסים להגיע לעמק השווה, אבל כשמנסים להגיע לעמק השווה יש הידברות, יש משא ומתן בין הבוררים, אני משוכנע שהשחיקה תהיה גדולה ואנחנו נוכיח קבל עם ועדה איך שדדו אותנו. אבל זה רק חלק אחד. כי על השחיקה מ-2002 עד 2007 לא מדברים עדיין. אין להם נתונים. אם משרד האוצר אין לו נתונים, איך הוא מנהל את כלכלת מדינת ישראל. הוא טוען שאין לו נתונים, אז איך אתה מתכנן כלכלה? איך אתה מתכנן תקציב מדינה אם אין לך נתונים? שקר וכזב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הבוררות זה רק מ-99 עד 2001? למה לא יכולים להמשיך - - -
יוסי וסרמן:
הם טוענים שאין להם נתונים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני הולך עם הטיעון שלך, משרד האוצר, אפשר לקבל על זה הסבר?
מיטל פויירשטיין:
הסכם הבוררות שגם אדון רן ארז חתום עליו מסדיר את הנושא של בדיקות שחיקה מ-99 עד 2006 כולל, כשלבקשת ארגוני המורים נקבעו שתי פעימות, 99 עד 2001 ו-2002 עד 2006.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כלומר אין שום בעיה שהבוררות תבחן ותחליט לגבי השחיקה ב-2002 עד 2006.
רן ארז:
מה שנאמר עכשיו זה ממש לעוות את האמת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הם באים לקראתך.
רן ארז:
אכן ההסכם הוא מ-99 עד 2006 אבל הם באו ואמרו שהבוררים יפסקו את התוצאה כשיהיו בידיהם כל הנתונים, זאת אומרת אפילו על 99 נקבל בעוד חצי שנה אם יהיו להם תוצאות של 2006 ואז באנו ואמרנו: בוא נעשה שתי פעימות, 99 עד 2001 יש לכם נתונים? תנו לנו את זה. ונדבר על השאר אחר כך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אז עשו מה שהצעת.
זבולון אורלב:
תשאל אותה מתי יהיו הנתונים מ-2002 עד 2006? על זה היא צריכה לענות.
מיטל פויירשטיין:
הנתונים נמצאים במאגר משותף למשרד האוצר ושני ארגוני המורים והוא אוסף את הנתונים של השנים האלה כי זה נתונים של הבעלויות - - -
זבולון אורלב:
השאלה מתי יסתיים איסוף הנתונים - - -
רן ארז:
כל שנה משרד האוצר מפרסם דוח על השכר במדינה, הם אומרים שאין להם נתונים, איך הם מוציאים דוח על השכר כל שנה?
מיטל פויירשטיין:
מדובר בנתונים של הבעלויות שנאספים על ידי הוועדה המשותפת. כל הנושא של השחיקה באמת מוסדר בהסכם. לגבי מה שרן אמר שלא נותנים להם להישמע, בהסכם הזה נקבע - - -
זבולון אורלב:
גברתי, אני מהחינוך רגיל שכששואלים שאלה יש תשובה. מתי יהיו הנתונים מ-2002 עד 2006?
מיטל פויירשטיין:
תוך מספר חודשים.
זבולון אורלב:
מה מספר החודשים? בערך, חודשיים, עשרה חודשים?
מיטל פויירשטיין:
עד הקיץ אני מאמינה שיהיו נתונים.
יוסי וסרמן:
הם משכו כי ב-2003, 2004, 2005 הייתה הקפאה במשק. הכלכלנים שלנו אומרים שמגיע לנו מינוס על השנים האלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מיטל, אנחנו רוצים לדעת. קשה לי להבין, הוא שואל שאלה טובה. איך יכול להיות שמשרד האוצר שמכין כל שנה תקציב, עושים משא ומתן על זה, איך יכול להיות שאתם לא יודעים מה קרה ב-2002, 2003.
מיטל פויירשטיין:
זה לא עניין שלא יודעים, יש נתונים של עובדים - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה הרי לא בהפתעה המשא ומתן הנוכחי. זה לא דבר שבא פתאום. ידענו פה מתחילת הזמן שהוועדה הזאת יושבת ממאי שנה שעברה. אנחנו שומעים כל הזמן שעכשיו יגיעו למשא ומתן אינטנסיבי עם המורים. היה 11 חודש לפחות לאסוף את כל הנתונים. אני לא אומר שזה מה שצריך לעכב את הכל אבל אני פשוט מתפלא על שיטת העבודה. איך יכול להיות שבמשך תקופה כה ארוכה אתם לא מסוגלים להביא את הנתונים. מה סוד הדבר הזה?
מיטל פויירשטיין:
שוב, מדובר במאגר שמשותף לנו ולארגוני המורים. אני לא רוצה להיכנס לכל ההשתלשלות של הדברים שקשורים למאגר, אחזקה משותפת, היו ויכוחים על תשלום למאגר.
רן ארז:
שולם לפני שנים כל החוב.
מיטל פויירשטיין:
לא 2002 ו-2006.
זבולון אורלב:
זה שהייתה שחיקה מקובל עליכם?
יוסי וסרמן:
שנים הם מעכבים לנו את הנתונים.
מיטל פויירשטיין:
יש הסכם שקבע בוררות בהרכב של 3 בוררים, בורר מטעם האוצר, בורר מטעם ארגוני המורים ובורר מוסכם. אם יש לו טענות כלפי הבורר שמייצג אותו או שלא נותנים לו לדבר או משהו כזה - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
דנו מספר לא מועט של ישיבות וכולנו מודעים למשבר העמוק, כולנו יודעים מה מצב המורים בהכנת המורים, בהכשרת המורים, בתנאים של המורים, בשכר המורים שהוא בתחתית הסקלה הציבורית במדינת ישראל. כל מי שעוסק בחינוך בישראל יודע שיש פה דבר שחייבים פתרונות מאוד רדיקליים כדי להגיע אליהם. יחד עם זאת אנחנו שומעים שיש רצון של משרד החינוך בוודאי ואפילו של משרד האוצר להיכנס בצורה רצינית לעיצומו של משא ומתן. דנו בזה לפני מספר שבועות. אנחנו בוועדה נתמוך, ניתן את מלוא הגיבוי לאם כל השביתות. אם אתם ממצים את המשא ומתן, יש פה התקדמות, יש פה משא ומתן רציני, יושבים יומם ולילה, למה לא להרפות קצת, לשבת ביחד עם הסתדרות המורים, למצות את המשא ומתן, אם מחר תראו שהכל בלוף וכל הביטויים החריפים שהשתמשת בהם ואני מבין אותם מאוד, אז אין אדם במדינת ישראל שלא יבין מה שצריך. מה שקשה לאנשים להבין הוא למה כל כך הרבה זמן הילדים שלנו לא לומדים כשיש משא ומתן?
רן ארז:
אני אסביר למה כל כך הרבה זמן הילדים שלנו לא לומדים וזה אפילו יותר זמן ממה שאדוני חושב. ב-5 השנים האחרונות ממשלת ישראל קיצצה בחינוך העל יסודי 8 וחצי שעות שבועיות מכל ילד. זו השבתת מערכת החינוך יום וחצי בשבוע יזום על ידי הממשלה. ושואלים: למה הילדים שלנו לא לומדים? מי שואל, אנחנו נאבקנו ולא ראינו שהכנסת נאבקה וסליחה אדוני, שכר מורה מתחיל היום זה 15 וחצי שקל לשעה. שכר מינימום לנוער עובד זה 15 שקל ואגורה. מורה מתחיל אחרי 4 שנים אוניברסיטה מקבל פחות משכר מינימום של סטודנט. מורה אחרי 20 שנה במערכת החינוך, 4 שנות לימוד באוניברסיטה, BA, מגיע ל-33 שקל ברוטו לשעה. כמעט כמו בייביסיטר, ואכן קוראים לנו שמרטפים. לא מתייחסים אלינו כאל מי שצריך להשקיע במערכת החינוך ולקדם את הנוער.
אני רוצה לחזור קצת אחורנית. השחיקה זה חלק קטן מהבעיה. ערך השעה שלנו נמוך ביותר ואם לא ישנו את ערך השעה לא יעזור כל תוספת שעות שיתנו לנו לעבוד כי לתת לנו עוד שעות הוראה בשכר מזערי כזה, מוחל על הטובות האלה. צריך לשנות את ערך השעה ואז בוודאי הרבה יותר אנשים מוכשרים יגיעו למערכת החינוך והמורים הצעירים שמצטרפים לא יעזבו 50% מהם תוך 4 שנים. תראה מה קורה במכללות להכשרת עובדי הוראה? לא הולכים יותר ללמוד כי הם מבינים שלא שווה להשקיע בלימודים כאשר מתחילים קריירה כזאת שכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לחכות להזדקן כדי להתקדם בותק. והשכר הוא פחות משכר מינימום. 16,000 מורים מקבלים השלמת הכנסה. האם זה מקובל על דעתו של מישהו? יש מישהו בכנסת בציבור הישראלי שלא מבין שחינוך זה חשוב? יש מישהו שלא מבין ולא מכיר מהן תוצאות מערכת החינוך בהישגים לימודים פנימיים לקראת האוניברסיטה ובהישגים גלובליים? יש מישהו שלא מבין מה קורה מבחינה ערכית עם האלימות, עם הנשירה, עם הניכור? כולם מבינים, כולם מדברים ואף אחד לא עושה כלום וכשהמורים יוצאים לשביתה פתאום אומר משרד החינוך: הם לא אחראים, הם לא עושים בחינות מתכונת, הם פוגעים בילדים. הממשלה פוגעת בילדים. הממשלה פוגעת במודע בילדים ובסטודנטים כי זה היחס לציבור שצריך להוציא עליו כסף. לא ציבור שמכניס כסף.
לכן אין לצפות מממשלת ישראל במצב שאנחנו נמצאים כרגע שיעשו משהו. הממשלה הזו מכהנת שנה. לא עשו אפילו פעם אחת ישיבת ממשלה על מערכת החינוך. הם לא יודעים מה קורה במערכת החינוך? הם יודעים. כתבתי 3 מכתבים לראש הממשלה הוא אפילו לא ענה. לפני שבוע כתבתי לו מכתב רביעי שלא ענה בכלל. שרת החינוך נפגשת איתנו, מגלה רצון טוב, מדברת איתנו באותה השפה, היא מבינה את המערכת, היא רוצה, יש לה תוכניות אבל היא אומרת: משרד האוצר מגביל אותי, לא נותנים לי. הם מנהלים את מערכת החינוך. ישבנו במשא ומתן מאוגוסט 2005, יותר משנה וחצי, לא התקדמנו מילימטר. עשינו שביתות, ב-13 במרץ פנה אלי הממונה על השכר אלי כהן והתחייב בכתב: בוא תעצור את השביתות וננהל משא ומתן אינטנסיבי, ענייני, אמיתי. במשך 24 ימים היו רק 3 ישיבות ואתה יודע על מה דיברו שם משרד האוצר? על איך לקצר את תהליך הפיטורים הפדגוגיים של המורים. משרד האוצר מדבר על פיטורים פדגוגיים, לא משרד החינוך. משרד האוצר מדבר על כמה ילדים צריכים להיות בכיתה, לא משרד החינוך. משרד האוצר מדבר איך צריך מורה להשתלם כדי להתקדם, לא משרד החינוך. אז בוודאי גם שרת החינוך אומרת: לא מאפשרים לי לתפקד. מה אנחנו צריכים להאמין למשרד האוצר הזה שפעמיים ביקש מאיתנו תפסיקו את השביתות ונדבר משא ומתן ענייני ולא דיבר?
זבולון אורלב:
אתה מאמין שהם הולכים להוסיף 8 מיליארד שקלים?
רן ארז:
זאת הדרישה שלנו. הם כתבו שם מה שהמורים דורשים.
זבולון אורלב:
דה מרקר זה לא עיתון ילדים, דה מרקר נחשב בכל זאת לעיתון כלכלי רציני. אם ראשי האוצר מדברים שתהיה תוספת - - -
רן ארז:
בשבוע שעבר נפגשתי עם שמואל אבואב לשיחות בלתי פורמליות. הוא שאל אותי: נניח נשיג תקציב של 4 מיליארד שקל, זה לא מספיק, מאיפה אני מביא עוד שני מיליארד? עניתי לו שאני לא יודע. ואז הוא אמר: אולי תוותרו על גמולי הבגרות. ואני נזכר בדוברת. ואולי תוותרו על שעות החינוך ושעות הגיל ושעות האם ואז יהיה לנו כסף. יופי, אנחנו יכולים גם להביא כסף מהבית ולממן לעצמנו את השכר כי למשרד החינוך למרות הרצון הטוב והכן שלו, אין את היכולת, הם לא בעלי הבית, אין להם את פנקס הצ'קים של מערכת החינוך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה לשאול אותך, כל הדברים שאמרת עכשיו מקובלים. לא ענית על השאלה, יש לך שרת חינוך שאתה סומך עליה - - -
רן ארז:
מעריך אותה ואוהב אותה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
היא אומרת היום ואתה שומע גם מהשותפים שלך שיש להם בדיוק אותן טענות כמו לך, שיש התקדמות רצינית מאוד במשא ומתן, שיש מרתון של ישיבות שזה לא פעם בחודש או חודשיים אלא היום יושבים יומם ולילה. למה לא למצות עכשיו את המצב, למה לתת לכל המערכת להתפורר כשיש אפשרות, יכול להיות שתראו שהכל בלוף והגעתם למיצוי. שרת החינוך עומדת מאחורי הדברים ואומרת שיש לה גם את האישורים הדרושים של האוצר כדי להתקדם בצורה רצינית. ככה היא לא דיברה לפני 3 חודשים. למה לא לתת לה ולכם ולתלמידים את האפשרות למצות את התהליך הזה. הרי בסופו של דבר יהיה משא ומתן אבל בינתיים להרוס כל כך הרבה דברים. זו הנקודה. כל שאר הדברים שאמרת בוודאי מקובלים עלינו אבל למה לא ללכת עכשיו, להגיד בסדר, נמצה, נשב יומם ולילה, עם המורים ועם הרצון החדש של הקולקטיב שנקרא ממשלת ישראל. אם נראה שזה אפשרי, מה טוב, אם נראה שזה בלתי אפשרי – אז נעשה את אם כל השביתות.
רן ארז:
אני אנסה להתייחס למה ששאלת בצורה מפורטת. אנחנו מנהלים משא ומתן מחודש אוגוסט 2005, שנה וחצי ולא התקדמנו כלום, למרות שתי הבטחות שניתנו אחת בעל פה ואחת בכתב שאם נפסיק את השביתות ואכן הפסקנו, ינהלו איתנו משא ומתן, לא ניהלו משא ומתן. בהתחלה אמרו לנו אין על מה לדבר וכשהתחלנו לשבות אמרו: אנחנו לא מדברים עם שובתים. אין להם כל כוונה להוציא כסף. יותר מזה, נמצאים במשבר. מה צריך לעשות אדם שנמצא במשבר ורוצה לפתור את המשבר? בא ומדבר. אנחנו היום לא שובתים, לא קראו לנו למשא ומתן. יום שישי לא שבתנו, לא קראו לנו למשא ומתן. מחר לא נשבות, לא מדברים איתנו. אלא מה? רוצים להעמיד לנו תנאים, תבואו, תודיעו לנו שלא תשבתו ואז נדבר אתכם. אין להם כל כוונה לתת לנו כסף כי אם היו רוצים לתת כסף ולשפר את שכרנו היו עושים את זה עוד לפני זה. גם עכשיו אם יש משבר, בואו תדברו איתנו כמו שדיברו עם בנק ישראל. היה משבר, הייתה שביתה, שם לא אמרו: לא מדברים עם שובתים. שם באו ודיברו וניסו לפתור את הבעיה.
משרד החינוך לצערי הרב פשט את הרגל כי יש היום במערכת החינוך יותר מ-630 גופים מתערבים שמשרד החינוך עובד איתם בשיטת המצ'ינג. הם היום גופים פרטיים שנכנסים למערכת החינוך ובעל המאה הופך להיות בעל הדעה. גופים כמו מכון המנהלים, קרן קרב, קרן רש"י, כל מיני גופים שמתערבים במערכת החינוך, באים עם כסף מחוץ לארץ, יהודים טובים, אנשים טובים, משרד החינוך נותן את חלקו אבל הם גם אומרים מה לעשות במערכת החינוך. כדי שההורים היום יבטיחו חינוך לילדים הם משלמים הרבה כסף. הקימו עמותות הורים, משלמים 10,000 ואפילו 15,000 שקל לשנה כדי להבטיח חינוך טוב לילדים. מדוע? כי הם איבדו את התקווה בכך שממשלת ישראל יכולה לדאוג לילדים שלהם. אנחנו נמצאים פה במשבר ואדון אלי כהן אומר: עם שובתים אני לא מדבר. זה יפתור את המשבר? זה יקדם את מערכת החינוך? אדוני יושב ראש הוועדה ישב פה לפני כחודשיים וועדת החינוך קיבלה החלטה פה אחד שאנחנו מחליטים שיש לאפשר ל-2% מציבור המורים לצאת לפנסיה מוקדמת. עשו הסכם עם הסתדרות המורים על 1000 מורים ועוד 300 שמנהלי המחוזות יוציאו. למרות שוועדת החינוך של הכנסת התרשמה וקיבלה החלטה פה אחד, הם לא מבצעים אותה. ובינינו, זה לטובתם כי זה לרענן את המערכת, להוציא אנשים עייפים, שחוקים, שאפילו הגיעו לשכר של 8000 שקל ברוטו לחודש ולקבל במקום ב-3500 רעננים וצעירים, אפילו כלכלית כדאי להם והם לא עושים את זה. אז למה להאמין להם? שיחליטו מה המתווה? מה המסגרת?
זבולון אורלב:
מה צריך לעשות כדי שתיפסק השביתה?
רן ארז:
קודם כל לשבת איתנו בלי תנאים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא יפתור את כל הדברים שאמרת.
זבולון אורלב:
שאלתי מה צריך לעשות כדי להפסיק את השביתה?
רן ארז:
שישדרו לנו קצת יותר אמינות כי אין היום טיפת אמינות.
זבולון אורלב:
מה זה נקרא לשדר אמינות?
רן ארז:
להגיד, אנחנו מוכנים להעלות את שכר המורים ב-X אחוזים, זאת הבטחה שלנו, בוא נראה עכשיו מה אתם יכולים לתת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
על זה המשא ומתן.
רן ארז:
לא על זה המשא ומתן. המשא ומתן אומר בוא נראה מה אתם יכולים לתת ואחר כך נראה מה אנחנו יכולים לשלם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זו שיטת המשא ומתן.
רן ארז:
דבר שני, הם לא מדברים איתנו על כסף. הם אומרים, מה שאמר דוברת אולי 30%. אנחנו רוצים לשכוח מהטראומה של דוברת וליבנת. אנחנו רוצים להתחיל לנהל משא ומתן, הצענו רפורמה ביוזמתנו ואנחנו בעד רפורמות אבל לא יכול להיות שהכל ייעשה על ערך שעה כל כך נמוך, פחות משכר בייבי סיטר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו רוצים להתקדם, אנחנו רוצים לפתור את כל השאלות ששמת על השולחן, מה צריך לעשות שרת החינוך, שר האוצר, ראש הממשלה כדי שתפסיקו את השביתה?
רן ארז:
להגיד דבר פשוט, לא יתכן שמורה אקדמאי ירוויח פחות מאקדמאי אחר בשירות הציבורי. אם טבלת השכר של עובדי המח"ר, מדעי החברה והרוח שיש להם אותה השכלה כמונו היא ב-50% יותר גבוהה מהטבלה שלנו, למורים מגיע לפחות כמו לשאר האקדמאים במשק. לא למדנו פחות, אנחנו לא עושים עבודה פחות חשובה ואני לא אומר יותר חשובה - - -
זבולון אורלב:
כל זה לפני משא ומתן?
רן ארז:
בוודאי.
יוסי וסרמן:
אין ולו פער קטן בין דברי רן לבין מה שאני חושב. אני חושב שהמצב כל כך חמור שאין יותר חמור ממנו. סך הכל מה שאני רוצה זה לאחד כוחות, ללכת למשא ומתן ולנסות בכל כוחנו להגיע לתוצאות. גם אם נשבות התוצאה של השביתה תהיה משא ומתן. הרי אחרי שביתה תמיד יש משא ומתן, שוב שביתה ושוב משא ומתן. אנחנו מדברים על משהו מאוד כבד. לא נוותר בשום פנים ואופן, נקבל מה שמגיע לנו. לדעתי נקבל יותר מהר אם נאחד כוחות ונלך יחדיו. לכן אני חושב שכרגע צריך למצות את המשא ומתן וללכת לשביתה מתואמת יחדיו שתהיה אם כל השביתות אם יתברר שאין כל ברירה.
מנחם כהן:
אני מאמין שאם האוצר אומר שיש כסף אז יש כסף. אם הייתי חושב שאין כסף לא הייתי יושב למשא ומתן דקה אחת. האוצר אומר שהוא מוכן להקצות כסף לרפורמה. אנחנו מנהלים משא ומתן ענייני. אני לא רוצה להיכנס עכשיו להאשמות הדדיות בגלל מי זה נמרח. אנחנו כרגע באיחור של שעה למשא ומתן שמתחיל עכשיו. אני מאוד מקווה שבסוף השבוע נהיה יותר חכמים. איך אמרתי ליוסי, ביום שישי בכל מקרה נשאר חברים. יכול להיות שנבין שאי אפשר להגיע לרפורמה. יכול להיות שנבין שאפשר להגיע רק להסכם קיבוצי. אבל כדי להבהיר את הדברים אמרנו: בוא נשב 7 נקיים ונראה איפה אנחנו חיים.
אורי ויצמן:
מר וסרמן, אני מייצג את המכללה הגדולה ביותר להכשרת מורים, למה אתה לא מצטרף לשביתה? איך תשכנע אותי ואת הסטודנטים האחרים ללמוד הוראה אם אתה לא תזדהה?
יוסי וסרמן:
אני מזדהה עם כל דרישה צודקת של הסטודנטים.
מיטל פויירשטיין:
אנחנו גם הולכים לאותו משא ומתן. אני מזמינה את ארגון המורים בכל עת להפסיק לשבות ולהצטרף אלינו בשמחה. קביעת הממונה על השכר היא שכל עוד השביתה מתמשכת לא נשב. נשמח לשבת עם רן - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה להציע לכם, אני חושב שצריך להפסיק את השביתה ולהיכנס לעומק של משא ומתן. אני חושב שצריך למצות את המשא ומתן, זו הדרך הנכונה. אבל לפעמים זה משחקי יוקרה. מה הבעיה? תשבו היום, תשבו מחר ואולי כתוצאה מזה שתשבו היום ומחר אולי הילדים שלנו ביום שלישי יוכלו ללמוד.
מיטל פויירשטיין:
כרגע העמדה היא כפי שהצגתי אותה, אני מוכנה להעביר את המסר הלאה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תביאו לנו תשובה לשאלה הספציפית הזאת.
רן ארז:
חבר הכנסת מלכיאור, אלי כהן אמר לי בשיחה ואבואב אמר לי בשיחה שהם מעדיפים לנהל את המשא ומתן רק עם הסתדרות המורים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אז אנחנו קוראים להם עכשיו לשבת יחד אתכם, לא ביום שלישי, היום. תבדקי עכשיו גברתי נציגת האוצר, תוך כדי ישיבה ותתני לנו תשובה. אני מאמין בכל הכוונות הטובות שלכם אבל יש פה שאלות גורליות על סדר היום. כל המערכת כבר סבלה מספיק על אי ההתקדמות מכל הסיבות. לא משנה מי אשם בזה. רוצים לצאת מהפלונטר. הם מוכנים היום לשבת, להצטרף אליכם במעלה החמישה, תתחילו היום, תמשיכו מחר, יכול מאוד להיות שעד סוף יום מחר הם כבר יבטלו את המשך השביתה. ככה הם טוענים, תקחו אותם על המילה שלכם ותצרפו אותם למשא ומתן.
זבולון אורלב:
הרי מה הם אומרים, הם אומרים: אם יתברר שכוונותיכם רציניות אז זה בסדר גמור. יש לכם יומיים לנהל משא ומתן ביושר, לשים 8 מיליארד על השולחן - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הוא מוכן לשבת עכשיו בלי שום התחייבות. מיטל, תצאי החוצה, תעשי טלפונים - - -
מיטל פויירשטיין:
הצוות שלנו שם בישיבת הכנה, אני לא בטוחה שאני אצליח - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
את תצליחי. תגידי שיושבים על המדוכה. אנחנו רוצים לשמוע את הגורמים השונים שהגיעו לפה אבל נעשה את זה בקיצור. קודם נשמע את נציג מועצת התלמידים והנוער, יהודה עשהאל, בבקשה.
יהודה עשהאל:
ראשית אני רוצה להודות לסטודנטים שמגלים אחריות גם למערכת החינוך הקטנה יותר ומצטרפים למאבקים השונים למען החינוך בישראל בכל הגילאים. לכולם ברור ולא צריך להאריך בזה שהמערכת קורסת וצריכה שיפורים בכל האופנים, מעמד המורה, שכר המורה, צפיפות בכתות, אקלים בית ספרי. כל הבעיות והדרכים לפיתרון שלהם ידועות לכולם. אבל לא יתכן שמאבק המורים עם כל ההערכה שיש לנו ואנחנו שותפים מלאים לכל הכוונות והרצונות של המורים לקדם את מערכת החינוך, כי בסופו של דבר מורים שמשלמים להם יותר טוב ומורים שמעמדם טוב יותר - זה מגיע אלינו אל התלמידים שמקבלים חינוך יותר איכותי שמכין אותנו להמשך. אבל לא יתכן שזה יהיה על גב התלמידים בתקופה כזו שכולם שוכחים אותה, שזו תקופה שמכריעה על שכבה שלמה בכל הארץ של כיתות י"ב, איך הם יגיעו לצבא ואחר כך איך הם יגיעו למערכת ההשכלה הגבוהה, אפרופו הישיבה שהייתה קודם. תלמידי י"ב שיפסידו בחינות בגרות השנה, לא יוכלו אם בכלל, להשלים אותן אחרי הצבא, אני לא מדבר על מצב שידחו בגרויות ואנחנו נאלצנו להגיע למצב של שיגור מכתב לשר הביטחון להכין תוכנית מגירה לדחיית גיוס יולי אוגוסט עם כל הסיכונים הביטחוניים שמדברים עליהם בקיץ הקרוב. לכן אנחנו שעומדים מהצד ואנחנו אלה שנפגעים, מאוד נשמח, ואנחנו דורשים שהמורים ומשרד האוצר ירדו מהעצים שטיפסו עליהם על גב התלמידים ושיתחילו לדבר בצורה אמיתית בלי משחקים והודעות לתקשורת של 8 מיליארד בעיתונים אלה ואחרים אלא לשבת בצורה כנה ואמיתית לדיונים כדי לקדם את החינוך בישראל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נציג ההורים, יהודה סקר, בבקשה.
יהודה סקר:
בשם ארגון ההורים הארצי, אני כבר 25 שנה יושב הראש בנושא ארגוני הורים, מצב כזה עוד לא היה. יש לי 3 ילדים בגירים והקטנים שלי כעת בחינוך הדתי. עוד לא ראיתי מצב כזה שמתאחדים כל הגופים, יש פה גופים חברתיים, ארגון המורים, מגמה ירוקה, פרלמנט נשים, מחנות עולים. חבר הכנסת אורלב מלווה אותנו בחינוך הדתי, ייאמר לשבחו, כבר 18 שנה. לא יתכן מצב שהורה בחינוך הדתי צריך לשלם 300,000 עד שהילדים שלו יסיימו את התיכון. המצב בלתי אפשרי. ההורים משלמים כ4- מיליארד שקל שכר לימוד כל שנה. הורה צריך כבר בגן ילדים לעשות "דן חסכן" לאוניברסיטה. אני עצמי גם הייתי סטודנט, אני בוגר תואר שני באוניברסיטת בן גוריון, בזמנו נלחמתי במאבק אבל לא היה מצב כזה. אני קורא לרן ארז ולכולם, אני מקווה שתהיה תשובה מאלי כהן. זה נראה לי קטנוני שהוא אומר: אני מוכן להיכנס למשא ומתן, הרי כבר שנה וחצי מותחים אותי. אני מציע להתחיל במשא ומתן מיידי.
סלאם שרקייה:
אני מזכ"ל ארגון הסטודנטים אבל לפני זה למדתי הוראה ואני מורה וחבר הסתדרות המורים ואני חייב להגיד שאני מתבייש, ממורמר ומתוסכל מעמדת הסתדרות המורים. אני בטוח ומשוכנע שעמדת הסתדרות המורים היא על בסיס פוליטי נטו ולא בנויה על בסיס מקצועי. אומנם המון תלמידים נפגעים מזה שארגון המורים משבית ואומנם סטודנטים אכן נפגעים, ואני סטודנט ומשבית, אבל בסופו של דבר המדינה והממשלה מבינות רק שביתות והפגנות. רק ככה אפשר להגיע למשא ומתן. אני חושב שהיום יש סוג של קושי, לא יכול להיות מצב שאני מורה, באתי מהצפון ללמוד בירושלים, שמתי כמעט 200,000 שקל כסטודנט ואני מתחיל להרוויח 3000 שקל לחודש כמורה כאשר אני צריך לחיות. לא יכול להיות מצב שיש יותר מ-12,000 מורים רק מהמגזר הערבי שיושבים בבית ואין להם שעות הוראה. המערכת רקובה והיא צריכה שינוי דרסטי ודרמטי ועל כך רציתי להפנות את השיח הזה למזכ"ל הסתדרות המורים ולהגיד לו שכחבר הסתדרות המורים, כמורה וכמזכ"ל ארגון הסטודנטים אני מתבייש בעמדה שלו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה, אני מבקש ממש בקיצור רב התייחסויות. תומר עובד, סגן יושב ראש ארגון הסטודנטים בישראל, בבקשה.
תומר עובד:
תודה, אני לומד במכללת לוינסקי ובזמנו הקמתי את הפורום של המכללות להכשרת מורים. אני רוצה להתייחס לדברי הנער החביב יהודה, נציג מועצת התלמידים והנוער. עם כל הכבוד לחשיבות של הלימודים שלך אני לומד להיות מורה. אני אמור בסופו של דבר לחנך דור. אני מזמן עזבתי את מערכת החינוך. גם כשהייתי במערכת החינוך, מקצוע ההוראה היה נתון לזלזול והזילות הזאת במקצוע ההוראה זו תוצאה של מדיניות הממשלה, ואני מסתכל פה על הפאנל של האנשים שיושבים פה ואני תמה. אני רואה את החשיבות שאתם מייחסים לחינוך. אני שומע אתכם פעם אחרי פעם מדברים בנחישות על החשיבות של החינוך ושום דבר לא נעשה. אני בסך הכל נער שיוצא עכשיו לעולם, אני משלם שכר לימוד כמו כל סטודנט, אני מוציא המון כסף על עזרי הוראה, עזרים שסטודנט אחר לא מוציא, זה בגלל שמערכת החינוך לא מספקת לי את הציוד על מנת לחנך את התלמיד בצורה הטובה ביותר. את כל זה אני מוציא מהכיס כשבסופו של דבר אני הגעתי למערכת חדור אידיאולוגיה. האידיאולוגיה הזאת דועכת והאנשים הטובים ממערכת החינוך לא נכנסים בכלל למערכת החינוך. הם מסיימים, מקבלים את התואר שאתם המצאתם, BED, אין באף מקום בעולם כזה דבר, מה זה? המצאתם תואר, נתתם לכמה אנשים ואין מה לעשות עם זה אחרי זה. הולכים לעבוד בבניין ומרוויחים יותר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שאמרת דברים מאוד חשובים. בוא נשמע את האוצר ואני מקווה שהם חזרו אלינו עם בשורה.
מיטל פויירשטיין:
ניסיתי להשיג את הממונה על השכר, הוא בישיבה אצל שר האוצר אבל אני מזמינה את רן ליצור איתו קשר ולסכם ביחד איתו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא רן ביקש, זה אני ביקשתי, אנחנו הוועדה ביקשנו. אני מבקש שתשיגי, אם הוא אצל שר האוצר אני בטוח שהוא רוצה לא פחות מאיתנו את התוצאה הזאת. תתקשרי למשרד שר האוצר תגידי שיושבת פה כל ועדת החינוך ומחכה לתשובה. אנחנו מוכנים לעשות הפסקה של כמה דקות כדי לדבר איתו רק תשיגי אותו.
זבולון אורלב:
אלא אם כן הוא מעוניין בשביתה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תשיגי אותו בבקשה. בינתיים נשמע בקיצור נמרץ את יושב ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ת"א, בועז טופורובסקי, בבקשה.
בועז טופורובסקי:
אנחנו באמת בשיתוף פעולה נדיר בין ארגוני הסטודנטים, ארגון המורים ולצערי ארגוני התלמידים מועצות התלמידים לא שותפות אלינו ולדעתי זו טעות.
יהודה עשהאל:
שלא באשמתנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
למה זה לא באשמתכם?
יהודה עשהאל:
זה לא באשמתנו, רן ארז יודע.
רן ארז:
ביקשו שנצרף את מועצת התלמידים למאבק שלנו ואני אמרתי שמבחינה מצפונית ואתיקה מקצועית אינני יכול להרשות לעצמי שמורים ייעזרו בתלמידים כדי לקדם את שכרם, זה לא יכול להיות שמחר הדבר הזה יקרה - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל הוא דיבר על מאבק הסטודנטים.
יהודה עשהאל:
במאבק הסטודנטים אנחנו יד ביד. ככל הנראה אנחנו הולכים גם להוציא מכתב משותף - - -
בועז טופורובסקי:
אנחנו הסטודנטים קראנו לתלמידים להצטרף למאבק על כלל מערכת החינוך. מה שקורה כאן וכולם מסכימים זה שיש כאן תהליך של הפרטה של מערכת החינוך על ידי חבורה של פקידים באוצר ששולטים במדינה ואתם רואים מה קורה כאן, כולם מחכים לתשובה של אדם אחד שלא נבחר אלא מונה ויש לו דעה וראיית עולם מאוד ברורה.
יצחק גלנטי:
יש לו כסף.
בועז טופורובסקי:
ההבדל הוא שהכסף הוא שלנו. זה שאנחנו נותנים לו לעשות בזה מה שהוא רוצה, זו הטעות. הסטודנטים חושבים שאם עכשיו לא נעשה תהליך קיצוני שבתוכו זה אומר השבתה ופגיעה בנו כי כשאנחנו שובתים אנחנו פוגעים בעצמנו, פגיעה בטוח הקצר על ידי שביתה וגם התלמידים יפגעו בעצמם בטווח הקצר, בטווח הארוך אפשר לסגור את הבסטה של מערכת החינוך במדינת ישראל וכתוצאה מזה לסגור גם את מדינת ישראל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה, יושב ראש אגודת הסטודנטים במכללה לחינוך דוד ילין, מוטי מלכה בבקשה.
מוטי מלכה:
לא רציתי לדבר דווקא בתור יושב ראש אגודה אלא דווקא להגיב למשהו שהנער נציג מועצת התלמידים והנוער אמר שהם האוכלוסייה שסובלת פה, והם לא היחידים פה. אני לא מדבר כרגע כסטודנט כי כשאמרתי להורים שלי שאני הולך ללמוד חינוך הם אמרו לי: אל תעשה את השטות הזאת. ומדובר על שני אנשים שהם מורים בעצמם. אבא שלי מורה 35 שנה. בתור בן של מורה כל ההזדהות שלי היא עם רן ארז וארגון המורים כי לגדול בבית של מורה עם המשכורת שמורה בישראל מקבל, אבא שלי עשה השלמה הכנסה בעבודת בנייה. פעם בשנה חודשיים הוא עבד בניין.
יצחק גלנטי:
למה אתה הולך להוראה? זה 15 וחצי שקל לשעה.
מוטי מלכה:
כי מישהו צריך לעשות את זה.
יצחק גלנטי:
אז זה מטעמים אידיאולוגים.
מוטי מלכה:
נטו אידיאולוגיים. יש פה הרבה אנשים שמדברים מהצד של המורה, מהצד של התלמיד, אולי כדאי גם להזכיר את הצד של המשפחות של המורים שמשרתות את המדינה הזאת לא פחות מחיילים ושוטרים ולא מקבלים בהתאם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה לך. אני מבקש מחברי הכנסת להתייחס. חברת הכנסת מרינה סולודקין.
מרינה סולודקין:
מובן מאליו שליבי עם מאבק המורים אבל כאן יש לי חילוקי דעות. למה אתם מתעלמים מנציג התלמידים? הוא אומר דברים מאוד חשובים, במקרה הזה זה לא מקרה ששביתת הסטודנטים, שביתת המרצים ושביתת הפרופסורים באוניברסיטאות. הוא אומר: אנחנו נגד שעל גבינו עושים שביתות בזמן הכי חשוב בכיתות י"ב. אני רוצה לומר שכאן אנחנו רואים הבדלים בין הארגונים, בין ארגון המורים והסתדרות המורים ואני לא יודעת מי צודק. אולי אלה שעכשיו יושבים במשרד החינוך יותר צודקים. מתי עושים שביתות? כשזבולון אורלב היה יו"ר ועדת החינוך עשיתי חוק לא לעשות שביתות ב-1 בספטמבר. היום יכולתי לעשות חוק לא ב-1 בספטמבר ולא בחודשים מאי ויוני שהכרחיים לבגרות לכיתות י"ב. אתם מגיעים בטקטיקות, באסטרטגיות ובמוסר. אני בעד להעלות את סטטוס המורה ואני מכירה מדינות רבות שסטטוס המורה הוא עניין של מוסר המדינה וקדושת המדינה כי מבינים על מה מדברים. אבל להשתמש בתלמידים בזמן הכי רגיש זה לא נכון. אנחנו צריכים כאן בוועדה לעזור. אני חוזרת לנציג התלמידים, כדי לעזור גם לארגוני המורים וגם לאוצר לרדת מהעץ, תודה.
אורי ויצמן:
יש לי שאלה לחברת הכנסת סולודקין. אני מאוד מקבל את מה התלמיד אמר. אבל זה משול לעניין שאדם נפצע חתך עמוק, לא יכסו את זה בפלסתר. כדי לתקן ממש צריך להכאיב ולעשות תפרים. כרגע הפצע עמוק, אם לא נעשה תפרים זה לא יגמר.
מרינה סולודקין:
הנהלת ארגוני המורים והסתדרות המורים לא משתמשים בכלים הנכונים בזמן הנכוו. צריכים לשבת ולחשוב איך לעשות מאבקים אחרת, לא על גבם של תלמידים.
זאב אלקין:
הדרישה של המורים מוצדקת לגמרי. דיברנו על כך לא פעם ולא פעמיים בוועדה. ברור ששכר המורים במדינת ישראל מחפיר והוא לא יכול להישאר כמות שהוא. השאלה היא רק מהי הדרך הנכונה ביותר והמהירה ביותר להגיע לפיתרון. בעקבות הדברים שנשמעו כאן ואני מאוד מקווה שנצליח להשיג גם מהאוצר שינוי בעמדה שלו ואם לא נצליח ישנן דרכים אחרות לעזור לאוצר להגיע להחלטה הזאת דרך ועדת כספים, הייתי מציע במקביל גם לארגון המורים להכריז על פסק זמן נניח עד תום שבוע הבא של יום העצמאות. הרי ממילא מה יקרה, אתם השהתם את השביתה בגלל יום השואה. אני מניח שתעשו בדיוק אותו דבר בשבוע הבא בגלל ההיערכות ליום הזיכרון וליום העצמאות. לכן אני חושב שהכרזה על פסק זמן בשביתה לשבועיים הקרובים תאפשר לכל הצדדים לרדת מהעץ ולראות לאן המשא ומתן מתקדם, כי אם יש סיכוי להגיע לפיתרון במשא ומתן, אני חושב שהבהרתם מספיק את רצינות הכוונה שלכם והדרישות שלכם מוצדקות אבל בואו תפנו למשא ומתן שם. אם תראו תוך שבועיים שזה לא מתקדם לשום מקום, תמיד תוכלו לחזור לשבות. אבל הצעד הזה משני הצדדים הוא מאוד נכון וכמובן יפתור את הבעיה של התלמידים.
יצחק גלנטי:
בקשה לי לרן. אם אפשר לדעת, באופן גס, כמה מורים חדשים בשכר של 15 וחצי שקל לשעה הצטרפו בשנה האחרונה למערכת החינוך?
רן ארז:
משהו כמו אלף מורים מכיתה א' עד י"ב בכל המערכת, כאשר קח בחשבון שיש גם מורים שפרשו לפנסיה משהו כמו 1400 מורים פרשו לפנסיה.
יצחק גלנטי:
כשאני שואל את השאלה הזו הכוונה הייתה פשוט לנסות לבחון כמה אנשים במדינת ישראל שסיימו אוניברסיטה או מכללה לחינוך מוכנים להיכנס לתוך מערכת החינוך בשכר שהוא פחות מבייבי סיטר. זה נשמע לי אבסורד בכלל עם כל הכוונה של האידיאולוגיה סביב הנושא. הרי אנשים שנכנסים צריכים ברגע מסוים גם להסתכל הלאה, גם על העתיד של הילדים שלהם כי הם צריכים גם אותם לפרנס. לכן מדהים שבכל זאת יש מי שנכנס. אם הם נכנסים לשם אולי זוהי עבודה צדדית נוספת? אם כך הם פני הדברים יוצא שהחינוך או להיות מחנך היום בישראל בבית ספר תיכון פירושו של דבר שזוהי עבודה צדדית. אם הגענו למצב הזה הוא מצב מביש וגרוע ביותר, נקודה.
לעצם העניין. משרד האוצר למעשה מנהל את המשא ומתן על השכר על הגב של התלמידים ובידיעה מראש שזה כך. מעבר לזה, כאשר האוצר דורש מראש התחייבות לתוספת שעות עבודה לאותו מורה תמורת תוספת שכר אבל הוא בעצם לא מגדיל את השכר לשעה כי תמורת אותה שעה נוספת הוא ימשיך וישלם את ה-15 וחצי שקל לשעה. אז מה הועילו חכמים בתקנתם אם אותו מורה יכול לקבל יותר על אותה שעה נוספת במקום העבודה האחר שלו? זה משא ומתן שמראש נראה לי כנידון לכישלון. מאידך, לבוא ולנסות ולקבל את ההצעה של חברת הכנסת מרינה, הייתי מאוד נזהר מכך. אסור לנו להגיע בחקיקה למצב שבו אנו בהדרגה שוללים את זכות השביתה. צריך לעשות הכל וצריך להימנע מלהגיע למצב כזה.
מרינה סולודקין:
אבל מביאים אותנו למצב כזה.
יצחק גלנטי:
חברת הכנסת מרינה, אם את נכנסת לדבר הזה אין לזה סוף משום שמכאן את ממשיכה גם למקומות אחרים שהם מחוץ למערכת החינוך. את מגבילה את הזכות לשבות או את הנשק היחיד שנותר לשכיר כדי להגן על מקום העבודה שלו. לכן זה נראה לי פסול. אבל בהחלט אני חושב שיש מקום לגלות אבירות לפנים משורת הדין ולומר: כעת בזמן הזה, כאשר ישנן בחינות בגרות, נלך לקראת האוצר, נרד מהעץ הזה - - -
מרינה סולודקין:
לקראת הציבור, לא האוצר.
יצחק גלנטי:
נלך לקראת הציבור, לקראת התלמידים, ואכן אנחנו בתקופה הזאת נראה אבירות ונצמצם את השביתה למינימום האפשרי. מצד שני אני פונה פה לאוצר, גם אתם תרדו מהעץ, תפסיקו להתנות את הדברים אך ורק מראש בקבלת הנתונים שלכם ובהתניה שלכם שזה יהיה תמורת שעות נוספות. שבו בתום לב וביושר ובניקיון כפיים, שבו לנהל משא ומתן הוגן. במיוחד כאשר הנושא הזה של מערכת החינוך פוגע לא רק במורים אלא גם בתלמידים ובכלל הציבור במדינת ישראל. מערכת החינוך חייבת להיות בראש מאוויינו לתיקון, תודה רבה.
עבאס זכור:
עלינו להתחשב מאוד בתלמידים ובתלמידי י"ב במיוחד אבל גם על התלמידים לחשוב על המורים שכל הזמן תרמו ולימדו את התלמידים שלנו וכדי שילמדו כמו שצריך הם חייבים להיות רגועים בביתם מבחינת הפרנסה לילדים. הם במצב קשה מאוד. ישבתי לפני מספר ימים עם קבוצה של מורים, מי שעבד עד היום 30 שנה מקבל משכורת 5000 שקל. מורה חדש מקבל 3000 שקל. שמעתי סקר שנערך במגזר הערבי שאחרי שנה או שנתיים המורים פורשים ולא ממשיכים בעבודה כי לא משתלם להם לעבוד תמורת 3000 שקלים. הבן שלי סיים י"ב, עבד שנה בידיעות אחרונות, קיבל משכורת של לו 5200 שקל. כשהוא דיבר עם הדודים שלו שהם ברובם מורים ושאלו אותו: כמה אתה מקבל והוא ענה: 5000 שקל, והדוד שלו שהוא מורה שלמד 4 שנים אחרי י"ב באוניברסיטה מקבל 3000 שקל, אז הבן שלי אומר: למה להיות מורה? למה ללמוד באוניברסיטה? אני מרוויח יותר מהמורה בבית ספר. לכן הגיע הזמן להפסיק את הזלזול במעמד המורה במדינה ולתת להם את הכבוד המגיע להם כי הם נותנים את כל כוחם כדי לעשות מהתלמידים שלנו גדולים ומשכילים ובעלי מקצועות בעתיד ולכן חובה להשקיע במורים.
אלכס מילר:
לגבי הדברים שאמר התלמיד ממועצת התלמידים. אני מקבל את עמדתך, אני סבור שבפרק הזמן שלפני הצבא צריכים לסגור את כל הקצוות שקשורים להמשך ההשכלה בעתיד. מצד שני, אני מצידי לא בטוח שאותם מורים שהיום מלמדים אתכם לבגרות נותנים לכם את מלוא התפוקה שהם יכולים מפני שהם מגיעים לבית הספר ומה שמטריד אותם זה מה שקורה אצלם בבית. הם לא יכולים ללמד. נכון שמבחינתך זה לא משנה אם מגיע לך מורה לכיתה או לא מגיע, בסופו של דבר מה שבראש שלו זה מה שמשנה. ואם הוא מגיע ולא נותן את המקסימום אז אתה נפגע פי שתיים כי אתה לא מקבל את החומר הנדרש. וכמו שיש לנו 40% נשירה בקרב העולים מפני שהם לא מקבלים מספיק יחס בתוך בתי הספר כי המורים מוטרדים מבעיות פרנסה, המורים גומרים כמה שיותר מהר את השיעור והולכים הביתה וכמו שסיפרו פה החברים שהמורים צריכים להתעסק בדברים נוספים כדי להשלים הכנסה.
יהודה עשהאל:
ההידרדרות במצב המורה לא הייתה בחודש האחרון.
אלכס מילר:
אני מסכים איתך אבל זה הידרדר עד מצב שהם יוצאים החוצה.
יהודה עשהאל:
אני מסכים אבל להיזכר במצב המורה דווקא בזמן הבגרויות - - -
אלכס מילר:
תחשוב על כך שאתה בעוד 5, 6 שנים תתחיל לבנות משפחה ומה שיעסיק אותך זה מה אוכלים הילדים שלך בבית ולא משנה לך על מה נלחמים סטודנטים ואחרים, מה שישנה לך זה מה שקורה אצלך בבית ואם אתה תיפגע בעבודה שלך אתה תצא למאבק ולא ישנה לך מה קורה בחוץ ומי נפגע מסביב כי בסופו של דבר כל אזרח צריך לדאוג למה שקורה אצלו בבית. אם אתה לא יכול לתת לילדים שלך אוכל זה הדבר הכי גרוע שאדם יכול לתאר לעצמו.
בקשר לכל נושא מעמד המורה בציבור. יש דברים אלמנטריים שהיו צריכים להתבצע כבר מזמן. אני מתחיל מהתואר ומסיים במשכורת. נושא הכסף זה עניין של סדר עדיפויות. אם ראש הממשלה רואה בראש סדר העדיפות את נושא החינוך – הכסף יבוא. אנחנו כאנשי ציבור ואתם כארגונים חברתיים צריכים לשים יד על הדופק ולהעלות את הדברים האלה על סדר היום הציבורי. אם לא תעשו את זה זה לא יקרה.
יהודה עשהאל:
הבעיה היא שזה נתקל בהתעלמות מצד משרד ראש הממשלה.
אלכס מילר:
אני מדבר על כך שהתהליך צריך להתחיל מאיפה שהוא. מבחינתי אם מהוועדה הזאת תצא בשורה למועצה להשכלה גבוהה שאחראית על התארים שכבר מעכשיו תיבנה תוכנית תוך שנה שנתיים ימחק כל הנושא של BED ויעברו ל BA זה שלב ראשון. כל נושא המשא ומתן והכסף, אני בטוח שבסופו של דבר על ידי פעילות שלנו ושלכם יגיעו לשולחן המשא ומתן והדברים יפתרו. אני מאמין שבסופו של דבר נהווה דוגמא לשאר העולם שהמורים פה מקבלים משכורת לא פחות ממה שמקבל רופא בבית חולים. קודם כל צריך ללכת בכיוון הזה.
יהודה סקר:
רופא מקבל 6000 שקל אחרי 12 שנה.
אלכס מילר:
אבל זמן ההתקדמות שלו מבחינת המשכורת במערכת הוא הרבה יותר מהיר מאשר מורה, מורה תוך 20 שנה מגיע ל-6000 שקל, רופא תוך 20 שנה מגיע להרבה יותר, עם כל הכבוד.
זבולון אורלב:
אפשר לקצר את הפרק באשר למעמדו של המורה. כל אחד מבין שהחינוך זה מורה והכישלון או ההצלחה של מערכת החינוך ייקבעו בראש ובראשונה על פי הפרופיל של המורים, על פי רמתם ועל פי יכולתם. יש כאלה שחושבים שמספר שעות הוראה יותר חשוב, אני כופר בכך כי אם יש מורה גרוע שילמד עוד שעות לא נגיע לשום תוצאות. יותר טוב שהוא לא ילמד. לכן הנושא של איכותו, רמתו של המורה, מעמדו של המורה זה בעיני המרכיב העיקרי בכל מערכת החינוך, לפני בניינים, לפני שעות ולפני כל דבר אחר ואני חושב שקיימת היום הסכמה רחבה ששכר המורים הוא שכר מבזה, משפיל ואי אפשר להשלים איתו.
אני רוצה לגעת בהצעת ההחלטה שלנו. לצערי הממונה על השכר לא נמצא כאן. יש הבטחה שהוא יצור קשר עם יושב ראש הוועדה, אני חושב שהוועדה צריכה לנצל את ההודנה, אגב, חבר הכנסת זכור, למדתי מחבר שלי שהוא מזרחן באוניברסיטת בר אילן שהודנה היא בכלל מנהג בדואי. זה נכון?
עבאס זכור:
כן.
זבולון אורלב:
וצריכים לדבר יותר על סלאם. על כל פנים צריך לנצל את העובדה שביומיים הקרובים אין שביתת מורים ולדעתי ועדת החינוך צריכה להטיל את כל כובד משקלה ולתבוע ממשרד האוצר לאלתר שהמשא ומתן יתנהל בעת ובעונה אחת עם שני הארגונים. מה יקרה ביומיים הקרובים? אפשר לזמן ישיבה ליום רביעי בבוקר, לקבל דיווח מארגון המורים ומהאוצר ולשמוע מה קרה. אם אנחנו רוצים להיכנס לעובי הקורה ולעשות כל דבר אפשרי, כי אם ביומיים האלה יתברר למורים שיש כוונות רציניות נוכל גם אנחנו לפנות אליהם ולבקש לתת עוד הודנה. אבל זאת לדעתי ההחלטה היחידה שצריך לקבל. כל החלטה נוספת שנקבל רק תפריע למיצוי של המשא ומתן ביומיים הקרובים. לא צריך לומר מה יהיה לאחר היומיים האלה, כי כל מה שנאמר, אם נצדיק את השביתה אז אנחנו מעלים למורים את הרצון כי הם יחושו שיש להם גיבוי מוועדת החינוך. אם נגיד להם אחרי היומיים האלה להפסיק לשבות אנחנו בעצם מרימים כדור להנחתה לאוצר שלא יתן להם כלום ויגיד, ועדת החינוך יצאה נגדם. לכן אני בעד זה שכרגע התביעה היחידה והנחרצת שלנו זה לצרף את המורים לאלתר למשא ומתן, נקודה. תודה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה. יושב ראש אגודת הסטודנטים של המכללה הערבית לחינוך בחיפה, מוחסן חלאילד, בבקשה.
מוחסן חלאילד:
אני חושב שמעמד המורה במדינה ישראל הולך ומדרדר. אני סטודנט שנה ד' ואני מורה כרגע אני מובטל. לא מצאתי שעות לעשות סטאג' וזה לא רק אני אלא יש הרבה כמוני מכל המגזר הערבי. אני רוצה לדבר על סטודנטים מהצפון. אחרי המלחמה לא הלכנו לעבוד ושכר הלימוד שאנחנו צריכים לשלם למכללה – אף אחד לא עומד בו. כל הסטודנטים מהמגזר שלנו לא עובדים. הצפון הוא העני. העבודות לא פתוחות בפנינו. אני כסטודנט ערבי מהצפון בקושי משלם את שכר הלימוד. אני הולך לעבוד בכל דרך אפשרית כדי לחסוך כסף לשכר לימוד אבל אני רוצה שוועדת החינוך בראשות הרב מלכיאור שיעזור לנו כמכללה הערבית לחינוך חיפה. כל הסטודנטים אצלנו לא קיבלו הנחות והלוואות מהמכללה בגלל שאין תקציב למכללה. מאיפה הסטודנטים יביאו את הכסף לשכר הלימוד? כולם נכנסו לבוץ. במשפחה שלי יש 4 סטודנטים שלומדים, אחד בבר אילן, אחת בקריית שמונה, ובמכללה בחיפה. מה ההורים ימכרו את האדמה שלהם כדי לממן שכר לימוד של הילדים? מאיפה הם יביאו את הכסף?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מוכן לטפל בשאלה הזאת, תכתוב לי בנפרד לגבי מצב המכללה שלכם, ניכנס לעומק העניין ובשמחה נשתדל לעזור. רן ארז, בבקשה.
רן ארז:
אני רוצה להעיר שני דברים בקשר למה ששמעתי מנציג התלמידים. אני מוחה על הביטוי סולם גנבים, זאת לא צורת דיבור, בוודאי לא עם מורים אבל אני מניח שהוא לא התכוון לכך. באשר למשפט ש"אתם הצרכנים". מערכת חינוך שמתייחסת לתלמידים כאל לקוחות - לא תוכל לחנך. מערכת החינוך היא מערכת שצריכה להיות גם אסרטיבית. כאשר אתה מתייחס ללקוח הלקוח תמיד צודק ובמערכת החינוך לא תמיד הלקוח צודק. לכן מערכת החינוך היא קצת יותר אסרטיבית מאשר חנות נעליים. באשר לפגיעה בתלמידים, אנחנו האחרונים שרוצים לפגוע בתלמידים. אנחנו מחנכים אותם, אנחנו דואגים להם, אנחנו אוהבים אותם אבל לפעמים כשהגוף חולה במחלה ממארת צריך לעשות ניתוח כואב. אני אומר בפירוש: אין לנו כוונה לפגוע בתלמידי י"ב ובבחינות הבגרות שלהם שעלולות לגרום לנזק בלתי הפיך. הם מתגייסים לצבא ואנחנו לא רוצים לפגוע בהם. אם הדבר התפרש בצורה כזאת אז אמרתי את הדברים כדי שיהיו ברורים. ולסיום, הלוואי שיכולנו לעשות את המאבק על גבי הנוסעים באגד או על גבי אלה שנוסעים לחו"ל. מה לעשות, אנחנו עובדים במערכת החינוך ומטבע הדברים אלה שקשורים למערכת אלה נפגעים. גם לנו מנכים שכר על כל יום שביתה. אנחנו נצטרך לעבוד יותר קשה כדי להכניס את התלמידים בחזרה למסגרת. זה לא שביתה דה לוקס. לכן, אם הגענו למסקנה הזאת שצריכים להיאבק למרות ההקרבה שאנחנו מקריבים, סימן שהגיעו מים עד נפש.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה. אנסה לסכם למרות שזה לא קל. הנושא מאוד מורכב והוא כולל את כל המצב של הוראה בישראל וכל המצב של מערכת החינוך. אין שום חולק שמערכת החינוך הציבורית בישראל נמצאת בפני שוקת שבורה, במשבר עומק והדבר נוגע למעמד המורה ולמקומו במערכת ביחד עם מכלול הנושאים שאנחנו מטפלים בהם יום יום בוועדת החינוך. ברור לגמרי שצריך כאן ניתוח כואב ומעמיק וזה יעלה הרבה כסף, יחד עם הרפורמות הדרושות שגם המורים הציעו ושותפים אליהם. אנחנו עומדים פה אחד מאחורי הדרישות של המורים במאבק הזה ואני שמח שיש פה גופים שונים שמצטרפים למאבק ושכל אחד רואה לא רק את הפינה שלו בחינוך אלא יש חזית רחבה מאוד. אנחנו מקווים שהאיתותים שראינו ממשרד החינוך וגם איתותים ראשונים של משרד האוצר – שיניבו את הפירות הרצויים, אנחנו לא בטוחים בכך ואנחנו מבינים את כל החשדנות אבל אנחנו מקווים שכעת זה יהיה משא ומתן מרתוני, אינטנסיבי ורציני. אנחנו קוראים עכשיו לשני הצדדים, גם למשרד האוצר וגם לארגון המורים לשבת מיידית ברצף של משא ומתן עד שיצא עשן לבן. שיכנסו עכשיו מיידית בלי תנאים. אני מאוד מקווה שכתוצאה מכך ארגון המורים ימצאו לנכון להפסיק או להשהות את המשך השביתה.
מרינה סולודקין:
בכיתה י"ב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש לי בן בכיתה י"א ואני מוכרח לומר שהרבה חודשים הוא לא למד וגם הוא הולך לבגרויות עכשיו. הדאגה שלנו היא גם לתלמידים שהולכים לבגרויות, גם לילדים עם צרכים מיוחדים וחינוך מיוחד, כולם נפגעים בצורה קשה מאוד ואנחנו מבינים את התסכול שמביא לידי השביתה הזאת. יחד עם זה אני מקווה שאם יכנסו עכשיו למשא ומתן, המורים יראו תוך מספר ימים אם זה משא ומתן מתמשך ורציני ונקווה לתוצאות טובות. אם רואים שיש מיצוי של משא ומתן ולא ישקיעו את ההשקעה העמוקה שצריכים לעשות ולא תהיינה הצעות רצויות מצד האוצר, תהיה מלוא הצדקה לעשות את כל השביתות הדרושות כדי לשנות את המצב. בניסוח הזה אנחנו באים פה לא כדי לכופף ידיים של אף צד. להיכנס ביושר מעכשיו לתוך משא ומתן. תוך כמה ימים יראו אם זה משא ומתן מתמשך ורציני ואז אני מקווה שארגון המורים ישהה את השביתה כדי לראות ולמצות את המהלך. זה מקובל על חברי הכנסת?
מרינה סולודקין:
פה אחד.
זבולון אורלב:
כן, רק חבל שנציג האוצר לא נמצא פה.
היו"ר היו"ר מיכאל מלכיאור:
הם מנסים עכשיו לתפוס את הממונה על השכר. אני אהיה איתו בקשר תוך כמה דקות ואני מקווה אז שנוכל לסכם עניינים. אני מודה לכולכם על הישיבה, תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:50