פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 30
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך
יום חמישי, כ"ב באייר התשס"ז (10 במאי 2007), שעה 10:00
ס ד ר ה י ו ם
חוזר המנכ"ל החדש – התאמת בגרויות לעולים
ישיבת מעקב
נכחו:
חברי הוועדה:
זאב אלקין – היו"ר
מיכאל נודלמן
מוזמנים:
רחלה שיפר - מנהלת אגף (א') בחינות, משרד החינוך
אירית חן - מדריכה ארצית, גף קליטת עלייה, משרד החינוך
מוריס חנוכייב - מנהל יחידת ארגונים, המשרד לקליטת העלייה
מסרט וורקו - רכזת תחום חינוך, המשרד לקליטת העלייה
צבי גלאון - מנהל אגף חינוך והשמה, מינהלת נעל"ה
חנה דשבסקי - מרכזת הטיפול בילדים עולים, המועצה לשלום הילד
אילנה ליטבק - רכזת קואליציה למען נוער עולה בסיכון, שתי"ל
מיכל חרמון - רכזת עולים, בית-הספר הדסה נעורים
מנדי רבינוביץ - בית-הספר הדסה נעורים
נועם סביון - רכז פרויקטים, התאחדות עולי צרפת
רעיה ריגר - מנכ"לית פורום הורים עולים
מנהלת הוועדה:
דנה גורדון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
חוזר המנכ"ל החדש – התאמת בגרויות לעולים
ישיבת מעקב
היו"ר זאב אלקין:
בוקר טוב ושלום לכל החברים. אנחנו מקיימים את הישיבה הראשונה שלנו לאחר הפגרה ובשונה ממה שתכננו - כי חשבתי לדון בכמה ספיחים שנשארו לנו מנושא העברית, נושא שמשרד החינוך התחייב לספק לנו תשובות עד תום הפגרה, ולאחר מכן נתקדם לכיוונים נוספים – היה עלי לכנס את הישיבה הזאת באופן דחוף ובהול בגלל התפתחויות מסוימות שלפי מיטב הבנתי ולפי מיטב ידיעתי חלו במהלך הפגרה, ואנחנו תיכף נשמע את העדכון מנציגי משרד החינוך.
אני מזכיר לכולנו שבנושב הקודם עסקנו כאן לא מעט בנושא של התאמת בגרויות לעולים והיינו מעין פרטנר בדו-שיח מול משרד החינוך בניסיונות לגבש דפוס חדש של הבגרויות לעולים, כאשר בעקבות הדו-שיח הזה התברכנו בפרסום משרד החינוך – ואם אינני טועה, הפרסום נעשה בחודש פברואר – של הנחיות חדשות להתאמות בגרויות לעולים בחתימת המנכ"ל. גם הנושא הזה גרם לכמה אי-נעימויות כאן מבחינת לוח הזמנים, הייתה לנו ישיבה שביטלנו ולאחר מכן ההנחיות התפרסמו והיו כמה דיונים בניסיון ללטש אותן. הדברים יצאו לשטח וגם התפרסמו באופן רשמי באתר האינטרנט.
עד כמה שהדבר הובא לידיעתי, ובוודאי נשמע עכשיו סקירה רשמית מטעם משרד החינוך, למרות פרסום המסמך הרשמי במהלך המושב, במהלך הפגרה התפרסם מסמך חדש, חוזר חדש של משרד החינוך, כאשר מצד אחד הוא מבטל את החוזרים הישנים – דבר שהיה צורך לעשותו – ומצד שני הוא שונה בכמה נקודות מאוד מהותיות בעיניי מאותו חוזר שהוצג בפנינו על-ידי משרד החינוך, הוצג לפרוטוקול של הכנסת, הוצג כמסמך סופי ומחייב, וגם פורסם באתר האינטרנט מטעם המשרד. כמובן מאוד מאוד הופתעתי. אף אחד ממשרד החינוך לא פנה אלי טרם פרסום החוזר המעודכן החדש ולי זה נודע מהשטח. אני קיבלתי את נוסח החוזר שלא הגיע אל הוועדה אלא הגיע אלינו מכל מיני גורמים שפועלים בשטח. מהשוואה בין שני המסמכים גיליתי הבדלים כאלה ואחרים שבעיניי חלקם מאוד מהותיים.
אשמח לשמוע סקירה מפורטת של משרד החינוך והייתי מבקש מכם להתייחס לשלושה היבטים.
1. ההיבט הראשון הוא כמובן מה היה הצורך בהנחיות חדשות בהפרש זמן של נדמה לי חודש או חודש וחצי מאז שהוצאו ההנחיות הקודמות.
2. ההיבט השני הוא האם זאת הדרך הנכונה והראויה מצד משרד החינוך מבחינת התנהלות מול הכנסת. ברגע שמוצג מסמך רשמי ונדון כאן בוועדה - והוא הוצג כמסמך רשמי, יצא ופורסם לשטח בחתימת המנכ"ל - האם זאת הדרך הראויה, לפרסם במהלך הפגרה מסמך חדש ששונה מהמסמך הקודם וזאת לפני הבאת כל העניין הזה חזרה לכנסת. לו יצויר שהיו נימוקים כבדי משקל לשנות את החוזר הקודם - נימוקים שקשה לי להעלות על הדעת, או אם היו אילוצים טכניים או סיבות אחרות - האם לא הייתה הדרך הראויה להביא את זה קודם לדיון, למרות שצריך לזמן דיון מיוחד בפגרה, ולעדכן אותנו, ורק לאחר הדיון הזה ללכת למהלך הזה ולא להעמיד אותנו בפני עובדות.
3. השאלה השלישית היא כמובן שאלה מהותית והיא מה הם ההבדלים לפי תפיסתכם בין החוזר הזה לחוזר הקודם ומה הנימוקים לטובת ההבדלים האלה.
אלה הן שלושת השאלות. לא אסתיר ואומר שמאוד מאוד הופתעתי מההתנהלות הזאת של משרד החינוך והגבתי בהתאם. אני לא יודע אם אתם מעודכנים, זה לא נוגע אליכם באופן ישיר, אבל המנכ"ל במשרד מעודכן. מרגע שזה נודע לי לפני כמה שבועות השתמשתי בסמכותי כחבר ועדת הכספים, פניתי ליושב-ראש הוועדה וביקשתי לעצור את כל ההעברות התקציביות של המשרד, ומאז אין העברות תקציביות של משרד החינוך דרך ועדת הכספים. אני חושב שיש כאן פגיעה בדרך ההתנהלות בין משרד החינוך לכנסת ואני שמח שחבריי בוועדת הכספים תמכו בבקשתי ושהיושב-ראש נענה לבקשתי, כך שנכון לעכשיו, לעתיד הנראה לעין, העברות תקציביות של משרד החינוך נעצרו כתוצאה מהתקרית הזאת. נהגתי כך רק לאחר היוודע פרסום החוזר כאשר התחלתי לקבל איתותים מהשטח.
לנו ככנסת יש שתי דרכים לנסות ולשכנע בצדקת דרכנו את המשרדים. אנחנו לא מופקדים על הפן הביצועי, אבל הדרך האחת שלנו לפעול היא דרך החקיקה, ואמרתי כאן כמה פעמים שאני יותר ויותר משתכנע שבמושב הזה אני אנסה להוביל מהלך על-ידי ועדת המשנה הזאת של תהליך חקיקה של כל חוק זכויות ילדים עולים וכל אותם הנושאים שאנחנו לא מצליחים לסכם אותם. נדמה לי שהמצב הקיים היום בכנסת דווקא יקל על תהליך חקיקה מהסוג הזה ואולי אפילו באופן מזורז. הדרך השנייה שיש לנו, בינתיים, כי תהליך חקיקה לוקח זמן, היא להשתמש באותם כלים המעטים שקיימים לפרלמנט הישראלי בדו-שיח מול משרדי הממשלה ומצאתי את ועדת הכספים כמקום הנכון ביותר לנסות ולהחזיר ולו במשהו את כבודה של הכנסת במהלך הדו-שיח הזה.
עד כאן מבחינת דברי ההקדמה שלי ואני מעביר את זכות הדיבור לחברים ממשרד החינוך. אשמח לקבל תשובה לכל שלושת השאלות שהצגתי בדבריי. לישיבות שלנו אנחנו מזמינים את כל הנהלת המשרד, מהשרה ומטה. מי שהמשרד מחליט שמייצג אותו, מבחינתי הוא כמו שרת החינוך, הוא זה שאחראי על כל השאלות שיש לנו למשרד והוא חייב לתת תשובות. יושבים כאן שני נציגים של משרד החינוך ותחליטו ביניכם מי נותן תשובה לשאלה הזאת.
רחלה שיפר:
לא נאמר לי ולא נמסר לי בכל דרך שהיא מה בדיוק יהיו נושאי הישיבה.
היו"ר זאב אלקין:
אמרנו שזו תהיה ישיבת מעקב.
רחלה שיפר:
אלה לא בדיוק השאלות שניסחת.
היו"ר זאב אלקין:
אלה בדיוק השאלות. אני שאלתי האם זה נכון שחלו שינויים.
רחלה שיפר:
לא נתת לי את האפשרות להמשיך את דבריי.
היו"ר זאב אלקין:
עדיין שמורה לי הזכות להיכנס לדבריך במידה ואני רואה לנכון. אני חוזר ואומר שתחת הכותרת של התאמת בגרויות לעולים, השאלות ששאלתי, להערכתי, נכנסות לנושא הדיון. האם זה נכון שחל שינוי מאז מה שהוצג בפני הוועדה, מה היו הגורמים שהביאו להחלטה על השינוי באופן כל כך מהיר, למה זה נעשה במהלך הפגרה מבלי להתריע קודם לכנסת כאשר משהו אחר לגמרי הוצג לכנסת ונדון כאן.
רחלה שיפר:
על השאלה הזאת אני לא יכולה לענות. על ההתנהלות מול הוועדה או מה צריך להציג בפניה ומה לאשר, זה לא בתחום אחריותי. אני גם לא מודעת לכל ההתכתבות שהייתה בנושא עליו סיפרת באלו הדקות באשר למנכ"ל. אני אדווח על מה שאני יודעת, על הקטע הספציפי שאני לוקחת בו חלק, ובכל שאר הדברים שאוזני קלטה כאן לראשונה, קלטה לראשונה ואין לי על זה תגובה. אני חושבת שאין לצפות שאני אשיב על השאלות האלו.
היו"ר זאב אלקין:
אני כן מצפה שמשרד החינוך ישיב על השאלות הללו. מבחינתי אתן יושבות כאן כנציגות המנכ"ל ולכן לא משנה לי מי ישיב. אם אין לכן תשובה, אני אשמח – אחרי שנקבל את התשובות לשאלות עליהן כן יש לכן תשובות – לתת לכן כמה דקות להתייעץ, לטלפן וכולי. מבחינתי ברגע שמנכ"ל משרד החינוך והשרה מחליטים שזו הנציגות שלהם כאן בוועדה, הנציגות הזו חייבת לתת תשובות בשמו של המשרד. אם צריך להתייעץ, אני אשמח לקיים הפסקה לשם ההתייעצות. מי שמוזמן לוועדה הוא משרד החינוך ולא מי שאחראי על תחום מסוים. לכן מבחינה זאת הנציגות של המשרד, אמרתי, כאילו השרה בכבודה ובעצמה יושבת כאן כי אתן מייצגות אותה ומייצגות בכבוד ובאופן ראוי. אם צריך להתייעץ עם לשכת השרה או עם לשכת המנכ"ל, נשמח לתת לכן את הזמן הדרוש אבל בואו נלבן קודם את הסוגיות עליהן יש לכן תשובות ואז נחליט מה עושים הלאה.
רחלה שיפר:
נעשה שינוי אחד ויחיד והוא נותן ביטוי למדיניות המשרד, להליכה לקראת התלמידים העולים במערכת החינוך ולהקלות מרביות. אנחנו גם מקבלים תגובות על כך.
לוח הזמנים שפעלנו לפיו נמצא לפניי והוא בעצם סוקר את הסיבה העיקרית לשינוי היחיד שהיה ביחס למה שסוכם כאן והוא שינוי למועד קיץ תשס"ז בלבד, של האפשרות להשיב והשאלונים עליהם סוכם באחת מחמש השפות, שאלונים מתורגמים, לאפשרות היבחנות בעל-פה. זה השינוי היחידי.
היו"ר זאב אלקין:
לפני שניכנס לתוכן, את יכולה לתת לנו את כל לוח הזמנים המדויק ולומר לנו מתי פורסם החוזר החדש-ישן, זה שאנחנו דנו עליו בפברואר? מתי פורסם החוזר החדש? מה קרה בין נקודת זמן אחת לנקודת הזמן השנייה? איזה התייעצויות נעשו במשרד החינוך ומה היו הגורמים שהביאו להחלטה הזאת? אני לא בטוח שכל החברים זוכרים בדיוק את כל תחנות הזמן.
רחלה שיפר:
גם אני לא זוכרת הכול. כפי שאמרת, בפברואר התפרסם חוזר המנכ"ל והוראות הקבע התפרסמו ב-1 באפריל, בערב פסח, באינטרנט ורק לאחר חופשת הפסח למעשה הגיע החומר הכתוב אל בתי-הספר שזה שלב מאוד מאוחר.
היו"ר זאב אלקין:
החוזר החדש-ישן פורסם ב-1 בפברואר. שמרתי את העותק ואני מחזיק את מה שפורסם ב-1 בפברואר. את אומרת שתוך חודשיים בדיוק, ב-1 באפריל, פורסם החוזר החדש.
רחלה שיפר:
כן. בדרך כלל יש להשלים חוזר מנכ"ל חדש עד 10 בחודש שלפניו כי יש תהליך של הדפסה, שכפול, אישור וכולי, כך שזה היה בפרק זמן מאוד קצר ומלחיץ ביותר מבחינתנו, מבחינת אגף הבחינות וההיערכות שלו למועד הגדול שאנחנו מדברים בו על מיליון ו-300 אלף בחינות שנערכות. בכל זאת מיקדנו את תשומת הלב בהיערכות שלנו לביצוע ההתאמות האלה לעולים.
היו"ר זאב אלקין:
אני רוצה קודם כל להבין את הפן הפרוצדוראלי ואחר כך נגיע לתוכן. אתם פרסמתם ב-1 באפריל חוזר חדש ואת אומרת לי שבדרך כלל כאשר זה מתפרסם ב-1 באפריל, ב-10 במרץ כבר ידעו בדיוק מה עומד להתפרסם שם.
רחלה שיפר:
בערך, לא בדיוק. נאלצה עורכת החוזר גם היא להמתין והיה לחץ מאוד גדול.
היו"ר זאב אלקין:
ב-10 במרץ המשרד היה כבר לאחר התייעצויות פנימיות והיה מגובש לכך שהוא הולך לשנות את מה שהוא פרסם ב-1 בפברואר. אני צודק?
רחלה שיפר:
נאלץ לשנות בעקבות מה שנבדק באותה תקופה.
היו"ר זאב אלקין:
ב-10 במרץ המשרד ידע.
רחלה שיפר:
בערך. אני לא רוצה להישבע כאן על ספר התנ"ך ש-10 במרץ הוא היה התאריך. הנוהל הרגיל הוא שעד 10 במרץ כל החומר צריך להיות בידי עורכת חוזר המנכ"ל כי עליה לעשות עוד שורה של פעולות להבאתו לדפוס ולפרסום. אולי זה היה 13 במרץ. אני לא מוכנה להישבע כאן על התאריך.
היו"ר זאב אלקין:
לצורך העניין, מסיבות ברורות, זה לא משנה ואני תיכף אתייחס לזה. מן הסתם את היית חלק מכל ההתייעצויות בנושא הזה במשרד, כי את הגורם הבכיר ביותר שעוסק בנושא, ואני לא חושב שהתקיימו התייעצויות שלא בהשתתפותך.
רחלה שיפר:
חלקן נעשו באמצעות מכתבים ותגובות עליהם מפני שלחץ הזמנים לא אפשר ישיבות ממושכות, אבל הייתה התכתבות בנושא והכול מתועד.
היו"ר זאב אלקין:
מתי התחיל התהליך הזה של מחשבות על החוזר החדש?
רחלה שיפר:
לא התחיל שום תהליך של מחשבה על חוזר חדש. לא התחיל. יש שני סוגים של חוזרים וכאן אולי מקור אי ההבנה. אנחנו מדברים על חוזר מנכ"ל ועל פרסום הוראות קבע.
ב-1 בפברואר התפרסם חוזר מנכ"ל. כדי להפוך את הכתוב בו ולתרגם אותו להליך אופרטיבי, יש לפרסם כדי שהוא יהפוך לתקנה, לעניין שהוא מאוד מאוד מחייב. יש לתרגם אותו לחוזר מרחיב ומאוד מפורט אופרטיבית לבתי-הספר בדרך של הוראות קבע. הוראות קבע, אם אינני טועה, מתפרסמות פעמיים בשנה למערכת והחוזר הזה היה מתווה, נתן ידיעה לבתי-הספר שעמדו בעצם לסיים את ההרשמה שלהם לבחינות הבגרות בסוף מרץ, הודיע להם, ולאחר מכן היה צורך לתרגמו לנוהל של קבע תוך לקיחה בחשבון של החלטות הוועדה הזאת על כך שהדברים החדשים נוספים להקלות שכבר היו.
היו"ר זאב אלקין:
נכון. זה היה הסיכום החד-משמעי והמפורש.
רחלה שיפר:
לא יודעים מה מידת העבודה הנדרשת כדי לעשות אינטגרציה בין שלושה חוזרי מנכ"ל שיצאו בעבר. הביטול הוא ביטול אדמיניסטרטיבי משום שזה הקובע והוא הביא בחשבון את שני החוזרים הקודמים לו שיצאו והיו תקפים הן בראשית גל העלייה והן זה שיצא שנה לאחר מכן.
אני הייתי שותפה בעניין של האינטגרציה הזאת ואני רוצה לומר לכם שזה היה מאוד מאוד לא פשוט. בעמוד אחד סידרתי את הכול בשורות הקטנות האלה - ואני גם חושבת על מנהלים שצריכים אחר כך לתרגם את זה לעשייה – וזאת שורה ארוכה מאוד של התאמות שהיה צריך לדאוג שלא יהיו סתירות ביניהן, שיש הלימה ביניהן, ואכן יש וזה נבדק בעשרה זוגות עיניים, כאשר הדבר היחיד שנעשה לאחר מכן, לאחר שהוא התפרסם, זו ההודעה בצער למערכת – או לא בצער, כי יש כאלה שמאוד שמחו על כך – שאין בידינו להוציא את השאלונים המתורגמים ולפיכך מי שזכאי ובית-הספר רשם אותו להיבחן בשאלון מתורגם, רשאי אוטומטית להיבחן באותו שאלון בבחינה בעל-פה. זה דבר שהמערכת, בכל 12 או 13 השנים שאני בה, לא יודעת אותו ולא ידעה אותו בשדה הזה מבחינת ההליכה לקולה.
בינתיים, בין הזמנים, אני ישבתי עם עמי כהן והוצאתי את הטופס עם רשימת כל השאלונים בהם ניתן היה להיבחן בשאלון מתורגם. זה הועלה לאינטרנט ואפשר היה לשלוח אותו באינטרנט ולהשיב עליו באמצעות האינטרנט. כך שהייתה לנו תמונה מלאה יום-יומית על-פי דיווח בתי-הספר מי בדיוק, כמה, באיזו שפה ובאיזה שאלון מבקש להיבחן בשאלון מתורגם. יש לי כאן דוגמה אחת ואפשר לראות אותה. בנינו את הטבלה את השאלונים, עם השפות, והייתה לנו תמונה מלאה הן על מספרי התלמידים שמבקשים להיבחן בשאלון מתורגם, הן על המקצועות והן על השאלונים.
לכל אלה, והם היו אם אינני טועה ב-312 בתי-ספר, נשלח מכתב ובו הודענו להם מי התלמידים שבית-הספר הודיע לנו שאמורים להיבחן בשאלות מתורגם, ונתנו להם אישור להיבחן בבחינה בעל-פה באותו שאלון. מבחינת מערכת החינוך זו ההקלה האולטימטיבית, הן לתלמידים לקויי למידה, הן לתלמידים שנפגעו באופן זה או אחר, ובמקרה הזה גם אושר להם.
זה בקצרה מה שאני יכולה לומר על התהליך שהתרחש. השוני שנראה לכאורה בעין הוא שוני נוסחי או סגנוני משום שהנחיות הקבע של חוזרי המנכ"ל מחייבות בנוסח מסוים. יש תבנית שצריך להתאים את הדברים אל התבנית הזאת, כמו התחולה, מי הגורם האחראי, המבוא וכולי. הדברים האלה אינם מופיעים אלא בחוזרי הנחיות קבע של המנהל הכללי של משרד החינוך ולכן הם פשוט אותם תכנים בדיוק פלוס כל ההתאמות וההקלות שהיו בעבר לתלמידים עולים, לפני גל העלייה הגדול ולאחר שנקבעו סטנדרטים אחרים באמצעות השאלונים לעולים.
היו"ר זאב אלקין:
אני תיכף אתן את זכות הדיבור לחברים כי נדמה לי שלפי התגובות שקיבלתי מהשטח, השינוי שאת הצגת הוא לא השינוי היחיד אלא יש עוד כמה נקודות משמעותיות כאשר יש שוני בין החוזרים לבין ההנחיות שנקבעו לעומת מה שנאמר כאן לפרוטוקול במהלך הצגת החוזר ההוא.
ברגע שנוכחתם לדעת, ועוד לא הבנתי מה היו הסיבות לכך, שאין ביכולתכם לארגן את השאלונים – ולא אמרת לנו מה הסיבות, כי הנושא עלה כאן והמשרד נשאל על-ידינו האם הוא יספיק להיערך, ואפילו התקיים כאן דיון על קושי תקציבי כזה ואחר כאשר אחר כך המשרד תיקן את עצמו ואמר שאין קושי תקציבי וכולי – למרות שהייתה התחייבות מפורשת וחד-משמעית של המשרד שהוא ערוך להפעלת התנאים החדשים למרות כל הקשיים. אני כמובן אשמח לדעת מה קרה מאז. קודם כל השאלה היא למה המשרד לא מצא לנכון לעדכן אותנו בכל המהלך הזה. לפי תיאור העניינים אני לתומי סברתי שהסיבה היחידה לכך היא שזה קרה במהלך הפגרה, שאחרי שהתפזרנו בסוף מרץ לפגרה, פתאום קרה משהו מאוד דרמטי במשרד החינוך ובאמצע חול המועד פסח הוא החליט מתוקף נסיבות דרמטיות לשנות את המציאות.
רחלה שיפר:
מ-1 בפברואר עבדנו מאוד מאוד קשה על יישום הדברים האלה.
היו"ר זאב אלקין:
זה ברור, אבל גם אנחנו המשכנו לעבוד וועדת המשנה הזאת ישבה כל שבוע. הופיעו כאן נציגי המשרד באופן סדיר ואני לא זוכר שמישהו פנה אל ועדת המשנה או בצורה פורמאלית או בצורה לא פורמאלית והתריע על כך שהמשרד נתקל בקושי ולכן הוא הולך לשנות את מה שהוצג בפני הוועדה, לשנות באופן קבוע או לשנות באופן זמני, דבר שגם עליו עוד לא קיבלתי ממך תשובה, האם השינוי שאת מדברת עליו הוא חד-פעמי, האם הוא רק לקיץ הזה או שהוא חל לגבי העתיד.
כרגע אני רוצה להבין את הפן ההתנהלותי. האם מבחינת ההתנהלות התקינה של המשרד לא חשבתם שהדבר שאתם צריכים לעדכן את הוועדה הזאת ברגע שהחל תהליך מחשבה על שינוי החוזר. את אמרת לנו שאי-שם במחצית הראשונה של חודש מרץ כבר ידעתם בוודאות מה אתם הולכים לפרסם ב-1 באפריל. אולי זכרוני מטעה אותי, אבל יושב כאן מורי ורבי יושב-ראש הוועדה, פרופסור מיכאל נודלמן, ומן הסתם הוא יאשר את דבריי שאנחנו לא יצאנו לחופש ב-10 במרץ ולא יצאנו לפגרה גם ב-13 במרץ אלא עבדנו כאן כמעט כל חודש מרץ, מה גם שוועדת המשנה הזו התכנסה במהלך חודש מרץ עד הפגרה. ועל כן השאלה היא מה הפריע למשרד לעדכן אותנו על כך שאנחנו הולכים להיות מאוד מופתעים ולקבל מתנת פסח ב-1 באפריל, אלא אם כן 1 באפריל הוא יום בדיחות בינלאומי.
רחלה שיפר:
לא אני היוזמת ישיבות עם ועדות בכנסת.
היו"ר זאב אלקין:
הישיבות התקיימו. אני שואל למה לא עודכנו.
רחלה שיפר:
אני לא זאת שמטפלת בנושא.
היו"ר זאב אלקין:
את יושבת כאן כנציגה נאמנה של שרת החינוך.
רחלה שיפר:
אני יכולה לשאול ולבדוק. אני לא יודעת.
היו"ר זאב אלקין:
ברגע שנסיים את הסבב הראשון של הדיון – יכול להיות שיהיו שאלות נוספות – נבקש ממך לקבל היום תשובה רשמית מטעם משרד החינוך. אני לא אפזר את הישיבה היום עד שלא נקבל את התשובה מה גרם למשרד החינוך לא לעדכן את הכנסת על כך שהמשרד הולך לחזור בו מהחוזר הרשמי שהוצג בפני הכנסת.
רחלה שיפר:
לא לחזור בו.
היו"ר זאב אלקין:
לשנות. משתנה סעיף קטן ואנחנו יכולים להתווכח כאן האם הוא מהותי או לא. זה שינוי שבעיניי מחייב דיווח, במיוחד כאשר עצם המהלך הוצג כאן ואושר, כולל התחייבויות מצד המשרד שאמר שזה עומד להיות מיושם בקיץ הקרוב. זאת בדיוק אותה הפרדת רשויות. תפקידנו, מעבר לתהליך החקיקה ואישורי תקציב, הוא לפקח על עבודת משרדי הממשלה וברגע שמשרדי הממשלה מופיעים בפנינו ומתחייבים, תפקידנו לשאול אותם למה הם החליטו לחזור מהתחייבותם מבלי לעדכן אותנו. אם לא הייתי יוזם את הישיבה הזאת, גם לא היינו מעודכנים עד עכשיו. היוזמה לישיבה זו באה ממני ולא ממשרד החינוך. אני חושב שיש כאן התנהלות לא תקינה, בלשון המעטה, בין משרד ממשלתי לבין כנסת ישראל ואני כבר אמרתי מה הייתה התגובה שלי לכך ואני אמשיך בסנקציה שביקשתי לנקוט כל עוד הנקודה הזאת לא תבורר עד תום. מה שאני מבקש בינתיים, בשלב הזה, זאת תשובה רשמית של המשרד למה זה קרה. אחר כך נחליט מה לעשות עם התשובה הזאת, אם היא מספקת אותנו או לא, והאם נרצה להזמין לכאן את השרה ולשמוע את הדברים ממנה או לא. לפחות אני מבקש או דורש – תפרשי את זה איך שאת רוצה – במהלך הישיבה הזאת לקבל מהמשרד תשובה למה המשרד החליט לעשות את זה מבלי לעדכן את הכנסת במצב העניינים כפי שהיה.
אולי תאמרי לנו מה גרם לכך שלא הצלחתם לעמוד בעניין הזה של שאלונים מתורגמים, ואז אני אפתח את הדיון ואבקש את החברים להתייחס לשינויים שהם רואים וגם למה שהם רואים בשטח מבחינת הביצוע. מה בדיוק הייתה הבעיה שההתחייבות הראשונית של המשרד לתרגם, ללכת על שאלון מתורגם, הוכיחה את עצמה כלא ישימה?
רחלה שיפר:
ב-21 בינואר 2007 שלחתי מכתב למכונים בבקשה לקבל פירוט עלויות באופן בלתי מחייב כיוון שאין אתם לא הרחבת התקשרות, לא הסכם חתום בעניין של בחינות הבגרות בכלל ולא רק בהקשר של המתורגמים. שלחתי להם בקשה סתמית לכאורה, כי אני לא יכולה לבקש מהצד השני למלא מחויבות שאין לו כלפי המשרד.
ב-29 בינואר, כשמונה ימים לאחר מכן, התקבל פירוט העלויות. יומיים לאחר מכן, ב-31 בינואר, נשלח מכתב למנכ"ל המשרד לקבלת אישור, מפני שכל מה שטעון עבודה מול ועדת רכישות ובנושא הכספים, מנכ"ל המשרד, שהוא למעשה יושב-הראש העליון של ועדת הרכישות, אמור לאשר.
ב-1 בפברואר התפרסם חוזר מנכ"ל, ב-21 בפברואר התקבל אישור חתום על-ידי המנכ"ל, ב-22 בפברואר יצאה פנייה לוועדת רכישות, וב-7 במרץ – ונדמה לי שבאמצע חל פורים – ועדת הרכישות של משרד החינוך אכן אישרה את ההתקשרות תחת לחץ מאוד מאוד כבד שעלינו למלא את המפורסם בחוזר המנכ"ל מ-1 בפברואר. ועדת הרכישות אמרה שבעלויות כאלה חייבים לצאת למכרז, ותהליך של מכרז זה עניין של בין שישה לשמונה חודשים במקרים טובים, והיה ברור שאם נצטרך לצאת למכרז, לא יהיה כל סיכוי לעשות זאת בשנה הזאת, בקיץ הזה. ועדת הרכישות אישרה את הרחבת ההתקשרות עם המכונים שמחברים את בחינות הבגרות.
לצד הדברים האלה היה עלי גם לנמק מבחינה עניינית ומהותית מדוע אני סבורה שמי שכותב את בחינות הבגרות, הוא גם אמור לתרגם אותן ולא יתרגם אותן גוף אחר ושונה מחוץ לגוף הזה, וזאת מאחר שיש חשיפה של השאלון, יש מיומנות שנדרשת ונדרש מורה בודק שיעבור על הבחינה. כל העניין של העברת שאלון בחינת בגרות, במהלך הכנתו מגוף אחד לגוף אחר, מסכן את סודיות השאלון.
אלה דיונים שערכתי מול ועדת הרכישות, גם כתבתי להם למה אני סבורה שזה מחויב המציאות שהדבר יתבצע על-ידי אותו גורם.
רק לקיץ תשס"ז הוועדה אישרה את הרחבת ההתקשרות. כאשר הייתה לי הרחבת ההתקשרות, הודעתי על כך למכונים האמורים. אם אינני טועה, זה היה ב-7 במרץ, אז קיבלתי תשובה מהמכונים שעל אף שהם מודעים לכך שהם לא מבצעים את העבודה בחינם – כלומר, שיש תשלום בצד הדברים – הם מאוד מצטערים אבל אין ביכולתם לבצע את העבודה בסטנדרטים הראויים והנהוגים במערכת החינוך בנושא של בחינות הבגרות בלוח זמנים כה קצר, ועם זאת השאלונים בכימיה, פיזיקה ומתמטיקה שמתורגמים לשפה הרוסית מזה שנים ארוכות, לכך הם ערוכים וזה כבר נעשה, וכך גם לגבי השאלונים בתנ"ך ובספרות שמתורגמים לרוסית ולאמהרית מזה שלוש שנים. כלומר, הדברים שנהגו בקיץ הקודם, המכון ערוך, הצוותים עובדים והתהליך מתבצע.
חשוב לי לקרוא לכם את נוסח התשובה כדי שתבינו בפני איזו החלטה היה על המשרד לעמוד. יכול היה המשרד לומר שלא מעניין אותו, שיעשו משהו שייראה, עם סטנדרטים או בלי סטנדרטים, אבל שיצא משהו החוצה, או לכבד את ניסיונם של מכונים בעלי ניסיון של שלושים שנים ואולי יותר בחיבור בחינות בגרות ופשוט להודיע למערכת לצערנו שתחת השאלונים המתורגמים, מי שהם כבר דיווחו לנו שאמור היה להשתמש בהם, יהיה רשאי להיבחן בעל-פה. זה בדיוק תמצית הסיפור.
היו"ר זאב אלקין:
לא יכולתם לצפות מראש את הקושי הזה?
רחלה שיפר:
התהליכי?
קריאה:
מבחינת העלויות.
רחלה שיפר:
את העלויות המשרד אישר. כאשר מדובר בסכום של 46 אלף שקלים חייבים לצאת למכרז, וכאן אנחנו מדברים על מיליוני שקלים. הקטע התקציבי לא הוא שעמד.
מצאתי את המכתב שקיבלנו מהמכונים. לאחר שכתבתי ב-1 בינואר מכתב באופן בלתי מחייב כי אין בינינו כל התקשרות בעניין הזה וביקשתי לקבל מושג על העלויות של תרגום השאלונים לפני פרסום חוזר המנכ"ל, התשובה שקיבלתי ב-7 במרץ הייתה: "לצערי עלי להודיעך כי בלוח הזמנים הנוכחי לא נוכל לבצע את הכנת התרגומים למועד הקיץ הקרוב המדובר. המדובר בכ-50 שאלונים שכל אחד מהם טעון תרגום לחמש שפות וכן העמידה בתהליכי בקרה והפקה, משלוח השאלונים הראשון למדפיס הממשלתי מתוכנן לאמצע מרץ, כלומר בעוד כשבוע. איננו יכולים לבצע תהליך תקין ואיכותי בלוח זמנים זה".
את התשובה הזאת העברתי לממונים עלי והתקבלה החלטה למעשה לקבל את הרעיון, שאני לא זוכרת אם בפעם היחידה שהייתי כאן בוועדה העליתי אותו, של הבחינות בעל-פה, לאפשר ללכת לקולה ולאפשר תחת זאת להיבחן בעל-פה.
היו"ר זאב אלקין:
היעדר שאלונים מונע מהתלמידים גם להשיב בכתב בשפת אמם. זאת המשמעות. לפי החוזר הייתה אפשרות לענות על השאלון המתורגם בשפת אמם בכתב.
רחלה שיפר:
כן, אבל אין שאלון מתורגם.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו לא מדברים כאן על הבנת שאלון אלא את מדברת על החלפת בחינה בשפת אמו של התלמיד לבחינה בעל-פה כאשר הבחינה נערכת בשפה העברית.
רחלה שיפר:
כן, כמו שהיה בעבר. נכון.
היו"ר זאב אלקין:
למעשה הבעיה הטכנית הזו מנעה את הנקודה המאוד מאוד עקרונית שנדונה כאן בהרחבה.
צבי גלאון:
מציאת מעריכים שמסוגלים לבדוק בשפת אם היא בלתי מותנית במכונים המפיקים שאלונים.
היו"ר זאב אלקין:
אני מנסה להבין למה היעדר שאלון מתורגם היה צריך למנוע אפשרות תשובה בשפת האם של הנבחן.
אירית חן:
היבחנות בשפת העם, לא מצוין במכתב לגבי השאלונים המתורגמים שהיא נשללת, אבל רשום שזה בהתניה של המעריכים שיימצאו.
היו"ר זאב אלקין:
היבחנות בשפת האם נשארת כאופציה גם הקיץ?
אירית חן:
אגף הבחינות יכול להשיב על כך.
היו"ר זאב אלקין:
לפי החוזר שהוצג ב-1 בפברואר, אם אני זוכר אותו נכון, דובר שם על כך שיש תלמידים שיוכלו לענות בשפת אמם בהתניות מסוימות שאתם התניתם. בחוזר הישן נאמר ש"תלמיד שעלה לאחר גיל 15 או החל את לימודיו בכיתה י', יוכל להיבחן בשפת אמו במקצועות החובה ובמקצועות הבחירה שהוזכרו לעיל בשפת אמו. הקלה זו תינתן לו למשך 4 שנים מיום עלייתו ארצה".
אילנה ליטבק:
בחוזר שהוצאתם לגבי דרכי היבחנות שונים נאמר שאפשר להיבחן בשאלון עולה בעברית ומענה בשפת האם, וזה מקנה חמש נקודות בונוס. השאלה אם זה עדיין בתוקף.
רחלה שיפר:
מה שכתוב כאן, בתוקף. מה שכתוב בחוזר מנכ"ל, להוציא התיקון שלא יהיו שאלונים מתורגמים, הוא בתוקף. אנחנו מקבלים ביום מאות פניות, תלונות וטענות לגבי כל ההקלות האלה. בחלק מהדברים אלה שאלות של פרשנויות ואני ביקשתי מכל עובדי האגף לומר להם שיש נוהלי קבע, זה כתוב מילה כמילה ואנחנו לא נותנים פרשנות מעבר לזה. אני רוצה לומר לכם שיש גם דעות מאוד חמורות על ההליכה הזאת לכל ההקלות האלה בהיבט של האפליה של הוותיקים והרעשים שזה מכניס לבית-הספר, אבל זה לצד הדברים. זאת אומרת, הדברים שלנו במוקד הזה הם מאוד מאוד לא פשוטים, אם לומר זאת בלשון המעטה, אבל בין השאר, למה אם זה כתוב בחוזר, את מעלה בפניי את השאלה אם זה קיים? אם זה כתוב, אנחנו עומדים מאחורי זה. אנחנו אמרנו רק שאין שאלות מתורגם.
חנה דשבסקי:
זה שאין שאלונים מתורגמים אומר שהנבחן יקבל את השאלון בעברית ותהיה לו אפשרות להשיב בשפת אמו?
רחלה שיפר:
זאת אפשרות אחת.
חנה דשבסקי:
או שתיערך הבחינה בעל-פה ואז באיזו שפה מדובר, בעברית?
רחלה שיפר:
בעברית.
חנה דשבסקי:
אומרים שילדים שהם עולים חדשים, לא יודעים עברית. לכן אנחנו לחמנו, כדי לתת להם אפשרות הקיץ, לאלו שלפני שנה הגיעו ארצה, להיבחן בשפת האם שלהם בכתב במקום בעברית שהיא שפה זרה להם ולא ברורה להם מספיק, אבל את אומרת שלא הצלחתם לתרגם את השאלונים ולכן לא משנה שהם לא יודעים עברית.
רחלה שיפר:
לא אמרתי את זה.
חנה דשבסקי:
זה הפועל היוצא. לא משנה שהם לא יודעים עברית כי הם רק שנה בארץ אלא הם יצטרכו – כיוון שלא הספקתם לתרגם את השאלונים – להיבחן בבחינה שהיא בחינה גורלית עבורם בשפה זרה, כאשר גם בעל-פה יקבלו את השאלות בשפה הזרה ויצטרכו להשיב בשפה הזרה.
רחלה שיפר:
אני מבקשת לא להכניס לפי מלים שלא אמרתי. אני לא דיברתי על שפה זרה.
חנה דשבסקי:
אני מסבירה את נקודת מבטו של ילד קטן ומסכן.
היו"ר זאב אלקין:
במישור של עובדות. לפי ההנחיות שלכם, אם היום פונה אליכם מנהל בית-ספר ואומר שיש לו שאלונים בעברית, האם לתלמיד יש זכות להחליט שהוא נבחן ברוסית או בצרפתית? במקום להיבחן בעל-פה, האופציה שנתתם לו, בעברית, הוא בוחר את האופציה לקחת שאלון בעברית ולענות עליו בשפת אמו.
רחלה שיפר:
זה תלוי בהימצאותו של בוחן, של מעריך. הבחינה בעל-פה מבוצעת על-ידי מורי בית-הספר.
צבי גלאון:
אם יש רק מורה אחד באותו בית-ספר לאותו מקצוע, צריך מנהל בית-הספר לרוץ ולחפש מורה מתאים בבית-ספר אחר. אומר לי מנהל בית-הספר שאין לו זמן להתחיל לארגן בחינות בעל-פה ולכן הוא מחייב את התלמידים להיבחן בכתב. כלומר, הרעיון שנתת להם את ההקלה האולטימטיבית, תרגומו בשדה ברמת הארגון מבטלת את ההקלה האולטימטיבית שלך.
רחלה שיפר:
לא שלי. זו מדיניות המשרד. אני מאוד מבקשת לא לתקוף אותי אישית.
צבי גלאון:
באשר להערכה שלך שהיא אולטימטיבית, הרי שאני מסכים להערכה של חנה שהיא לא אולטימטיבית אלא היא מקשה לעילא ולעילא. היא מקשה משום שהרי אני מלכתחילה הנחתי שהוא לא יכול לענות בעברית ולכן אני נותן לו שאלון מתורגם ואפשרות לענות, אבל עכשיו מחייבים אותו להיבחן בעברית.
היו"ר זאב אלקין:
לא, לא מחייבים. הוא יכול לענות על השאלות ברוסית.
רחלה שיפר:
אם יש בוחן.
צבי גלאון:
הוא חייב להשיב בעברית, באותה שפה שההקלה באה לאפשר לו להימלט ממנה בגלל היותו מי שלא שולט בשפה העברית.
היו"ר זאב אלקין:
הוא לא חייב ללכת על המסלול בעל-פה. אם אני מבין נכון את רחלה, איך שהיא מפרשת את החוזר שלהם, שהוא יכול לקחת שאלון בעברית ולענות עליו ברוסית או בצרפתית.
צבי גלאון:
בתנאי שיש מעריכים.
היו"ר זאב אלקין:
זה היה גם קודם. התנאי הזה, מבחינה זאת שום דבר לא השתנה. גם אם היה מגיע שאלון מתורגם, זה היה בתנאי שיש מעריכים.
צבי גלאון:
המשרד לא בדק את השינוי הזה בשדה כיצד הוא יתקבל על-ידי המנהלים. זאת תוספת של עבודה מינהלית למנהלים ובכיתות נעל"ה, מנהלים רבים שדיברתי אמרו לי שאין להם פנאי לכך.
היו"ר זאב אלקין:
מנהל יכול למנוע מתלמיד זכות שיש לו על-פי חוזר מנכ"ל?
צבי גלאון:
לא. כשהוא צריך להתחיל לארגן מערך בחינות בעל-פה, אפילו מנהלת אחת דיברה אתי על חדרים פנויים, אומר לי מנהל בית-הספר שאין לו פנאי לעשות את הדברים האלה.
היו"ר זאב אלקין:
כאן אולי משרד החינוך יסביר לי. אתם הוצאתם חוזר ב-1 בפברואר ואחר כך חוזר אחר ב-1 באפריל.
רחלה שיפר:
חוזר שהוא אינטגרציה של שלושת החוזרים שיצאו בעבר.
היו"ר זאב אלקין:
אני היום מנהל בית-ספר, קורא את החוזר שלכם ואומר שזה מאוד יפה אבל אין לי פנאי למלא אותו ולכן אני הולך בדרך האחרת ומחייב את התלמיד לענות בעברית ואני נותן לו בונוס. יש לי זכות כזאת כמנהל, לשלול מתלמיד את הדבר הזה? אם יבוא אלי תלמיד ויאמר לי שהוא קרא את חוזר המנכ"ל והוא יודע שלפי החוזר יש לו אפשרות לבחור באחת משלושת הדרכים והוא רוצה את הדרך השלישית, אבל האם אני יכול לומר לו שאין לי עבורו את האפשרות השלישית אלא יש לי רק את האפשרות הראשונה והשנייה ולכן אני לא מאפשר לאותו תלמיד את האפשרות השלישית. למנהל יש זכות לעשות דבר כזה?
צבי גלאון:
אני מודיע לך שבפועל זה נעשה.
היו"ר זאב אלקין:
אם אני כהורה של התלמיד הזה מגיש תלונה למשרד החינוך, אתם תגיבו על זה?
רחלה שיפר:
כן. לפני שמגיעים לפרקטיקה ולמציאות בשטח, מאות אנשים ביום מעסיקים את אגף הבחינות בעיצומו של המועד בנושאים האלה. הכותרת היא שיש חוק, חוק שנקרא זכויות התלמיד בתוך זכויות הילד ושם יש התייחסות של שורות אחדות לעניין בחינות הבגרות. אמרתי למנהלים בשטח בעקבות טענות וטלפונים שהגיעו אלי, שהם לא יכולים להשתמש במניעת היבחנות או באיזה שהן התניות שקשורות להיבחנות בבחינות הבגרות כאמצעי ענישה כלשהו, מכאן אני מסיקה – אני לא מדברת רק על ההופעה הפיזית או על אמצעי הענישה – שמנהל לא יכול למנוע את זכויותיו של התלמיד בהיבחנות בבחינות הבגרות. זו הפרשנות שלי לחוק זכויות התלמיד.
היו"ר זאב אלקין:
את משרד החינוך, אני פונה אליך כוועדת הכנסת ושואל האם תלמיד או הורי תלמיד חושבים שזכויותיהם נפגעו על-ידי מנהל בית-הספר שלא אפשר להם משהו ממה שמופיע בחוזר מנכ"ל, מה הם עושים ולמי הם פונים? מי הכתובת שלהם במצב הזה?
רחלה שיפר:
אני חושבת שהקו הפתוח של משרד החינוך, שהוא זה שקולט ומטפל בפניות של תלמידים ביחס אל צוותי המערכת.
היו"ר זאב אלקין:
והוא ערוך ומוכן ומכיר? אני שואל אם אנחנו עכשיו נעצור את הישיבה ונרים טלפון לקו הפתוח ונתחיל לשאול שאלות, האם אתם דאגתם לעדכן את מי שיושב בקו הפתוח בכל הסוגיה המורכבת הזאת, האם הם ערוכים לתת תשובות להורים, והאם הם ערוכים לטפל במקרים בהם המנהל מחליט לא לקלוט את השינויים החדשים כי זה קשה לו, כי זה מהר והוא נותן דרור לעצמו להחליט במקום התלמיד ולהחליט באיזה מסלול הוא הולך.
רחלה שיפר:
אני לא בדקתי.
היו"ר זאב אלקין:
האם עשיתם משהו? אני לא שואל איך זה עובד אבל אני שואל מה עשה משרד החינוך כדי שזה יעבוד. אחר כך אני אשאל איך זה עובד. האם עשיתם משהו כדי להיערך למצב הזה? זו שאלה גם לאגף הבחינות וגם שאלה כמובן לאגף לקליטת העלייה. זה נוגע לשני האגפים.
רחלה שיפר:
אגף הבחינות הוא לא אגף פניות הציבור.
היו"ר זאב אלקין:
להערכתי גם אגף העלייה הוא לא אגף פניות הציבור.
אתם מובילים שינוי בלוח הזמנים שצר לי לומר, אבל אתם אלה שקבעתם אותו. אנחנו העלינו את הנושא הזה בקיץ, כמעט לפני שנה, ושאלנו את המשרד מהו לוח הזמנים להובלה לקראת חוזר מנכ"ל חדש כדי שהמערכת תהיה ערוכה להפעיל אותו, וקיבלנו מנציגות רשמית של המשרד לוח זמנים. שאלנו וחזרנו ושאלנו האם זה נכון, האם זה מספיק, האם זה לא צמוד מדי, האם לא כדאי לסיים את כל ההיערכות עוד בקיץ או לפחות בסתיו כדי שתהיה אפשרות לעשות את זה בקצב נורמאלי לקראת הבחינות – הכול נמצא בפרוטוקולים של הישיבות – וקיבלנו שוב ושוב תשובה רשמית מצד משרד החינוך האומרת: לא, זה בסדר גמור מבחינת לוח זמנים, אם אנחנו עד סוף ינואר-תחילת פברואר נסיים את התהליך ונוציא את החוזר, נספיק להיערך ולא תהיה שום בעיה וכולי. גם אם זו מסגרת קשה של הזמן, אנחנו נמצאים בלוח הזמנים שמי שקבע אותו הוא משרד החינוך לעצמו - אגב, זה אמור גם לגבי תרגום השאלונים – מתוך אמירה ברורה שלוח הזמנים הזה מספיק לו להיערך. כאמור, זה נכון גם לגבי השאלון המתורגם וזה בוודאי נכון לגבי הקשיים שנוצרים אצל מנהלים. כל הדבר הזה הרי היה צפוי מראש. מכניסים כאן שינוי מערכתי, משמעותי, וכל שינוי מערכתי דורש זמן להתארגנות. מבחינתי חזקה על אנשי משרד החינוך שאמונים על מקצועם שהם לקחו את כל הדברים האלה בחשבון.
רחלה שיפר:
אני הייתי אז בשבתון.
היו"ר זאב אלקין:
מבחינתי, יש לנו את משרד החינוך.
רחלה שיפר:
אני יודעת. אני רק מעירה שיש דברים שלא שמעתי עליהם.
היו"ר זאב אלקין:
אני מניח שמשרד החינוך לא סגר את שעריו והמשיך לתפקד גם כשיצאת לשבתון, למרות שהיה לו קשה.
רחלה שיפר:
נכון.
היו"ר זאב אלקין:
זאת שאלה גם לאגף הבחינות, לאגף קל"ע. האם חשבתם על הבעיה הזאת והאם נקטתם בפעולה יזומה כלשהי מול הקו הפתוח כדי שאנשים שם ידעו במה מדובר ויהיו ערוכים לקראת המצב הזה של הצפה בפניות?
אירית חן:
אנחנו מקיימים דיונים עם הקו הפתוח לגבי זכויות התלמיד לעולה. כל החומר, החוזר וההתכתבויות הועברו לקו הפתוח, כך שהם מודעים לכך. אנחנו בהחלט בקשר רציף עם הקו הפתוח.
היו"ר זאב אלקין:
מבחינתכם, הקו הפתוח ערוך בצורה מספקת כדי לטפל בכל הבעיות ולענות.
אירית חן:
אני לא יכולה לדבר בשמם. אני יכולה לדעת שכן העברנו להם את כל החומר.
היו"ר זאב אלקין:
את מדברת בשם משרד החינוך. את לא מדברת לא בשמך ולא בשמם. מבחינת משרד החינוך, אתם מבחינתכם, איך שנראה לכם, נקטתם בכל מה שהיה שנראה לכם כדרוש כדי שהקו הפתוח יהיה ערוך לתת את המענה. כל או לא?
אירית חן:
כן, אני בקשר אתם, מתקיימים דיונים והחומר הועבר אליהם.
היו"ר זאב אלקין:
זאת לא תשובה. אני שואל שאלה מאוד ברורה. יכול להיות שהעברית שלי לא מספיק ברורה, אבל אני אנסה לשאול עוד פעם. אתם כמשרד החינוך – לא אגף מסוים אלא אני שואל עכשיו את משרד החינוך כאילו שרת החינוך יושבת כאן – נקטתם בכל מה שחשבתם שצריך לנקוט כדי שהקו הפתוח יהיה ערוך לשינוי הזה, ידע את כל מהות השינוי וידע גם לענות לשאלות וגם במידה וזכויות התלמידים הופרו ולא נתנו להם להשתמש בהתאמות החדשות, אנשי הקו הפתוח יש להם את כל הכלים איך להביא לכך שעוד במבחן של השנה הזאת התלמיד ייהנה מזכויותיו? התשובה היא כן או לא.
אירית חן:
מבחינת הנתונים, הם הועברו לקו הפתוח. מבחינת הטיפול, דווקא אגף קליטת העלייה הוא ששוחה בכל הפניות ומנסה לעזור כמיטב יכולתו בפנייה של כל בית-ספר ובית-ספר, בפנייה של היועצים, של הרכזים ושל כל הגופים.
היו"ר זאב אלקין:
שוב, את לא עונה לי. עזבי את הקו הפתוח, לא מעניין אותי הקו הפתוח, הקו הפתוח הוא כלי שמשרד החינוך פיתח ומבחינתי לשכת השרה שיכולה לענות על השאלות אם היא רוצה ולבטל את הקו הפתוח. אתם כמשרד החינוך עשיתם את כל מה שהיה דרוש מבחינתכם כדי להיערך לשינוי הזה, כולל אפשרות לפניות של האנשים בשאלות ויכולת לענות את התשובות המוסמכות הנכונות, וכולל את היכולת שלכם להגיב במיידי – כי הרי זה תוך כדי תקופת הבחינות – מול מנהל ולכפות עליו את ביצוע ההתאמות במידה שהורי התלמיד מגיעים את התלונות? התשובה היא כן או לא.
רחלה שיפר:
בעניין של יישום תנאי ההיבחנות, אני יכולה לומר מאה אחוזים כן. זה אמור גם בפניות למטה. אני עמדתי בניסיון הזה באופן אישי. לשאול האם המשרד ערוך לכל סיטואציה או לכל מצב בנושאים הרגישים האלה, זה מאוד בעייתי לתת כאן תשובה אמינה במאה אחוזים כי אתה לא יודע מה עוד יכול לצוץ ואיזו עוד סיטואציה יכולה להיות.
היו"ר זאב אלקין:
אני שואל האם עשיתם כל מה שחשבתם שצריך לעשות כדי להיות ערוכים. לא שאלתי האם אתם ערוכים. האם אתם ערוכים, את זה נשמע תיכף מהשטח. אני שואל האם עשיתם את כל מה שחשבתם שצריך לעשות כדי להיות ערוכים.
רחלה שיפר:
צריך לבדוק את זה מול האגף העל-יסודי ומול אגף הקליטה. נבדוק את זה בשבוע הבא. אני לא יכולה כרגע לתת תשובה באמינות של מאה אחוזים.
היו"ר זאב אלקין:
את לא יכולה כרגע בשם המשרד לתת תשובה, האם עשיתם כל מה שחשבתם שצריך לעשות כדי להיות ערוכים.
רחלה שיפר:
אני עדיין לא יכולה לתת תשובה. אני יכולה לבדוק ולתת תשובה בשבוע הבא.
היו"ר זאב אלקין:
אירית, את יכולה?
אירית חן:
לא.
היו"ר זאב אלקין:
כבר מראש אני אומר שזה סוג שאלה שאני מניח שהיא לא חמש דקות שיחה עם לשכת השרה ולכן בשבוע הבא אנחנו נקיים ישיבה נוספת על הנושא הזה ובה אני מצפה לקבל ממשרד החינוך סקירה מפורטת איך הוא נערך, מה בדיוק הכלים, מה קורה מבחינת המצב בשטח ואיך הוא מטפל מבחינת השפות, באיזה כלי זה נעשה, מה רמת העדכון וכולי. כנציגים של משרד החינוך אני כבר אומר לכם שתיערכו למתן תשובות ברורות מאוד בנושא הזה בישיבה בשבוע הבא, ביום שני ב-12:00 או ביום שלישי בשעה 8:30. ניתן לכם שתי אופציות ואתם תבחרו מתי לקיים את הישיבה ותאמרו לנו היום, עד סוף היום, מה עדיף לכם. בשבוע הבא אנחנו נקיים כאן דיון מפורט על הנושא הזה של כל ההיערכות.
אני חושב שעד כאן נתתם את ההסברים, אבל יכול להיות שתיכף יצוצו שאלות שיחייבו אתכם לתת עוד הסברים. כרגע אני פותח את הנושא לדיון כאשר מעבר למה שייאמר כאן בעל-פה, אני כבר אומר לך רחלה מראש שתערכי להגיב.
רחלה שיפר:
אולי המשרד ישלח מישהו אחר כנציג.
היו"ר זאב אלקין:
המשרד יחליט את מי לשלוח בשבוע הבא, אבל אני מדבר על הישיבה הנוכחית כאשר מעבר לשאלות שיישאלו כאן בעל-פה, יש כאן שני מסמכים שהונחו בפנינו בכתב, מסמכים שהפצנו גם לכל החברים. המסמך האחד הוא של אלי זרחין שניסה לדלות את השינויים ואני מבקש שתתייחסי אליו כי הוא כאן שם את האצבע על יותר שינויים מאלו שאת הזכרת כרגע. המסמך השני הוא מסמך של אילנה שגם הוא הופץ כאן וגם היא מצביעה על כמה שינויים שאת חלקם לא הזכרת כאשר דיברת על העניין הזה של השאלונים המתורגמים. כאשר תתייחסי לכל מה שהחברים ישאלו בעל-פה, תתייחסי גם לשני המסמכים האלה.
רחלה שיפר:
אני צריכה לקרוא אותם בעיון, ללמוד אותם, לבדוק אותם מול החומר שלי.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו נעשה זאת כאן ביחד. זה חומר שאת בעלת הבית שלו ואין מישהו שמכיר אותו כמוך.
רחלה שיפר:
אני צריכה לקרוא את זה בעיון ולבדוק. אני רגילה לעשות עבודה רצינית.
היו"ר זאב אלקין:
שני המסמכים לפניך ועד תום הישיבה תגיבי עליהם.
רחלה שיפר:
אירית היא הבקיאה ברזי הרזים והפרטים.
היו"ר זאב אלקין:
אני פותח את הנושא לדיון של כל החברים כאשר כמובן המטרה העיקרית שלי בדיון הזה היא שני דברים:
א. לשמוע מכם - אני מניח שכמעט כל מי שיושב כאן ניסה לבחון ולהשוות בין שני החוזרים – מה הם לדעתכם ההבדלים, האם זה באמת מסתכם אך ורק בעניין הזה של שאלון מתורגם.
ב. איך זה מתבצע בשטח לפי מה שאתם רואים ומרגישים, דבר שהתחיל לעלות כאן תוך כדי הדיון.
חנה דשבסקי:
כידוע המועצה לשלום הילד עוסקת בזכויות ילדים. אני עוסקת בזכויות ילדי עולים. הייתי רוצה לומר כאן שני דברים דווקא כלליים כאשר למען הצדק אני חייבת לומר שאי אפשר לדרוש תשובות מרחלה כנציגת משרד החינוך כי באמת משרד החינוך, כידוע, הוא ארגון מאוד מאוד בירוקראטי ומאוד מאוד מפורט שיש בו כל מיני אגפים וכל אחד אחראי על משהו אחר. רחלה מטבע הדברים לא יכולה לדעת מה קורה כאשר פונה תלמיד עולה לקו הפתוח של משרד החינוך. זו סיטואציה בלתי אפשרית לדרוש ממנה תשובות מטעמה לגבי עובדים של הקו הפתוח של משרד החינוך. למען הצדק והאמת אני חייבת לומר את הדברים האלה.
היו"ר זאב אלקין:
זה נכון באופן עקרוני, אבל אני אומר לך מה הבעיה. כשמתקיימת ישיבה כזו בוועדת הכנסת, זה כאילו יושב כאן מנכ"ל משרד החינוך בעצמו. לכן כאשר המשרד מחליט מי היא הנבחרת שמייצגת אותו, הוא מראש לוקח בחשבון מה האגפים הרלוונטיים שצריכים להיות מיוצגים, ואם הם לא מיוצגים, הוא מראש דואג לכך שהוא יהיה מיוצג.
חנה דשבסקי:
כבוד היושב-ראש, אני חייבת לומר לך שהישיבה הזו זורזה לפחות שלוש פעמים.
היו"ר זאב אלקין:
מועד הישיבה שונה מסיבה אחת בלבד, ההתאמה של משרד החינוך. אנחנו חשבנו שחייבים לקיים את הישיבה במהירות האפשרית, אבל כל פעם כשקיבלנו מועד אפשרי של משרד החינוך, לקחנו אותו. ברגע שמשרד החינוך הזיז את התאריך, זזנו יחד אתו כי אין מה לקיים את הישיבה בלי נוכחות משרד החינוך.
חנה דשבסקי:
צודק, אבל אני חושבת שבמקרה שמדובר על החלטות ברמת לשכת המנכ"ל, מי שאמור לשבת כאן היא לשכת המנכ"ל.
היו"ר זאב אלקין:
אני חושב שסמכותו של המנכ"ל, כך לפחות נדמה לי, להחליט מי מייצג אותו. אם הוא מחליט שמספיק לו להיות מיוצג והאנשים שמייצגים אותו יודעים לענות על כל השאלות, אני לא מתערב בשיקוליו.
חנה דשבסקי:
אנחנו עדים לאורך ישיבות רבות שלצערנו החלטות כאלו הן לא מציאותיות. לכן אני חושבת שהדרישה הרלוונטית אמורה להיות שבמקרה שיש שינויים מטעם לשכת המנכ"ל, אמור לשבת כאן מישהו מטעם לשכת המנכ"ל שעשה את השינויים ולא מישהו שהושלך בהליך בירוקראטי.
היו"ר זאב אלקין:
לשכת המנכ"ל טוענת שאגף הבחינות עשה את השינויים. זה מה שהמנכ"ל אמר לי בשיחה שהייתה לנו בעל-פה.
חנה דשבסקי:
לגבי מהות העניינים, אני חייבת לומר שמה שאני מקבלת מהשטח בחודשים האחרונים, זה עשרות ומאות פניות של ילדים עולים, לא דווקא דוברי רוסית אלא דוברי שפות רבות אחרות, עולים חדשים שהם עדים לבלגן בלתי נסבל שמתרחש בשטח בתוך בית-הספר. אני מקבלת פניות מהורים וגם מהילדים עצמם וכולם אומרים לי אותו הדבר. תלמיד עולה, מישהו שהוא לא דובר את השפה העברית בצורה מספקת, שלא מבין את הדרישות הבירוקרטיות בצורה מספקת, הוא מרגיש לבד ובודד בתוך המערכת השלמה שהוא עוינת ודורשת ממנו כל מיני דרישות. הוא מנסה לברר אצל היועצת או המחנכת מה הזכויות שלו כעולה לגבי הבגרויות, מה ההתאמות החדשות שהוא שמע עליהן ברדיו או קרא בעיתון המגיעות לו, אבל הוא נתקל בתגובות של למה הוא מפריע, אין זמן עבורו וכולי.
היו"ר זאב אלקין:
בדיוק בשביל זה קיימת המועצה לשלום הילד.
חנה דשבסקי:
אני אמורה לטפל באלפי ילדים עולים חדשים שלא דוברים את השפה העברית ברחבי הארץ ולעשות זאת דרך הטלפון? אני קיימת כדי להתריע על מה שקורה בשטח. מה שקיים, זו מערכת שלמה שנקראת משרד החינוך ושאני כאזרחית משלמת מיסים כדי שהיא תשרת את הילדים האלו. אני לא מדברת על רמה טובה או לא טובה אלא אני לא רואה רמה כלשהי של שירות שמתקיים בשטח. ההרגשה היא מאוד כבדה כי קודם הייתי יכולה לומר לילד שילך ליועצת, אצלה אמור להיות מסמך מסוים שאומר מה הוא אמור לקבל, אבל היום הוא אומר לי שהוא היה אצל היועצת והיא בעצמה לא יודעת.
היו"ר זאב אלקין:
את אומרת שמשרד החינוך לא העביר הנחיות ליועצת.
חנה דשבסקי:
היא עצמה לא יודעת והיא מבולבלת. צריך להבין שילד שלא הגיע ארצה אתמול כאשר ישבנו והחלטנו החלטות – שמשרד החינוך ביצע אותן או לא ביצע אותן בצורה מספקת או לא – אלא הוא למד קודם בבית-הספר והוא למד על-פי תוכנית כלשהי ולפי התוכנית הזו הכינו אותו להתאמות מסוימות. היום שינינו הכול וזה לא לפי מה שהוא למד.
היו"ר זאב אלקין:
כל הזכויות הישנות נשארו.
חנה דשבסקי:
זה לא בדיוק נכון.
היו"ר זאב אלקין:
תני לנו דוגמה. נאמר כאן על-ידי משרד החינוך שכל הזכויות שהיו קודם, נשארו בעינן. לכן אם ילד היה רוצה להישאר במסלול שהיה קודם, הוא יכול לעשות זאת. אם את מכירה דוגמה של זכות או מסלול שהיה לילד קודם לכן ועכשיו הוא לא יכול ללכת לפיה, תני לנו אותה.
רחלה שיפר:
העניין הוא באטרקטיביות של הזכויות החדשות.
חנה דשבסקי:
לא, זה לא נכון.
היו"ר זאב אלקין:
חנה מדברת על משהו אחר. חנה דיברה על כך שילד שהתחיל ללמוד בספטמבר חשב שיש לו את הזכות הזאת ועכשיו אין לו אותה.
חנה דשבסקי:
לא שאין לו אלא שפשוט הוא למד בתוכנית מסוימת לקראת בחינה מסוימת ופתאום עכשיו מסתבר באמצע השנה שהוא אמור לשנות את הכיוון כי התוכנית בה הוא למד היא כבר לא רלוונטית.
היו"ר זאב אלקין:
למה היא לא רלוונטית?
חנה דשבסקי:
רעיה תספר את זה כי היא באה מבפנים ואילו אני מבחוץ. אני לא בתוך בית-הספר, אני לא מלמדת אף אחד, ולכן אין לי ידע מספיק. זה מה שהבנתי מההסברים של הילדים שהתקשרו אלי ואמרו שהם התכוננו לגבי משהו אחד אבל קיבלו לפני חודשיים ידיעה פתאומית שהם צריכים בכלל ללמוד משהו אחר לגמרי ולא מה שלמדו ולהיבחן בצורה אחרת.
מיכל חרמון:
הילד יכול להחליט להישאר היכן שהוא נמצא והוא יעשה בחינה רגילה ויקבל בונוס, או פשוט לעבור ולשבת בקבוצת העולים.
צבי גלאון:
הם מעדיפים את זה.
מיכל חרמון:
נכון. הילדים בשטח מעדיפים את זה כי זה הרבה יותר קל להם. למשל בהיסטוריה, כל השנה הם היו עם הוותיקים ולמדו הכול, אבל עכשיו הורידו להם חומר. יש להם נושא אחד שהם צריכים ללמוד אותו וזה מקל עליהם מאוד מאוד.
חנה דשבסקי:
אני שמעתי על משהו אחר לגמרי.
מיכל חרמון:
ילדים חזקים יכולים להישאר בקבוצת הוותיקים והם נהנים מהבונוס.
חנה דשבסקי:
אני שמעתי על ילד שישב בקבוצת העולים ונאלץ לעבור לקבוצת הוותיקים.
במדינת ישראל, לטעמי יש יותר מדי עמותות ציבוריות. לחולי סוכרת יש התאחדות משלהם ולחולי מחלה אחרת יש התאחדות משלהם. יש יותר מדי עמותות ציבוריות שהן מאוד ממוקדות וספציפיות ולפעמים יותר מדי ממוקדות ויותר מדי ספציפיות. אני ישבתי כאן ושמעתי את רחלה וחשבתי לעצמי שאולי מחר אני אעזוב את כל עיסוקי ואלך ואקים עוד עמותה ציבורית שתהיה עמותה ציבורית לילדים נפגעי משרד החינוך.
נציגים משרד החינוך יושבים כאן ולאורך שנה אני רואה אותם בישיבות תת-הוועדה, ואני פשוט לפעמים נדהמת איך אנשים לא מבינים שבחינות בגרות במאה ה-21 זה משהו שהוא בסיסי ועקרוני לגורל של האדם.
רחלה, תסלחי לי, זה לא נגדך אישית, אבל את חייבת להבין שילד קטן, מסכן, עולה חדש שהוא זר כאן שיושב היום בבאר-שבע או בחדרה באיזשהו בית-ספר ולא מקבל יחס, וכל השינויים שאנחנו גדולים וחכמים מבצעים כאן בכנסת במריבות כאלו ואחרות, באינטרסים כאלו ואחרים, מתרחשים על גבו. את אמרת שאתם החלטתם לבטל – בגלל קושי אובייקטיבי שכרוך בהוצאה של מיליוני שקלים – שאלון כזה או שאלון אחר.
היו"ר זאב אלקין:
אני חייב להגן על רחלה. צריך לדייק. משרד החינוך לא אמר שאין לו כסף לעשות את זה. משרד החינוך אמר שהוא לא ביטל את הזכויות הקודמות ולכן אם הוא לא היה מכניס שינוי כלשהו, ילד שרוצה להיבחן בתנאים שהיו נכונים בשנה שעברה, יכול להיבחן לפי התנאים האלה ויש לו את כל האפשרות לעשות זאת והוא לא חייב לעבור למסלול חדש. זה מה שאומר רשמית משרד החינוך. עד כמה זה מתבצע בשטח, ואם לא, למה, זאת שאלה, אבל מבחינת ההנחיות הרשמיות של המשרד, זאת ההנחיה.
המשרד לא אמר שהוא לא הכניס את השאלונים בגלל שלא היה לו כסף. המשרד אמר שההנחיות של המינהל התקין, של החשב במשרד ושל החשב הכללי, דורשות מכרז. המשרד קיווה, ואני יכול לצטט לכם מהפרוטוקול – אבל מפאת קוצר הזמן אני לא אצטט – שיש לו כביש עוקף את ההנחיות האלה, ואמרו אנשי המשרד שזאת לא תהיה בעיה והם אמרו איך בדיוק הם חושבים לפתור את זה. בפרוטוקול אפשר לראות ששאלתי כמה פעמים את אנשי המשרד האם הם בטוחים בכך. נרשם בפרוטוקול שביקשתי מהם לעדכן אותו במיידי במידה והם נתקלים בקושי. הכול נמצא בפרוטוקול והובטח לי שבמידה שייתקלו בקושי, מיידית הם יעדכנו את הוועדה כדי שהיא תוכל לזמן לכאן גם את חשב המשרד ולברר אתו את הנקודה. המשרד לא עמד בהתחייבות הזאת, אבל בסך הכול זה לא נכון לומר על המשרד שהוא לא עשה את זה כי לא היה לו כסף. הוא לא עשה את זה כי הוא כבול בהנחיות.
חנה דשבסקי:
זה בדיוק מה שאמרתי. בגלל שמדובר בהוצאה של מיליוני שקלים, התהליך הבירוקראטי הוא מאוד ארוך ובסופו של דבר בגלל התהליך הבירוקראטי הזה מי שבסופו של דבר נפגע השנה, אלה כל הילדים העולים שקיוו לקבל משהו אחד ובמפתיע יקבלו משהו שני. בסופו של דבר הציון שלהם בבגרות יהיה נמוך מאוד והם לא יוכלו ללכת ללמוד באוניברסיטה.
היו"ר זאב אלקין:
הוא לא יכול להיות יותר גרוע ממה שהיה בשנה שעברה.
חנה דשבסקי:
הוא כן יכול להיות יותר גרוע. אמרו לילד שהוא יקבל שאלות ברוסית והוא יוכל להשיב בכתב על השאלות האלה ברוסית. זאת אומרת, הוא יודע שיש לו שאלה קצרה, יש לו תשובה קצרה, יש לו 45 דקות.
אירית חן:
זאת הקלה שרשומה בהתניה של מספר הנבחנים.
חנה דשבסקי:
אני לפעמים לא מבינה עבור מי עובד משרד החינוך. משרד החינוך לא עובד עבור המורים והיועצים אלא עבור הילדים. אני רוצה שאנשים יקלטו את זה. אתם מדברים עם מנהל בית-הספר, עם היועצת, עם אנשים מבוגרים שפונים אליהם, אבל לא הזכרתם כאן את הילדים ואנחנו מדברים על הילדים, על חייהם, על גורלם. ילד שלא קיבל אפשרות להיבחן ברוסית ונאלץ להיבחן בעברית בעל-פה, הציון שלו יהיה נמוך פי שתיים ממה שהוא אמור להיות. עם הציון הזה הוא יישאר לכל החיים וברוב המקרים בגלל הציון הזה הוא לא ייכנס לאוניברסיטה, או לחלופין יצטרך מהכסף שאין לו לשלם תמורת מכינה.
רעיה ריגר:
אנחנו מקבלים פניות רבות גם לבית-הספר וגם לאקסטרני. יש לנו פרויקט בגרות בו אנחנו מלמדים את הצעירים שהם אחרי צבא ואין להם בגרות. כמה פעמים דיברתי עם אירית שמאוד עזרה לנו. אנחנו עובדים ביחד עם משרד הקליטה ועם משרד החינוך. אני מדברת עם אירית באופן ישיר בטלפון והיא אמרה לי לא לדאוג כי ב-1 באפריל יצא חוזר מנכ"ל. היא הסבירה שחוזר מנכ"ל קשור לאינטרני.
היו"ר זאב אלקין:
זה גם נאמר לפרוטוקול בדיונים שהתקיימו בוועדה.
רעיה ריגר:
היא הסבירה לי הכול ואמרה שאין שינויים, שהכול בסדר ואפשר לפתוח את התיקים. דיברתי אתה ב-30 במרץ ואמרתי לה שזה היום האחרון שאנחנו פותחים את התיקים, והיא אמרה שיש אפשרות לפתוח את התיקים.
אירית חן:
אמרתי שתהיה התייחסות לאקסטרנים ב-1 באפריל.
היו"ר זאב אלקין:
בדיונים שהיו כאן נאמר – וזה מופיע בפרוטוקול – על-ידי נציגי המשרד שכל ההטבות וכל ההתאמות יהיו בתוקף לגבי אקסטרנים.
אירית חן:
נכון, אבל ב-1 בפברואר זה לא הופיע ולא הייתה התייחסות לאקסטרנים.
היו"ר זאב אלקין:
בחומר הכתוב ב-1 בפברואר לא הייתה התייחסות, אבל בעקבות החוזר שאלנו את אנשי משרד החינוך האם ההתאמות האלה יחולו גם על האקסטרנים, ומשרד החינוך אמר כן. זה מופיע בפרוטוקול.
אירית חן:
נכון. אני אומרת שב-1 בפברואר יצא חוזר ולא הייתה התייחסות לאקסטרנים. אני לא יכולה להגיב על משהו שלא כתוב. אני יכולה להסביר ולנמק משהו שכתוב. לכן אמרתי לרעיה שתמתין ל-1 באפריל, אז יוצאות הוראות קבע לאחר חוזר מנכ"ל, אז תהיה התייחסות.
היו"ר זאב אלקין:
לפי ההתייחסות הזאת עכשיו, לאקסטרנים יש את אותה הזכות?
אירית חן:
בוודאי.
רעיה ריגר:
לפי חוזר מנכ"ל יש את אותן זכויות לאקסטרני כמו לאנטרני אבל עד היום אף אחד לא יודע. אנחנו שולחים את התלמידים שלנו עם חוזר מנכ"ל ושם יש הסבר, אבל אומרים שלא יודעים שום דבר. אתמול נציג שלנו היה בבני-ברק ודיבר עם מישהו שיושבת שם שאמרה שהם קיבלו נוהל של משרד החינוך, בגרויות אקסטרניות, ושם כתוב שזה לא קשור לעולים אקסטרניים כפי שמופיע בחוזר מנכ"ל. זאת אומרת, זאת הייתה אפשרות אחרונה לתלמידים שהין להם בגרות והם בארץ פחות מ-10 שנים. אלה שהתחילו לימודים בספטמבר, בסמסטר חורף, לא מגיעות להם זכויות בסמסטר קיץ. אני שואלת איך זה יכול להיות. זאת ההזדמנות האחרונה שלהם. התלמידים האלה למדו רק לפי שאלונים של עולים ולא יכולים לעבור לשאלונים של עולים ותיקים וילידי הארץ כי מדובר בחומר אחר. ההזדמנות האחרונה של הילדים האלה היא סמסטר הקיץ אבל עד היום לא פותחים תיקים. דיברתי עם הקו הפתוח והסבירו לי שזה נכון, שמה שכתוב בחוזר מנכ"ל זו עובדה. חייבים לפתוח את התיקים אבל עדיין לא פותחים תיקים לאקסטרנים ואין להם זמן כי עוד שבוע, אפילו שישלמו קנס, הם יהיו בבעיה.
היו"ר זאב אלקין:
השאלה שעלתה כאן היא מה מעמד התלמידים האקסטרניים. זה עלה כאן גם בדיונים שהיו עם המשרד והמשרד התחייב באופן מפורש שעל התלמידים העולים האקסטרנים יחולו בדיוק כל אותן ההתאמות.
רעיה ריגר:
יש נוהל של דודו לוי שלא מאפשר לפתוח את התיקים של מי שהתחיל ללמוד בספטמבר, בסמסטר חורף ועכשיו ממשיך ללמוד בסמסטר קיץ. למי שאין בגרות, הוא לא יכול לעשות בגרות בסמסטר אחד אלא הוא חייב ללמוד מינימום שנה וחצי עד שנתיים.
דיברתי עם הפקידה שעובדת בקו הפתוח והיא אמרה שדיברה ב-9:00 בבוקר ודודו לוי אמר שהוא לא שלח שום דבר אלא שהמשרד עובד לפי חוזר מנכ"ל. אותה פקידה בקו הפתוח דיברה עם הפקידה שלו שיושבת בבני-ברק, בתחנה האקסטרנית, שאמרה שהיא קיבלה נוהל של דודו לוי ושהם לא פותחים תיקים. מי יכול להחזיר את הכסף לתלמידים ששילמו ולמדו בתוכניות שדל עולים? מה אפשר לעשות?
רחלה שיפר:
אני ממש לא יודעת. נאמר בחוברת שתלמיד אקסטרני הוא לא תלמיד, שתלמיד אקסטרני זכאי לאותן הקלות של עולה חדש נבחן אנטרני. עדיין כאשר נבחן הוא במעמד של אקסטרני, יש תקנון לנבחן האקסטרני שמתייחס לתהליך ההרשמה ופתיחה של תיקים ותאריכים מאוד מדויקים.
היו"ר זאב אלקין:
מי מכין אותם?
רחלה שיפר:
משרד החינוך מפרסם כל שלוש שנים.
היו"ר זאב אלקין:
מי במשרד החינוך יודע על כך?
רחלה שיפר:
כל המערכת. דודו לוי הוא המפקח הממונה על הנבחנים. אם התאריך הסופי לפתיחת תיק נבחן אקסטרני נקבע ל-15 במרץ, זה לא סתם מהשמים אלא יש לכך סיבה כי יש צורך לטפל וזה סיפור שלם כי זה לא בית-ספר שמטפל בגין המבחן אלא זה באופן בלעדי. אם ה-15 במרץ עבר, אי אפשר לפתוח יותר תיקים.
היו"ר זאב אלקין:
הטענה של רעיה היא שמערך ההרשמה לבחינות האקסטרניות מסרב לרשום תלמידים למסלול של עולים.
רחלה שיפר:
מה זה למסלול של עולים? מה זה הם פותחים? השלוחות האקסטרניות בארץ שהמדינה מממנת ומחזיקה אותן למתן השירות הנוסף הזה לאזרחים, לא קובעות לאף נבחן אקסטרני באיזה מסלול הוא יהיה. הנבחן האקסטרני הוא ישות עצמאות בלעדית והוא בא ואומר שהנה אני משלם את ה-120 שקלים, אני מבקש להיבחן בשאלון הזה והזה. לא אומרים לו שהוא לא יכול או הוא כן יכול.
היו"ר זאב אלקין:
רעיה אומרת שמגיעים תלמידים, רוצים להירשם ואומרים להם לא.
רעיה ריגר:
לא. התלמידים אומרים שהם משלמים עכשיו עם קנס בגלל שלא היה חוזר מנכ"ל והם צריכים למשל את שאלון 5, אבל פותחים את המחשב ואומרים שלא מגיע להם כי הם 7 שנים בארץ. התלמיד אומר שבחוזר מנכ"ל כתוב עד 10 שנים בארץ והוא נמצא בארץ פחות מ-10 שנים.
רחלה שיפר:
אני מבקשת לקבל את מספרי תעודות הזהות של מי שפנה וכך נאמר לו.
רעיה ריגר:
את רוצה לעשות עכשיו תרגיל? אפשר להתקשר.
רחלה שיפר:
אני בודקת עניינית. אני לא יכולה להתייחס לאמירות בעלמא. אני מבקשת לקבל את מספר תעודת הזהות ואנחנו נבדוק.
רעיה ריגר:
יש לנו 20 תלמידים בבית-הספר שלנו.
היו"ר זאב אלקין:
וכולם נתקלו בבעיה הזאת?
רעיה ריגר:
כן. כולם.
היו"ר זאב אלקין:
את יכולה עד סוף היום להוציא מכתב רשמי?
רחלה שיפר:
אני מוכנה לבדוק מה הסיבות ואיך זה עולה בקנה אחד.
היו"ר זאב אלקין:
עד סוף היום את תקבלי בפקס או במייל מרעיה מכתב רשמי.
רחלה שיפר:
אני לא אהיה במשרד, אבל אראה את זה ביום ראשון.
היו"ר זאב אלקין:
ביום ראשון בבוקר יהיה מונח על שולחנך מכתב רשמי עם שמות התלמידים, מספרי הזהות של התלמידים ותיאור הבעיה.
רחלה שיפר:
אין בעיה.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו נרצה באותו דיון המשך שנקיים בשבוע הבא, או ביום שני או ביום שלישי, לשמוע את התייחסותך לנושא הזה.
רחלה שיפר:
יכול להיות שזה מקרה פרטני.
היו"ר זאב אלקין:
מקרה פרטני של 20 מתוך 20, כנראה שהוא שלא מקרה פרטני. אם תבואי אלינו ותאמרו לנו שבדקת את כל ה-20 מקרים האלה ולכל אחד יש הסבר שעל-פי חוזר מנכ"ל לא מגיע להם והם פירשו לא נכון את חוזר המנכ"ל, בסדר.
אירית חן:
אני חושבת שהכוונה של חוזר המנכ"ל התייחסה לקיץ האחרון. אני יכולה לשער אולי מה גרם לזה. החוזר לא חל רטרואקטיבית. אולי זו הסיבה שהם כבר לומדים במערכת האקסטרנית ופה ההתייחסות. בבירור פנימי כאשר פניתי לאחראי על האקסטרנים, הוא אמר לי שזה לגבי הקיץ הקרוב, שזה יחול רק לגבי מי שפתח תיק אקסטרני לקיץ הקרוב.
רעיה ריגר:
מי שלומד עכשיו בבית-הספר, הוא בארץ 6 שנים ובקיץ הזה מגיע לו גם וגם. למה יש הבדל בין מישהו שמתחיל את הלימודים שלו בספטמבר? במתמטיקה ובאנגלית אין שינויים, אבל יש שינויים בהיסטוריה ובתנ"ך. תלמיד שהתחיל עכשיו ללמוד היסטוריה, תנ"ך ואזרחות, אבל לא נותנים לו זכויות. אני שואלת מה ההבדל בין תלמידים אקסטרניים לבין תלמידים אנטרנטיים? זה אותו הדבר.
רחלה שיפר:
היא אומרת שהם פתחו תיק קודם.
רעיה ריגר:
בכל מקצוע פותחים את התיק. לא פותחים תיק לפני שנתיים.
רחלה שיפר:
פותחים פעם אחת את התיק ואחר כך מתאימים.
רעיה ריגר:
זה מגיע גם לתלמידים אנטרנטיים שהתחילו לימודים בספטמבר. זאת אותה השנה ואני שואלת מה ההבדל. אני צריכה לקבל את התשובה היום.
היו"ר זאב אלקין:
יכול להיות שיש כאן איזשהו קצר במערכת ואנחנו נבקש מאנשי משרד החינוך לתת לנו תשובה מדויקת בשבוע הבא, תשובה שתאמר מה קורה. לפי מה שאנחנו שומעים כאן המצב הוא שתלמידים שנמצאים בתוך בית-הספר נותנים להירשם למסלול החדש.
רחלה שיפר:
הם לא נרשמים. תלמידים אקסטרניים מבחינת מערכת החינוך הם נבחנים והם לא תלמידים, מפני שכל המכונים וכל המסגרות מסייעים לתלמידים שלא לומדים במסגרות.
היו"ר זאב אלקין:
הובטח לנו על-ידי משרד החינוך שתלמידים שאמורים להיבחן בקיץ הזה, צריכים לקבל את הזכויות. אומרים לך שקבוצות גדולות של תלמידים, ולא מדובר בתלמיד אחד או בשני תלמידים, שהולכים ומנסים להשתמש בזכויות שלהם, המערכת לא מאפשרת להם. אני לא יודע איפה הקצר. את המכתב עם 20 השמות עם מספרי תעודות הזהות תקבלי עד יום ראשון בבוקר, אבל לפי הצלילים שאני שומע אצל אירית, היא מודעת לבעיה הזאת.
רחלה שיפר:
זה לא חל רטרואקטיבית.
היו"ר זאב אלקין:
כשניסית לעזור לרעיה ולברר, מה הבנת? מי מהאקסטרנים שילך להיבחן עכשיו בקיץ, זה יחול עליו או לא?
אירית חן:
דיברו אתי על פתיחת תיק לקראת מועד קיץ.
היו"ר זאב אלקין:
מה קורה עם תלמיד שפתח את התיק בספטמבר, אם הוא הולך להיבחן בקיץ, זה לא יחול עליו?
רחלה שיפר:
אם קבעו לו את הרכב הבחינות כשהוא פתח את התיק, כלומר בספטמבר, למעשה מה שנדרש זאת סגירה של מה שהיה, עם תוכנית הרכב הבחינות, כדי להגיע לזכאות ופתיחה מחודשת לגמרי של התיק.
רעיה ריגר:
זה לא כתוב בחוזר מנכ"ל.
רחלה שיפר:
לא. חוזר מנכ"ל הוא למנהלי בתי-הספר ולא למנהלי המכונים האקסטרניים. מכאן מקישים על האקסטרני. החוזר לא נותן את הנוהל. הנהלים לאקסטרנים, יש להם במה אחרת והם לא מופיעים בחוזר מנכ"ל.
היו"ר זאב אלקין:
כל ההקלות האלה יופיעו?
רחלה שיפר:
אנחנו לא מוציאים חוזר כל שנה על הנבחנים האקסטרניים בגלל ההרכב של האוכלוסייה.
היו"ר זאב אלקין:
משרד החינוך התחייב, גם בדיונים האלה, שהתלמיד האקסטרני הקיץ ייהנה בדיוק מכל אותן הזכויות כמו התלמיד הרגיל. האם לדעתך – יכול להיות שאת לא יכולה להשיב עכשיו ואולי תרצי להשיב בשבוע הבא, וזה בסדר – מבחינת הנהלים של הטיפול של המשרד בתלמידים אקסטרניים דאגו לכך שהזכויות האלה יעמדו לרשותם של התלמידים האקסטרניים? למשל, אם מוציאים חוזר פעם בכמה שנים והחוזר הישן בתוקף, והסיפור הזה של העולים לא נכנס לתוכו, ואולי זה מה שמונע את היכולת ליהנות. אני לא יודע, אבל את צריכה להסביר לנו. יש כאן קול צעקה מהשטח, שתלמידים אקסטרניים עולים שבאים להירשם ואומרים שהם רוצים ליהנות מהזכויות האלה, אבל אומרים להם לא. תני לנו תשובה ותאמרי לנו למה זה קורה.
רעיה ריגר:
יש לנו תלמידים שפותחים את התיקים בבית-הספר, אז הולכים לפי שאלונים ולפי קריטריונים, אבל כשפותחים את התיקים בתחנות, זה לא קורה. מה ההבדל?
היו"ר זאב אלקין:
אותם תלמידים?
רעיה ריגר:
אותם תלמידים. אותה קבוצה.
היו"ר זאב אלקין:
שאלה ברורה. כנראה שיש הבדל בין רמת העדכון או רמת ההחלטה ליישם את ההתאמות האלה בין בתי-הספר לבין התחנות. השאלה היא איך להתמודד עם זה ואיך משרד החינוך יתקן את זה באופן מיידי. אם את לא יכולה לענות על השאלה עכשיו, תעני עליה בשבוע הבא. אנחנו מצפים לקבל מהמשרד תשובה מדויקת בכל נושא האקסטרנים, מה קורה, איך זה נעשה, למי לפנות אם יש בעיה, ואיך המשרד נערך לזה. במסגרת אותה שאלה שלי על היערכות כוללת, אני מבקש לתת התייחסות מיוחדת לנושא האקסטרני.
מנדי רבינוביץ:
אני אנסה לתת את המבט מהשטח. אני מנהל בית-ספר הדסה נעורים בו לומדים 400 תלמידים כאשר כשבעים אחוזים מתוכם הם עולים חדשים, לא לפי הגדרות של המשרד אלא עולים חדשים בזהותם. היו לנו 67 עולים בבית-הספר עד החוזר החדש ובן לילה נולדו לנו כמעט פי שניים, כך שיש לנו 155 עולים חדשים.
היו"ר זאב אלקין:
זאת הוכחה לכך שעשינו משהו.
מנדי רבינוביץ:
אני אסביר מה עשיתם וזה לא כל כך פשוט. אם התלמידים שלי היו כאן, אני חושב שהם היו לומדים שיעור באזרחות מאוד טוב ומאוד מוצלח, גם מהדברים שאמרת וגם מהדיאלוג שהתקיים כאן.
אם יש דוגמה לדו-שיח או תלת-שיח של חירשים, ואנחנו מסתכלים על זה כמנהלי בתי-ספר, מסתכלים ופשוט כל פעם נדהמים מחדש, זה מה שראיתי כאן. אני מרגיש מאוד לא נוח כי אני מאותם מנהלים שהתקשרו אל רחלה לדבר על העניין הזה ואני גם לא התעצלתי ונסעתי עד שתפסתי אותה כדי לדבר אתה ולומר לה מה אני חושב על כל המהלך. עדיין אני מרגיש כאן חוסר נוחות. נראה לי שיש כאן איזשהו לינצ', שאני לא יודע אם התכוונו אליו, אבל לא נוח לי עם התחושה הזאת. אני מבין את הזכות הפרלמנטארית לקבוע הסדרים עם משרד החינוך שהוא הכוח.
היו"ר זאב אלקין:
זה לא היה אישי נגדה.
מנדי רבינוביץ:
אני יודע, אבל היא יושבת כאן.
היו"ר זאב אלקין:
המשרד החליט להושיב אותה כאן. אל תיקחי את זה אישית.
מנדי רבינוביץ:
אני לא הסנגור שלה, אבל התחושה היא תחושה שאני חש בה לא נוח גם בגלל שאני מכיר את השטח וגם בגלל התחושה הכללית. זו הייתה הערה שהערתי ותעשו אתה מה שתחשבו.
אני רוצה להעיר הערה אחת טכנית מנהלתית והערה אחת ערכית שקשורה לדיונים של הוועדה הזאת שקראתי לפני שבאתי לכאן.
מה שאנחנו מדברים בו עכשיו זה מה שקורה כאשר נעשים מהלכים מהירים. אני באמצע שנה יושב, מקבל פתאום חוזר, לא מבין מאיפה הוא בא, אני מבין את הרציונאל – שיש לו אתו גם ויכוח – אבל פתאום אני צריך להציג לילדים ולומר להם שהם עולים. הילדים באמצע שנת לימודים והם מבולבלים. אני לא מדבר על הבעיה שתיכף אני אתייחס אליה שיוצר הנושא הזה שתלמיד מסוים פתאום הפך להיות עולה והוא כבר לא רוצה ללמוד. נאמר לכם קודם שהילדים יכולים לבחור. נתנו להם הקלה ואז פתאום לא נתנו להם, כך שהם מרגישים שהם נפגעו, אבל מראש, בתחילת השנה כשהם התחילו ללמוד, הם ידעו בפני מה הם עומדים.
דיברתם קודם על המעריכים, וזה בלתי נתפס. אני באמצע שנה יכול לתפוס מורה? אין לי מורה דוברת רוסית להיסטוריה עם ותק של חמש שנים, כזאת שיכולה לבדוק בחינת בגרות. בטח שגם חדרים אין לי. בסוף אני צריך לרוץ ולחפש מורה בהתרעה כל כך קצרה, וזה אומר להעמיד אותי בסד בלתי אפשרי. יכול להיות שזה בא מתוך לחצים פוליטיים.
צבי גלאון:
אתה לא צריך מורה דוברת רוסית אלא דוברת עברית.
מנדי רבינוביץ:
לא, רוצים שהתלמידים ייבחנו בשפה הרוסית, כך שהבוחנת צריכה לשאול אותם בשפת האם.
היו"ר זאב אלקין:
הבחינות בעל-פה הן בעברית או בשפת האם?
אירית חן:
בעברית.
מנדי רבינוביץ:
כאן ביקשו בוחנת ברוסית. נאמר שמנהל בית-הספר צריך לחפש בוחנת במקום אחר.
היו"ר זאב אלקין:
בוחנת בשפה הרוסית לבחינה בשפת האם?
מנדי רבינוביץ:
לבחינה בשפת האם.
היו"ר זאב אלקין:
בעל-פה?
מנדי רבינוביץ:
כן. התלמיד משיב בעברית אבל צריך לתרגם את השאלון כי הוא לא יודע עברית.
צבי גלאון:
אסור לך לתרגם את השאלון.
מנדי רבינוביץ:
אני לא מצליח למצוא מורה.
היו"ר זאב אלקין:
אני לא מבין בשביל מה. אני הייתי מאוד שמח אם המשרד היה מאשר בחינות בעל-פה ברוסית, אבל לא שמעתי שהוא אישר זאת.
חנה דשבסקי:
נבחנים בשפת האם בכתב, יענו בשפת האם. מאחר שלא הצליחו לתרגם את השאלונים, אמרו שהם יכולים לעשות את הבחינה בעל-פה. אם אני לא יודעת עברית, אז מה הטובה שעשית לי שבמקום זה אילצת אותי להשיב בעברית ובעל-פה?
היו"ר זאב אלקין:
רחלה, את זוכרת שבסיום הישיבה אני מצפה לקבל ממך תשובה על השאלה ששאלתי בתחילת הישיבה, למה המשרד לא עדכן את הוועדה.
רחלה שיפר:
לצורך כך אני צריכה לצאת החוצה להתקשר.
מנדי רבינוביץ:
נוצר כאן לחץ בלתי אפשרי על המערכת וזה יצר נזק חינוכי למערכת כי הילדים עכשיו רואים את הדברים ואומרים שהכול פוליטיקה ושלאף אחד לא איכפת באמת מהם. הם לא מעריכים את זה, ולהיפך, הם רואים בזה דוגמה – וגם אני לומד מזה – ללחצים ולהתנהלות שהיא בלתי הגיונית, ואני לא מתפלא על מה שקרה. איך זה יכול להיות שבאמצע שנה פתאום ישנו למורים ולתלמידים וכל בית-הספר נכנס לסחרחורת?
היו"ר זאב אלקין:
אני חושב שמה שאתה אומר כאן הוא נכון מאוד אבל יש כאן שאלה מאוד כבדה שמופנית למשרד החינוך שרחלה תצטרך להתייחס אליה. לכאורה משרד החינוך היה צריך לדעת את כל הקשיים האלה. כאשר שאלנו את משרד החינוך את השאלה ממתי הכללים החדשים צריכים לצאת לשטח כדי שהשטח יספיק להיערך כנדרש, הוא לא היה צריך לומר לנו פברואר אלא לומר ספטמבר.
מנדי רבינוביץ:
יכול להיות שמישהו הפעיל לחץ במשרד החינוך כדי שהוא ייתן את התשובה הזאת. אני יכול לדמיין.
היו"ר זאב אלקין:
זה אומר שזה כשל של משרד החינוך שלא יודע להעריך נכון את צורכי השטח ונהג בצורה לא מקצועית.
מנדי רבינוביץ:
אני מכיר מאוד מקרוב את המשרד ואת ההתנהלות שלו. אתה מדבר בשם נורמות מאוד נכונות ומאוד אתיות, ואני מאוד מסכים אתך, אבל כל מי שחי בין האנשים יודע שבפועל זה לא כך. אנחנו לא רוצים להיות כאן נוגדנים. אנחנו מכירים טוב את ההתנהלות.
היו"ר זאב אלקין:
המשרד היה יכול לסיים את המהלך הזה עד ספטמבר ולא למשוך אותו עד פברואר.
מנדי רבינוביץ:
נכון. לך תבין למה זה קרה. בדברים האלה הלמידה המרכזית הקיימת כאן היא שצריך לתקן עוול. אם שלוש, ארבע, עשר שנים קיים עוול – בהנחה שקיים עוול – לא עושים את אותו חודש ולא במהירות כי אז יוצרים עוול גדול יותר, יוצרים בלבול, ואנשים עכשיו עוד יותר מבולבלים אחרי שבגלל שלא תכננו חוזרים בחזרה אחורנית. הילדים יוצאים מבולבלים והם ציניים כלפי המערכת.
אני רוצה להעלות טענה מרכזית עבורה הגעתי לכאן. לעזור לילדים עולים, הדרך היא לא דרך הורדת הרף. הילדים האלה שיוצאים ממני לא יודעים מילה בעברית. אני מתבייש כי הם לא יודעים מילה. למה? כי הם התרגלו, זה כבר במכניזם שלהם, שעוד חודש תבוא ההקלה הבאה. קיים האתוס הזה של ההקלות והורדת הרף. אם באמת רוצים לעזור, שייתנו לי עוד שעות עברית לתלמידים יוצאי חבר העמים והאתיופים. אני לא צריך לומר לכם את הדברים כי אתם מדברים עליהם כאן בוועדה, וראיתי את כל הפרויקטים כמו משעולים, פלא, אופקים.
היו"ר זאב אלקין:
אין שעות.
מנדי רבינוביץ:
אין מורים. אם תיתנו לי היום שעות, אני לא רוצה אותן כי אין לי מורים שמתאימים ללמד את הילדים כי בארץ אין מורים. אני לא צריך לספר לכם שבארץ אין מורים. הטרגדיה הגדולה תהיה אם היום משרד החינוך יכפיל לי את שעות ההוראה. אני מזמין אתכם למצוא מורה לאנגלית או לתנ"ך שהיא מורה טובה ומוכנה לעבוד.
מה שקורה הוא שהילדים לומדים משהו אחר לגמרי.
היו"ר זאב אלקין:
האוניברסיטה העברית מתלוננת על כך שהיא מכשירה מורים לשפה זרה שנייה והם לא נקלטים במערכת.
מנדי רבינוביץ:
אני מכיר את זה. אני מחפש מורה לאנגלית ואני מוכן לשלם הרבה, אבל אין מורים טובים אנגלית. אני יכול למצוא מורים בלי בעיה, אבל מורים שאני חושב שהם טובים לילדים האלה, זאת בעיה.
הילדים לומדים שלא שמנסים לעזור להם אלא הם לומדים שהם יכולים לא ללמוד, שתמיד יקלו עליהם, שתמיד יורידו את הרף. במקום להקשות עליהם באימונים כדי שיצליחו יותר, בהנחה שהם רוצים לדעת עברית, הם לומדים שכל פעם יש חוזר אחר והם לא מאמינים לנו לכלום. זאת הופכת להיות תעשייה טכנית שזרה לכל רוח של למידה וכל רוח של ערכים כמו הערך העברי. בסוף כל מה שאנחנו הופכים להיות אלה קבלני בגרויות - ואני מסרב בתוקף להיות אחד כזה - וקבלני הקלות. אני כבר לא זוכר איזה הקלות והתאמות יש ואני לא רוצה לדעת. בסוף אתה מגיע למצב שבדבר המרכזי העמותות צריכות לעזור. המשרד והעמותות רוצים לעזור, יש הרבה רצון טוב, עם ישראל הוא עם רחמן, אבל מה לעשות, זה לא מגיע לשטח. תנו לי היום עוד מורים לעברית שיחברו את הילדים, ואז הילדים לא יצטרכו לא הקלות, לא התאמות, לא בחינות בעל-פה ולא כלום. מאחר שאת זה המשרד לא נותן, עושים תוכנית לימודים חדשה. לא חושבים מה באמת צריך, ושצריך מורים אחרים. אם יש בעיה, מורידים את הרף ובסוף יצאו כאן ילדים שלא יודעים מילה בעברית ואז מה עשיתי אתם? זו המצוקה המרכזית שלנו וזה דבר שצריך לזכור.
היו"ר זאב אלקין:
חבל שלא היית אתנו כאן בדיונים הקודמים בנושא הזה. ניסינו ללכת אחורה ולראות. אני לא זוכר שמצאנו שכל חודש או כל שנה התפרסמו הקלות אלא מצאנו תהליך הפוך. מצאנו שהתהליך היה תהליך של החמרה ולא תהליך של הקלה. כל ההקלות שמדובר עליהן כרגע הן לא הקלות חדשות אלא כמעט כולן היו בחוזר מנכ"ל של שנת 1991 שהיה בתוקף עד שנת 1998.
קריאה:
ששודרג בנובמבר 2003.
מנדי רבינוביץ:
אני מדבר על הקלות ללקויי למידה.
היו"ר זאב אלקין:
מבחינת העולים, אלה דברים שהמערכת עבדה על-פיהם במשך 7 שנים והתוצאות, גם של הקליטה וגם של הבגרויות, היו יותר טובות מהקיים עכשיו וזה מה שחייב אותנו לחזור לשם, פלוס מבחנים שעשה משרד החינוך עצמו כאשר על-פי המבחנים הללו, ההתאמות ההן של 1991 היו יותר טובות ויותר מתאימות מבחינה עניינית מההתאמות שהיו בשנים האחרונות. זאת הסיבה למהלך הזה.
צבי גלאון:
גם אני חש אי נעימות בזה שדורשים מרחלה לענות על שאלות שהיא לא אחראית עליהן ישירות. לגופו של עניין, אני מקבל את הגישה העקרונית שלך שאומרת שאתן כאן, ולכן אתן תענו.
הבעיה הייתה באמת אי-בקרה מוקדמת, מה יקרה בפועל בשדה. כלומר, אומרים להם שאנחנו לא ניתן לכם שאלונים מתורגמים ועכשיו שמעתי מרחלה שהשאלונים שנהגו לתת ושהמכונים מסוגלים להוציא, אלה כן יימשכו. המנהלים יודעים על כך?
רחלה שיפר:
צריך להוציא הודעה?
צבי גלאון:
אתם כותבים שלא יהיו שאלונים מתורגמים.
רחלה שיפר:
חוזר פברואר התייחס. אני מניחה שהבנת הנקרא של המנהלים היא ברמה מאוד טובה.
צבי גלאון:
שמעתם תגובה של מנהל שאמר שמבלבלים אותו.
מנדי רבינוביץ:
אני אומר משהו אחר. אני שואל מה אני צריך ומה אני צריך לחפש.
צבי גלאון:
בכל אופן, לגבי מה השטח יכול לעשות. אמרתי כאן קודם שמנהלים פנו אלי ואומרים לי שהם אינם מסוגלים להתחיל לעשות את הפעולות הארגוניות הנדרשות מאתם במהלך זה שהם נמצאים בו כרגע, מרתונים, שביתות, בחינות בגרות, חדרים וגם להתחיל לחפש אנשים שיבחנו בעל-פה. הם אומרים לי שהם אינם מסוגלים לעמוד בזה. התוצאה המעשית היא שמנהלים אומרים שייבחנו בשאלון הרגיל של עולים חדשים ויקבלו את הבונוס כי הם לא עומדים לטפל בצד הארגוני. אתה אומר שהמנהל איננו רשאי לעשות כך, אבל גם משרד החינוך לא היה רשאי להודיע על אילוצים מינהליים, אבל עובדה, הוא בא ואומר שיש אילוצים ומעלה המנהל את אותה טענה ואומר שיש אילוצים ולכן זה מה שהוא מכתיב לתלמידים לעשות.
היו"ר זאב אלקין:
אם הייתי המועצה לשלום הילד, אולי הייתי שוקל תביעה ייצוגית.
חנה דשבסקי:
בסופו של דבר הנפגע הוא הילד ואף אחד לא מפצה אותו על כך שדפקו לו את החיים.
היו"ר זאב אלקין:
תשקלו תביעה ייצוגית.
צבי גלאון:
מנדי אומר שבתוך עמו הוא יושב, ומתוך אותה גישה אני שואל מה היו החלופות לבחינה בעל-פה בעברית דווקא. קודם כל תיבחן ברוסית ותשיב ברוסית או בשפת אמך, בכל מקום שזה אפשרי. במקום שזה בלתי אפשרי, אני שואל את עצמי מה אני יכול לעשות כדי להקל, היות ואינני יכול לתת שאלון מתורגם. אני אומר שאני ארכז את כל אותם ילדים ואבדוק ואלו מהם שלומדים בכיתה י"א, אני יכול לדחות להם את הבחינה עד שאני אספיק לעבור את המהלך הזה. כלומר, זה לא צריך להיות טוטאלי כל כך. אני אומר למנהלים שילכו ויבדקו מי הם התלמידים שרוצים שאלון מתורגם ושיודיעו לנו, שיודיעו לנו מה לשיטתם עשוי להיפגע ושיש לו חלופה עתידית, ואת אלה נשחרר.
היו"ר זאב אלקין:
אתה רוצה להתייחס להבדלים בין שני החוזרים או שלא בחנת אותם?
צבי גלאון:
בחנתי.
היו"ר זאב אלקין:
מבחינתך זה נכון שההבדל היחידי הוא רק זה?
צבי גלאון:
המשמעותי היחידי הוא רק זה. השאר מהווה הבדלי ניסוח.
היו"ר זאב אלקין:
אמרת שאת צריכה יותר זמן כדי לקרוא את המסמכים הכתובים ולהתייחס להבדלים נוספים שהם מציינים.
רחלה שיפר:
גם היועצים המשפטיים צריכים לקרוא אותם.
היו"ר זאב אלקין:
המשרד יכול להביא את הנבחרת שהוא רוצה. זה נתון להחלטתו והוא סוברני להחליט. בדיון בשבוע הבא נתייחס לשתי נקודות. במהלך הדיון למעשה הלכנו על שלושה מסלולים: מסלול אחד הוא מסלול התנהלותי וכאן אני כן מצפה לקבל ממך בסוף הישיבה תשובה למה המשרד לא הודיע לכנסת על השינוי הצפוי. המסלול השני שאנחנו הלכנו בו הוא מסלול תכני, מה ההבדל בין חוזר אחד לחוזר שני. קיבלתי את התשובה שלך אבל יש שני מסמכים שמונחים בפניך שטוענים אחרת ולכן אני מצפה בדיון הבא לקבל את התייחסותך למסמכים האלה. יכול להיות שמי שכתב את המסמכים לא קרא נכון את שני החוזרים. בשני המסמכים האלה יש נקודות מודגשות כאשר אומרים שהיה כך ועכשיו זה אחרת. יכול להיות שאנשים לא קראו נכון את החוזר החדש.
רחלה שיפר:
במקום לטפל בילדים, אני צריכה לשבת כאן כמו רש"י ולהשוות מילה למילה. אם אני מסתכלת על טענת ההגדרות, אפילו ברפרוף תוך כדי הקשבה לדיון, אני מבקשת שמישהו יראה לי מה ההבדל בין זה לבין זה.
היו"ר זאב אלקין:
אני לא רוצה שנעשה זאת על רגל אחת, אבל בדיון הבא תיתני לנו תשובות על הטענות המועלות בשני המסמכים הללו ותתייחסי להבדלים בין שני החוזרים.
רחלה שיפר:
אין.
היו"ר זאב אלקין:
תעשי אתנו קריאה מודרכת. תביאי את החוזר הישן ואת החוזר החדש, ונקרא אותם ביחד. אם אנשים לא קראו נכון את המסמך, תפני את תשומת ליבם לסעיף המסוים ואז כולם יירגעו, גם השטח יירגע ואנחנו נהיה רגועים. אם הטענות שמופיעות בשני המסמכים האלו, ההבדלים הם הרבה יותר מהותיים.
רחלה שיפר:
אני מסבירה שצורת הקו היא כזו במקום כזו אבל היא מכילה את אותה כמות.
היו"ר זאב אלקין:
את תראי לנו. אנחנו כאן ניצלנו מספר ישיבות לא מבוטל במהלך ההכנה של החוזר הקודם כדי להבין אותו לעומקו ולפרטיו. יכול להיות שברגע שהוצאתם חדש, אנשים לא קוראים אותו נכון. תעזרי לנו בקריאה מונחית כדי לוודא שבאמת ההבדל היחידי היה שאלונים מתורגמים וכי זה רק הבדל לקיץ הזה שלא יחזור על עצמו בקיץ הבא. זה חלק מהישיבה הבאה שאנחנו נקיים וזו השוואה בין שני החוזרים והצד של התוכן.
עיקר הישיבה הבאה יוקדש לשאלות שהועלו כאן בעקבות היערכות השטח. מה המשרד עשה כדי להיערך, איך הוא מגיב לכל הפניות האלה ומה הכלים שלו לוודא שזכויות התלמידים לא ייפגעו, מה קורה במיוחד בנושא האקסטרנים, מה קורה עם האופציה הזאת שנשאלה כאן כמה פעמים ולא שמענו תשובה ברורה לגמרי, האם המנהלים מספיק מודעים לכך שגם בהיעדר שאלונים מתורגמים הם יכולים לתת לתלמיד לענות בשפת אמו כאשר השאלון הוא בעברית והתלמיד עונה בשפת אמו, האם המסר הזה כן עבר לשטח או לא עבר לשטח, והאם האופציה הזאת קיימת או לא קיימת.
רחלה שיפר:
זה מותנה במעריך.
היו"ר זאב אלקין:
הסוגיה הזו של מעריכים נדונה כאן והיא נדונה בהרחבה, כך שזה לא נושא חדש. אני זוכר את כל השאלות האלה שהן עלו כאן והמשרד אמר שבשפות האלה הוא חושב שלא תהיה בעיה למצוא מעריכים וכי יש מאגרים גדולים. המשרד דיבר על מורים עולים. אנחנו נשמח לדעת מה נעשה כדי לעזור למנהלי בתי-הספר לאתר את המעריכים האלה.
השאלות הן לא לרחלה באופן אישי אלא אלה הן שאלות למשרד החינוך לקראת הישיבה הבאה. אני מצפה שהמשרד ידע לענות עליהן מבחינת כל ההיערכות הזאת.
בעקבות דבריו של מנדי אני שואל שאלה נוספת וזו כבר שאלה של הפקת לקחים. למה המשרד חשב שפרסום כל הדבר הזה בפברואר מהווה קופה מספקת להיערכות בשטח כדי להחיל את זה בקיץ הקרוב. יש גוף שנקרא משרד החינוך והוא חייב לתת תשובות. התהליך הזה התחיל מזמן, לפחות בכנסת הוא התחיל עם כינונה של הכנסת והמשרד טען שהוא התחיל לחשוב עליו בעצמו עוד לפנינו. אנחנו בזמנו הצענו למשרד להשלים את התהליך עד ספטמבר והייתה אפשרות לעשות זאת. המשרד אמר שמבחינת הלחצים האחרים שיש על המערכת הזאת ומבחינת סדר העדיפויות של המשרד, הוא לא רואה שום בעיה למשוך את התהליך עד פברואר כי זה יהיה מספיק כדי להיערך לקראת בחינות הקיץ. לא אנחנו אמרנו את זה אלא המשרד אמר והוא בחר את סדר העדיפויות שלו לארגן את ההתנהלות. המשרד טוען שהוא פתח בתהליך מקביל אלינו. כשאנחנו העלינו את הנושא בפעם הראשונה, אמר לנו המשרד שהם עושים בעצמם תהליך של שיקול מחדש של כל הנושא הזה. היוזמה הייתה משותפת והיא התחילה מזמן, לא בפברואר ולא בספטמבר ואפילו לא ביוני שנה שעברה. לכן השאלות שאתם שואלים כמנהלים, למה המשרד שם אותם בפני שלושה חודשים של היערכות, אלה שאלות נכונות והמשרד צריך להשיב עליהן.
מיכל חרמון:
עוד שאלה שהייתי מבקשת אם אפשר לקבל עליה תשובה. איך המשרד ייערך מבחינת הנפקה של תעודות בגרות אם תלמידים נבחנו בשנה שעברה בחינת ותיקים והשנה ייבחנו בבחינת עולים? זו גם שאלה שיצטרכו לענות עליה. אם בן-אדם ממשיך את לימודיו בעתודה, מה הוא עושה?
היו"ר זאב אלקין:
זו שאלה טובה ונרצה לקבל עליה תשובה של המשרד.
רחלה שיפר:
אנחנו עכשיו נותנים את המחשבה על העניין הזה.
היו"ר זאב אלקין:
מבחינתי חזקה על משרד החינוך כגוף גדול, כשהוא בא אלינו עם תוצר, אחרי תהליכים ארוכים של חשיבה, שהוא לקח את השאלות האלה בחשבון. לכאורה זה תפקידו של משרד החינוך ואתם אמרתם שהוא גוף גדול עם הרבה אגפים ששוקלים את הסוגיות השונות.
מנדי רבינוביץ:
השאלה מתי נדונה השאלה איך חושפים ילדים ללמוד עברית בארץ ולא רק נותנים להם הקלות.
היו"ר זאב אלקין:
בסוגיה שאתה מעלה דנו במשך כמה חודשים והמשרד עוד חייב לנו כמה תשובות תקציביות לגבי שכבות גיל. לגבי כמה שכבות גיל המשרד לקח על עצמו התחייבויות להגדלת מספר שעות וכולי. הכסף שעצרתי להם, זה לא הכסף הזה אלא מדובר בהעברות פנימיות לצרכים אחרים.
רחלה, את יכולה לתת את התשובה שלך על העניין הפרוצדוראלי?
רחלה שיפר:
אם אני אשיג את מי שאמור לתת תשובה.
היו"ר זאב אלקין:
זאת לא תשובה. את תוציאי לנו מכתב תשובה?
רחלה שיפר:
אני יודעת שזה לא בתחום אחריותי.
היו"ר זאב אלקין:
היות שאת מייצגת כאן את השרה ואת המנכ"ל, אני אומר לך שאני מצפה לקבל מהמשרד עד סוף היום – היות ולא ידעת לענות על השאלה במהלך הישיבה – תשובה בכתב בפקס או באי-מייל או בכל דרך תקשורת אחרת לשאלה שנשאלה כאן בדיון, תשובה שאני מניח שלמישהו יש אותה.
רחלה שיפר:
למה המשרד לא בא להתייעץ?
היו"ר זאב אלקין:
הוא יכול גם לא להתייעץ, אבל המשרד הציג בפני הכנסת דבר אחד, התחייב בפרוטוקול שזה מה שיהיה בקיץ הזה, כולל כל הסיפור של השאלונים. המשרד ראה שהוא נתקל בקושי שכנראה נבע מטעות בשיקול דעתו. הוא לא לקח קושי מסוים בחשבון כאשר התחייב בפני הכנסת, והשאלה היא למה המשרד לפני שביצע את השינוי לא עדכן את הכנסת על כך שהוא הולך לבצע שינוי במשהו שהוא התחייב לכנסת לבצע אותו.
רחלה שיפר:
השינוי לגבי התרגומים?
היו"ר זאב אלקין:
בהחלט.
אירית חן:
החוזר מאפריל לא שונה לגבי השאלונים המתורגמים. עדיין בחוזר של ה-1 באפריל כן מתייחסים לשאלונים מתורגמים וגם עם ההתניה. זו חזרה מילה במילה על החוזר של ה-1 בפברואר. השאלונים המתורגמים זה פנייה של אגף הבחינות למנהלי בתי-הספר.
היו"ר זאב אלקין:
המשרד גם נשאל לגבי השאלונים האלה. אני יכול לצטט לך את מה שנאמר בפרוטוקול.
קריאה:
את יכולה לחזור על שמות השאלונים שבהם יש תרגום כבר קודם לכן?
אירית חן:
בוודאי.
היו"ר זאב אלקין:
אני לא אבזבז את זמננו. אני מציע לאנשי המשרד לעיין בפרוטוקול מה-15 בינואר, פרוטוקול מספר 22 כאשר נציג רשמי של משרד החינוך עונה על השאלה שהעלינו לגבי השאלונים. שאלנו האם המשרד ערוך והוא העלה את כל הבעיות שהוזכרו על-ידי רחלה, של המכרזים וכולי. הוא אומר: "יש לנו כנראה פתרון. הנושא הזה יבוא על פתרונו תוך שבוע לפי הבטחה של חשב המשרד". ביקשתי מנציג המשרד שבמידה שהוא נתקל בקושי, שיביא את זה בפני ועדת המשנה ויעדכן אותה, והוא אומר: "כן, בוודאי, אבל אני חושב שהדברים יסתדרו".
רחלה ואירית, מעבר לתשובה בכתב שאנחנו מחכים לקבל היום לגבי העניין הפרוצדוראלי, אנחנו מחכים גם שתאמרו לנו איזה משני המועדים לישיבה בשבוע הבא נוח למשרד החינוך כדי להפיק את הנבחרת הטובה ביותר לנושא הזה, או יום שני בשעה 12:00 או ביום שלישי בשעה 08:30.
אני מודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 12:15