פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 107
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, י"ט באייר התשס"ז, (7 במאי 2007), שעה 10:00
סדר היום:
א. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה.
ב. קביעת מסגרת הדיון להודעת הממשלה להעברת סמכויות לשר רפי איתן.
ג. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק להסדרת תוצרת אורגנית (תיקון) (דחיית מועדים), התשס"ז-2006,
(מ/268)
2. הצעת חוק חופש ההתאגדות והביטוי במוסדות להשכלה גבוהה, התשס"ו– 2006,
הצעת חה"כ יוסי ביילין וקב' חברי כנסת (פ/1482/17).
3. הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון-מועד האיזון), התשס"ו-2006,
הצעת חה"כ זבולון אורלב (פ/276/17).
4. הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – מועד האיזון), התשס"ו-2006,
הצעת חה"כ מיכאל מלכיאור (פ/104/17).
5. הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון-מועד האיזון), התשס"ו-2006,
הצעת חה"כ עתניאל שנלר וקב' ח"כים (פ/1897/17).
ד. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות לפני הקריאה הראשונה:
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 8) השתתפות רשויות מקומיות בתמיכה במוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים, התשס"ז.
ה. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות לפני הקריאה הראשונה:
הצעת חוק שירות מילואים התשס"ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
רוחמה אברהם – היו"ר
קולט אביטל
יולי אדלשטיין
רוברט אילטוב
יצחק גלנטי
נסים זאב
יואל חסון
יעקב מרגי
יורם מרציאנו
גדעון סער
מאיר פרוש
ראובן ריבלין
משה שרוני
חברי כנסת שאינם חברי ועדה:
סגן שר הביטחון אפרים סנה
זאב אלקין
משה גפני
אמנון כהן
יוסי ביילין
מוזמנים:
אריה האן – מזכיר הכנסת
אריאל דרעי – נציג הממשלה, לשכת השר משולם נהרי
ייעוץ משפטי: ארבל אסטרחן
מנהלת הוועדה: אתי בן יוסף
רשמת פרלמנטרית: רותי וייס
א. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה
היו"ר רוחמה אברהם:
בוקר טוב לכולם. אני שמחה לפתוח את השבוע שבו אנו חוזרים מפגרה ארוכה יחסית. אני מאחלת לכולנו מושב פורה, מעניין והעיקר שנמשיך את העשייה הרבה שלנו. בין היתר התכנסנו גם לקבוע מספר דברים שעל סדר היום. אנחנו צריכים לקבוע מסגרת דיון להצעות להביע אי אמון בממשלה כאשר על הפרק יש לנו 3 הצעות אי אמון. סיעות יהדות התורה, איחוד לאומי – מפד"ל, הליכוד ומר"צ-יחד הגישו ליושבת ראש הכנסת הצעות להביע אי-אמון בממשלה בנושאים הבאים: א. הפקרת העורף ודוח ועדת וינוגרד, של יהדות התורה, איחוד לאומי-מפד"ל כאשר המועמד להרכיב את הממשלה הוא חה"כ יעקב ליצמן.
הנושא השני מחדלי הממשלה ודוח וינוגרד, של הליכוד, המועמד להרכיב את הממשלה הוא חה"כ בנימין נתניהו.
הנושא השלישי גם בממצאי דוח וינוגרד של מרצ-יחד, המועמד להרכיב את הממשלה הינו חה"כ יוסי ביילין.
חברי חבריי הכנסת, אני מציעה את מסגרת אי האמון הבאה. 10 דקות למציעים ו-4 דקות לכל סיעה לאחר מכן, מי בעד?
גדעון סער:
עמדת הקואליציה הייתה 3 דקות, עמדת האופוזיציה הייתה 5.
היו"ר רוחמה אברהם:
הגענו ל-4. מי בעד? מי מתנגד? מי נמנע? 11 הצביעו בעד, לא היו נמנעים ולא היו מתנגדים, לפיכך אני קובעת שזה יהיה מסגרת של דיון משולב. 10 דקות למציעים, 4 דקות לכל סיעה.
ב. קביעת מסגרת הדיון להודעת הממשלה להעברת סמכויות לשר רפי איתן
היו"ר רוחמה אברהם:
יש לנו מסגרת דיון נוספת ואני מקריאה את מכתבו של מזכיר הכנסת אלי: הריני להביא לידיעתך כי הממשלה מבקשת להביא לאישור הכנסת את הודעתה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק יסוד הממשלה, להעביר לשר רפי איתן את הסמכות הנתונה לשר האוצר לפי סעיף 30 לחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ג 1993, בעניין האופציה לקבוצת BARNEA INVESTMENTS B.V . הנושא יעלה לדיון היום, מסגרת הדיון שאנחנו מציעים היא 3 דקות. מי בעד?
יולי אדלשטיין:
גברתי יושבת הראש, רציתי להבהיר לפני ההצבעה שבנושא של העברת סמכויות למיטב זכרוני, ויתקנו אותי היועצים המשפטיים, מדובר בדיון אישי לפי התקנון ולכן אני לא מבין מה פתאום זה עניין של ועדת הכנסת לשנות את זה לדיון סיעתי ולקבוע 3 דקות לסיעה. לסיעה יכולות להיות ועדות שונות ומנוגדות, זה לא נושא פוליטי סיעתי.
היו"ר רוחמה אברהם:
אני מעריכה מאוד את בקיאותך בתקנון הכנסת, נשאל את היועצת המשפטית של הוועדה, ארבל בבקשה.
ארבל אסטרחן:
התקנון מונה מה הם הנושאים בהם יהיה דיון סיעתי וזה הממשלה, הצעת תקציב, נושאי אמון וכו'. הנושא הזה לא נכלל בגדר אחד מהנושאים האלה אבל קובע התקנון שנושא שעשרה חברי כנסת או שתי סיעות שמספר חבריהן ביחד אינו פחות משמונה דרשו שהדיון בו יהיה סיעתי – יהיה סיעתי. לכן אם יש דרישה כזו יהיה דיון סיעתי.
יולי אדלשטיין:
ולוועדת הכנסת סמכות לאשר?
היו"ר רוחמה אברהם:
כן.
ארבל אסטרחן:
זה מנדטורי, כך קובע התקנון. ועדת הכנסת רק תקבע את סדרי הדיון.
היו"ר רוחמה אברהם:
אני מעמידה את זה להצבעה. מי בעד מסגרת דיון סיעתי של 3 דקות לכל סיעה?
גדעון סער:
את יכולה להצביע קודם על סיעתי או אישי - - -
היו"ר רוחמה אברהם:
אני אלך לפי הראש שלך, יש לי את כל הזמן שבעולם, חבר הכנסת סער. מי בעד דיון סיעתי? מי מתנגד? מי נמנע? בעד הצביעו 8, נגד 5, לפיכך הדיון יהיה סיעתי. מסגרת הדיון לפי הצעתי היא 3 דקות, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 8 בעד, 5 נגד, לפיכך אני קובעת שמסגרת הדיון תהיה בת 3 דקות והיא תהיה סיעתית.
ג. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק להסדרת תוצרת אורגנית (תיקון) (דחיית מועדים), התשס"ז-2006,
(מ/268)
2. הצעת חוק חופש ההתאגדות והביטוי במוסדות להשכלה גבוהה, התשס"ו– 2006,
הצעת חה"כ יוסי ביילין וקב' חברי כנסת (פ/1482/17).
3. הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון-מועד האיזון), התשס"ו-2006,
הצעת חה"כ זבולון אורלב (פ/276/17).
4. הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – מועד האיזון), התשס"ו-2006,
הצעת חה"כ מיכאל מלכיאור (פ/104/17).
5. הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון-מועד האיזון), התשס"ו-2006,
הצעת חה"כ עתניאל שנלר וקב' ח"כים (פ/1897/17).
היו"ר רוחמה אברהם:
אני עוברת לנושא הבא. חברי חבריי הכנסת, אנחנו צריכים לקבוע ועדות להצעות החוק הבאות כאשר אני מודיעה שכל ההצעות שעומדות לפנינו הן בהסכמה. ההצעה הראשונה, הצעת חוק להסדרת תוצרת אורגנית (תיקון) (דחיית מועדים), התשס"ז-2006, (מ/268). הצעת החוק הזו נידונה ב-26,2,2007 כאשר נשמעו במליאה הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכלכלה או לוועדה לקידום מעמד האישה. יושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה נתן את הסכמתו להעביר את ההצעה לוועדת הכלכלה, גם לאור בקשתו של יושב ראש ועדת הכלכלה, כולנו מודים לך חבר הכנסת גדעון סער שהסכמת ברוחב לב ובנדיבות.
גדעון סער:
בינתיים חודשיים וחצי החוק לא קודם בכלל.
היו"ר רוחמה אברהם:
אני עוברת להצבעה, מי בעד להעביר את הצעת החוק לוועדת הכלכלה? מי נגד? מי נמנע? בעד 12, אין מתנגדים, אין נמנעים, לפיכך אני קובעת שהצעת החוק תידון בוועדת הכלכלה.
הנושא השני הצעת חוק חופש ההתאגדות והביטוי במוסדות להשכלה גבוהה, התשס"ו– 2006, הצעת חה"כ יוסי ביילין וקב' חברי כנסת (פ/1482/17). הוצע להעביר את ההצעה לדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט או לוועדת החינוך התרבות והספורט. יושב ראש ועדת החינוך ביקש להעביר את הצעת החוק אליו, יושב ראש ועדת החוקה נתן את הסכמתו. אני עוברת להצבעה. מי בעד להעביר את הצעתו של חבר הכנסת יוסי ביילין לוועדת החינוך? מי מתנגד? מי נמנע? בעד הצביעו 12, לא היו נמנעים ולא היו מתנגדים, לפיכך הצעתך, חבר הכנסת ביילין, תועבר לדיון בוועדת החינוך.
שלוש הצעות חוק נוספות כאשר ההצעות הללו נידונו במליאה ב-14 למרץ 2007. הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג, (תיקון-מועד האיזון), התשס"ו-2006, הצעתו של חה"כ זבולון אורלב (פ/276/17), הצעת חוק גם יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – מועד האיזון), התשס"ו-2006, הצעת חה"כ מיכאל מלכיאור (פ/104/17), ואותו נושא הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון-מועד האיזון), התשס"ו-2006, הצעת חה"כ עתניאל שנלר וקב' ח"כים (פ/1897/17). במליאה נשמעו הצעות להעביר את ההצעות לוועדת חוקה חוק ומשפט או לוועדת הכספים. יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט מבקש להעביר את הצעת החוק אליו. יושב ראש ועדת הכספים כמובן שנתן את הסכמתו ואני עוברת להצבעה. מי בעד להעביר את הצעת החוק לוועדת חוקה, חוק ומשפט? בעד 10, מתנגד 1 חבר הכנסת פרוש מיהדות התורה, לא היו נמנעים.
ד. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות לפני הקריאה הראשונה:
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 8) השתתפות רשויות מקומיות בתמיכה
במוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים, התשס"ז.
היו"ר רוחמה אברהם:
הנושא הבא, הממשלה ביקשה לפטור אותה משתי הצעות חוק כאשר הצעת החוק הראשונה היא הצעת חוק החינוך הממלכתי (תיקון מס' 8), השתתפות רשויות מקומיות בתמיכה
במוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים, התשס"ז. מי נציג הממשלה?
אריאל דרעי:
המצב המשפטי היום הוא שחלק מהרשויות המקומיות חדלו מלהחזיק ולהשתתף באחזקה של מוסדות חינוך מוכרים. באור יהודה לדוגמא בתי ספר נמצאים בלי חשמל, בירושלים יש בעיה חמורה ובמקומות נוספים. הליך החקיקה התעכב במשך תקופה ארוכה בגלל התנגדות של שרת החינוך. אתמול הממשלה החליטה על חקיקת החוק ואישרה אותו. יש סיבה נוספת לדחיפות. אנחנו עומדים לפני תחילת השנה וההנחיה של היועץ המשפטי לממשלה הייתה שלקראת סוף השנה בהתקשרויות שבין הרשויות המקומיות לבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים, יצטרכו לעבור בדרך של תמיכה והבעיה החמורה ביותר היא בעיות המבנים, זאת אומרת שבתחילת השנה יהיו בתי ספר שישהו במבנים שלא כחוק או שיצטרכו לעבור איזשהו תהליך של פרסום קריטריונים – דבר שיעכב וייקח זמן רב.
היו"ר רוחמה אברהם:
אני מודה לך, חבר הכנסת פרוש בבקשה.
מאיר פרוש:
חוק יסודות התקציב שחוקק ב-92 אמר, אחרי שההנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, נדרשו לעשות תיקונים כדי שנדע בדיוק מתי נותנים תמיכות, תקציב וכדומה. חוק יסודות התקציב אמר שיהיו שתי רשתות שבהן המדינה צריכה לנהוג כפי שהיא נוהגת בבתי הספר הממלכתיים והממלכתי דתי,דהיינו החינוך העצמאי ורשת החינוך של אל המעין. אבל המדינה אינה נוהגת כך. משרד החינוך נוהג בשתי הרשתות האלה כפי שהוא נוהג בממלכתי ובממלכתי דתי עד כמה שאפשר אבל אי אפשר לומר שאנחנו מקבלים את המאה אחוז. בשנתיים האחרונות החלו מספר רשויות מקומיות לפרש אחרת את המחויבויות שיש להם כלפי בתי הספר של החינוך העצמאי. זה התחיל עם רשויות מקומיות כאשר משרד המשפטים אמר שאכן אם, חוק יסודות התקציב אמר שהחינוך העצמאי ורשת אל המעין הם כבתי ספר רגילים אבל זה עוד לא אומר שהרשויות המקומיות חייבות לתת לתלמידי אותן שתי הרשתות את אותם שירותים. בעקבות כך מתברר שישנם בתי ספר שהפסיקו לתת להם חשמל, מים, הסקה, ניקיון של בתי הספר. השלמה למה שהוא אומר כדי שיהיה חופף למה שהמדינה נוהגת כמשרד החינוך לגבי בתי הספר האלו.
משה גפני:
מה זה רגשי הנחיתות של ש"ס? זה חוק טוב, חוק מצוין - - -
מאיר פרוש:
כדי שיהיה שווה וחופף המדינה עם הרשויות המקומיות בא החוק הזה כהשלמה. מספר ידידינו אריאל דרעי שאתמול הממשלה אישרה את זה למרות שיש חילוקי דעות בין משרד החינוך ליתר משרדי הממשלה, אחרי קריאה ראשונה הבירור הזה יעשה. אבל לנו מאוד חשוב שהדבר הזה יקרה עכשיו וזה דחוף מפני שאנחנו עומדים לפני פתיחת שנת לימודים ואם לא יהיה לנו את החוק הזה הרשויות המקומיות לא ידעו לסגור אם משכירים להם מבנים עם חברות שנותנות את השירותים.
היו"ר רוחמה אברהם:
אני מודה לך אדוני. חבר הכנסת שרוני, בבקשה.
משה שרוני:
אני לא מבין, יש חוק חינוך חובה ומטילים על הרשויות המקומיות לשלם. אני לא מבין את זה, מה קורה? יש חוק חינוך חובה והממשלה צריכה לדאוג, נקודה.
משה גפני:
החוק הזה אומר שזה יהיה כמו בחוק חינוך חובה כמו בממלכתי.
משה שרוני:
אני רוצה להגיד פעם אחת ולתמיד, אם יש חינוך חובה, של מי התפקיד, לכולם. אם כל יתר בתי הספר מקבלים את זה, גם אתם צריכים לקבל את זה.
היו"ר רוחמה אברהם:
אני מודה לך אדוני, אני עוברת להצבעה. מי בעד פטור מחוק הנחה? מי נגד? מי נמנע? עבר פה אחד, תודה.
ה. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות לפני הקריאה הראשונה:
הצעת חוק שירות מילואים התשס"ז-2007
היו"ר רוחמה אברהם:
הצעת החוק הבאה שהממשלה מבקשת לפטור אותה ממנה זה הצעת חוק שירות מילואים התשס"ז-2007. יסביר אותה לוועדה חבר הכנסת, סגן השר אפריים סנה, בבקשה.
אפריים סנה:
מדובר בחוק שלמעשה עבר בקריאה ראשונה בעבר ונאלץ לעבור התאמות שנגעו בעיקר מלקחי המלחמה. השבוע יהיה יום מערך המילואים וישנה ציפייה גדולה בקרב ציבור המשרתים במילואים שסוף סוף החוק הזה יחוקק כיוון שהוא מציב כמה גדרות חשובות בנושא קריאת האנשים למילואים, הכשרתם, התחייבות לרשימת הכשירויות לאנשי המילואים ולא פחות חשוב ובעיני מאוד חשוב: תגמול אנשי המילואים. יש חשיבות רבה שהחוק הזה שבצמוד אליו גם הולכת הצעת חוק פרטית של 41 חברי כנסת, יעבור ביום הזה בסמוך ובצמוד ליום מערך המילואים.
היו"ר רוחמה אברהם:
אני מודה לך אדוני.
גדעון סער:
האם עמדת תנועות המילואים מצדדת בהצעת החוק?
אפרים סנה:
כינסתי אלי לפני כשבועיים את כל תנועות המילואים. יש 3 תנועות. יש את הפורום הוותיק של המח"טים, המג"דים והטייסים במילואים. עבדתי איתו על החוק הזה עוד בקדנציה הקודמת שלי כסגן שר הביטחון והפורום הזה תומך בחוק. שתי הקבוצות האחרות, כדי לא לחטוא בזלזול חס וחלילה, יש לי ספקות על מידת הבסיס הציבורי שהן נהנות מהם, כמו גם מאורך שירות המילואים של אלה שמדברים בשמו. אני לא חושב ששתי התנועות האלה, בוא נגיד ככה, גם להפגנה שהם ארגנו אתמול באו בקושי תריסר אנשים.
גדעון סער:
אתה אמון על זה ויודע יותר מכולם, מבחינת המידע שלנו כוועדה כי אותם אנשים לא פה, מה ההסתייגות שהם העלו?
אפריים סנה:
הם טוענים טענה אחת שהתגמול איננו מספיק אבל הם לא יודעים מהו התגמול כי הוא לא נקבע, הוא ייקבע בהכנת החוק בין קריאה ראשונה לשנייה. מה שכן, עמדנו על כך שיקובע בחוק שכל הטבה וביטוי מעשי להוקרה של מי ממשרדי הממשלה ייעשה לאנשי המילואים, שהוא יהיה מידתי ושהוא יהיה כפוף למידת ימי המילואים שהאדם עושה, לא ייחשב כאפליה. זו קביעה מאוד עקרונית וחשובה. אם למשל משרד מסוים ייתן העדפה לאנשי מילואים, לא יוכלו להגיד שזו אפליה. לזה הגענו בחוק. לפירוט לא הגענו, זה יהיה נושא לדיון.
גדעון סער:
אבל אין ספק שהחקיקה הזאת מטיבה את המצב הקיים?
אפריים סנה:
היא מטיבה ואומר לך במה היא מטיבה. קודם כל היא מחייבת את הרמטכ"ל לעגן בחוק את רשימת הכשירויות לאנשי המילואים דבר שיש לו משמעות יתר לאור לקחי המלחמה האחרונה. היא מגבילה את מספר ימי המילואים, אבל בתקרה שהיא יותר גבוהה מהתקרה של ועדת ברוורמן, וזה השינוי שעשינו פה. זה אומר 54 ימים ללוחם, 70 ימים למש"ק, 84 ימים לקצין ב-3 שנים. זה אומר שאי אפשר לקרוא לאיש מילואים אלא לצורכי אימונים או לתעסוקה, לא לכל מיני עבודות אחרות. העיקרון הרביעי שאמרנו אותו קודם זה עיקרון התגמול. בכל הדברים האלה אני חושב שהחוק משפר משמעותית לעומת המצב הקיים ויש בו בשורה לאנשי המילואים.
יצחק גלנטי:
כיוון שאני יודע שחלק מחילוקי הדעות נובע מהיחס בין מספר ימי האימונים לבין התעסוקה המבצעית.
אפרים סנה:
נכון, לפי הוורסיה הקודמת אסור היה לקרוא בכלל לאנשי מילואים לתעסוקה. הסתבר שהדבר הזה לא מעשי. לא רק שהוא לא מעשי בגלל צרכי הצבא גם מפקדי היחידות אומרים שהם מעוניינים שלפחות אחת לשנתיים שלוש הגדוד יהיה בפעילות תעסוקתית כדי לתפעל אותו במסגרת לוחמת. לכן בהצעה הזאת יש אפשרות אחת לשלוש שנים לקרוא לגדוד למילואים אבל גם זה תחולתו תהיה רק בגמר התקופה הנוכחית של ההתארגנות אחרי המלחמה.
היו"ר רוחמה אברהם:
אני מודה לך אדוני, אני עוברת להצבעה. מי בעד לפטור את הצעת החוק מחובת הנחה לקריאה ראשונה? מי מתנגד? מי נמנע? 12 בעד, אין מתנגדים אין נמנעים. אני מודה לכם עבודה נעימה.