פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
מיום שלישי, כ' באייר, התשס"ז (8 במאי, 2007) בשעה 11:40
סדר היום:
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה(נקודת זיכוי בעד שירות סדיר מלא), התשס"ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
חיים אורון
מגלי והבה
שלי יחימוביץ
יעקב ליצמן
סופה לנדבר
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
בועז סופר
מיכל דויטש
אלון כרמלי
סלמה דקסה
נורית רובין
ייעוץ משפטי: שגית אפיק
ייעוץ כלכלי: סמדר אלחנני
מנהל הוועדה: טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית: לאה קיקיון
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא שעל סדר היום - הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה(נקודת זיכוי בעד שירות סדיר מלא), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ ומתן וילנאי.
שלי יחימוביץ:
קודם כל, אני די בהלם מזה שאני שומעת שיש התנגדות של האוצר, אחרי שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את החוק ולא הוגש שום ערר. החוק הוא חוק פשוט ביותר שבא לתקן עיוות בלתי סביר שקיים. חייל משוחרר זכאי ל – 1/6 נקודת זיכוי. שירות חובה של חיילת הוא 24 חודשים על פי חוק, אבל לפעמים, סתם מתוך טעמים פרוצדורליים, חיילת משתחררת לא בתוך 24 חודשים אלא בתום 23 חודשים, סתם, כי כך נקבע תאריך השחרור שלה, באופן שרירותי לחלוטין, לא כי היא לא סיימה את שירותה כהלכה. ואז, בגלל השינוי הפרוצדורלי הזה בזמנים וההפחתה מ- 4 חודשים, היא נפגעת בנקודות הזיכוי שלה.
זו הצעה פשוטה, הגיונית, מתקנת עוול, ואומרת שחיילת שסיימה את שירותה כחוק, גם אם משום מה בחרו לשחרר אותה חודש או חודשיים קודם, תקבל את נקודת הזיכוי שהיא זכאית לה.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
אני פשוט מחזיק פה הצעת חוק- פקודת מס הכנסה, סעיף 39א'. את רוצה לתקן את את סעיף 39 א (1). ברגע שאנחנו מתקנים את זה, יש איזושהי סתירה בין סעיף קטן (1) לבין סעיף קטן (2). איך זה -- ?
שלי יחימוביץ:
למה?
שגית אפיק:
יש נוסח מתוקן.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
כי בסעיף (2) כתוב - -
קריאות:
- - -
יעקב ליצמן:
אפשר לומר לנו מה העלות של החוק? זה חשוב מאד.
שגית אפיק:
יש פה כמה שאלות שמתעוררות. אולי נעלה את השאלות.
בועז סופר:
אני אשתדל לקצר, כי מהדיון הקודם בטח התעייפתם. גם בנוסחו המקורי וגם בנוסח הזה – אנחנו מתנגדים. ועדת השרים קבעה שצריך לתאם את הנוסח עם האוצר. אני אחסוך לכם את כל הבוכלטריה. התכלית של החקיקה היתה למנוע מצב שבו חיל שמשתחרר מסיבות טכניות או אחרות, אחרי שהוא שירת כדת וכדין, ולכן לכאורה אנחנו מונעים ממנו את מלוא ההטבה. בדקנו, וכיוון שנאמר - -
יעקב ליצמן:
מה זה "טכניות"?
בועז סופר:
אני אומר. כיוון שגם נאמר שהמציעה צריכה לתאם את זה עם משרד האוצר ומשרד הביטחון אני אומר לכם מה העמדה המשותפת של משרד האוצר ומשרד הביטחון. אם יהיה להם מה להעיר – אז בבקשה. אנחנו בחנו ובדקנו את הנושא. מה שמתברר – שהצבא יכול לשחרר, להקדים את השחרור ב- 30 יום, מסיבות כלשהן – וכרגע הסיבות פחות משנות, אבל זה קורה. מעבר ל- 30 יום, ייתכנו מצבים שבגלל עניינים של שבת, חגים וכו' - הבקו"ם יכול להקדים את השחרור בעד עוד 14 יום. כלומר, במקום 24 חודש, תיאורטית, במצב הקיצוני ביותר, יכול להיות מצב שחיילת שירתה 22 חודשים וחצי. אנחנו מוכנים לתקן ל- 22 חודשים וחצי. אנחנו לא מוכנים לתת יום אחד שהוא קבוצה ריקה.
שלי יחימוביץ:
מה זה "קבוצה ריקה?
בועז סופר:
זה אומר – 21 חודש, כפי שכתבת. בין 21 ל- 22 וחצי, אם יש שם אנשים – זה לא מהסיבה שאת התכוונת אליה.
יעקב ליצמן:
עזוב את הסיבות שאתה אומר כרגע. אני שואל אותך סתם, בלי איזושהי סיבה: יבוא צה"ל ויגיד לחייל – לך הביתה. מכל סיבה שהיא. אתה הולך להגיד לי שהוא לא זכאי לניקוד הזה?
שגית אפיק:
הוא זכאי לפחות. יש אבחנה.
חיים אורון:
החוק הזה דיבר על מצב טכני.
יעקב ליצמן:
- - -
בועז סופר:
אני מזכיר לכם שלפני מספר חודשים העברנו פה הצעת חוק של חבר הכנסת אלכס מילר, שהאריכה את תקופת הזכאות. הטעמים למה לתת לחייל שמשתחרר - כולם הסכימו. חברת הכנסת יחימוביץ הציעה הצעה שהתכלית שלה היא ברורה. היא אומרת: בגלל עניינים טכניים, אל תמנעו. אז אנחנו אומרים – בסדר גמור, אבל אנחנו נעמוד על קוצו של יו"ד. שלא יהיה מצב שבו אדם משתחרר מהצבא לא מהטעם הטכני, או שהבקו"ם שחרר בגלל חגים. לכן אנחנו אומרים מלכתחילה – בוא נלך לקצה. 22 וחודש – אין בעיה. אנחנו מתנגדים לחייל. ההצעה, כפי שמונחת, כפי שאנחנו מבינים אותה, מה שלא היה בכחול – היא מדברת על חיילים.
קריאות:
- - -
יעקב ליצמן:
הכסף – כמה זה עולה?
בועז סופר:
העלות היא מינימלית.
שלי יחימוביץ:
אתם מסכימים לחודש וחצי?
בועז סופר:
לא אמרתי מה שאני לא מסכים לו. יש סיבות שונות, ובכלל זה –מידע מסווג, שקשה לנו לדעת בדיוק בכמה חיילות מדובר, ולכן קשה לתת לכם את ההערכה המדויקת של העלות. העלות היא זניחה. מספר מיליוני שקלים, לא יותר מזה.
יעקב ליצמן:
בכדי להעלות את זה למעלה אתה חייב להגיד כאן בוועדה כמה כסף.
בועז סופר:
קשה לי.
יעקב ליצמן:
במליאה זה לא תופס. כי אתה אומר שזה מעל 5 מיליון שקל - -
קריאות:
- - -
בועז סופר:
לגבי התחולה. אנחנו לא מוכנים רטרואקטיבית מה – 1 לינואר, 2007. אין לנו שום בעיה ללכת על רטרואקטיביות כאשר יש לזה תכלית. כאשר היה מדובר בחוק של אלכס מילר זה היה כאשר חיילים בעצם כבר השתחררו, ואז אומרים להם: בוא נאפשר לכם לנצל, הם בתוך ה- 24, ננצל את התקופה,כך שלא תהיה פגיעה. במקרה הזה אנחנו אומרים – מרגע שיתפרסם החוק ויאושר, מיום זה ואילך – זה חל, ולא רטרואקטיבית.
יעקב ליצמן:
אתה יודע בדיוק כמה אנשים השתחררו מה- 1 לינואר?
בועז סופר:
אם משרד הביטחון רוצה לחשוף מידע שלטענתם הוא מסווג – בבקשה.
שלי יחימוביץ:
אני לא רוצה רטרואקטיבית. מקובל עלי ביום הכניסה לרשומות. העניין הוא שאני ממש לא משוכנעת שאנחנו מדברים פה - - שעיקר, רוב הבנות שמשתחררות על רקע טכני, אכן נופלות בתחום ה- 21 וחצי חודשים ולכן שיואילו לתת לי את הסטטיסטיקה ממשרד הביטחון, כדי שנוכל לחוקק את החוק. אחרת זה חסר שחר. כיוון שאין בידינו את הסטטיסטיקה, ויכול להיות שאתה אומר דבר שהוא לא נכון, יכול להיות שהם יגידו שרוב הבנות משתחררות אחרי 22 חודש, מטעמים טכניים. אז בואו נחוקק עכשיו, אם אין את הסטטיסטיקה - -
מיכל דויטש:
אבל יש הסבר. ה - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
רבותיי ממשרד הביטחון. אתם יכולים לספק תשובות?
אלון כרמלי:
אני מהפרקליטות הצבאית. לעניין מועד שחרור של בנות המוקדם מ- 24 חודשים האפשריים. כידוע, 24 חודשים קבועים בחוק שירות ביטחון והצבא לא יכול מחר באופן עצמאי להחליט שהוא מקצר את השירות, וגם הקיצורים הקיימים קבועים בפקודות הצבא, ובפקודות הצבא, וזה כמובן נוגע לענייננו- יש אפשרות לקצר קיצור שהוא קיצור מנהלתי. הקיצור המנהלתי הזה מוגבל לחודש, ל-30 יום. בדרך כלל ניתן לבנות במערך המנהלה, פקידות בעיקר,ובנוסף אליו, כמו שהציג גם - -
שלי יחימוביץ:
מה המשמעות של זה?
אלון כרמלי:
אפשר לקצר מ-24 ל-23 חודשים.
שלי יחימוביץ:
אבל למה אתה טורח לציין את העובדה הזו שזה -- . מה המשמעות?
אלון כרמלי:
כי בנות שעוברות קורסים מיוחדים של הכשרות בצבא, הצבא צריך אותן יותר, ולכן הוא לא יקצר להן. ובנוסף לחודש, ל- 30 הימים האלה, יש אפשרות כמו שהוצג – לעשות ויסות בבקו"ם לימים שבהם משחררים את החיילות, שבדרך כלל לפי הפקודות זה מוגבל ל- 14 ימים. לעתים זה גם פחות. זה מושפע באמת מחגים ושבתות, זה מושפע מיום עמוס בבקו"ם כי יש גיוס גדול.
שלי יחימוביץ:
ולמה זה - -, לאיזה מועד?
אלון כרמלי:
ולכן זה יכול במקסימום להגיע ל- 44 ימים מה- 24 החודשים.
שלי יחימוביץ:
לעולם לא תשוחרר חיילת מסיבות מנהלתיות נאמר – 60 יום קודם?
אלון כרמלי:
אין פקודות כאלה בצבא.
שלי יחימוביץ:
כלומר – מקסימום זה יהיה 44 ימים? חד משמעית?
אלון כרמלי:
יכולות להיות סיבות אחרות – בריאותיות, למשל - -
מיכל דויטש:
שזה לא האוכלוסייה של החוק.
ראובן ריבלין:
שזה לא שייך לכאן.
שלי יחימוביץ:
ולצורך העניין - אם באמת רוצים לפתור את הבעיה של נקודת הזיכוי של מישהו שמטעמים טכניים שוחרר קודם, אם באמת רוצים לכלול את כל החיילות האלה, אז ההצעה של האוצר - - ?
אלון כרמלי:
22 חודשים ייתן את המענה לעניין הזה. אני רק רוצה לציין שאנחנו לא מסכימים עם האבחנה של האוצר בין חיילים וחיילות, מהסיבה הפשוטה שיש גם חיילים שמשרתים שנתיים ועושים להם את אותו ויסות של כמה ימים, בבקו"ם. ולכן הם יתפספסו כמו שהבנו מתפספסות ב- 24 חודשים, כי הם שירתו 23 חודשים ו- 20 יום.
שלי יחימוביץ:
חשוב לי שבועז סופר ישמע את הדברים האלה, באופן ספציפי.
אלון כרמלי:
לגבי בנים שמשרתים שנתיים, אין את הקיצור המנהלתי של ה- 30 יום, אבל לעתים יש - - שעושים בבקו"ם, שמקדימים את השחרור, למשל – אם השחרור נפל על יום שבת, ליום חמישי לפני כן. ואז הם יפסידו את נקודת הזיכוי רק בגלל - -
ראובן ריבלין:
ומה לגבי חייל שמשחרר 36 חודש - -
שגית אפיק:
לא רלבנטי - -
מיכל דויטש:
איזה חיילים משרתים שנתיים?
סלמה דקסה:
עולים חדשים שהתגייסו בגיל מאוחר, יחסית - - מדובר יחסית בבודדים. לא מדובר בהרבה אנשים.
אלון כרמלי:
השאלה אם יש צורך לעשות אפליה בין חיילים לחיילות, שחייל ששירת 25 חודשים ו- 25 ימים, אפילו, לא יהנה, וחיילת ששירתה 22 וחצי חודשים – תיהנה.
שלי יחימוביץ:
על מה חיילים אנחנו מדברים?
סלמה דקסה:
ממש בודדים. עשרות. זה מאד זניח. לסבך את החוק בשביל הדבר הזה – זה מיותר .
בועז סופר:
אל"ף – זה לא מסבך יותר מדי, ואני רק מזכיר לכם שאני מתכוון לעקוב בדיוק אחרי פקודות הצבא. מכיוון שהצבא לא מתיר לחיילים להשתחרר , כשהם שירתו 24 חודש פחות 44 יום אלא פחות 14 – אז נעשה אבחנה בין חיילים וחיילות.
שלי יחימוביץ:
אבל אם מדובר על קומץ חיילים, כשהעלות היא בטלה בשישים – למה לא לתקן עוול?
בועז סופר:
במקרה הזה זה ממש לא בשולי העלות. אני רוצה למנוע מצב שבו אותה תכלית של החוק שאמרה – אנחנו רוצים לוודא שחייל שירת שירות מלא כדת וכדין, ואז ייוצר מצב שבו חייל שהיה צריך לשרת 36 חודש, מסיבות כלשהן - ישתחרר אחרי 22 וחצי חודש.
סלמה דקסה:
לא זה המקרה.
בועז סופר:
אני מבין שלא זה המקרה, אבל זה יכול לקרות.
קריאה:
לא.
אלון כרמלי:
ברשותך, אני אסביר - התכלית של החוק, להבדיל מהצעת החוק של חברת הכנסת יחימוביץ, היא לתת את הטבה לפי אורך השירות. כאשר האבחנה תעבור ל- 22 וחצי חודשים, להבנתנו אין הצדקה לעשות אבחנה בין חיילת ששירתה 22 וחצי חודשים ששוחררה לפי הפקודות לבין חייל ששירת 22 וחצי ועוד יומיים, ושוחרר מטעמי בריאות, כי את השירות של ה- 22 וחצי חודשים הוא כן עשה, ויש סיבה להבחין באמת בין אותה חיילת - -
מיכל דויטש:
זה לא קשור בכלל למה שהסכמנו - -
בועז סופר:
זה לא קשור. אלה שני דברים שונים לגמרי. בדברי ההסבר דובר על חיילות, בכלל, ולכך היתה הכוונה, מלכתחילה.
שלי יחימוביץ:
אני מודה.
בועז סופר:
כאשר אומרים – מעל 24 חודש ולכן לא צריך להתייחס לחיילים, אין בעיה.
שלי יחימוביץ:
כי באופן ספציפי חשבתי שהבעיה הזו נוגעת רק לחיילות. לא הייתי מודעת בכלל ל - -
יעקב ליצמן:
אבל את לא נגד.
שלי יחימוביץ:
ברור שלא, הייתי שמחה להכליל אותם בחוק, אבל אני מודה - -
מגלי והבה:
- - אתה מציע שיהיה תיקון לחוק ?
בועז סופר:
נעשה אפליה בין חיילים לחיילות – נלך ל-22 חודש ול- 23 חודש לחיילים. זה הכל. נרד בחיילים בחודש אחד, פשוט – נגיד 23 חודש ולא נצטרך להתייחס לחצי חודש, וחיילות נגיד – 22 חודשים מלאים, ואז אותו הדבר, לא צריך להתייחס לחצי חודש. אין לנו שום כוונה לשנות את כל הרעיון הבסיסי.
שלי יחימוביץ:
מעולה.
נורית רובין מ "מעריב" – אני מבקשת שתגידי את מה שכתבת בפתק.
נורית רובין:
אנחנו שוחררנו אחרי 19 חודשים בלי שום סיבה מיוחדת. השתחררתי ב- 96.
שלי יחימוביץ:
מחזור שלם.
סמדר אלחנני:
הערה אחת עקרונית - נקודות הזיכוי הן מפלות, הן לא שוויוניות, מפני שיש הרבה מאד אנשים – חיילים משוחררים וחיילות משוחררות, שלא מגיעים לנצל את נקודות הזיכוי, בפרק הזמן שניתן לנצל את זה, וקיבלתי תימוכין לכך ממשרד הביטחון, שאמרו – כל כסף שהמדינה רוצה לתת לחיילים, הן בדרך כזאת – שתיתן את זה ישירות בכסף, במענק השחרור.
קריאה:
זו הצעת חוק נפרדת.
סמדר אלחנני:
אז לכן אני חוזרת ופונה אל חברי הוועדה שתמיד יחשבו על זה שצריך להתייחס באופן שוויוני לכל החיילים והחילות המשוחררים. זה פותר גם בעיות של שכר לימוד באוניברסיטה, אם אתה נותן להם מענקים ולא נקודות זיכוי.
הצעת החוק של חברת הכנסת - -
חיים אורון:
אני לא בטוח שאגף התקציבים יסכים אתך - -
בועז סופר:
- - -
סמדר אלחנני:
חברת הכנסת יחימוביץ כמובן ראתה פרצה והיא מנסה לתקן אותה. מה שאני מציעה היא שחובת ההוכחה היא על הצבא. מה שהצבא צריך לעשות, וזה לא משנה אם זה על 19 חודשים של המחזור ההוא או 22 וחצי חודשים של מחזור אחר, או 33 וחצי של מחזור אחר. ברגע שהצבא יחליט על שחרור מנהלי, ולא חשוב מה אורך התקופה - הוא נותן פתק לחייל, תעודה למס הכנסה.
בועז סופר:
אחרי חודש?
סמדר אלחנני:
שחרור מנהלי.
בועז סופר:
מה זה משנה מה זה?
ראובן ריבלין:
מה העניין לדיון בהצעת החוק הזו? זה דיון מיוחד על תקציב המדינה - -
ניסן סלומינסקי:
מאחר והחוק הזה חל גם על בנות שעושות שנתיים של שירות לאומי אז אם אפשר את מה שהיא מתקנת פה לתקן גם על הבנות שעושות שירות לאומי.
בועז סופר:
ודאי, אין שאלה.
ניסן סלומינסקי:
אז רצוי שייאמר, כדי שאם יהיה פעם ספק - -
שגית אפיק:
אני אגיד את העקרונות – העיקרון הוא שאת שתי נקודות הזיכוי יקבלו חיילות ששירתו 22 חודשים ומעלה, חיילים ששירתו 23 חודשים ומעלה, התחילה – ביום הפרסום, וזה יחול על מי ששוחרר ממועד הפרסום ואילך.
ראובן ריבלין:
אני מציע – מיום אישור החוק, כדי שלא היה מצב שבו - - כדי להשתחרר מ - -. מיום אישור החוק.
קריאה:
- - -
בועז סופר:
כי לא חל עליהם מלכתחילה נקודות זיכוי.
ניסן סלומינסקי:
אני שאלתי אותם והם אומרים שכן. למה זה לא חל עליהם?
בועז סופר:
אני שגיתי ואמרתי שכן, כי חשבתי שהן מקבלות נקודות זיכוי. אבל מי שהיא בת שירות לאומי – היא לא - - חיילת, ולכן לא שוחררה.
ראובן ריבלין:
הואיל ואני חוקקתי את החוק הזה, חבר הכנסת יהלום הצטרף גם כן - -
קריאה:
זה הוקפא בחוק ההסדרים.
ראובן ריבלין:
זה לא הוקפא בחוק ההסדרים. אנחנו חוקקנו את החוק שבו השווינו את בנות השירות הלאומי בעניינים מסוימים לחילות צה"ל. לא באנו ואמרנו שחיילות השירות הלאומי ייחשבו לחיילות צה"ל. אמרו - יושוו תנאי השירות הלאומי לחיילות צה"ל בנושאים אלה ואלה, זה שכר דירה, נסיעות באוטובוס - - -
ניסן סלומינסקי:
הזיכוי הזה מלכתחילה לא קיים אצל בנות השירות?
ראובן ריבלין:
לא.
ניסן סלומינסקי:
אני מבקש לבדוק את זה, והיה וזה כן חל – אז שזה גם יחול עליהן.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
מי בעד הצעת החוק?
שגית אפיק:
אמרתי את העקרונות. את העניין של יום התחילה נכתוב בדברי ההסבר, ונבדוק שוב לקראת הקריאה השניה והשלישית.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
מי בעד אישור הצעת החוק? תודה, התקבל פה אחד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אושר לקריאה ראשונה.
אני מודה לכם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00