פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 242
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום חמישי, ח' אייר, תשס"ז, (26.4.2007) בשעה 10:15
סדר היום: תקנות רשות שדות התעופה (אגרות)(תיקון), התשס"ו-2006 בדבר אגרת בידוק ביטחוני בתעופה פנים ארצית
נכחו:
חברי הוועדה:
משה כחלון – היו"ר
דוד טל
מוזמנים:
עו"ד צביה בלאו – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אבי ירושלמי - מנהל אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה
יוסי גלזברג – מנהל ש"ת חיפה, רשות שדות התעופה
יואל סלוצקי – כספים, רשות שדות התעופה
נרי אזוגי – כספים, רשות שדות התעופה
עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים
עו"ד חגית כפרי חבש – לשכה משפטית, חברת אל-על
עו"ד גדעון ארנון – יועץ משפטי, חברת ישראייר
עו"ד אהוד שבתאי – סמנכ"ל, מזכיר החברהויועץ משפטי,חברת ארקיע
יוסי פתאל – מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות
עמרי טלמון – מנכ"ל קלוב התעופה
ייעוץ משפטי:
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה:
לאה ורון
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
תקנות רשות שדות התעופה (אגרות)(תיקון), התשס"ו-2006 בדבר אגרת בידוק ביטחוני בתעופה פנים ארצית
היו”ר משה כחלון:
שלום לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: תקנות רשות שדות התעופה (אגרות) (תיקון), התשס"ו-2006 בדבר אגרת בידוק בטחוני בתעופה פנים ארצית.
זה הדיון השני שאנחנו מקיימים. היה דיון בחודש ינואר ועלו שם מספר בעיות. סברתי אז שזה לא נכון לגבות את ה-5 שקלים מהנוסע. עצרתי את הדיון בכך שלא אישרתי. במהלך החודשיים שלושה האחרונים נתתי אפשרות לסוכני הסיעות, למשרד התחבורה ולרש"ת לנסות ולפתור את העניין הזה. לפני שלושה שבועות קיבלתי בקשה מרשות שדות התעופה לקיים דיון ונעניתי לבקשתם.
למרות שאנחנו בפגרה צירפנו את הדיון היום לדיון חשוב נוסף שהיה לנו קודם. היות ומדובר בנושא בידוק ביטחוני ואנחנו רגישים לנושאים ביטחוניים, אני מקיים את הדיון.
ישנה התנגדות של התאחדות סוכני הנסיעות.
לאה ורון:
מר פתאל בדרך. אולי נציגי חברות התעופה יתייחסו לטענות שהועלו. אתם מכירים את עמדתם של סוכני הנסיעות?
אהוד שבתאי:
לא קיבלנו העתק.
היו”ר משה כחלון:
הם אומרים שיש עליהם עלויות גביה.
אתי בנדלר:
יש עלויות גביה בגין העברת הסכומים ובנוסף הם טוענים שאין פיתרון למצב שבו רוכש כרטיס משלם בכרטיס אשראי. במצב כזה עוד לפני שהם רואים את הכסף בפועל, הם צריכים להעביר את הסכומים לרשות שדות התעופה.
היו”ר משה כחלון:
זאת אומרת, למרות שהוא גובה את התשלום בכמה תשלומים, את הכסף לרש"ת הם יצטרכו להעביר באופן מיידי. יש פה עניין של מימון ביניים.
אהוד שבתאי:
זה נכון גם לגבי חברות התעופה. זה המצב גם כאשר חברות התעופה מוכרות באופן ישיר.
גדעון ארנון:
יש לזה פיתרון יעיל שקיים במדינות אחרות. הרשות תגבה ישירות, אפילו באמצעות מכונה, כמו שנהוג בקנדה. מי שעולה לטיסה, ישים 5 שקלים במכונה, יקבל פתק, יצמיד לכרטיס ורק אז יעבור את הבדיקה. כך נחסוך את כל העלויות.
נרי אזוגי:
אנחנו דנים בסוגיה של ה-5 שקלים בלבד, שהיא בהיקף של 5 מיליון שקלים בשנה. הסוגיה היא סוגיה פרטנית בפני עצמה. זאת לא האגרה היחידה שקיימת. היום יש מערך אגרות שלם שנגבה על ידי חברות התעופה, בעיקר בתחום הטיסות הבינלאומיות. הנושא מורכב והוא כולל את כל מערכת היחסים בין חברת התעופה, סוכני הנסיעות, סיטונאי הנסיעות וכדומה. יש מערך שלם שמעורב בדבר הזה. היום מעבירים אגרות בסדר גודל של 800 מיליון שקל, כולל הבינלאומי. למה ולהיתפס דווקא באגרה הזאת, היא לא האגרה היחידה שנגבית?
היו”ר משה כחלון:
איזה אגרות מעבירות אליכם חברות התעופה?
נרי אזוגי:
בתחום הבינלאומי יש את כל האגרות, החל מאגרת נוסע יוצא, אגרת נוסע נכנס.
היו”ר משה כחלון:
הם גובים עבורכם ומשלמים לכם? אני רוצה לברר אם מתבצע תהליך שבו הם משמשים כגובה שלכם באיזושהי צורה.
נרי אזוגי:
כל האגרות היום נגבות באמצעות חברות התעופה וסוכנויות הנסיעות ומועברות אלינו.
אתי בנדלר:
אגרות עבור טיסות בינלאומיות?
נרי אזוגי:
גם בפנים ארצי, זה לא נקרא אגרת נוסע. יש אגרת נחיתה ואגרת חניה.
היו"ר משה כחלון:
חשוב לי לדעת אם יש מנגנון כזה או לא.
לאה ורון:
נרי אמר שזה נגבה על ידי חברות התעופה ולא על ידי סוכני הנסיעות.
נרי אזוגי:
ו/או סוכני הנסיעות.
אהוד שבתאי:
ההבדל בין התחום הבינלאומי לתחום הפנים ארצי הוא צו פיקוח מחירים לשירותים. מחירי כרטיסי הטיסה בפנים ארצי מפוקחים ויש להם תקרה. כאשר יש אגרה נוספת אנחנו מייקרים את המחיר המקסימאלי לכרטיס הטיסה, אבל כל מחירי הביניים לא מתייקרים הלכה למעשה בגלל התחרות שיש בינינו לבין ישראייר. לכן בנושא של הפנים ארצי חברות התעופה יצטרכו לספוג את האגרות ואנחנו נצטרך לשלם את זה מכיסנו. אני מדבר על כל המחירים הנמוכים.
אתי בנדלר:
הטענה לא ברורה. הצבתם את עיקר הקושי בכך שמטילים עליכם להיות גובה של גוף מסחרי אחר ושנגרמות לכם הוצאות עקב העניין הזה. נטענו טענות שונות, עד כדי חוסר חוקתיות הוראה כזאת.
כרגע אתה אומר שאתה זונח את הטענה הזאת ויש לך טענה אחרת שאתה תיאלץ לספוג את האגרה הזאת בגלל תחרות בשוק. אחד לא קשור לשני.
אהוד שבתאי:
לא זנחתי את הטענה הקודמת. מה שאמרתי עכשיו נמצא גם בפרוטוקול הקודם.
אתי בנדלר:
אולי תתמודד עם הטענה הקודמת ואחר כך נשמע טענות נוספות.
אהוד שבתאי:
בפרוטוקול הקודם לא התייחסתי לבעיה הראשונה אלא לבעיה השניה. התייחסתי לבעיה של הטלת האגרה, בסופו של יום, על חברת התעופה. מנגנון להעברת כספים קיים כיום בבינלאומי, רק שאנחנו טוענים שהוא לא ישים למקרה הספציפי הזה.
היו”ר משה כחלון:
למה?
אהוד שבתאי:
בגלל שבפנים ארצי יש פיקוח על המחיר המקסימאלי שבו אפשר למכור כרטיס טיסה. במחיר המקסימאלי אני יכול להעלות את המחיר ב-5 שקלים ולהעבירם לרש"ת. במקרה של תחרות בין ישראייר לארקיע, למשל, ה-5 שקלים ייבלעו בתוך המחירים שאנחנו מציעים לצרכן. זאת אומרת, אם טיסה שלי לאילת נמכרת בשבת בבוקר ב-99 שקלים - - -
היו”ר משה כחלון:
תספר לי בכמה זה נמכר ביום חמישי אחר הצהריים.
גדעון ארנון:
אבל עדיין זה בקושי מכסה את העלויות.
עמרי טלמון:
האם יחולו דמי בידוק גם טיסות פרטיות במטוסים קלים?
יואל סלוצקי:
כן.
עמרי טלמון:
זאת אומרת שאם אני לוקח את אשתי לסיבוב, היא צריכה לשלם עבור בידוק ביטחוני. בשביל מה היא צריכה את הבידוק הזה? איזה שירות היא מקבלת? ישבנו פה 5 ישיבות על הנושא של רשות התעופה האזרחית ונציג האוצר יצא חמס כנגד הרעיון להטיל אגרה של דולר או שניים לנוסע כי הוא לא מקבל שירות. אז איזה שירות אתם נותנים לאשתי? אם טסנו בחיפה ביום העצמאות?
דוד טל:
השירות הוא שהם מאשרים לך לטוס עם אשתך.
עמרי טל:
למה צריך לאשר לי לצאת עם אשתי?
דוד טל:
בלעדי האישור שלהם היא לא היתה יוצאת איתך.
עמרי טלמון:
לקחתי ילדים מוכי גורל בהתנדבות. עכשיו אומרים לי לשלם 5 שקלים על כל אחד. רבותי, לא לשכוח את המע"מ. אם אתם משלם במכונה אוטומטית צריך להוסיף את המע"מ.
היו"ר משה כחלון:
ואם חברת אי.די.בי. לוקחת ילדים לאילת, זאת גם תרומה.
עמרי טלמון:
לכן אני אומר שיש כאן בעיה. שהבידוק יחול על מטוסים שיש בהם מעל 6 מקומות.
דוד טל:
אני רוצה להתייחס לדבריו של מר נרי אזוגי. תראה, אותנו צריך לעניין איך יהיה המנגנון. אותך מעניין לקבל את ה-5 שקלים. אותנו מעניין, אם נאשר את זה, עד כמה זה יטריד את האזרח. חשוב לנו לדעת איך המנגנון הזה יעבוד. אני נגד האישור וגם בתוך הוועדה הזאת יש רוב נגד. אם תניח את דעתי שזה לא יהיה סרבול כזה לנוסע, אולי אני אצביע בעד זה.
נרי אזוגי:
המנגנון לא יוסיף סרבול כהוא זה למערכת ההתחשבנות שיש היום לנוסע כשהוא קונה כרטיס טיסה. היום, בטיסות בינלאומית, ה-13 דולר מתווספים כשורה נוספת לכרטיס. כשהנוסע יבוא לשלם את הכרטיס בישראייר, בצבר, או בכל סוכנות אחרת, יגידו לו שמחיר הכרטיס 500 שקל ועוד 5 שקלים עבור מרכיב הבידוק הביטחוני. אין כאן שום שינוי ממערך האגרות הרגיל. היום נגבים 800,000,000 שקלים באגרות ומי שמשלם את זה לא נתקל בשום בירוקרטיה כי זה שולם בכרטיס.
היו"ר משה כחלון:
חברות התעופה טוענות שלא אכפת להן שיגבו אבל לא דרכן. כשהלקוח מגיע אליכם, שישלם עבור הבידוק.
גדעון ארנון:
נרי מדבר על 13 דולר מס נמל וזה מצטרף למס הנמל בחו"ל שהוא 30 או 20 דולר. יש בין 50 ל-100 דולר עלויות מס נמל. יש יכולת להתעסק עם זה. מה קורה אם הוא מבטל? אני מחזיר לו את ה-5 שקלים? איך אני מחזיר לו את ה-5 שקלים?
נרי אזוגי:
כמו שאתה נוהג עם כרטיס רגיל.
אהוד שבתאי:
אם לקוח מבטל אני מחזיר לו לפי תנאי הכרטיס.
גדעון ארנון:
אבל בינתיים כבר שילמתי לרש"ת.
היו"ר משה כחלון:
אז תקבל זיכוי.
חגית כפרי:
אמנם לתקנות אין השלכה ישירה על אל על אבל אני רוצה להתייחס לשני נושאים שעלו כאן. הנושא הראשון הוא הוצאות הביטחון, שכבר עלה בישיבה הקודמת. אנחנו בדעה שהוצאות הביטחון כבדות מאוד על חברות התעופה וצריך לחשוב על פיתרון לכל חברות התעופה הישראליות בעניין הזה..
הנושא השני זה נושא הגבייה. רשות שדות התעופה מקפידה להגיד שההסדר שמוצע הוא אותו הסדר שבתקנה 13 וזה נכון. העניין הוא, שגם תקנה 13, שמדברת על גביה של אגרת נוסע בטיסות בינלאומיות לא נטולת בעיות במישור של הגביה. זאת אומרת, עצם הטלת האחריות על המוביל האווירי לגבות את אותם 5 שקלים במקרה של אגרת הנוסע, היא מאוד בעייתית כאשר למעשה הכרטיס מונפק באמצעות סוכן נסיעות. כשסוכן הנסיעות מנפיק את הכרטיס, האחריות צריכה להיות עליו ולא על המוביל. מה קורה, למשל, כאשר סוכן נסיעות פושט את הרגל?
גדעון ארנון:
מה קורה כשאת מוכרת לו כרטיס והוא פושט את הרגל? אז זה 700 דולר ולא 5 דולר.
חגית כפרי:
כאן אנחנו מדברים על אגרה שמטילה אחריות על המוביל להעביר אותה לרשות שדות התעופה, מה שלא יהיה. זאת אחריות שלנו להעביר את ה-5 שקלים. את החוק לא מעניין מה קורה עם סוכן הנסיעות. זה הסדר לא תקין. אם יושג כאן הסדר אחר, הוא חייב לחול גם על אותה תקנה 13.
יוסי גלזברג:
אני מנהל שדה התעופה בחיפה. בחודש מאי קיבלנו את התב"ן - טיפול ביטחוני בנוסע. עד חודש מאי ארקיע עשתה את הבידוק.
היו”ר משה כחלון:
ארקיע לא גבו?
אהוד שבתאי:
גבינו 5 שקלים אבל לא היו עלויות העברה לגוף אחר.
דוד טל:
עם כל הכבוד, העלויות האלה זניחות.
יוסי גלזברג:
חברת ישראייר לא רצתה שארקיע תעשו להם את הבידוק. בחיפה יש 3 עובדים של הרשות. יש לנו 9 מיליון שקל גירעון כי אנחנו מקבלים הרבה מהצבא. התב"ן הוסיף לנו הרבה עבודה והרבה הוצאות. ארקיע גובה 447 שקלים לטיסה מחיפה לאילת. זה המחיר המקסימאלי. אולי לפעמים יש מבצע. גם החיילים משלמים קרוב ל-300 שקלים. לנו יש הוצאות. אם אנחנו לא נקבל את האגרה, שגם לא תכסה את ההוצאות, לאט לאט כל השדות ייסגרו כי יש לנו הרבה גירעונות, כמו בראש פינה.
דוד טל:
השאלה האם הגירעונות שיש לכם נובעים מהבידוק או כתוצאה מניהול לא יעיל או לא תקין?
יוסי גלזברג:
חבר הכנסת טל. תאמין לי, אין ניהול לא תקין. אנחנו צוות של 3 אנשים. קח לדוגמא את ראש פינה או יתר השדות. בזמן האחרון חברות התעופה טסות רק אם הדבר משתלם להם. אנחנו חייבים לתת שרות לכולם.
לגבי הערתו של מר טלמון. קיבלנו הוראה מהשב"כ שטייס לא נבדק אבל אשתו והילדים חייבים להיבדק. חייבים לעבור מכונת שיקוף, לעבור דרך המתשאל.
עמרי טלמון:
יושב פקיד עלום בשב"כ נותן הוראה וכולם צריכים לרקוד.
נרי אזוגי:
מטוס של ארקיע שנוחת באילת משלם לרשות שדות התעופה 200 שקלים עבור כל מערך האגרות. זה כולל: פיקוח אווירי, שירותי מסלול, שירותים טרמינליים וכבודה. את ה-200 שקלים הוא מעביר לי פעם בחודש על כל טיסה. עכשיו הוא יעביר 205 שקלים עבור בידוק הנוסע. אין שום עלויות גבייה, זה אותו דבר. הבידוק עולה לנו בין 13 ל-15 מיליון שקלים בשנה ואנחנו נצטרך לספוג עוד 10 מיליון שקלים.
אבי ירושלמי:
כל השנים ארקיע נתנה את הבידוק הביטחוני והחלוקה היתה שני שליש ארקיע ושליש רשות שדות התעופה. באיזשהו שלב הוצאנו מכרז לתחרות ושר התחבורה הוציא בטעות את האלמנט של הבידוק הביטחוני. כל השנים האלה ישראייר קיבלה את הבידוק הביטחוני חינם ולא היתה מוכנה לשלם. היא אמרה שהם יהיו מוכנים לשלם רק אם זה יהיה מעוגן בתקנות.
לפני כשנה וחצי הגענו להסכמה עם חברת ישראייר שהם ישלמו את ה-5 שקלים שיעברו לרשות שדות התעופה אבל זה יהיה במסגרת הוראת שעה במסגרת צו פיקוח על המחירים. כלומר, את ה-5 הם שילמו. הורדנו להם את התעריפים המקסימליים ב-5 שקלים והיטלנו עליהם היטל של 5 שקלים.. בשלב מאוחר יותר הורדנו לארקיע את כל הוצאות הביטחון וכנגד זה הם את התעריפים שלהם לא שינו. כל הכסף נכנס להם לכיס ועכשיו הם בוכים על זה שהם לא יוכלו להעלות תעריפים.
היו”ר משה כחלון:
כמה עלה כרטיס?
אהוד שבתאי:
כרטיס עלה 392 שקלים ועכשיו הוא 387 שקלים מחיר מקסימאלי. עכשיו המחיר המקסימאלי יחזור ל- 392 שקלים.
אבי ירושלמי:
חסכנו לו 10 שקלים לנוסע.
היו”ר משה כחלון:
כמה חברות נותנות שירות פנים ארצי?
נרי אזוגי:
3 חברות.
היו”ר משה כחלון:
אתם מוכנים לקחת חזרה את הבידוק הביטחוני?
אהוד שבתאי:
אנחנו צריכים לבדוק את זה.
גדעון ארנון:
אנחנו חושבים שהבידוק הביטחוני, מסיבות אחרות, ראוי שייעשה על ידי גורם ממשלתי.
היו”ר משה כחלון:
זאת אומרת שאתם רוצים להגיע לגן עדן בלי למות.
גדעון ארנון:
אני לא מתנגד לאגרה של ה-5 שקלים רק בגלל הדברים האלה, אבל, בגדול, אני חושב שהביטחון הוא חבותה של המדינה.
דוד טל:
רש"ת היא זרועה ארוכה של המדינה.
אדוני היושב ראש, אני חושב שאם היו לי טענות הן נסתמו כבר, ואני מקבל את עמדת משרד התחבורה. אם נגיע להצבעה אני אמנע.
אתי בנדלר:
אני רק רוצה לוודא שוב את תשובת שדות התעופה לעניין הטענה של הסוכנים שיש להם הוצאות בגין הגביה.
נרי אזוגי:
אני טוען שאין הוצאות גביה נוספות בגין 5 השקלים האלה. אגב, הטיעון הזה הועלה בעבר. אפשר להגיד אותו לגבי מע"מ או על כל מערכת מיסים שמוטלת על הצד השני על ידי המדינה. למה הם לא אומרים את זה לגבי מע"מ, ביטוח לאומי ומס הכנסה?
אתי בנדלר:
אין הוצאות נוספות?
נרי אזוגי:
לא.
חגית כפרי:
יש הבדל אחד, שיש עוד גורם שגובה. לכן העליתי את העניין של ה-13 דולר כי זה בעייתי כשמטילים את האחריות רק על המוביל האווירי.
נרי אזוגי:
כמו שהסוכן גובה את ה-13 דולר, הוא ייגבה גם את זה.
צביה בלאו:
אמנם נקבע: "במועד הנפקת הכרטיס הטיסה על ידי בעל כלי הטייס או המורשה מטעמו" אבל יש זמן היערכות. לפי סעיף 19 יש זמן היערכות של 30 יום. אני חושבת שזה יניח את דעתו של חבר הכנסת טל. אם חברת התעופה גובה, יש זמן היערכות של 30 יום כדי להעביר אותם לרש"ת.
יואל סלוצקי:
באופן מעשי זה 60 יום.
היו"ר משה כחלון:
אני מבקש לקרוא את התקנות.
צביה בלאו:
"תקנת רשות שדות התעופה (אגרות) (תיקון) התשס"ו-2006
בתוקף סמכותי לפי סעיף 29 לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, באישור שר האוצר לפי סעיף 30 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985, ובאישור הממשלה וועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תוספת תקנה 4א:
1. אחרי תקנה 4 לתקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשנ"א-1991 (להלן התקנות העיקריות) יבוא:
4א'. (א) נוסע היוצא משדה תעופה בטיסה פנים ארצית ישלם אגרת בידוק בטחוני בתעופה פנים ארצית, בסך 5 שקלים חדשים ובתוספת מס ערך מוסף כדין (להלן – אגרת הבידוק); האגרה תשולם בידי הנוסע לבעל כלי הטיס במועד הנפקת כרטיס הטיסה על ידי בעל כלי הטיס או המורשה מטעמו; בתעופה כללית ובטיסה מסחרית ללא כרטיסי טיסה, תשולם האגרה לבעל כלי הטיס במועד הטיסה.
(ב) אגרת הבידוק תהיה צמודה לממד ותשולם כשהיא מוגדלת או מוקטנת, לפי העניין, בשיעור ההפרש שבין המדד של חודש נובמבר 2005 למדד של חודש נובמבר של כל שנה לאחר מכן; הגדלתה או הקטנתה, כאמור, תיעשה באחד בחודש ינואר בכל שנה".
אתי בנדלר:
על כמה זה עומד היום?
נרי אזוגי:
זה חצי אחוז פחות.
אתי בנדלר:
אם הוועדה מאשרת היום אז למה צריך ללכת לנובמבר 2005? אפשר ללכת לנובמבר 2006.
היו”ר משה כחלון:
זה יתעדכן לנובמבר 2006.
גדעון ארנון:
יש לי שאלה. כאשר יעלה המדד ב-2% אז אני אגבה 5.14 שקלים?
אתי בנדלר:
הרעיון נכון. צריך היה לחשוב על שיטה של עיגול סכומים.
יואל סלוצקי:
אפשר לעגל ל-10 אגורות קרובות.
לאה ורון:
זה צריך להיות מעוגן בתקנות.
אתי בנדלר:
אתם תמציאו לנו את הנוסח. כרגע אנחנו נכתוב ברמה העקרונית.
לאה ורון:
עורכת הדין בלאו תעביר הנוסח לעורכת הדין בנדלר ובהסתמך על החלטת הוועדה תוכל עורכת הדין בנדלר לאשר לכם אם זה הנוהל.
אתי בנדלר:
אני רוצה להפנות את גברת בלאו לתקנה 2א(3). בתקנות העיקריות נאמר: "האגרות המפורטות בתקנות האלה יעודכנו וישולמו לרשות כמפורט להלן". ואז, אכן - - -
צביה בלאו:
זה מעוגל ל-10 האגורות הקרובות.
אתי בנדלר:
אפשר להוסיף לכאן פסקה חדשה ש-4א יהיה מעוגל ל-50 האגורות הקרובות.
צביה בלאו:
בסדר.
"ג. על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הונפק כרטיס טיסה לפני מועד תחילתן של תקנות רשות שדות התעופה (אגרות)(תיקון) התשס"ו-2006, רשאי בעל כלי טיס לגבות מהנוסע את אגרת הבידוק לפני מועד הטיסה, לרבות בשדה התעופה".
אתי בנדלר:
זה צריך להיות התשס"ז 2007.
צביה בלאו:
נכון, אנחנו נתקן.
"ד. לא גבה בעל כלי טיס את אגרת הבידוק כאמור בתקנת משנה (א) או (ג), ישלם את האגרה בעל כלי הטיס
ה. בעל כלי הטיס ישלם לרשות את אגרת הבידוק על פי תקנות משנה (א) עד (ג) במלואן, במועד כאמור בתקנה 19(א)(2) בין אם הנוסע שילם את האגרה האמורה לידיו ובין אם לאו".
אתי בנדלר:
רציתי לוודא שהסכום של ה-5 שקלים כולל מע"מ.
יואל סלוצקי:
הוא לא כולל מע"מ.
צביה בלאו:
זה בתוספת מע"מ.
"תיקון תקנה 19
בתקנה 19(א)(2), במקום "לפי תקנות 4,5,7 א" יבוא "לפי תקנות 4, 4א,5,7 ו-11א'".
היו”ר משה כחלון:
הערות לסעיפים.
עמרי טלמון:
אני חוזר למה שאמרתי קודם. אתם כל הזמן מדברים על כרטיסים ואני חושב שאת הבעיה של אשתי אפשר יהיה לפתור אם יהיה כתוב: "נוסע היוצא משדה תעופה בטיסה מסחרית". אם השב"כ מתעקש לבדוק אותי, זה יהיה על חשבונו.
היו”ר משה כחלון:
מר טלמון, אם היא עוברת את הבדיקה, אז היא צריכה לשלם. הויכוח שלך זה לא איתם, אלא עם הוראות הביטחון. זה לא הדיון כרגע.
לאה ורון:
מה גם שהנציגים לא נמצאים כאן ואי אפשר לשמוע את עמדתם.
היו"ר משה כחלון:
אמר לך מנהל השדה בחיפה שהם בודקים.
לאה ורון:
אין מול מי בוועדה להתדיין בנושא זה שכן הנציגים של מערכת הביטחון אינם פה.
יוסי פתאל:
אני מבקש להתנצל על האיחור. אני רוצה להקריא לפרוטוקול את נייר העמדה שלנו.
היו"ר משה כחלון:
אנחנו דנו בטענות האלה, חבל שלא היית. אני ייצגתי אתכם וקיבלנו תשובות וזה יהיה בפרוטוקול.
יוסי פתאל:
חשוב לי להדגיש שלהערכתנו ההחלטה שעלולה לחייב אותנו בגביה איננה מעוגנת בחוק. בכל מקרה, מהלך כזה גורם לנו נזק כלכלי ישיר. אנחנו לא מוצאים היגיון בתקדים הזה שחברה מסחרית אחת, כמו סוכני נסיעות, נאלצת לגבות מס כזה או אחר עבור חברה מסחרית אחרת, קרי חברות תעופה ישראליות או רש"ת. בכל מקרה, אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך שבו עורך דין נרי ירקוני מייצג אותנו בטענתנו שגורמים לנו נזקים של 5 מיליון דולר בשנה.
היו"ר משה כחלון:
אתה מדבר רק על סוכני הנסיעות?
יוסי פתאל:
כן. רק עבור עמלת הסליקה שמשלמים לנו בכרטיס אשראי, אנחנו צריכים לשלם מכיסנו 1.5% על הסכומים שמוחלטים כאן. זה דבר שהוא בלתי אפשרי מבחינתנו. אם הדבר הזה יחוקק, אנחנו חושבים שזה לא צריך להיות על חשבון הסוכנים. אם זה יוטל על הסוכנים, חשוב לי להדגיש, שאנחנו לא נגבה את הכסף הזה. אנחנו גם נתחיל בהליך משפטי. ראוי שרש"ת תדאג לגביה, כפי שהיא עושה במעברי הגבול. אין שום סיבה שסוכן נסיעות יביא כסף מביתו כדי לשלם עבור מיסים שהוועדה רוצה להטיל על הציבור.
חשוב לנו להדגיש שעל פי מיטב הבנתנו והייעוץ המשפטי שקיבלנו, והמסלול המשפטי שפתחנו בו בין כה וכה, בעניין מיסים אחרים ואגרות לטיסות בחו"ל, החיוב והנזק שנגרם לסוכנים איננו מעוגן בחוק. להערכתנו, החובה זאת תצטרך להסתיים. מבחינתנו אנחנו לא יכולים לשאת בנטל הכלכלי הזה. היה ראוי שאם הולכים למהלך כזה ואנחנו הגוף הגובה, למצוא את המנגנון שהדבר הזה לא ייעשה על חשבוננו. במידה והוא ייעשה על חשבוננו, אנחנו לא נוכל לשתף פעולה.
היו”ר משה כחלון:
אני מבקש תשובה לגבי הסליקה.
אתי בנדלר:
אני מבקשת לדעת מגברת בלאו, האם באמת הוגשה תלונה והאם המדינה הגישה תגובה?
צביה בלאו:
לא ידוע לנו על כך.
אתי בנדלר:
מר פתאל, מתי הוגשה עתירה?
משה פתאל:
עדיין לא הוגשה. החלטנו להגיש עתירה. בשלב ראשון ניגשנו ליועצים המשפטיים של רש"ת ושל חברת התעופה הלאומית שאמרו שיש ממה בטענותינו. הם ביקשו לנסות למצות פיתרון שיהיה מקובל עלינו מבחינה כלכלית לפני שאנחנו ניגשים למהלך משפטי. היועצים המשפטיים של הגופים הנכבדים לא דחו אותנו על הסף. אף אחד לא מצא שום טיעון הגיוני שוועדת כלכלה של הכנסת תחליט שאני צריך לשלם, במקרה של עמלת סליקה, למשל, אחוז וחצי מכיסי.
בכל מקרה, חשוב לציין ההחלטה הזאת לא תהיה ישימה. זה צריך להיות בהסכמה שלנו כי אנחנו הגוף הגובה.
היו”ר משה כחלון:
מר פתאל, אני לא רוצה להביע דעתי על חלק מהדברים שלך. הדבר האחרון שאתה צריך להגיד בכנסת זה שאתה לא מתכוון לקיים חוק.
משה פתאל:
לדעתנו הוא לא חוקי.
היו"ר משה כחלון:
בשביל מה אתה צריך בית משפט? אתה כבר פסקת שהוא לא חוקי ולא חוקתי. אנחנו מבינים את כאבך ואת טענותיך.
אתי בנדלר:
יש חזקת חוקתיות, קל וחומר על חקיקה שנעשית בכנסת או חקיקת משנה שמקבלת את אישור הכנסת. רק בית משפט הוא המוסמך להכריז על ביטול חקיקה כזאת. לכן אני מצטרפת לקריאתו של היו"ר.
יוסי פתאל:
זה ברור. אתם מחליטים פה החלטה, חוקית או לא חוקית זה יוכרע במקומות אחרים, שהיא גורמת לי נזק כלכלי אישי.
אתי בנדלר:
אני מניחה שגם תשלום מס הכנסה גורם לך נזק כלכלי.
יוסי פתאל:
המקרה לא דומה כי אני נאלץ לגבות מס עבור מישהו אחר, על חשבוני. אני לא חושב שיש תקדים לזה.
היו”ר משה כחלון:
מר פתאל, אם אני רוכש ממך מוצר אני משלם לך מע"מ ואתה מעביר אותו למדינה. אם שילמתי לך בכרטיס אשראי, איך אתה מעביר אותו למדינה? גם כאן יש לך עמלת סליקה ואתה משלם למדינה 15%?
יוסי פתאל:
אין מע"מ בענף שלנו.
היו"ר משה כחלון:
אז מכרת בגדים.
יוסי פתאל:
אני חושב שהדוגמה של מע"מ היא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. זאת הדוגמא היחידה שאפשר להביא. זה לא היטל או מס כמו מע"מ ולדעתי זה יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל ולא להיפך.
היו”ר משה כחלון:
אתה עובד על עמלות. איך אתה מתחשבן בעמלות? מתוך 100 כרטיסים שמכרת, 80 מכרת במזומן ו-20 כרטיסים מכרת בכרטיסי אשראי.
יוסי פתאל:
על כל סכום שאני גובה עבור חברת התעופה אני מקבל עמלה של 10%. אני לא יודע למה ממציאים פה מנגנון עוקף. זה נכון מה שאתה אומר. על כל אגורה שעוברת דרכי כסוכן נסיעות אני מקבל עמלה. והנה עכשיו אתם רוצים להוציא 5 שקלים מתוך העסקה - - -
היו”ר משה כחלון:
אתה מוציא שתי עמלות? אחת על המזומן ואחת על כרטיסי האשראי?
יוסי פתאל:
על כל שקל שעובר דרכי, חוץ ממה שאתם עומדים לתקן עכשיו, אני מקבל עמלה שמכסה על הנזקים שלי, 10% מחברות התעופה .
היו”ר משה כחלון:
קורה שלקוחות משלמים אצלך?
יוסי פתאל:
רוב הלקוחות משלמים אצלי. אני מעביר את הכסף ומקבל עבורו עמלה.
היו”ר משה כחלון:
יש לך מנגנונים של סליקת אשראי בנפרד ובמזומן בנפרד, או שזה הכל ביחד?
יוסי פתאל:
אני לא מבין את השאלה.
היו”ר משה כחלון:
אני רוכש ממך כרטיס טיסה ומשלם לך בויזה.
יוסי פתאל:
אני סולק את זה באמצעות חברת האשראי.
היו"ר משה כחלון:
אם הלמ"ד הוא שלך אז אתה משלם 1.5%. האם אתה מתחשבן עם החברה על 100% מינוס 1.5%?
יוסי פתאל:
לא, אבל אין פה את ה-10% האלה.
היו"ר משה כחלון:
רק רציתי להבין איך אתה עובד.
יוסי פתאל:
החוק קובע שכשרוצים להציג מחיר, חברות התעופה או רשת יתכבדו להכניס אותו לכרטיס ויתחשבנו ביניהם. והנה פה ממציאים מנגנון, אגב, הוא אנטי צרכני, ואומרים : "בואו נעשה מחיר ונתחיל עם הקומבינות של ה-5 שקלים".
היו"ר משה כחלון:
אני פונה עכשיו לרש"ת. מר פתאל טוען שהוא לא מקבל כלום עבור הגביה ולכן אין סיבה שהוא יפסיד 1.5% על כסף שהוא לא הרוויח. אני מבקש תשובה. אם הוא מוכר במיליון שקל בשנה, אז 15,000 שקלים, לא רק שהוא לא הרוויח, אלא הוא גם הפסיד. אנחנו יודעים שרוב השוק מתנהל היום בכרטיסי אשראי. מצד אחד אני לא רוצה לגרום לכם נזק, אבל אני גם לא רוצה לגרום לו נזק. פה אני מבקש תשובה מרש"ת, איך מתגברים על זה?
נרי אזוגי:
העניין הזה חל על כל הסביבה הכלכלית של הענף הזה, מקום הרשות ב-1977. זאת הסביבה שזה מתחולל.
אתי בנדלר:
אבל מר פתאל אומר שהם פעלו נגד כל הסביבה הכלכלית הזאת ונפגשו עם יועציכם המשפטיים ושהם הביעו אהדה לטענות שלהם.
נרי אזוגי:
לא ידוע לי על שום אהדה.
אתי בנדלר:
אתה יודע שזה לא היה או שלא ידוע לך אם זה היה?
נרי אזוגי:
אני סמנכ"ל של הרשות וחזקה עלי שאני אדע על דברים שקורים בתחום הזה.
יוסי פתאל:
לדעתי אתה לא יודע מה עושה מנכ"ל הרשות. דיברנו עם מנכ"ל הרשות.
נרי אזוגי:
אין כרגע שום עמדה של הרשות לבוא לקראת או לפתור את הנושא הזה. יש פה סביבה כלכלית מסוימת שמתנהלת כך. כמו שאמרנו, כך היא מתנהלת בכל הסביבות המיסויית שיש במדינת ישראל. כשאני משלם אגרת טלוויזיה בכרטיס אשראי, אני משלם את העמלה.
לאה ורון:
איך הרשות גובה במעברי הגבול?
נרי אזוגי:
יש עמדה במעבר עצמו. הנוסע יכול לשלם במזומן או בכרטיס אשראי. במעברי הגבול האדם עובר לבד. כך מתנהל הענף הזה בכל העולם. עכשיו אנחנו מנסים להמציא את הגלגל מחדש. אנחנו תופסים טרמפ על דיון ב-5 שקלים ומנסים לפתור סביבה כלכלית שלמה.
היו”ר משה כחלון:
בא אדם ואומר שהוא ניזוק מההחלטה הזאת. כשאדם ניזוק אנחנו חייבים להתייחס לכך.
לאה ורון:
הרי רציתם להשית את האגרות על הנוסעים ולא על חברות הנסיעות.
אבי ירושלמי:
אני לא מסתכל על העלויות שהוא גובה ממני כצרכן, כדי לכסות את העלויות שלו. עולה לו חשמל ומים, אז הוא מעלה את המחירים. כשחברת תעופה מורידה לו בעמלה, אז הוא יודע להעלות את העמלות שלו. אני לא נכנס לסביבה הזאת.
יש משהו מן הצדק בטיעון של סוכני הנסיעות אבל העניין שלהם הוא לא מול רשות שדות התעופה. הטיעון שלהם צריך להיות מול חברות התעופה. יכול להיות שאת כל העניין הזה מאזנים דרך העמלות הכוללות שהסוכנים מקבלים. יכול להיות שלחברת התעופה תהיה טענה מול הרשות, אבל זה לא בין סוכני הנסיעות לבין רשות שדות התעופה. יש מישהו מתווך ביניים שזאת חברת התעופה.
אני רוצה להזכיר: כשאתה קונה כרטיס לאירופה אתה רואה בשורה התחתונה את מס נמל, מס מכס, זה יכול להגיע עד 150 דולר. סוכני הנסיעות לא גובים על זה את ה-10% עמלה שלהם.
יוסי פתאל:
כמה אפשר לא לדייק? במדינת ישראל חברות התעופה קובעות את ההכנסה עבורי על ידי העמלה והן אומרות שאני אקבל 10%.
יוסי פתאל:
כל הדוגמאות שהבאת זה ממקומות שסוכנים לא מקבלים עמלה שנקבעת על ידי חברת תעופה. זה שאתם אומרים: "בין כה וכה יש עמלה ובואו נמשיך עם זה", זאת לא תשובה מספיק טובה.
אבי ירושלמי:
לא זה מה שאמרתי.
אני חושב שאם לסוכני הנסיעות יש טיעון בעניין הזה, הם צריכים להעלות את זה מול משרד התחבורה.
אתי בנדלר:
אבל הם מעלים.
לאה ורון:
האם ישבתם עם סוכני הנסיעות?
אבי ירושלמי:
לאחרונה ישבו עם סוכני הנסיעות בעניין הזה לפני 10 או 15 שנה. היה סידור, אני כבר לא זוכר אותו.
לאה ורון:
מר ירושלמי, הטענות של התאחדות סוכני הנסיעות, כמו גם של חברות התעופה, עלו כבר בפברואר. האם מצאתם לנכון לשבת איתם ולנסות להגיע להבנה?
אבי ירושלמי:
אני מסביר. אני אומר שאי אפשר על הרקע של ה-5 שקלים, שזה אולי 5% מהסכומים שסוכני הנסיעות גובים שהם נטולי עמלה. יש את כל מרכיב המיסים שהם לא גובים. על ה-13 דולר הם לא גובים עמלה, על ה-6 דולר לנוסע הם לא גובים.
לאה ורון:
אז זאת העילה שבשלה לא ישבתם עם סוכני הנסיעות?
אבי ירושלמי:
עם כל הכבוד, במהלך כל השנים האחרונות, אני לא זוכר פניה למשרד התחבורה שיש להם בעיה עם העניין הזה. אם יש להם בעיה שיפנו אלינו.
אתי בנדלר:
אבל הם העלו את כל הטענות האלה בישיבה הקודמת של הוועדה.
יש כאן שני דברים. ראשית, נטען כאן שלגבי טיסות פנים ארציות זאת אגרה ראשונה שמטילים לראשונה על סוכני נסיעות. זאת אומרת שאין טעם לדבר על מה שהיה ב-10 השנים האחרונות. מרגע שהצעתם להטיל את אגרת הבידוק ולהחיל את חובת גבייתה על המובילים, דהיינו על הסוכנים, ככל שמדובר במכירת בכרטיסי אשראי הרי הטענה הזאת עלתה פה בוועדה. השאלה האם התמודדתם עם הטענה הזאת?
אבי ירושלמי:
אני מסביר לך. לרשות שדות תעופה אין קשר מול הסוכן, לצורך העניין. אני מסביר מה צריך להיות התהליך. מי שצריך לשלם לרשות שדות התעופה אלה חברות התעופה.
אהוד שבתאי:
מי שצריך להעביר את הכסף זה לא חברת התעופה ולא סוכנות הנסיעות אלא הנוסע.
יוסי פתאל:
אין תקדים בעולם למס הזה.
נרי אזוגי:
זה בפירוש לא נכון.
יוסי פתאל:
אנחנו מוכרים כרטיסי טיסה לכל העולם. כולכם פה טסתם לחו"ל להרבה מאוד יעדים. האם זכור לכם כרטיס טיסה אחד, שאנחנו כסוכני נסיעות גבינו מכם אגרת בידוק?
כל טיסה שמקבלת שירותים בכל שדה משלמת הרבה מאוד אגרות. לא ברור למה השדה שנותן את השירותים לחברת התעופה לא יכול להוסיף את ה-5 שקלים האלה. יוצר פה עוד צינור. לקחו 5 שקלים מתוך סל של היטלים.
היו”ר משה כחלון:
מר פתאל, הגעת באיחור ועם כל הכבוד אני לא יכול לפתוח את כל הדיון מחדש. אני רוצה להתמקד בדברים ששנויים במחלוקת. הבעיה המרכזית, איך המדינה מתמודדת עם הטענה שנגרם להם נזק על ידי דרכי הגביה. זה הדבר היחיד שמעניין אותי. אם יהיה לי מענה אני אכריע עכשיו. אם לא יהיה לי מענה נצטרך לזמן אתכם בעוד שבוע או שבועיים.
אבי ירושלמי:
הסוכן גובה 5 שקלים. לטענתו הוא משלם 1.5% מזה מהכיס שלו. נטו נשאר לו 4.92 אגורות. חברת התעופה דורשת ממנו 5 שקלים. אולי צריך מגנון התחשבנות בין חברת התעופה לבין סוכני הנסיעות. או שחברת התעופה תגבה 5 שקלים אבל במקום לשלם עמלה של 8% על כרטיס שעולה 400 שקלים, שזה 32 שקל, תשלם לו 32 שקלים ועוד 10 אגורות.
היו"ר משה כחלון:
כלומר, אתה אומר שהם יסכמו את זה ביניהם.
אבי ירושלמי:
אמיתית, זאת עז שזרקו פה שזה אפילו מביך. באיזה מובן זה מביך? הסוכנים גובים עבור חברות התעופה כרטיסים שהשורות התחתונות שלהן נטולות עמלה, 70 או 90 דולר, על 8 מיליון נוסעים בינלאומיים. אני לא יודע מה הסיפור.
יוסי פתאל:
אנחנו מקבלים עמלה על האגרות.
אבי ירושלמי:
אמיתית, זה גרושים.
יוסי פתאל:
תראו כמה שהדברים שלו עומדים על כרעי תרנגולת. הם גובים שוטף פלוס 45 מחברות תעופה. אנחנו מעבירים שוטף פלוס 15. הגישו בג"צ של 22 מיליון שקל, שהתקבל, בדיוק על הטענות האלה, על המשחקים שבין רש"ת לחברות התעופה. הבג"צ פתוח בבית משפט והוא לא שלנו. אנחנו מתחילים בהליך נפרד על כל הסל כולו. על אחת כמה וכמה על אגרת בידוק ביטחוני שלא קיימת בשום מקום בעולם.
יוסי גלזברג:
זה ביטחון של מדינת ישראל.
אתי בנדלר:
אני רוצה לקבל תשובות ברורות של המדינה. אני מרגישה שאני לא בשלה למתן תשובות חד משמעיות בנושא הזה. יתכן שיש תשובות מצוינות לעניין. אני שומעת שלא היה נהוג אף פעם אגרה בטיסות פנים ארציות.
אבי ירושלמי:
זה לא נכון.
אתי בנדלר:
סוכני הנסיעות גבו?
אבי ירושלמי:
בוודאי.
יוסי פתאל:
וקיבלו עמלה.
אתי בנדלר:
בכל מקרה אומר מר פתאל, ועל זה אין תשובה ברורה, שעל כל האגרות שהם גבו וגובים הם מקבלים עמלה.
נרי אזוגי:
זה במערכת היחסים ביניהם, בין סוכני הנסיעות לחברות התעופה.
אתי בנדלר:
לחברות התעופה אין הוצאות גביה?
אהוד שבתאי:
בוודאי שיש.
נרי אזוגי:
ולנו אין? במקום 10 שקלים, שר התחבורה הוריד אותנו ל-5 שקלים.
אתי בנדלר:
זה לא רלוונטי.
נרי אזוגי:
מערכת הגביה הזאת היא לא מערכת מיוחדת. היום מעבירים מערך של אגרות לרשות. גם בפנים ארצי יש אגרת נחיתה שמעבירים לרשות.
יוסי פתאל:
אבל לא דרך סוכני הנסיעות.
אתי בנדלר:
אם אתה רוצה להטיל את זה על חברות התעופה, ואני אומרת לך שאין לי מספיק כלים ונתונים לגבש עמדה, לכאורה אתה מכה אותו פעמיים. אתה אומר לו: גם תפצה את סוכני הנסיעות על כך שאתה מבצע עבורי גביה וגם הוא סופג את הוצאות הגביה שלו.
נרי אזוגי:
לא. היום יש מערך שבו סוכן הנסיעות מעביר את כספי האגרות לחברת התעופה וחברת התעופה מעבירה לנו את הכסף. אין מערך נוסף עבור ה-5 שקלים. כל הדיון פה הוא ה-5 שקלים שאנחנו רוצים לגבות מכל נוסע שעובר בידוק ביטחוני. זה על מערך הגביה הקיים.
יוסי פתאל:
זה לא על מערך קיים.
אתי בנדלר:
למה זה לא מערך קיים?
יוסי פתאל:
מה הם מנסים לעשות? הם באים לוועדת הכלכלה ואומרים שהם רוצים היטל מיוחד. לנו הם אומרים להגיד ללקוחות שזה חלק ממס הנמל. יש פה מס רק לחברות ישראליות שנעשה על חשבוננו. אני מבקש מאדוני היושב ראש שקודם שיתקיים דיון משפטי של יועצים משפטיים בלעדנו. אנחנו טוענים שאין תוקף חוקי לדרישה שאני אגבה את ההיטל הזה. ממציאים כאן היטל, ואני אומד מאחורי הטענה הזאת, למרות שחברים פה אומרים לי לקרוא לזה מס נמל. אז תגישו הצעה למס נמל. אין תקדים בעולם להיטל בידוק כפי שנעשה כרגע בישראל.
אבי ירושלמי:
אתה טועה ואתה לא מכיר את מיסי הנמל בעולם. אתה מטעה את ועדת הכנסת.
נרי אזוגי:
על עשרות אלפי שקלים מסכנים עכשיו עשרות מיליוני שקלים.
אהוד שבתאי:
הוא מציע שחברות התעופה יגבו את אגרת הנוסע, ישלמו בעצמן את כל עמלות הגביה שיש ואחרי כן גם יפצו את סוכני הנסיעות.
היו”ר משה כחלון:
הדיון הסתיים. יש לנו בעיה חוקית לאשר את זה?
אתי בנדלר:
לכשעצמי, אני לא מרגישה שאם אצטרך להשיב לעתירה שתוגש, אינני בטוחה שיש בידי את כל הנתונים ואת כל הכלים להשיב לטענות האלה.
צבי בלאו:
במקרה שתהיה עתירה אנחנו כבר נתמודד איתה כי זה אושר על ידי הממשלה.
לאה ורון:
יכול להיות שהממשלה קיבלה תשובה והוועדה לא.
היו”ר משה כחלון:
אנחנו אחרי הדיון ונותר רק להכריע.
גדעון ארנון:
יש לנו עוד הערות פרקטיות.
אהוד שבתאי:
יש לנו הערות לגבי הנוסח.
היו"ר משה כחלון:
מה עוד חסר לנו?
אתי בנדלר:
אני מדברת על הנושא של הסדרה דרך הגביה, בדרך שהוצעה כאן, על ידי הטלת החובה על חברות התעופה. לפי מה שנטען כאן, רוב הכרטיסים נמכרים באמצעות סוכני הנסיעות. דהיינו, למעשה מחייבים את סוכני הנסיעות לגבות עבור חברות התעופה את אגרת הנוסע. האם יש בכך הטלת עלויות על סוכני הנסיעות ועל חברות התעופה מעבר לעלויות הקיימות היום? אם כן, באיזה עלויות מדובר? האם יש מקום לשפות אותן בגין כך, או שיש טיעונים טובים מדוע שלא לעשות כן? יתכן שיש תשובות טובות מדוע מדובר בהוצאות זניחות ואין מקום לשפות.
היו"ר משה כחלון:
תכינו תשובות לעניין הזה. אני מבקש ממשרד התחבורה ומרש"ת להכין תשובות לשאלות ששאלה היועצת המשפטית. אני קוצב זמן של שבועיים. נקיים דיון נוסף ובעוד שבועיים נצביע.
הישיבה ננעלה בשעה 11:30