פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 256
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ד' סיוון תשס"ז (21 במאי 2007), שעה 11:30
סדר היום: 1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור שימוש בטלפון קבוע או נייד
בעת הוראת נהיגה), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת יצחק לוי (פ/1151)
2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור שימוש בטלפון קבוע או נייד
בעת הוראת נהיגה), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת דוד אזולאי (פ/289)
נכחו:
חברי הוועדה:
משה כחלון - היו"ר
דוד אזולאי
יצחק לוי
מוזמנים:
עו"ד חוה ראובני – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
זאב שדמי – רשות לבטיחות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
שמעון ביטן – מזכיר ארגון הארצי
עו"ד רוית דדו – עוזרת יועץ משפטי, המשרד לבטחון פנים
פקד רוני לוינגר – ר' חוליית תעבורה באגף תנועה, המשרד לבטחון פנים
עו"ד אמנון חאלד – משרד המשפטים
עו"ד נזי גנודי – רשם העמותות, משרד המשפטים
עו"ד עדנה הראל, משרד המשפטים
עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים
אבי גולן – יו"ר, ארגון מורי נהיגה
עידו שמשון – סגן יו"ר, ארגון מורי נהיגה
שמעון ביתן – מזכיר הארגון, ארגון מורי הנהיגה
אורי שחר – מועצת התלמידים והנוער הארצית
אילן גרודסקי – רכז לוגיסטיקה עמותת אור ירוק , ארגונים למאבק בתאונות דרכים
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמה: אתי בן שמחון
1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור שימוש בטלפון קבוע או נייד
בעת הוראת נהיגה), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת יצחק לוי (פ/1151)
2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור שימוש בטלפון קבוע או נייד
בעת הוראת נהיגה), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת דוד אזולאי (פ/289)
היו"ר משה כחלון:
שלום לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, (איסור שימוש בטלפון קבוע או נייד בעת הוראת נהיגה), של חבר הכנסת יצחק לוי, והצעתו של חבר הכנסת דוד אזולאי. אני מניח שאתם מתואמים. כאשר יגיע חבר הכנסת אזולאי, אני אציע לאחד את שתי הצעות החוק על מנת שיהיה אפשר לדון בהם.
ב-19 בפברואר התקיים דיון, ניהל אותו חבר הכנסת יעקב כהן. אחרי שההצעה קיבלה רוב בקריאה טרומית בכנסת, הגיעה לכאן לועדה.
לאה ורון:
בסיומה התבקש משרד התחבורה לבדוק הצעות ודרכים לקידום...
היו"ר משה כחלון:
משרד התחבורה מתנגד לגמרי שישוחחו בפלאפון, אפילו לא באמצעות דיבורית. המציע, חבר הכנסת יצחק לוי, הביע התנגדות.
יצחק לוי:
אני מוכן שיאשרו גם בדיבורית. חשבתי שיש מצב להחמיר יותר על המורים, מאשר על עצמנו. ולכן, חשבתי שלפחות אנחנו נבוא ונמנע מהם לדבר. ההסכמה היתה שגם בדיבורית ייאסרו, ואני מסכים.
היו"ר משה כחלון:
אתה מסכים להצעת משרד התחבורה גם לאסור בדיבורית.
חוה ראובני:
משרד התחבורה מתנגד לדרישה שמורים ידברו דווקא באמצעות דיבוריות, כי אנחנו חוששים שהשיחות של המורה ישיחו את דעתו של התלמיד. יש שותף בעל כורחו לכל השיחות של המורה, בתוכנן ובמהותן זה מסיח את דעתו. הוא חדש בכביש, היכולת שלו להתרכז בוודאי פחותה משל נהג מנוסה. ולכן, עליו זה יכביד במיוחד.
המציעים די השתכנעו מהטענה הזאת שלנו. מכאן הם אמרו, אם כך נאסור עליהם באופן גורף את הדיבור. אנחנו קצת התקשנו עם העמדה הזאת, כי חשבנו שזאת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. מורי הנהיגה התנגדו, מועצת התלמידים גם התנגדה להצעה הזאת.
קצת התקשינו באיתור הפרוצדורה המתאימה לחזור לועדת שרים, הבנו שיש צורך למצוא בכל זאת איזשהו פתרון, כאשר הנימוקים של המציעים לא יכולים לחלוק על ההגיון, בצורך של מורי הנהיגה להיות מודל חינוכי בקטע של אופן הנהיגה של התלמידים.
חשבנו שהדבר הנכון יהיה, הפקודה לקבוע הוראה שמסמיכה ואף מחייבת את שר התחבורה להסדיר את העניין הזה בתקנות. אנחנו חושבים שמקומו של הסדר ספציפי לעניין הזה הוא בתקנות. שם ננסה לעגן הבחנות, שלא ייאסרו באופן גורף את השימוש בפלאפון, שעדיין אנחנו חושבים שזו גזירה שלא יכולים לעמוד בה. מצד שני, לא ישאיר את זה בלתי מוגבל לשיקול דעת המורים את השיחות, כולל הכוונה לטכנולוגיות קיימות, או בהמשך עתידיות. אם היום חשבנו על הנושא של דיבורית אישית, שיכולה להוות איזשהו פתרון חלקי לדבר הזה, אולי בעתיד יהיו טכנולוגיות נוספות. תקנות זה מקום שבו אפשר לקבוע הסדרים גמישים למשתמשים שונים בדרך, לסוגי רכב שונים. מחר יכול להיות שנרצה למשתמשים אחרים לעשות הסדרים ייחודיים, ולא את ההסדר הגורף הכללי הקיים. כל נושא של הפלאפון אמור להגיע לוועדה הזאת בזמן הקרוב. יש תקנות שניסוחן בבדיקת משרד המשפטים כרגע, לפתרון הנושא של שימוש במכשירי תקשורת, תוך כדי נהיגה ולא רק פלאפונים, אלא גם מירסים, מכשירי קשר, הרמקול המובנה בפלאפון שהיום הוא אסור. בית המשפט העליון אמר שאכן אסור. יחד עם זאת, קרא למחוקק להתקדם בחקיקה, כי המצב קצת אבסורדי.
במסגרת הזאת, ברוח הדברים שדוברו פה בוועדה, נביא תקנות גם לעניין מורי הנהיגה.
היו"ר משה כחלון:
חבר הכנסת יצחק לוי, בבקשה.
יצחק לוי:
מה שנאמר כאן, לא מקובל עלי כלל וכלל. הבנתי בשיחה בינינו שאתם מתכוונים להביא תקנות למורי הנהיגה. עכשיו הרחבת את העניין במסגרת, שמשרד המשפטים עכשיו מכין לכל המשתמשים בארץ, גם בכל הטכנולוגיות. קודם כל לא מקובל עליי. דבר שני, גם לגבי העניין של התקנות, צריך קודם לקבוע את העבירה, אחר כך לקבוע תקנות. אז מה העבירה שאתם מציעים? אני יודע שבחוק, כאשר מסמיכים לעשות תקנות, אז קודם קובעים עבירה, מהי העבירה, אז בואו תנסחו את העבירה, ותגידו יהיה תקנות.
אדוני, אני רוצה לחזור על משפט אחד מהדיון הקודם. מורי הנהיגה הם לא אחרת ממורים, ממנתחים, מרופאים, יהיה אשר יהיה, שיש להם מגע עם הציבור. מקבלים כסף בשביל השרות שהם נותנים לציבור. הם צריכים להיות מרוכזים בזמן שהם נותנים את השירות הזה. אני לא יודע מה הבעיה. הבעיה להחזיק מזכירה, לבוא ולעבוד עם אס.אם.אס, ובסוף השיעור לראות מה כתוב.
לאה ורון:
למשוך הודעות לאחר שרות.
יצחק לוי:
אין ספק שיש כאן שני עניינים.
היו"ר משה כחלון:
אס.אם.אס, זה יותר גרוע.
יצחק לוי:
אם לתלמיד יש בעיה לדחות שיעור, שישלח אס.אם.אס, בסוף השיעור הוא יראה את ההודעה, יש כל מיני דברים. רבותי, גם מורה יש לו בעיות, גם מורה שהבן שלו בגן והוא פתאום חולה, ואסור לו להיכנס עם פלאפון. גם רופא, וגם מנתח, וגם כל אדם בעל מקצוע. מה, צריך להשתמש בטלפון בזמן שאתה מלמד? ראשית, זו דוגמה רעה. שנית, אתה לא מרוכז במה שאתה מלמד. שלישית, נכון, יש איזו מידה של סכנה, שאתם אומרים לא קרו תאונות בגלל זה. בסדר, אתה יודעים להיחלץ מכל מצב, ברוך השם, כי אתם מורים. אבל אני אומר סתם, בעניין הזה הוא לא בסדר.
אדוני, אני מבקש לקבוע בהוראה, שאסור לדבר, לא בדיבורית ולא בנייד. כמו שכל בעל מקצוע אחר לא מדבר בזמן שהוא נותן שרות לציבור בטלפון, או לא צריך לדבר.
היו"ר משה כחלון:
כן, לא צריך לדבר זה יותר נכון.
דנה נויפלד:
נוכח העמדה של משרד התחבורה, אני רוצה לומר משהו, אבל בזהירות מאוד רבה. בגלל שמדובר פה על איסור גורף וחד-משמעי, לאור השימוש שמשתמשים היום, אין לי נתונים, אני רק מסתמכת על מה שאומרים מורי הנהיגה. לנוכח זה שחסר נתונים, לא עלו נתונים לגבי היחס בין תאונות הדרכים, או הפגיעה בבטיחות שנגרמת כתוצאה מכך. נוכח העבודה שחסר אינפורמציה לעניין הזה, יכול להיות שהתעורר פה עניין מידתיות של האיסור הזה, כיוון שהוא גורף וחד משמעי.
ההצעה שחוה העלתה, מאפשרת לעשות את שיקול הדעת לבחון את החלופות האחרות, או חלופות נוספות שיהיה אפשר, במידה שבאמת יש פגיעה בבטיחות, או שיש הצדקה למנוע את הדיבור.
יצחק לוי:
זאת לא רק בעיה של בטיחות, זאת בעיה של איכות ההוראה, בעיה של גזל זמן. אדם משלם עבור ארבעים דקות שיעור, הוא רוצה שארבעים דקות המורה ילמד אותו, ולא מתוכם הוא ידבר בטלפון. זאת בעיה של גזל, לא בעיה בטיחות.
דנה נויפלד:
גם לעניין יש דרכים אלטרנטיביות חלופות לטיפול בבעיות כאלה. ולכן מקום שאנחנו מבקשים להתיר איסור כל כך גורף וחד-משמעי על מורי הנהיגה, הוא צריך להיבחן בהקשר היותר רחב של החלופות ומה ההשלכות יהיו לגבי המורים. אין לי יכולת להגיע לשורה תחתונה, כרגע אני אומרת בזהירות, שיכול להיות שיש פה בעיה של לאשר איסור גורף.
לאה ורון:
עורכת הדין נויפלד, הצעת החוק של חבר הכנסת לוי, הועברה לועדת הכלכלה בדצמבר 2006.
דנה נויפלד:
היא היתה בנוסח אחר לדעתי, לא היה איסור חד משמעי וגורף.
לאה ורון:
לא היה איסור חד משמעי, אבל הרעיונות, והבקשה של הוועדה שאתם תבדקו היתה ב-19 בפברואר, אנחנו נמצאים במאי.
אבי גולן:
לפחות הרב הציע בעצמו שנדבר בדיבורית בישיבה הקודמת.
יצחק לוי:
נכון, השתכנעתי שזה לא טוב. אגיד לך מה היה הנימוק שלי, למה חשבתי שכן. כי חשבתי שבדיבורית המורה לא ינהל שיחות פרטיות, אלא רק יקבל הודעות. אמרתי, יכול להיות, אבל לא ירצה בדיבורית לדבר עם אשתו, עם הילד, או עם המשרד, וכל מיני דברים. ולכן חשבתי, כלומר ההגיון שלי אמר לקבל הודעות קצרות, זה פחות נורא. בא משרד התחבורה, ושיכנע אותי שגם דיבורית לא טוב.
היו"ר משה כחלון:
ועכשיו הוא לא מצליח לשכנע אותך?
יצחק לוי:
לא. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, מפברואר ועד אמצע מאי, היה זמן להביא דבר יותר רציני מאשר לומר בוא נעשה תקנות. אני מציע להעביר את החוק בקריאה ראשונה.
חוה ראובני:
אני מבקשת להבהיר, אולי מה שלא אמרתי מספיק ברור קודם, שעורר את הסתייגותו של חבר הכנסת לוי. לא דובר על לעכב את זה בהסדר כולל. כשאני אומרת שהתקנות נמצאות בבדיקת משרד המשפטים, זה אומר שהם בתחנה האחרונה לפני שהן מגיעות לשולחן הזה. כבר נגמרה עבודת המטה, יש נוסח שרק עובדים על ניסוח, על מהות.
לאה ורון:
אולי אפשר להביא אותן מהוועדה, אולי להראות אותן לחבר הכנסת לוי.
חוה ראובני:
אין לי שום בעיה להראות לו. אני לא קושרת אחד את השני. אני רק אומרת שכל הנושא של דיבוריות, ושל שימוש מכשירי תקשורת, א. מהותו לתקנות; ב. הוא צריך להיות מנוסח באופן שמאפשר התאמות לטכנולוגיות משתנות, אם אנחנו נקבע את עצמנו בפקודת התעבורה עם טכנולוגיה ספציפית.
יצחק לוי:
אם תקבעי את העבירה, ותגידי יתקין תקנות, אני מוכן לשמוע. תאמרי לי מה הסעיף שאת מציעה. אי אפשר להציע את סעיף, השר יתקין תקנות בדבר --
חוה ראובני:
העבירה תהיה בתקנות. כל תקנות התעבורה הן עבירות.
יצחק לוי:
העבירה היא בחוק, והתקנות מפרטות את העניין.
חוה ראובני:
פקודת התעבורה קובעת הפרה של כל תקנה מתקנות התעבורה כעבירה, זה קבוע במפורש בסעיף 68 לפקודה. את פרטי איסור התוכן, הרי כל דיני התעבורה שמעמידים אדם לדין, נותנים לו דו"ח בחלק נכבד ביותר על תקנות, לא על פקודה. לאור השינויים הטכנולוגיים הדחופים, ולאור הרצון שלנו לגמישות ולהתאים את עצמנו, המקום של זה בתקנות.
לעניין לוח הזמנים, אין לי אלא להצטער על כל הביקורת שמושמעת פה מוצדקת. היה ראוי שנגיע יותר מוקדם עם הצעה יותר קונקרטית.
היו"ר משה כחלון:
בבקשה הנציגים.
עידו שמשון:
הצעת החוק הזאת היא באמת גזירה, שציבור מורי הנהיגה לא יכולים לעמוד בה. לא חכמה להתקין איזושהי תקנה, שיש לנו בעיה לעמוד בה. היום אנחנו לא יכולים לנהל את העבודה שלנו בלי מכשיר הפלאפון. אנחנו לא יושבים במשרד, המזכירה לא יכולה להכניס לי פתק לכיתה, ולהגיד לי קרה משהו, או משהו בסגנון הזה, או למנתח, או לכל אדם אחר שעובד במקצוע דומה.
אנחנו מדברים בטלפון רק שיחות קצרות, ענייניות, אם אנחנו מקבלים הודעה על ביטול שיעור, על הזמנת שיעור, השיחות הן קצרות וענייניות. הן לא לוקחות שום דבר מאיכות הלמידה. ולראיה, היה דו"ח ועדת בקר לנושא לימוד הנהיגה, קבע שרמת הוראת הנהיגה בארץ היא מהמתקדמות בעולם, אם לא הטובה שביניהם, ולמרות שאנחנו מדברים הרבה בטלפון.
התלמידים הם לא טפשים, הם חכמים מאוד. ואם יש להם מורה שמדבר בטלפון לתקופות ארוכות, צ'יק צ'ק בלי הרבה חכמות מחליף מורה. יש לו זכות לבחור מורה. יש אינפלציה של מורים לנהיגה. אתם יודעים את זה מישיבות קודמות שהיינו פה. ולכן, אני לא רואה פה לא גזל של התלמיד, בטח לא היום. אין שום פגיעה באיכות הלמידה, אנחנו לא יכולים לעמוד בדבר כזה. אתם פשוט רוצים לבוא ולקשור אותנו, ואי אפשר. אנחנו נחזור לימים כקדם, שהיו לנו מכשירי קשר ברכב, ושם הבעיה הרבה יותר חריפה, מפני שכולם פתוחים כולם. ואז אם אני בבית ספר שיש לי 20-30 מורים, אז אחד מדבר, וכל העשרים שומעים, ואז יש חגיגה שלמה בקשר. ואז זה בטח מסיח את הריכוז של תלמיד הנהיגה.
צריכים למצוא את האיזון. רוצים לעשות משהו, אז צריך לעשות אותו בהסכמה, כדי שנוכל גם אנחנו איכשהו לעמוד בו ולהשתמש בתקשורת שיש לנו עם התלמידים. אנחנו לא יכולים לדבר עם המזכירה שלנו באמצע השיעור. ואם אין לנו את הזמן לעשות את זה, אז רק בסוף היום. מתי תלמיד יודיע לי שהוא מבטל את השיעור, ביום זה תלמידי בית ספר, בני 17, 18, י"א, י"ב, פתאום יש לו בעיה בבית הספר, פתאום יש לו בחינה, פתאום יש לו שיעור פרטי, ואז אני לא יכול לקבל את ההודעה. אז אני יושב ומחכה לתלמיד. נוסע אליו הוא איננו.
היו"ר משה כחלון:
מה העמדה שלך לגבי דיבורית?
עידו שמשון:
אין לנו בעיה. עם דיבורית אין לנו בעיה, עם אוזנייה אין לנו בעיה.
אורי שחר:
כמי שלומד נהיגה, וכמי שמייצג את תלמידי הנהיגה ותלמידים בכלל. כשמורה נהיגה מדבר בטלפון, אז באמת בעיקר אלו שיחות לצורך קביעת שיעור או ביטול שיעור. אנחנו כתלמידים, אנחנו צרכנים נבונים, עד כמה שקשה לשמוע. מניסיון שלנו, של חברים שלמדו נהיגה, אומרים לנו, המורה הזה לא טוב, הוא לא מלמד טוב, הוא מדבר בטלפון. הוא לא מרוכז בשיעור, לא נלך ללמוד אצלו. אין פה בכלל על מה לדבר. אנחנו רוצים לקבל את ההוראה הכי טובה שיש. כי ברוב המקרים אנחנו משלמים, או ההורים שלנו. אנחנו רוצים לקבל את התמורה הכי טובה לכסף שלנו. וגם לעבור טסט ראשון, שני.
מעבר לזה, אני מסכים גם עם משרד התחבורה, וגם עם המורים, זו גזירה שהמורים לא יעמדו בה. בנוסף גם אנחנו לא נעמוד בה. כי אני עכשיו סיימתי שיעור מוקדם, אני רוצה לקבוע שיעור, או להקדים שיעור, או להזיז אותו. אם אני לא יכול לדבר עם המורה שלי באותה שנייה, אני צריך לשלם על זה. אם אני לא יכול להגיע לשיעור, אחר כך אני אצטרך לשלם על זה.
חוה ראובני:
למורה אין עבירה בחוק אם הוא מדבר תוך כדי שיעור. אם יש לו משהו דחוף, ואשתו אמורה ללדת בכל רגע, הוא יכניס את הפלאפון לכיתה וידבר גם אם זה יגזול מהתלמידים רגע. ואף אחד לא יעמיד אותו לדין. הוא לא ביצע עבירה.
יצחק לוי:
לא ביקשתי לקבוע שלושה חודשי מאסר. אני ביקשתי שזה יהיה נורמה. אין פה ענישה פלילית.
חוה ראובני:
יש, קנס של 500 שקלים.
לאה ורון:
מאחדים את שתי הצעות החוק, של חבר הכנסת אזולאי, ושל חבר הכנסת לוי.
דוד אזולאי:
לגבי הטענה שזאת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, אני לא מקבל את זה, מהסיבה הפשוטה. אותו טיעון אפשר לטעון לגבי האיסור בשימוש פלאפון אצל נהגים. לא תמיד המשטרה יכולה לאכוף את החוק הזה, לא תמיד רואה אותו.
היו"ר משה כחלון:
שם הנהגים עם דיבורית, או אוזנייה.
דוד אזולאי:
הצעת החוק הזאת, באה בעקבות פניות של תלמידים שלמדו נהיגה, והתלוננו על העניין הזה. לא סתם נולדה ההצעה לחוק.
שמשון עידו:
ממש לא.
דוד אזולאי:
איך אתה יכול להגיד לי שלא, אם אני צריך להחליף מורה נהיגה, במורה אחר, אז צריך לשלם ולהתחיל הכל מחדש.
שמשון עידו:
ממש לא.
אבי גולן:
מה פתאום.
אילן גרודסקי:
יש כאן עניין של הסתת קשב, ממה שנעשה על הכביש, ממה שקורה מבחינה בטיחותית, ולא משנה באיזה טכנולוגיה מדברים. העניין הזה קרוב ללבנו, ואנחנו חושבים שהאירוע של שיעור הנהיגה צריך להיות בטיחותי במקסימום. אנחנו סומכים על האתיקה של מורי הנהיגה, שימצאו את האופציה הנוחה והמתאימה להם ולתלמידים בכדי לקדם את המקצוע שלהם, ולא על חשבון בטיחותו של הציבור.
היו"ר משה כחלון:
יש מחקר שמעיד....
אבי גולן:
4 תאונות לשנה "אור ירוק", הבטיחות אצלנו מעל ומעבר מכולם.
אילן גורדסקי:
אבי צודק, אני מצטרף למה שהוא אומר. אבל לא צריך לחכות שאנשים ימותו.
שמשון עידו:
עכשיו ימותו...
שמעון ביטן:
עשינו מחקר לפני שנה וחצי, בחמש שנים אחורה. מורי הנהיגה מעורבים פי 17 פחות מכל נהג אחר במדינה.
היו"ר משה כחלון:
לקחתם בחשבון את כמות הקילומטרים שהם נוסעים?
שמעון ביטן:
אם ניקח את כמות הקילומטרים, אנחנו פי שישים ומשהו פחות ממורי נהיגה. מורה נהיגה בממוצע עושה בין 40, ל-60 אלף קילומטר.
היו"ר משה כחלון:
הסבירות שלכם הרבה יותר גבוהה, בגלל שאתם נוסעים הרבה יותר.
שמעון ביטן:
מנתוני המשטרה אני מדבר, זה פי 17 פחות מכל אחד אחר. השיחות, שינוהלו, או מנוהלים היום בדיבורית ולא ביד, כל תלמיד יודע שהן שמנוהלות בדיבורית, לכן כל תלמיד מקצר, הוא יודע שאין פרטים אישיים. אין פרטיות כולם שומעים.
היו"ר משה כחלון:
אני מבין שאפשר לאשר את זה במתכונת הראשונה עם דיבורית או אוזנייה.
אבי גולן:
ממש לא.
חוה ראובני:
רציתי להציע שאולי נעגן בפקודה, נוסח של איסור שימוש בטלפון נייד על ידי נוהג ברכב, או ממונה על רכב, בהקשר של שיכרות מורה נהיגה נחשב לממונה על רכב. כך מתייחסים אליו אלא בתנאים שקבע השר.
לאה ורון:
הכוונה של הצעת החוק לא היתה לעסוק בכלל נהגי מדינת ישראל. למה את מכניסה נוהג ברכב?
חוה ראובני:
אני לא רוצה לעשות סעיף ספציפי. זה איסור שממילא קיימים בתקנות. אני לא רוצה סעיף ספציפי בפקודה על מורי נהיגה כל שאר הנהגים בתקנות. נהג שנוהג פיזית בתוך הרכב, ויש עליו איסור בתקנות, אלא באמצעות דיבורית. למורי נהיגה שלא נוהגים בפועל נשים איסור בפקודה, אני מנסה לעשות איזשהו - - -
יצחק לוי:
אני מסכים. מלכתחילה מבחינתי הדיבורית היא בהחלט מכשיר של סינון שיחות.
חוה ראובני:
אני עדיין מתנגדת לדיבורית. אנחנו עומדים על דעתנו שזה מפריע.
לאה ורון:
אתם תומכים באיסור גורף, אבל זה בניגוד לעמדת משרד המשפטים.
חוה ראובני:
אנחנו לא תומכים באיסור גורף. אנחנו מציעים לקבוע איסור, אלא בתנאים שקבע השר.
יצחק לוי:
אתם מציעים כותרת. היה לכם מפברואר עד עכשיו להביא הצעה.
חוה ראובני:
חבר הכנסת לוי ביקש לעגן את האיסור בפקודה, ולא שהאיסור יהיה בתקנות. ההצעה שלי
מעגנת את האיסור בפקודה. את התנאים המתירים אני מעבירה לתקנות.
יצחק לוי:
כל זמן שזה בתקנות הכל אסור
היו"ר משה כחלון:
מה העמדה שלכם לגבי דיבורית?
חוה ראובני:
אני מציעה שהכניסה לתוקף תותנה –
היו"ר משה כחלון:
לגבי האוזנייה, אנחנו נדבר על זה לקראת השנייה והשלישית. זאת הצעה שלי. אני אקריא אותה.
הוספת סעיף 16 (א) בפקודת התעבורה. אחרי סעיף 16 יבוא איסור 16(א) בעל רשיון להוראת נהיגה לא ישתמש במכשיר טלפון קבוע, או נייד בעת הוראת נהיגה ברכב מנועי, אלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב.
נוכל להמשיך ולשפר את זה באמצעים טכנולוגיים שלא מסכנים, לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
אני חוזר לפרוטוקול. שתי הצעות חוק אוחדו של חבר הכנסת דוד אזולאי, ושל חבר הכנסת הרב יצחק לוי. אני מבקש להעמיד להצבעה את הסעיף כפי שהקראתי אותו כרגע.
ה צ ב ע ה
בעד - רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית נתקבלה.
מחלאה ורון:
רק להודיע, שהנציגים של האוצר העבירו במייל לוועדה, שהצעות החוק אינן כרוכות בעלות תקציבית מאוצר המדינה.
(הישיבה נעולה)